מומחה מסטנפורד בהרצאה בטכניון: קיים סיכון גבוה לעימות בין ארה”ב לסין בשל המחסור בנפט

כך מתריע פרופסור עמוס נור מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד, שהרצה במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון * “סין וארה”ב מתחרות על פיתוח משאבי הנפט במזרח התיכון” * שמונה מלחמות פרצו בגלל נפט בעשרים השנים האחרונות ממלחמת המפרץ ועד לוב ולדברי נור המצב יחמיר

בהרצאה שנשא במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון, אמר פרופסור נור כי מלחמות רבות פרצו בגלל המחסור בנפט, ורק בעשרים השנים האחרונות התרחשו שמונה מלחמות כאלה. לדבריו, מלחמת המפרץ הראשונה נועדה לגרום לשינוי משטר בעיראק – בעלת עתודת הנפט השנייה בגודלה אחרי ערב הסעודית, תוך הפרטת מגזר הנפט. פיגועי ה-11 בספטמבר נבעו מסלידתו של בן לאדן מתמיכת ארה”ב במשפחת המלוכה הסעודית השולטת על משאבי הנפט תוך דרישה לחלוקה שוויונית יותר של הכספים בממלכה הסעודית.

גם המשבר במצרים, שגרם לחילופי השלטון, קשור לנפט – כאשר גידול האוכלוסיה מחד ודלדול בארות הנפט מאידך גרמו למצרים בשנים האחרונות להפוך מיצואנית נפט ליבואנית נפט ולא נותרו כספים ממכירות הנפט אותם ניתן היה להשקיע בסובסידיות. כתוצאה מכך הוכפלו מחירי המזון ומחירי הדלק עלו בעשרות אחוזים,דבר שהניע את זעם ההמונים על מובארק. גם היותה של לוב יצואנית נפט גרם למערב להתערב במשבר הנוכחי, במטרה להבטיח דמוקרטיה, שבה לא ישלוט עריץ מטורף אחד על עתודות הנפט של לוב.

אנרגיה בכלל ונפט בפרט הם הענף הכלכלי הגדול ביותר בעולם – והוא מגלגל כ-10 טריליון דולר. עם זאת, משאבי הנפט מוגבלים וגם הנטייה היא לצרוך אותם באופן מהיר עם גילויים. כתוצאה מכך, במדינות רבות הגיעו כבר לשיא התפוקה והכמויות המופקות רק פוחתות. בארה”ב השיא הגיע ב-1971 ולאחר שהעקומה המזנקת של גידול האוכלוסייה והעקומה הצונחת של ייצור הנפט נפגשו, הפכה ארה”ב ליבואנית של נפט, כיום היא מייבאת כשני שלישים מתצרוכת הנפט שלה ובעוד כעשור היא תגיע ל-80%.

גם סין הפכה ליבואנית נפט בעקבות הגידול ברמת החיים. אם בתחילה היא חיפשה ופיתחה משאבי נפט באיזורים נידחים יחסית כגון חבל דארפור בסודן, כיום היא מתחרה עם ארה”ב בכל הקשור להשפעה על משאבי הנפט – בעיקר במזרח התיכון. כך, לדוגמה, היא מתנגדת לסנקציות על אירן כדי להבטיח לעצמה נפט.

“בסופו של דבר, אם המשבר לא ינוהל כהלכה, הוא עלול להביא לעימות בין שתי המעצמות”, הזהיר פרופסור נור. “מי שחושב שהדבר מופרך, עליו לזכור שארה”ב ויפן לא היו אויבות לפני מלחמת העולם השניה, אך היפנים החליטו להחריב את כל הצי האמריקני באוקיאנוס השקט במתקפה בפרל הארבור ולהסתכן במלחמה, רק כדי להבטיח נגישות לבארות הנפט של סומטרה. גם רומל לא דהר רק כדי לחסל את היהודים בארץ ישראל אלא כדי להשתלט על בארות הנפט במזרח התיכון, בפרט אלו בעיראק שהתגלו כבר בשנות העשרים”.

פרופסור נור הוסיף כי העולם כולו מתקרב לשיא תפוקת הנפט והגז, כאשר השאיבה נטו גדולה יותר מכמות הנפט המתגלה בבארות חדשות. ואולם בניגוד לארה”ב של 1971 שהחלה ליבא משאר העולם ובמיוחד מהמזרח התיכון שמכר את הנפט במחיר נמוך, כיום לעולם אין עודפי נפט כפי שהיה בשנות ה-70 ולכן התחרות תגבר.

פרופסור נור התייחס גם לנושא האנרגיה החלופית באומרו כי גם אם ניצול סוגי אנרגיה חלופית כגון שמש, רוח, ביו-מסה ואפילו אנרגיה גרעינית – ישתווה לשימוש בנפט גז ופחם כיום, עדיין נידרש גם בעוד 50 שנה לכמויות דומות של נפט וגז כמו אלו שאנו שורפים היום מכיוון שהביקוש יגדל פי 2.5.

בהתייחסו לגילוי הגז הטבעי בישראל אמר כי ניתן להשוות את ישראל כיום למצבה של נורווגיה עם גילוי הנפט בים הצפוני בשנות החמישים ובזכות התשתית הדמוקרטית, רווחי הגז יתגלגלו בסופו של דבר לציבור ולא יישארו בכיס של משפחה אחת כמו בסעודיה. עם זאת כדאי לישראל לשמור את הגז לעצמה ולא לייצא אותו על אף הפיתוי להחזר מהיר של ההשקעה, משתי סיבות – כדי להבטיח לעצמה אנרגיה יציבה לשנים רבות, וכדי לייצר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה ולייצא אותם, דבר שיהיה כדאי הרבה יותר מיצוא גז שמחירו נמוך יחסית.

אשר לתוכנית האנרגיה של הטכניון, אמר פרופסור נור כי היא חיונית משום שאחת הבעיות היא ש”בישראל כמעט אין מספיק אנשים המתמצאים בנושא וכעת עם הגילוי של מאגרי הגז בים פתאום אין לנו את כוח האדם הטכני הנדרש לפתוח המקורות הללו בדרך הנכונה”.

בתמונה: ראש תכנית האנרגיה בטכניון, פרופסור גדעון גרדר (מימין), מציג את פרופסור עמוס נור בפתח הרצאתו. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון