Yearly Archives: 2012

התערוכה מוצגת במסגרת אירועי מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים)

“אני מכונאי רכב מתוסכל ולכן פניתי לתכשיטנות”, גילה פרופסור שכטמן. “הבנתי את החומר ממנו עשיתי את התכשיטים טוב יותר מהמורה שלי, אודרי קריי, אבל היא הבינה טוב ממני באמנות. היא לימדה אותי שאסתטיקה איננה מדע מדויק. תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות. זה היה בשנת 1972, בעיר דייטון שבאוהיו. ציפי, אשתי, הייתה עסוקה בערבים בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנוכי, פוסט דוקטורנט, מצאתי עצמי לומד בשעות הערב הפנויות ליטוש אבני חן במרכז לאמנויות”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי מושב הקורטוריון עומד בסימן 100 שנה להנחת אבן הפינה לטכניון ו”יתכן שהיום הנחנו את אבן הפינה לפקולטה לאמנות בטכניון”.

“עצם מעשה האומנות משתלב ומתומצת בידע המצוי ממילא באמתחתו של פרופסור שכטמן”, אומרת ענת הר-גיל, אוצרת התערוכה. “המתכת היא לחם חוקו שכן הוא מטלורג (מומחה למתכות) במקצועו. הוא מכיר אותה על בוריה והוא מכניע אותה, במקרה זה, ליצור את תכשיטיו. האמייל נאטם, לעתים נמוג בידיו עד שקיפות. המתכת נפרשת ומתכווצת. האמייל, המתכת, האבן מתמזגים בכור היתוך של חומר ורוח. החשיבה המדעית חמורה משהו. בה הוא נאחז. ממנה נובעת הצורה. בה בשעה, מעשה התכשיט הינו אמתלא בידו, לצאת הימנה. עילה להרפיית האחיזה במעבדה. המחשבה עכשיו הינה ויזואלית והיא מבקשת לנפות את התודעה מחוקיות סמויה אך קיימת. הידע המקצועי מתורגם לערכים פלסטיים וההתרחשות האמיתית היא זו המנתבת רישום סכמתי וכושר טכני לתוצר שיש בו יופי. ומעבר לכל ישנו המעמד, הסיפור. תכשיט כביטוי לרגש, סתם כך. כמו גם, תכשיט לציון אירוע. התהליך ניזון, מופרה ונבחן על ידי ‘קהל’ שאינו שכזה. אישה אחת. אישתו. ציפי. כשהמסע הזה תם, הוא עדיין לא נישלם. או אז מתחיל מקצה טקסי, אותנטי, צנוע. התכשיט מוענק לה בהפתעה. שכן למרות היותה שם, בטרם עשייה, היא כלל אינה שותפה לה”.

בתמונה: (מימין לשמאל): ענת הר-גיל, האוצרת, פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון, פרופסור דן שכטמן ואשתו, פרופסור ציפי שכטמן. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

בתערוכה מוצגים 15 תכשיטים והיא פתוחה לקהל במשך כל ימי מושב הקורטוריון, 10.6.12-14.6.12, בשעות 10.00-16.00, במרכז ההוראה ע”ש אולמן, קומה 4.

מחר תיפתח תערוכת התכשיטים של פרופסור דן שכטמן “עדי לרעייתי” וביום רביעי ינסו 14 צוותים “לירות” אבן פינה מגובה של שלושים מטרים, בתחרות “טכנוראש” המסורתית; אייבי ג’וזף כהן תישא את הרצאת הנעילה במסגרת סידרת ההרצאות לזכרו של יצחק מודעי ז”ל

“מגמה חדשה מסתמנת בגיוס התרומות באקדמיה”, אמר פרופסור לביא. “מדובר בתרומות משותפות לפרוייקטים משותפים של כמה אוניברסיטאות. כך, למשל, הגיעו תרומות למחקר משותף לטכניון עם אוניברסיטת בן גוריון בתחום האנרגיה, ולשני מחקרים משותפים עם מכון ויצמן בתחומי חקר המוח ואנרגיה סולארית”.

