פרופסור דן שכטמן במסיבת עיתונאים בשטוקהולם: לא נשברתי כי אני מאמין במדע שלי
עיתונאית מהרדיו הרומני שאלה: “מהו סודו של הטכניון שבשבע שנים הוציא מתוכו שלושה חתני פרס נובל”? על כך השיב פרופסור שכטמן: “אני כבר 50 שנה בטכניון. לא היה לי קל להתקבל אליו ולא היה לי קל כסטודנט. על השלט בכניסה לקרית הטכניון הוסיף סטודנט אלמוני: “עיר ללא רחמים”, סיפר לקול צחוקו של הקהל. “ואכן, היה קשה מאוד. בזמני, אם נכשלת בקורס אחד היה עליך לחזור על שנה תמימה. אבל הבוגרים שלנו יודעים כי הם מקבלים את ההכשרה הטובה ביותר. גם ההשקעה בחברי סגל חדשים רבה מאוד כיום. בזמני לא הייתה לי אפילו מעבדה בתחילת הדרך. היום כל חבר סגל חדש מקבל מעבדה משוכללת בהשקעה של מיליון דולר ויותר. אבל החינוך הטוב בטכניון אינו מספיק. על מדינת ישראל להשקיע בחינוך בכל הרמות. וחוץ מזה”, סיים פרופסור שכטמן, “גם לאמא היהודיה יש כאן תפקיד נכבד”.
פרופסור סול פרלמוטר, חתן פרס נובל בפיסיקה מאוניברסיטת ברקלי, מיהר להסכים איתו לגבי האמא היהודיה. פרופסור בריאן שמידט מאוסטרליה, אף הוא חתן פרס נובל בפיסיקה, הדגיש כי גם השקעה ממסדית מאסיבית במדע ובחינוך המדעי חיונית ביותר, אם כי הוא לא פסל את ההיבט התרבותי.
במסיבת העיתונאים השתתפו הזוכים בפרס בפיסיקה (בריאן שמידט, אדם רייס וסול פרלמוטר), הזוכים בפרס בכלכלה (תומס סרג’נט וכריסטופר סימס מארה”ב) ופרופסור דני שכטמן, אשר בניגוד לאחרים – זכה בפרס לבדו, ללא שותפים. כל הנוכחים הסכימו שיתכן וזו הפעם האחרונה שיש חתן בודד בתחום כלשהו, נוכח התגברות שיתופי הפעולה הבינלאומיים והבין אקדמיים במחקר המדעי.
מחר ירצה פרופסור שכטמן על הגילוי שלו בפניי סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטת שטוקהולם.
בתמונה: מסיבת העיתונאים (מימין לשמאל): פרופסור בריאן שמידט, פרופסור סול פרלמוטר, פרופסור דן שכטמן, פרופסור כריסטופר סימס ופרופסור תומס סרג’נט. צילום: דוברות הטכניון