חוקרות מהטכניון מצאו דרך לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה

מה למתמטיקה ולערכים?

מנכ”ל משרד החינוך, ד”ר שמשון שושני, ביקש לפתח את ממצאי המחקר לשימושם של מורים למתמטיקה ברחבי הארץ

חוקרות מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מצאו דרך לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה. בעקבות המחקר הזמין מנכ”ל משרד החינוך, ד”ר שמשון שושני, את החוקרות להשיק פרוייקט אשר יפתח את ממצאי המחקר הטכניוני לשימושם של מורים למתמטיקה ברחבי הארץ.

ד”ר יעל אדרי ביצעה את המחקר רחב היריעה בהנחייתה של פרופסור נצה מובשוביץ-הדר ובתמיכת האקדמיה הלאומית למדעים ומשרד החינוך. במחקר השתתפו שנים-עשר מורים ומאות תלמידים בשבעה בתי-ספר על-יסודיים.

“הוכחנו כי ניתן לשלב חינוך לערכים גם בהוראת מתמטיקה, הנחשבת לתחום ‘יבש’ “, אומרת ד”ר אדרי. “בראשית הדרך פיתחתי בשיתוף פעולה עם ארבעה מורים מנוסים למתמטיקה, קובץ של דוגמאות לפעילויות מתמטיות המאפשרות גם חינוך לערכים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך לחטיבת הביניים. הקובץ נקרא ‘שער חם’ (‘שילוב ערכים בחינוך מתמטי’). אחרי כן יצאתי לניסוי בשטח. שנים-עשר המורים שהשתתפו בניסוי בכיתותיהם, קיבלו את הקובץ ובהשראתו פתחו רעיונות נוספים משלהם”.

בשנים 2007-2009 בדקה החוקרת הלכה למעשה את ייתכנות השילוב של החינוך לערכים בהוראת המתמטיקה בכיתות חטיבת הביניים בהן לימדה. היא שילבה חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה על ידי הוספת רמה ערכית לשני נדבכים מרכזיים בהוראת המתמטיקה: האחד – פתרון של בעיות מתמטיות שהקשרן איפשר זאת והאחר – דיונים במשמעות של מונחים מתמטיים שיש להם משמעות גם מחוץ למתמטיקה. לדברי ד”ר אדרי, “התברר כי הקדשת זמן בכיתה לחינוך לערכים בעת לימוד מתמטיקה לא פגעה בהישגי התלמידים ולא בקצב ההתקדמות בלימודים על פי תכנית הלימודים הרשמית. יתרה מזו, לימוד המתמטיקה הפך למשמעותי יותר, רלוונטי וקרוב יותר לעולמם של התלמידים”.

ב-37 שעורי ניסוי שהתקיימו בשנת 2008 שילבו 12 מורים למתמטיקה, בהנחיית החוקרת, ערכים חברתיים כמו כבוד לזולת, שיתוף פעולה, עזרה לזולת, הימנעות מאלימות, סובלנות, שוויון בין המינים, חופש בחירה, חיסכון במים, שמירה על איכות הסביבה, תרומה לחברה. ב-34 שעורי ניסוי נוספים שילבו המורים ערכים אישיים, כמו פיתוח חשיבה הגיונית, דיוק, בקרה עצמית, סבלנות, יצירתיות, סדר, ספקנות וביקורתיות, אומץ אינלקטואלי, ביטחון עצמי וחתירה למצוינות. הנושאים המתמטיים בהם שולב החינוך לערכים  כיסו את כל הנושאים בתכנית הלימודים הרשמית.

כל המורים שהשתתפו בניסוי דיווחו בסיומו כי התעשרו ברעיונות בנוגע לדרכים לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה ותפיסת התפקיד שלהם כמורים למתמטיקה השתנתה.

הבעיה העיקרית שניצבה בפני חוקרות הטכניון הייתה למצוא בתכנית הלימודים נושאים מתמטיים או מושגים מתמטיים שניתן למצוא בהם הזדמנויות לחינוך לערכים. כך, למשל, בהוראת המושג מכנה משותף באלגברה יכול המורה לעצור ולהקדיש זמן מה להרחבת המושג מכנה משותף ולחשיבותו בחיינו ולבקש מהתלמידים להגדיר את המכנה המשותף בינם לבין ילדי עובדים זרים או ילדי הכפר הערבי הסמוך. בפתרון בעיות, במקום לדבר על שני ברזים הממלאים בריכה בקצב קבוע, אפשר לדבר על שני תלמידים המגישים  עזרה לתלמיד שחלה בתדירות קבועה.

החוקרות מביאות דוגמא לבעיה בנושא יחס ופרופורציה, המופיעה באחד מספרי הלימוד המקובלים, שהוסבה לשאלה שיש בה הזדמנות לדבר על ערכים. הבעיה המקורית: “להכנת רוטב לסלט דרושים חומץ, שמן וסויה, ביחס של 1:2:3

1. מה היחס בין כמות החומץ והסויה?
2. מה היחס בין כמות השמן והסויה?
3. מה כמות החומץ, השמן והסיה הדרושים להכנת 240 גרם של רוטב”?

הבעיה הוסבה על ידי ד”ר אדרי לבעיה בקונטקסט ערכי: “מיטל, אורית ודני החליטו לחסוך כסף במשותף, כדי לעשות ביחד מעשים טובים. מאז, כל אחד מהם הכניס לקופה משותפת עשירית מדמי הכיס השבועיים שלה. התברר כי הם תרמו לקופה ביחס של 1:2:3

1. מה היחס בין ההפקדה של מיטל ושל דני?
2. מה היחס בין ההפקדה של אורית ושל דני?
3. כמה הפקיד כל אחד מהם, אם בקופה הצטברו 240 ₪”?

“חוק החינוך היה נקודת המוצא למחקר”, אומרת המנחה, פרופסור נצה מובשוביץ-הדר. “החוק, הפותח במילים  ‘…להיות אדם אוהב אדם…’ מגדיר אחת עשרה מטרות שונות לחינוך בישראל, רובן ככולן מטרות ערכיות. לצערנו, נדחק החינוך לערכים בבתי-הספר שלנו לקרן זווית, בגלל המרוץ להישגים בבחינות הבגרות. מחקרה של ד”ר אדרי הוכיח כי אפילו תוך כדי הוראת המתמטיקה ניתן לחנך לערכים ובפרט לערכים חברתיים. מתמטיקה לומדים הרבה שעות, במשך שתים-עשרה שנה, צריך לנצל את הזמן היקר הזה לחינוך ולא רק להרבצת תורה. הוכחנו שזה לא בא על חשבון ההתקדמות בתוכנית הלימודים. הישגי התלמידים שהשתתפו במחקר לא נפגעו ובמקרים מסוימים אף השתפרו”.