חוקרי הטכניון הדגימו שיטה חדשנית המאפשרת שיפור משמעותי ברזולוציה (יכולת ההפרדה בין פרטים) של מיקרוסקופים. כך מדווח כתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials. שיטה זו מבוססת על אלגוריתמים חדשניים ומהווה, להערכת מדענים, “פריצת דרך עם פוטנציאל לשנות את עולם המיקרוסקופיה, מערכות ההדמאה, ומערכות מדידה אופטיות נוספות”. השיטה מעוררת עניין רב, הן בעולם המדעי והן בתעשייה.

“כאשר אתה מסתכל במיקרוסקופ אופטי על תמונה שבה פריטים (אינפורמציה אופטית) קטנים מחצי אורך גל של האור – אתה בהכרח רואה תמונה מטושטשת”, מסביר פרופסור מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה בטכניון. “זה נובע מכך שחלק מן האינפורמציה מפריטים מאוד קטנים לא מתפשטת במרחב ולכן לא מגיעה לעין או למצלמה במיקרוסקופ. כיום משתמשים במספר שיטות כדי להגיע לרזולוציה מתחת לחצי אורך הגל, אך כולן דורשות סריקה נקודה-נקודה של האובייקט. לכן, שיטות אלה טובות רק לאובייקט סטטי, אשר אינו משתנה במהלך הסריקה”.

מדענים ניסו במשך שנים רבות לבדוק האם ניתן לשחזר את המידע שהלך לאיבוד בין האובייקט למצלמה של המיקרוסקופ. במילים אחרות: אם אתה דוגם את התמונה המטושטשת – האם יש לך אפשרות לשחזר את המידע על ידי שימוש ברעיונות מתורת המידע? עד כה לא הצליחו המדענים לשחזר את המידע הזה. הסיבה העיקרית  לכך היא רעש: פיזורים אקראיים של אור, אשר אינם קשורים לתמונה (אלא, למשל, נובעים מהחזרות ממשטחים ממחוספסים במיקרוסקופ) מנעו עד כה שחזור פריטים הקטנים מחצי אורך הגל ממדידות של התמונה המטושטשת.

עתה הציגו קבוצת חוקרי הטכניון שיטה חישובית פורצת דרך לשיפור רזולוציה של מיקרוסקופים אל מתחת לחצי אורך הגל של האור. הפרויקט הצליח במידה רבה כתוצאה משיתוף פעולה בין מספר קבוצות מחקר מארבע פקולטות שונות בטכניון (קבוצותיהם של פרופסור מוטי שגב ושל דוקטור אורן כהן מפיסיקה, של פרופסור יונינה אלדר מהנדסת חשמל, של פרופסור עירד יבנה וד”ר מיכאל ציבולבסקי ממדעי המחשב, ושל פרופסור שי שוהם מהנדסה ביו רפואית).

 “אנו מחפשים את השחזור אשר מקיים שתי דרישות: התאמה לתמונה המטושטשת ומינימיזציה של דרגות החופש”, מסביר פרופסור שגב. “הדרישה השנייה קשורה להבנה על ייצוג קומפקטי (דליל) של אינפורמציה ולאפקט הנגרם ע”י רעש במערכת מדידה. רעש אקראי מאכלס את כל דרגות החופש, בעוד שאינפורמציה מאכלסת מספר דרגות חופש נתון ואף פעם לא את כל דרגות החופש. במקרים רבים יש מידע מוקדם כלשהו על האינפורמציה. עקרונית – במצב כזה ניתן לייצג את האינפורמציה בצורה קומפקטית, כך שמתמטית היא מיוצגת ע”י מספר קטן של היטלים על פונקציות בסיס הפורשות את כל האפשרויות למידע במרחב. במצב כזה נאמר שהאינפורמציה מיוצגת בצורה דלילה, ומספר דרגות החופש שהיא מאכלסת הוא קטן. כללית, במקרים רבים ניתן לייצג אינפורמציה בצורה קומפקטית. דוגמא ידועה לכך היא כווץ קבצים ע”י שימוש ב-JPEG, אשר מהווה שיטה לייצוג קומפקטי ע”י היטל על בסיס בו המידע מיוצג בדלילות”.

קונספט חדשני זה לשיפור רזולוציה במיקרוסקופיה ע”י ניצול ייצוג של התמונה בבסיס נכון בו התמונה דלילה, פותח ע”י הפרופסורים מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה ויונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל, המשתלמים שניר גזית ויואב שכטמן והפוסט-דוקטורנט אלכס צמיאט – כיום פרופסור באוניברסיטה של יינה (Jena) בגרמניה.  הרעיון הודגם עקרונית לראשונה  ב-2009. עם זאת, מיצוי מלוא הפוטנציאל לשיפור הרזולוציה הצריך מדידת הפאזה של האור המגיע למצלמה במיקרוסקופ. מדידת פאזה מתבצעת בשיטות המבוססות על התאבכות (שיטות אינטרפרומטריות) אשר מסבכות את המערכת מאד ומגבילות את יישומי השיטה.

