פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה בטכניון זכה בפרס יאנסן לפרמצבטיקה, על יצירתיות בסינתזה אורגנית.
הפרס היוקרתי נוסד ב-1986 במסגרת הכנס הבלגי הראשון לסינתזה אורגנית – BOSS, לכבודו של ד”ר פול יאנסן, מייסד חברת יאנסן פרמצבטיקה. הפרס ניתן מדי שנתיים, במסגרת כנס BOSS, לכימאי מתחת לגיל חמישים שתרם תרומה משמעותית לתחום הסינתזה האורגנית במובן הרחב ביותר. חתן הפרס מתבקש גם לשאת הרצאה במפגש BOSS.
בתמונה: פרופ’ אילן מרק
בתחרות הבינלאומית “רובוטראפיק” השתתפו כ-50 קבוצות תלמידים מהארץ ומחו”לבמקומות הראשונים בקטגוריות השונות זכו תלמידים מבתי הספר המסונפים לארגון World ORT. בקטגוריה נהיגה זהירה זכתה קבוצה של אורט דנפרופטרובסק מאוקראינה. בקטגוריית מרוץ ניצחה קבוצה מבית הספר שדה אליהו. בקטגוריית מבחן חוקי נהיגה זכו בתי הספר עמק החולה ואורט מוסקבה. בקטגוריית תוכן וחידושים בתחום של זהירות בדרכים זכתה קבוצה מתיכון שעב.
מאחורי התחרות, אותה הנחה ד”ר יבגני קורצ’נוי, עומדת היוזמה להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המופעלים במצבים המדמים את ההתרחשות בכבישים. “רובוטראפיק” היא תחרות ייחודית ברובוטיקה, שמטרתה רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה. לצורך התחרות פותחו “כבישים בטוחים” המכילים חיישנים אשר יוצרים קשר עם המכוניות (רובוטים) בכבישים. אלה מספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים, תמרורים ועוד.
בתחרות נדרשים המתמודדים – תלמידי בתי ספר מכל הארץ, והשנה גם מחו”ל – לבנות מכונית רובוטית שתציית לתמרורים ולרמזורים, תיסע על פי חוקי התנועה ותימנע מתאונות. במקום הראשון בתחרות לבתי ספר יסודיים זכו תלמידי שכבה ה’ בבית הספר “בגין” בקרית מוצקין: עדי אוסטרוב, אלעד ליאני וגל גדות. “בלימודי הרובוטיקה, שנערכים אחר הצהריים על ידי חברת Ytek, אנחנו מתנסים במחשבים, רואים מצגות על רובוטיקה, ומתכנתים,” אומר עדי, וגל מוסיף: “עשינו ניסויים לפני שבאנו לכאן, ויכול להיות שהיה לנו גם מזל.”
פרופסור משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה, מסביר כי לתחרות כמה מטרות, ביניהן לימוד רובוטיקה, זהירות בדרכים, וקידום פיתוחם של כבישים חכמים ומערכות נהיגה אוטונומיות. “הדרישות מותאמות לקבוצות הגיל השונות, והמתמודדים אמורים להתמודד עם שאלות בתיכנות ובקרה, הרכבת המכונית והתקנת החיישנים, וכל זה מחייב עבודת צוות הדוקה.”
למשלחת שהגיעה מבית הספר “שלום עליכם” בווילנה זוהי הפעם הראשונה בתחרות, והנסיעה לכאן מומנה על ידי הוריהם של הנערים ועל ידי רשת World ORT. מרק קוץ, חבר הנהלת בית הספר, המלווה את המשלחת, מספר כי הקשר עם הטכניון נוצר בכינוס של ועד World ORT בברלין, שם הוא פגש את חיים דריבין, מורה לרובוטיקה בבית הספר “משגב”. דריבין סיפר לו על התחרות, ובית הספר “שלום עליכם” גייס את פרופסור סרגיי בורודין, המוביל כיום את לימודי הרובוטיקה שם.
סמי, מורה למכטרוניקה בתיכון שעב, בקרבת כרמיאל, הגיע לתחרות עם שמונה מתלמידיו. “יש בשכבה 17 תלמידי מכטרוניקה, מתוכם רק ארבעה בנים. לבנות יש ראש מאוד טכנולוגי ויצירתי, והן מתאימות מאוד למקצועות האלה. הן גם מבינות שהטכנולוגיה פותחת להן חלון לעתיד מזהיר.”
המטרות המרכזיות של התחרות: היכרות עם חוקי נהיגה, רכישת הרגלים של התנהגות נכונה בנהיגה, הקניית גישה חיובית לנהיגה זהירה ובטוחה, הבנת מגבלות הרכב בזמן נהיגה, פיתוח כבישים חכמים בעלי חיישנים במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים ופיתוח מערכות רובוטיות ברמה גבוהה לצרכי נהיגה בטוחה. בזמן התחרות הרובוטים נעו בצורה אוטומטית, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. זירת התחרות היא דגם של כביש עם צמתים, רמזורים, תמרורים ומחסומים. אורחי הכבוד בתחרות היו: פרופ’ עודד שמואלי, משנה לנשיא הטכניון למחקר; פרופ’ משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה בטכניון על שם לאומי, מנכ”ל ארגון World ORT קדימה מדע בארץ, אבי גנון ונציגים בכירים ממשרד החינוך.
אבי גנון, מנכ”ל World ORT קדימה מדע בארץ: “אנו פועלים רבות לקידום המדעים והטכנולוגיה כמו גם לשימור הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. תחרות זו מקנה אפשרות לחיבור בין תרבויות וקהילות שונות וכן מאפשרת החלפת ידע ופיתוח של מיזמים משותפים בין המדינות”.
200
מידידי הטכניון בישראל –בוגרים, שרי ממשלה, בכירי המשק וחברי ההנהלה הבכירה – התכנסו ביום ראשון השבוע במרכז רבין בתל אביב לאירוע מיוחד שקיימה אגודת דורשי הטכניון בישראל לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה של בניין הטכניון ההסטורי בהדר הכרמל בחיפה.
בין האורחים הרבים שהגיעו לאירוע שהתקיים במרכז רבין בתל-אביב היו שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, שר המדע, הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ (לשעבר דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון), שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו (בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון), פרופ’ משה ארנס, ארבעה מנשיאי הטכניון בעבר – אלוף (מיל.) עמוס חורב, פרופ’ זאב תדמור, אלוף (מיל.) עמוס לפידות, פרופ’ יצחק אפלויג והנשיא הנוכחי פרופ’ פרץ לביא.
עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בשלושת העשורים האחרונים, ורעייתו שושנה קבלו את פניהם של האורחים שנהנו מארוחת ערב יצירתית שהוכנה על ידי שלושה שפים – צחי בוקששתר, אייל לביא וערן זינו – מחווה לשלושת חתני פרס נובל שקמו לטכניון ב-7 השנים האחרונות – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן.
עמוס חורב סקר את השנים שקדמו להנחת אבן הפינה ואמר כי ההחלטה להקים אוניברסיטה בפינה נידחת זו של האימפריה העות’מנית נבעה, למעשה, מחסימת דרכם של היהודים להשכלה גבוהה באירופה (“נומרוס קלאוזוס”).
נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, סיפר על הטכניון בשנים הקרובות – בחיפה ובניו-יורק ואמר כי לשמחת כולנו במלחמת השפות שקדמה להקמת הטכניון – יד העברית הייתה על העליונה.
פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר דיבר בזכות היצירתיות וסיפר כיצד נולדו תרופות המצילות את חייהם של מליוני בני אדם מידי שנה.
סטודנטיות וסטודנטים מהטכניון הנעימו בקטעי שירה ונגינה.
גם ידידי הטכניון מהעבר הרחוק יוצגו במפגש. ד”ר מיכה לוין, נכדו של ד”ר שמריהו לוין שהיה מראשי המייסדים של הטכניון, הגיע בלווית רעייתו שהיא נכדתו של יחיאל צ’לנוב, אשר ניהל את טקס הנחת אבן הפינה באפריל 1912, ובנאום הברכה, אותו נשא בגרמנית, אמר שהטכניקום יהיה “מקום עבודה שקטה, שתהא לברכה לארץ ולמדינה כולה, ותביא תועלת לכל האוכלוסיה, יהודים ולא יהודים גם יחד”.
התרומה הראשונה לטכניון, בסך 100,000 רובל, הגיעה מקרן אותה הקים קלונימוס ויסוצקי. מר שלום זידלר, צאצא למשפחת ויסוצקי ויו”ר חברת ויסוצקי היום, הגיע לאירוע ועימו תרומה מסוג אחר –שי שהוענק לאורחים מטעם חברת ויסוצקי ובברכתה.
