חוקרי הטכניון וסטנפורד: ביכולתה של השינה לשחזר זכרונות מפחידים ולשכך אותם

על פי מחקר חדש במודל-עכבר, ביכולתה של השינה לשחזר זכרונות מפחידים ולשכך אותם. ממצא זה עשוי להוביל לפיתוח טיפולים אפקטיביים יותר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הממצאים הוצגו היום ב-Neuroscience 2012, הכנס השנתי של האגודה למדעי-המוח והמקור הגדול ביותר לחדשות בנוגע למדעי המוח ובריאות המוח.
מן המחקר, שנערך על ידי ד”ר אסיה רולס מקבוצות המחקר של פרופ’ הלר ופרופ’ דה לצ’אה מאוניברסיטת סטנפורד, עולה כי כאשר זיכרון מפחיד מקושר לריח, אפשר להשתמש באותו תמריץ (ריח) כדי לשחזר את הזיכרון במהלך שינה בלי להפריע את השינה. החוקרים  גילו כי אם חוזרים על השיחזור, הזיכרון המפחיד מתעצם; אבל אם השיחזור נעשה בנוכחותו של טיפול החוסם את ייצור חלבונים באמיגדלה המסד-צדית  (basolateral amygdala) – אזור מוחי הקשור בפחד – הזיכרון המפחיד נחלש.
PTSD  מאופיין בזכרונות עזים ועזי רגש, המתעוררים בעקבות תמריצים סביבתיים וחברתיים ספציפיים. בטיפול הנקרא ‘תרפיית הכחדה’ (extinction therapy)  משחזר המטופל שוב ושוב את הזיכרון בסביבה לא מאיימת, למשל במרפאה; אבל לעיתים הטיפול נהיה מזוהה כל כך עם המרפאה, שהוא מפסיק להיות יעיל כאשר המטופל חווה את הטריגר הטראומטי בסביבה אחרת, למשל ברחוב.
“שינה אינה מקושרת לשום מקום ספציפי, ולכן השינויים המתחוללים בזכרונות טראומטיים במהלך השינה עשויים להחליש את התגובה לפחד, ללא קשר לשאלה היכן הזיכרון התעורר,” מסביר פרופ’ הלר. “עובדה זו יכולה להוות פתרון משמעותי למגבלותיהם של הטיפולים הנוכחיים ב-PTSD.
בניסוייהם  יצרו החוקרים התניה בין ריחות מסוימים לממסר חשמלי בעכברים בזמן שהם ערים. ריח זה, או ריח-בקרה, הופץ בכלוביהם של העכברים במהלך השינה בנוכחותו של מעכב הסינתזה החלבונית. הפעלת הריח המתנה במהלך השינה הובילה להפחתה משמעותית בתגובת-הפחד בבדיקות שלאחר מכן, בזמן ערות.
חשוב מכל, ההפחתה בתגובת הפחד הייתה כללית ולא נקשרה למיקום מיוחד.

“כאן בעצם נמצא הפוטנציאל המשמעותי של טיפול בטראומות מתוך שינה. בשינה המוח פועל בצורה שונה, חלק ממערכות ההגנה שלנו אינן מופעלות, דבר המאפשר באופן עקרוני נגישות לאסוציאציות שיכולות להיות בלתי נגישות לטיפול בזמן עירות”, אומרת ד”ר רולס, היום חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “מעבר לכך, טיפולים רבים אינם מגיעים לידי מיצוי בגלל הקושי של המטופל להתמודד עם האיזכור החוזר של הזכרונות הטראומטיים. לכן, טיפול מתוך שינה יכול להוות אלטרנטיבה קלה יותר להתמודדות. כמובן שהמרחק מהניסויים הראשוניים הללו עד לטיפול באנשים הוא רחוק, אך זו התחלה”.