חוקר מהטכניון בין הזוכים במענקי מחקר בתוכנית BIRAX למדענים ישראלים ובריטיים

שר החוץ הבריטי מר וויליאם האג הכריז על הזוכים במענקים למחקרים משותפים בתחומי חקר אנרגיה וסביבה, וביניהם פרופסור יורם שיפטן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, אמר כי “הסכם שיתוף הפעולה המדעי עם בריטניה הוא עדות נוספת למעמדה של ישראל כמעצמה עולמית מדעית”.

עשרה פרויקטים משותפים לחוקרים ישראליים ובריטיים, העוסקים באתגרים גלובליים בתחומי אנרגיה והסביבה, נבחרו לקבל מימון מתכנית BIRAX – תוכנית לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי בין בריטניה-לישראל. ההודעה על הזוכים פורסמה על ידי מר וויליאם האג, שר החוץ הבריטי, שהתקיים בחסות שגריר בריטניה לישראל, מר מת’יו גולד. האג הדגיש בהכרזתו את “חשיבות המדע כאבן פינה ביחסים בין שתי המדינות”. לדבריו, “שתי המדינות בנו את הכלכלות הלאומיות שלהן ואת זהותן באמצעות מעמדן כמובילות במדע ובטכנולוגיה”.

עשרת הפרויקטים שנבחרו עוסקים במגוון רחב של נושאים בתחום הסביבה, למשל: שימור ריף האלמוגים בים סוף, פיתוח משאבים ביו-מתחדשים לתחליפי פלסטיק מבוסס נפט שאינם מתכלים, ויצרנות ביבולים כדי לשמור חקלאות בר-קיימא. הפרויקטים נבחרו על בסיס קריטריונים כגון: חדשנות, מידת שיתוף הפעולה ואפשרויות להמשך הפרויקט בטווח הארוך במסגרות בינ”ל. כל מחקר זכה במענק בגובה של כ- 30,000 ליש”ט.

הצעת המחקר של פרופסור יורם שיפטן מהטכניון וד”ר משה גבעוני מאוקספורד מתיחסת למודלים מתמטיים וסטטיסטיים, שהם כלים הכרחיים להבנה של תופעות מורכבות כמו אלה הקשורות באתגרים שעומדים לפנינו בתחומי האנרגיה והסביבה. מודלים אלה חיוניים אפוא לגיבוש מדיניות בתחומים האמורים. לפיכך מפותחים כל העת מודלים מתקדמים, שמטרתם לסייע למקבלי החלטות בגיבוש מדיניות המבוססת על ניתוח אפקטיבי של ההשפעות הצפויות של כל מדיניות העומדת על הפרק. עם זאת, מקבלי החלטות לא תמיד נהנים מגישה למודלים כאלה, וגם כאשר ניתן להם להשתמש בהם, לא תמיד הם מבינים כיצד להשתמש בהם או שאינם מבינים את התוצאות. תוצאה אפשרית של ליקוי זה היא בקבלת החלטות שאינן מיטביות. “המחקר הנוכחי נועד לבחון את תרומתו של ניתוח כמותי לגיבוש תוכניות שנועדו לפתור בעיות של אנרגיה וסביבה, תוך התמקדות בתחום התחבורה, ולחקור דרכים להגברת תרומתו של ניתוח זה”, אומר פרופסור שיפטן. “התחבורה היא מרכיב חיוני בכל חברה ובכל כלכלה, אך היא נשענת על דלק-פחמי (דלק ‘סטנדרטי’), ולכן השפעותיה הסביבתיות חמורות. אנחנו מפתחים סט של מודלים מתוחכמים הלוקחים בחשבון את שלל ההיבטים ומאפשרים לשמר את יתרונות מערכת התחבורה במחיר סביבתי נמוך יותר, תוך הפחתת התלות במקורות אנרגיה לא מתחדשים”.

ד”ר סיימון קיי, מנהל המועצה הבריטית בישראל, הדגיש את חשיבות הקשרים הנבנים בין אקדמאים ישראלים לבריטים כתוצאה מתכנית BIRAX: “יצרנו במכוון תכנית המקדמת דיאלוג באמצעות הענקת מענקים לביקורים הדדיים בין קבוצות מחקר בבריטניה ובישראל. המדע הינו הלב של BIRAX, אולם בניית הקשרים בין האקדמאים הוא מה שנותן לתכנית זו חיים. אנו מודים לשותפים שלנו, ובמיוחד לקרן פרס, ל- UJIA וכן לממשלות ולאקדמאים מבריטניה ומישראל המאפשרים ל- BIRAX להתקיים”.

טרבור פירס, מנכ”ל קרן פירס, אמר כי “אנו שמחים לראות שהשותפות שלנו עם המועצה הבריטית ממשיכה להעמיק את שיתוף הפעולה האקדמי והמחקרי בין בריטניה לבין ישראל. אנו מקווים שקשרים אלו ימשיכו לצמוח ולפרוח במשך הרבה שנים לתועלתן של בריטניה, ישראל והעולם כולו.”

תכנית BIRAX הוקמה ע”י המועצה הבריטית בשיתוף פעולה עם קרן פירס ומדענים מובילים מבריטניה ומישראל במטרה לחזק את שיתוף הפעולה האקדמי בין שתי המדינות. התוכנית הושקה בשנת 2008 ע”י ראשי הממשלה הישראלי והבריטי ונהנית מתמיכה נמשכת של שתי הממשלות. התוכנית מנוהלת ע”י המועצה הבריטית בישראל. בין המממנים נמנים קרן פירס, ה-UJIA, המשרד הבריטי לחדשנות עסקית וכישורים, משרד החוץ הבריטי, ומשרד המדע והטכנולוגיה בישראל.

בתמונה: פרופסור יורם שיפטן