Yearly Archives: 2012

ישראל מיוצגת ע”י הטכניון וחברת הסטארט-אפ AirBase; תקציבו הכולל של הפרוייקט – קרוב ל 12 מיליון יורו ומשתתפות בו כ-30 קבוצות מחקר וחברות מסחריות מכ-20 מדינות שונות

CITI-SENSE, פרויקט מחקר כלל אירופי הממומן במסגרת המחקר FP7, יצא לדרך. הפרוייקט מבקש להגביר את מודעות ומעורבות הציבור בתהליכי קבלת החלטות סביבתיות בייחוד בכל הנוגע לזיהום אוויר, הן ברמה האישית והן ברמה הציבורית. במסגרת הפרויקט נבחרו תשע ערים (חיפה, בלגרד, לובליאנה, אוסלו, ברצלונה, אוסטרבה, אדינבורו, וינה ובילבאו) בהן ייפרסו רשתות חיישנים מתקדמים לניטור זיהום אוויר והערכת חשיפה למזהמי אוויר.

בערים אלו תתבצע פעילות לשיתוף הציבור בתהליך איסוף הנתונים, משמעותם הסביבתית וההשלכות הבריאותיות של הממצאים. הפרויקט ימשך כארבע שנים, תקציבו הכולל – קרוב ל 12 מיליון יורו ומשתתפות בו כ-30 קבוצות מחקר וחברות מסחריות מכ-20 מדינות שונות.

בלב הפרויקט מצוי קונצפט חדשני המכונה Citizen Observatory – “תצפית אזרחית”, שמשמעותו -השתתפות פעילה של הציבור באיסוף הנתונים, הנגשת המידע שנאסף לציבור והגברת מעורבותו בתהליכי קבלת החלטות.

את ישראל מייצגים בפרויקט שני גורמים מובילים בתחום: היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. פרופ’ דוד ברודאי, שמוביל את הפרויקט, ופרופ’/מ’ ברק פישביין. הגורם השני הוא חברת הסטארט אפ AirBase Systems  אשר תהיה בין הספקיות העיקריות של רשתות החיישנים לפריסה בערים השונות.

פרופ’ דוד ברודאי, ראש מרכז המצויינות בחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון, מסר כי “המחקר פותח אופקים חדשים למדידת מזהמי אוויר ברזולוציה גבוהה מאוד במרחב ובזמן בדיוק באזורים ובזמנים בהם אנו חשופים למזהמים ויכולים להיות מושפעים מתכונותיהם המזיקות. התפיסה החדשנית של ‘ניטור אזרחי’ מציעה שותפות בין האקדמיה, התעשייה, הציבור ומקבלי ההחלטות, תוך בניית קהילה מודעת, מבינה, מקושרת, ובעלת היכולת לבצע שינוי ולהקטין את החשיפה האישית לזיהום אוויר”.

עירד קינרייך, מייסד ומנכ”ל אירבייס ומהנדס מכונות בוגר הטכניון הוסיף: “אנו מאמינים כי CITI-SENSE מהווה הזדמנות של ממש לביצוע קפיצת הדרך הטכנולוגית שתחום ניטור האוויר כל כך משווע לה. מעורבות, שיתוף ושקיפות עומדים להיות אבני הדרך המרכזיים באיסוף והצגת מידע סביבתי במאה ה- 21 ו-  CITI-SENSE מיישם זאת לראשונה הלכה למעשה”.

היחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון משתתפת במחקרים רבים ומגוונים בנושאי איכות הסביבה החל מהפחתת הפליטות של מזהמים לסביבה וכלה בטיפול בקרקע, מים, אוויר, סביבה ימית ומערכות אקולוגיות וחקלאיות. בפרט, נושאי איכות אוויר הנחקרים ביחידה כוללים נושאים כמו: מערכות זרימה אטמוספריות ותנועת מזהמים באגן הים התיכון, חישה מרחוק של מזהמים באוויר, איכות האוויר באזורים עירוניים ובגבול שבינם לבין אזורים חקלאים, ואיכות האוויר בתוך מבנים. החומרים הנמצאים כעת במוקד המחקר כוללים מזהמי אוויר שמקורם תחבורתי, חומרי הדברה וחלקיקים נשימים. מחקרים אלה מתבצעים במסגרת מרכז המצוינות בחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון.

חברת אירבייס מערכות בע”מ AirBase Systems LTD. היא חברת סטארט אפ ישראלית אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה למדידת רמות זיהום אוויר. בלב הטכנולוגיה של אירבייס נמצאת תחנת ניטור זעירה בה מורכבים חיישני זיהום אוויר הפועלים על בסיס ננו-טכנולוגיה מתקדמת ביותר. תחנה זו מיועדת לפעולה במסגרת של רשתות ניטור מרחביות והיא בעלת יכולת חיבור עצמאית לרשת האינטרנט ( Wi-Fiאו GSM ). מעבר להישג הטכנולוגי החשוב, הצליחה אירבייס גם להגיע להפחתה דרמטית במחיר של המערכת בהשוואה לתחנות הניטור הסטנדרטיות.