לפני כשנתיים הציע ד”ר אורן כהן להוסיף נדבך חשוב לאלגוריתם אשר למעשה מחליף את הצורך במדידת הפאזה, ולקבל שיחזור תמונות ברזולוציה טובה מחצי אורך הגל, מתוך מדידת עוצמה בלבד (ע”י שימוש במצלמה רגילה). למעשה, ד”ר כהן הציע לחבר שני כיווני מחקר – את הרעיון של הפרופסורים שגב ואלדר להדמאה ברזולוציה מתחת לאורך הגל ואת התחום של “הדמאה ללא עדשה”, בו משחזרים תמונות בצורה אלגוריתמית (חישובית) ממדידות של עוצמת האור במרחק גדול מאד מהתמונה. תחום זה – של הדמאה ללא עדשה – הפך לאחרונה לתחום מאוד חשוב במדע. עם סיום בניית שלושה לייזרי פולסים קצרים בתחום קרני X (בארה”ב, גרמניה ויפן) בעלות של מיליארד דולר ללייזר, חוקרים מתכננים להשתמש בהדמאה ללא עדשה על מנת למדוד את המבנה של מאות אלפי מולקולות בודדות (מולקולות אשר אינו ניתנות לגיבוש למבנה מחזורי). הבנת המבנה של מולקולות אלו יסלול את הדרך עבור כימאים, ביולוגים ורופאים להבנת תהליכים ביולוגיים רבים ברמה המולקולרית.    עד כה – הרזולוציה של כל שיטות ה”הדמאה ללא עדשה” – בכל המאמצים המחקריים בעולם – הייתה מוגבלת לפריטים הגדולים מאורך הגל. אולם, השיטה שפותחה כעת ע”י חוקרי הטכניון יכולה להביא לשיפור מהפכני בכל תחום ה”הדמאה ללא עדשה” ולאפשר מדידת מבנה  של מולקולות המשתנות בצורה דינמית.

קבוצת המחקר הטכניונית הדגימה בניסויים שחזור של פרטים הקטנים מאורך הגל לפחות פי חמש, מתוך מדידה בודדת של עוצמת האור במישור המוקד של עדשת המיקרוסקופ. עבודת המחקר פורסמה בכתב העת היוקרתי         Nature Materials .  עיקר עבודת המחקר נעשתה ע”י פוסט-דוקטורנט אלכס צמיאט, והמשתלמים יואב שכטמן ואלי אושרוביץ. בניסויים, אשר בוצעו ע”י אלכס צמיאט והוד דנה (משתלם בפקולטה להנדסה ביו-רפואית), הודגמו שחזורים של אובייקטים עם פריטים אופטיים בגודל 100 ננומטרים ע”י קרינה באורך-גל של 530 ננומטרים. לשם השוואה, ללא שימוש  בשיטה  החדשנית, הרזולוציה במיקרוסקופ זה מוגבלת לפריטים הגדולים מ- 300 ננומטרים.

כפי שמתואר לעיל, החלק העיקרי במחקר הינו פיתוח האלגוריתם לשחזור המידע החסר: (א) שיחזור הפאזה של האור הנמדד במצלמה ו- (ב) שיחזור החלק של האינפורמציה האופטית אשר אינו מגיע כלל למצלמה (המידע על פריטים הקטנים מחצי אורך הגל). האלגוריתם הראשוני, אשר פותח ע”י אלעד בולקיש, אשר בזמן המחקר היה סטודנט לתואר ראשון, ויואב שכטמן, התבסס על איחוד טורי של אלגוריתם לשחזור פאזה ואלגוריתם לשחזור מידע שאובד במעבר בין האובייקט למצלמה. בהמשך, אלי אושרוביץ פיתח אלגוריתם מוצלח בהרבה אשר שיחזר את שני סוגי ה”אינפורמציות החסרות” במקביל, נתן קפיצת מדרגה בביצועים ואיפשר טיפול במגוון רחב של תמונות.

חוקרי הטכניון פועלים כעת לפתוח שיטות דומות לשיפור רזולוציה של מערכות מדידה נוספות. למשל, המשתלם פבל סידורנקו הדגים לאחרונה את שבירת מחסום הרזולוציה של ספקטומטר (מכשיר המודד את התדרים של הקרינה) ולשחזר מידע ספקטראלי ברזולוציה טובה יותר מהגבול הבסיסי (פרק הזמן בו שוהה פוטון בתוך מכשיר המדידה). החוקרים מקווים שפיתוחים אלו יובילו לשיפור מערכות ספקטראליות אשר, למשל, משמשות למדידת מזהמים באוויר או במים, חיפוש חומרי נפץ, ועוד.

55פרופסור מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון, קיבל תואר “עמית כבוד” מהמכללה האקדמית להנדסה בירושלים. בעת כהונתו כנשיא הטכניון קידם פרופסור אפלויג שיתוף פעולה אקדמי בין המכללה לטכניון. הוא אמר באירוע כי הטכניון רואה בחיזוקה של ירושלים משימה לאומית.

פרופסור אפלויג קיבל את התואר על פעילותו הרבה כנשיא הטכניון בחיזוק הקשר עם המכללה, בכינון שיתוף פעולה עמה ובחיזוק הקשר של הטכניון עם צעירות וצעירים ירושלמים הלומדים טכנולוגיה, מדעים והנדסה. בעקבות פעילותו גדל באופן ניכר מספרם של הירושלמים הלומדים הנדסה בטכניון.

בתמונה: פרופסור אפלויג (מימין) מקבל את התואר מידי יו”ר חבר הנאמנים של המכללה ויו”ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין. צילם: אביתר ניסן

54הטכניון בשיתוף עם האוניברסיטה העברית ומכון המחקר Max Delbruck Center – Berlin (MDC-Berlin),  אוניברסיטת הומבול  והמרכז הרפואי “שריטה ברלין ” זכה במענק תחרותי בסך 1.8 מליון יורו להקמת תוכנית בינלאומית למשתלמים לדוקטורט “SignGene”. התוכנית בחסות אגודת המדע הגרמנית הלמהולץ (Helmholtz), היא מהראשונות מסוגה באירופה ותהווה תוכנית מצוינות אשר תקלוט סטודנטים מצטיינים במדעי החיים והרפואה בדגש על הולכת אותות תאיים, בקרת ביטוי גנטי, ביולוגיה כמותית ומערכתית וביו-רפואה.

מטרת בית הספר היא לחנך את דור העתיד של החוקרים האירופאים והישראלים המובילים, תוך מתן דגש על השכלה רחבה; ניסיונית, מעשית ותאורטית בשטחים  מולטידיסיפלינריים במרווח  שבין ההנדסה, ביולוגיה חישובית ומדעי החיים.

סטודנטים אשר יתקבלו לתוכנית, יונחו ע”י צוות מנחים משותף, ישראלי וגרמני ויישהו כחלק אינטגרלי מהתוכנית, הן בחיפה, ירושלים, וברלין. בנוסף, התוכנית תכלול “בית- ספר קיץ” וכינוסים בינלאומיים הן בישראל והן בגרמניה בהם יחשפו התלמידים למדענים מובילים בעולם בשטחי התוכנית.

התוכנית תכלול השתלמות בנושאים החיוניים למדענים עתידיים כמו; כתיבה מדעית  ושיטות לניהול קבוצות מחקר.

בתוכנית הנוכחית כ- 25 קבוצות, מחציתן מ- MDC. מהטכניון משתתפות הקבוצות הבאות:

בפקולטה לרפואה מהמרכז לחקר הסרטן: פרופ’ אהרן צ’חנובר, פרופ’ ישראל ולודבסקי, פרופ’ גרא נויפלד וד”ר אמיר אורין. מהפקולטה לביו-רפואה: פרופ’ עמית מלר. מהפקולטה לביולוגיה: פרופ’ מיכאל גליקמן ופרופ’ יעל מנדל גוטפרוינד.

אגודת הלמהולץ אשר במסגרתה מתבצעת התוכנית  היא קהילה הכוללת 18 מרכזים בתחומים המדעי-טכני והביולוגי-רפואי, ומעסיקה כ-34 אלף איש, בתקציב שנתי של כ-3.4 ביליון יורו. נתונים אלו הופכים אותה לארגון המחקר הגדול בגרמניה. מרכזי הלמהולץ עוסקים באתגרים המרכזיים הניצבים בפני האנושות בתחומי החברה, המדע והתעשייה, והמדענים [הפועלים בבתי הספר של האגודה] מבצעים מחקר מתקדם ביותר בתוכניות אסטרטגיות בשישה תחומי-ליבה: אנרגיה, קרקע וסביבה, בריאות, טכנולוגיות-מפתח, מבנה וחומר, ואחרון – אווירונוטיקה, חלל ותחבורה. האגודה נקראת על שם הרמן פון הלמהולץ (1821-94), אחד ממדעני הטבע הגדולים של המאה ה-19.

אגודת הלמהולץ תומכת בפיתוח תוכניות הכשרה לדוקטורנטים מאז 2006. לתחרות השנה נשלחו 19 מועמדויות  ומתוכן נבחרה תוכנית “SignGene”  . המיזם והקרן מבוססים על הגידול השנתי בקרן האגודה, ומגובים על ידי הממשלות (הממשלה הפדרלית והממשלות של המדינות בגרמניה) על סמך חוק המחקר והחדשנות.

בתמונה: חוקרי הטכניון עם חוקרים גרמנים בכנס שהתקיים בטכניון לקראת החתימה על הסכם השותפות. צילום: דוברות הטכניון

53רובוט מלצר אשר פותח על ידי תלמידי חטיבת הביניים בבית הספר עירוני ג’ בחיפה, בהדרכת חוקרי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון – זכה בתואר “הרובוט הרגלי הטוב ביותר” בתחרות בינלאומית אשר התקיימה בקונטיקט, ארה”ב.

הפרוייקט התבצע במסגרת עבודת הדוקטורט של דן קופרמן, אשר גייס לעזרתו את בנו עמית. דן החל דרכו המקצועית כהנדסאי אלקטרוניקה, בוגר בית הספר “בסמת”. הוא שירת חמש שנים בממר”ם ומאז הוא עובד בחברת המחשבים “ממורקס”. בהיותו בן 33 החל ללמוד בטכניון, בפקולטה להנדסת מכונות. כאשר הציג את פרוייקט הגמר שלו במוזיאון המדע “מדעטק”, פגש את פרופסור איגור ורנר מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. כאשר ראה את רצונו העז ללמד, הציע לו פרופסור ורנר לבוא למחלקתו. לאחר שנתיים החל דן ללמוד לקראת תואר שני במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים. “עשיתי זאת בשביל הנפש והתרומה לקהילה, לא בשביל הפרנסה”, הוא אומר.

