We warmly welcome our governors and friends from around the world who have joined us to celebrate Technion’s outstanding achievements and contributions on the national and global stages, and to look ahead to tomorrow’s challenges and promises.
The entire Technion community – faculty, students, staff and alumni – is grateful for the heartfelt generosity of our many supporters from Israel and across five continents.
פרופסור יוג’ין קנדל
“העשור האבוד באקדמיה הישראלית היה טעות ואנו מנסים לתקן אותה”. כך אמר בטכניון פרופסור יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הוא נשא את ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי, בקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון. ב”עשור האבוד” קיצצה הממשלה בתקציבי האוניברסיטאות וגרמה לסטגנציה במחקר ולירידה תלולה במספר חברי הסגל.
פרופסור קנדל אמר כי הריבית הנהוגה כיום בארץ ובעולם היא הנמוכה ביותר ב-300 השנים האחרונות, וכי היא לא תשתנה בעתיד הקרוב. זו אחת הסיבות לאי הוודאות בכלכלה העולמית. הציבור לא בוטח במערכת ומדינות מתמודדות בחובות שהגיעו לשיא.
להלן אמר כי חלפו הימים בהם תושבי מדינה הם אכן תושביה לנצח, שכן העולם גלובלי ואנשים מתגוררים בארצות שונות בהתאם לתפקידם ולמקצועם. לכן אסור למדינת ישראל להתמודד בבעיות תקציב על ידי צמצום הוצאות בדרך של הורדת שירותים או העלאת מסים, שכן הדבר יגרום לאוכלוסיה היצרנית לעזוב אותה. “עלינו להתחרות על תושבינו”, הזהיר. “יש בישראל שלוש כלכלות נפרדות ועלינו לאחד אותן לאחת”, אמר ושיבח את הטכניון על מאמציו לתת חינוך מדעי והנדסי לסטודנטים חרדים ולסטודנטים ערבים. “אם נמשיך ב’עסקים כרגיל’ יעלה הגרעון מ-3% ל-10.5%. השוק העולמי לא ירשה זאת”, אמר.
פרופסור קנדל קרא “לבנות כיפת ברזל בחינוך” ולהכין את הדור הצעיר לכך שיהיו לו לפחות שלוש קריירות שונות במהלך חייו. הוא הדגיש את חשיבות הטיפוח של ההון האנושי. “יש יותר אנשים שלומדים ביולוגיה מאשר הנדסת מחשבים”, אמר. “אין צורך בכל כך הרבה ביולוגים. כאן המדינה צריכה להתערב”.
עוד אמר פרופסור קנדל כי “מסוכן להתמקד בכלכלה רק באירופה וארה”ב וישראל תפנה מאמצים לשוקים מתפתחים כמו סין, יפאן והודו, שם מעריכים מאוד את החדשנות שלנו. והאקדמיה צריכה להיות חלק מתהליך זה. לכן אני משבח את הטכניון אשר מקים עתה טכניון ליד אוניברסיטת שנטאו בסין”.
פרופסור אלן דרשוביץ
במסגרת ארועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, קיבל פרופסור אלן דרשוביץ תואר “דוקטור לשם כבוד”. דרשוביץ, יליד 1938, הוא מרצה בפקולטה למשפטים בהארוורד מאז 1964 – בכך היה הפרופסור הצעיר ביותר שהתמנה בפקולטה זו מאז ומעולם.
פרופסור דרשוביץ נודע כתומך מסור של מדינת ישראל, תמיכה שבאה לידי ביטוי בין השאר בספרו “ישראל – כתב הגנה”. בהרצאתו בטכניון הוא השיב לשאלות המראיין, זהר זיסאפל, בוגר הטכניון ומייסד רד בינת. הוא גינה את יוזמי החרמות על ישראל, ואמר כי החרמת מוצרי ההתנחלויות הן צעד טקטי בדרך להחרמת ישראל כולה.
“לשמחתי, שום אוניברסיטה אמריקאית לא תחרים את ישראל, אבל באירופה המצב קשה, כתוצאה מאלפיים שנים של איבה ליהודים. על הרקע הזה קל לאירופאים להזדהות עם נטיות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות, וקשה להם לקבל עמדה פרו-ישראליות גם כשהיא מגובה בטיעונים מבוססים.”
עו”ד דרשוביץ’ אמר כי בישראל נבחרים ראשי ממשלה על סמך הדרך שעברו – בניגוד למצב בארה”ב, שם נבחרים הנשיאים על סמך מזל וכריזמה. “קלינטון, שהיה קודם מושל המדינה הנידחת ארקנסו, נבחר ללא ניסיון רלוונטי לנשיאות, וגם אובמה נבחר בשל הכריזמה שלו ולא על סמך פועלו בעבר. בוש האב, שהיה לו הרבה ניסיון רלוונטי, פישל לאורך כל הדרך וגם בנשיאות עצמה.”
הוא הדגיש כי “אין שלום בלי כוח, והאמונה שהמוסריות מספיקה כדי להגן עלינו התנפצה בשואה. אילו היה לנו חיל אוויר אז, הכל היה אחרת. כיום יש לעם היהודי כוח, ולכן לא תהיה עוד שואה.”
על אירופה אמר כי היא “שטופה בשנאת יהודים כבר 2000 שנה. השואה העניקה לנו אוזן קשבת בקרב האירופאים, שהיו שטופים ברגשות אשם; אבל ההקשבה הזאת נגמרה כעבור עשרים שנה, ב-67. כי אירופה מוכנה לקבל יהודים כנועים או מתים, אבל אומה יהודית מנצחת ויהודים חזקים? זה יוצר אצלם דיסוננס, ולכן הם לא מצליחים לאהוד את ישראל למרות שהצבא הישראלי הוא בהחלט הצבא הראשון בעולם מבחינת שמירה על זכויות אזרח.”
“ישראל צריכה לעשות מה שטוב ונכון, לא לפעול לפי דעת הקהל. דעת הקהל ממילא שטופה בדעה קדומה, ומציבה את ישראל בתחתית המוסריוּת למרות שמאות מדינות מתנהגות הרבה יותר גרוע ממנה,” סיים פרופסור דרשוביץ את הראיון.
בתמונה בעמוד הבית מימין לשמאל: זוהר זיספל, פרופסור אלן דרשוביץ ופרופסור פרץ לביא
ממציא הדיסק און קי, דב מורן, ומנכ”ל IBM ישראל לשעבר, מאיר ניסנזון, היו בין המרצים בכנס היזמות הארצי שהתקיים בטכניון. 9 קבוצות סטודנטים מבין 100 שהשתתפו בתחרות היזמים יזכו לעבור קורס קיץ עם מנטורים מובילים. אז איך מצליחים לגייס הון ולהגשים את החלום? היזמים הוותיקים ענו.
חנות אחת – יד 2, הדפסה ב-3 ממדים, 5 מדליות ישראליות באולימפיאדת הפיזיקה, 7 מקומות ראשונים לספורטאי הטכניון, 11 מורים ששינו את חיינו, 30 שנה למכון לחקר החלל, ו-10 מיליון צפיות ב-YouTube הטכניוני. כל זה – בגיליון החדש של מגזין הטכניון. וגם: למה קשה לנו להבין שהאדם אינו נזר הבריאה (עמ’ 6), מה נוכל ללמוד על היחסים הרומנטיים שלנו מתוך מפת החברים בפייסבוק (עמ’ 32), ואיך אפשר לגייס את המחשב לאיבחון של הפרעות נפשיות (36).
לחצו כאן לקריאה במהדורה הדיגיטלית: http://bit.ly/1pjqew3
המחשה של המיקרוסקופ אשר נבנה במעבדה. על ידי שימוש בטכניקה מתקדמת, הנקראת מיקוד זמני, ניתן לדמות ביעילות ובמהירות איזורים גדולים בתרבית. כל נקודה בתרבית מצולמת 10 פעמים בשניה, מהירות המאפשרת לזהות כל שינוי בפעילות התאים.
