הוועידה נפתחה אמש בהצדעה לטכניון לכבוד 100 שנים להנחת אבן הפינה לבנינו ההסטורי בהדר הכרמל

בוועידה השנה יש ריכוז חסר תקדים של טכנולוגיות משבשות  disruptive technologies ישראליות ובינלאומיות. בוועידה יהיה מיצג ייחודי Invented in Israel ובו יוצגו פיתוחים חדישים של מרכזי המו”פ הישראליים של חברות רב לאומיות. בנוסף יש מיצג ראשון מסוגו בישראל של מאיצי הסטארטאפים ((Startup Accelerators הישראלים המובילים, וכבכל שנה מיצג של סטארט-אפים ישראלים חדשים ומעניינים. הכנס גם ישמש במה למפגש פסגה ייחודי בתחום הטלקום עם נציגים בכירים מהחברות המובילות בעולם – אריקסון, נוקיה סימנס, ZTE, אלקטל לוסנט וסינגטל.

בין הדוברים הבולטים בכנס: נשיא ומנכ”ל eBay, ג’ון דוניהו; נשיא Samsung סמיקונדקטורס, ד”ר נאם סונג וו; מנכ”ל Singtel, אלן ליו; נשיא אינטל ישראל, מולי אדן; נשיא רד, זוהר זיסאפל נשיא Cadence, לי-בו טאן; מנכ”ל מלאנוקס, אייל וולדמן;  מנכ”ל Y&R, דיוויד סייבל, מנכ”לית בנק לאומי רקפת נוסק עמינח – בנוסף לשורה ארוכה ומפוארת של סגני נשיא בכירים לענייני טכנולוגיה, ומיזוגים ורכישות מהחברות – Microsoft, יבמ, גוגל, eBay, SAP, Citibank, אריקסון, נוקיה סימנס, אלקטל לוסנט, ZTE ועוד.

בכנס ישתתפו בכירים בממשלה, באקדמיה ובשלטון המקומי, נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש העיר חיפה, יונה יהב, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, ועוד. יושבי הראש של הוועידה הם יהל זילקה ויוסי ורדי.

זהו כנס ההיי-טק הבינלאומי הגדול ביותר המתקיים בישראל זו השנה השלישית, בהשתתפות מאות מנהלים בכירים מהחברות המובילות בארץ ובעולם, ועשרות חברות סטארט-אפ ישראליות שישתתפו בפאנלים ויציגו טכנולוגיות חדשניות בפני נציגי חברות מכל העולם. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות צופים שכ- 4,000 משתתפים מהארץ ומחו”ל יגיעו גם השנה לשלושת ימי הוועידה; משלחות בינלאומיות של בכירי תעשיית ההיי-טק מהאיחוד האירופי, הודו, סין, ארה”ב ועוד, נציגי קרנות הון סיכון, בכירי חברות טכנולוגיה מובילות מהארץ ומהעולם, מנכ”לי חברות סטארט אפ המובילות בישראל, יזמים, ושותפים נוספים לתעשייה ולעשייה בתחום ההיי-טק.

בנוסף, משלחות של חברות בינלאומיות מובילות יגיעו השנה לוועידה בהרכבים מורחבים, על מנת לחפש הזדמנויות עסקיות בהיי-טק הישראלי, ובכדי להתרשם מהתעשייה והיזמות המקומית באופן אישי.  הכנס יעסוק בסוגיות הבוערות בהיי-טק העולמי והמקומי, בהן: מגמות בגיוסי הון, השקעות, קרנות ואנג’לים, חידושים טכנולוגיים מרמת השבב ועד מבט אל הצפוי בממשק שבין אדם למחשב, שוק הטלקום והמעבר ל- LTE, עולם המדיה החברתית והפרסום המקוון, ועוד.

אהרון מנקובסקי, היו”ר יוצא של IATI ושותף מנהל בקרן פיטנגו: “וועידת ההיי-טק הבינלאומית המתקיימת זו השנה השלישית בירושלים, הצליחה לבסס עצמה כאחת הוועידות הבינלאומיות המרכזיות בתחום, ולהביא בכירים מהחברות המובילות בעולם לקחת בה חלק. בשנה שעברה היוותה הוועידה השנתית של תעשיית ההיי-טק מצע למפגשים וליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין יזמים וחברות ישראליות לגופים מובילים ברמה העולמית, אשר הולידו הסכמים, עסקאות ופיתוחים משותפים.”

