asraf1

חוקרי הטכניון ניצלו תכונה ייחודית של ייצור ליזוזומים רבים ואגירה דרמטית ובלתי הפיכה של תרופות בליזוזומים – כ”עקב אכילס” וכ”סוס טרויאני תרופתי” לשם הרג תאים סרטניים עמידים. על פריצת דרך מחקרית זו יוענק בחודש הבא לפרופ’ יהודה אסרף, דיקן הפקולטה לביולוגיה, פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות ויזמות. הטכנולוגיה החדשנית נרשמה כפטנט אמריקני מאושר ומעוררת עניין רב בחברות תרופות בינלאומיות חשובות. הגישה הטיפולית האפשרית פורסמה בכתב העת Cell Death and Disease וזכתה לסיקור נרחב בכתבת Spotlight של Cell Press.

“תאי סרטן רוכשים קשת רחבה של מנגנונים מתוחכמים כדי להתגבר על הטיפול התרופתי המכוון נגדם”, מסביר פרופסור אסרף. “תופעה זו, הידועה בשם ‘עמידות רב-תרופתית’, נובעת לעיתים קרובות מכך שלתאים הסרטניים שפע של חלבונים המצויים בקרום התאים הסרטניים והפועלים כמשאבות המשליכות מגוון של תרופות אנטי-סרטניות אל מחוץ לתאים הסרטניים. כך הופך הגידול הממאיר לעמיד בפני הטיפול הכימותרפי”.

ידועים שני סוגי עמידות רב-תרופתית – עמידות מורשת הקיימת טרם הטיפול התרופתי, ועמידות נרכשת המופיעה עקב הטיפול התרופתי. לפיכך, פרופ’ יהודה אסרף, עם צוות המחקר שלו ד”ר מיכל שטרק, ד”ר ערן ברם וימית אדר, שמו להם למטרה לפתח איסטרטגיות טיפול חדשניות על-מנת להתגבר על תופעת העמידות הרב-תרופתית המהווה מכשול קשה בטיפול התרופתי בסרטן.

החוקרים תרו אחר “עקב אכילס” שיהווה נקודת תורפה למיגור תאי סרטן עמידים אלה. הם גילו כי תאי סרטן בעלי עמידות רב-תרופתית מכילים לעיתים קרובות מספר רב של אברונים מיקרוסקופיים תוך-תאיים הקרויים ליזוזומים. הליזוזומים נתגלו לראשונה ב-1974 ע”י חתן פרס נובל פרופ’ כריסטיאן דה-דוב. הליזוזומים הם שלפוחיות חומציות תוך-תאיות המכילות עשרות אנזימים המפרקים מרכיבי תא שונים ובכללם חלבונים, שומנים, סוכרים, DNA ו-RNA. תפקידם של הליזוזומים הוא פירוק מרכיבי תא אלה ואחרים שהגיעו לפרקם ובכך שומרים הליזוזומים על תפקוד נאות של תאי הגוף. החוקרים גילו עוד, כי תרופות מסיסות-שומן הרגישות לאור, בעלות תכונות של בסיסים חלשים, מתרכזות באופן סלקטיבי בליזוזומים הרבים בתאי-הסרטן העמידים. “לתא סרטני בעל עמידות רב-תרופתית שתי מערכות הגנה משלימות”, מסביר פרופ’ אסרף. “האחת – חלבוני המשאבה היושבים בקרום התא ומשליכים ביעילות תרופות אנטי-סרטניות שונות. השניה – ריבוי הליזוזומים; רבות מהתרופות האנטי-סרטניות הן מסיסות-שומן ובעלות תכונות של בסיסים חלשים. קרי, בסביבה חומצית כמו בתוך הליזוזומים, התרופות נטענות מטען חיובי, נלכדות בליזוזומים ומצטברות לריכוזים גבוהים ביותר. תרופה אשר הצליחה לחמוק משומרי הסף, הלא הן המשאבות הפולטות את התרופות האנטי-סרטניות, תיאגר ביעילות רבה בליזוזומים הרבים המצויים בתאים העמידים ובכך תימנע הפגיעה של התרופה באתר המטרה שלה בתא הסרטני, דבר המביא לעמידות רב-תרופתית.

“את התכונה הייחודית הזו ניצלנו כ’עקב אכילס’ וכ’סוס טרויאני תרופתי’ לשם הרג תאים סרטניים עמידים”, מסביר פרופ’ אסרף. “כאשר הקרנו באור תאים עמידים אלה המכילים את התרופות הרגישות לאור הכלואות בליזוזומים, נוצרו רדיקלים חופשיים של חמצן שהרסו את קרום הליזוזומים וכתוצאה מכך כל תוכן הליזוזומים נשפך באחת לתוך התא סרטני. דבר זה הביא לשחרור מסיבי של האנזימים הנ”ל, ולעיכול מהיר והרס התאים הסרטניים העמידים”.

 בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים ובהם פרופ’ גריפיון, ד”ר נובק-סליווינסקה, פרופ’ ואן דן- ברג, פרופ’ סקלדנובסקי וכן פרופ’ סרנה מהולנד, שווייץ, ופולין הסתבר בניסויים במודל חי, תוך שימוש בגידולים עמידים של סרטן השחלה מאדם, שליבת הגידול הסרטני נהרסה לאחר החשיפה לאור של תאים שאגרו תחילה את התרופה בליזוזומים. יתירה מזאת, עקב הרדיקלים החופשיים שנוצרו לאחר החשיפה לאור, כלי-הדם המזינים את הגידול הממאיר נהרסו ואחרים נחסמו. כתוצאה מכך, נותקה אספקת הדם לתאים שנותרו בגידול הממאיר, דבר שהביא להרג התאים הממאירים הנותרים. פרופ’ אסרף וצוות המחקר שלו שוקדים עתה על פיתוח של דור שני של “סוס טרויאני” תרופתי מוכוון מטרה לתאי סרטן בלבד תוך התבייתות לקולטנים חלבוניים המצויים באופן סלקטיבי על-פני תאים ממאירים מבלי לפגוע בתאי הגוף הבריאים. קולטנים אלה יחדירו את “הסוס הטרויאני” התרופתי לתוך הליזוזומים ואזי ישופעלו ע”י הקרנת אור ע”י סיבים אופטיים. זאת ועוד – החוקרים מפתחים “סוס טרויאני” אלטרנטיבי שישופעל ע”י גלי אולטרהסאונד שאפשר למקדם בכל רקמה סרטנית או גרורת סרטן בגוף החולה.

עם זאת, פרופ’ אסרף מדגיש כי הדרך לפיתוח “סוס טרויאני תרופתי” לטיפול מעשי בגידולים ממאירים באדם, עדיין ארוכה.

בתמונה:  תאי סרטן הריאה בעלי עמידות רב-תרופתית מכילים מספר רב של ליזוזומים (שלפוחיות צבועות באדום, השווה שורה תחתונה של התאים העמידים, לשורה העליונה של תאי הסרטן הרגישים בעלי מיעוט של ליזזוזומים). התרופה הרגישה לאור מצטברת לריכוזים אדירים בליזוזומים הרבים בתאים העמידים (שלפוחיות צבועות בירוק) ולאחר הקרנה באור הליזוזומים הרבים מתפוצצים עקב היווצרות של רדיקלים חופשיים של חמצן, האנזימים הליזוזומאליים משתחררים באחת לתוך התאים, מעכלים את תוכן התאים הסרטניים והורגים אותם.

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

השושן הצחור הוא פרח יפה ונדיר, הפורח לתקופת זמן קצרה (כשבועיים) במהלך השנה בשני מקומות בארץ: בגליל העליון ובכרמל. בימים אלה הוא פורח בגן האקולוגי של הטכניון, המציג את נוף הכרמל הקדום והמשמר חורש טבעי וייצוגי בכרמל.

“חשיבותו של השושן הצחור כסמל בדת הנוצרית, גרמה לאיסוף ולעקירה רבה של בצלי שושן בארץ-ישראל על ידי צליינים מאירופה,” מסביר מנהל הגן חנוך רפפורט, “בתחילת המאה ה-20, נדמה היה כי הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר, נכחד מהארץ. הבוטניקאי אהרון אהרונסון ניסה לאתרו אולם ללא הצלחה. בשנת 1925 גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין בגליל העליון, ולאחר מכן נמצא הפרח, על ידי טוביה קושניר, גם באזור נחל יגור בכרמל.
עם השנים התגלו מספר אתרים נוספים בארץ שבהם פורח השושן צחור, אך הצמח עדיין בסכנת הכחדה. לפי הידוע, ניתן היום למצוא את פרח השושן הצחור בכרמל ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. בית הגידול האופייני של השושן הצחור בישראל הוא מצוקי גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. בראשית שנות התשעים נשתל הצמח בגן האקולוגי של הטכניון, כדי לשמור עליו מסכנת הכחדה.”

“השאיפה שלנו בגן האקולוגי היא להציג לציבור כמה שיותר מינים נדירים הייחודיים לכרמל והנמצאים בסכנת הכחדה”, אמרה הבוטנאית בשמת סגל, “אנו מזמינים את הציבור לבקר בגן האקולוגי וליהנות מהפריחה המקסימה של פרחי השושן.”

הגן האקולוגי בטכניון, משתרע על שטח של 20 דונם. הוא הוקם בשנת 1982 על ידי פרופסור זאב נָאוֶה כגן “פונקציונאלי”, שיאחד את היפה עם המועיל; שבו יגדלו וייחקרו צמחים שיש בהם תועלת ביולוגית, אקולוגית והנדסית גם יחד; ובעיקר – צמחים שהינם חסכוניים במים ואינם דורשים טיפול רב. היום הוא מוכר כגן בוטני, היחיד בכרמל, ועוסקים בו בחקלאות ובשמירה על מינים נדירים.

לפרטים נוספים : http://ecogarden.technion.ac.il/

ד"ר נירה אורני מתכוננת לטקס קבלת תואר דוקטור. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

ד”ר נירה אורני מתכוננת לטקס קבלת תואר דוקטור. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

היום, יום רביעי (14.5) יעניק הטכניון תוארי “דוקטור לפילוסופיה” (PhD). אחת מ-169 מקבלי התואר היא נירה אורני, חיפאית בת 78. היא קיבלה את שלושת תאריה מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, והדוקטורט שלה, בהנחיית פרופסור רחל אלתרמן, עסק ב”גורם הזמן בהפקעות קרקע – מבט השוואתי על ישראל וויקטוריה (אוסטרליה)”.

כל בני משפחתה יגיעו לראות אותה מקבלת את התואר מידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, ביניהם בעלה יואב, שלוש בנותיה וששת נכדיה. “במשפחה ידעו שאני סבתא עסוקה כי יש לי דוקטורט על הראש, וכולם מאוד מעריכים את קבלת התואר,” היא אומרת.

נירה, שתישא דברים בטקס בשם מקבלי התואר, מודה שהיא קצת מתרגשת. “להתחיל בלימודי הדוקטורט בגיל 73 זה לא מובן מאליו,” היא אומרת. “כולם שואלים אותי מה יצא לי מזה והאמת שלא יצא לי מזה שום דבר מעשי, רק עניין רב ואתגר.

ב-2003 יצאה נירה אורני לגמלאות מעיריית חיפה, שם שימשה מנהלת המחלקה לתכנון עיר ועוזרת למהנדס העיר. “עבדתי מול יזמים ותושבים רבים, ועסקתי רבות בקידום תכניות לאישור ובתכנון עתידי של העיר. הרבה השתנה מאז תקופתי בעירייה. למשל, היום קיים חוק חופש המידע, והמודעות לשיתוף הציבור הרבה יותר גבוהה. עם זאת, כפי שמצאתי במחקר שלי, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ממדינות כמו אוסטרליה.

“כשפרשתי מהעירייה פנו אלי מהטכניון בבקשה לערוך ספרים שהוצאו על בסיס עבודות תזה. בשלב מסוים אמרתי לעצמי, למה שאעבוד כל כך קשה עבור אחרים כשאני יכולה לכתוב בעצמי את המחקר? עבדתי על הדוקטורט כחמש שנים. היות שחקרתי הרבה פסקי דין, לקחתי גם קורסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לא מיהרתי לשום מקום ולמדתי קורסים שעניינו אותי.

“את התואר השני שלי סיימתי בתחילת שנות התשעים. הרבה השתנה מאז בעולם האקדמי, בעיקר מבחינת הנגישות לנתונים ולמידע. היום, במקום לשבת שעות בספרייה, אני משיגה מידע רב בלחיצת כפתור מהבית. זה מאוד מקל, בייחוד במחקר כמו שלי, שסקר הרבה חוקים ופסקי דין.”

“לאורך כל שנות כתיבת התזה היה לי ברור שאסיים, אך לא חשבתי שההשקעה תהיה כל כך גדולה. בעלי יואב תמך בי לאורך כל הדרך וללא הדחיפה שלו, אני לא בטוחה שהייתי מתחילה עם זה.

הקשר שלה עם הדוקטורנטים הצעירים מצוין, לדבריה. “יש לנו קבוצת וואטסאפ משותפת ואנו נוסעים יחד לכנסים אקדמיים בעולם. יש יחסים חבריים ואני אחת מהם, ללא אפליה לטובה או לרעה.”

מחקרה של אורני עסק, כאמור, בהשוואה בין ישראל ואוסטרליה. “חוק ההפקעות באוסטרליה הוא חוק פשוט, יעיל ומנוסח בבהירות וכפי שאמרו מנסחיו – מעודד שיתוף פעולה בין הרשויות לאזרחים במקום עימותים”, היא אומרת. “זהו חוק הדואג לאזרח בלי לפגוע בכוחן של הרשויות לתכנן. תיקון חוק ההפקעות הישראלי, לעומתו, שנכנס לתוקף בשנת 2010, עשוי טלאי על טלאי ואינו בהיר. הוא מעדיף את האינטרס של הרשויות על פני האזרח.