רשתות תאי מוח הגדלות על מצע גידול בצלחות מעבדה (תרביות תאים דו ממדיות) מהוות מודל נוח למחקרים רבים בתחום מדעי המוח והרפואה. יתרונן הגדול הוא בפשטות היחסית בה ניתן לבדוק שינויים פיזיולוגיים בדפוסי פעילות התאים, הנובעים משינויים בסביבתם. עם זאת, חסרונן של תרביות התאים הינו בכך שהינן מורכבות משכבה אחת של תאים, ואינן כוללות את החיבוריות המורכבת, התלת מימדית, של תאי מוח הנמצאים בגוף האדם והיוצרים בה רשתות עצביות מורכבות. ניסיונות קודמים לפיתוח מודלים תלת ממדיים לחקר מערכת העצבים המרכזית לא נחלו הצלחה רבה, הן בשל המורכבות הגבוהה של פיתוח תרבית תלת ממדית המדמה את ריקמה המח והן בשל האתגר שבפיתוח שיטות לחקר פעילות הרשת בתלת ממד. עתה הצליחו חוקרי הטכניון לפתח לראשונה רשתות תאים תלת מימדיות המדמות היבטים מורכבים של פעילות המוח, דבר שיאפשר הבנה והשפעה על הפיזיולוגיה של מערכת העצבים המרכזית. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי Nature Communications.
עורך כתב העת מציין כי רשתות עצביות תלת מימדיות מהוות מודל מבטיח של רקמות עצביות מורכבות, העשויות להוביל להבנת המבנה והתפקוד של המוח. בנוסף, חוקרי הטכניון מציגים שיטה מתקדמת לצפייה בפעילות העצבית של התרבית המהונדסת באמצעות מערכת מיקרוסקופיה מהירה שפיתחו.
פרופסור שי שהם מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, וצוות המחקר שכלל את ד”ר הוד דנה, ד”ר ענת מרום, שיר פלוך, רומן דבורקין וד”ר ענבר ברוש, מסבירים כי גידלו את התרביות המתקדמות בתוך ג’ל שקוף המספק תמיכה לתאים ומאפשר להם להיקשר וליצור רשתות עצביות.”על ידי שליטה בתנאי גידול התאים הגענו לצפיפות והרכב תאים הדומה לזה המצוי במוח האדם, וכן הראינו יצירה והתפתחות של קישורים בין התאים וקבלת רשתות המקיימות פעילות עצבית”, מציינת ד”ר מרום. בכדי לאפשר את חקר פעילות הרשת בתלת ממד נעשה שימוש בכלים אופטיים: תאי העצב בתרביות הללו שונו גנטית כך שניתן לראות את פעילות הרשת במיקרוסקופ פלורסנצנטי, ומכאן נגזר הכינוי “אופטונט”.
כדי לצפות בפעילות התאים בתלת מימד, פיתחו החוקרים מערכת הדמיה מתקדמת המיישמת טכניקת “מיקוד זמני” – עיקרון מעולם האופטיקה הלא לינארית שפותח לפני כעשור במכון וייצמן. “מערכת ההדמיה שפיתחנו מהווה צעד משמעותי בשיפור היכולת המחקרית לצפות בפעילותם של תאי מוח מרובים במרחב ובזמן ומכך להסיק מסקנות על פעילות המוח” מסביר ד”ר דנה.
“באמצעות פיתוחים משלימים במיקרוסקופיה ובהנדסת רקמות עצביות, הראינו יכולת חסרת תקדים לצפות בלמעלה מאלף תאים מתפתחים ברשתות עצביות בעלות דפוסי פעילות עצמית מורכבים. החידושים הללו פותחים צוהר לפיתוחים נוספים בתחום הממשקים העצביים וליישומים נוספים לרשתות תלת מימדיות מהונדסות, בטווח שבין מחקר מח בסיסי ועד בחינה של השפעת תרופות נוירולוגיות על פעילות תאי העצב” מסכם פרופ’ שהם.
בתמונה בעמוד הבית: תאי מוח הגדלים בתרבית וכן את שלוחות התאים היוצרות חיבוריות מורכבת ביניהם.
סרטון המתאר את פעילות התרבית שפיתחו החוקרים. בסרט רואים חלק מהתרבית ובו כ-1000 תאים, לאחר מכן מתמקדים על איזור קטן ובו פעילות מסונכרנת של קבוצת תאים (זהו אחד ממאפייני הפעילות הייחודיים שמצאנו במחקר זה). השינוי בצבע התאים מסמן את הפעילות שלהם.
ג’ון סטיוארט (משמאל) בסיור במעבדה למערכות יצור מתקדמות של הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון
חברת PTC האמריקאית חתמה בשבוע שעבר על הסכם עם הטכניון לפיו היא תתמוך, בהשקעה של 7 מיליון דולר, בהקמה של מרכז ללימודי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה. במסגרת ההסכם תממן PTC את הקמתו של המרכז ואת תפעולו בשלוש השנים הקרובות.
ג’ון סטיוארט, מנהל תכניות החינוך של חברת PTC, הגיע לביקור מיוחד בטכניון שבמהלכו סייר במעבדות הרובוטיקה הקיימות ונפגש עם פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה, ועם פרופסור חבר איגור ורנר שיעמוד בראש המרכז.
לדברי סטיוארט, בחברת PTC מועסקים 260 עובדים בישראל, 120 מהם הם בוגרי טכניון. “הטכניון הוא ה’ספק’ השני של עובדים לחברה, אחרי אוניברסיטת מינסוטה בארה”ב,” אמר. “החברה רואה חשיבות רבה בקידום פרויקטים לחינוך מדעי וטכנולוגי, והיא תומכת בתכנית הרובוטיקה FIRST ובקבוצות המתחרות ב-FORMULA SAE – תחרות מכוניות מרוץ לסטודנטים מכל העולם. לעובדים שלנו יש קשר הדוק עם הפקולטות בטכניון, ואנו מאמינים בחינוך מדעי וטכנולוגי. לדעתנו, זו הדרך היחידה להצמיח את דור העתיד של אנשי המדע והמהנדסים. לשמחתי, פרויקטי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית זוכים לעדנה בבתי הספר בארה”ב, ולהיות מעורב בהם הופך יותר ויותר “cool” בקרב בני הנוער. PTC מכשירה ותומכת בחינוך מדעי של עשרה מיליון תלמידים ברחבי העולם, רובם מארה”ב, מהודו ומסין. עד כה לא היו לנו קשרים רשמיים עם הטכניון, ואנו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה שנוצר.”
“החזון למרכז הרובוטיקה שיקום בטכניון בסיוע חברת PTC הוא חזון משותף,” אמר פרופסור חבר איגור ורנר מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “הרובוטיקה פותחת צוהר לעולם המדע הרחב.”
“המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה צומחת בשנים האחרונות באופן מהיר. החזון שלנו הוא שבעוד חמש-עשר שנים יהיו למחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה מאות רבות של מורים למדעים ולטכנולוגיה בבתי ספר ברחבי הארץ ובחינוך הלא פורמלי,” אמרה ראש המחלקה פרופסור אורית חזן, “המרכז החדש יהפוך את הטכניון למרכז מוביל בהוראת הרובוטיקה בארץ, ואני צופה שמאות תלמידים ומורים ייהנו מהלימודים ומההכשרות שיתקיימו בו.”
בתמונה בעמוד הבית: (מימין לשמאל) ג’ון סטיוארט, פרופ’ אורית חזן ופרופ’ איגור ורנר. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון
מנכ”לי החברות שהשתתפו במפגש עם פרופסור אייזן. מימין לשמאל: מנכ”ל חברת TDK – Lambda דורון פלד, מנכ”ל Experis Sofware שאול אמיר, דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, מנכ”ל חברת Freescale יהודה רודין, מנכ”ל KORENTEC ענת יורה, מנכ”ל חברת Telefonica Digital גיל כהן, מנכ”ל חברת Medatech חנה שראל, מנכ”ל חברת Akamai אהד פרוש, ומנכ”ל Broadcom שלמה מרקל. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
השנה הוזמנו ליריד, לראשונה, 11 ממנהלי החברות הגדולות שהשתתפו בו. המנכ”לים, בוגרי הטכניון ברובם, ערכו סיור בשטח, התרשמו מקרוב מביתני החברות, ונפגשו עם מועמדים מקרב הסטודנטים, עם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור משה סידי, ודיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן. במהלך המפגש עלתה סוגיית השתלבותם של הסטודנטים בשוק העבודה והעיתוי הנכון לכך.
“הבנת צורכי התעשייה והטמעתם למערך הלימודים חשובה לנו,” אמר פרופסור אייזן למנהלי החברות. “השתלבותו של הסטודנט בעבודה במהלך הלימודים היא בעינינו חלק אינטגרלי בבניית עתידו המקצועי.”
“הטכניון צריך להכשיר מהנדסים מצויינים לקריירה ארוכת טווח,” אמר פרופסור סידי. “אנו דורשים מהסטודנטים שלנו השקעה רבה בלימודים. לצערנו יש חברות הבוחרות להעסיק סטודנטים כבר מהשנה השנייה ללימודיהם, דבר המביא אותם להשקיע פחות בלימודיהם.”
מנהלי החברות העלו את הצורך שלהם בבוגרים בעלי ניסיון מעשי רב יותר, הנחשפים בעת לימודיהם גם לצורכי התעשייה. הם הציעו להנחות פרויקטי גמר של סטודנטים בחברות שלהם, ולהשתלב כמרצים אורחים בקורסים בטכניון. בנוסף העלו המנהלים את המחסור במהנדסים טובים המתמחים בתחומי הסייבר.
את המפגש חתם נשיא אלביט בצלאל (בוצי) מכליס, שהודה לטכניון על הידוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה ואמר ש”התעשייה תמשיך ליהנות מהבוגרים המעולים שהטכניון מכשיר.”
ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, אינטל, מיקרוסופט, HP, ישקר, מלנוקס, קוואלקום, רד תקשורת, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אלקטל – לוסנט, אורבוטק, יאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברות המזון זוגלובק ויוניליבר. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן “בלומברג” המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב, וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד משרד ראש הממשלה והתעשייה הצבאית.
חברת רפאל הציגה ביריד את מערכת ההגנה האקטיבית “מעיל רוח”, המותקנת על טנקי מרכבה ונותנת מענה לאיום טילי הנ”ט בשדה הקרב. בביתן התעשייה האווירית הוצג קונספט חדש – “אקסטרים למהנדסים” – במסגרתו הוצגה לבאי הביתן פעילות חווייתית הכוללת הטסת רחפנים דרך מסלול מכשולים, משחקי חשיבה ומשחקי מציאות מדומה.
בתמונה בעמוד הבית: נשיא חברת ELBIT SYSTEMS בצלאל (בוצי) מכליס ושלמה מרקל מנכ”ל חברת ברודקום בסיור ביריד התעסוקה יחד עם פרופסור מוריס אייזן דיקן הסטודנטים בטכניון. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
פרופ’ עודד שמואלי, המשנה לנשיא למחקר, נואם בכנס
“חדי עין, וגם כאלה שלא, יכולים להבדיל בין תמונה שצולמה במצלמה איכותית לבין תמונה שצולמה במצלמה של טלפונים סלולאריים, אבל זה לא ישאר כך הרבה זמן”. כך אמר פרופ’ פיימן מילנפאר מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, מומחה בעיבוד תמונה וראיה מלאכותית שעבד לאחרונה כשנה בחברת גוגל. הוא דיבר בוועידה הבינלאומית השנתית הרביעית של המרכז להנדסת מחשבים (TCE) ע”ש הנרי טאוב שהתקיימה בטכניון. הצוות בו עבד פרופ’ מילנפאר מפתח את התוכנה למשקפי גוגל (Google Glass).
פרופ’ עודד שמואלי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר שפתח את הכנס, אמר: “אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שיוביל לעידן חדש. תחומי המחקר הנדונים בכנס, כמו בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה, ישפיעו על כל תחומי חיינו. בתוך עשור מהיום ייסעו בכבישים מכוניות המצוידות במחשב, חיישנים, מערכת ניווט ורדאר, ומערכות אלה יאפשרו להן לנסוע לבד ללא התערבותו של הנהג.”
“המרכז להנדסת מחשבים בטכניון נחנך לפני שלוש שנים, ומאז הפך למרכז מצוינות המוביל מחקרים פורצי דרך,” אמר ראש המרכז פרופ’ אסף שוסטר, “הצלחנו ליצור כאן מודל חדש לשיתוף פעולה בין האקדמיה והתעשייה.”
לדברי פרופ’ מילנפאר במצלמות הפשוטות שמותקנות היום בטלפונים סלולאריים ובטאבלטים, ובעתיד הקרוב ישמשו בהתקני מיחשוב לביש – קשה ואולי בלתי אפשרי להגיע לרמה של מצלמות ייעודיות. הן חסרות את כל החלקים הנעים ואת העדשות המורכבות והכבדות שיש במצלמות מקצועיות. גם הצורך לא להכביד על המשתמשים, שגורם למתכננים להפוך אותן לקלות וקטנות, לא מאפשר להן להתחרות במצלמות הטובות מבלי להתקל במגבלות פיזיקליות. המיזעור ההולך וקטן של המכשירים מקשה מאוד על הכנסת אור למכשיר ומה שנשאר הוא להשתמש באלגוריתמים מתוחכמים כדי לפצות על ההקטנה.
“תפקידי בגוגל היה לפתח את תחום הצילום הממוחשב הממזג לתוכו מספר תחומים ותיקים כגון עיבוד תמונה, צילום, גרפיקה ממוחשבת וראיה ממוחשבת. הוא כולל פיתוח אלגוריתמים, חומרה אופטיקה וטכניקות עיבוד תמונה (Rendering)”, הדגיש פרופ’ מילנפאר.
“העקרון די פשוט – במקום תמונה אחת מצלמים רצף של תמונות, ואחר כך מתיכים אותן לתמונה אחת. זו יכולה להיות תמונה ברזולוציה גבוהה מאוד, תכונה טריוויאלית שמתאפשרת מעצם השימוש בצילומים מרובים, אבל אפשר לחשוב גם על ‘טריקים’ אחרים, כמו למשל צילום כמה תמונות מזוויות שונות, וחישוב המרחק לעצמים, כך שניתן יהיה להחליט על איזור בתמונה שייראה ממוקד ושאר התמונה תהיה מעורפלת, כדי לקבל תחושת עומק. ‘טריק’ אחר יהיה ללכוד דברים שלא ניתן לראות בעין, כמו למשל ראיית לילה (באמצעות חיישנים אינפרה-אדומים), היכולת להבחין בשינויים המתרחשים מהר מאוד או לאט מאוד, הבחנה בפרטים עדינים (למשל תנועת נשימה של תינוק במצלמות המותקנות בחדרי ילדים)”.
המדענים (ותלמידי התיכון) המשתמשים במיקרוסקופ בוודאי מכירים את התופעה שכאשר הם מתבוננים בדגימה, הם רואים רק את החלק שבמרכז התמונה באופן חד ושאר החלקים מעורפלים. התכה של התמונות תאפשר להפיק צילום אחד שבו כל חלקי הדגימה חדים וברורים. Google Glass” הוא המכשיר הראשון המכיל מצלמה שבכל לחיצה מצלמת מספר תמונות ומתיכה אותן”, הוסיף פרופ’ מילנפאר
פרופ’ אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית, מנכ”ל חברת מובילאיי וממייסדי חברת הסטארט-אפ אורקם תיאר תפיסה אחרת למיחשוב לביש מבוסס מצלמה. החברה פיתחה מערכת הכוללת מצלמה ומיקרופון המתחברת למשקפיים רגילים. המערכת מאפשרת לכבדי ראיה להצביע על חפצים כדוגמת שלטי רחובות, רמזורים, אוטובוסים או תפריטים במסעדה והמכשיר קורא להם את התפריט או מספר להם מה צבע הרמזור.
“התפיסה של OrCam שונה מזו של גוגל – לא צילום תמונה בכל פעם שהמשתמש מבקש אלא צילום וידאו רציף ועיבוד מיידי. הדבר דורש הערכות שונה לחלוטין מבחינת החומרה ובפרט בכל הקשור לצריכת האנרגיה”, אמר פרופסור שעשוע.
בתמונה בעמוד הבית: פרופ’ פיימן מילנפאר עם משקפי גוגל בכנס.
צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון
