“בעתיד הקרוב: כמאה שיגורים של ננו-לווינים מדי שנה”

במכון לחקר החלל בטכניון התקיים הכנס “טכנולוגיות חלל: מננו עד גיאו לווינים”

“ננו-לווינים מספקים הזדמנות מצוינת, וזולה יחסית, לניסויים בחלל.” כך אמר פרופסור אהוד בכר, ראש המכון לחקר החלל, בכנס שנערך בטכניון. “בפיתוח מערכות מבצעיות מעורבות הרבה סוגיות טכנולוגיות, שאפשר לבדוק באופן פשוט וזול יחסית באמצעות ננו-לווינים.”

הכנס “טכנולוגיות חלל: מננו עד גיאו לווינים” נערך במכון לחקר החלל בטכניון. מר אמנון הררי, ראש מינהלת חלל במשרד הביטחון, אמר כי יש מיתוסים רבים בנוגע לננו-לווינים, למשל המחשבה שהמחיר נמצא תמיד ביחס הפוך לגודל הלווין. “האמת היא שיש אלמנטים כמו עלות השיגור, שנשארת יקרה, ויש גם עלויות ניוד, שליטה ובקרה שאינן משתנות משמעותית בין לווין גדול לקטן. עלינו להמשיך להעמיק בתחום הננו-לווינים, אבל לעשות זאת באופן שקול וזהיר, ולא בהתלהבות מסונוורת.”

“תחום הננו-לווינים גדל בקצב מטורף.” אמר מידד פריינטא, מנכ”ל חברת Spacecialist, פריינטא אמר כי “יש המון מיתוסים שקריים בנוגע לתחום הזה – שאלה לווינים לא אמינים, שתוחלת החיים שלהם קצרה במיוחד. זה פשוט לא נכון.”

תחום הננו-לווינים נולד לפני פחות מעשור, וכיום יש בעולם כבר 250 פרויקטים בתחום, עם יותר מ-40 שיגורים בשנה, והמספרים האלה הולכים וגדלים. “מדובר בתחום שפועלים בו הרבה חובבנים, ולכן, כשעושים סטטיסטיקות שכוללות את כולם, מגיעים לאחוז כישלון מבהיל – 50%. אם ניקח רק את הגופים הרציניים הפעילים בתחום, נגיע לאחוז כישלון נמוך מ-20%.

“הלווינים האלה משתפרים במהירות בכל ההיבטים, וכדאי מאוד להבין שבעתיד הקרוב נראה כמאה שיגורים בשנה של ננו-לווינים. כיום כבר אפשר לרכוש רכיבים רבים באינטרנט, מה שמקצר מאוד את תהליך הפיתוח וההרכבה של הלווינים האלה.”