חוקרי הטכניון פיתחו מולקולה כימית המסייעת להורדת רמת הכולסטרול בדם

המדובר בנוגד חמצון קטליטי (1-Fe) המבוסס על מולקולת הקורול, העשוי לשמש חלופה לתרופה בה משתמשים היום להורדת רמת הכולסטרול בדם

רמת כולסטרול גבוהה ועודף של רדיקלים חופשיים בגוף הם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. אורח חיים בריא וצמצום צריכת הכולסטרול יכולים בהחלט לסייע במניעת מחלות אלה, אולם שמירה על רמת הכולסטרול הרצויה היא אתגר שרבים מתקשים לעמוד בו.

רוב הכולסטרול בגוף אינו מגיע מהמזון אלא מייצור עצמי של הגוף. סטטינים מפחיתים את רמת הכולסטרול בכך שהם מעכבים את פעולתו של אנזים המתפתח בתהליך הפיזיולוגי של ייצור הכולסטרול, HMG-CoA Reductase. עם זאת, ישנם מטופלים שאינם מגיבים לסטטינים, ואחרים אשר סובלים מתופעות לוואי המונעות את אפשות השימוש בסטטינים.

ד”ר עדי הבר ופרופסור זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון מציעים חלופה חדשה לסטטינים. במחקר בו שילבו כימיה טהורה וביוכימיה הם גילו כי נוגד החימצון הקטליטי 1-Fe , המבוסס על מולקולת הקורול שפותחה במעבדתו של גרוס, מעכב את האנזים HMG-CoA Reductase במנגנון פעולה שונה מזה ל הסטטינים. “מולקולות הקורול אינן קשורות כלל לסטטינים,” מסביר פרופסור גרוס. “הן ישויות שונות לגמרי בעלות מבנה ותכונות שונים לחלוטין. הן אמנם מעכבות את אותו האנזים כמו הסטטינים, אך אופן הפעולה שלהם הוא אחר.”

“לחומרים שלנו גם יתרון נוסף – הם מעכבי חימצון קטליטיים,” מסביר גרוס. “המשמעות היא שמולקולה בודדת יכולה לנטרל אלפי מולקולות של רדיקלים חופשיים, וזאת לעומת הוויטמינים ומעכבי החימצון התזונתיים, אשר מנטרלים את הרדיקלים בתגובה של אחד על אחד.”

פרופסור באטו קוראץ’, שחוקר תגובות חימצון-חיזור בבריאות ובחולי באוניברסיטת בלגרד בסרביה, מצביע על יתרונות הגישה החדשה. “מעכבי חימצון אלה משפיעים על המטבוליזם ועל ההומיאוסטזיס של הכולסטרול בהיבטים שונים – צמצום הקליטה התאית, הרחקה טובה יותר שלו מתאים, והפחתת הסינתזה שלו. כ אלה פותחים פרספקטיבה חדשה לטיפול במחלות המאופיינות ברמות גבוהות של כולסטרול בדם.”

פרופסור גרוס וצוותו מתכננים כעת לחקור את יעילות  1-Feבמחלות קשורות-כולסטרול אחרות, בהן סוכרת.

הכתבה המלאה פורסמה ב- Chemistry World

בתמונה: מולקולת 1-Fe