כנס בינלאומי ראשון בנושא רפואה ואדריכלות במאה ה-21 נערך בטכניון

כנס בינלאומי ראשון בנושא תכנון בית החולים במאה ה-21  )The design of the 21st  Century Hospital(  נערך בשבוע שעבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.  הכנס, בו השתתפו מרצים מובילים בתחומם בארץ ובעולם שהציגו מגמות וכוונים בבניית בתי חולים במאה ה-21,  והתמודד עם שאלות הנוגעות בצורתם של מבני הבריאות במאה הבאה וכיצד לחנך את הדור הבא של אדריכלים ורופאים על מנת לספק את צרכי הרפואה העתידית.

הכנס שאורגן על ידי פרופ’ נעמי ביטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, יחד עם דיקן הפקולטה, פרופ’ יהודה קלעי, נערך בהשתתפות פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה, דיקני הפקולטות, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ראש העיר חיפה יונה יהב, מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ רוני גמזו ופרופ’ שלמה מור יוסף ששימש כמנכ”ל בתי החולים של הדסה וכיום  משמש כמנכ”ל הביטוח הלאומי.

פרופ’ ביטרמן אמרה כי הכנס נועד לשבור את המחיצות שבין חוקרים באקדמיה הנוהגים להתמקד כל אחד בתחומו וליצור דיאלוג חדש ופורה. “לפי התגובות, ולפי השיחות הלא-פורמאליות בהפסקות הקפה, המטרה הושגה. זה מרתק, כי יש כאן מפגש בין תחומים שונים שלכל אחד מהם טרמינולוגיה משלו, תרבות משלו ואופני חשיבה משלו. בתוך כל זה, חשוב כמובן למקד את הדיון ברופאים ובמטופלים. חשוב שבדיבור האדריכלי נזכור תמיד שהם ה’קליינטים’ ואותם אנחנו צריכים לשרת. כנסים כאלה, כמו מסלולי לימוד שפתחנו כאן בטכניון, מקדמים את החשיבה הזאת ואת הדיאלוג החיוני הזה.”, אמרה פרופ’ ביטרמן.

פרופ’ יהודה קלעי, אמר כי “בנייתו של בית חולים אורכת שנים, ובתקופת הבנייה משתנות הטכנולוגיות הרפואיות. כאדריכלים עלינו לזכור תמיד כי לתכנון שלנו יש השלכות משמעותיות על הפרקטיקה הרפואית, ותמיד עלינו לחשוב קדימה.”

פרופ’ שלמה מור יוסף הציג מגמות מרכזיות ברפואה העכשווית, ביניהן הדמיה מולקולארית, ניתוחים רובוטיים ורפואה אישית.  הוא ציין כי מצוקת המערכת הרפואית בישראל דורשת חשיבה רחבה ויצירתית. “אנחנו מתמודדים בבתי החולים עם תפוסה גבוהה מאוד, יותר מ-97%, והדבר מקשה מאוד על תפקודן של המערכות האלה”, אמר פרופ’ מור יוסף.

ד”ר קובי וורטמן, בוגר הטכניון ונשיא InSight, הציג את הטכנולוגיה שפיתחה החברה שבראשותו –  שיטה ל’ניתוחים’ בלתי פולשניים באמצעות גלי קול. זהו מעין “סכין ניתוחים וירטואלי, לא פולשני, המאפשר ביצוע פרוצדורה רפואית במוח ובאברים אחרים ללא חדירה לגוף וללא צורך באשפוז. זהו דוגמה למימוש מוצלח של רפואה אישית, המותאמת לכל חולה באופן ספציפי.”

 מנכ”ל  המרכז הרפואי רמב”ם פרופ’ רפי ביאר הציג את הפרויקטים החדשים ברמב”ם, ביניהם בית חולים תת-קרקעי ממוגן, העמיד למתקפה קונבנציונלית כמו גם למתקפה ביולוגית וכימית. מדובר בחניון תת קרקעי, שניתן להסבה תוך 72 שעות לבית חולים עם 2,000 מיטות הכולל את כל הציוד הנדרש.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר כי בשנת 1969 קיבל סנט הטכניון החלטה היסטורית: להקים במסגרת הטכניון פקולטה לרפואה. “הרציונל, כפי שנוסח אז, היה שטכנולוגיה ורפואה ילכו בעתיד יד ביד, ולכן פקולטה לרפואה בתוך מוסד טכנולוגי היא צעד נכון. הכנס המתקיים היום ממשיך את אותו חזון.”