עוד דיווח נשיא הטכניון על גיוס חסר תקדים של 30 חברי סגל חדשים. “זו השנה השניה ברציפות שמספר חברי הסגל החדשים עולה על זה של הפורשים, ואני מקווה שמגמה זו תימשך”, אמר. “הטכניון עושה מאמצים רבים להחזיר מוחות לארץ”. הוא דיווח למאות חברי הקורטוריון מהארץ ומהעולם על הסכם שחתם הטכניון עם אוניברסיטת MIT, ולפיו יגיעו בוגרי טכניון לבתר דוקטוראט ב-MIT ובסיומו יחזרו כחברי סגל לטכניון.

להערכת נשיא הטכניון, שנת 2012 תהיה שנת שיא בהכנסות המוסד ממכירת ידע.

בין האירועים הבולטים של מושב הקורטוריון: פתיחת תערוכת התכשיטים של חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור מחקר דן שכטמן (“עדי לרעיתי”) – יום שני, 11 ביוני, בשעה 10.00 בבנין אולמן; תחרות “טכנוראש” (הטלת “אבן פינה” מגובה של 30 מטרים לעבר מטרה על הקרקע – לציון מאה שנים לטכניון) והרצאתה של אייבי ג’וזף כהן במסגרת סידרת ההרצאות לזכרו של יצחק מודעי ז”ל (שני האירועים האחרונים יתקיימו ביום רביעי, 13 ביוני).

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) עם מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין (משמאל) – בפתיחת מושב הקורטוריון. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

למדענים יש כוח לשנות דברים אם הם משתמשים נכון בתקשורת. כך עולה מדבריו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בכנס הרביעי לתקשורת במדע, שנערך בטכניון בשיתוף הטכניון והאקדמיה הישראלית למדעים, לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה למוסד.

פרופ’ לביא תיאר מניסיונו, כחוקר בעל שם עולמי בתחום השינה, מקרים שבהם מחקרים שערך עוררו עניין בתקשורת והביאו לשינויים שכולנו חשים בהם: החזרת שעון הקיץ לישראל לאחר ששרי פנים מנעו זאת במשך שנים, ביטול שעות האפס לאחר שמחקרים הראו שהילדים עייפים במשך היום ומשלימים שינה בשבת, הגילוי שתאונות דרכים שנגרמו מהרדמות רבות במיוחד בימי שבת בין השעות שלוש וחמש לפנות בוקר. כמו כן הערה שהעביר בתכנית “ערב חדש” בעת מלחמת המפרץ הראשונה ובה הצעה של אחד מתלמידי המחקר שלו, כיום פרופ’ אהוד קליין, ראש המחלקה לפסיכיאטריה ברמב”ם – להנהיג “גל שקט” שיחל לפעול רק בעת קבלת התרעה על שיגור טילים לעבר ישראל. כבר באותו לילה הרעיון אומץ.

נשיא הטכניון בירך את משתתפי הכנס ואמר: “המדע במדינת ישראל פורח אבל הקשר לציבור הוא בנפשנו, יש חשיבות עצומה להביא את דבר המדע לציבור הרחב. לא חסרים פרסומים מדעיים אבל החוליה השומרת על הקשר בין המדע והציבור עדיין חלשה.”

ד”ר איילת ברעם צברי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון התייחסה לציון מאה שנה להנחת אבן הפינה של הטכניון ואמרה: “לפני בערך 100 שנה הוכרעה מלחמת השפות, שניתן וצריך ללמד מדע בעברית. אנחנו היום מדברים על הצורך לדבר על מדע בעברית מובנת.”

לדבריה, חייבים לעסוק בתקשורת המדע כי המדע זקוק לשקיפות – זכותו של הציבור להבין ולדעת מה נעשה בכספי המסים שלו, המדע חשוב לקבלת ההחלטות בחיים האישיים, הוא נכס אינטלקטואלי. הציבור צריך להבין במדע כדי להגדיל את התמיכה ציבורית במדע, כמו גם לצורך גיוס דור ההמשך של המדענים.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בפתיחת הכנס. צילום: ששון תירם, דוברות הטכניון

תערוכת תכשיטים של חתן פרס נובל דן שכטמן , תוצג במושב הקורטוריון בשבוע הבא; “תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות”

“זה התחיל באופן חף מכל יומרה”, מספר פרופסור שכטמן בקטלוג התערוכה. “בשנת 1972, בעיר דייטון שבאוהיו, ארה”ב. ציפי, אשתי, הייתה עסוקה בערבים בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנוכי, פוסט דוקטורנט, מצאתי עצמי לומד בשעות הערב הפנויות ליטוש אבני חן במרכז לאמנויות”.