בתמונה: שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (משמאל) ודן פרופר (במרכז). צילום: דוברות הטכניון – אסף שילה / ישראל סאן
ארגון World ORT קדימה מדע והמרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי, בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, יקיימו את תחרות הרובוטיקה הבינלאומית השלישית Robotraffic להקניית הרגלי נהיגה בטוחה וזהירות בדרכים. בתחרות הבינלאומית ישתתפו כ-50 קבוצות תלמידים (כיתות ד’-יב), מהן שמונה קבוצות מבתי הספר של World ORT במדינות ברית המועצות לשעבר (מאוקראינה, ליטא, מולדובה ורוסיה).
מאחורי התחרות עומדת היוזמה להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות זו משתתפים רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המופעלים במצבים המדמים את ההתרחשות בכבישים. “רובוטראפיק” היא תחרות ייחודית ברובוטיקה, שמטרתה רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה. לצורך התחרות פותחו “כבישים בטוחים” המכילים חיישנים אשר יוצרים קשר עם המכוניות (רובוטים) בכבישים. אלה מספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים, תמרורים ועוד.
המטרות המרכזיות של התחרות: היכרות עם חוקי נהיגה, רכישת הרגלים של התנהגות נכונה בנהיגה, הקניית גישה חיובית לנהיגה זהירה ובטוחה, הבנת מגבלות הרכב בזמן נהיגה, פיתוח כבישים חכמים בעלי חיישנים במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים ופיתוח מערכות רובוטיות ברמה גבוהה לצרכי נהיגה בטוחה. בזמן התחרות הרובוטים נעים בצורה אוטומטית, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. זירת התחרות היא דגם של כביש עם צמתים, רמזורים, תמרורים ומחסומים.
התחרות תתקיים ביום חמישי ה-15 למרץ 2012 בשעה 12:00 באודיטוריום ע”ש צ’רצ’יל, קריית הטכניון, חיפה. כתבים וצלמים מוזמנים.
זכה למאמר מערכת בעיתון מדעי מוביל תחת הכותרת: “מניעה טובה מריפוי”; המוניטור החדשני בודק כל העת ובצורה רציפה את נשימת הפגים, מזהה את הבעיה מיידית ומגדיר אותה; המכשיר מאפשר לזהות התפתחות הידרדרות נשימתית ואפיון הבעיה לפני התפתחות מצוקה שיכולה לפגועה באיברים חיונייםהחוקרים, ד”ר דני ויסמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומהמרכז הרפואי “כרמל” ופרופסור אמיר לנדסברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, אומרים כי המכשיר, “פנאומוניטור” שמו, הוא מוניטור הבודק כל העת ובצורה סדירה את דינאמיקת נשימת הפגים. הוא נוסה בהצלחה על עכברים, חולדות וארנבות במודלים של מחלות שונות. “דימינו מצבים שכיחים בטיפול נמרץ פגים, ואף חולי אסטמה וחולים הסובלים מהפרעות בדרכי הנשימה, והשווינו את פעולת המכשיר שלנו לפעולתם של מכשירים אחרים”, הם אומרים. “כן נסינו את המכשיר ב-63 מקרים במרכזים הרפואיים כרמל, בני ציון ורמב”ם. עתה המכשיר מוכן לבדיקת ה-FDA”.
45% מהסיבוכים אצל פגים לא מזוהים על ידי המכשירים הקיימים ביחידות הטיפול נמרץ, אלא על ידי אנשי הצוות. גם כאשר המכשירים מזהים בעיה – זה לרוב קורה כבר מאוחר כשיש כבר ירידה בחמצן בדם ואז האירוע דרמטי, ועל הרופא להתחיל לברר מה הסיבה לאירוע.
למכשיר שלושה חיישנים המוצמדים לפג משני צדי החזה שלו ובמרום בטנו. במקרה של התפתחות הידרדרות נשימתית המכשיר מצפצף, מתריע זמן משמעותי לפני התפתחות מצוקה, ומוסר מידע שעוזר באבחון הבעיה שהתעוררה ובבחירת הטיפול הנכון. חיישני התנועה מכמתים את המאמץ הנשימתי ואת הסימטריה של אוורור הריאות. המכשיר מציג מידע על המצב הנשימתי, ממקם את הבעיה ומצביע על שינויים ברמת האוורור.