“הוועדה לאנרגיה אטומית הפיקה לקחים מהאסון שהתרחש בכור הגרעיני בפוקושימה, בעקבות רעידת האדמה וגלי הצונאמי ביפאן”, כך אמר ד”ר מאיר מרקוביץ, ראש המחלקה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית, בכנס הערכת סיכוני תאונות גרעיניות שנפתח הבוקר בטכניון. ד”ר מרקוביץ הדגיש כי גם לפני האסון בפוקושימה שהתרחש ב-11 במארס 2011, יישמה הוועדה לאנרגיה אטומית קריטריוני בטיחות מחמירים ביותר בכורי המחקר הגרעיניים של ישראל, אך אירועי פוקושימה נלמדו בארץ בדקדקנות ובעקבותיהם יושמו לקחים נוספים.

בכנס בטכניון, הנערך על ידי הפקולטה להנדסת מכונות לזכרו של ג’יימס בלפר, יינתנו, בין השאר, ההרצאות הבאות:

• מורשת צ’רנוביל: בועת הנבואות השחורות

יהושע סוקול, פורום אקדמאים למודעות גרעינית

• על רמת הקרינה ההולמת לפינוי

ג’רי קאטלר

• הפצצת הירושימה ונגסאקי:  ההיבט הרדיו-אפידמיולוגי

ד”ר גבריאל צ’ודיק, מכבי שירותי בריאות

• תסריט דמיוני של אירוע גרעיני

מוטי בריל, קמ”ג

• איומי מתקפות גרעיניות ובטיחות גרעינית

ישי לבנון, הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית

• סמן ביולוגי חדש לחשיפה לקרינה

חוקרים בקמ”ג ובאוניברסיטת בן גוריון

• קרינה בעוצמה נמוכה: מחלוקת מדעית ובחירה ציבורית בנוגע לסכנות גרעיניות

פורום אקדמאים למודעות גרעינית

• ניהול משבר באסונות גרעיניים רחבי היקף

ד”ר אפרים לאור

• רקע דתי  ותרבותי לגישה הערבית-איסלאמית לתוכניות גרעיניות

אליעזר (גייזי) צפריר

נהגים שעישנו נרגילה מפגינים רמה גבוהה של נטילת סיכון בזמן נהיגה ואי ציות לרמזור אדום. הסיבה: עישון נרגילה בודדת, מעלה את שיעור חד תחמוצת הפחמן בדם, ברמה שוות ערך לעוצמת עישון של 100 עד 200 סיגריות

נהגים המעשנים נרגילה בודדת, מעורבים בתאונות דרכים ובעבירות של אי ציות לרמזור אדום, בשיעור הגבוה ב-33%, מזה של שאר הנהגים. כך עולה ממחקר ראשון בעולם שבדק את הקשר בין נרגילה ובין נהיגה בכלי רכב, שבוצע במכון לחקר התחבורה בטכניון, בשיתוף המרכז הרפואי רבקה זיו בצפת. המחקר נחשף ע”י ד”ר ופא אליאס, בכנס מטעם המכון לחקר התחבורה בטכניון, שעסק במחקרים עדכניים בתחום הבטיחות ויישומם בישראל.

מארגני הכנס, ראש המכון לחקר התחבורה פרופ’ שלמה בכור והמדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד”ר שי סופר, הדגישו בדבריהם, כי הבטיחות הפאסיבית של כלי הרכב, הגיעה למיצוי ועיקר תשומת הלב כיום, מוקדשת לבטיחות אקטיבית. “גם בכלי הרכב העממיים המגיעים לשוק כיום, קל למצוא 6 כריות אוויר, כלוב הגנה ומערכות כדוגמת ABS (מערכת נגד נעילת גלגלים) ו-ESP (בקרת יציבות אלקטרונית)”, אמר סופר, “אנו נכנסים כעת לעידן של פיתוח מערכות אקטיביות, המזהירות את הנהג מפני סטייה מנתיב, או מאי שמירת מרחק ומטפלות בבקרת סחרור. מסיבה זו, המחקרים המדעיים הם אי של מצוינות, המסייע לנו להציל חיי אדם. תאונות הדרכים הן מגיפה עולמית. המלחמה שלנו בהן בישראל, מעידה השנה על אותות משמעותיים. מספר ההרוגים מתחילת השנה ועד היום, נמוך ב-100 בני אדם, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד”.

המחקר שבחן את השפעת הנרגילה על הנהיגה, בוצע בהמשך למחקרים קודמים, אשר העידו על נזקים כדוגמת כמות הניקוטין הגדולה מאוד שהמעשן שואף בזמן עישון נרגילה, בגלל כמות העשן הגדולה שנשאפת בכל שאיבה. “קיים מיתוס, לפיו עשן הנרגילה העובר דרך המים מסונן ולכן מסוכן פחות. אולם הדבר אינו נכון. להיפך – המים מצננים את העשן ומאפשרים לו לחדור עמוק יותר לריאות ובכך מגבירים את הנזק הנגרם בעישון”, הסבירה ד”ר אליאס, “שעה אחת של עישון נרגילה שקולה לעישון של 100 עד 200 סיגריות רגילות”.