עד מהרה נצברו חמישה זוגות של אבנים מלוטשות. זוג זוג וצבעו. מה יעשה בהן? פרופסור שכטמן מספר כי מצא עצמו בקורס לצורפות בהדרכתה של גב’ אודרי קריי: “אישה יקרה ומיוחדת שלימדה אותי שאסתטיקה איננה מדע מדויק. תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות”.

“מכאן ומזה עשרות בשנים, באופן רגיש ומעודן, פרופסור שכטמן יוצר ומעצב תכשיטים. תכשיטים לאשתו. ולה בלבד”, אומרת ענת הר-גיל, אוצרת התערוכה. “עצם מעשה האומנות ישתלב ויתומצת בידע המצוי ממילא באמתחתו. המתכת היא לחם חוקו שכן הוא מטלורג (מומחה למתכות) במקצועו. הוא מכיר אותה על בוריה והוא מכניע אותה, במקרה זה, ליצור את תכשיטיו. האמייל נאטם, לעתים נמוג בידיו עד שקיפות. המתכת נפרשת ומתכווצת. האמייל, המתכת, האבן מתמזגים בכור היתוך של חומר ורוח. החשיבה המדעית חמורה משהו. בה הוא נאחז. ממנה נובעת הצורה. בה בשעה, מעשה התכשיט הינו אמתלא בידו, לצאת הימנה. עילה להרפיית האחיזה במעבדה. המחשבה עכשיו הינה ויזואלית והיא מבקשת לנפות את התודעה מחוקיות סמויה אך קיימת. הידע המקצועי מתורגם לערכים פלסטיים וההתרחשות האמיתית היא זו המנתבת רישום סכמטי וכושר טכני לתוצר שיש בו יופי. ומעבר לכל ישנו המעמד, הסיפור. תכשיט כביטוי לרגש, סתם כך. כמו גם, תכשיט לציון אירוע. התהליך נזון, מופרה ונבחן על ידי “קהל” שאינו שכזה. אישה אחת. אישתו. ציפי. כשהמסע הזה תם, הוא עדיין אינו נישלם. או אז מתחיל מקצה טקסי, אותנטי, צנוע. התכשיט מוענק לה בהפתעה. שכן למרות היותה שם, בטרם עשייה, היא כלל אינה שותפה לה”.

בתערוכה יוצגו 15 תכשיטים והיא פתוחה לקהל במשך כל ימי מושב הקורטוריון, 10.6.12-14.6.12, בשעות 10.00-16.00, במרכז ההוראה ע”ש אולמן, קומה 4.

חוקרי הטכניון, מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הצליחו לזהות חמישה גנים המנבאים מחלת פרקינסון. כך מדווח כתב העת המדעי Molecular Neurodegeneration. המחקר נוהל ע”י ד”ר סילביה מנדל, סגנית מנהל מרכז המצויינות לחקר הפרעות ניווניות של המוח ע”ש איב טופף, עם שותפיה פרופ’ מרטין רבי (אסף הרופא), פרופ’ מוסה יודעים (טכניון), פרופ’ יהודית אהרון (רמב”ם), הסטודנט לאוניד מולוצ’ניקוב וכן השותפים מחו”ל מ-. University of Würzburg and University of Pisa

“נכון לעכשיו, אין בדיקת דם אשר יכולה לאבחן מחלת פרקינסון, מה שמקשה על גילוי אנשים בסיכון או בשלב מוקדם של המחלה. “מציאת סמנים ביולוגים (ביו-מארקרים) למחלת פרקינסון יכולה לסייע בזיהוי המחלה בשלבים מוקדמים,אפילו לפני הופעת הסימפטומים ובניטור יעילותם של טיפולים המגנים על המוח (נוירו-פרוטקטיביים)”, אומרת ד”ר סילביה מנדל. “המטרה הראשונית של המחקר הייתה לקבוע האם בקרב חולי פרקינסון בשלב מוקדם של המחלה יכולה להימצא חתימה גנטית בדם התומכת בדיאגנוזה של המחלה”.

הבדיקה נערכה בדגימות דם מ-62 חולי פרקינסון בשלב התחלתי, ובקבוצת ביקורת שכללה 64 אנשים בריאים. בחירת הגנים וקביעת רמת ביטוים בדם, התבססה על מחקר קודם של דר’ מנדל ודר’ יודעים במוחות של חולי פרקינסון, בהם זוהתה קבוצת גנים עם ביטוי לקוי בהשוואה למוחות של אנשים בריאים (בקבוצת ביקורת). הממצאים העלו חמישה גנים כמנבאים אופטימליים של מחלת פרקינסון.

יכולת הניבוי של המודל אומתה בקבוצה עצמאית של 30 חולים בשלבים מתקדמים של המחלה בדיוק של 100%, דבר המרמז על יכולת החתימה הגנטית להעריך את חומרת המחלה. לבסוף, המודל הבדיל באופן מלא בין חולי פרקינסון לאלצהיימר.

“הממצאים מחזקים את ההשערה שפאנל של חמישה גנים בדם מאפשר אבחנה של פרקינסון בשלב מוקדם ויתכן שלפאנל יש ערך באבחון המחלה בטרם הופעת הסימפטומים המוטוריים האופייניים”, אומרים חוקרי הטכניון. “אומנם, הביומארקר עשוי לסייע באבחון אנשים הנמצאים בשלב הפרה-סימפטומטי של המחלה (אנשים הסובלים מדיכאון, הפרעות שינה או היפוסמיה (פגיעה בחוש הריח), או אנשים הנושאים גורמי סיכון גנטיים, שהם מועמדים טובים לטיפול נוירו-פרוטקטיבי. סמן כזה יהיה בעל ערך בניסויים קליניים לזיהוי אותה תת- אוכלוסייה של חולי פרקינסון, העשויה להגיב בחיוב לטיפולים המכוונים למנגנונים המולקולריים אליהם הפאנל הגנטי משתייך. כל חמשת הגנים נוטלים חלק במערכת ה- ubiquitin-proteasome, שמעורבותה בפתולוגיה של מחלת פרקינסון הודגמה זה כבר.

חוקרי הטכניון מאמינים כי בעתיד יהיה אפשר לשלב את בדיקת הדם עם הדמיה מוחית ו/או סמנים ביולוגים בנוזל עמוד שידרה או רקמות היקפיות נוספות, כגישה אופטימלית (gold standard) לא רק לאבחון מוקדם, אלא גם לסיוע בהבחנה מבדלת של פרקינסון והפרעות מוטוריות דמוי המחלה.

חוקר את תחום האלקטרוניקה האורגנית, הידועה גם בשם “אלקטרוניקת פלסטיק”

אריאל חוקר את תחום האלקטרוניקה האורגנית, הידועה גם בשם “אלקטרוניקת פלסטיק”. מדובר בענף צעיר יחסית בתחום האלקטרוניקה, המבוסס על חומרים אורגניים בדומה לשקיות הניילון המוכרות מחיי היומיום ושטרות הכסף החדשים (20 ש”ח). באופן מפתיע גילו מדענים כי לחלק מחומרים אלו תכונות חשמליות מניינות המאפשרות לנו להשתמש בהם על מנת לייצר רכיבים אלקטרוניים שונים מאלו המוכרים לנו מהאלקטרוניקה ה”מסורתית” הקשיחה והכבדה. האלקטרוניקה האורגנית עשויה מחומרים גמישים וקלים ותולים בה תקוות רבות למגוון רחב של אפליקציות בהם מסכי טלפון סלולרי חכם כמו זה המוכר לנו מסדרת “סמסונג גלקסי”, נייר אלקטרוני קל וגמיש שיחליף את העיתונים החד פעמיים, מסכי טלוויזיה ותאורה גמישים דקיקים וקלים, יריעות פלסטיק נגללות שישמשו כתאים סולריים לכל דבר, שתלים רפואיים שיתאימו את צורתם לגוף האדם – והדוגמאות רבות.

הטרנזיסטור, המתג האלקטרוני,  הוא ההתקן האלמנטרי ביותר שעומד בבסיס מערכות חישוב אלקטרוניות; מיליוני טרנזיסטורים מאפשרים את יכולות החישוב שבצ’יפ מחשב אופייני. מחקרם של אריאל בן-ששון ופרופ’ ניר טסלר, המתבצע במעבדה לאלקטרוניקה אורגנית בטכניון, מתרכז בפיתוח משפחה חדשה של טרנזיסטורים אורגניים אשר להם ארכיטקטורה אנכית השונה מהותית מזו המוכרת בעולם כיום והמכונה – Vertical Organic Field Effect Transistor או בקיצור VOFET. בין היתרונות הגלומים בתכנון החדשני – פשטות הכנה וצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד החשובה באופן קריטי לאלקטרוניקה ניידת כגון זו המצויה במסכי טלפונים הסלולריים והטבלטים.

בבסיס התכנון החדשני שולטת התפיסה כי ניתן לייצר צורות ומבנים שונים ע”י הנדסה של המולקולות המרכיבות את החומר כך שיתארגנו באופן הרצוי במקום לפסל צורות אלו באופן מלאכותי. באמצעות תפיסה זו מתאפשר לחוקרים להכין התקנים שגודלם הסטנדרטי נמדד בעשרות ננו-מטרים, או אחד חלקי מאה מיליון של המטר – וכל זאת, ללא הצורך בטכנולוגיות היקרות הנפוצות היום בתחום המיקרואלקטרוניקה.

בשטרסבורג הדגים אריאל את השיטות באמצעותן ניתן לשלוט במבנה הננו-מטרי של ה VOFET וכמו כן הציג לראשונה תמונה שלמה של המנגנונים הפיזיקליים השולטים בהתנהגותו. כחלק מהמחקר הוצגו  טרנזיסטורים אשר צריכת ההספק שלהם נמוכה משמעותית מזו של התקנים עמיתים ובנוסף כאלה המסוגלים לספק זרם רב המאפשר את שימושם כמתגים להתקנים פולטי אור.

בתמונה: אריאל בן ששון. צילום: דוברות הטכניון

נציגי 60 חברות מובילות במשק הישראלי גייסו כאלפיים עובדים, סטודנטים מכל הפקולטות הנלמדות בטכניון, ביריד התעסוקה הגדול בעשור האחרון. היריד התפרס על פני 141 ביתנים בשדרה המרכזית של הקמפוס.

“איני מופתע מהביקוש הגדל והולך לסטודנטים ולבוגרים שלנו”, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בסיור ביריד. הוא התמקד בביקורו בעיקר בחברות הזנק ואמר שהן מבטאות יותר מכל את הרוח הישראלית של יזמות וחדשנות. “רק אתמול פתחנו מרכז מחקר חדש לאינטליגנציה חישובית עם חברת “אינטל” ועם האוניברסיטה העברית. לא בכדי חברות בינלאומיות פותחות בישראל מרכזי מחקר, שכן המוצרים המובילים שלהן נולדו ופותחו בישראל. זו גם הסיבה שעירית ניו יורק בחרה בטכניון ביחד עם אוניברסיטת קורנל להקים בלב מנהטן מרכז מחקר הנדסי-מדעי-יישומי”.

“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין. “היריד הגדול מוכיח לסטודנטים שלנו כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי ומהווה הזדמנות חשובה לחברות השונות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. שיתוף הפעולה בין התעשייה והטכניון גדל ומתעצם והיריד הגדול הוא אחד הביטויים המובהקים לשיתוף פעולה זה”.

בצד החברות הגדולות והמובילות בתחומי ההי-טק, השתתפו ביריד גם חברות הזנק קטנות. המקצועות המבוקשים הם מכל 18 הפקולטות הטכניוניות.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, עם דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, בביקורם ביריד. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם הצליחו לראשונה לקחת תאי עור מחולי לב ולתכנת אותם מחדש לכדי תאי שריר לב חדשים ובריאים, שביכולתם להשתלב ברקמת לב קיימת. כך מפרסם היום כתב העת המדעי European Heart Journal. לדברי עורכו, פרופסור תומס לישר, פריצת הדרך פותחת אפשרות   עתידית לטיפול בחולי לב באמצעות hiPSCs – תאי גזע אנושיים מושריים פלוריפונטיים [תאים בעלי פוטנציאל  להתמיין לכל תא בגוף] .

החוקרים, פרופסור ליאור גפשטיין והדוקטורנטית לימור צבי-דאנטסיס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ועמיתיהם, אומרים כי מאחר שמקורם של התאים המתוכנתים-מחדש במטופל עצמו, תימנע דחייתם על ידי המערכת החיסונית, שבמקרים אחרים מתייחסת לתאים מושתלים כאל ‘גורם זר’. עם זאת, החוקרים מזהירים כי נותרו מספר רב של משוכות שיש לצלוח לפני שיהיה אפשר לבחון שימוש  בהשתלת תאים אלו כטיפול אפשרי בחולי לב והתהליך האמור ידרוש לפחות חמש עד עשר שנים לפני תחילת ניסויים קליניים אפשריים.

התפתחויות מהשנים האחרונות בביולוגיה של תאי גזע ובהנדסת רקמות מאפשרות  לחוקרים לשקול דרכים לשימור ותיקון שריר לב באמצעות תאים חדשים, אולם אחת הבעיות העיקריות היא המחסור במקורות להפקת תאי שריר לב אנושי, וכן בעיית הדחייה על ידי מערכת החיסון. מחקרים מהשנים האחרונות הראו שניתן לתכנת מחדש תאים בוגרים במעבדה לשם יצירת תאי גזע מושריים ותאי גזע אלו עשויים להתמיין לתאי לב. עם זאת, עדיין לא הוכח כי ניתן ליצור באופן דומה תאי גזע מושריים מחולים מבוגרים עם מחלת לב מתקדמת..

“מה שחדש במחקר שלנו הוא שהראינו כי אפשר לקחת תאי עור מחולים מבוגרים הסובלים מכשל לב מתקדם,  ולהפוך אותם לתאי לב פועמים, בריאים וצעירים, השייכים לחולה עצמו, בצלוחית מעבדה”, הדגיש פרופסור גפשטיין. “תאים אלה הם המקבילה למצב תאי הלב שלו כשהוא נולד.”

החוקרים לקחו תאי עור משני גברים הסובלים מאי-ספיקת לב, ותכנתו את התאים באמצעות החדרת שלושה גנים או “פקטורי שיעתוק. קוקטייל-תיכנות זה, חשוב לציין, לא כלל את פקטור-השיעתוק המכונה c-Myc, אשר שימש בעבר ליצירת תאי גזע אך ידוע כגן הגורם לסרטן.

“אחד המכשולים בשימוש קליני ב- hiPSCs בבני אדם הוא הסכנה שהתפתחות התאים תצא משליטה והם יהפכו לגידול,” מסביר פרופסור גפשטיין. “סכנה זו נובעת מכמה גורמים, ביניהם הפקטור האונקוגני c-Myc, והאינטגרציה האקראית לתוך ה-DNA של הווירוס המשמש להעברת פקטורי-השעתוק – תהליך הידוע כ’אונקוגנזיס החדרתי’ (insertional oncogenesis)”.

החוקרים השתמשו גם באסטרטגיה חליפית, הכוללת וירוס המעביר מידע של תיכנות-מחדש לתוך גרעין התא, אבל ניתן להסירו בהמשך אחר כך כדי למנוע אונקוגנזיס החדרתי.

במהלך המחקר, החוקרים גרמו להתמיינות תאי הגזע המושריים של החולים ליצירת רקמת לב פועמת במעבדה.. איפיון של תאי הלב הנוצרים הראה שתאים אלו לא שונים משמעותית בתכונותיהם מתאים שהתקבלו במורה דומה מנבדקים בריאים וצעירים.

בהמשך, בחנו החוקרים את יכולת של רקמת הלב שנוצרה להשתלב בתוך רקמת לב קיימת. לשם כך גדלו החוקרים את תאי הלב הנוצרים ביחד עם רקמות לב קיימות. תוך 24-48 שעות, הרקמות פעמו יחד. “הרקמה התנהגה כמו רקמת לב מיקרוסקופית, העשויה מכאלף תאים בכל אזור-פעימה,” אמר פרופסור גפשטיין.

לבסוף, הרקמה החדשה הושתלה בלבבות של חולדות בריאות, והחוקרים גילו כי הרקמה המושתלת החלה ליצור קשרים עם תאי הרקמה המארחת.

“במחקר הזה הראינו לראשונה כי אפשר ליצור hiPSCs מרקמות של חולי לב – המייצגים את קהל היעד לאסטרטגיות עתידיות של  טיפול תאי באמצעות התאים הללו – ו’לשכנע’ אותם להתמיין לתאי שריר לב המסוגלים להשתלב ברקמת לב ‘מארחת’,” אמר פרופסור גפשטיין. “אנו מקווים כי תאי לב שמקורם בתאי הגזע המושריים האנושיים לא יידחו בעקבות השתלתם באותם חולים שמהם הם נלקחו. האם כך יקרה? שאלה זו עומדת במוקד מחקרים רבים בעולם. אחד המכשולים במחקר בנושא זה, בשלב הנוכחי, הוא שאנחנו יכולים רק להשתיל תאים אנושיים בחיות, ולכן עלינו להזריק לחיות תרופות המדכאות את מערכת החיסון כדי שגופן לא ידחה את התאים.”

כדי לתרגם את התוצאות הללו לכדי טיפול קליני בחולי לב נחוץ עוד מחקר רב. “ישנם מספר רב של מכשולים בדרך לתרגום הקליני,” אמר פרופסור גפשטיין, “ביניהם: הגדלה כמותית של מספר התאים, לכמות שתהיה רלוונטית מבחינה קלינית; פיתוח אסטרטגיות השתלה שיגבירו את הפוטנציאל של התאים המושתלים לשרוד, להתפתח, להשתלב ולהתחדש; פיתוח הליכים בטוחים שיבטלו את הסיכונים להתפתחות סרטן או בעיות עם קצב הלב; המשך הבדיקות בחיות; ומימון תעשייתי נרחב, מאחר שמדובר במיזם יקר מאוד. אני משער שיידרשו לפחות חמש עד עשר שנים עד לניסויים קליניים, אם נוכל להתגבר על הקשיים האמורים.”

פרופסור גפשטיין ועמיתיו ימשיכו לחקור כמה מהתחומים האלה, לרבות הערכה של השימוש בתאי גזע מושריים לצורך בריפוי תאי והנדסת רקמות לתיקון לב פגוע במודלים של לב כושל בחיות, חקירת הפרעות לב תורשתיות, ופיתוח ובדיקה של תרופות.

עורך כתב העת European Heart Journal, פרופסור תומס לישר, שהוא פרופסור ויו”ר בית החולים האוניברסיטאי ציריך ומנהל המחקר הקרדיו-וסקולרי במכון לפיזיולוגיה באוניברסיטת ציריך, שוויץ, אמר כי “כתב העת גאה לפרסם את המחקר המלהיב הזה, הפותח דלת לגישה חדשה ברפואה רגנרטיבית.”

פרופסור ליאור גפשטיין הוא פרופסור לרפואה (קרדיולוגיה) ופיזיולוגיה במעבדת המחקר ע”ש סוניס לאלקטרו-פיזיולוגיה של הלב ולרפואה רגנרטיבית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז הרפואי רמב”ם.

מנכ”ל גוגל לארי פייג’ הכריז היום כי גוגל תקצה כ-2,000 מ”ר ממשרדי החברה בניו יורק למיזם קורנל-טכניון (CornellNYC), עד שהאוניברסיטה תשלים את בניין הקמפוס ברוזוולט איילנד. הוא דיבר במסיבת עיתונאים שהתקיימה בגוגל ניו יורק יחד עם ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג, נשיא בלומברג דייוויד סקורטון ונציג הטכניון חיים גוטסמן. השטח האמור יאפשר לקורנל לייצר נוכחות בניו יורק בקרבת חברות ההיי-טק והיזמים שאיתם היא תשתף פעולה. ההסכמה האמורה מייצגת את מחויבותם של גוגל, קורנל, הטכניון והעיר ניו יורק לחינוך ולפיתוח הכישורים הטכנולוגיים בעיר.

גוגל תספק לקורנל בתחילה 2,040 מ”ר של משרדים ב-1 ביולי 2012, ללא עלות, למשך חמש שנים וחצי, או עד להשלמתו של הקמפוס ברוזוולט איילנד – מה שיקרה קודם. בנוסף, קורנל תוכל להתרחב לכ-5,400 מ”ר במשך חמש שנים, במקביל לבניית הנוכחות בעיר ניו יורק.

“אני מצפה בכליון עיניים לפריצות דרך במדע ובהנדסה, שכן הטכנולוגיה הניעה רבות מההתפתחויות שהאנושות השיגה,” אמר מנכ”ל גוגל לארי פייג’. “עם זאת, עדיין אין לנו מספיק אנשים העובדים בתחומים אלו. זו הסיבה שאני שמח מאוד שגוגל מספקת לקורנל את שטחי המשרדים שיאפשרו לה ‘להרים’ את האוניברסיט ההנדסית החדשה שלה, ו’לרוץ’ בעיר ניו יורק.”