10% מהלידות בעולם הן לידות פגים ועוד 10% – תינוקות שנולדו בזמן והסתבכו. 15% מהפגים שנולדו במשקל פחות מ-1.5 ק”ג נפטרים ועוד 15% סובלים מפיגור שכלי, שיתוק מוטורי או עוורון. לכן כה רבה חשיבות הזיהוי המוקדם של מצוקה נשימתית אצל פגים.
בארה”ב נולדים 400 אלף פגים מידי שנה ונדרשים 30 אלף מכשירים כאלה בפגיות בלבד.
הטכניון רשם פטנט על המכשיר והקים חברה בשם “פנאומדיקר” הממוקמת ביוקנעם ומנוהלת בידי ד”ר כרמית לוי, שעשתה את הדוקטורט שלה בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון.
בתמונה: “פנאומוניטור” בפעולה. צילום: דוברות הטכניון
דיקן הפקולטה, פרופ’ פיני בר-יוסף: “זהו יום חג לפקולטה. עוד לא השתתפתי באירוע בפקולטה בו האודיטוריום הראשי היה מלא בתלמידות, אותן אנו רואים כעתודת הסטודנטיות בפקולטה”בשבוע שעבר התקיים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, יום נשים שמטרתו לעורר מודעות בקרב מועמדות ללימודים בטכניון, למקצוע הנדסת המכונות ולעודד אותן לבחור בלימודים בפקולטה.
באירוע השתתפו מועמדות מיידיות ללימודים בפקולטה וכן כ- 170 תלמידות מדעים מבתי הספר באזור חיפה: עירוני ג’ בחיפה, עירוני ו’ בחיפה, אולפנת צביה בחיפה ובית הספר האזורי מגידו.
לאירוע נרתמו עתודת הנדסת המכונות בצה”ל וחברות מובילות כרפאל, אלביט מערכות, אינטל, אורמת, ואפלייד מטריאלס. שלושת האחרונות תרמו מלגות עידוד בסכום כולל של כ- 20,000 ₪, אשר יחולק בין מועמדות אשר יחלו לימודיהן בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בשנת הלימודים הקרובה.
גדי פארן, מנהל קשרי התעשייה של הפקולטה ומארגן האירוע, אמר כי כדי לעודד נשים לבחור בתחום הנדסת המכונות, צריך לפתח אצלן מודעות בשלב מוקדם למרכזיות מקצוע הנדסת המכונות בתעשייה ובאקדמיה, למגוון האפשרויות הטמונות במקצוע בינתחומי זה, ולקיים מולן אינטראקציות דרך פעילויות משמעותיות. יום הנשים נפתח בהצגת מיצגים על-ידי מהנדסות מן התעשייה (אלביט מערכות, רפאל) ומפגש עם קצינות מהנדסות מן העתודה האקדמית של צה”ל, נציגות לימודי הסמכה וסטודנטיות בפקולטה. לאחר מכן, התכנסו המשתתפות באודיטוריום הפקולטה, צפו בסרט על הפקולטה, שמעו דברים מפי דיקן הפקולטה פרופ’ פיני בר-יוסף ונציגות החברות התורמות מלגות לסטודנטיות בפקולטה, וכן סדרה של הרצאות קצרות מפי בוגרות הפקולטה המשמשות בתפקידים בכירים בתעשייה (רפאל, ישקר, תע”ש). בוגרות הפקולטה סיפרו בנימה אישית לקהל הבנות על הבחירה במקצוע, חווית הלימודים בפקולטה, מסלולה האישי של כל אחת מהן, והכלים והנכסים אשר צברה במהלך לימודיה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. דגש מרכזי הושם על חשיבות וכדאיות הבחירה בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, כקרש קפיצה לקריירה.
בין המהנדסות – טלמור דרדיק, בת 28 מקרית ים, בוגרת הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועובדת כיום ב”אלביט מערכות” בתחום התכנון והייצור של התקנות של כלים על רכבים (טנקים, נגמשים). טלמור סיפרה לבנות כי התחילה ללמוד את התחום בטכניון משום שזה נראה לה הכי יצירתי ומוחשי. בנוסף אמרה כי “זה תחום שלא רגילים שיש בו נשים אבל לא הרגשתי שיש יחס שונה בטכניון. מה שקובע זה כמה אתה טוב בלימודים ולא שיוך מגדרי”.
יעל סופיר, בת 28, סיימה לפני שנה תואר ראשון בהצטיינות יתרה בפקולטה וכיום היא סטודנטית לתואר שני, שנה ראשונה, בפקולטה לביו-רפואה בטכניון. יעל, העובדת מזה שלוש וחצי שנים בחברת “רפאל” בחטיבת הטילים סיפרה: “רציתי לעסוק במכשור רפואי, עשיתי בדיקה ומה שייעצו לי זה להתחיל מהנדסת מכונות”. יעל ציינה כי יש יתרונות ברורים ללימוד משותף עם גברים: הם מאוד עוזרים ותומכים. החברים והמרצים עוזרים יותר”.
דיקן הפקולטה פרופ’ פיני בר-יוסף בירך את הבנות: ” זהו יום חג לפקולטה. עוד לא השתתפתי באירוע בפקולטה בו האודיטוריום הראשי היה מלא בתלמידות, אותן אנו רואים כעתודת הסטודנטיות בפקולטה”. אחת המורות מבתי הספר הוסיפה: “זו פעילות מבורכת, ויפה שזה נעשה שעה אחת קודם”.
תלמידת בית הספר מגידו סיכמה את היום: “זה נראה מדהים. יום אפקטיבי, נחשפתי להרבה תחומים, הרחיבו לנו את האופקים. מעניין להיחשף לפקולטה להנדסת מכונות ולטכניון בכלל, זה משהו שלא הייתה לי גישה אליו עד כה”.
מקצוע הנדסת מכונות הוא אחד מתחומי ההנדסה הרחבים והיסודיים ביותר, העוסק ביישומן של תגליות מדעיות והמצאות הנדסיות, למוצרים המועילים לחברה. מהנדסי מכונות מפתחים, מתכננים, מייצרים ומתחזקים מערכות מגוונות הכוללות מכונות ושיטות יצור (לתעשייה), רובוטים מדויקים (לרפואה) ומערכות נעות מתוחכמות (כלי רכב, מטוסים, ספינות). 8000 בוגרי הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מספקים 60% מהצורך ההנדסי של המדינה. לאחרונה החל לימודיו בפקולטה המחזור הגדול אי פעם, 240 סטודנטים, מתוכם 27 הן נשים.
בתמונה: בצילום: המשתתפות באירוע. צילם: רועי טל, דוברות הטכניון
גם אותם רבים בציבור הסבורים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה, מעדיפים לשתות מים מינרלים. זאת, למרות המחקרים המוכיחים כי מים אלה אינם טובים ממי מעיינות והם אכן מועשרים במינרלים.
ממצא זה של תפיסות הציבור והרגליו, התגלה בסקר חסר תקדים בהיקפו, שסייע להכנת פרופיל הבריאות העירוני של חיפה, לצורך הפקת מתווה לשיפור בריאות תושבי העיר. הסקר הוצג בכנס “עיר פעילה ובריאה – המודל החיפאי”, שהתקיים בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה ד”ר גלית רנד, סיפרה כי לצורך הסקר, רואיינו אשתקד 1600 משתתפים, בראיונות ארוכים, פנים-אל-פנים.
כמעט כל אורחי הכנס, בהם ח”כ ד”ר רחל אדטו המשמשת כראש שדולת הבריאות בכנסת, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ’ יהודה קלעי, וראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט ד”ר אלי שפר, הסכימו כי הציבור בישראל לא מקיים מספיק פעילות ספורטיבית. מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות, ד”ר רות וינשטיין הדגישה את חלקם של קובעי המדיניות באחריות. “בואו נהפוך את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה”, אמרה.
“לא תשמעו מישהו שחושב שבריאות היא לא נושא חשוב”, אמר ראש עיריית חיפה יונה יהב, “אני למשל, דוגמא חיה לפער שבין ההצהרות לבין הביצוע. ראיתם איזה רזה עשו אותי ב”ארץ נהדרת”? כראש עירייה, אני רואה חובה להטמיע ערכים לכל החיים בקרב ילדים עד גיל 6. בנוסף, התחלנו להציב מתקני ספורט לכלל הציבור בשכונות העיר, כולל תאורה בכל מגרש. כל מגרש כזה עולה 350 אלף שקל. ניתן לעודד רשויות בארץ, באמצעות הפחתת תשלומי מכס, עבור מתקני ספורט ברשות הרבים”.