במחקר השתתפו 100 גברים ונשים בגילאי 18 עד 60, מתוכם 70 מעשני נרגילה ו-30 ששימשו כקבוצת הביקורת. כל המשתתפים היו בעלי מאפיינים דומים כדוגמת מקום מגורים, נסיון בנהיגה ועישון סיגריות. הניסוי שקיבל אישור הלסינקי לניסויים בבני אדם, החל בכך שכל משתתף עישן במשך מחצית השעה, ראש אחד של נרגילה “בטעם תפוחים”. לאחר העישון, עברו משתתפי הניסוי לנהיגה במכשיר סימולטור נהיגה, המדמה נסיעה לאורך 10 קילומטרים, במהלכם חווה הנהג 10 אירועים שונים, בהם נמדדה תגובתו לאירועים בנהיגה כדוגמת רמזורים, מכוניות חוצות, הולכי רגל החוצים את הכביש, כלבים חוצים, תלולית עפר במסלול הנסיעה ועוד.

קבוצת מעשני הנרגילה, הפגינה נטייה גבוהה יותר לנטילת סיכונים בנהיגה מיד אחרי עישון הנרגילה. מידת המעורבות של קבוצה זו בתאונות היתה גבוהה ב-40% מזו של הנהגים בקבוצת הביקורת. גם חצי שעה לאחר סיום עישון הנרגילה הראו תוצאות הנהיגה בסימולאטור שני נתונים מטרידים: נהגים אלה נטו לחצות את קו האמצע בכביש (אי שמירה על קו האמצע) בשיעור של 31% יותר מאשר הנהגים בקבוצת הביקורת. מאפיין נוסף, היתה עלייה של 33% במשך הזמן שהנוהג לא נמצא בנתיב הנסיעה וחצה את הקו הצדדי והאמצעי של הנתיב. שני מדדים אלה: חציית קו אמצע ואי שמירה על נתיב הנסיעה, מצביעים על יציבות הנהיגה ש”זכתה” להשפעה שלילית, עקב עישון הנרגילה. כתוצאה מכך, הנהיגה הופכת לפחות יציבה ויותר מסוכנת.

“עישון הנרגילה העלה את דופק הלב בקרב מעשני נרגילה מ-80 ל-95 פעימות בדקה”, סיפרה ד”ר אליאס, “העלייה בדופק נבעה ממחסור בחמצן ומעלייה בשיעור של חד-תחמוצת הפחמן בדם, בשיעור של עד פי חמש מאשר בסיגריה. מצב זה מוכר בספרות בשם היפוקסיה. תופעה הגורמת לכבדות בדיבור, תנועות איטיות, ערפול, רעד עדין, חוסר ביקורת עצמית, תחושת אופוריה, ירידה בחדות הראייה, ירידה ביכולת זיהוי הצבעים ועוד. רמות גבוהות של חד-תחמוצת הפחמן עלולות לגרום לנזק מוחי ולאיבוד הכרה.

“נתוני הדופק וחד תחמוצת הפחמן נותרו גבוהים גם חצי שעה לאחר עישון הנרגילה. לממצאים חשיבות גבוהה, בהתבסס על מחקרים המעידים כי חד תחמוצת הפחמן נותרת בדם למשכי זמן של 4 עד 6 שעות. נהגים שמעשנים נרגילה, נוטלים יותר סיכונים בזמן הנהיגה. עישון הנרגילה גורם להפחתת זהירות ולחוסר יציבות בעת הנהיגה. המחקר בדק בין היתר גם את הנטיות החברתיות של המשתתפים. רוב מעשני הנרגילה אינם מעשנים סיגריות. רובם סבורים כי זהו הרגל לא בריא. רובם גם לא שותים אלכוהול”.

ד”ר אליאס ציינה בהרצאתה, כי השימוש בנרגילה שהחל במזרח התיכון, התרחב במגזר הערבי להיקפים בהם עישון נרגילה על ידי נשים נחשב לדבר מובן מאליו. עישון הנרגילה נפוץ כיום במדינות רבות, אולם הספרות המחקרית בעולם, אינה מציגה אף מחקר שבחן את השפעת העישון על נהיגה במכונית. “סטודנטים יהודים שלי סיפרו שהשימוש בנרגילה הפך לנפוץ גם בקרב חבריהם ואחת הראיות לכך, היא כלי העישון הנמכרים כמעט בכל פיצוציה”, סיפרה.