לדוגמה, בוויקטוריה מודיעים אישית לכל מי שעשוי להיות מושפע מההפקעה, החל מתהליכי התכנון הראשוניים ובשלבים השונים. בישראל, לעומת זאת, ברוב המקרים אין חובת הודעה אישית על הייעוד להפקעה בתכנית ויש סיכוי שבעל הקרקע כלל לא יידע על המהלך. מכיוון שהחוק לא מחייב את הרשויות להודיע אישית לנפגעים הם עלולים לאבד את הפיצוי המגיע להם.”

יש לי סיפוק מהשלמת המשימה וגם ממה שמצאתי במחקר. בהשוואה לאוסטרליה מצאתי שחוקי הפקעות הקרקע במדינת ישראל אינם הוגנים ויעילים לאזרח, וחשוב לי להעלות את המודעות לכך.”

טקס הענקת התארים יתקיים מחר ,יום רביעי, 14.5.14, בשעה 18:30, באמפיתאטרון ע”ש קלנר בטכניון.

הטקס יועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון – https://www.facebook.com/Technion.Israel

פרופסור משנה איתמר קהאן. צילום: דוברות הטכניון

פרופסור משנה איתמר קאהן. צילום: דוברות הטכניון

“המחקר בתחום זה עומד בפני אתגרים משמעותיים, ועלינו ליזום דרכים חדשות להתמודד עם אתגרים אלה ולפתח תחומים כגון התערבות מוקדמת וטיפולים חדשים. היעד: שיפור איכות החיים והעצמת היכולות של חולי נפש”; “הפרעות שינה יכולות לפגוע בתפקודם של תאי גזע ממערכת החיסון”.

מדענים, רופאים וחולים יגיעו השבוע לאוסטרליה למפגש ייחודי שנועד לפתח טיפולים חדשים -למחלות פסיכיאטריות/מחלות מוחיות המשפיעות על הנפש והקוגניציה. במפגש של פורום Meeting for Minds ישתתפו שני חוקרים מהטכניון, אסיה רולס ואיתמר קאהן. הכינוס נערך בשיתוף עם אגודת ידידי הטכניון באוסטרליה.

בשנים האחרונות נערכות יותר ויותר מחקרים בהדמיות המוח בקרב אנשים עם מחלות פסיכיאטריות הסובלים מהפרעות רגש (כגון דיכאון וחרדה), קוגניציה (כגון אוטיזם, והפרעות קשב), ותפיסה (סכיזופרניה). המטרה העיקרית: לצבור מידע בהיקף משמעותי מאלפי נבדקים בריאים וחולים, על מבנה המוח ותפקודו בתקווה להסיק ממידע זה נתונים על המחלה או ההפרעה (קיומה, חומרתה, התפתחותה). במחקרים אלה נצבר מידע מעוברים, פעוטים, נערים, מבוגרים וזקנים. בהקשר של הפרעות פסיכיאטריות ונפשיות, האתגר הוא לאסוף מידע בשלבים המקדימים את הופעת ההפרעה מקבוצות בסיכון או מיד בראשיתה מקבוצות של חולים ולקחת בחשבון גורמים סביבתיים אשר במחלות פסיכיאטריות נודעת להם חשיבות מכרעת.

“הפרעות פסיכיאטריות ונפשיות הן אתגר משמעותי, מאחר שמקור ההפרעה עשוי להיות מתהליכים ביולוגיים וגורמים סביבתיים אשר משפיעים בשלב העוברי, בילדות או בהתבגרות, שנים רבות לפני שהתסמונת באה לידי ביטוי. מכאן הצורך בהדמיה על פני שנים רבות ובאוכלוסיות נרחבות”, אומר פרופסור משנה קאהן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “אימוצה של הדמית מוח על פני אוכולוסיה רחבה ולטווח ארוך, והניסיון לזהות גורמי סיכון שָׁנִים רבות לפני הופעת התסמונת, יעניקו לנו הבנה רחבה יותר של הפרעות פסיכיאטריות ונפשיות במטרה למנוע, לבלום או להסיג אותן ולנבא תגובה לטיפול ספציפי”.

“אני רוצה לקדם בכינוס את הדיון בהשלכות הבריאות הנפשית על החסינות הפיסית שלנו ובייחוד על תפקוד מערכת החיסון”, אומרת פרופסור משנה אסיה רולס. “המעבדה שלנו מתמקדת בהשפעת המוח על תפקוד מערכת החיסון. למשל, אנחנו רואים שהפרעות שינה יכולות לפגוע בתפקודם של תאי גזע ממערכת החיסון.  גם רגשות יכולים להשפיע על מערכת החיסון, למשל, רגשות שליליים כמו לחץ ומתח נפשי –  יכולים לפגוע ביכולת להתמודד עם מחלות. רגשות חיוביים כמו הציפייה שתרופה חדשה תעזור, ידועים כבעלי השפעה חיובית על המצב הפיסי ומוכרים כאפקט פלסבו. אני אנסה לקדם את הצורך והחשיבות של מחקר המשלב את שני התחומים, המוח ומערכת החיסון כדי להבין את המנגנונים הנוירונליים המקשרים בין המוח למערכת החיסון.

 התקדמות משמעותית בהיבטים הרפואים של נושא זה מחייבת שיתוף פעולה בין אנשי מדע בסיסי מדיסציפלינות שונות ורופאים-חוקרים. מפגש הפורום Meeting for Minds עושה צעד אחד נוסף – שיתוף של מטופלים ומשפחותיהם בדיונים על הכיוון המחקרי. “מנקודת הראות שלי זהו צעד משמעותי, שכן כדי להתקדם אנו זקוקים לשיתוף פעולה בעיקר בזיהוי הסובלים שבתחילת הדרך ובהשתתפות פעילה במחקרים שנמשכים על פני שנים רבות”, אומר פרופסור משנה  קאהן.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור משנה אסיה רולס. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' נמרוד מויסייב

פרופ’ נמרוד מויסייב

-מאת אהוד אבירן-

כאשר ניגשתי לראיין את פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה בטכניון, הוא התעקש שאקרא לו פשוט נמרוד. בתור אחד החוקרים הבולטים בשטח מכניקת הקוונטים ותיאורטיקן מובהק, שמנגד משמש כמרצה וותיק ואיש חינוך נלהב, תהיתי איך מתקיימות להן יחד השאיפה להבנת העלום והמופשט, והרצון להסביר את הכל במובנים הפשוטים ביותר. מסתבר שאפשר.

סיפורו של נמרוד מקביל לסיפורה של מדינת ישראל, שכן הוא יליד שנת 48′. אביו היה סטודנט להנדסת חשמל בטכניון, ונמרוד נולד במהלך לימודיו של אביו: “אף פעם לא תכננתי להיות פרופ’ מדען, למרות שכשהייתי בגיל 6 המורה בבית הספר צחקה וקראה לי הפרופסור המפוזר. אבל זה נכון שמגיל קטן… מאד התעניינתי בדברים שקשורים למדע, רק לא קראתי לזה ככה.” בהמשך, הפך התלמיד הצעיר והסקרן לעתודאי בפקולטה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. הדרך שאותה התווה לעצמו נבעה מהאהבה למתמטיקה, אותה נטע אביו בליבו עוד בימיו בתיכון: “… כשהתחלתי ללמוד בבית הספר התיכון, אבא שלי נתן לי לקרוא ספר שנקרא “מתמטיקה למיליון”, ספר מאד עבה במתמטיקה שמלמד אלגברה וגיאומטריה וטריגונומטריה… ומאד אהבתי את זה, כי זה היה קשור להראות איך באמצעות כלים מתמטיים פשוטים אפשר לקבוע דברים… וזה מאד ריתק אותי, מאד אהבתי את זה…”

הסיפור כיצד הגיע התלמיד חובב-המתמטיקה ללימודי הכימיה דווקא, נובע אף הוא מסקרנות: כנער צעיר היה נמרוד קורא ירחון מדע, ובין דפיו התוודע למכניקת הקוונטים ולכלים המתמטיים הנדרשים לה. הוא נסחף אחר המתמטיקה ותורת הקוונטים למה שחשב יהיה ההמשך הטבעי – לימודי הכימיה – רק כדי לגלות שהעולם שסיקרן אותו שייך יותר לתחומים אחרים: “אז כשהלכתי לאוניברסיטה – הייתי עתודאי – בגיל 18 הלכתי ללמוד כימיה, כי הייתה לי מעבדה ואהבתי את זה. וכשלמדתי באוניברסיטה בפעם הראשונה, היה ברור לי ולכולם שבעצם אני אוהב מאד מתמטיקה ופיסיקה, אבל לא עזבתי את הכימיה כי הבעיות המורכבות והמעניינות בקוונטים הן במערכות רב-חלקיקיות כמו במולקולות ובתהליכים כימיים…” –  כאשר פיסיקה וכימיה פוגשים במתמטיקה.

נמרוד הגיע לפקולטה לכימיה בטכניון בעקבות חבר שלו מהתיכון שבהשפעתו בנה מעבדה בביתו. הוא למד וחקר בתקופה בה התרחב השימוש במחשבים לפתרון בעיות מדעיות ושימושיות. “התעסקתי כל החיים המדעיים שלי בפיתוח אלגוריתמים נומריים [שיטות לקבל פתרון מספרי מדויק – א”א] לפתור את משוואת שרדינגר [המשוואה המרכזית במכניקת הקוונטים – א”א], ובשנים האחרונות אני מתמקד במערכות אטומית ומולקולריות ואינטראקציות שלהן עם שדה קרינה של לייזר חזק.” מה גדולה הייתה הפתעתי, שכאשר שאלתי אותו לגבי היישום של המחקר שלו, ענה לי שאין לו מושג. נמרוד עוסק במדע טהור – מחקר לשם המדע – ולפיכך כמעט ולא מתעסק בצד היישומי של התיאוריה. עם זאת, בעבר היו לו סטודנטים שהצליחו ליישם בהצלחה רבה את מה שחקרו תחת הנחייתו. לדוגמא, רכיב אופטי לשליטה וניתוב פותח על סמך תאוריות שפיתח עם תלמידיו ובשיתוף עם פרופ’ מאיר אורנשטיין מהנדסת חשמל (כיום מדעי המחשב) וכיום נמכר ע”י חברה אמריקאית, שאיתה התמזגה חברת ההזנק (סאטרט-אפ) שהקימו.

כאשר נשאל בנושא עתידו של המדע, נמרוד מקפיד להבהיר: “אם אתה שואל אותי איך המדע יתפתח – אין לי מושג, שום בצל ירוק… אני מאד מקווה שיהיו תופעות פיסיקליות שיגרמו לכך שפתאום יראו שמכניקה קוונטית לא מספיקה וימציאו משהו חדש. אבל אין לי שום יכולת ורצון אפילו להתנבא, אני חושב שזה אפילו לא מדעי.”

בנוסף לתפקידו כמדען חוקר, נמרוד משמש זה שנים רבות כמרצה ומוביל דרך בהוראה – בתור מי שכתב את הספר בתחום (תרתי-משמע!), הקים את תחרות הכימיאדה (התחרות הלאומית לכימיה) ואת תכנית המצוינים ע”ש צ’ייס בטכניון (לקידום סטודנטים מצטיינים), ונחשב למרצה המיתולוגי של הקורסים בכימיה קוונטית לסטודנטים בתואר ראשון, נמרוד רואה סגולה גדולה בללמוד ולעבוד במקביל לסטודנטים צעירים ומבריקים: “ברגע שאתה עובד עם צעירים כל הזמן, ואתה רואה את זה בתור יעד לעזור להם להתפתח ולהיות טובים יותר – ואפילו טובים ממך – בתחום שבו הם עוסקים, אז באופן טבעי אתה חושב על הוראה וחינוך. את הספר כתבתי בגלל זה – כדי לעזור לאנשים, והחלום שלי הוא שילמדו את הנושא בתיכון.” נמרוד מציע פתרון למצבם הירוד של התלמידים במתמטיקה, כפי שהוא רואה בכיתתו: “אנשים לומדים יותר מדי שנים לקרוא ולכתוב, לעשות חשבון אלמנטרי. אני חושב שהילדים הצעירים, יש להם המון דמיון והמון יכולות ואתה צריך רק לעורר את הסקרנות שלהם… אני חושב שהפתרון הנכון הוא לעורר את הסקרנות של אנשים שיקראו בעצמם – כיום יש כל כך הרבה מקורות מידע באינטרנט, בספרים – ולבצע יחד איזשהו פרויקט. ואז להתאסף ביחד כמו שאריסטו ותלמידיו היו מתאספים, ולדון ולנסות להבין ביחד מה לא הבינו, ורק אז להסביר – דברים היו נקלטים בצורה אחרת.”

בתשובה לשאלה, ‘מה אתה מוצא שהוא החלק המלהיב ביותר בעבודתו של חוקר ומורה?’ הודה נמרוד שהוא אוהב לפתור חידות הגיון. עד כדי כך, שכאשר היה צעיר היה אפשר להסיט אותו לגמרי ממסלולו עם חידה טובה. כיום, הוא רואה במדע את החידה הגדולה מכל: “חידות שמעניינות אותי בד”כ דורשות חשיבה לוגית, אז חשיבה לוגית מהסוג הזה אני מכניס גם למדע שלי. בשביל לפתור “חידות” מדעיות אני צריך – חוץ מחשיבה לוגית מסודרת – גם ארגז כלים, ואת ארגז הכלים הזה רכשתי – ואת חלקו אני רוכש אפילו היום… אחרי שיש לך ארגז כלים מספיק גדול, אז הסיפוק הוא עצום שאני יכול לגשת ולהשתמש בו כדי לפתור בעיות בתחומים שאני בכלל לא ידעתי על קיומם.” כמורה, נמרוד נהנה מאד מהעבודה לצד הסטודנטים הצעירים שלו, שלדבריו משמשים לו גם מורים-לעת-מצוא: “אני נהנה מזה – אולי זה קשור לזה שאני אוהב ללמד – שיש אינטראקציות עם חבר’ה צעירים, הסטודנטים שהיו אצלי היו סופר מוכשרים וטובים, יעידו המקומות שבהם הם נמצאים היום, חלקם פרופסורים בכל מיני אוניברסיטאות וחלקם מובילים בתעשיות מתקדמות… וזה היה לי הנאה צרופה לראות איך אנשי מגיעים אלי ובעזרתי הם מתפתחים ומפתחים את הפוטנציאל שלהם בצורה מקסימלית… גידול הדור הצעיר, זה תמיד הכיף הכי גדול.”