יהל זילקה, יו”ר משותף של הוועידה ושותף מנהל בקרן מאגמה: “השנה מגיע לישראל ריכוז חסר תקדים של בכירים עולמיים בתחום האינטרנט, טלקום, שבבים, ושוק ההון – מסין, הודו, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי. מפגש פסגה זה עם שחקני מפתח מהעולם, תחת קורת גג אחת, מהווה הזדמנות אדירה ליצירת מנוע צמיחה משותף להיי-טק הישראלי”

קרין מאיר רובינשטין, מנכ”ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI: “במהלך הוועידה ייחתמו הסכמי שיתופי פעולה של האיגוד עם גורמים בינלאומיים שיוסיפו ערך לחברי האיגוד, זאת בהמשך להסכמי שיתופי פעולה שהאיגוד חתם בשנה שעברה עם משלחות מהודו, אשר הובילו לחיזוק הקשר עם תעשיית ההיי-טק ההודית.”

אודות האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

איגוד IATI משמש ארגון גג לתעשיית ההיי-טק, הון הסיכון ומדעי החיים בישראל, ובכלל זה ליחידים וחברות הקשורים במחקר, פיתוח ושיווק בתחומים עתירי ידע כגון חומרה, תוכנה, אינטרנט, תקשורת, ביו-פארמה, ומכשור רפואי. האיגוד יוזם ומסייע בפיתוח מדיניות ופעולות לקידום תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים בישראל. זאת, באמצעות קידום נושאים מול רשויות השלטון, יצירת שיתוף פעולה בין חברי האיגוד, קידום חדשנות וטכנולוגיה, וייצור הזדמנויות ליצירת קשרים עסקיים בישראל ובעולם.

האיגוד הישראלי לתעשיות המתקדמות IATI הוא ארגון הגג הגדול ביותר בישראל שמייצג למעלה מ-300 חברות וארגונים מכל גווני התעשייה שפועלים בישראל – היי-טק, מדעי החיים, הון סיכון, סטארט אפים, חממות טכנולוגיות, חברות המיסחור ונותני שירותים – שמעסיקים מאות אלפי עובדי היי-טק ומדעי החיים בישראל.

בתמונה (מימין לשמאל): מאיקו נישימוטו וקאזונרי נאוה מחברת טויוטה, אלפונסו גוטיראז מפינלנד והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, בפתיחת הסיורים במעבדות הטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

צוות של שלושה סטודנטים מהטכניון, אשר זכה לפני כשבועיים במקום הראשון באזור המזרח התיכון ואפריקה בתחרות של גוגל (Google Online Marketing Challenge) , זכה עתה במקום הראשון בעולם בקטגוריה נוספת בתחרות של גוגל – Social Impact Award, על הקמפיין הטוב ביותר עבור ארגון ללא כוונת רווח. בנוסף למחשבים ניידים והזמנה להציג את האסטרטגיה הזוכה במשרדי גוגל בלונדון, בהם הצוות זכה בתחרות האזורית, יקבל עתה ארגון פר”ח פרס בסך 15,000$.

שלושת הסטודנטים – אלכס ז’יטניצקי, סטודנט להנדסת תעשיה וניהול,  אושרי רוזנהק, סטודנט להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ובוריס פרידמן, סטודנט לפיזיקה, והמנחה פרופ’ משנה שרית מולדובן מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול – קידמו במשך שלושה שבועות את פרויקט החונכות פר”ח ע”י פרסום דיגיטלי באמצעות Google AdWords. במהלך הפעילות השיגו חשיפה רחבה לעמותה, ותרמו לצירוף של יותר מ-150 מתנדבים חדשים לארגון.

במסגרת התחרות כל צוות, שכלל עד ששה סטודנטים, קיבל תקציב של 250 דולר לפרסום של עסק או ארגון ללא כוונת רווח ב-Google AdWords, למשך שלושה שבועות.

פרופ’ משנה שרית מולדובן מספרת: “מתוקף עיסוקי בתחום השיווק אני מכירה את התחרות, אך עד לשנה זו אף סטודנט לא פנה אליי בנושא. השנה, אלכס, שעובד כעוזר המחקר שלי, ביקש שאנחה אותו ואת הצוות וכמובן ששמחתי לעשות זאת. בתור התחלה הפניתי אותם למאמר אקדמי  שממנו יוכלו ללמוד ולהסיק מסקנות לגבי דרך העבודה בקמפיין שלהם” ( המאמר: Kronrod, Grinstein,and  Wathieu, Journal of Marketing, 76(1), 2012 ).
http://www.journals.marketingpower.com/doi/pdf/10.1509/jm.10.0416

אלכס ז’יטניצקי מספר: “כשחשבנו על עסק שאנחנו יכולים לעבוד איתו חיפשנו היבט של תרומה לקהילה, ופר”ח הוא הארגון הראשון שעלה בדעתנו, כאשר המטרה שלנו הייתה לגייס סטודנטים שייקחו חלק בתוכנית. בניסוח המודעות הסתמכנו על מסקנות כותבי המאמר שקיבלנו מפרופ’ מולדובן- שעיקרן הוא שכאשר מילת החיפוש מראות על עניין קודם בנושא, מודעות בעלות ניסוח אסרטיבי הינן אפקטיביות יותר, וכאשר מילות החיפוש כלליות יותר, עדיף להשתמש בניסוח נייטרלי. לכן, במילות חיפוש ספציפיות כמו “מלגות” או “התנדבות” השתמשנו בניסוחים אסרטיביים, ובמילים כלליות יותר, כמו שמות של אוניברסיטאות- בנסוחים נייטרליים”.