פרופ’ ג’וס סטויפסאנד, המעצב הראשי של חברת פיליפס-הולנד תיאר את החידושים בעיצוב חוויית המשתמש בבתי החולים, כשהמטופל נמצא במרכז. “המערכת הרפואית צריכה לראות בעצמה נותן שירות. כשאנחנו חולים אנחנו הולכים לבית החולים לא בשביל הבניינים שבו אלא כדי לקבל שירות. אתם, האדריכלים, צריכים לחשוב על בית החולים מתוך אותה ראייה, ולא מתוך תפיסה אדריכלית ‘טהורה’. האדריכלים צריכים לראות את עבודתם בצורה רחבה יותר ולעבוד בצוות רב-מקצועי. מאוד חשוב לשאול את המטופל לגבי רצונותיו ולא רק את הצוות הרפואי”.

פרופסור פול ברש, רופא וחוקר בתחום בטיחות ואיכות בבתי חולים אמר לבאי הכנס “טכנולוגיה רפואית היא דבר נפלא. האירוניה הטרגית היא שבמקרים רבים, היא עצמה גורמת לפגיעות חמורות במטופלים. עלינו להפסיק לקדש את הטכנולוגיה ולהתמקד בבריאותו של המטופל. טכנולוגיה אינה פתרון קסם לכל הבעיות, וחשוב שהיא תשרת את המטופל ולא תהיה תכלית כשלעצמה.”

פרופסור ברש, שהתגורר בעבר בישראל ולמד לתואר ראשון בטכניון, עובד כיום במרכז הרפואי אוטרכט, הולנד: “כ-5 אחוזים מהמטופלים בבתי חולים נפגעים במהלך הטיפול הרפואי, ובארה”ב מתים מדי שנה 50 אלף מטופלים כתוצאה מההליך הרפואי עצמו”.

לדברי פרופ’ ברש שיפורים קטנים, כגון הגברת התאורה בחדר, או פיקוח על רחיצת ידיים בקרב הצוות הרפואי, עשויים להפחית משמעותית את הפגיעה במטופלים, אבל לשם כך דרושה מודעות ודרוש מחקר, מה שמחייב מימון ציבורי. בישראל חסר דיון רציני בנושא הזה, והגיע הזמן שיהיה דיון שכזה, שיחרוג מהקיטוּרים השגרתיים. פרופ’ דני גופר מהטכניון, ופרופ’ יואל דונחין מהדסה, עושים עבודה נהדרת בתחום הזה, אבל לצערי הם יוצאים מהכלל המעידים על הכלל. מאוד חשוב להביא את הארכיטקטים לבתי חולים ולאפשר להם לחוות הדמיות של בתי חולים. לדוגמה, כשאדריכל מתכנן בית חולים הוא לא חושב על הפעילות של בתי החולים בסוף השבוע כשרוב הצוות ההיקפי אינו נמצא וישנה עלייה של 20% בשיעורי התמותה בבתי חולים. תכנון נכון, שמודע לעניין הזה, יכול לצמצם את שיעורי התמותה. עלינו להתייחס למבנה כאל תרופה, ולחשוב כיצד התכנון יתרום ככל האפשר לבריאותו של המטופל. “אילו היינו מצליחים להגיע ל99.9% של הצלחה בטיפולים רפואיים, ורק 0.1% מהמטופלים היו מתים כתוצאה מהטיפול, האם זה היה מספק אותנו? אם נעשה אנלוגיה סטטיסטית לתחום התעופה, על פי תדירות הטיסות הנוכחית בעולם, מדובר בהתרסקות מטוס אחת לכל שלושה ימים. אז האפשרות הזאת, שלא תעלה על הדעת בתעופה, מתקבלת כמובנת מאליה ברפואה.”

פרופ’ Gianfranco Carrara, אדריכל בתי חולים מאיטליה, הציג מגמות תכנוניות של בתי חולים באירופה,  וטכנולוגיות lean  הוצגו על ידי  האדריכל  Roger Hay מקליפורניה, ארה”ב.  את הניסיון הישראלי בתחום הציגו 6 אדריכלים מובילים: פרופ’ יהודה קלעי, ראלי גבריאלי, אהוד גפן, ארתור ספקטור, ארד שרון ואבי תורגמן.

טכס מחווה של כבוד נערך לאדריכל משה זרחי, שמבני הבריאות שלו היו אבן דרך בהיסטוריה של בתי החולים בארץ.

בתמונה: משה זרחי (מימין) מקבל “חמסה” מפרופסור קלעי. צילום: דוברות הטכניון