הטכניון החל באיכלוס כפר המשתלמים לתארים גבוהים עם 216 דירות
זהו פרוייקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות; 60 דירות כבר מאוכלסות, במחירי שכירות נמוכים – החל מ-1,400 ₪ בחודש, כולל ארנונה וכבלים
הנדבן שלום זילוני הניח ב-18 במארס 2009 את אבן הפינה לכפר המשתלמים וחנך את בית הסטודנט החדש, שנבנה מחדש והורחב, אף הוא מתרומתו.
כפר המשתלמים נבנה במרומי הקמפוס, בחלקו המערבי-דרומי, וצופה אל נוף מרהיב של חיפה והמפרץ. יש בו דירות מסוגים שונים, בנות 2-4 חדרים, בשטח של 60-100 מטרים רבועים, חלקן צופות לנוף המפרץ והאחרות צופות לחורש הטבעי. הן ניבנו ב”בניה ירוקה”, עם בידוד תרמי ברמה גבוהה, תוך הקפדה על שילוב בנוף החורש הטבעי. הבניינים מחוברים ביניהם במערכת גשרים ולכל דירה יש חניה. ראש אגף הבינוי בטכניון, דן אורדן, אמר כי בסך הכל ניבנו 22 אלף מטרים רבועים ובקרוב יוחל בבניית מרכז קהילתי גדול ובו ארבעה גני ילדים ואולם אירועים ל-200 איש.
בכפר החדש יש ארבעה מגרשי משחקים מאובזרים לילדים, כל מגרש מותאם לגיל אחר. בניני הכפר מחוברים ביניהם, כמו גם למגרשי המשחקים, באמצעות מערכת גשרים, כך שהילדים לא ייאלצו ללכת ברחוב וגישת כלי הרכב תהיה באמצעות מסלול היקפי מסביב לכפר.
האדריכל גבי שוורץ הסביר כי “הפרוייקט עורך דיון עם הטבע והסביבה. השתדלנו לפתח רק את השטחים הנחוצים לבניית הבנינים ולא לחסום את הנוף לתושבי שכונת רמת אלון הסמוכה”, הדגיש. לדבריו, באמצעות מערכת הגשרים בין הבניינים נוצרה “טיילת שמרחפת מעל הטבע” ומאפשרת תנועה גם לנכים ומוגבלים בסביבה ההררית. הבניניים נבנו עם כווני צפון-דרום, דבר שיחסוך באנרגיה וינצל נכונה את האקלים באיזור.
“הקדשנו מחשבה רבה לקהילה ולמקומות מפגש”, הוסיף גבי שוורץ. “גם המרכז הקהילתי יקושר לבניינים באמצעות גשרים”.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בביקור במקום כי הכפר נבנה במסגרת מאמצי הטכניון להעניק לסטודנטים שלו לתארים גבוהים איכות חיים גבוהה ולאפשר לבעלי המשפחות שביניהם להתגורר בתחומי הקמפוס בדירות באיכות גבוהה ובעלות נמוכה. “כפר המשתלמים החדש מהווה נדבך חשוב נוסף בסל התמריצים שהטכניון נותן לסטודנטים שלו לתארים מתקדמים”, הוסיף. “אנו רואים חשיבות רבה בהגדלת מספר הסטודנטים לתואר שני ושלישי, נוכח תרומתם הרבה לכלכלת המדינה ולביטחונה, לטכניון ולאקדמיה הישראלית”.
הסטודטים ישלמו דמי שכירות נמוכים במיוחד, בהשוואה למחירי הדירות בחיפה בכלל ובשכונת נוה שאנן והעיר נשר הסמוכות לטכניון. עבור דירה בת שני חדרים – 1,400 ₪, 3 חדרים – 1,700 ₪, 3.5-4 חדרים – 1.900 ₪, כולל ארנונה, כבלים ותחזוקה. לכל דירה יש מחסן והיא נמסרת לדיירים עם מקרר, תנור, ארונות ושולחן עבודה.
בית הסטודנט נמצא בלב הקמפוס. שוכנים בו משרדי אגודת הסטודנטים, מסעדות, בתי קפה, אולם קולנוע וחדרי מוסיקה. בבית הסטודנט החדש נבנה אולם אירועים רב תכליתי, ומתקיימים בו ימים פתוחים, ירידי תעסוקה, מסיבות, חגיגות סוף השנה, הופעות, הרקדות ושעורי מחול. במפלס אולם הכניסה המרכזי יש איזור מולטימדיה עם מרקע טלוויזיה גדול. אולם אורחים נמצא מעל המסעדות ובתי הקפה ובו יכולים הסטודנטים למצוא פינה שקטה למנוחה או לקריאה.
מיתחם השירותים לסטודנטים בבית הסטודנט כולל משרדים של נציגי רשויות המס, הביטוח הלאומי, ספקי שירותי טלפוניה, סוכני ביטוח ושירותים נוספים.
שלום זילוני, יליד ירושלים אשר גדל בחיפה, הוא אחד התורמים החשובים של הטכניון וידיד אמת שלו. עם תום שירותו ב”הגנה” ובצה”ל במלחמת העצמאות, הוא התיישב בקנדה ופיתח מכונה מתקדמת לעיבוד עץ ודרכים מקוריות לשיפור העמסת ספינות מטען לקראת הפלגתן הטרנס-אטלנטית. לאחר שעבר לארה”ב, ייסד בשנת 1967 את חברת P.E.S להפצת ספרות מדעית ברחבי העולם. זו הייתה החברה האמריקנית הראשונה שעשתה שימוש בדואר אוויר להובלה של כתבי עת מדעיים ובכך הפך שלום זילוני לדמות מפתח עולמית בהפצה של ספרות מדעית ומקצועית ולערוץ הפצה מרכזי עבור הוצאות הספרים הפועלות בתחום המדעי.
שלום זילוני התמסר לחיזוקה של מדינת ישראל באמצעות ביצור חוסנה המדעי והטכנולוגי. בשנת 2003 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על הכרתו בתפקידו החיוני של הטכניון בקידומה ובחוסנה של מדינת ישראל ובתודה על תמיכתו הרבה בקידום היכולות האקדמיות של הסטודנטים וחברי הסגל שלו, ובאיכות החיים בטכניון. שלום זילוני סייע לטכניון במימון גיוס חברי סגל חדשים, היה מראשוני התורמים לתחום הננו-טכנולוגיה, הקים את כיכר שלום זילוני בלב הקמפוס וטיילת הנוף היוצאת ממנה, וסייע בהתמדה לקידום הסטודנטים באמצעות היחידה לקידום סטודנטים בה תמך. כעת הקים עבור הסטודנטים היקרים ללבו בית סטודנט חדש וכפר מגורים ייחודי מהיפים בארץ.
בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מבקר בדירה החדשה של הלנה איוונובה. בעלה, מריו, לומד לתואר שני בפיסיקה. צילם: שלמה שהם, דוברות הטכניון.