Yearly Archives: 2014

זיו בלפר

ההסכם כולל אופציה להרחבה עתידית של הקשר גם למוסדות הטכניון בארה”ב ובסין. היקף ההשקעה 7 מיליון דולר.

27 מאי 2014,  חברת PTC האמריקאית חתמה על הסכם עם הטכניון לפיו היא תתמוך, בהשקעה של 7 מיליון דולר, בהקמה של מרכז רובוטיקה ותוכן דיגיטלי במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, בראשות פרופסור איגור ורנר. במסגרת ההסכם תממן PTC את הקמתו של המרכז ואת תפעולו בשלוש השנים הקרובות.

חברת PTC פועלת בישראל מעל 20 שנה והמרכז הישראלי שלה הוא אחד משלושת מרכזי הפתוח המובילים שלה בעולם. עובדי מרכז הפיתוח של PTC  יהיו מעורבים בפעילויות שונות במרכז הרובוטיקה. בנוסף, התוכנות של PTC  ישמשו את הסטודנטים במרכז החדש בטכניון.

שני הצדדים רואים בחיוב את האפשרות להרחבה עתידית של הקשר ביניהם גם למוסדות הטכניון בארה”ב ובסין.

PTC הינה חברה אמריקאית שבסיסה בבוסטון והיא הנסחרת בנאסד”ק. החברה מעסיקה מעל 6,000 עובדים  ומחזור המכירות שלה בשנת 2013 הסתכם בכמיליארד ושלוש מאות מיליון דולר. עם לקוחותיה של  PTC נמנות חברות  הייצור והטכנולוגיה מהגדולות בעולם, ביניהן: טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג’נרל אלקטריק, רייתיאון, EADS, סמסונג, דל, טושיבה, מוטורולה ועוד.

מרכז הפיתוח של PTC  בישראל פועל מאז 1991 כמרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה”ב. כיום מרכז הפיתוח מעסיק כ- 250 עובדים בשני מרכזים בהרצליה ובחיפה. מרכז הפיתוח הישראלי הוא מרכז הפיתוח השני בגודלו בעולם מחוץ לארה”ב. בשנים האחרונות PTC  הגדירה את מרכז הפיתוח   בישראל כמרכז פיתוח אסטרטגי, כתוצאה מכך המרכז שילש את גודלו בפחות מעשור. המרכז הישראלי אחראי לפיתוח המוצרים המובילים של PTC  הנמכרים בכל העולם.

התוכנה של PTC מאפשרת לתכנן מוצרים -בתלת מימד, ולנהל את כל חיי המוצר משלב הרעיון, התכן, היצור ועד התמיכה אצל הלקוח. התוכנה מאפשרת לתכנן את המוצר באופן דיגיטלי, לראות אותו בתלת מימד, לבחון כיצד כל המרכיבים שלו משתלבים יחד ולאפשר ללקוחות או ספקים לבחון אותו בשלבי התכנון ולשנות אותו בקלות יחסית עוד בטרם הגיע לשלבי הייצור.

זיו בלפר מנהל מרכז הפיתוח של PTC בישראל מוסר: “אנחנו שמחים על חתימת ההסכם עם הטכניון ועל כך שנסייע בקמת המרכז החדש. כחברה המפתחת טכנולוגיות לפתוח מוצרים, אנו רואים בחינוך הטכנולוגי כדבר יקר ערך. הטכניון נחשב לאחד המוסדות האקדמיים המובילים בעולם בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה ושיתוף פעולה כזה הינו צעד נוסף לקידום החינוך לטכנולוגיה בישראל ובעולם.  “

פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים ברך אף הוא על ההסכם והוסיף: “הטכניון מקדם בברכה שת”פים עם חברות טכנולוגיה המעשירות את תכני הלימוד ותורמות גם לחווית הלמידה של הסטודנטים.  ההסכם הוא נדבך נוסף במערכת ענפה של קשרים קיימים בין הטכניון למוסדות הוראה ומחקר במדינת מסצ’וסטס.  התרומה של חברת PTC היא עדות נוספת למוניטין הטכניון ולהכרה הבינלאומית בו כאחד המוסדות המובילים בעולם במדע וטכנולוגיה”.

בתמונה בעמוד הבית: פרופ’ בועז גולני.

יריד התעסוקה בשנה שעברה. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

נציגי 57 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (28.5.14) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שיתפרס על פני 129 ביתנים שיוצבו בשדרה המרכזית בלב הקמפוס, צפויות החברות לגייס לשורותיהן כאלפיים סטודנטים.

 “זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות נותן היריד הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

 חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד את מערכת ההגנה האקטיבית “מעיל רוח”, המותקנת על טנקי מרכבה ונותנת מענה לאיום טילי הנ”ט בשדה הקרב. המערכת, היחידה מסוגה בעולם, מותקנת באופן שוטף על טנקי מרכבה סימן 4 בצה”ל, וצבאות רבים בעולם מגלים בה עניין.

בביתן התעשייה האווירית יוצג קונספט חדש “אקסטרים למהנדסים”, במסגרתו ישמעו הסטודנטים על האתגרים הטכנולוגיים וייחשפו למשרות בתחומי הליבה של החברה באוויר, בים, ביבשה ובסייבר. לבאי הביתן תוצג פעילות חווייתית הכוללת הטסת רחפנים דרך מסלול מכשולים, משחקי חשיבה ומשחקי מציאות מדומה. “התעשייה האווירית מתגאה בכ- 6000 מהנדסים המועסקים אצלה במגוון תחומים, עובדה הממצבת אותה כחברת ההיי-טק הגדולה במדינה,” אמר יוסי וייס, מנכ”ל התעשייה האווירית ובוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. “הסטודנטים יתוודעו לסביבת עבודה חדשנית ולא שגרתית, המטפחת את ההון האנושי ומעודדת חשיבה מחוץ לקופסה. זוהי הזדמנות להיות חלק מחברה רווחית ומשגשגת, המטפחת אנשים מובילים.”

“הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה, וחברות רבות משתתפות בשני הירידים,” אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים. “שמונה חברות חדשות ישתתפו השנה לראשונה ביריד. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

 במהלך היריד יערוך פרופסור אייזן מפגש מיוחד עם מנהלי חברות גדולות המשתתפות ביריד, במטרה לפתח את שיתופי הפעולה בין הטכניון לתעשייה. “הבנת צרכי התעשייה והטמעתם למערך הלימודים חשובה לנו,” אמר פרופסור אייזן. “אנו רואים בשילוב העבודה במהלך הלימודים חלק אינטגראלי של בניית עתידו המקצועי של הסטודנט.”

 ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, אינטל, מיקרוסופט, HP, ישקר, מלנוקס, קוואלקום, רד תקשורת, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אלקטל – לוסנט, אורבוטק, יאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברות המזון זוגלובק ויוניליבר. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן “בלומברג” המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב, וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה והתעשייה הצבאית.

היזם דב מורן. (צילום:יח”צ)

כנס היזמות הארצי יתקיים בטכניון ביום רביעי, 11.6.14, בהשתתפות יזמי ההיי-טק המובילים בארץ. הכנס יעסוק השנה במהנדס-היזם, ובמסגרתו יתקיים מסלול הגמר של BizTEC 2014 – תחרות היזמות הארצית לסטודנטים – ויוכרזו הזוכים שישתתפו ב’אקסלרטור’ של התכנית בחודשי הקיץ.

 בכנס ישתתפו:

• נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא – שידבר על הטכניון כמוביל גלובלי ביזמות ועל הקמפוסים החדשים של הטכניון בניו יורק ובסין.
• דרור שרון  – ממייסדי חברת Consumer Physics הישראלית, שגייסה לאחרונה כ-1.8 מיליון דולר דרך אתר מימון ההמונים “קיקסטאר”. החברה, בהובלת בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פיתחה חיישן מזערי בשם ,SCIO  המספק באופן מיידי מידע פיזיקלי על חפצים ומוצרים כגון מוצרי מזון.
• דב מורן – ממציא ההתקן הנייד (Disk-on-Key). מורן הוא יזם טכנולוגי ואיש עסקים, שפיתח גם את DiskOnChip  ומכשירים דומים נוספים.
• מאיר ניסנזון  – מנכ”ל ויו”ר IBM ישראל לשעבר (2012-1996). לאחר פרישתו
  מ-IBM הקים קרן הון סיכון עם ינקי מרגלית להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים.
• פרופסור רון קימל – פרופסור חבר בפקולטה למדעי המחשב וראש המעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות בטכניון. פרופסור קימל היה שותף במספר חברות הזנק, לרבות קוויקסי, שאותה רכשה גוגל ב־2010 תמורת כ־10 מיליון דולר, שם שימש כחלק מהוועדה המדעית המייעצת.
• ד”ר עומרי עמירב-דרורי – מייסד ויו”ר חברת Genome Compiler, יוזמה בתחום הביולוגיה הסינתטית לשילוב כרומוזומים ולשיווקם למעבדות. לפני הקמת החברה היה עמירב-דרורי עמית מחקר בפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד והמכון הרפואי על שם האוורד יוז, במחקר שעסק במדעי המוח ונערך תוך שימוש בשיטות ביולוגיה מבנית וסינתטית.
• ד”ר אמאל איוב – מייסדת ומנכ”לית חברת מטאלו תרפי  (Metallo Therapy), המפתחת טכנולוגיות חדישות המבוססות על ננו-טכנולוגיה להחדרת מתכות לתוך תאים סרטניים, לצורך איבחון מוקדם וטיפול בסרטן. ד”ר איוב היא יזמית בעלת ניסיון עשיר מעולם הביומד, ובעשור האחרון היתה מעורבת בכמה חברות הזנק בתחום.
• יבגני דיברוב  – מהנדס מחשבים, בוגר תכנית המצטיינים ״לפידים״ של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בעל ניסיון רב בתחום הסייבר והאבטחה, שנצבר במגוון תפקידים ביחידות הטכנולוגיות של אמ”ן ובתעשיית ההיי-טק. משמש כראש מחלקת הפיתוח העסקי בחברת אדאלום (Adallom), חברת אבטחה בתחום הענן.
• יזהר שי – יזם סדרתי ושותף מנהל ב-Canaan Partners. הוביל את ההשקעה במיזמים כגון LiveU, PrimeSense ו N-Trig. ייסד את V Secure שנמכרה
  ל-Radware, ו-Business layers שנרכשה אף היא. מעורב בפעילויות התנדבותיות בחינוך לטכנולוגיה ויזמות.
• מירב וינריב מנהלת השקעות בכירה בקוואלקום ונצ׳ורס, בוגרת הפקולטה  להנדסת תעשיה וניהול בטכניון ובעלת MBA מאינסיאד.
• רמי קליש מייסד ושותף מנהל של קרן הון סיכון פיטנגו. מבכירי תעשיית ההון סיכון בארץ.
• רועי אורון שותף בקרן הון סיכון Plus Ventures מקבוצת מולדבסקי. לפני כן היה בכיר בAOL.
• ארט ונט לנד מנהל הפיתוח העסקי של חברת Lely, חברה הולנדית פרטית מהמובילות בתחום הטכנולוגיה החקלאית ובאוטומטיזציה של רפתות.

 לתכנית הכנס : http://www.yazamut.technion.ac.il/kenes/

 הכנס יתקיים בבניין טאוב בטכניון, בשעות 17:00-9:30 .

הפרוטאזום מפסיק לפעול זמנית, עד שהעקה החימצונית חולפת.

חוקרי הטכניון גילו כי הפרוטאזום – המנגנון אשר מסלק חלבונים פגועים – “יוצא להפסקה” עד שהלחץ החימצוני חולף. כך מפרסם בגליונו האחרון כתב העת המדעי “Cell Reports”.המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של נורית לבנת-לבנון, בהנחיית פרופסור מיכאל גליקמן מהפקולטה לביולוגיה, בהשתתפות מנהלת המעבדה נעה רייס וחוקרים מאוניברסיטת קולון בגרמניה.

“התאים שלנו חשופים לנזקים, ביניהם נזקי חימצון בתהליך הנשימה”, מסביר פרופסור גליקמן. “מולקולות חמצן פעילות (‘רדיקלים חופשיים’) תוקפות את החומרים בגוף, כולל חלבונים. החלבונים הפגומים צריכים להיות מסולקים במהירות, שאם לא כן הם יצטברו ויגרמו לנזק ארוך טווח”.

על סילוק החלבונים הפגומים אחראית “מכונה ביולוגית” (הפרוטאזום). היא מסלקת אותם על ידי מיחזורם לחלבונים חדשים. הפרדוקס הוא שגם הפרוטאזום עצמו בנוי מחלבונים וחוקרי הטכניון שאלו את עצמם איך המכונה עצמה מתחמקת מהנזק, או לחילופין – איך היא ממשיכה לעבוד לאחר שכבר ניזוקה?

“גילינו שהפרוטאזום מפסיק לעבוד ארעית בשעת לחץ (בנסיונות שלנו – עד שלוש שעות)”, אומר פרופסור גליקמן. “בדרך זו הוא מקטין את הנזק, שכן אם הוא ימשיך לעבוד כשהוא עצמו פגוע – הוא לא ימחזר טוב את החלבונים וכך ייגרם נזק מצטבר או בלתי צפוי לגוף. לאחר הפסקת העבודה – יש סיכוי טוב שהנזק החימצוני חלף בינתיים”.

חוקרי הטכניון משווים את הגילוי המפתיע לאדם הנקלע לסופת חול. הוא עוצם את עיניו עד שהסופה חולפת ובכך מונע נזק. “כהוכחה ליעילות האדירה של התופעה, גם לאחר נזק חריף ביותר (האמור להרוג תאים) , הפרוטאזום חזר לעבודה תקינה, כל עוד הנזק היה זמני”, הם מדגישים.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור מיכאל גליקמן. צילום: דוברות הטכניון.

פרופ’ גילרמו ספירו

פרופ’ גילרמו ספירו, מומחה עולמי בעיבוד תמונה, יהיה המרצה המרכזי בכנס של המרכז להנדסת מחשבים בטכניון שיתקיים בשבוע הבא: “תחום עיבוד התמונה פותח דלת ליישומים רבים ולעולמות חדשים – כמו כלים חישוביים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות”

“יתכן שבעתיד נוכל לספק כלים חישוביים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות”, אומר פרופסור גילרמו ספירו, מאוניברסיטת דיוק בארה”ב, שיהיה המרצה המרכזי בכנס הבינלאומי הרביעי של המרכז להנדסת מחשבים בטכניון ((TCE. על שמו של פרופסור ספירו, מומחה עולמי בעיבוד תמונה, רשומות פריצות דרך טכנולוגיות רבות בתחום של עיבוד וידאו ובהן שיטה לדחיסת תמונות, ששימשה להאצת מהירות שידורן של תמונות מהמאדים לכדור הארץ ופיתוח חיסונים חדשים על סמך צילומי הדמיה של וירוס.

“עם הפסיכיאטרים הלן אגר וגרי דוסון אני עובד על פיתוח כלים חישוביים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות באמצעות ניתוח תמונות וידאו”, אומר פרופסור ספירו. “איבחון וסיוע בתחום הנפשי הם כיום זכויות יתר השמורות למעטים, והרעיון שלנו הוא לפתח שיטות סריקה מהירות ופשוטות לביצוע שאפשר להפעיל בבית, בבתי הספר ובמרפאות ילדים ולספק לכלל האוכלוסייה גישה לאבחון. בדיקות נפש אמורות להיות סטנדרט, כמו בדיקות שמיעה כיום. אחת המטרות העיקריות שלנו היא לספק, בהסכמת המבוגרים האחראים, כלים למיפוי מוקדם מאוד של בריאות נפשית, כך שבמקרה הצורך תוכל המערכת להמליץ לשלוח את הילד למומחה – ממש כמו בדיקות שמיעה בבית הספר, שעל בסיסן שולחים ילדים מסוימים למומחה. אנחנו רוצים שבריאות הנפש תטופל באותה רמה. בארה”ב, לדוגמה, פחות מחמישית מהילדים עוברים אבחון נפשי הולם, ובמקרים של אוטיזם או חרדה האבחון מתקיים באיחור של שלוש-ארבע שנים יחסית לאבחון שאנחנו מציעים. אסור שהאבחון המוקדם יוגבל לילדים עשירים בלבד. אנחנו רוצים לשלב את הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים במכשירים פשוטים לשימוש”.

פרופסור ספירו, יליד אורוגוואי, הגיע לישראל בסוף שנות השמונים כמתנדב בקיבוץ,
וב-1989 התקבל ללימודים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “רציתי לעשות את התואר הראשון שלי במוסד מעולה, והטכניון היה כמובן בחירה מתבקשת,” הוא אומר. “נהניתי כל כך מלימודי התואר הראשון, שההמשך לתארים גבוהים בטכניון היה טבעי. עבדנו קשה מאוד, הרבה יותר ממה שראיתי לאחר מכן בכל אוניברסיטה אחרת, אבל זה היה כיף. הטכניון עיצב את חיי ואת הקריירה שלי, ובכל ביקור שלי בטכניון אני מרגיש שחזרתי הביתה. את החברים הכי טובים שלי הכרתי בטכניון, וגם את אשתי, כך שזו היתה עיסקת חבילה מושלמת”.

“ההתפתחויות בעיבוד וידאו ותמונה סוללות דרך ליישומים רבים,” מוסיף פרופסור ספירו. “אני אוהב את המחקר הבין תחומי ואת העבודה עם אנשים. התמזל מזלי ואני משתף פעולה עם קולגות וסטודנטים מעולים שמסייעים לי להיכנס לתחומים חדשים. לדוגמה, בפיתוח הטכנולוגיה למציאת חיסונים חדשים על סמך הדמייה של קווי המתאר החיצוניים של הווירוס אני עובד עם החוקר סרירם סברמניאם ממכון הבריאות האמריקאי (NIH). הרעיון הוא להשתמש במידע שמתקבל  מבדיקות CT  ובאמצעות טכניקות עיבוד תמונה מתקדמות שפיתחנו נביא לשיחזור תלת-ממדי של צורת ה-Env – חלבון שנמצא בקרום של וירוס HIV  (יש לנו תוצאות גם בהקשר של וירוס שפעת). לשם כך נדרשת הבנה של המכניזם של מעבר הווירוס בין התאים.”

“ההחלטה הטובה ביותר בקריירה האקדמית שלי היתה הבחירה בפרופסור דוד מלאך מהטכניון כמנחה לתואר השני, ובפרופסור אלן טננבאום מהטכניון כמנחה לתואר השלישי.” הוא אומר, “דוד ואלן היו לא רק המנחים הטובים ביותר שאפשר לבקש, אלא בני אדם נפלאים. הם הפכו אותי למה שאני כיום. למדתי מהם לא רק מדע, אבל גם כיצד לגשת למחקר, כיצד לשתף פעולה, איך להנחות, ובעצם כל מרכיב שנחוץ להצלחתו של אדם כחוקר וכבן אנוש. אנחנו עדיין שומרים על קשר טוב והדוק. כמו כן, בדוקטורט שלי שיתפתי פעולהעם פרופסור אלפרד ברוקשטיין, מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ואני לא יכול לחשוב על השלמה טובה ממנו לדוד ולאלן. שלושתם העניקו לי את ההנאה שבלמידה. אני מאחל לעצמי להשפיע על הסטודנטים שלי כפי שהם השפיעו עלי.”

כנס TCE יתקיים בטכניון בתאריכים 26-27 במאי וישתתפו בו החוקרים המובילים בעולם בלמידה חישובית ((Machine Learning ובראייה ממוחשבת. עם המשתתפים נמנים פרופסור ריצ’ארד ברניוק מאוניברסיטת רייס, פרופסור רונלד קויפמן, מאוניברסיטת ייל, פרופסור פֵּיימן מילנפר מאוניברסיטת סנטה קרוז קליפורניה, פרופסור יואכים וויקרט מאוניברסיטת SAARLAND בגרמניה, פרופסור גיא גלבוע, פרופסור נתן סרברו ופרופסור רונן טלמון מהטכניון, פרופסור מיכל אירני ממכון ויצמן ופרופסור אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לתוכנית הכנס :http://tinyurl.com/tceprog

צילום : ויקטור סקרלוחין וקובי תמשס, דוברות הטכניון

אלפי החוגגים הוזמנו למחזר את כוסות הפלסטיק במהלך יום הסטודנט, והשתתפו בהגרלת פרסים יקרי ערך.

יוזמה משותפת של אגודת הסטודנטים ומינהלת ‘קמפוס ירוק’ בטכניון הביאה למחזור של 7,000 כוסות פלסטיק ביום הסטודנט באמצעות עמדות מיחזור מיוחדות שהוצבו ברחבי הקמפוס. ארבעה מהסטודנטים החוגגים מיחזרו וזכו בטלפון חכם.

בכל שנה מצטברת במהלך החגיגות פסולת רבה, שהחוגגים משאירים אחריהם ברחבי הטכניון. לעובדי הניקיון נדרשים כמה ימים להתגבר על כמויות האשפה בקמפוס ולהשיב את הסדר על כנו. השנה כאמור, הצטמצמה כמות הפסולת ברחבי הקמפוס משמעותית. הסטודנטים מיחזרו את כוסות הפלסטיק הריקות, תמורת תמריץ: מיחזור של עשר כוסות פלסטיק ויותר זיכה אותם בחולצה ממותגת של יום הסטודנט 2014 , בצ’ייסר חינם ובכרטיס להגרלת טלפונים חכמים.

באגודת הסטודנטים ובמינהלת ‘קמפוס ירוק’ בטכניון מצפים שהיוזמה הירוקה תעלה את שיעור המיחזור, תמנע פיזור פסולת פלסטיק בכל רחבי הקמפוס, ותעלה את המודעות להמשך פעילויות “ירוקות” בקמפוס גם בעתיד.