ד”ר גלית רנד שהציגה את הפרופיל העירוני של חיפה, גילתה כי על פי ממצאי הסקר, כ-60% מהחיפאים סבורים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה – שיעור גבוה יותר מאשר בערים אחרות בארץ. לצורך השוואה, כך סבורים 37% מתושבי נס ציונה, 25% מתושבי פתח תקוה ו-15% מתושבי אשדוד. אולם כאשר נשאלו הנסקרים בחיפה מה הם מעדיפים לשתות, השיבו רובם (כ-60%) כי הם מעדיפים מים מינרלים. בחלוקה לשכבות גיל, נמצא כי בקרב המבוגרים בני 65 ויותר, 45% שותים מי ברז והשיעור פוחת (27%) בקרב בני גיל הביניים (45 עד 64) ואף פחות מכך – 19% מבין הצעירים (גילאי 22 עד 44) ישתו מי ברז. 7% מהצעירים מעדיפים משקאות ממותקים ומיץ, 8% מבני גיל הביניים ו-4% מהמבוגרים.
סעיף אחר בסקר, מצא כי כרבע (25%) מקרב הצעירים ובני גיל הביניים באוכלוסייה היהודית והלא ערבית, הצהירו על אכילת 5 מנות פרי או ירק ביום. אולם השיעור ירד ל-13.6% בקרב המבוגרים. שיעורים גבוהים יותר של צריכת פירות וירקות, קיימים בקרב האוכלוסייה הערבית – החל מהמבוגרים – 33.5% מקרבם. בקרב בני גיל הביניים השיעור עלה ל-51.6% ובקרב הצעירים – 59.9%. בהתייחסות לאכילת מוצרי חלב דל שומן (פחות מ-5%), נמצא כי שיעור גבוה מקרב האוכלוסייה היהודית בחיפה (כ-70% בקרב קבוצות הגיל השונות) צורך מוצרי חלב דלי שומן. אולם בקרב האוכלוסייה הערבית השיעורים נמוכים יותר – 38% מהצעירים, 27% מגיל הביניים ו-29% מהמבוגרים.
עוד נמצא בסקר כי אחוז הסובלים מבדידות, הינם 42% מסך האוכלוסיה מעל גיל 65, 21% מבני 45 עד 64 ו-14% מקרב בני 22 עד 44. באוכלוסייה הערבית, האחוזים מעט יותר גבוהים – 19% בקרב הצעירים עד גיל 44, 28% עד לגיל 54 ואילו בקרב בני 65 ויותר – 68% חשים בודדים.
השוואה מעניינת של רנד, היתה בין ממצאי המחקר שביצעה העירייה, לאלה של סקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות 2003-4, אשר הקיף כ-5,000 ישראלים. בסקר נמצא כי שיעור הפעילים גופנית (מבצעים פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע) בחיפה גבוה מהשיעור הארצי בקבוצת הגיל הצעיר. 34% בחיפה לעומת 25% בישראל. בקבוצות הגיל המבוגרות יותר, המגמה מתהפכת והשיעור נמוך מזה שבארצי – 43% מקרב תושבי ישראל שגילם מעל 65, מבצעים פעילים גופנית שלוש פעמים בשבוע, לעומת 29% בחיפה.
דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ’ אלי ביהם, זכה בפרס כנס RSA 2012.
כנס RSA הוא הגדול בעולם בתחום ההצפנה ופרופסור ביהם זכה בפרס היוקרתי על הצטיינות בתחום המתמטיקה: “פרופ’ ביהם תרם תרומה מדעית פורצת דרך בעבודתו על הקריפטאנליזה של צפנים סימטריים. הוא פיתח את הטכניקה של קריפטאנליזה דיפרנציאלית עם עדי שמיר בסוף שנות השמונים”, נאמר בהחלטת השופטים.
יחד עם פרופסור ביהם קיבל את הפרס מיצורי מצוי, חוקר בכיר במיצובישי.
בתמונה: פרופ’ אלי ביהם
קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון זכתה בפרס הראשון בפרוייקטי סטודנטים, בכנס ה-52 למדעי התעופה והחלל שנפתח אתמול בתל אביב ונערך היום בטכניון.
הסטודנטים, בהנחייתו של איש התעשייה האווירית שלמה צח, בנו מזל”ט לכוחות היבשה. הם השתתפו איתו בתחרות DBF (תכנון, בניה, תעופה) שנערכה בארה”ב וזכו במקום הראשון בין כלי הטייס הגדולים ובכתיבת דו”ח (ציון 98.5, עם הערה: “זה הדו”ח הטוב ביותר שנכתב בתחרות אי פעם”). בתחרות כללית (כלי טייס גדולים וקטנים) הם הגיעו למקום השמיני מתוך 88 קבוצות שהתמודדו, מארה”ב ומרחבי העולם.
