Yearly Archives: 2012

הראשונה בישראל המשמשת למטרות חינוכיות

דיקן הפקולטה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי מערכת זו – הראשונה בישראל המשמשת למטרות חינוכיות כאלה – תוביל לשינוי משמעותי באופן שבו נלמדים נושאים אלה. “הסטודנטים יוכלו להוריד את התמונות משרת מרכזי, לנווט בהן ולנתח אותן בלי שיזדקקו למיקרוסקופ אישי”, הדגיש. “למערכת זו של מיקרוסקופיה וירטואלית יש יתרונות כלכליים משמעותיים, מפני שלא יהיה עוד צורך בסטים אישיים של תכשירים או במיקרוסקופים אישיים בקורסים הללו”.

יתרון עתידי נוסף הוא השימוש במערכת למחקר ולרפואה-מרחוק (telemedicine). כיום מושקעים מאמצים רבים ברחבי העולם בפיתוח תוכנות לניתוח הדמיה לצרכי אבחון של סרטן והפרעות אחרות באמצעות מערכות מיקרוסקופיה וירטואלית, כמו המערכת שנרכשה על ידי הפקולטה לרפואה בטכניון. בנוסף לכך, אפשר לשלוח את תמונות המיקרוסקופייה הווירטואלית  לכל מקום בעולם, במסגרת שיתופי פעולה ברפואה-מרחוק. כך תתאפשר קבלה של חוות דעת נוספת מכל מקום בעולם באבחון של רקמות פתולוגיות.

“רכישתה של מערכת המיקרוסקופיה הווירטואלית מציבה את הפקולטה לרפואה בטכניון בחזית הלמידה-מרחוק, והיא צפויה להרחיב את יכולותיה עם הוספת רכיבים חדשים שיאפשרו לבצע מיקרוסקופייה פלורוסנטית ואנליזה אוטומטית”, אמר פרופסור שלו.

בתמונה: המרכז החדש. צילום: דוברות הטכניון

הדבר גורם לפגיעה קשה בתינוקות ועל האמהות לתת לתינוקות מזון משלים המכיל אבץ; החוקרים פיתחו מבחן גנטי פשוט לזיהוי מוטציות בגן, דבר שיאפשר לנשים להיבדק טרם כניסתן להריון

חוקרי הטכניון בראשותו של פרופסור יהודה אסרף והדוקטורנטית ענבל לסרי מהפקולטה לביולוגיה, בשיתוף חוקרים מבית-החולים שיבא, גילו ואפיינו מוטציה אצל אמהות מניקות, הגורמת למחסור באבץ בחלב האם, דבר העלול לגרום נזק בריאותי חמור לתינוקות שניזונו באופן בלעדי מהנקה מחלב אמם. ממצאי הגילוי פומו בכתב העת המדעי Journal of Biological Chemistry  ועוררו עניין רב, שכן חלב האם אמור להיות בריא לתינוק תמיד.

“אבץ הינו מינרל החיוני לתהליכי גדילה, התפתחות, ובכללם התפתחות קוגניטיבית ומוטורית של המוח וכמו כן לתפקוד תקין של מערכת החיסון והעור. לכן, אצל תינוקות בפרט, אבץ הוא מינרל חיוני ביותר שכן הם מצויים בתהליכי גדילה והתפתחות מואצים”, מסביר פרופסור יהודה אסרף, ראש המעבדה לחקר הסרטן ע”ש פרד וישקובסקי, הפקולטה לביולוגיה בטכניון. “מספר רב של חלבונים בגופנו דורשים אבץ לצורך פעילותם התקינה”, מוסיף פרופסור אסרף. “חסר באבץ עלול לגרום לפריחות ודלקות עוריות הנראות ככוויות חמורות, לשלשול, לנשירת שיער, לחוסר תיאבון, לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון וכן לפגיעה בתפקוד מערכת העצבים”.

כך, למשל, חוסר באבץ עלול לפגום ביכולתנו להתגונן, באמצעות מערכת החיסון ותהליך הדלקת, נגד פולשים זרים כמו חיידקים, וירוסים וטפילים למיניהם.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם צוות מבית החולים לילדים ע”ש אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, בראשותו של ד”ר יאיר אניקסטר, מנהל היחידה למחלות מטבוליות.  המחקר החל בהפנייתן של שתי תינוקות מבתי-החולים סורוקה וביקור חולים, משתי משפחות ישראליות שונות, כשהן סובלות, בין היתר, מפריח קשה במיוחד הנראית ככוויה חמורה. בדיקות דם וכן בדיקת חלב האם הובילו להשערה שהמחלה נובעת ממחסור באבץ ולכן החוקרים בחנו את רצף הגן  ZnT-2. חשיבותו של החלבון ZnT-2 מכרעת בעת ההנקה שכן הוא משמש כמעין משאבה המעבירה אבץ מדם האם לחלב האם ממנו ניזון התינוק. החוקרים גיו אצל האמהות מוטציה ספציפית בגן ZnT-2 באתר שמור מאוד מבחינה אבולוציונית, שנראה כחיוני לשימור תקינות המבנה והפעילות של חלבון זה. “גילינו כי המוטציה במשאבת האבץ ZnT-2  משביתה את פעילותו ולכן האבץ לא מועבר אל חלב האם. כתוצאה מכך, התינוק הניזון מהנקה מחלב אימו לא תוספת מזון כלשהיא, איננו מקבל אבץ ברמה נאותה דבר המוביל למחלה”, מסביר פרופסור אסרף.

חלקו זה של המחקר נערך בשיתוף פעולה עם פרופסור שנון קלהר מאוניברסיטת פנסילבניה, בארה”ב.

“לכל גן יש שני מרכיבים גנטיים הקרויים אללים – האחד מקורו מהאב והאחר מהאם. במחלה הנוכחית– אחד משני האללים היה פגום. לכאורה – האלל השני הבריא היה צריך לחפות על פגם זה שכן הוא תקין לחלוטין”, מסביר פרופסור אסרף.

חוקרי הטכניון מצאו תשובה לדילמה מדעית-רפואית זו: במחקר נתגלה לראשונה כי משאבת האבץ ZnT-2 עובדת כצמד, דהיינו: שני חלבונים זהים של ZnT-2 נצמדים זה לזה ויוצרים את ה”משאבה” הבוגרת והפעילה השואבת אבץ מדם האם אל חלב האם. ולכן, כשאחד מהם פגום – משאבת האבץ איננה פעילה. כלומר – די במוטציה אחת, באלל האבהי או האימהי, כדי להשבית את משאבת האבץ, תופעה הידועה בשפה המדעית כ- .Dominant negative

תגלית זו סוללת את הדרך לסריקה גנטית של נשים, טרם כניסתן להריון, ובכך תאפשר ייעוץ גנטי אשר יבהיר לנשים הנושאות את הגן הפגום כי בעת ההנקה יהא עליהן לתת לתינוקן תוספת מזון מכילת אבץ דבר שימנע לחלוטין נזק בריאותי כלשהוא לתינוק. עתה בוחנים החוקרים בין היתר את נפיצות המוטציות בגן ZnT-2.

מבשר על פוטנציאל להכנת “איים” ברי השתלה

חוקרי הטכניון הצליחו לבנות מערך ספוגים תלת מימדי ובו איי לבלב המוקפים ברשת כלי דם. כך מדווח כתב העת המדעי PLoS ONE.

“הראנו שהסביבה התלת מימדית וכלי הדם המהונדסים נותנים תמיכה לאיים -תמיכה החשובה להישרדות האיים ולפעילותם בהפרשת אינסולין”, אומרת פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. “הראנו שהספוגים הללו המיוצרים במעבדה יכולים להיות מושתלים תחת העור ולרפא עכבר סכרתי. כפי הנראה, היכולת להגביר את הוזקולריזציה של האיים  ולתמוך בהישרדות האיים ולהגביר לאחר ההשתלה אפשרה להשתיל כמות קטנה פי ארבעה של איים מהמקובל בהשתלות לעכברים ועדיין לקבל ירידה של רמות הסוכר בדם והצלה מהמצב הסכרתי”.

