סטודנטים בטכניון פיתחו 24 משחקים לשיפור הזיכרון

נפתח מושב חבר הנאמנים של הטכניון וחבריו היו “סטודנטים יום אחד”

חבר הנאמנים התנסה בהם; המשחקים מזהים בעיית אובדן זיכרון עם התעוררותה, בולמים אותה ומשמרים את המצב; רופא יכול להיות מחובר למערכת, להתערב במשחק, לתת עצות ולקבוע את תכנית האמונים; המשחקים נועדו למבוגרים, לצעירים ולילדים

“סבי חלה באלצהיימר כאשר הייתי בן 13”, מספר המאסטרנט יואב חיימוביץ’, המנחה את הסטודנטים ביחד עם חברו אורן משעלי והמרצה ד”ר יעל דובינסקי. “כאשר הייתי בן 20 נפטר סבי, והמחלה הנוראית הותירה בי רושם קשה. קראתי את ספרו של חוקר המוח ריצ’ארד סטרק – “המוח של מוצרט וטייס הקרב”. הוא ממליץ בו על שורת תרגילים שיש לעשות מידי יום. כשהגעתי לטכניון חשבתי שרצוי שתהליך האימון יהיה משעשע ולא מייגע”.

כך נולד פרוייקט המשחקים, שהיום עובדות עליו שש קבוצות של סטודנטים. למשל, יש משחק עם ציורים, ליד כל ציור יש מספר ועל המשחק לזכור איזה מספר ניתן לכל ציור. המערכת מודדת כמה זמן לקח למשחק לזכור זאת וכמה טעויות הוא עשה, ובסופו של המשחק נותנת לו ציון. הוא יכול לקבל דו”ח בכל זמן נתון וגם עצה מהרופא או המאמן שנמצאים מאחורי הקלעים, כמו באילו משחקים כדאי לו להשקיע יותר מאמץ (“עליך להשקיע בחיזוק הזיכרון לטווח קצר”). כך נבנית תכנית אימונים של ממש, שיודעת מה צריך המשחק לשפר – זיכרון לטווח קצר, זיכרון ויזואלי או יכולת ריכוז.

“מטרת המשחקים היא לזהות בעיה לפני שהיא מתעוררת, ואז לשמר את המצב”, אומרת ד”ר דובינסקי. “כל המשחקים מבוססים על מחקרים שנעשו בתחום המוח. בכל גיל ניתן לשפר את הריכוז, את תשומת הלב לפרטים ואת הזיכרון לטווח קצר וארוך”.

אסתר שטרן, בת 80, שהגיעה מאנגליה למושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, קיבלה 90 במשחק ולא נשמעה מופתעת מהישגה. “אני מבקשת משחק ברמה גבוהה יותר”, אמרה. חברי קורטוריון אחרים ביקשו שהמשחקים יישלחו אליהם הביתה, להמשך האימונים.

בתמונה: אסתר שטרן משחקת, מאחוריה עומדים המאסטרנטים אורן משעלי ויואב חיימוביץ’, מימינה הסטודנט אסף ישראל ולידו (מימין) הארי שרמן מקנדה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון