2011:
בשנת 1982 גילה פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים, מבנה של גביש קוואזי-מחזורי – מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת. ממצא זה נחשב בלתי אפשרי בעולם הקריסטלוגרפיה (תורת הגבישים) וחייב מהפך מחשבתי בתחום זה. בשנת 2011 זכה שכטמן בפרס נובל בכימיה על אותה תגלית.
2004:
בשנת 2004 זכו שני פרופסורים מהטכניון, אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר, בפרס נובל בכימיה על גילוי האוביקוויטין – המערכת הביולוגית האחראית לפירוק חלבונים בתא. הם היו הזוכים הישראלים הראשונים בפרס נובל בתחומי המדע.
שנות האלפיים:
מדינת ישראל, השואפת להגן על עצמאותה הכלכלית, מבינה את הקשר ההדוק בין כלכלה חזקה לבין הקנייתו של בסיס חינוכי איתן לאזרחים. הטכניון ובוגריו נענים לאתגר זה ומספקים למשק הישראלי יצירתיות וידע המסייעים לבניית הכלכלה. בוגרי הטכניון מהווים רוב בין המהנדסים והמדענים שלמדו במוסדות ישראליים. יותר מ-70% מהמייסדים והמנהלים של חברות ההיי-טק במדינה הם בוגרי הטכניון. מגזר ההיי-טק גדל בקצב מרשים ומוביל את תעשיות הייצוא המתפתחות של ישראל. במאה ה-21 יידרשו בוגרי הטכניון להעפיל לפסגות חדשות כדי להתמודד עם אתגרי המילניום החדש. חוקרי הטכניון מחויבים להבטיח עתיד משגשג בתחומים מגוונים, מאיכות סביבה, ביוטכנולוגיה וגנטיקה ועד תקשורת מחשבים.
שנות ה-90:
ההגירה ההמונית מברית המועצות לשעבר, בתחילת שנות התשעים, העלתה את מספר הנרשמים ללימודים בטכניון מ-9,000 ל-10,500 בשנה. כדי להיענות לדרישה הגוברת למהנדסים ומדענים בעלי הכשרה מעולה התחייב הטכניון להגדיל את מספר הסטודנטים ל-15,000 בשנת 2004. הוקמו מרכזי מצוינות בין-תחומיים, חוזקו הקשרים עם התעשייה ופותחו תוכניות אקדמיות חדשות. כן החל מימושה של תוכנית ענק להגדלת הקמפוס, הכוללת את בניית המרכז למדעים וטכנולוגיה ע”ש משפחת הנרי ומרילין טאוב, שבו שוכנת הפקולטה למדעי המחשב – הפקולטה הגדולה ביותר בתחום זה בעולם המערבי.
ב-1998 שיגר הטכניון לחלל את המיקרו-לווין גורווין טק-סאט 2, ובכך הפך לאחד מחמשת המוסדות האקדמיים היחידים בעולם שבהם הסטודנטים עצמם מתכננים, בונים ומשגרים לוויין.
שנות ה-80:
מחקרים שנולדו בטכניון סללו את הדרך להתרחבות המהירה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. מהמצאת הסיבים האופטיים ועד פיתוח האופטו-אלקטרוניקה, בוגרי הטכניון עמדו בחזית החידושים הטכנולוגיים. בשנות השמונים התחזקו המוניטין הבינלאומיים של הטכניון הודות למחקר אינטנסיבי בתחומים שונים, מחקר שכלל בדיקה של אפשרות השימוש בכוח גרעיני, פיתוח תוכנית חדשה בהנדסה ימית, ומחקר חלוצי בתחום הרובוטיקה התעשייתית.
שנות ה-70:
שנות השבעים בישראל התאפיינו בתהפוכות, החל בטראומה של מלחמת יום הכיפורים וכלה באופטימיות שהוליד הסכם השלום עם מצרים. בשנות המהפך והשינוי נשאר הטכניון בחזית הפעילויות הלאומיות, והיה גורם מוביל בתחומים שונים, מפיתוח טכנולוגיות בטחוניות שיבטיחו את חוסנה העתידי של המדינה ועד תכנון מחקרים אזוריים משותפים בתחומים כגון התפלת מים ואנרגיה גרעינית. הקמת מוסד שמואל נאמן ללימודים מתקדמים במדע וטכנולוגיה בשנת 1978 הגבירה את שיתוף הפעולה בין האקדמיה, התעשייה והממשל. בשנת 1971 נוסדה הפקולטה לביולוגיה.
שנות ה-60:
הטכניון פתח את שעריו למאות סטודנטים ממדינות מתפתחות באפריקה ובאסיה. רבים מחברי הסגל בטכניון סיפקו סיוע טכנולוגי למגוון מדינות ברחבי העולם, לעיתים קרובות בחסות סוכנויות האו”ם. מתוך הכרה בנטייה הגוברת בעולם לפעילות בין-תחומית הקים טכניון כמה יחידות חדשות, ובכללן הנדסה ביו-רפואית, מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית והמכון למצב מוצק. ב-1969 הוקמה הפקולטה לרפואה, שהיא אחד מבתי הספר לרפואה הבודדים בעולם הפועלים במכון טכנולוגי.
בשנות השישים נוסדו הפקולטות הבאות:
1960 – הפקולטה למתמטיקה
1960 – הפקולטה לפיזיקה
1962 – הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה
1965 – המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים
1967 – הפקולטה להנדסת חומרים
1969 – הפקולטה להנדסה ביו-רפואית
1969 – הפקולטה למדעי המחשב
1969 – הפקולטה לרפואה
שנות ה-50:
שנות החמישים היו תקופה של הרחבה והתפתחות בטכניון. ב-1951 הגיע מספר הנרשמים ללימודים ל- 966. הקמפוס הישן במרכז חיפה היה צר מלהכיל את הסטודנטים והחוקרים, וראש הממשלה דאז דוד בן גוריון בחר אתר ששטחו 1,325 דונם על הר הכרמל, שעליו יוקם הקמפוס החדש. המעבר למתחם החדש החל ב-1953. בעשור זה התרחב הטכניון משמעותית, ובסופו כלל את מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, את בית הספר ללימודי הסמכה, ושלוש פקולטות חדשות: הנדסה חקלאית, כימיה והנדסת תעשיה וניהול.
בשנות ה-50 נוסדו הפקולטות הבאות:
1954 – הפקולטה להנדסה אווירונאוטית, היום הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.
1953 – הפקולטה להנדסה חקלאית
1954 – הפקולטה להנדסה כימית
1958 – הפקולטה לכימיה
1958 – המחלקה ללימודים הומוניסטיים ואומנויות
1958 – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
שנות ה-40:
בשנים שלפני הקמת המדינה שימש הטכניון מרכז פעיל של המחתרת היהודית ובית יוצר לפתרונות צבאיים טכנולוגיים שסייעו במאבק לעצמאות. ב-1948 חגג הטכניון את הכרזת העצמאות, כשבפקולטות השונות למדו 680 סטודנטים. המדינה המתפתחת הציבה דרישות חדשות בפני הטכניון, וכדי להיענות להן נפתחו פרויקטים מגוונים, ובמסגרת זאת נוסדה הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בתחילת שנות ה -50. הפקולטה היוותה בסיס לתעשייה האווירית המצליחה ולחיל האוויר הבלתי מנוצח של ישראל. מרשת החשמל ועד רשת הטלפונים, מהקמת תעשיות ועד מתן פתרון מהיר לבעייית שיכון ודיור של עולים חדשים, הטכניון היה הכח המניע בהתפתחות המדינה.
בשנות ה-40 נוסדו הפקולטות הבאות:
1948 – הפקולטה להנדסת חשמל
1948 – הפקולטה להנדסת מכונות
שנות ה-30:
בשנות השלושים קלט הטכניון תלמידים יהודים רבים וכן אנשי אקדמיה מפורסמים מפולין, מגרמניה ומאוסטריה שברחו מהשלטון הנאצי. כשהטכניון נקלע למצוקה כלכלית קשה בחרו עובדיו להמשיך ולעבוד ללא הכנסה כדי להבטיח את הישרדותו. בסוף שנות השלושים גדל הביקוש לבוגרי אוניברסיטה טכנולוגית, ויותר מ-400 סטודנטים נרשמו ללימודים בטכניון. המוסד צמח, הנהיג לימודים לתואר בהנדסת תעשייה והקים 11 מעבדות ובית ספר לספנות. בשנת 1934 נוסדה הפקולטה לטכנולוגיה, פקולטת האם שממנה צמחו יחידות רבות שהפכו לפקולטות עצמאיות.
השנים הראשונות:
לאחר שנים של פעילויות חלוציות, שבהן היה מעורב גם פרופסור אלברט איינשטיין, נפתח הטכניון והיה למוסד האוניברסיטאי המודרני הראשון בישראל. הכיתה הראשונה, שנפתחה ב-1924, מנתה 16 תלמידים שהתמחו בשני תחומים: הנדסה אזרחית וארכיטקטורה. בתום מאבק סוער הוחלט ששפת ההוראה בטכניון תהיה עברית ולא גרמנית. השילוב בין האוניברסיטה היהודית הראשונה למדינה שבדרך יצר קשר עמוק בין השתיים.
בשנת 1924 נוסדו הפקולטה לארכיטקטורה (כיום הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים) והפקולטה להנדסה אזרחית (כיום הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית).
הקמת הטכניון:
בשנת 1924, 12 שנים לאחר שהונחה אבן הפינה לטכניון, נפתח המוסד רשמית והיה לאוניברסיטה המודרנית הראשונה בישראל. כיתת הבוגרים הראשונה שנפתחה מנתה 16 תלמידים שהתמחו בהנדסה אזרחית ובארכיטקטורה. משכנו הראשון של הטכניון היה בהדר הכרמל שבחיפה. באותו בניין היסטורי פועל כיום מדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל (מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי). למיקומו הנוכחי על הר הכרמל עבר הטכניון ב-1953.