התחרות בארה”ב מאורגנת על ידי AIAA, אירגון האוירונוטיקה בארה”ב, הגוף המרכזי הדואג לפיתוח הטכנולוגיה והתשתית התעופתית בארה”ב.
“מוטת הכנף של המזל”ט שהסטודנטים בנו הוא 1.90 מטר ומשקל כארבעה קילוגרם”, אומר שלמה צח. “הפרוייקט תורם לסטודנטים רבות, בעיקר בדרכם המקצועית בהמשך הדרך. הוא מתנהל כמו פרוייקט בתעשייה האווירית, עם אנשי רכש, לוגיסטיקה, תאומים ותכנית עבודה המתעדכנת מידי שבוע”.
שלמה צח הוא בוגר הטכניון משנת 1970 ועובד 42 שנים בתעשייה האווירית. הוא הכשיר כבר מאות סטודנטים. “הדור לא הולך ופוחת”, הוא אומר. “קבוצה שעושה פרוייקט כזה – יודעת פיתוח מהו”.
יוסי יורש, גל קליין, יצחק שירוקי, יעקב בן שושן ואיתי שטארוס, חמישה חיילים מחיל האוויר, זכו בכנס בפרס ע”ש ניב-יה דורבן למאמר המצטיין. המאמר – “התנהגות דינאמית של כבל הנתון לשדות עירור כללים”. בעבודתם התמקדו החמישה במציאת פיתרון מתמטי להתנהגות כבל בהפרעה- תחת אילוצים שונים.
במסגרת הפרויקט שלהם הם ניסו לדמות את הדינאמיקה של ההתנהגות של כבל תחת שדה של עירור כללים. לדוגמא: כבל של תדלוק מטוסים, כבל של חברת החשמל, הורדה של עוגן בזרימה או אפילו כבל בתעופה האזרחית שתופס שלט תוך כדי טיסה. מטרתם הייתה לבדוק איך הכבל מגיב תחת ההפרעה ולנסות למצוא לכך פתרונות, כאשר בהמשך הם מעוניינים לעבור לשלב הניסויים בכדי לתת מענה להתנהגות הכבל, כלומר, להצליח לשלוט בו גם כשהוא תחת הפרעה.
נציג הצוות מספר: “אימתנו את הנוסחאות המתמטיות שהצענו מול מודלים קיימים- פיתרונות לכבל תחת עירור כללים, והשלב הבא שלנו זה לעבור לניסויים. בסופו של דבר אחת המטרות שלנו היא לראות באיזו מהירויות ניתן לתדלק מטוסים”.
כל אחד מהחיילים יזכה ב-1000 שקלים. פרס ניב-יה נקרא על שם קצין חיל האוויר ניב- יה דורבן ז”ל, שנרצח לפני תשע שנים ברחוב שקט בתל אביב על ידי שודד. הוריו, רחל ופרופסור דוד דורבן מהטכניון הקימו קרן על שמו, במטרה לעודד כתיבת מאמרים בנושא חדשנות ויוזמה, שאפיינו את בנם. מידי שנה נערכת בטכניון תחרות “טכנוראש”, אותה יזם ניב-יה בהיותו סטודנט בטכניון.
פרופ’ בן צין מאוניברסיטת ג’ורג’יה טק זכה בפרס הבינלאומי על שם פרופ’ מאיר חנין, לחוקר מוביל בעולם על תרומות משמעותיות בתחום האוירונאוטיקה וחלל. פרופ’ מאיר חנין ז”ל היה בין מקימי הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בשנת 1955.
בתמונה: הקבוצה הזוכה בפרוייקטי הסטודנטים, עם המזל”ט שבנו. צילום: דוברות הטכניון
בעקבות פרוייקט של סטודנטים בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, מתכננים חוקרי הטכניון לשגר לחלל מבנה (“formation”) של שלושה ננו-לוויינים במשקל עד שישה קילו כל אחד. הלוויינים מתוכננים להציל חיים של אנשים אשר נקלעים למצוקה בלב ים. את פרוייקט הסטודנטים הנחה יעקב הרשקוביץ, מהנדס מערכות חלל ראשי ברפאל ובראש פרוייקט השיגור עומד פרופ’ פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון. הפרוייקט יוצג בכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל, הנפתח היום.