ממוצע ציוניו היה 97 ולכן קיבל את הצעת המנחה שלו, פרופסור ורנר, לעשות דוקטורט בנושא: “שימוש במודלים רובוטיים בהוראת מדע וטכנולוגיה”. הוא העמיד אתגר בפני תלמידיו בבית הספר עירוני ג’ בנוה שאנן בחיפה: “תבנו מערכת הדומה לזו הקיימת בטבע”.

“משנת 2000 מתקיימת בישראל תחרות ‘רובונר” – רובוטים מכבי אש”, מספר פרופסור ורנר. “התחרות היא פרי יוזמתו של סטודנט שלי לשעבר, היום דוקטור, אלי קולברג. הזוכים בתחרות זו נסעו לתחרות הבינלאומית בקונטיקט. לפני שלוש שנים נפתחה שם גם תחרות רובוט-מלצר, כאשר המשימה היא – לבנות רובוט אשר ישרת את הנכה בביתו, יגש למקרר, יקח אוכל ויגיש אותו לנכה. עליו להתגבר על מכשולים הנמצאים בדרכו. עד כה השתתפו בתחרות רובוטים-עגלה, כלומר: רובוטים המתגלגלים על גלגלים. אבל המשתמש מקבל רובוט אנושי בצורה טובה יותר ולכן פיתחנו רובוט מלצר ‘אנושי’, שזה אתגר קשה בהרבה מרובוט עגלה. לרובוט שפיתחו דן, עמית והתלמידים יש 18 מנועים, הוא לא יציב כמו העגלה וקשה להיגוי, עליו לשמור על אוריינטציה במרחב כדי שילך ישר. זהו פרוייקט למצויינים, פרוייקט המוציא את היצירתיות מהתלמיד”.

כאשר עמית נכנס לתמונה הוא הוסיף לרובוט כמה חיישנים, מצפן ומצלמה אשר יודעת לזהות צבעים (השולחן עליו מונחת הצלחת בתחרות מסומן באורות אדומים).

“ההליכה בשטח פתוח היא אתגר מסובך ולכן הוספנו את המצפן”, מסביר עמית, שעבד על הרובוט עם ששה תלמידי כיתה ט’.

בתחרות עצמה נתקל “אד” (לרובוט קוראים Tecnion Ed, קיצור של Education) בכמה הפתעות, כמו ריצפה שנצבעה רק שעתיים לפני התחרות ולכן היה לו קשה ללכת עליה, או הפרעות אלקטרו-מגנטיות שהפריעו למצפן, ולכן “אד” הלך לאורך הקירות.

פרופסור ורנר מוסיף כי בתחרות בלט נושא הרגש. הצופים אהבו את “אד” ואמרו שהוא “חמוד”, דבר שלא עשו כאשר רובוט-עגלה הופיע לפניהם. כאשר “אד” הפיל את הצלחת שנשא, נשמעה אנחה גדולה בקהל.

“אד” זכה בפרס מיוחד – “הרובוט הרגלי הטוב ביותר” וגם קיבל “טיפ” שמן במיוחד – 1000 דולר.

בתמונה: דן קופרמן, הרובוט “אד” והתלמידים (מימין לשמאל) ירין פרנקל, עומר שושן ועומר זמיר. צילום: דוברות הטכניון

52החוקרים הראשיים בפרויקט הם פרופסור אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, פרופסור עופר בינה וד”ר גילה מאור

מכון “אמית” בטכניון חנך מערכת של מעבדות המפתחות רכיב אנטי סרטני, בנוכחות היזם והפילנתרופ ד”ר אלפרד מאן, חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור מחקר אהרן צ’חנובר (מראשי הפרוייקט) ונשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא.

הפרויקט עוסק בפעילות העשויה לנבוע מפרוטאין אחד ומעלה, ומציגה פעילות אנטי-סרטנית יעילה מאוד, שאינה מסכנת את התאים הבריאים.

החוקרים הראשיים בפרויקט הם פרופסור מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, פרופסור עופר בינה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, וד”ר גילה מאור. הצוות כולל גם את ד”ר ירון ברק, ד”ר גיל שלו, ד”ר יוסי גוטפריד וחמישה חוקרים ויועצים נוספים.

ד”ר אלפרד מאן אמר בטקס כי “אף שמדובר בפרויקט הנמצא בשלב מוקדם מאוד, הוא ממומן על ידי מכון ‘אמית’ בשל הפוטנציאל העצום הטמון בו וההבטחה לפיתוח שיטה למאבק בסרטן”.

מערכת המעבדות המשרתת את הפרויקט משתרעת על פני 250 מ”ר והיא הוקדשה לד”ר אלפרד מן ולגברת קלוד מן.

בתמונה (מימין לשמאל): אלפרד מאן, פרופסור פרץ לביא ופרופסור אהרן צ’חנובר, על רקע תמונתם של אלפרד מאן ורעייתו קלוד, בחנוכת המעבדות. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

51התוכנית הטכניונית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה” חוגגת עשור לקיומה. באחרונה חזרו ראשי התוכנית מביקור בסין, לשם הוזמנו ע”י אוניברסיטת שנטאו, במסגרת שיתוף פעולה הנרקם בין שתי האוניברסיטאות, במטרה לבחון את התאמת התוכנית ויישומה במערכת החינוך בסין.

לדברי פרופ’ אורית זסלבסקי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, הביקור איפשר לזהות דמיון ושוני בין לימוד המתמטיקה בארץ ובסין, שיסייעו בתכנון הפרויקט המשותף. מערכת החינוך בסין מונעת ע”י בחינות וחזקה מאד בהכנת תלמידים להצלחה בבחינות אלה (בעיקר במתכונת של שאלות רב-בחירה). התלמידים מגיעים למהירות מדהימה במתן תשובות לשאלות הדומות לאלה שנכללות בבחינות. לעומת זאת, אין למורים הסינים ניסיון בעריכת דיונים מתמטיים בכיתה, בעידוד יצירתיות בפתרון בעיות, ובפיתוח חשיבה מתמטית מעמיקה. כיום המערכת שלהם מתחילה להכיר בבעיה זו ומעוניינת בשינוי, הכרוך לא רק בחומרי לימוד אחרים, אלא בעיקר בשינויים בדרכי ההוראה של המורים.

“הסינים מתחילים לעכל שלמטרות קצרות טווח בחינוך יש מגבלות, וכי יש שינויים מבורכים שיכולים לקחת זמן ולא תמיד מדידים בכלים הסטנדרטיים”, אומרת פרופ’ זסלבסקי.

תוכנית המצוינות, אשר נועדה לקדם תלמידים מוכשרים ומצטיינים במקצוע המתמטיקה, החלה לפני כעשר שנים ביוזמה של משרד החינוך ובמימונו כניסוי ב-56 חטיבות ביניים בלבד. מאז התרחבה התוכנית בארץ, והשנה היא כוללת  כ- 300 חטיבות ביניים ברחבי הארץ מכל המגזרים, ועומדת להיות מיושמת גם בסין. בעקבות הצלחת התוכנית של הטכניון, שהייתה לספינת הדגל של האגף לחינוך העל-יסודי במשרד החינוך, חל שינוי מהפכני במערכת: מהגישה שעל פיה צריך לטפח רק את התלמידים המתקשים במתמטיקה, כיום רווחת הגישה שחייבים לתת מענה גם לתלמידים המתעניינים ובעלי הפוטנציאל להצטיין במתמטיקה. צורך זה הוכר כחיוני הן ברמת התלמיד והן ברמה הלאומית, דבר שבא לידי ביטוי במשאבים שהמשרד השקיע וממשיך להשקיע בכיוון זה.

תוכנית המצוינות, שבראשה עומדות פרופ’ אורית זסלבסקי (מייסדת התוכנית) וד”ר איריס זודיק מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פועלת בכיתות ז’- ט’ ברחבי הארץ. תלמידים המשתתפים בתוכנית לומדים יותר שעות מתמטיקה בשבוע (שעה עד שעתיים) ומשקיעים עבודה רבה, כשהתגמול על כך הוא אך ורק הסיפוק שלהם מהתמודדות עם אתגרים מתמטיים וההנאה שלהם מהעמקה והרחבה במתמטיקה בדרכים לא שגרתיות. הם מצביעים ברגליים, מתמידים ומפגינים מוטיבציה גבוהה להצליח. בין היתר, הם לומדים להעלות שאלות, לחשוב מחוץ לקופסה, לפתור בעיות בדרכים שונות, ולעבוד בצוות. השאיפה היא להצית את הניצוץ המתמטי ולהביא למיצוי היכולת וטיפוח המצוינות בקרב התלמידים והמורים.

לשיאה מגיעה התוכנית  ביום המצוינות שנערך בטכניון מידי שנה לקראת סוף שנת הלימודים. לאירוע חגיגי זה מגיעים מכל בית ספר המשתתף בתוכנית כשני תלמידים משכבת ט’ הבולטים בהצטיינותם, בליווי מורה שמלמד בתוכנית. הקריטריונים לבחירת התלמידים כוללים לא רק הישגים במתמטיקה, אלא גם ביטויים ליצירתיות, מקוריות, נחישות בפתרון בעיות, רצון לחקור ולהבין מעבר לדרישות הפורמליות ועוד. יום המצוינות כולל סדנאות משותפות למורים ותלמידים, חידון מתמטי בקבוצות, והרצאה מתמטית מרחיבת דעת. בסיומו של יום המצוינות מתקיים טקס חגיגי שבו מוענקות תעודות הצטיינות לתלמידים הנבחרים כאות הוקרה על הישגיהם ויחסם ללימוד המתמטיקה. מורים ותלמידים מעידים על כך שזו גולת הכותרת של התוכנית – יום שנחרט כחוויה אינטלקטואלית וחברתית; הזדמנות נדירה למפגש של תלמידים ומורים מיישובים ומגזרים שונים, דוברי עברית ודוברי ערבית, דתיים וחילוניים, כולם יחד; מפגש המעודד הידברות, התדיינות, ושיתוף סביב המתמטיקה, ופותח צוהר ללימודים גבוהים בטכניון.  יום המצוינות ייערך השנה ב- 24 במאי.

עיקר העבודה של צוות המנחים מהטכניון נעשית עם המורים למתמטיקה המשתתפים בתוכנית, בהשתלמויות שבהן הם מתנסים בפעילויות מתמטיות שפותחו בטכניון, בגישות הוראה מגוונות וחדשניות. בלה כהן, אשר הייתה מורה למתמטיקה בבית חינוך גאון הירדן בקיבוץ נווה איתן, הכירה את לימודי המתמטיקה לפני ואחרי התוכנית. לדבריה, הלימודים בתוכנית שונים במהותם. “כבר מדובר לא במונולוג של המורה, אלא בדיאלוג בין המורה לתלמידים”, היא מסבירה, “בשל השיטות בהן המורה משתמש מתעוררת סקרנות התלמיד. אנו יוזמים פעילויות חקר, נותנים אפשרות ליצירת פרויקטים בתחום שמעניין אותם. התוכנית מאפשרת לנו להיות מורים טובים יותר, ולתלמידים להיות תלמידים טובים יותר”.

בתמונה: חוקרי הטכניון עם עמיתיהם הסינים. צילום: דוברות הטכניון

משפחת השכול

נאום לטקס יום הזיכרון בטכניון – 24.4.2012

מחר, בצאת יום הזכרון ידליק משׂוֹאה חבר סגל שלנו, פרופסור מנחם רבהון, בטקס החגיגי בהר הרצל בירושלים.

וכך אמרו חברי הוועדה שבחרו ב-13 מדליקי המשואות השנה:

מדובר ברשימה לתפארת  אשר נבחרה לאחר תהליך מורכב. כל אחד ממדליקי ומדליקות המשואות שנבחרו מייצג יוזמה ועשייה הקשורים בנושא המרכזי: המאבק למים במדינת ישראל. ההתמודדות עם המציאות בישראל כמדינה הצמאה למים שהם מקור החיים – מהווה סמל לתקומת עמנו בארצנו, ומסמלת את היכולות שלנו להצליח אל מול האתגרים העומדים בפנינו וזאת ע”י  נחישות, יוזמה, יצירתיות ואמונה בצדקת הדרך. פרופסור רבהון הוא איש אקדמיה ומדען, בעל שם בארץ ובעולם בתחום שיפור איכותם של מי קולחין, מי שפכים ושיטות סינון”.

מנחם חברנו הקדיש את חייו למשק המים הישראלי ולהקמת דורות של מהנדסי מים. בהתקרבו לגבורות היכה בו הגורל: דניאל שירן, נכדו הבכור, האהוב, נפל במלחמת לבנון השניה, ב-4 באוגוסט בקרב בכפר מרכבה, עם עוד שניים מחבריו לגדוד 13 של גולני. מנחם הצטרף ל”משפחת השכול”.

כשאנחנו מדברים על ה”משפחה” הזו, אנו חושבים על ההורים, האלמנות, היתומים, האחיות והאחים. משום מה אנו נוטים לשכוח את הסבתא והסב.

כך אמר מנחם לאחר נפילת דניאל: “עברתי הרבה בחיי: הבריחה מהנאצים, העלייה ארצה, אובדן אם ואחות בגיל צעיר, אבל אף אירוע שחוויתי לא משתווה לנפילה של דניאל. שום דבר, גם לא הגרוע ביותר  איננו דומה לכאב ולסבל שעברתי אחרי שאיבדתי את הנכד שלי. אמי נפטרה בגיל צעיר ובקושי הספיקה לראות את אחד מנכדיה גדל ולכן פחדתי שגם אני לא אספיק. אדם מחכה שיהיו לו נכדים, זה חלום. דניאל נולד והכל השתנה אצלנו ובבת אחת הרגשנו שהנה – השגנו משהו, הגענו למשהו בחיים”.

לפני כחודש הצטרפתי עם לינה רעייתי למשלחת סטודנטים שיצאה למחנות המוות בפולין. הצטרפנו אליהם בשלושת הימים האחרונים למסע שהסתיימו באושוויץ-בירקנאו. זאת היתה חוויה מטלטלת. כשעמדנו שם כולנו,  ליד חורבות המישרפות, מניפים דגלי ישראל, מחובקים, הבטתי בסטודנטים וחשבתי על 2 מיליון הילדים אשר נרצחו בשואה, שאת קברות האחים של מאות מהם פקדנו.

חשבתי על פרופסור אברהם הרשקו שניצל עם משפחתו מהתופת, ועל משפחתו של פרופסור אהרון צ’חנובר שיצאה מפולין ועלתה לארץ זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ובכך ניצלה גם היא, והרהרתי: כמה מהילדים הללו יכלו להיות מדענים מבריקים כמו הרשקו וצ’חנובר ? כמה חתני פרס נובל טמונים בקברות האחים הללו?

ומאוחר יותר כאשר עמדתי על הרציף  הידוע לשימצה במחנה המוות, עליו בניד של אצבע, מי לימין ומי לשמאל, נחרצו גורלות לחיים או למוות, ופסעתי בין הצריפים בעקבותיו של ניצול המחנה “יעקב”, אותם הוא כה היטיב להכיר כילד, צפו ועלו בי מחשבות שקשרו כמעט מבלי משים בין המקום הארור בו בקרנו לבין רשימת השמות שעל הקיר שמאחורי.

העם היהודי, כמו “עוף החול” האגדי שנשרף ונולד מחדש, השכיל לכונן בזמן שיא  מדינה לתפארת עם הישגים  בכלכלה, במדע ובתרבות, שמעוררים קינאתם של רבים ברחבי העולם. אלא שהצעידה לאורך פסי רכבת המוות באושוויץ-בירקנאו מחדדת את ההכרה שקיומנו במדינת ישראל איננו יכול להילקח כדבר מובן מאליו, ואבוי לנו אם ניתן לאחרים לשלוט בגורלנו. שם על פסי הרכבת המילים “אין לנו ארץ אחרת” מקבלות משמעות מיוחדת.

