נשיא הטכניון: “סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים, שכן הידע שלהם במתמטיקה ובפיסיקה לוקה בחסר”

סנט הטכניון החליט פה אחד בישיבתו השבוע להמליץ על רפורמה במערך הבונוסים (מקדמי ההטבה) בבחינות הבגרות. הסנט רואה בחיוב את הרפורמה המתגבשת במבנה הבחינה הפסיכומטרית. סנט הטכניון ממליץ להקטין את הבונוסים לרוב המקצועות שהוכרו לקבלת בונוס, כאשר הם נלמדים בהיקף של ארבע וחמש יחידות לימוד ולתת בונוס מוגבר לציוני המקצועות הבסיסיים הבאים, כאשר הם נלמדים בהיקף מוגבר: מתמטיקה, מדעי הטבע הבסיסיים (פיסיקה, כימיה, ביולוגיה) ומדעי הרוח הבסיסיים (הסטוריה, תנ”ך וספרות) בנוסף לאנגלית.

סנט הטכניון רואה בחיוב את השינויים המוצעים במבחן המכפ”ל (פסיכומטרי) הכוללים: א. שינוי בחלק המילולי על ידי ביטול פריטים הבוחנים אוצר מילים, ובמקומם הוספת כתיבת חיבור. ב. פרסום ציונים מסכמים ריאליים והומניסטיים, בנוסף לציון המסכם הנוכחי.

מצ”ב מאמר בנושא זה מאת נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא:

החינוך בישראל – הכתובת על הקיר

-מאת פרופסור פרץ לביא-

אם כי לכאורה אין כל קשר בין אסון השריפה בכרמל, לבין התוצאות העגומות של תלמידי ישראל במבחני פיז”ה אשר משווים בין הידע של תלמידים ממדינות שונות, הרי ששני האירועים משקפים מציאות דומה שהיא תוצאה של שנים רבות של הזנחה וסדר קדימויות מעוות במדינת ישראל.

מי היה מאמין שתלמידי ישראל ידורגו במקום ה-41 מתוך 64 מדינות במבחנים  במתמטיקה ובמדעים? פער הציונים בין תלמידי ישראל לבין הממוצע במדינות ה-OECD, אליהן הצטרפנו בקול תרועה רק לאחרונה, מבהיל. רק 6% מתלמידי ישראל הגיעו לרמות ההישגים הגבוהים בהשוואה ל-13% מתלמידי מדינות ה-OECDבעוד ש-39% נמצאים ברמות הנמוכות ביותר, בהשוואה ל-22% במדינות ה-OECD. תלמידי ישראל דורגו במתמטיקה אחרי התלמידים מדובאי, קרואטיה וירדן.

אין ספק, הכתובת על הקיר, ועל שר החינוך להטיל את כל כובד משקלו בכדי להציב מטרה ברורה: מהפך בחינוך במדינת ישראל. זאת משימה לאומית בעלת משמעות קיומית.

מהפכה בתחום החינוך מחייבת שנויים במספר רב של תחומים החל בצורת התגמול של מורים והכשרתם וכלה בסגירת הפערים העצומים ברמת החינוך בין מגזרים שונים, אך ברצוני להצביע על תחום אחד בו נחוץ שינוי חד ומיידי, אשר לא דורש תקציבי עתק – שנוי תכני הלימוד בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון.

בשנים האחרונות אנו עדים בטכניון, כמו באוניברסיטאות אחרות, לירידה מתמדת במספר הפונים ללימודים בפקולטות המדעיות, וגרוע יותר – לירידה גדולה ברמת הידע במדעים של כלל המועמדים. סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים, שכן הידע שלהם במתמטיקה ובפיסיקה לוקה בחסר. ואין בכך כל פלא. לכאורה משרד החינוך מעודד תלמידי תיכון ללמוד בצורה מעמיקה בכך שבציוני הבגרות מקצועות שנלמדים ברמה של 5 יחידות מזכים במקדם הטבה – בונוס. דבר זה משפר את סיכוי הקבלה של התלמיד לאוניברסיטאות. אלא שאליה וקוץ בה, השיטה לא עובדת, למרות שהבונוס הניתן למקצועות המדעיים גדול יותר מאשר זה הניתן למקצועות אחרים. נתוני משרד החינוך מגלים נתון מבהיל בחומרתו: 80% מתלמידי התיכון שניגשים לבחינת הבגרות כלל אינם לומדים פיסיקה או מקצועות מדעיים אחרים. לעומת זאת ישנו מגוון עצום של מקצועות, 115 במספר, עבורם לימוד ברמה של 5 יחידות, מזכה את המועמד לקבלה לאוניברסיטה בבונוס, אם כי קטן יותר מאשר במדעים. רשימה זאת כוללת בין השאר אומנות שימושית, חקלאות, מכונות חקלאיות וטרקטורים, מחול, שלושה מקצועות תקשורת, מדעי הסביבה, ועוד ועוד.  כך נוצר מצב אבסורדי בו תלמיד תיכון יכול ללמוד ברמה של 5 יחידות מקצוע כמו מדעי הסביבה המחייב ידע מעמיק בפיסיקה ובכימיה, מבלי ללמוד כלל מקצועות אלו. אין ספק שמרבית תלמידי התיכון מוותרים על לימודי המדעים ובוחרים בדרך פשוטה יותר של לימודי מקצועות שבינם לבין חינוך למדעים אין ולא כלום.

משרד החינוך מודע לבעיה ומכיר בחומרתה, ואני קורא לו לפעול באופן מיידי לצמצום רשימת המקצועות עבורם תלמידי התיכון יכולים לקבל בונוס לקראת לימודיהם באוניברסיטה ולשים את הדגש על מקצועות הליבה. אנו חייבים להחזיר עטרה ליושנה, ולהעניק בונוסים רק לתלמידים אשר ישקיעו את מרצם במקצועות הבסיס, הן במדעי הטבע: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, וביולוגיה והן במדעי הרוח, אנגלית, תנ”ך, ספרות והיסטוריה. שינוי מסוג זה מחוייב המציאות ויש לעשותו כעת.