“הקבוצה שלנו עוסקת בתכון מערך של ננו לוויינים, במשקל של פחות מעשרה ק”ג כל אחד”, מספר יובל פורת, סטודנט לתואר שני שהחל בפרוייקט במסגרת שנת לימודיו הרביעית לתואר ראשון. “אנשים שנקלעו למצוקה בלב ים זקוקים למענה מהיר. אנו שואפים לכך שכל מי שנמצא בים (מלחים, יאכטונרים, נוסעים באניות פאר, עובדים על אסדות קידוח, דייגים ועוד) – יענוד צמיד קטן על ידו. כשהוא יימצא במצוקה, יאתרו אותו הלוויינים באמצעות הצמיד הזה”.
“המטרה שלנו היא גם להגביר את זמינות המערכת לאיתור האנשים במצוקה בים וגם להוזיל עלויות”, מוסיף חברו, נועם לשם, שאף הוא החל בפרוייקט בשנת לימודיו האחרונה.
“הצוות חישב ומצא כי יידרשו 48 לוויינים כדי לאכן את האדם הנמצא במצוקה בלב ים תוך 15 דקות”, מסביר המנחה, יעקב הרשקוביץ. “הלוויינים הללו יטוסו במבנה מבוקר ויכסו את כל העולם, כולל האוקיינוסים”.
עבודת הסטודנטים נעשית באופן מערכתי, בקבוצות, כאשר אחד הסטודנטים משמש כראש פרויקט ומתאם ביניהם. השנה עושה זאת ארון חדד: “אנו נפגשים בכל שבוע וכל צוות מציג את התקדמותו, עונה על שאלות הסטודנטים ומקבל פידבק”, הוא אומר.
“זו הפעם הראשונה בעולם שינסו לשגר שלושה לוויינים שיטוסו יחד במבנה מבוקר. עד כה לא התאפשר שיגור כזה בשל גודלם ומשקלם של הלוויינים והבעיות הנובעות משיגור לוויינים במבנה אחיד ובשהייתם זמן ממושך בחלל”, אומר פרופ’ גורפיל.
חוקרי הטכניון מקווים לשגר את שלושת הננו-לוויינים בשנת 2015. הלוויינים ינסו לקלוט אותות בתדרים נתונים מכדור הארץ ולחשב את מיקום מקור השידור. קליטת אותות מכדור הארץ לחלל בעזרת מספר ננו-לוויינים הטסים בטיסת מבנה מבוקר הוא ניסוי חדשני, שלא בוצע עד כה.
מטרה נוספת של הניסוי היא להוכיח שניתן להחזיק מבנה מבוקר ואחיד של לוויינים במשך שנה במסלול של 600 ק”מ מעל פני הקרקע, דבר שלא נוסה עד כה. למטרה זו מתכננים החוקרים לראשונה להתקין על כל אחד מהלוויינים מערכת הנעה שתסייע לשמור את המבנה בחלל זמן ממושך.
הלוויינים בנויים על בסיס מבנה בסטנדרט CubeSat שאת חלקיו ירכיבו החוקרים בעזרת הסטודנטים בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. צורת כל לוויין תהיה תיבה בגודל x20x3010 ס”מ. על גבי הלווין יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה, ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות במכון אשר לחקר החלל בטכניון. מבנה הננו-לוויינים ישוגר כמטען נוסף על שיגור קיים דרך אירופה, רוסיה או הודו.
“אם נצליח להוכיח בניסוי שטיסת המבנה אפשרית, זה ייתן תנופה לפיתוח לוויינים קטנים וטכנולוגיות שקשורות למזעור רכיבים אלקטרוניים, לעיבוד יעיל בחלל ולמערכות הנעה בחלל. הטכנולוגיות הללו עשויות לתרום למגוון יישומים אזרחיים ולקידום תעשיית החלל בישראל”, אומר פרופ’ גורפיל ומוסיף: “מטרה נוספת של הפרויקט היא לתרום להכשרה מעשית של מהנדסי חלל, ולכן סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים ימלאו תפקידים מעשיים בבדיקת היבטים שונים שקשורים למשימה ובפיתוח המערכת. הכשרה ייעודית והתנסות מעשית של מהנדסי חלל חיונית לעתידה של ישראל בתחום”.
בתמונה: דגם הלוויין ויעקב הרשקוביץ (במרכז) עם הסטודנטים המשתתפים בפרוייקט (מחזיקים בדגם הלוויין המתוכנן). צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון
