במחקר המקיף ביותר מסוגו בדקו חוקרי הטכניון 308 אלף דיווחים על 284 מיני יונקים: גורמי סביבה המושפעים מפעילות האדם נמצאו כמשפיעים ביותר על הרכב מיני יונקים

קבוצת חוקרים מהטכניון בחנה כ-308 אלף דיווחים על 284 מינים של יונקים בארה”ב ממאגר הנתונים של  GBIF (Global Biodiversity Information Facility) שהוא פורטל המחובר לבסיסי נתונים רבים וניתן לקבל דרכו מידע על תצפיות של מינים מכל המגוון הביולוגי במקומות רבים בכדור הארץ. החוקרים, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,  הצליבו את ממצאיהם עם משתנים סביבתיים בעשרה קני מידה מרחביים, מרזולוציה של 20 קמ”ר ועד 10,000 קמ”ר, ניתחו את הנתונים באיזורים שונים, שהלכו וגדלו ובדקו בכל ניתוח כזה מהם הגורמים המשפיעים על הרכב המינים באותו שטח.

הממצאים, שהוצגו בכתב העת המדעי PLoS One, מראים כי ככל שקנה המידה גדול יותר (רזולוציה “גסה” יותר), האקלים הוא הגורם המשפיע ביותר על הרכב מיני היונקים, בעוד שימושי הקרקע ותכסית משפיעים יותר בקני המידה הקטנים יותר. זו הפעם הראשונה שנעשה ניתוח נתונים בהיקף כה גדול והתוצאות תומכות בתיאוריה הרווחת שלפיה ככל שייבדק שטח גדול יותר יתגלה כי השפעת האקלים על הרכב המינים משמעותית יותר.

מחקרים קודמים אמנם בחנו את עושר המינים – מספרי המינים בשטח נתון – אבל הצוות הטכניוני מאמין כי זה המחקר הגדול ביותר מסוגו, הבוחן “הרכב מינים”, ובמילים אחרות, מחקר שבוחן גם את זהות המינים בכל אתר ולא רק את מספרם.

החוקר ד”ר רפי קנט, העושה בתר-דוקטורט אצל הפרופסור יוחאי כרמל, מסביר כי “בכל מקום שבדקנו ערכנו רשימה של כל המינים הקיימים בו, ולא רק ספרנו אותם. רצינו לתאר את הקשר בין תנאי הסביבה ומורכבותם לבין הרכב המינים, ורצינו לעשות את זה בקני מידה שונים.”

התוצאות: באזורים גדולים יותר, גורמים כגון טמפרטורה ומשקעים הם הגורמים העיקריים לזהות המינים הנמצאים באזור, ואילו בקני המידה הקטנים יותר הגורמים המשפיעים הם ייעור, פיתוח אורבני, חקלאות ומשתנים נוספים של שימושי קרקע ותכסית.  באופן כללי, ממצאים אלה תואמים את הצפוי על פי התיאוריה האקולוגית המקובלת, וחשיבותם היא בין היתר בכך שלראשונה ניתן להצמיד תוצאות כמותיות להשערות התיאורטיות. בהמשך, צופים החוקרים, ניתן יהיה להשוות אליהן כבסיס — את התוצאות של מחקרים נוספים שיבחנו קבוצות מינים שונות, וביבשות שונות.

חוקרי הטכניון מאמינים כי לממצאים אלה משמעות רבה בהקשרים של שימור מגוון מינים.

המחקר בוצע בשיתוף ד”ר אבי בר מסדה מאוניברסיטת וויסקונסין, ובמימון הקרן הישראלית למדע.