“בקרוב נגלה מה קורה כשאתה מתחתן עם אחת החברות החדשניות בעולם, באחד המיזמים הכלכליים החדשניים ביותר שהעיר לקחה על עצמה,” אמר ראש העירייה בלומברג. “כשחשבנו לראשונה על מיזם המדעים הישומיים, קיווינו כי המוסד שיזכה להקים אותו יקיים קשרים הדוקים עם מגזר ההיי-טק, אבל הסינרגיה עם גוגל חורגת מכל מה שיכולנו לדמיין. CornellNYC עתיד להשתלב באופן מלא בתעשיית ההיי-טק התוססת של העיר, ותמיכתה של גוגל היא הבעת אמון נוספת וכבירה בתעשייה זו. עד לפני שנים ספורות, מגזר ההיי-טק בניו יורק היה כמעט שקוף, ואילו עכשיו הוא מייצר משרות והופך לשחקן מרכזי בכלכלתנו המגוונת.”

“אנו גאים להשיק את CornellNYC במה שהופך למרכז ההיי-טק העולמי,” אמר נשיא קורנל דייוויד סקורטון. “הרכיב שחסר עד כה הוא צינור שיזרים כשרונות היי-טק מבריקים, וזה מה שהקמפוס החדש יספק. בהסתמך על חזונו של ראש העירייה בלומברג אנו יוצרים מודל אקדמי חדש ההולם את הזמן, המקום והתעשייה הללו. המפתח הוא מחויבות בין גורמים מובילים בעולם – מוסדות אקדמיים, חברות ומשקיעים בשלב מוקדם – שישמשו זרזי חדשנות. זו הסיבה שאנו בונים על רוזוולט איילנד, וזה מה שיקרה כאן החל מהסתיו הקרוב הודות לגוגל.”

“אנו מאושרים להשיק את התוכניות המלהיבות שלנו עם אוניברסיטת קורנל בבניין גוגל. החלל הזה מספק לנו סביבה אופטימלית לחינוך ולטיפוח כישורים טכנולוגיים. זהו צעד משמעותי לקראת הגשמת חזונו של ראש העירייה בלומברג: לזרוע את העיר ביזמים ובסטארט-אפים. אנחנו בטכניון סמוכים ובטוחים ששותפותנו האקדמית עם אוניברסיטת קורנל תסייע לעיר לבנות את המערכת האקולוגית הזאת, ולדחוף קדימה את המגזר הזה בכלכלת העיר,” אמר נשיא הטכניון פרץ לביא.

עליה של 55% בביקוש לסטודנטים בטכניון. נציגי 60 חברות מובילות במשק הישראלי יראיינו ביום רביעי השבוע (23.5.12) אלפי סטודנטים מכל הפקולטות הנלמדות בטכניון, ביריד התעסוקה הגדול בעשור האחרון. היריד יתפרס על פני 141 ביתנים בשדרה המרכזית של הקמפוס.

“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין. “היריד הגדול מוכיח לסטודנטים שלנו כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי ומהווה הזדמנות חשובה לחברות השונות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. שיתוף הפעולה בין התעשייה והטכניון גדל ומתעצם והיריד הגדול הוא אחד הביטויים המובהקים לשיתוף פעולה זה”.

לדברי ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, הפעם ישתתפו ביריד לראשונה 14 חברות חדשות שלא השתתפו בו בעבר בצד חברות המופיעות בכל יריד ויריד כמו אינטל, אלביט, מיקרוסופט, HP, טבע וישקר. כן בולטת השתתפותם של השב”כ והמוסד, זו הפעם השניה ברציפות. חברת “רפאל” מביאה ליריד דגם של “כיפת ברזל”. השנה בולטת השתתפותן של חברות פיננסיות כמו “בלומברג” (המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב) וחברות ייעוץ וניהול פרוייקטים. בין החברות שזו להן השתתפותן הראשונה ביריד נמצאת “קונטי”, חברת הבניה, ההנדסה והתשתיות מהגדולות בארה”ב, המחפשת סטודנטים ובוגרים מהנדסה אזרחית, הנדסה סביבתית, הנדסת מכונות והנדסת חשמל.

בצד החברות הגדולות והמובילות בתחומי ההי-טק, משתתפות ביריד גם חברות הזנק קטנות. המקצועות המבוקשים הם מכל 18 הפקולטות הטכניוניות.