המנגנון המביא לכישלון בהשתלת איי לבלב עדיין אינו ברור במלואו, אבל הדעה המקובלת היא שהוא קשור בפגיעה איסכמית – ועיכוב בהיווצרות כלי דם חדשיםעל פי השערת חוקרי הטכניון, לכלי דם גם תפקיד פעיל בתקשורת תא-תא התומכת בהישרדות איי לבלב ןתפקודם. כדי לבחון את ההשערה, פיתחו החוקרים רשת תלת ממדית של כלי דם אנדותליים ברקמות-לבלב מהונדסות שהופקו מאיים, מפיברובלסטים ומתאים אנדותליים. המערך המשולש הזה, שנזרע על פיגומים פולימריים בעלי חרירות גבוהה, מחקה את ההקשר האנטומי הטבעי של מערכת כלי הדם הלבלבית. “הראינו כי העלייה בשיעור ההישרדות של האיים נמצאת ביחס ישר להיווצרותם של צינורות אנדותליים מסביבם”, אומרת פרופסור לבנברג. “הוספת פיברובלסטים   לתרביות איי לבלב ותאי האנדותל עודדה  את יצירת רשת כלי הדם , אשר תמכה בהישרדות איים כמו גם בהפרשת אינסולין. משתנים רבים – ביטויי גנים, פרופילים של גורמי גדילה של תאים אנדותליים, ECM, מורפוגנים וסמני התמיינות – היו שונים מאוד בין מערכות תרבית בשני ממדים לבין מערכות תלת ממדיות בהן התאפשרה הרשת האנדותליאלית, ושוני זה אף גבר כתוצאה מהוספת פיברובלסטים אשר תומכים  ביצירת צינורות הדם המהונדסים.  “.

השתלה של רקמת האיים המהונדסת עם כלי הדם,  שיפרה את ההישרדות וההקלטות של האיים בעכברים סכרתיים, ואף שיפרה את   תיפקודם בהורדת רמת הגלוקוז בדם. חוקרי הטכניון מקווים כי ממצאים אלה מבשרים על אסטרטגיות פוטנציאליות להכנה של איים ברי-השתלה עם סיכויי הישרדות משופרים.

העבודה נעשתה על ידי תלמידת המחקר קרן פרנסיס במעבדתה של פרופסור לבנברג ובשיתוף פעולה עם יובל דור מהאוניברסיטה העברית במסגרת מענק מחקר משותף מהקרן העולמית לסוכרת נעורים.  במעבדה מתבצע כעת פרויקט המשך החוקר את השפעת רשת כלי הדם והגידול התלת מימדי על איים אנושיים-במימון  משותף של הקרן העולמית לסוכרת נעורים והקרן הלאומית למדע.

הטכניון יעניק בונוס מיוחד, בנוסף לבונוסים הקיימים כיום, לתלמידי תיכון אשר ילמדו שלושה מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בהיקף של חמש יחידות כל אחד.  כך הודיע נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בטקס הענקת תעודות לבוגרים. “הטכניון רואה כמשימה לאומית להגדיל את מספר תלמידי התיכון שיבחרו במקצועות מדעיים טכנולוגיים ברמה של חמש יחידות”, אמר. “לכן גם נתנו מלגות לבוגרי טכניון אשר מוכנים לרכוש גם תעודת הוראה ופתחנו את הקליניקה החינוכית, כל זאת במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים”.

במסגרת הקליניקה החינוכית עברו 15 עתודאים מהטכניון הכשרה מיוחדת בנושאי תורות למידה ושיטות הוראה והם מלמדים תלמידי תיכון בקבוצות קטנות בבית הספר “עירוני ג” בנוה שאנן. לאור הצלחתם – הטכניון מרחיב עתה את התכנית.

הטכניון גם נרתם לסייע במציאת פתרון, ולו חלקי, למחסור במורים במקצועות המדעיים. הוא מציע לבוגריו מלגה שמאפשרת להם ללמוד לתעודת הוראה למעשה ללא תשלום. שם התוכנית הוא “מבטים” – מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי-מדעי.

“נתוני העבר גם מאפשרים לנו, במידת מה, לצפות קדימה”, הוסיף ואמר נשיא הטכניון. “על פי הנתונים שנאספו במחקר מקיף של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, על תרומת הטכניון ובוגריו למדינת ישראל – אני יכול לומר לכם בוגרי מחזור פ”ג, כמעט בוודאות, שבשנת 2032, בעוד 20 שנה, אחד או אחת מתוך ארבעה מכם יהיו מנכ”לים או סמנכ”לים של חברות, וארבעה מתוך עשרה מכם יהיו בתפקידי ניהול אחרים. אחד מתוך עשרה יקימו חברה חדשה, כמחצית מכם ישתכרו לפחות 30 אלף שקלים בחודש (במחירי היום), ויחדיו תשלמו מס הכנסה לאוצר המדינה בסכום הדימיוני של ששה עשר מיליארד שקלים. בשנת 2032 שליש מהמנהיגים הכלכליים של ישראל יהיו מבינכם, ותהיו אחראים ליצירתם של כשבעים ושמונה אלף מקומות עבודה חדשים. זה מה שבוגרי הטכניון, על פי המחקר, עשו בעשרים השנים האחרונות, ואין לי ספק שאתם תלכו בדרכם”.

בתמונה: נשיא הטכניון בנאומו בטקס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, התמנה במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) האחרון ליו”ר הוועד המנהל של  הטכניון והוא מחליף בתפקידו את יורם אלסטר, שסיים את תפקידו לאחר תשע שנים.

הועד המנהל הוא הרשות המכוונת והמחליטה בין מושבי הקורטוריון (הרשות העליונה של הטכניון), בכל הנוגע לענייני הטכניון. בין סמכויותיו: פיקוח על התקנת תקנות ומינויים, הענקת תארי כבוד, פיקוח על התקנונים ונהלים לשמירה על המשמעת של הסטודנטים, פיקוח ניהולי, כספי ונכסי ועוד.

יו”ר הועד המנהל נבחר על ידי הוועד המנהל מבין חבריו נציגי הציבור, לרבות מי שהיה חבר בוועד המנהל וסיים תקופת כהונה מרבית ועל פי המלצת ועדת החיפוש לבחירת יו”ר הוועד המנהל.

דני ימין, בוגר הטכניון,  מכהן כמנכ”ל מיקרוסופט ישראל מאז שנת 2004. במקביל הוא מכהן בשנים האחרונות בתפקידי ניהול שונים בטכניון, לרבות חבר בוועד המנהל ויו”ר מועדון ה-100 של ארגון בוגרי הטכניון.

פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון: “ניסיונו הניהולי העשיר של דני ימין בארגון גלובאלי חיוני כיום  בעת שהטכניון עצמו נכנס יותר ויותר לזירה הגלובאלית. הקמת מרכז המחקר של הטכניון וקורנל בניו יורק היא מסוג האתגרים שעמם נתמודד בשנים הקרובות, כמו גם קידום הטכניון בארץ. אני מצפה לעבוד יחד עם דני ימין  בתפקידו החדש ומאמין שניסיונו העשיר אכן יתרום רבות להתמודדות עם האתגרים המקומיים והגלובאליים החדשים”.

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל ויו”ר הועד המנהל של הטכניון: “אני שמח להרחיב את פעילותי בטכניון שהוא מוסד בעל תפקיד מרכזי במדינת ישראל. הקשר בין התעשייה לאקדמיה חיוני לשני הצדדים ואני מאמין כי ביחד עם פרופסור פרץ לביא נשיא הטכניון, הנהלת הטכניון וחברי הוועד המנהל נמשיך לממש את הפוטנציאל הגדול של הטכניון בארץ וברחבי העולם”.

בתמונה (מימין לשמאל): יורם אלסטר, פרופסור פרץ לביא ודני ימין. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה

“חידושו של ייצור האמוניה בישראל אינו רק אפשרי אלא גם רווחי”, כך נקבע בעבודה של סטודנטים מהטכניון בהנחיית פרופסור דניאל לוין מהפקולטה להנדסה כימית. הסטודנטים הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה.

