Yearly Archives: 2014
ד”ר משה מרום. צילום: דוברות הטכניון
תא”ל (מיל.) ד”ר משה מרום מונה כמנהל פרוייקט הטכניון בסין. הטכניון ואוניברסיטת שנטאו מקימים את “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” (TGIT), בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קא-שינג. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ”ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.
ד”ר מרום הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל וקיבל תואר שני ושלישי מאוניברסיטת מונטריי בקליפורניה. הוא שירת בתפקידים בכירים בחיל הים ובשנים בשנים האחרונות עסק במחקר באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן מילא שורה של תפקידים בחברת “קודאק” (מחקר ופיתוח), במהלכם נרשמו תשעה פטנטים, ו”סאיטקס” (פיתוח עסקי בשוק הסיני).
ד”ר מרום פירסם מאמרים מדעיים רבים וזכה בכמה פרסים על הישגיו בפיתוח אמצעים אלקטרוניים.
תלמידי בית הספר הר שכניה עם מנכ”ל Ytek ארתור זמשמן, רמי בורשטיין ממשרד החינוך ומנהל המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ד”ר יבגני קורצ’נוי. צילום : שרון יחזקאל, עמותת Ytek.
ביום חמישי, 15 במאי, התקיימה בטכניון אולימפיאדת הרובוטיקה, בהשתתפות מאות תלמידים מבתי ספר ממג’דל שמס ועד אשדוד. האולימפיאדה נערכה במסגרת תוכנית “רובותפן” המתקיימת בחסות משרד החינוך, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, הטכניון ועמותת Ytek לצמצום פערים בחינוך. השנה מלאו חמש שנים לאולימפיאדת הרובוטיקה, ומתוך כ-15 אלף תלמידים המשתתפים בפעילות Ytek, 350 הגיעו לקו הגמר.
מטרת תוכנית “רובותפן” היא לחשוף תלמידים לטכנולוגיה מגיל צעיר, במסגרת הבית-ספרית, תוך סבסוד מלא. במסגרת התוכנית לומדים התלמידים שפת תכנות ומתמודדים עם אתגרים שונים בתכנות וברובוטיקה. התוכנית מזמנת התנסויות לימודיות מאתגרות בדגש על למידה בין-תחומית ושילוב בין מדעים, טכנולוגיות ומתמטיקה.
“משרד החינוך החליט לעשות סדר בהוראת הרובוטיקה,” אומר רמי בורשטיין, האחראי על הטמעת התחום בבתי הספר היסודיים. “גיבשנו תוכנית לימודים מפורטת, והכוונה היא לעבור בהדרגה מפורמט של חוגים ומנחים חיצוניים לשיעורים שיועברו על ידי המורים הרגילים של בית הספר. צריך להבין שישראל היא חלוצה בהוראת הרובוטיקה, וכיום אנחנו מציעים לכל בית ספר מעין ‘תוכנית מדף’ שאותה הוא יכול להתאים לצרכיו.”
“תריחו את האוויר כאן – הוא אותו אוויר כמו בכל מקום אחר, אבל האנשים פה, כולם עוסקים במדע ובטכנולוגיה,” אמר לתלמידים פרופסור גדי שוסטר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. “כמו שאתם אוהבים מדע וטכנולוגיה, כאן בטכניון יש מבוגרים ש’משחקים’ במדע ובטכנולוגיה כל הזמן.”
“קודם כל, מגיעות מחיאות כפיים להורים, שתומכים בפעילות שלנו”, אמר לתלמידים מנכ”ל ,Ytek ארתור זמשמן. “לכל אחד ואחת מאיתנו יש נגיעה למדע, והמטרה של הפרויקט היא להצית את הסקרנות הטבעית הטבועה בתלמידים. רק השקעה בחינוך לטכנולוגיה ומדע תסלול את הדרך לדור חדש של מדענים, פורצי דרך וזוכי פרס נובל.”
רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, אמר כי “הטכניון הוא עבורנו בית שני, והשנה השקענו חצי מיליון שקל בכל הסטודנטים שלנו שלומדים בטכניון. אין ספק בעתיד הקרוב יילכו כמעט כל המשאבים – חוץ מחקר המוח – לרובוטיקה. “לפני שעה העליתי לפייסבוק תמונה של שלושה ילדים מדליית אל כרמל, שמשתתפים בתחרות, ותוך שעה היו לנו מאה לייקים. זה מראה לנו כמה גדולה ההתעניינות בתחום הרובוטיקה – גם במגזר וגם באוכלוסיה הכללית”.
“מהפכת הרובוטיקה כבר החלה, וכל לחברות ההיי-טק הגדולות בעולם – מיקרוסופט, גוגל, אמזון ועוד – רוכשות טכנולוגיות רובוטיות,” אמר פרופסור משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “הרובוטיקה נכנסת לכל תחום בחיינו, מתחבורה ועד לביטחון. לשמחתי, בני הנוער בישראל מגלים עניין עצום, במונחים עולמיים, ברובוטיקה. אתם, המשתתפים בתחרות, אחראים לקפיצת המדרגה הזאת.”
“בשנה האחרונה הצטרפה לפעילות Ytek חטיבה שקושרת את ההנדסה לרפואה ולגוף האדם,” הוסיף פרופסור שי שהם, המכהן גם כראש המעבדה להנדסת ממשקים עצביים בטכניון. “החיבור הזה בין רפואה והנדסה מתקדם בקצב מהיר בשנים האחרונות, בין השאר בפיתוח התקנים ממוזערים כגון שתלים ללב.”
“מורי רובוטיקה הם מורים מיוחדים מאוד, שמוכנים ללמוד עם התלמידים שלהם ולהודות שלא תמיד הם יודעים בעצמם את התשובות לכל הבעיות,” אמרה למתחרים פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “אלה מורים מסורים וסקרנים, שמקשיבים למה שאתם אומרים ומלמדים אתכם גם את המיומנות החשובה של עבודת צוות.”
“אין בארץ שום פקולטה לרובוטיקה,” מסביר ד”ר יבגני קורצ’נוי. “יש רק מעבדות-רובוטיקה בפקולטות שונות. השאיפה שלנו היא לבנות בתחרויות האלה את הדור שיקים פקולטות ייעודיות כאלה. יש כיום מסה גדולה של תלמידי רובוטיקה, והמספר הולך וגדל, וזו בהחלט כמות שהופכת לאיכות. אנחנו לא מסתירים, כמובן, שדרך הפעילות הזאת אנחנו רוצים לחבר ילדים לטכניון, כך שבבוא העת הטכניון ייראה להם מקום טבעי לרכוש בו השכלה גבוהה.”
“תוכנית הרובוטיקה התחילה אצלנו רק בשנה שעברה,” סיפר סנד דעבוס, תלמיד כיתה ח’, בבית הספר (יסודי-חטיבה) עין קיניא מרמת הגולן, שזכה עם קבוצתו במקום הראשון בתחרות לתלמידי ז’ – ח’. “כבר באותה שנה זכינו במקום השני. השנה השקענו בשיפורים והגענו לתחרות יותר מוכנים. זה כיף לזכות אבל הלימודים מעניינים גם בזכות עצמם – כי אנחנו לומדים שליטה ותכנות בצורה חווייתית מאוד. בגלל זה אנחנו לא מסתפקים בשעות הלימוד המוגדרות, אלא לומדים רובוטיקה גם בזמננו הפנוי.”
“כבר בשלב מוקדם – משיחות עם קבוצות אחרות – הבנו שאנחנו במקום הראשון,” מספר עידן רז, מבית הספר גוונים – עין המפרץ, שזכה עם קבוצתו במקום הראשון לתלמידי ה’ – ו’. “אנחנו קבוצה מכיתות ה’-ו’, ומשקיעים ברובוטיקה הרבה, גם מעבר לשעות הלימוד.”
במקום הראשון לתלמידי ג’-ד’ זכו תלמידי בית הספר מעלה הגליל, מעונה. ובמקום הראשון לתלמידי א’ – ב’ זכו תלמידי בית הספר אופק מכרמיאל.
פרופסור סידי מופיעים בפני הסטודנטים המצטיינים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
הטכניון השיק תכנית ראשונה מסוגה בארץ לעידוד סטודנטים ערבים מצטיינים.
ירידה משמעותית נרשמה בטכניון במספר הסטודנטים הערבים הנושרים ממנו. בתוך שמונה שנים ירד אחוז הנושרים מ-73 ל-12. כך נמסר בטקס פתיחת תכנית ראשונה מסוגה בארץ לסטודנטיות וסטודנטים ערבים מצטיינים.
עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור יוסף ג’בארין, אמר כי התכנית נבנתה לאחר שהתברר כי פעילות הטכניון בהורדת הנשירה בקרב סטודנטים ערבים נחלה הצלחה, ולאחר שאחוז הסטודנטים הערבים בטכניון הגיע לאחוז האוכלוסיה הערבית הכללית. עתה הוחלט על תכנית רב שנתית לסטודנטיות ולסטודנטים הערבים המצטיינים בטכניון שעיקרה: עידודם להמשיך בלימודיהם לתארים מתקדמים וסיוע בשילובם בשוק העבודה הישראלי.
“כשאני סיימתי ללמוד הנדסת מכונות בטכניון, לא הצלחתי למצוא עבודה במשך שנה”, סיפר פרופסור ג’בארין לסטודנטיות ולסטודנטים המצטיינים. “לבסוף מצאתי עבודה כשומר בבית הקברות של חולון. החלטתי להמשיך בלימודי והיום אני חבר סגל בטכניון. גם אתם יכולים לעשות זאת”.
סקר שערך בקרב המצטיינים העלה כי 56% מהם רוצים להמשיך לתארים מתקדמים. רובם ביקשו להבין טוב יותר את העולם העסקי והתענינו ביזמות. רבים ביקשו גם לשפר את שליטתם בעברית ובאנגלית.
בעקבות ממצאי הסקר נבנתה התכנית, בתמיכת “יד הנדיב” והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הסטודנטים המצטיינים ישתתפו בסדנאות מיוחדות, יסעו לסיורים במעבדות מובילות בחו”ל ויקבלו מלגות. מענק מיוחד יינתן למרצים שילוו אותם.
פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית אמר לסטודנטים ולסטודנטיות: “שנים רבות עסקנו בחברה הערבית בהישרדות, משום שלא היו לנו הרבה הזדמנויות. עתה הבנו שיש לפרוץ דרך, והצטיינות היא המפתח לכך.
כל מעסיק חושב על המפעל שלו ורוצה להעסיק את המצטיינים והטובים ביותר. מנסיוני – הצטיינות זה לא דבר קל. היא כרוכה בהתמדה, בנחישות וגם ביכולת להתמודד עם כישלונות. כדי להצליח – אנו חייבים להתמודד גם עם כישלון. ובעתיד, כשתצליחו, זכרו כמה תמיכה קיבלתם בטכניון ותתחילו להחזיר לחברה”.
שרה קציר, ראש היחידה לקידום סטודנטים במשרד דיקן הסטודנטים, אמרה: “אנו יוצאים היום לדרך חדשה, לאחר שהצלחנו לצמצם את הנשירה. הצטיינות צריכה תחזוקה מתמדת ואני בטוחה שתצליחו. אתם הראשונים בארץ שמשתתפים בתכנית חדשה זו ועיני רבים נשואות אליכם”.
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור ג’בארין. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון