חוקרי הטכניון ורמב”ם יצרו במעבדה תאי לב פועמים

מתאי גזע מושרים שמקורם בחולים עם הפרעת קצב מולדת קטלנית מסוג CPVT; תאי הלב הפועמים מבטאים את הגן הפגום ואת המאפיינים הקליניים של המחלה

במחקר אשר בוצע במעבדות המחקר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הצליחו החוקרים להפיק במעבדה תאים היכולים לשמש לגילוי תרופות חדשות ולהבנת תהליכי ההתפתחות של הפרעות קצב מולדות.

המחקר בוצע על ידי פרופסור עופר בינה, פרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם ופרופסור אברהם לורבר מנהל מחלקת קרדיולוגית ילדים בבית חולים מאייר שבמרכז הרפואי רמב”ם. במחקר לקחו חלק חולים בהפרעת הקצב הלבבית CPVT (Catecholaminergic polymorphic ventricular tachycardia). מחלה זו מאופיינת על ידי הפרעות קצב לבביות המתרחשות במהלך פעילות גופנית או התרגשות, היכולות לגרום למוות פתאומי של החולים בגיל צעיר. במסגרת המחקר הופקו תאים מדגימות עור של חולים בהפרעת הקצב המולדת. בשלב הבא, באמצעות הדבקה ווירלית הוחדרו מספר גנים אל אותם תאים מהעור, תהליך שגרם ל”תיכנות מחדש” Reprogramming)) של התאים הבוגרים, ולהפיכתם לתאי גזע מושרים Induced pluripotent stem cells)). בדומה לתאי גזע עובריים, תאים תאי הגזע המושרים התמיינו באופן עצמוני לתאי לב פועמים אשר נשאו את המוטציה הגנטית למחלת ה- CPVT. במחקר שהתבצע במעבדה התגלה כי בדומה לחולים, תאי הלב הפגועים מציגים את המאפיינים החשמליים האריטמוגנים (יוצרי הפרעות קצב) של המחלה.

לדברי החוקרים, תגלית זו חשובה ביותר ותאפשר הבנה מעמיקה וטובה של התהליכים התאיים הגורמים להפרעת קצב מולדת זו. בנוסף לכך, מחקר חדשני זה יאפשר לחוקרים לבדוק יעילותן של תרופות אנטי-אריטמיות (נוגדות הפרעות קצב) חדשות,  כמו גם “התאמה-אישית”  (Personalized Medicine) של תרופות יעילות לכל חולה, וזאת באמצעות בדיקה מקדמית של השפעת תרופות פוטנציאליות על הפרעות הקצב הנוצרות בתאי הלב של אותו חולה.

המחקר אשר פורסם בעיתון המדעי Journal of Cellular and Molecular Medicine מהווה חלק מעבודות הדוקטורט של עטרה נובק (המחברת הראשונה במאמר) ולילי ברד. שותפים נוספים למחקר הם: ד”ר נעמה זאבי-לוין, רויטל שיק וד”ר רונית שטרייכמן.