על פי מחקר חדש במודל-עכבר, ביכולתה של השינה לשחזר זכרונות מפחידים ולשכך אותם. ממצא זה עשוי להוביל לפיתוח טיפולים אפקטיביים יותר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הממצאים הוצגו היום ב-Neuroscience 2012, הכנס השנתי של האגודה למדעי-המוח והמקור הגדול ביותר לחדשות בנוגע למדעי המוח ובריאות המוח.
מן המחקר, שנערך על ידי ד”ר אסיה רולס מקבוצות המחקר של פרופ’ הלר ופרופ’ דה לצ’אה מאוניברסיטת סטנפורד, עולה כי כאשר זיכרון מפחיד מקושר לריח, אפשר להשתמש באותו תמריץ (ריח) כדי לשחזר את הזיכרון במהלך שינה בלי להפריע את השינה. החוקרים  גילו כי אם חוזרים על השיחזור, הזיכרון המפחיד מתעצם; אבל אם השיחזור נעשה בנוכחותו של טיפול החוסם את ייצור חלבונים באמיגדלה המסד-צדית  (basolateral amygdala) – אזור מוחי הקשור בפחד – הזיכרון המפחיד נחלש.
PTSD  מאופיין בזכרונות עזים ועזי רגש, המתעוררים בעקבות תמריצים סביבתיים וחברתיים ספציפיים. בטיפול הנקרא ‘תרפיית הכחדה’ (extinction therapy)  משחזר המטופל שוב ושוב את הזיכרון בסביבה לא מאיימת, למשל במרפאה; אבל לעיתים הטיפול נהיה מזוהה כל כך עם המרפאה, שהוא מפסיק להיות יעיל כאשר המטופל חווה את הטריגר הטראומטי בסביבה אחרת, למשל ברחוב.
“שינה אינה מקושרת לשום מקום ספציפי, ולכן השינויים המתחוללים בזכרונות טראומטיים במהלך השינה עשויים להחליש את התגובה לפחד, ללא קשר לשאלה היכן הזיכרון התעורר,” מסביר פרופ’ הלר. “עובדה זו יכולה להוות פתרון משמעותי למגבלותיהם של הטיפולים הנוכחיים ב-PTSD.
בניסוייהם  יצרו החוקרים התניה בין ריחות מסוימים לממסר חשמלי בעכברים בזמן שהם ערים. ריח זה, או ריח-בקרה, הופץ בכלוביהם של העכברים במהלך השינה בנוכחותו של מעכב הסינתזה החלבונית. הפעלת הריח המתנה במהלך השינה הובילה להפחתה משמעותית בתגובת-הפחד בבדיקות שלאחר מכן, בזמן ערות.
חשוב מכל, ההפחתה בתגובת הפחד הייתה כללית ולא נקשרה למיקום מיוחד.

“כאן בעצם נמצא הפוטנציאל המשמעותי של טיפול בטראומות מתוך שינה. בשינה המוח פועל בצורה שונה, חלק ממערכות ההגנה שלנו אינן מופעלות, דבר המאפשר באופן עקרוני נגישות לאסוציאציות שיכולות להיות בלתי נגישות לטיפול בזמן עירות”, אומרת ד”ר רולס, היום חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “מעבר לכך, טיפולים רבים אינם מגיעים לידי מיצוי בגלל הקושי של המטופל להתמודד עם האיזכור החוזר של הזכרונות הטראומטיים. לכן, טיפול מתוך שינה יכול להוות אלטרנטיבה קלה יותר להתמודדות. כמובן שהמרחק מהניסויים הראשוניים הללו עד לטיפול באנשים הוא רחוק, אך זו התחלה”.

תרם לטכניון את הפרס, הנחשב ל”פרס נובל בעולם המיחשוב והטכנולוגיה”; הישראלי הראשון שזכה בפרס הוא פרופסור יעקב זיו מהטכניון, על פיתוח אלגוריתם למפל-זיו; ביחד עם דב מורן זכה השנה מפתח ה-GPS, ברדפורד פרקינסון

בטקס החגיגי, שנערך בתחילת השבוע בטכס שנערך במוזיאון הגרמני במינכן, אמר דב מורן: “אני גאה לייצג כאן את חברי מההייטק הישראלי. דיסק-און-ציפ (או בשם הנפוץ שלו בעולם: USB Flash Drive) נולד בעקבות בעיה. לפני פרזנטציה חשובה התקלקל המחשב שלי ואני הבטחתי לעצמי שלא אגיע למצב בו אין לי עותק בכיס. מכאן זה התגלגל להמצאה הזו. אבל צריך להבין שדברים אינם מתגלגלים מעצמם. כל אחד יכול להמציא. צריך רק לפתוח את העיניים ולראות מה אנשים צריכים. אבל מהבנת הצורך ליצירת מוצר הדרך ארוכה ורבת קשיים. היא מחייבת ידע נדרש, אותו קבלתי בטכניון, ויכולת הישרדות במאבק המתמיד הזה של ‘הולדת’ מוצר. שווה? בהחלט!”