לסיום, שאלתי את פרופ’ מויסייב איזו עצה הוא היה נותן לסטודנטים חדשים בטכניון. לאחר מחשבה רבה, הוא אמר: “לאלה שבאים ללמוד לא כדי לרכוש מקצוע, או שלא ברור להם מה הם רוצים – לאלה יש לי כן עצה: שירכשו את כלי היסוד. אם מישהו רוצה ללכת לנושא שהוא יותר ביולוגי, ויש לו יכולות מתמטיות, אני אגיד לו: תלמד ביולוגיה, אבל אל תזניח את פיתוח יכולותיך המתמטיות כי זה בסוף באיזו שהיא צורה זו הייחודיות שתהיה לך בביולוגיה. והפוך – אם יש מישהי שהולכת לפיסיקה תיאורטית, ויש לה יכולות גם בתחומים אחרים, אז שתפתח אותם. שתהיה להם ייחודיות שונה מאחרים בתחום שבו הוא נמצא. העיקר שיעשו את זה בכיף, שילמדו ושייהנו ממה שהם עושים, שלא יפחדו לשנות כיוון”. הכלי החשוב ביותר, בעיניו של נמרוד, הוא הדרך שהסטודנט רוכש כדי להתמודד עם בעיות, וזו המתנה שהוא מעניק לתלמידיו: “…אז מה הם קיבלו? הם קיבלו איך ניגשים לבעיה, איך חושבים עליה, איך מציגים אותה, איך תוקפים אותה, איך פותרים אותה. זה מה שהם למדו: איך לחשוב.”

אהוד אבירן הוא סטודנט במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ולמד בקורס “תקשורת המדע” בהנחית פרופסור משנה אילת ברעם-צברי

כנסת ישראל

כנסת ישראל

המערכת הצליחה לנבא בדיוק של כ-80% את הצבעותיהם של חברי הכנסת,  ובכ-67% את אלו של המפלגות.

סטודנטים בטכניון פיתחו מערכת לחיזוי תוצאות הצבעה בכנסת. את המערכת הייחודית פיתחו הסטודנטים יגאל  קרייצ’מן ונדיר יזרעאל, סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב בקורס בינה מלאכותית, בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ. השניים יצרו מערכת ממוחשבת המנבאת, על סמך פרמטרים שונים מהצבעות עבר, כיצד יצביעו חברי הכנסת כיחידים והמפלגות כקבוצות על הצעות חוק שונות.

התוכנה אף חוזה, לפי אותם פרמטרים, כיצד יצביעו הח”כים והמפלגות על הצעות חוק עתידיות, אפילו כאלה שטרם נכתבו. הרעיון, אומרים יזרעאל וקרייצ’מן, היה לבנות מודל שיאפשר למי שייגש לכתוב הצעת חוק חדשה לדעת כיצד יצביע עליה כל ח”כ וח”כ. לדבריהם, זהו כלי “שיהיה ניתן להיעזר בו עוד בשלב כתיבת הצעת החוק, כדי לשפר את סיכוייו של החוק לעבור.”

יזרעאל מספר כי כשהחליטו השניים לבחור פרויקט מתחום הלמידה החישובית, הם חיפשו “רעיון שיהיה מיוחד ומאתגר, ושיהיה לנו מידע זמין עבורו.” לדברי קרייצ’מן, “חיפשנו נושא שיש בו מאגר מספיק גדול של תשובות קיימות על שאלה כלשהי, כך שבכל פעם שהמערכת תענה על שאלה, נוכל לבדוק מול המאגר אם התשובה אכן נכונה.”

את המאגר המבוקש מצאו קרייצ’מן ויזרעאל באתר האינטרנט “כנסת פתוחה”, מיזם שנבנה ומתוחזק בידי עמותת מתנדבים בשם ‘הסדנה לידע ציבורי’. זהו אתר המנגיש לציבור מידע ונתונים על פעילות הכנסת – כולל, כמובן, פירוט החקיקה המתבצעת בכנסת ופרטי הצבעות הח”כים והמפלגות על הצעות החוק בשלביהן השונים.

למאגר ההצבעות באתר ‘כנסת פתוחה’ יש יתרון נוסף, מעבר לגודלו, והוא קשור באחת השיטות ליצירת מודל חיזוי על ידי שימוש בלמידה מתוך דוגמאות. בשיטה זו נבנה מודל הלוקח אחוז מסוים של דוגמאות מהעבר – במקרה הזה הצעות חוק שעברו בכנסת הקודמת – לומד אותן ומבצע על פי תוצאותיהן סימולציית-חיזוי לגבי דוגמאות העבר שאליהן טרם נחשף. השוואת תוצאות אלה לתוצאות האמיתיות מאפשרת הערכה של רמת הדיוק של החיזוי הממוחשב.

כדי שתוכנה תוכל ללמוד מתוך דוגמאות, צריך לדעת להגדיר נכונה את התכונות שעליה ללמוד. כשמדובר באיפיון הצבעות על חקיקה, מדובר בשורה ארוכה ומורכבת של תכונות, משום ששיקולי ההצבעה – בפוליטיקה בכלל ובזו הישראלית בפרט – רבים ומרובדים. עוד יתרון שסיפק האתר, לפיכך, הוא פילוחים נושאיים ותוכניים של הצעות החוק השונות. האתר

מסמן את ההצעות הן על סמך ‘תיוגים’ – שיטה הממיינת את החוקים לפי נושאיהם – והן על סמך ‘אג’נדות’ –  כלומר לפי השאלה אם החקיקה מקדמת את הנושא האמור (זכויות אדם, למשל) או פוגעת בו.

הסטודנטים מספרים על האתגרים הרבים שניצבו בפניהם. כך, למשל, היה צריך להכניס למערך השיקולים את העובדה שהתיוגים אינם תמיד מדויקים. עניין נוסף הוא הפער בין נוסח הצעת החוק שהוגשה לכנסת  לבין זו שהגיעה להצבעה בקריאה שלישית – פער שיכול לשנות את האג’נדה של החוק, עד כדי כך שבמקרים מסוימים, ח”כים שהגישו הצעות חוק הצביעו בסופו של דבר נגדן. גורמים נוספים שנלקחו בחשבון – לחצים קואליציוניים, שיקולים אישיים של ח”כים ומעברים של ח”כים ממפלגה למפלגה ושל מפלגות מקואליציה לאופוזיציה ולהיפך, משפיעים עמוקות על תוצאות ההצבעות.

בנוסף, נטייתם של הפרלמנטרים הישראלים להיעדר מהצבעות עלולה אף היא להוביל להטיות סטטיסטיות. בממוצע, מצאו קרייצ’מן ויזרעאל, מגיעים לכל הצבעה על  חוק 19.95 ח”כים – פחות משישית מכלל חברי הכנסת. קרייצ’מן ויזרעאל שקלו לסווג אי-הגעה כתמיכה בתוצאותיה הסופיות של ההצבעה על החוק.

כדי להתגבר על שלל הבעיות עשו הסטודנטים שתי פעולות מרכזיות. האחת, הם מיצעו את שורת ההצבעות של כל ח”כ על שלבי החקיקה השונים של כל חוק. השנייה, הם זיווגו  שורה של תכונות בין כל אחת מהצעות החוק  לבין כל ח”כ וכל מפלגה (למשל: שייכות לקואליציה או לאופוזיציה, השתתפות בכתיבת הצעת החוק, הצבעת ח”כים אחרים מאותה מפלגה עבור האג’נדה והתיוג שלפיו מסווג החוק). את הזיווגים הם הריצו על אלגוריתמי למידה שונים וכך הסיקו אילו תכונות מאפשרות רמת חיזוי טובה, וכן אילו אלגוריתמים מבצעים באמצעותן את העבודה המדויקת ביותר. אחד הממצאים המעניינים, לדברי  קרייצ’מן ויזרעאל: בשעה שאלגוריתם מסוג מסוים, עץ החלטה למשל, יכול לבצע חיזוי מצוין למפלגה מסוימת, הרי שלמפלגה אחרת יתאפשר ניבוי מוצלח רק בעזרת אלגוריתם אחר, למשל – אלגוריתם סטטיסטי.

המערכת שפיתחו הצליחה לנבא בדיוק של כ-80% את הצבעותיהם של חברי הכנסת,
ובכ-67% את אלו של המפלגות. ממצא מעניין נוסף שעלה –  לח”כים הישראלים יש משמעת סיעתית חזקה במיוחד, ושהזאבים הבודדים שלא יצביעו ב-99% מהמקרים כמו שאר חברי מפלגתם, מעטים ביותר.

״זהו פרויקט קלאסי של סטודנטים מצטיינים״, אומר פרופסור מרקוביץ.  ״הסטודנטים איתרו את מאגר הנתונים המסקרן הזה, ניתחו אותו, פיתחו מאפיינים מעניינים והפעילו אלגוריתמי למידה מדוגמאות.  התוצאות הראשוניות מעודדות, ונראה שניתן בעבודה נוספת אף לשפר את דיוק החיזוי של המערכת.״