לכך יש מחיר. מחיר כבד. ואת המחיר הזה משלמים אנשים צעירים אשר רק החלו את דרכם בחיים, ואיתם הורים וילדים, אלמנות צעירות, אחיות ואחים סבתות וסבים.

פרופסור רבהון ייסד פרס שנתי לחוקר מצטיין בטכניון בתחום הביו-רפואה, על שם נכדו האהוב שהתעניין מאוד בתחום זה. פרופסור רבהון ממשיך בהנחיית מאסטרנטים ודוקטורנטים בטכניון ובייעוץ למפעלי המים בישראל.

אביו של דניאל ז”ל, ד”ר אבינועם שירן, חבר סגל הפקולטה לרפואה שלנו, ופרופסור רבהון, יודעים כמו כולנו שזו דרכנו בארץ הקשה-היחידה שלנו, זה המחיר של עם אשר אדון לגורלו – עלינו למחות דמעה, לנשוך שפתיים ולמרות הקרבן הנורא – להמשיך לחקור ולהתפתח, לבנות ולהיבנות. עם כל השגינו עדיין מלאכה רבה בפנינו. אנחנו חייבים למגר את האלימות שפשתה בקרבנו, למצוא דרכים לקרוב לבבות בין מחנות עוינים, ולהבטיח שצדק חברתי לא תיוותר סיסמא ריקה מתוכן.

כמה מצער שדווקא בהר הרצל נהרגה בשבוע שעבר, בדרך להכנת טכס הדלקת המשואות בצורה כה טראגית ומיותרת, קצינה בצה”ל, סגן הילה בצלאלי, זכרה לברכה. גם זאת עלינו לעשות – לדבוק בדרך המצוינות, להילחם בתרבות ה-“סמוך” וה-“חפיף” שפגיעתה כה רעה.

“דניאל הולך איתי לכל מקום, אני כל הזמן רואה אותו לפניי”, אמר פרופסור רבהון. “אני קם בבוקר וחושב עליו, אני הולך לישון וחושב עליו. מכיוון שגדלתי בבית דתי וקיים מנהג לקרוא במשנה אחרי שמישהו הולך לעולמו, אני עושה זאת כל בוקר לזכרו, וזה בכלל לא משנה אם אני מאמין בזה. זה מקרב אותי אליו, בלי זה אני פשוט לא מסוגל להתחיל את היום”.

ביום קשה זה לבנו עם מנחם חברנו, עם הוריו של דניאל ועם כל משפחת השכול. ובצאת יום הזכרון יידע מנחם כי כל בית הטכניון מחזק את ידו המדליקה את המשואה.

3050 תלמידי תיכון מצטיינים מכל הארץ העפילו לגמר ה”כימיאדה” (אליפות הארץ בכימיה); ארבעה מתוכם ישתתפו באולימפיאדה הבינלאומית לכימיה שתיערך בארצות הברית

ה”כימיאדה” (אליפות הארץ בכימיה) הסתיימה באירוע שנערך בפקולטה לכימיה בטכניון, שהיא מארגנת מפעל לאומי זה. 20 תלמידי תיכון העפילו לשלב הגמר וארבעת הטובים ביותר ישתתפו באולימפיאדה הבינלאומית שתתקיים בארה”ב בקיץ.

ה”כימיאדה”, המיועדת לתלמידי כיתות י”א- י”ב, כוללת שלושה שלבים: השלב הראשון התקיים בבתי הספר וכל תלמיד החפץ בכך יכול היה לקחת בו חלק.300 תלמידים מתוך 6000 המשתתפים בשלב א’ עלו לשלב ב’ אשר נערך בטכניון ומתוכם נבחרו 30 המצטיינים שהשתתפו בשלב הגמר הארצי.

שלב הגמר כלל בחינה על החומר התיאורטי, תרגיל מעבדה והרצאה של כל תלמיד בנושא לבחירתו. עשרת המשתתפים בעלי הציונים הגבוהים ביותר במבחני המעבדה והתיאוריה נמצאים כעת  בקבוצת הכנה, אשר מתוכה ייבחרו ארבעה שייצגו את ישראל באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה שתיערך בארצות הברית ביולי השנה. האולימפיאדה הבינלאומית מתקיימת יותר מארבעים שנה ומשתתפים בה כ-280 תלמידים מכ-70 מדינות.

מרח זועבי, תלמידת כיתה י’ מנצרת, זכתה במקום הראשון בשכבת י”א. היא לומדת במגמות פיזיקה ואלקטרוניקה בתיכון, ולמעשה אינה לומדת כימיה במסגרת הבית ספרית, אלא בפרויקט “ארכימדס” בטכניון, שבו תלמידי תיכון מצטיינים לומדים קורסים בכימיה. “בכיתה ט’, הגעתי בעצת המורה לכימיה לפרויקט ארכימדס”, היא מספרת על תחילת התעניינותה בכימיה. “בהתחלה הלכתי לשם רק כדי להתנסות בדבר חדש, ואחר כך התחלתי להתעניין יותר בכימיה.”

למבחני ה”כימיאדה” למדה מרח זועבי לבדה ונעזרה גם במורה מבית הספר שהמליץ לה בזמנו על פרויקט “ארכימדס”. על ה”כימיאדה” היא מספרת: “לא דיברתי הרבה על התהליך עם בני המשפחה, כך שאף אחד לא ציפה להרבה, וכולם הופתעו לטובה מהזכייה ותומכים מאוד. היה לי מאוד כיף, הכרתי אנשים מעולים, כולם היו מאוד עשירים מבחינה מדעית ומבחינת אישיות. אני רוצה להמשיך עם התחום של המדע, אבל מי יודע, אני רק בכיתה י’ אז יש לי הרבה אופציות”.

מיכאל לייצין, תלמיד כיתה י”ב בבית ספר לאו בק בחיפה, זכה במקום השלישי בשכבת הגיל שלו. הוא מספר: “לא ממש החלטתי להשתתף בכימיאדה ולא הקדשתי לזה יותר מדי מאמצים, המורה לכימיה חילקה לנו את המבחן הראשון, עברתי אותו, ואז עברתי גם את השלב השני. לקראת הגמר כבר למדתי קצת”. בניגוד לשנה שעברה,אז לייצין לא הצליח להעפיל לשלב הבא, השנה החליט לייצין לא לוותר והוא נמצא בקבוצת ההכנה לאולימפיאדה הבין לאומית ומשקיע מאמצים רבים על מנת להעלות את סיכוייו להיבחר.

תלמיד נוסף שהגיע לשלב הגמר הוא  מקסים קריבושה, שקיבל ציון לשבח על ההרצאה הטובה ביותר. קריבושה הגיע לארץ מרוסיה בספטמבר האחרון במסגרת תכנית נעל”ה, ללא הוריו, ולומד ומתגורר בכפר הנוער החקלאי הניסויי כדורי.  קריבושה לא לומד השנה כימיה בבית הספר, מכיוון שהשנה הראשונה בתוכנית מתמקדת בלימודי עברית ומספר מקצועות מצומצם, אך הוא למד כימיה ברוסיה. כבר שם  שמע על ה”כימיאדה” ונרשם אליה עוד בטרם עלייתו ארצה. למרות היותו  בכיתה י’, לקח חלק בתחרות של שכבת י”א ואת הרצאתו, עליה זכה בציון לשבח, ביצע ברוסית.

גמר ה”כימיאדה” התקיים בפקולטה לכימיה בטכניון בניהול האחראי האקדמי פרופ’ זאב גרוס, ובהשתתפות המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ פאול פייגין, דיקן הפקולטה לכימיה פרופ’ אלון הופמן, סגן ראש העיר חיפה עודד דוניץ, נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ’ אהוד קינן, מפקחת חינוך בלתי פורמלי במינהל מדע וטכנולוגיה ריבי לקריץ ומנכ”ל מגזר פטרוכימיה- בזן.

 בסיום הטקס חולקו פרסים למצטיינים לפי קטגוריות של תלמידי כיתות י”א- י”ב תרומת חברת בזן שכוללים מלגות שכר לימוד בטכניון.

בתמונה: מרח זועבי. צילום: דוברות הטכניון

IACR36 הוא הארגון הבינלאומי לחקר ההצפנה

דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופסור אלי ביהם, נבחר כעמית IACR, האירגון הבינלאומי לחקר ההצפנה. תוכנית עמיתי IACR מכירה בחברי IACR בולטים על תרומות טכניות ומקצועיות לקהילת ההצפנה (קריפטולוגיה) העולמית. פרופסור ביהם קיבל את התואר עמית IACR “על תרומה משמעותית לקריפטאנליזה, לרבות המצאה של הקריפטאנליזה הדיפרנציאלית”.

באחרונה זכה פרופסור ביהם גם בפרס כנס RSA 2012. כנס RSA הוא הגדול בעולם בתחום ההצפנה ופרופסור ביהם זכה בפרס היוקרתי על הצטיינות בתחום המתמטיקה.

בתמונה: פרופסור אלי ביהם

Technion Challenge49 – טורניר כדורעף חופים בינלאומי ראשון מסוגו בישראל, הסתיים בטכניון, במסגרת אירועי 100 שנה להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי.

בטורניר הבינלאומי  השתתפו 14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. במקום הראשון (נשים) זכתה נבחרת צ’כיה ובמקום הראשון (גברים) זכתה נבחרת גרמניה.

באליפות אס”א (אליפות הסטודנטים) לגברים זכתה נבחרת הטכניון ולנשים- אוניברסיטת חיפה.

לצורך הטורניר הובאו לטכניון 650 טון חול, שיועברו עתה למפעלי מלט באיזור.

במהלך ימי הטורניר נהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל  סיירו בנצרת ובקיסריה.

שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’, אמר למתמודדים כי “כל הנחתה שלכם היא משוואה דיפרנציאלית” ועורר צחוק בקרב כל הסטודנטים שלו לשעבר.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הזמין את כל המתחרים ללמוד בטכניון והודה למתחרים שהגיעו מחו”ל לחוג בדרך ספורטיבית עם הטכניון ביום חגו.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה: “אני מודה לכל המארגנים על אירוע ספורטיבי בינלאומי ייחודי, המתקיים בטכניון ביוזמת אגודת הסטודנטים. זו דרך נפלאה לציין מאה שנים להנחת אבן הפינה לטכניון, המוביל לא רק בהוראה ובמחקר, כי אם גם בעשרות פעילויות ספורט, תרבות ואמנו”.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: צילם: רועי טל, One Frame, דוברות הטכניון