בתמונה: דב מורן בטקס קבלת הפרס. צילום: דוברות הטכניון, באדיבות קרן ריין

ביום ראשון, 21 באוקטובר, יתקיים יום הכוון לסטודנטים החדשים; הפקולטות למדעי המחשב ותעשיה וניהול מציעות תכנית לימודים חדשנית במסלול להנדסת מערכות מידע ותכנית “מבטים” מעניקה תואר נוסף בהוראת המדעים, במלגה מלאה, לסטודנטים ובוגרים שבכוונתם לפנות להוראת המדעים בבתי הספר; בהרשמה נרשמה יציבות והפקולטות המבוקשות ביותר הן מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת מכונות, רפואה ואדריכלות נוף

בשנה”ל תשע”ב הושקה בטכניון תוכנית “מבטים” – מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי מדעי, שבמסגרתה שבים בוגרי ובוגרות הטכניון ללמוד בטכניון תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים ומקבלים מלגת שכ”ל מלאה. התואר כולל תעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ולמכללות לטכנאים והנדסאם. זוהי תוכנית חדשנית בעולם, אותה החליט הטכניון להשיק ולממן במסגרת מחוייבותו לקידום הוראת הטכנולוגיה והמדעים בישראל. תוכנית  זו מתמודדת גם עם מספרם ההולך וקטן של המורים למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, המהווה בעיה לאומית עליה התריע נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, מספר פעמים באמצעי התקשורת.

תכנית הלימודים במסלול להנדסת מערכות מידע משותפת לפקולטות למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. היא מדגישה את השינויים שחלו במהלך העשורים האחרונים בתחום זה, בעקבות התפתחות האינטרנט, השימוש הגובר במערכות מבוזרות והצורך של גופים רבים לנהל ולנתח כמויות גדולות מאוד של נתונים בהיקפים גדולים לעומת מה שנדרש בעבר. הסטודנטים ילמדו שרשראות של מקצועות בנושאים שונים לפי בחירתם ויוכלו גם לבחור בין פרוייקט של תעשיה וניהול (בכיוון תעשייתי יותר) לבין פרוייקט של מדעי המחשב (בכיוון מדעי יותר).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי השנה הקודמת הייתה, אכן, שנה יוצאת דופן בהסטוריה של הטכניון: “חגגנו 100 שנה להנחת אבן הפינה לבנין ההסטורי בהדר הכרמל, פרופסור מחקר דני שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה וזכינו, ביחד עם אוניברסיטת קורנל, במכרז להקמת מרכז מחקר הנדסי-מדעי-יישומי בעיר ניו ורק. כמו לא די בכך, ואולי הודות לכך,  הטכניון נמנה כיום  על פי מדד שנחאי היוקרתי עם 50 האוניברסיטאות המדעיות הנדסיות המובילות בעולם ובסקר רחב יריעה של העיתון היוקרתי “ביזנס אינסיידר”, מוקם הטכניון במקום ה-25 בעולם בין האוניברסיטאות ההנדסיות, כשהוא מקדים את כל האוניברסיטאות אירופה ואוניברסיטאות אמריקניות ידועות שם. אולם עתה, משנדמו תרועות הפסטיבלים, עלינו לשוב לשגרת העשייה והפיתוח. אל לנו לנוח, ולו לרגע קט, על זרי הדפנה. עלינו לזכור שחייה של אוניברסיטה לא בנויים רק על רגעי שיא נדירים ומרגשים, אלא דווקא על פעילות יומיומית של קריה גדולה שפנים רבות ומגוונות לה. כדי להמשיך בתנופה על כולנו להתגייס למשימה”.

בסך הכל ילמדו השנה בטכניון יותר מ-12,500 סטודנטים, כ-10,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות.

בתמונה: הטכניון – לב הקמפוס. צילום: דוברות הטכניון

כנס בינלאומי ראשון בנושא תכנון בית החולים במאה ה-21  )The design of the 21st  Century Hospital(  נערך בשבוע שעבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.  הכנס, בו השתתפו מרצים מובילים בתחומם בארץ ובעולם שהציגו מגמות וכוונים בבניית בתי חולים במאה ה-21,  והתמודד עם שאלות הנוגעות בצורתם של מבני הבריאות במאה הבאה וכיצד לחנך את הדור הבא של אדריכלים ורופאים על מנת לספק את צרכי הרפואה העתידית.

הכנס שאורגן על ידי פרופ’ נעמי ביטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, יחד עם דיקן הפקולטה, פרופ’ יהודה קלעי, נערך בהשתתפות פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה, דיקני הפקולטות, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ראש העיר חיפה יונה יהב, מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ רוני גמזו ופרופ’ שלמה מור יוסף ששימש כמנכ”ל בתי החולים של הדסה וכיום  משמש כמנכ”ל הביטוח הלאומי.

פרופ’ ביטרמן אמרה כי הכנס נועד לשבור את המחיצות שבין חוקרים באקדמיה הנוהגים להתמקד כל אחד בתחומו וליצור דיאלוג חדש ופורה. “לפי התגובות, ולפי השיחות הלא-פורמאליות בהפסקות הקפה, המטרה הושגה. זה מרתק, כי יש כאן מפגש בין תחומים שונים שלכל אחד מהם טרמינולוגיה משלו, תרבות משלו ואופני חשיבה משלו. בתוך כל זה, חשוב כמובן למקד את הדיון ברופאים ובמטופלים. חשוב שבדיבור האדריכלי נזכור תמיד שהם ה’קליינטים’ ואותם אנחנו צריכים לשרת. כנסים כאלה, כמו מסלולי לימוד שפתחנו כאן בטכניון, מקדמים את החשיבה הזאת ואת הדיאלוג החיוני הזה.”, אמרה פרופ’ ביטרמן.

פרופ’ יהודה קלעי, אמר כי “בנייתו של בית חולים אורכת שנים, ובתקופת הבנייה משתנות הטכנולוגיות הרפואיות. כאדריכלים עלינו לזכור תמיד כי לתכנון שלנו יש השלכות משמעותיות על הפרקטיקה הרפואית, ותמיד עלינו לחשוב קדימה.”

פרופ’ שלמה מור יוסף הציג מגמות מרכזיות ברפואה העכשווית, ביניהן הדמיה מולקולארית, ניתוחים רובוטיים ורפואה אישית.  הוא ציין כי מצוקת המערכת הרפואית בישראל דורשת חשיבה רחבה ויצירתית. “אנחנו מתמודדים בבתי החולים עם תפוסה גבוהה מאוד, יותר מ-97%, והדבר מקשה מאוד על תפקודן של המערכות האלה”, אמר פרופ’ מור יוסף.

ד”ר קובי וורטמן, בוגר הטכניון ונשיא InSight, הציג את הטכנולוגיה שפיתחה החברה שבראשותו –  שיטה ל’ניתוחים’ בלתי פולשניים באמצעות גלי קול. זהו מעין “סכין ניתוחים וירטואלי, לא פולשני, המאפשר ביצוע פרוצדורה רפואית במוח ובאברים אחרים ללא חדירה לגוף וללא צורך באשפוז. זהו דוגמה למימוש מוצלח של רפואה אישית, המותאמת לכל חולה באופן ספציפי.”

 מנכ”ל  המרכז הרפואי רמב”ם פרופ’ רפי ביאר הציג את הפרויקטים החדשים ברמב”ם, ביניהם בית חולים תת-קרקעי ממוגן, העמיד למתקפה קונבנציונלית כמו גם למתקפה ביולוגית וכימית. מדובר בחניון תת קרקעי, שניתן להסבה תוך 72 שעות לבית חולים עם 2,000 מיטות הכולל את כל הציוד הנדרש.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר כי בשנת 1969 קיבל סנט הטכניון החלטה היסטורית: להקים במסגרת הטכניון פקולטה לרפואה. “הרציונל, כפי שנוסח אז, היה שטכנולוגיה ורפואה ילכו בעתיד יד ביד, ולכן פקולטה לרפואה בתוך מוסד טכנולוגי היא צעד נכון. הכנס המתקיים היום ממשיך את אותו חזון.”

פרופ’ ג’וס סטויפסאנד, המעצב הראשי של חברת פיליפס-הולנד תיאר את החידושים בעיצוב חוויית המשתמש בבתי החולים, כשהמטופל נמצא במרכז. “המערכת הרפואית צריכה לראות בעצמה נותן שירות. כשאנחנו חולים אנחנו הולכים לבית החולים לא בשביל הבניינים שבו אלא כדי לקבל שירות. אתם, האדריכלים, צריכים לחשוב על בית החולים מתוך אותה ראייה, ולא מתוך תפיסה אדריכלית ‘טהורה’. האדריכלים צריכים לראות את עבודתם בצורה רחבה יותר ולעבוד בצוות רב-מקצועי. מאוד חשוב לשאול את המטופל לגבי רצונותיו ולא רק את הצוות הרפואי”.

פרופסור פול ברש, רופא וחוקר בתחום בטיחות ואיכות בבתי חולים אמר לבאי הכנס “טכנולוגיה רפואית היא דבר נפלא. האירוניה הטרגית היא שבמקרים רבים, היא עצמה גורמת לפגיעות חמורות במטופלים. עלינו להפסיק לקדש את הטכנולוגיה ולהתמקד בבריאותו של המטופל. טכנולוגיה אינה פתרון קסם לכל הבעיות, וחשוב שהיא תשרת את המטופל ולא תהיה תכלית כשלעצמה.”

פרופסור ברש, שהתגורר בעבר בישראל ולמד לתואר ראשון בטכניון, עובד כיום במרכז הרפואי אוטרכט, הולנד: “כ-5 אחוזים מהמטופלים בבתי חולים נפגעים במהלך הטיפול הרפואי, ובארה”ב מתים מדי שנה 50 אלף מטופלים כתוצאה מההליך הרפואי עצמו”.

לדברי פרופ’ ברש שיפורים קטנים, כגון הגברת התאורה בחדר, או פיקוח על רחיצת ידיים בקרב הצוות הרפואי, עשויים להפחית משמעותית את הפגיעה במטופלים, אבל לשם כך דרושה מודעות ודרוש מחקר, מה שמחייב מימון ציבורי. בישראל חסר דיון רציני בנושא הזה, והגיע הזמן שיהיה דיון שכזה, שיחרוג מהקיטוּרים השגרתיים. פרופ’ דני גופר מהטכניון, ופרופ’ יואל דונחין מהדסה, עושים עבודה נהדרת בתחום הזה, אבל לצערי הם יוצאים מהכלל המעידים על הכלל. מאוד חשוב להביא את הארכיטקטים לבתי חולים ולאפשר להם לחוות הדמיות של בתי חולים. לדוגמה, כשאדריכל מתכנן בית חולים הוא לא חושב על הפעילות של בתי החולים בסוף השבוע כשרוב הצוות ההיקפי אינו נמצא וישנה עלייה של 20% בשיעורי התמותה בבתי חולים. תכנון נכון, שמודע לעניין הזה, יכול לצמצם את שיעורי התמותה. עלינו להתייחס למבנה כאל תרופה, ולחשוב כיצד התכנון יתרום ככל האפשר לבריאותו של המטופל. “אילו היינו מצליחים להגיע ל99.9% של הצלחה בטיפולים רפואיים, ורק 0.1% מהמטופלים היו מתים כתוצאה מהטיפול, האם זה היה מספק אותנו? אם נעשה אנלוגיה סטטיסטית לתחום התעופה, על פי תדירות הטיסות הנוכחית בעולם, מדובר בהתרסקות מטוס אחת לכל שלושה ימים. אז האפשרות הזאת, שלא תעלה על הדעת בתעופה, מתקבלת כמובנת מאליה ברפואה.”

פרופ’ Gianfranco Carrara, אדריכל בתי חולים מאיטליה, הציג מגמות תכנוניות של בתי חולים באירופה,  וטכנולוגיות lean  הוצגו על ידי  האדריכל  Roger Hay מקליפורניה, ארה”ב.  את הניסיון הישראלי בתחום הציגו 6 אדריכלים מובילים: פרופ’ יהודה קלעי, ראלי גבריאלי, אהוד גפן, ארתור ספקטור, ארד שרון ואבי תורגמן.

טכס מחווה של כבוד נערך לאדריכל משה זרחי, שמבני הבריאות שלו היו אבן דרך בהיסטוריה של בתי החולים בארץ.

בתמונה: משה זרחי (מימין) מקבל “חמסה” מפרופסור קלעי. צילום: דוברות הטכניון

נשיא אינטל ישראל, מולי אדן: “בשנים הבאות נסתובב עם צ’יפ (שבב) שנמצא בתוכנו”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ופרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב אירחו בפקולטה למדעי המחשב של הטכניון את שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ’, שגריר האיחוד האירופאי, אנדרו סטנדלי, מייסד
Comigo ו- M-Systems דב מורן ונשיא אינטל ישראל, מולי אדן.

נשיא הטכניון, פרץ לביא בירך את אלפי המשתתפים שהגיעו לאירוע ואמר שהוא שמח לפתוח בפני הקהל הצעיר הרב את שערי הטכניון.

שר המדע, דניאל הרשקוביץ אמר “מדינת ישראל היא מעצמה מדעית טכנולוגית ולא באופן יחסי לגודלה. כאן בטכניון אנחנו רואים את ההון האנושי שעושה את זה”.

מולי אדן התייחס לקשר של בני אדם עם מחשבים. לדברי אדן, הקשר עם המחשבים צפוי להיות דומה בשנים הבאות לקשר שקיים כיום בין בני אדם. לדבריו הקשר בין אדם למכונה יהיה טבעי ואינטואיטיבי. ולא רק זאת אלא שמחשבים יהיו חלק אינטגרלי מבני האדם.  “המחשב עבר להיות ממחשב מרכזי למחשב שולחני. ומכאן למחשב נייד שכל אדם סוחב איתו ולטלפון נייד שנמצא עם כל אחד מאיתנו. בשנים הבאות נסתובב עם צ’יפ (שבב) שנמצא בתוכנו”, הסביר אדן.

בהמשך דבריו התייחס נשיא אינטל לקשר של לימודי טכנולוגיה לאומת הסטארט-אפ הישראלית. “הנוער שנמצא כאן בליל המדענים הם אותם אנשים שיצטרכו לשאת בנטל האחריות של צמיחת תעשיית ההיי-טק בישראל. עלינו להשקיע בחינוך הטכנולוגי כדי למצב את בוגרי בתי הספר התיכוניים בעמדה תחרותית יותר ביחס ליתר מדינות העולם”. אדן ציין בנאומו כי “מקום טוב באמצע הוא לא מקום טוב”. לדבריו, מגמת החדשנות בשנים האחרונות מואצת במידה רבה. “האתגר הגדול שעומד בפני התלמידים הוא אתגר גדול יותר מהאתגר שדור היי-טק הנוכחי עומד בפניו”, הסביר אדן בנאומו.

שגריר האיחוד האירופי אנדרו סטנדלי חתם את האירוע ואמר שהוא נרגש מאוד להיות בטכניון וכי היחסים בין האיחוד האירופי לישראל חמים והדוקים, ובתחום המדע הם לאין ערוך חמים יותר. הוא אמר “אנחנו חוגגים כאן הערב חגיגה כפולה: 100 שנים לטיורינג ו-100 שנים לטכניון”.

בתמונה: ליל המדענים בטכניון. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.

זהר זיסאפל: “המהנדסים הישראלים הם הטובים בעולם”

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, אירח פאנל בנושא “מאקדמיה למנהיגות בתעשייה – מושב מנכ”לים בוגרי הטכניון” בהשתתפות נשיא “אינטל ישראל” שמואל (מולי) אדן, מנכ”ל “מלאנוקס” אייל וולדמן ונשיא “רד תקשורת מחשבים” זהר זיסאפל. הפאנל נערך במסגרת וועידת ההיי-טק המרכזית של ישראל, בהובלת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, ועסק בין היתר באיכות המהנדסים הישראלים לעומת עמיתיהם ברחבי העולם, הובלת בוגרי הטכניון את תעשיית ההיי-טק הישראלית, והקמת מרכז מחקר הנדסי-מדעי-יישומי בניו יורק, עם אוניברסיטת קורנל.

מנכ”ל “מלאנוקס”, אייל וולדמן, שסיים את לימודיו בטכניון בשנת 1986, התייחס לשאלתו של פרופ’ פרץ לביא, בנוגע לתרומת הטכניון להמשך הקריירה שלו, ואמר כי “הטכניון עיצב את הדרך בה אני חושב. העובדה שהלימודים מחברים בין תיאוריות וניסיון פרקטי הנה משמעותית מאוד להמך הדרך. למהנדסים מהטכניון יש ניסיון ממשי, דבר שמייחד אותם מבוגרי מוסדות אחרים”.

נשיא “אינטל ישראל”, שמואל (מולי) אדן,  התייחס לסוגיית איכות המהנדסים הישראלים, ואמר  כי התרבות הישראלית יוצרת מהנדסים שמוכנים לקחת סיכונים ולעמוד מול אתגרים: “מניסיוני באינטל, יש קורלציה גבוהה בין מנהלים בכירים לאנשים ששירתו בתפקידי פיקוד וקצונה בצבא. לצד זאת, התרבות הישראלית היא תרבות של הטלת ספק בסמכות וקושי עם היררכיה, מה שהופך את המהנדסים הישראלים למובילים בהקמת סטארט אפים מצליחים”.

נשיא “רד תקשורת מחשבים”, זהר זיסאפל, אמר כי המהנדסים הישראלים הם הטובים בעולם, אך העובדה שישראל מצטיינת בהקמת סטארט-אפים, ולא חברות גדולות, היא בעייתית: “אנחנו צריכים להשתפר בבנייה של חברות גדולות. בסוף היום, כשאתה מוכר את הסטארט-אפ, אתה מוכר את הבכורה תמורת נזיד עדשים. אם היינו מפתחים חברות גדולות בארץ, התרומה לכלכלה הייתה הרבה יותר משמעותית, הן מבחינת תעסוקה והן מבחינת הרווח של החברה לטווח ארוך”.

פרופ’ פרץ לביא סיפר במהלך הפאנל על שיתוף הפעולה החדש עם אוניברסיטת קורנל בניו יורק, שבחרה בטכניון מתוך עשרות אוניברסיטאות מובילות בעולם להקים ביחד איתה תכנית ייחודית ומשולבת למען קידום תעשיה עתירת ידע בניו יורק: “מכון המחקר החדש ישלב בין אקדמיה לתעשייה. קורנל מתעתדת להשקיע בפרויקט כשני מיליארד דולר, והטכניון יהיה אחראי לבניית תכנית הלימוד האקדמית”.

במהלך הפאנל, הוקרנה ברכתו של ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג, לרגל מאה שנים להנחת אבן הפינה של הטכניון. בין היתר אמר בלומברג כי הוא נרגש לקראת שיתוף הפעולה בין קורנל לטכניון. בנוסף הוא ציין 11 שנים לפיגוע במגדלי התאומים, והודה לישראל על הסיוע שהגישה לניו יורק בזמ הפיגוע ואחריו.

וועידת ההיי-טק נפתחה אתמול בביקור של עשרות אורחים מהארץ ומחו”ל במעבדות הטכניון, ולאחריו אירוע הוקרה לציון 100 שנים לטכניון. דיוני הוועידה נמשכים במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה בירושלים עד יום רביעי, 12.9.

בין הדוברים הבולטים בכנס: נשיא ומנכ”ל eBay, ג’ון דוניהו; נשיא Samsung סמיקונדקטורס, ד”ר נאם סונג וו; מנכ”ל Singtel, אלן ליו; נשיא אינטל ישראל, מולי אדן; נשיא רד, זוהר זיסאפל, נשיא Cadence, לי-בו טאן; מנכ”ל מלאנוקס, אייל וולדמן;  מנכ”ל Y&R, דיוויד סייבל, מנכ”לית בנק לאומי רקפת נוסק עמינח – בנוסף לשורה ארוכה ומפוארת של סגני נשיא בכירים לענייני טכנולוגיה, ומיזוגים ורכישות מהחברות – Microsoft, יבמ, גוגל, eBay, SAP, Citibank, אריקסון, נוקיה סימנס, אלקטל לוסנט, ZTE ועוד.

בתמונה: הפאנל- מימין זהר זיסאפל, שמואל (מולי) אדן, אייל וולדמן ופרופ’ פרץ לביא. קרדיט צילום: חזי חוג’סטה, דוברות הטכניון