בתמונה (מימין לשמאל) : בוריס פרידמן, אושרי רוזנהק ואלכס ז’יטניצקי. צילום: דוברות הטכניון

מרכז דימות והתנהגות על שם קרלה וד”ר הוגו אלסבך-הרצדל, נחנך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. מרכז הדימות והתנהגות בחיה השלמה (מכרסמים) הוקם במטרה לאפשר מחקר לא פולשני במגוון שיטות דימות מהמתקדמות בעולם. במרכז מערכות ממספר קטגוריות: אופטית, אולטרה סאונד, דימות בתהודה מגנטית (MRI). המערכות ממוקמות בתוך היחידה הנקייה של בית החיות (SPF) לשילוב פלטפורמות ניסוי אימונולוגיות, הזרקות וירליות, מניפולציות גנטיות ועוד.

דיקן הפקולטה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי הקמת המרכז מאפשרת לראשונה לגשר על הפער מרמת התא לחיה השלמה במגוון תחומי מחקר במדעי החיים: סרטן, סכרת, התפתחות כלי דם, טרשת עורקים, מחקר לבבי, תאי גזע, הנדסת רקמות, מדעי המוח, מחלות נוירולוגיות כגון: אפילפסיה, פארקינסון, דימנסיה ועוד. זאת בשילוב ם מערכות לניתור ואפיון חיה מתנהגת לחקר תהליכי זיכרון, חרדה, למידה.

מערכת הדימות האופטית מאפשרת סריקה של מספר עכברים בו זמנית לזיהוי מהיר של עכברי המטרה. מערכת האולטרה סאונד מאפשרת אפיון מורפולוגי וקאפילרי ברזולוציה של מיקרונים בודדים. מערכת ה-MRI  מאפשרת לבחון השפעות רב מערכתיות בו זמנית. בקטגורית ה-MRI  שתי מערכות אחת בעוצמת מגנט נמוכה המשמשת בעקר לאפיון מבני בשילוב חומרי ניגוד ומערכת בעוצמת מגנט גבוהה לאפיון מבני ופונקציונאלי.

“שילוב שיטות הדימות מחד, האפשרות לבצע באותה חיה מחקר רב ממדי לאורך זמן, עם שילוב פלטפורמות גנטיות והתנהגותיות מאידך, פותח צוהר חדש ונרחב לפענוח מנגנוני מחלות, השפעת תרופות ותהליכים ביולוגים”, הדגיש פרופסור שלו. “הקמת המרכז מאפשרת לחוקרי הפקולטה ולחוקרי הטכניון לפרוץ דרך ולוביל את חזית המחקר בתחום הביורפואי בארץ ובעולם”.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה בטקס: “בשבוע שעבר התבשרנו שהטכניון מדורג במקום ה-78 בעולם על-פי דירוג שנחאי היוקרתי. הטכניון דורג במיקום גבוה יותר מאוניברסיטאות רבות וטובות בעולם כולו. בזכות תרומתם של אנשים טובים מכל רחבי העולם, כמו קרלה וד”ר הוגו זיכרם ברכה, מצליח הטכניון לעמוד בחזית האקדמיה הישראלית ולהתמודד בהצלחה מרובה גם מול מוסדות אקדמיים עתירי משאבים ועשירים ממנו”.

מנהלת המרכז לדימות והתנהגות היא ד”ר עדית זיס-טובי והנו חלק מיחידת התשתיות למחקר של הפקולטה לרפואה עליה ממונה ד”ר עפר שנקר.

בתמונה: טקס הסרת הלוט. מימין לשמאל: מר פרד אלטמן, נציג העזבון, ד”ר אביטל שטיין, פרופסור אליעזר שלו. צילום: דוברות הטכניון.