 המיכל, המשמש לאיחסונה של אמוניה מיובאת, “עלה לכותרות” במלחמת לבנון השניה, בעקבות מתקפות הטילים על אזור הצפון והחשש מנזילת אמוניה מהמיכל כתוצאה מפיצוץ. בתחילת השנה הנוכחית הודיעו שרי התמ”ת והגנת הסביבה כי מיכל האמוניה יועתק מחיפה לאתר אחר.

מאז פסק ייצור האמוניה בישראל, לפני כשלושה עשורים, מיובאת אמוניה דרך נמל חיפה ומאוחסנת במיכל הממוקם במפרץ. לפיכך, חידושו האפשרי של ייצור אמוניה בישראל יבטל את הצורך בשימוש במיכל.

תוכניות שהכינו סטודנטים (שנה רביעית) בפקולטה להנדסה כימית, במסגרת קורס תכן ואנליזה בהנחייתו של פרופסור דניאל לוין, מראות כי חידוש הייצור אפשרי ואף כדאי. בפרויקט הגמר שלהם נדרשו הסטודנטים לתכנן מפעל רווחי לייצור 450 טון אמוניה ביום מגז מתאן. לדברי פרופסור לוין, ייצור בקצב האמור יספק את הביקוש לאמוניה במדינת ישראל, ויבטל את הצורך במיכל האיחסון בחיפה, שהוא “מתקן מיושן ולא בטוח, שבשלושים שנות קיומו לא בוצעו בו מעולם הבדיקות התקופתיות הנחוצות. פגיעה במתקן הזה עשויה לגרום לאסון המוני באזור מפרץ חיפה, למשל במקרה של מלחמה או רעידת אדמה”.

הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות, שתיפקדו כחברות עסקיות לכל דבר ונדרשו להציג תוכנית הנדסית ועסקית לבניין המפעל בדרום הארץ. הם בנו את התוכנית באמצעות סימולטור  UNISIM ועל סמך טכנולוגיית ההפקה שפיתחה החברה הגרמנית לינדה (Linde), שגם שלחה לטכניון נציג מטעמה. אורחים נוספים בערב הצגת העבודות, שהתקיים בטכניון, היו נציגים של החברות ברן, בזן וכרמל אולפינים. אדריאן הלל, סמנכ”ל בכיר בחברת ברן, אמר כי בחודש אפריל הגישה החברה הצעה להקמת מפעל אמוניה בנגב, בעקבות קריאתו של משרד התמ”ת להגיש הצעות כאלה. “מצגות הסטודנטים שראיתי כאן הערב מרשימות מאוד, וזהו שיעור חשוב מאוד עבורם לקראת ‘החיים האמיתיים’ בתעשייה,” אמר הלל.

“זו היתה תקופה אינטנסיבית מאוד,” מספרים הסטודנטים אופיר לירון, הדר נבו ויונתן וינברג. “זה הסמסטר האחרון בשנת הלימודים האחרונה, ויישמנו כאן בעצם את כל מה שלמדנו בשנים האלה. עבדנו בקבוצות של 19 סטודנטים, באופן עצמאי מאוד, וזו היתה התנסות מעשית הדומה מאוד למה שצפוי לנו לאחר היציאה לשוק העבודה”.

זהו תיעוד ראשון של מערכת כימית בפירות שמעודדת הפצת זרעים על ידי יונקים

תיאוריית ההרתעה הישירה קובעת כי חומרי הגנה (מטבוליטים שניוניים) בפירות בשלים ירתיעו טורפי זרעים, אבל לא ישפיעו, או ישפיעו בצורה מועטת, על מפיצי זרעים. אכן, מספר מחקרים הראו כי ציפורים, מפיצות זרעים, ניזונות מפירות בעלי חומרי הגנה בעוד המכרסמים נרתעים מהם. עם זאת, מנגנון זה הוצג רק על סמך הבדלים ברמת המחלקה, לדוגמא בקולטנים מסוג vanilloid  הנמצאים ביונקים אך חסרים בעופות.

“כאן אנו מציגים ממצאי ניסויים פיסיולוגיים והתנהגותיים המראים את השימוש בחומרי הגנה מסוג פצצת שמן החרדל המעודדים הפצת זרעים בספקטרום רחב, ללא תלות במחלקה (לדוגמא: יונקים לעומת עופות), בפירות רכפתן המדבר, במטרה לכפות שינוי התנהגותי בציר הזמן האקולוגי, המעודד טורפי זרעים לנהוג כמפיצים”. אומרת החוקרת, מיכל סמוני-בלנק, שחקרה את הנושא בהנחיית הפרופסורים זאב ארד מהטכניון ועדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה. “שינוי זה מושג באמצעות מידור ייחודי של פצצת שמן החרדל, היוצר שפעול של המערכת רק כאשר בעל החיים צורך זרעים וציפה גם יחד. כך נוצר ‘דירבון’ להפצה המוביל לעדות ראשונה בעולם של מכרסם המפיץ זרעים על ידי יריקה”. ממצאי המחקר מציגים את כוחם של חומרי ההגנה בשינוי יחסי חיה-צמח מיחסי טורף-נטרף ליחסים הדדיים, ומספקים חיזוק לתיאורית ההתרעה הישירה גם ברמה התוך-מינית, בנוסף לרמה הבין-מינית.

סרטון וידאו: http://www.youtube.com/watch?v=BaTFV0Jo26Y

בתמונות:

למעלה– צמח רכפתן המדבר עם אשכולות הפירות העסיסיים. הפירות הלבנים הם פירות בשלים (ניתן לראות מספר פירות שנקטפו מונחים בכף היד). פירות הרכפתן מכילים את פצצת שמן החרדל: גלוקוזינולטים שהם חומרים יציבים נמצאים אך ורק בציפה ואילו האנזים מירוזינאז שמשפעל אותם נמצא אך ורק בזרעים. מנגנון זה מעודד את בעלי החיים להפיץ את הזרעים ועל ידי כך להמנע מתוצרי הפירוק הרעילים של פצצת שמן החרדל. צילום: מיכל סמוני-בלנק

למטה- תהליך אכילת פרי הרכפתן על ידי הקוצן המצוי. הקוצן ניגש לפרי ומחזיק אותו בין רגליו הקדמיות. הקוצן אוכל את הפרי כשהוא ניזון מהציפה אך נמנע מצריכת הזרעים. צילום: מיכל סמוני-בלנק

שנים מהזוכים זכו גם בשנה שעברה

המתחרים נדרשו השנה לבנות מתקן שיטפס על חבל, ישליך לקרקע “אבן פינה” במשקל של 260 גרם שתפגע במטרה שעל הקרקע, וימשיך עד ראש החבל. על המשתתפים בתחרות נאסר להשתמש במקור אנרגיה כימי או חשמלי.

המתחרים קיבלו ציון על הגובה המקסימלי, על מרחק פגיעת “אבן הפינה” מהמטרה, ועל יצירתיות בעיצוב המתקן וחזותו.

שלוש מהקבוצות המתחרות קיבלו יותר מ-90 נקודות מתוך ה-100 האפשריות, ובשל הפער הקטן בניקוד החליטו השופטים לחלק את שלושת הפרסים – ששווים הכולל 18 אלף ₪ – שווה בשווה בין שלוש הקבוצות.

בתחרות השתתפו גם תלמידי כיתות ז’-ח’ ממרכז רון ורדי בראשון לציון, בהנחיית ידידיה, אביו של רון ורדי. קבוצה מהמרכז השתתפה בשנה שעברה בטכנוראש, וזכתה במקום הרביעי.

הפרויקטים הזוכים:

“מכשפה על מטאטא”: ישי צימרמן, מסגר מקיבוץ עין חרוד, שזכה בשנה שעברה במקום השני בתחרות יחד עם בנו ונכדתו, והשנה התחרה עם חתנו רונן אצילי מרמת צבי. המתקן שלהם הורכב מ-12 בקבוקי קוקה-קולה, שבהם אוויר דחוס שהניע את המתקן באמצעות וסת לחץ ובוכנות שטיפסו על החבל. גל וירון, שני בניו של ישי צימרמן, השתתפו גם הם בתחרות, אך לא הגיעו למקומות הראשונים.