החוקרים הצליחו לפענח הברות ישירות מתוך הפעילות העצבית הגורמת להגייתן – ממצא שעשוי לאפשר לחולים המשותקים בכל חלקי-גופם “לדבר” עם הסובבים אותם באמצעות ממשק ישיר בין מח ומחשב

“יש מחלות בהן החולה משותק בכל חלקי גופו, ממש ‘נעול’ בו (locked-in syndrom) ואינו יכול לתקשר עם הסביבה, אך מוחו עדיין מתפקד”, מסביר פרופסור שהם, ראש המעבדה לממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. “מטרתנו ארוכת הטווח היא להשיב את יכולת הדיבור לחולים אלו באמצעות מערכות שיכללו השתלת אלקטרודות במוחם, פענוח הפעילות העצבית המקודדת דיבור, והשמעת קולות הדיבור באופן מלאכותי. לצורך כך, רצינו קודם כל להבין כיצד מקודד המידע על ההברה הנהגית בפעילות החשמלית של תא עצב בודד במוח ושל אוכלוסיית תאים. בניסויים שערכנו הצלחנו לגלות אוכלוסיות תאים שמשתתפות בייצוג. למשל, תאים שרשמנו באזור במרכז האונה הקדמית הכולל את ה-Anterior Cingulate Cortex, מאוד הפתיעו אותנו באופן שבה ייצגו תנועות מסוימות ולא אחרות, אף על פי שהאזור אינו מוכר דווקא כבעל תפקיד מרכזי בתהליך יצירת הדיבור”.

הניסויים נערכו במרכז הרפואי של אוניברסיטת-קליפורניה בלוס אנג’לס בהשתתפות חולי-אפילפסיה, שבמוחם הושתלו אלקטרודות עומק על ידי פרופ’ פריד וצוותו. מטרת-ההשתלה היא לאתר את המוקד האפילפטי, שהוא האזור במוח ממנו מתחילים ההתקפים האפילפטיים. לאחר הניתוח, החולים מאושפזים במשך שבוע-שבועיים כשהאלקטרודות במוחם, וממתינים להופעת התקפים ספונטניים שיוקלטו על-ידי האלקטרודות. בפרק זמן זה, ד”ר טנקוס, שהיה פוסט-דוקטורנט ב-UCLA וכעת חוקר בטכניון, ערך ניסויים בהם ביקש מהחולים להגות תנועות והברות המורכבות מעיצור ותנועה, ותוך כדי כך רשם את פעילות תאי-העצב במוחם.  החוקרים גילו שתי אוכלוסיות של תאי-עצב שכל אחת מהן מקודדת את המידע על התנועה הנהגית בצורה שונה לחלוטין.  באוכלוסייה הראשונה שזוהתה במרכז האונה הקדמית, כל תא מקודד תנועה אחת או שתיים בלבד ע”י שינוי קצב הירי שלו, אך אינו משנה את פעילותו כאשר נהגות תנועות אחרות. לעומת זאת, באוכלוסייה השנייה, הנמצאת באזור Superior Temporal Gyrus, כל תא מגיב לכל התנועות שנבדקו, אך עוצמת-התגובה (של התא) משתנה מתנועה לתנועה. יתר על כן, החוקרים הצליחו להסיק סידור מתמטי של האופן בו מיוצגות התנועות במוח, והראו שהוא תואם את טרפז התנועות, הבנוי על-פי מיקום הנקודה הגבוהה ביותר של הלשון בזמן ההגייה. בכך הצליחו החוקרים לקשר את הייצוג המוחי עם האנטומיה והפיזיולוגיה של הגיית-תנועות.

כאמור, הבנת הייצוג המוחי של יצירת-דיבור מהווה גם צעד משמעותי בדרך לפענוח הפעילות התאית באמצעות המחשב, כפי שמספר ד”ר טנקוס: “פיתחנו אלגוריתם חדש ששיפר מאד את היכולת לזהות מתוך הפעילות המוחית איזו הברה נהגתה, ובאמצעותו הגענו לאחוזי זיהוי גבוהים מאד. בהסתמך על הממצאים הנוכחיים, אנו עורכים כעת ניסויים ליצירת ממשק מוח-מכונה להחזרת יכולת הדיבור לבני-אדם.

בתמונה: שני אזורי-השפה, בהם נחקרו תגובות התאים בזמן דיבור. הגרפים מציגים קוד סלקטיבי לתנועות באזור באונה המצחית וקוד לא סלקטיבי באזור באונה הרקתית (כל צבע מייצג נוירון). צילום: Ariel Tankus

תיפתח בחיפה בהצדעה לטכניון לכבוד 100 שנים להנחת אבן הפינה לבנינו ההסטורי בהדר הכרמל

וועידת ההיי-טק המרכזית של ישראל, בהובלת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI תיפתח בחיפה ב-10 בספטמבר באירוע הוקרה לציון 100 שנים לטכניון, ותמשך בירושלים, ב- 11-12 בספטמבר, במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה. מאות ממשתתפי הוועידה יקיימו לפני אירוע הפתיחה סיור במגוון  מעבדות בטכניון.

בוועידה השנה ריכוז חסר תקדים של טכנולוגיות משבשות  disruptive technologies ישראליות ובינלאומיות. בוועידה יהיה מיצג ייחודי Invented in Israel ובו יוצגו פיתוחים חדישים של מרכזי המו”פ הישראליים של חברות רב לאומיות. בנוסף יש מיצג ראשון מסוגו בישראל של מאיצי הסטארטאפים ((Startup Accelerators הישראלים המובילים, וכבכל שנה מיצג של סטארט-אפים ישראלים חדשים ומעניינים. הכנס גם ישמש במה למפגש פסגה ייחודי בתחום הטלקום עם נציגים בכירים מהחברות המובילות בעולם – אריקסון, נוקיה סימנס, ZTE, אלקטל לוסנט וסינגטל.

בין הדוברים הבולטים בכנס: נשיא ומנכ”ל eBay, ג’ון דוניהו; נשיא Samsung סמיקונדקטורס, ד”ר נאם סונג וו; מנכ”ל Singtel, אלן ליו; נשיא אינטל ישראל, מולי אדן; נשיא רד, זוהר זיסאפל נשיא Cadence, לי-בו טאן; מנכ”ל מלאנוקס, אייל וולדמן;  מנכ”ל Y&R, דיוויד סייבל, מנכ”לית בנק לאומי רקפת נוסק עמינח – בנוסף לשורה ארוכה ומפוארת של סגני נשיא בכירים לענייני טכנולוגיה, ומיזוגים ורכישות מהחברות – Microsoft, יבמ, גוגל, eBay, SAP, Citibank, אריקסון, נוקיה סימנס, אלקטל לוסנט, ZTE ועוד.

בכנס ישתתפו בכירים בממשלה, באקדמיה ובשלטון המקומי בראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש העיר חיפה, יונה יהב, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, ועוד. יושבי הראש של הוועידה הם יהל זילקה ויוסי ורדי.

זהו כנס ההיי-טק הבינלאומי הגדול ביותר המתקיים בישראל זו השנה השלישית, בהשתתפות מאות מנהלים בכירים מהחברות המובילות בארץ ובעולם, ועשרות חברות סטארט-אפ ישראליות שישתתפו בפאנלים ויציגו טכנולוגיות חדשניות בפני נציגי חברות מכל העולם. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות צופים שכ- 4,000 משתתפים מהארץ ומחו”ל יגיעו גם השנה לשלושת ימי הוועידה; משלחות בינלאומיות של בכירי תעשיית ההיי-טק מהאיחוד האירופי, הודו, סין, ארה”ב ועוד, נציגי קרנות הון סיכון, בכירי חברות טכנולוגיה מובילות מהארץ ומהעולם, מנכ”לי חברות סטארט אפ המובילות בישראל, יזמים, ושותפים נוספים לתעשייה ולעשייה בתחום ההיי-טק.

בנוסף, משלחות של חברות בינלאומיות מובילות יגיעו השנה לוועידה בהרכבים מורחבים, על מנת לחפש הזדמנויות עסקיות בהיי-טק הישראלי, ובכדי להתרשם מהתעשייה והיזמות המקומית באופן אישי.  הכנס יעסוק בסוגיות הבוערות בהיי-טק העולמי והמקומי, בהן: מגמות בגיוסי הון, השקעות, קרנות ואנג’לים, חידושים טכנולוגיים מרמת השבב ועד מבט אל הצפוי בממשק שבין אדם למחשב, שוק הטלקום והמעבר ל- LTE, עולם המדיה החברתית והפרסום המקוון, ועוד.

אהרון מנקובסקי, היו”ר יוצא של IATI ושותף מנהל בקרן פיטנגו: “וועידת ההיי-טק הבינלאומית המתקיימת זו השנה השלישית בירושלים, הצליחה לבסס עצמה כאחת הוועידות הבינלאומיות המרכזיות בתחום, ולהביא בכירים מהחברות המובילות בעולם לקחת בה חלק. בשנה שעברה היוותה הוועידה השנתית של תעשיית ההיי-טק מצע למפגשים וליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין יזמים וחברות ישראליות לגופים מובילים ברמה העולמית, אשר הולידו הסכמים, עסקאות ופיתוחים משותפים.”

יהל זילקה, יו”ר משותף של הוועידה ושותף מנהל בקרן מאגמה: “השנה מגיע לישראל ריכוז חסר תקדים של בכירים עולמיים בתחום האינטרנט, טלקום, שבבים, ושוק ההון – מסין, הודו, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי. מפגש פסגה זה עם שחקני מפתח מהעולם, תחת קורת גג אחת, מהווה הזדמנות אדירה ליצירת מנוע צמיחה משותף להיי-טק הישראלי”

קרין מאיר רובינשטין, מנכ”ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI: “במהלך הוועידה ייחתמו הסכמי שיתופי פעולה של האיגוד עם גורמים בינלאומיים שיוסיפו ערך לחברי האיגוד, זאת בהמשך להסכמי שיתופי פעולה שהאיגוד חתם בשנה שעברה עם משלחות מהודו, אשר הובילו לחיזוק הקשר עם תעשיית ההיי-טק ההודית.”

אודות האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

איגוד IATI משמש ארגון גג לתעשיית ההיי-טק, הון הסיכון ומדעי החיים בישראל, ובכלל זה ליחידים וחברות הקשורים במחקר, פיתוח ושיווק בתחומים עתירי ידע כגון חומרה, תוכנה, אינטרנט, תקשורת, ביו-פארמה, ומכשור רפואי. האיגוד יוזם ומסייע בפיתוח מדיניות ופעולות לקידום תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים בישראל. זאת, באמצעות קידום נושאים מול רשויות השלטון, יצירת שיתוף פעולה בין חברי האיגוד, קידום חדשנות וטכנולוגיה, וייצור הזדמנויות ליצירת קשרים עסקיים בישראל ובעולם.

האיגוד הישראלי לתעשיות המתקדמות IATI הוא ארגון הגג הגדול ביותר בישראל שמייצג למעלה מ-300 חברות וארגונים מכל גווני התעשייה שפועלים בישראל – היי-טק, מדעי החיים, הון סיכון, סטארט אפים, חממות טכנולוגיות, חברות המיסחור ונותני שירותים – שמעסיקים מאות אלפי עובדי היי-טק ומדעי החיים בישראל.

בכימיה הייתה ה”קפיצה” המשמעותית ביותר – מקום 29 בעולם; בתחום ההנדסה – מקום 42 ובמדעי המחשב עומד הטכניון במקום ה-18 בעולם, לפני כל האוניברסיטאות האירופיות

הטכניון זינק למקום ה-78 בעולם בדירוג שנחאי, הדירוג האמין והמקיף ביותר בעולם, אשר פורסם אמש. בשנה שעברה היה הטכניון בין המקומות 101-150. בתחום מדעי הטבע זינק הטכניון למקום ה-39 בעולם (לעומת מקום 51-75 בשנה שעברה), בתחום ההנדסה הוא שמר על מקום 42 בעולם, במדעי המחשב הוא הגיע למקום ה-18 בעולם ולפני כל האוניברסיטאות האירופאיות (לעומת מקום 15 בשנה שעברה)  ובכימיה זינק הטכניון למקום ה-29 בעולם (לעומת 51-75 בשנה שעברה), בין השאר הודות לזכייתו של פרופסור מחקר דן שכטמן בפרס נובל בכימיה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי זוהי תוצאה של שנה רבת הישגים לטכניון, שבמרוצתה קיבל פרופסור מחקר דן שכטמן פרס נובל בכימיה, הטכניון זכה ביחד עם אוניברסיטת קורנל במכרז העיר ניו יורק להקמת מכון מחקר הנדסי-מדעי-יישומי בעיר ובמשאל מקיף של “ביזנס אינסיידר” ניצב הטכניון במקום ה-25 בעולם בין האוניברסיטאות ההנדסיות. “הישגים אלה נובעים ממצויינותו חסרת הפשרות של הטכניון, שחגג השנה 100 שנים להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי בהדר הכרמל”, הדגיש. “חברי הסגל, החוקרים והעובדים המצויינים שלנו ימשיכו להכשיר ולטפח את הסטודנטים בטכניון, דור העתיד של ישראל, מדינת ההי-טק”.

דירוג שנחאי החל בשנת 2003 ונועד לשפר את רמת האוניברסיטאות הסיניות, תוך השוואתן ל-500 אוניברסיטאות מובילות בעולם. הדירוג מתבסס על קריטריונים אובייקטיבים ונתונים רבים. בין הקריטריונים – מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים – Nature ו-Science וביצועים אחרים יחסית לגודלה של האוניברסיטה. המחקר הסיני היסודי מקיף 1000 אוניברסיטאות, שמתוכן נבחרות 500 האוניברסיטאות המובילות.

את רשימת 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחות שוב האוניברסיטאות האמריקניות – הארוורד, סטנפורד, MIT וברקלי.

צוות של שלושה סטודנטים מהטכניון זכה במקום הראשון באזור המזרח התיכון ואפריקה, בתחרות Google Online Marketing Challenge. השלושה – אלכס ז’יטניצקי, סטודנט להנדסת תעשיה וניהול,  אושרי רוזנהק, סטודנט לאווירונאוטיקה ובוריס פרידמן, סטודנט לפיזיקה, והמנחה פרופ’ משנה שרית מולדובן מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול – קידמו במשך שלושה שבועות את פרויקט החונכות פר”ח ע”י פרסום דיגיטלי באמצעות Google AdWords. במהלך הפעילות השיגו חשיפה רחבה לעמותה, ותרמו לצירוף של יותר מ-150 מתנדבים חדשים לארגון.

בתחרות, המתקיימת זו הפעם החמישית, לקחו חלק 11,000 סטודנטים מ-86 מדינות ברחבי העולם, בחלוקה לאזורים: אסיה, אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. הזוכים במקום הראשון העולמי בתחרות הם סטודנטים מבית הספר לכלכלה של וורשה, פולין, שפרסמו את חברת Rowery Embassy, המתמחה באופניי קרוזר. בישראל השתתפו בתחרות עוד 21 קבוצות מלבד צוות הטכניון.

במסגרת התחרות כל צוות, שכלל עד ששה סטודנטים, קיבל תקציב של 250 דולר לפרסום של עסק או ארגון ללא כוונת רווח ב-Google AdWords, למשך שלושה שבועות.

פרופ’ משנה שרית מולדובן מספרת: “מתוקף עיסוקי בתחום השיווק אני מכירה את התחרות, אך עד לשנה זו אף סטודנט לא פנה אליי בנושא. השנה, אלכס, שעובד כעוזר המחקר שלי, ביקש שאנחה אותו ואת הצוות וכמובן ששמחתי לעשות זאת. בתור התחלה הפניתי אותם למאמר אקדמי שעסק בנושא קידום עסקים בגוגל, שממנו יוכלו ללמוד ולהסיק מסקנות לגבי דרך העבודה בקמפיין שלהם”.

אלכס ז’יטניצקי מספר: “כשחשבנו על עסק שאנחנו יכולים לעבוד איתו חיפשנו היבט של תרומה לקהילה, ופר”ח הוא הארגון הראשון שעלה בדעתנו, כאשר המטרה שלנו הייתה לגייס סטודנטים שייקחו חלק בתוכנית. בניסוח המודעות הסתמכנו על מסקנות כותבי המאמר שקיבלנו מפרופ’ מולדובן- שעיקרן הוא שכאשר מילת החיפוש מראות על עניין קודם בנושא, מודעות בעלות ניסוח אסרטיבי הינן אפקטיביות יותר, וכאשר מילות החיפוש כלליות יותר, עדיף להשתמש בניסוח נייטרלי. לכן, במילות חיפוש ספציפיות כמו “מלגות” או “התנדבות” השתמשנו בניסוחים אסרטיביים, ובמילים כלליות יותר, כמו שמות של אוניברסיטאות- בנסוחים נייטרליים”.

שלושת הסטודנטים ופרופ’ מולדובן זכו בטיסה למשרדי גוגל בלונדון- שם יציגו את אסטרטגית הפרסום שלהם.

בתמונה: “הצוות הזוכה”- מימין לשמאל: בוריס פרידמן, אושרי רוזנהק ואלכס ז’יטניצקי. צילום: דוברות הטכניון

הדרגה מחליפה את דרגת “מרצה בכיר” והשם נבחר במשאל שנערך בין חברי הסגל; מעתה – הרוב המכריע של חברי הסגל בטכניון הם פרופסורים

פרופסור משנה (Assistant Professor) – זה השם החדש בטכניון של דרגת “מרצה בכיר” שהייתה נהוגה עד כה. המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, פרופסור משה סידי, אשר יזם את שינוי, מדגיש כי מדובר בשינוי שם בלבד וכי כל התנאים הקשורים לדרגת “מרצה בכיר” נשארו בעינם.

“יזמתי את שינוי השם כי חשבתי שאין זה סביר שמעמדם של חברי הסגל הצעירים שלנו יהיה נחות ביחס למעמדם של חברי סגל בארה”ב, עמם הם נמצאים בקשרים אקדמיים”, הסביר פרופסור סידי.

הדרגות בארה”ב הן:  Assistant Professor, Associate Professor ו-Professor. “דוקטור” הוא תואר אקדמי ו”פרופסור” הוא דרגה אקדמית.

“בכנסים מדעיים עלה חבר סגל צעיר שלנו על הבמה והוצג כ’דוקטור’ בעוד שכל האחרים הוצגו כפרופסורים”, הוסיף פרופסור סידי. “יתרה מכך – היה עלינו להסביר כל העת לעמיתינו בארה”ב וברחבי העולם מה פירוש הדרגה ‘מרצה בכיר’. הם לא הכירו דרגה כזו”.

פרופסור סידי הביא את הצעתו לדיון בוועדה המרכזת של הטכניון, שם היא זכתה לתמיכה גורפת, אולם נשאלה השאלה איזה שם יינתן בעברית ל-Assistant Professor?

פרופסור סידי פנה לאקדמיה ללשון העברית, ממנה קיבל הצעות כמו “פרופסור עוזר”. הוא העלה את ההצעה לקרוא לדרגה החדשה “פרופסור עמית”, אולם נענה כי עמית בעברית הוא חבר, ויש כבר דרגה גבוהה יותר בטכניון בשם “פרופסור חבר”. לכן נעשתה פנייה לכלל חברי הסגל והתקבלו הצעות יצירתיות רבות כמו: “פרופסור אברך (אב בחוכמה, רך בשנים)”, “פרופסור עזר”, “תת-פרופסור” (כמו תת אלוף), “פרופסור הזנק” ואפילו “פרופסורון”. לוועדה המרכזת הובאו כעשרים הצעות רציניות, מתוכן נבחרו ארבע, בנוסף להצעה להשאיר את השם “מרצה בכיר” על כנו. נערך משאל אלקטרוני בין כל חברי הסגל לו ענו 289 איש. 104 הצביעו בעד השארת השם הקיים (מרצה בכיר) על כנו, 119 הצביעו עבור “פרופסור משנה”. כל יתר העונים תמכו בגרסאות אחרות שכללו את השם פרופסור. הוועדה המרכזת וסנט הטכניון אישרו את השם החדש, ומעתה יש רק פרופסורים בטכניון ואין מרצים בכירים. השם החדש חל על כלל חברי הסגל, כולל רופאים המלמדים בפקולטה לרפואה ומרצים אורחים.

נבחרת ישראל בכימיה שיצאה מהטכניון השיגה מדלית כסף ושלוש מדליות ארד. האולימפיאדה נערכה בוושינגטון בהשתתפות 72 נבחרות מכל רחבי העולם. במדליית כסף זכה צוף שי פלד מביה”ס הניסויי משגב, שזכה בשנה שעברה במדליית ארד, ובמדליית ארד זכו נדב אוריון מביה”ס התיכון בן-גוריון בעמק חפר, אוֹרי טייכמן ממקיף ג’ באשדוד ומיכאל לייצין מתיכון ליאו בק בחיפה.

 האולימפיאדה הבין לאומית מתקיימת 45 שנים, וישראל משתתפת בה זו השנה השביעית ברציפות. מאז החלה להשתתף, זכו חברי המשלחות הישראליות בכל שנה במדליות ותעודות הצטיינות, אך זו הפעם הראשונה בה כל ארבעת הנציגים חזרו עם מדליות. הפקולטה לכימיה של הטכניון אחראית ומופקדת על כל שלבי בחירת המשתתפים  והכנתם לתחרויות ובכלל זה הכנה תיאורטית הנעשית במעבדות הטכניון ומחנה אימונים מרוכז שנועד לשפר את ביצועי התלמידים לקראת התחרות.

פרופ’ זאב גרוס מהפקולטה לכימיה בטכניון מספר על האולימפיאדה: “כל מדינה זכאית לשלוח ארבעה נציגים לאולימפיאדה הבינלאומית. היא נמשכת יומיים, שמחולקים ליום אחד של מבחן מעשי ויום אחר של מבחנים עיוניים, וביניהם נהנים המשתתפים מפעילויות וטיולים באזור. המדינות המצטיינות הן בדרך כלל מדינות המזרח הרחוק. השנה קוריאה הצטיינה במיוחד. בוגרי האולימפיאדה, שחלקם משמשים בה מדריכים כיום, סיפרו כי זכייה במדליה היוותה עבורם כרטיס כניסה לאוניברסיטאות הטובות בעולם. ישנן מדינות שמכריזות שהזוכים יוכלו להתקבל אוטומטית לכל אוניברסיטה ללא מבחנים, וכך גם אצלנו בטכניון”.

את חברי המשלחת ליוו לוושינגטון פרופ’ זאב גרוס האחראי האקדמי על ה”כימיאדה” שמתוכה נבחרים ארבעת הנציגים המצטיינים ומנהלת מעבדות ההוראה בכימיה בטכניון ד”ר איריס ברזילי. ד”ר אירינה סוקולנץ אימנה והכינה את התלמידים לקראת התחרות. ד”ר סוקולנץ עצמה השתתפה באולימפיאדות כימיה רבות עוד מתקופת חייה בבריה”מ.

בתמונה (מימין לשמאל): מיכאל לייצין, אורי טייכמן, צוף שי פלד, נדב אוריון צילמה: ד”ר איריס ברזילי

הטכניון יעניק בונוס מיוחד, בנוסף לבונוסים הקיימים כיום, לתלמידי תיכון אשר ילמדו  בנוסף למתמטיקה, שני מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בהיקף של חמש יחידות כל אחד.  כך הודיע נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בטקס הענקת תעודות לבוגרים. “הטכניון רואה כמשימה לאומית להגדיל את מספר תלמידי התיכון שיבחרו במקצועות מדעיים טכנולוגיים ברמה של חמש יחידות”, אמר. “לכן גם נתנו מלגות לבוגרי טכניון אשר מוכנים לרכוש גם תעודת הוראה ופתחנו את הקליניקה החינוכית, כל זאת במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים”.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, דיווח על השינוי ל ד”ר עופר רימון, מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.

המסמך מצ”ב.