“אסנדר”: פלג הראל מקיבוץ גן שמואל בנה – יחד עם אביו ועם חברו יאיר טילינגר – ‘מתקן זוחל’, שנפתח ונסגר כאקורדיאון וכך טיפס על החבל. ‘אבן הפינה’ נגררה אחרי המתקן, ותוזמנה ליפול 2.5 דקות לאחר שיגור המתקן. פלג זכה כבר פעמיים בעבר בתחרות הטכנוראש.

“ביצבץ 2000”: אייל כהן (סטודנט להנדסת מכונות בטכניון) ומתן אוריין (תעשייה וניהול) בנו מתקן שנפל במרחק הקטן ביותר ממרכז המטרה – 21 סנטימטרים. אייל זכה בשנה שעברה במקום הראשון בתחרות הטכנוראש (היו-יו הגבוה בעולם). מתן ואייל הם חברים מאז כיתה ט’, ולדבריהם הם מאזנים זה את זה – “כל פעם שאחד מאיתנו נסחף, השני מוריד אותו לקרקע. המתקן הוא תוצר של העבודה המשותפת שלנו.” אביו של חברה של מתן, שהוא חרט, עזר בחריטה ובהרכבה המדויקת של המתקן, שהונע באמצעות שלושה בלוני-ענק.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

בתמונה: הסבא ישי צימרמן (במרכז, במכנסים קצרים) עם קבוצתו ועם המתקן הזוכה – “מכשפה על מטאטא. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

דיברה במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) על “חדשנות וצמיחה כלכלית” במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה לזכרו של יצחק מודעי

בראש הרשימה המכובדת, לבד מישראל ומארה”ב, ניצבות שוויץ וגרמניה, ובתחתיתה – סין, הודו וברזיל.

אבי ג’וזף כהן הציגה את שותפות קורנל-טכניון – המיזם המשותף להקמת מרכז המחקר המדעי-הנדסי יישומי בניו-יורק – כמיזם חשוב ביותר, הממזג משאבים פרטיים וציבוריים לטובת קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי, מתוך הבנה שחינוך זה הוא תנאי לצמיחה כלכלית בת-קיימא. “ההשקעה בחינוך היא ההשקעה הכלכלית החשובה ביותר, והמיזם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בניו יורק היא דוגמה מצוינת להשקעה כזו”, אמרה.

“כלכלנים אוהבים לדבר על תמ”ג, על מצב שוק ההון ועל משתנים אחרים כמדדים למצבה הכלכלי של מדינה,” הוסיפה. “אבל אני מדברת כאן על מדדים שמשפיעים על הכלכלה בטווח הארוך, וחינוך איכותי הוא הגורם הבודד המשמעותי ביותר בהשפעה על צמיחה כלכלית. לכן עלינו להבין שהשכלה היא חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית אפקטיבית.

“הקשר בין השכלה למצב כלכלי ותעסוקתי הוא קשר הדוק גם ברמה האישית; בארה”ב, שיעור האבטלה בקרב כלל האוכלוסייה הוא 8.2%, ואילו בקרב בעלי השכלה גבוהה – פחות מ-4%. רמת השכר למפרנס עיקרי במשפחה היא 85,000 דולר בשנה לבעלי השכלה גבוהה, ו-20,000 דולר לחסרי השכלה כזו. יתר על כן – המיתון בארה”ב פגע אמנם בכל המגזרים, בהקשרים של אבטלה ורמת שכר, אבל את הפגיעה החמורה ביותר ספגו חסרי ההשכלה הגבוהה.

“בישראל הנתונים דומים: 50% מהתושבים בעלי 8 שנות לימוד ומטה חיים מתחת לקו העוני, לעומת 10% בלבד מקרב בעלי השכלה גבוהה יותר. שיעור העוני הנרחב ביותר שורר, כידוע, בקרב החרדים והערבים, ושתי הסיבות העיקריות לכך הן חסך בהשכלה וגודלן הממוצע של המשפחות במגזרים אלה”.

אבי ג’וזף כהן הדגישה כי הנתונים הללו אמנם מעציבים, אולם ההכרה בהם היא תנאי לשינוי המצב לטובה. היא הצביעה גם על נקודות האור במצבן הנוכחי של ארה”ב וישראל – מחקר מדעי איכותי, שהוא גורם משמעותי בחוסן כלכלי.

בסיום הרצאתה העניק לה נשיא הטכניון, פרץ לביא, את ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל על תרומתו הרבה של הטכניון ובוגריו למדינת ישראל, כמו גם ספר על הטכניון במאה השנים האחרונות.

בתמונה: אבי ג’וזף-כהן. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הטכניון העניק אמש שמונה תארי “דוקטור לשם כבוד” והיום השיק את ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, על תרומת המוסד למדינת ישראל. ממחקרם עולה כי ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון מניבה תשואה שנתית של 76-197 אחוז לפחות, או במונחים מוחלטים תשואה של  35-60 מיליארד דולר במהלך 50 שנות מחזור בוגרים.

התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההי-טק ושירותי המחשב, התקשורת ומחקר ופיתוח נאמדת ב-21 מיליארד דולר לפחות; ההכנסה החציונית של בוגרי הטכניון היא קבוצת השכר של  20-25 אלף ₪ ברוטו לחודש והיא גבוהה משמעותית הן ביחס לשכר הממוצע במשק, אך גם ביחס לשכר השכירים בעלי השכל גבוהה של  +16 שנות לימוד. יתירה מכך – ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון בהכשרת סטודנטים בהנדסה ובמדע היא חסרת סיכון לחלוטין. זאת ועוד: אומדן זהיר שבוצע מצביע כי התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההי-טק ושירותי המחשב, התקשורת ומחקר ופיתוח נאמדת במינימום של 21 מיליאד דולר, או כ-20% מסה”כ התפוקה הגולמית השנתית של ענפים אלה. מהנדסים אלה אף  תורמים ליצירת 78,000 מקומות עבודה תומכי הי-טק בשכר גבוה במשק. תרומת בוגרי הטכניון באה לידי ביטוי גם בהכנסה השנתית ממיסוי שהם מייצרים לממשלה הנאמדת בכ-16.6 מיליארד ₪, שהם כ-13% מכלל הכנסות המדינה ממיסים ישירים ועקיפים.

מעיבוד נתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי מבין 125 המנהיגים העסקיים  המובילים בישראל 41 (כשליש) הם בוגרי טכניון. מהם 28 הקימו חברות הנסחרות בבורסה ו-13 חברות פרטיות.

בוגרי הטכניון מובילים את 11 החברות הישראליות הגדולות מבחינת היקפי היצוא., המעסיקות כ-80,000 עובדים ומייצאות כ-19.5 מיליארד דולר מסך כולל של 45 מיליארד דולר.

121 חברות ישראליות נסחרות בנסד”ק והן מהוות 41% מכלל 298 החברות הזרות הנסחרות בנסד”ק. מבין אלו כמחצית (59 חברות) מונהגות או הוקמו על ידי בוגרי הטכניון. ערך השוק של חברות אלו מוערך בכ-28 מיליארד דולר (נכון לנובמבר 2010).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי שנערך בבנין ההסטורי של הטכניון בהדר הכרמל (כיום מוזיאון “מדעטק”) כי “להוגי הטכניון ומייסדיו היינו קוראים היום יזמים אמיצים שהקימו חברת הזנק” וכי ספק אם גם הם האמינו כשהניחו את אבן הפינה למוסד לפני מאה שנה כי יום יבוא והוא יהי לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית מובילה בעולם.

מקבלי התואר אמש הם: פרופסור שרוליק צדרבאום, פרופסור פרנסואה דידריך, גארי גולדברג, יצחק ניסן, ד”ר אלי אופר, ג’ואן סיידל, פרופסור גונטר שפור ומשה ינאי.

בתמונה:  נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) עם אחד ממקבלי התואר – משה ינאי, חלוץ מהפיכת מערכות איחסון ממוחשבות. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון