Yearly Archives: 2014
השוואה בין המבנה של EFF−1 לחלבונים של הווירוסים (ניתן לראות בבירור שהם זהים מבחינה מבנית).
הגילויים נעשו במערכת מודל של תולעת זעירה, והם יסייעו למחקר עתידי שנועד להבין תהליכי איחוי באדם (למשל- בעת ההפריה או ביצירה של סיבי שריר).
חוקרי הטכניון ומכון פסטר בצרפת פענחו לראשונה את המבנה של חלבון המופיע על פני השטח של תא ואשר אחראי לתהליך של איחוי בין שני תאים. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Cell. עוד גילו החוקרים את המנגנון המאפשר לאיחוי הזה להתבצע.
פרופסור בני פודבילביץ’ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ופרופסור פליקס ריי ממכון פסטר, עם קבוצות המחקר שלהם, עוסקים בנושא כבר כעשר שנים. במחקר מתמקד בחלבוןEFF−1 מהתולעת זעירה בשם C. elegans, המשמשת כמודל נוח לחקר מגוון של תהליכים ביולוגיים.
“המבנה האטומי של החלבון בתולעת זהה מבחינת המבנה (אך לא הרצף) לחלבונים אשר עושים את אותו הדבר – איחוי בין ממברנות – הנמצאים בוירוסים בעלי מעטפת”, מסביר פרופסור פודבילביץ’ ומתאר את הדרך של הוירוס בעל המעטפת לחדור לגוף: “התא ‘בולע’ אותו ואז המעטפת של הוירוס מתאחה עם הממברנה של האברון הבולע. כתוצאה מכך החומר הגנטי של הווירוס נכנס לתא ומשתלט עליו”.
“גילינו גם מה ההבדלים בדרך של החלבון הוויראלי להתאחות עם ממברנת התא, לבין דרכו של החלבון EFF-1 לעשות זאת”, מוסיף פרופסור פודבילביץ’. “החלבון הויראלי, אשר נמצא רק בוירוס ולא בתא המטרה, צריך לעשות את כל העבודה בעצמו ויש לו מנגנון ייחודי שנועד לשם כך. לעומת זאת, כאשר תאי התולעת מתאחים זה עם זה, כל תא מציג את חלבון האיחוי. כאן חלבוני האיחוי משני התאים “מחבקים” זה את זה וכך יוצרים מעין רוכסן המחבר בין התאים”.
לגילויים של חוקרי הטכניון ומכון פסטר יש השלכות על מחקר עתידי שנועד להבנת תהליכי איחוי באדם. תהליכים אלה ממלאים תפקיד קריטי בתהליך ההפריה (איחוי בין תא זרע ותא ביצית), ואף בהמשך בתהליכי ההתפתחות של רקמות כמו שריר ועצם.
http://www.cell.com/cell/current
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור בני פודבילביץ’. צילום: קסניה סמורבה, דוברות הטכניון
הדמיה של ההצעה הזוכה
הדמיה של ההצעה הזוכה
האדריכל גבי שורץ ומתכננים מסטודיו רולקה זכו בתחרות ההצעות לעיצוב-מחדש של הכניסות לקמפוס הטכניון בחיפה, שנוהלה על ידי עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.
בתחרות נדרשו האדריכלים המשתתפים להתייחס לדרישות תנועה ותחבורה, ביטחון ובטיחות, ולהציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית. ההצעה הזוכה מציגה פתרונות רגישים המשתלבים היטב ברקמה הקיימת, לרבות הפרדה בין מסלולי הולכי הרגל לתנועת הרכב באזור השער. צוות השיפוט קבע כי ההתייחסות רחבת האופקים לטופוגרפיה, לנוף הקרוב והרחוק ולשונוּת בצרכיהם של משתמשים שונים באזור השער, תורגמה לתצורות העמדה ובינוי טובות, המעשירות את חווית הכניסה לקמפוס.
חבר השופטים בתחרות כלל את נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא (יו”ר), האדריכלים ברכה חיוטין ויניב פרדו, סמנכ”לית התפעול בטכניון זהבה לניאדו, ואנשי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הפרופסורים יהודה קלעי (דיקן הפקולטה) ושמאי אסיף. מזכיר התחרות מטעם עמותת האדריכלים היה האדריכל אריה גונן.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי יוקרתו של הטכניון ויופיו לא ניכרים בשערי הכניסה הנוכחיים שלו. “חגגנו לא מכבר את יובל ה-100 להנחת אבן הפינה לבניינו ההיסטורי של הטכניון בהדר הכרמל, והגיע הזמן לבנות שערים חדשים לטכניון, אשר יכבדו את המוסד ואת מעמדו, וישרו על הבאים בהם מרוחו ומיוקרתו.”
“הפקולטה רואה חשיבות רבה בקיומן של תחרויות אדריכליות פומביות פתוחות ואנונימיות.” אמר פרופסור יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, “תחרויות כאלה יוצרות רעיונות מקוריים וגישות חדשניות ומקדמות את מעמדו והישגיו של המקצוע. ואכן, חלק ניכר של ההצעות לתכנון שערי הטכניון הן, שלא כמקובל, צנועות, משתלבות בנוף ואף מעצימות אותו. הן נותנות מענה מועדף להולכי רגל ורוכבי אופניים. זאת בנוסף לדרישות מחמירות של תנועה, בטחון ובטיחות. ההצעה שהוצעה על ידי האדריכל גבי שורץ ושותפיו וזכתה בפרס הראשון בוחנת מחדש את מושג השער עצמו ויוצרת מודל חדש לכל אלה שיגיעו אחריו.”
לתחרות, שכללה שני מסלולים (לאדריכלים ולסטודנטים), הוגשו עשרים הצעות במסלול האדריכלים ושבע הצעות במסלול הסטודנטים. ההצעה הזוכה, שהוגשה כאמור על ידי גבי שורץ ממשרד האדריכלים שוורץ בסנוסוף אדריכלים ובוני ערים, ועל ידי סטודיו רולקה, הכולל את עמרי שורץ, תומר קופל, מיכאל חיניץ ונועם נוה, זכתה בפרס כספי של 45,000 שקלים. בפרס השני, 25,000 שקלים, זכתה הצעתו של האדריכל ישי וול מירושלים. בפרס השלישי, 15,000 שקלים, זכו האדריכלים גבאי צבי, שמש משה וכפיר אורי מתל אביב. בציון לשבח – 5,000 שקלים – זכו האדריכלים ינון לרר, עירד שומרוני וגיל לרר מרמת גן.
הפרס במסלול הסטודנטים, 10,000 שקלים, ניתן למריאן מאירוביץ (סטודנטית לאדריכלות) ויניב מאירוביץ אדריכל מחיפה.
“הצעתנו לתכנון הכניסה החדשה מבוססת על הדגש ששם הטכניון על ההון האנושי ועל השמירה על סביבה ירוקה ובת קיימא,” אמר הזוכה, האדריכל גבי שוורץ. “הפתרון שהצענו מציג הסתכלות חדשה על מושג השער, תוך זיהוי פוטנציאליים טבעיים ופיזיים. הפרויקט מפרש את המושג שער כמחולל חווית כניסה שונה מחוויית הכביש – מדרכה העירונית ובמרכזו מוצעת תשתית פיזית מרחבית להולכי הרגל. החיבור המוצע הוא ללב השלוחה הירוקה בקמפוס. ובצורה זו אנו מציעים כניסה מאוד נוחה ונעימה של הסטודנטים למרחב הקמפוס דרך סביבה ירוקה.”
הפרסים להצעות הזוכות בתחרות יוענקו בטקס חגיגי, שבו תיפתח תערוכה ובה יוצגו כל ההצעות שהוגשו לתחרות. הטקס יתקיים ביום שלישי, 29 באפריל 2014, בשעה 16:00, בגלריה פ.ק.ה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
הזוכה בתחרות לכיתות י”א – רון סולן, תלמיד כיתה ט’ מהרצליה. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון.
הזוכה בתחרות לכיתות י”ב – רועי איליה, תלמידד כיתה י”ב מראשל”צ.צילום : שרון צור, דוברות הטכניון.
רועי איליה מראשון לציון זכה במקום הראשון לתלמידי כיתות י”ב ורון סולן, תלמיד כיתה ט’ מהרצליה, זכה במקום הראשון בתחרות לכיתות י”א. עמרי סולן, אחיו, זכה אשתקד במקום החמישי בתחרות עולמית. בדרך, שמענו לאן תתפתח החברה הישראלית, אם רק נכפיל את שיעורם של 1.5% מהאוכלוסייה.
הכימיאדה, התחרות הארצית של תלמידי ישראל בתחום הכימיה, הגיעה השבוע לסיומה, עם חלוקת תעודות ההערכה לתלמידים המצטיינים. הטקס החגיגי, בהשתתפות הורים ומורים, שהתקיים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, היה שלב נוסף, בדרך לתחרות הבינלאומית שתתקיים בוייטנאם בחודש יולי השנה. במקום הראשון לתלמידי י”ב, זכה רועי איליה, תלמיד כיתה י”ב מראשון לציון ובמקום הראשון לתלמידי י”א, הפתיע וזכה רון סולן, תלמיד כיתה ט’, מהרצליה. אחיו, עמרי סולן, זכה בשנה שעברה לייצג את ישראל באולימפיאדה העולמית במתמטיקה והגיע למקום החמישי.
במקומות השני והשלישי בתחרות לתלמידי י”ב, זכו רוני פרומקין מאשדוד ואלישיב צנגן מירושלים. בתחרות לתלמידי י”א, זכו במקומות השני והשלישי שני תלמידי כיתה י’ : נדב גנוסר ממודיעין ונדב גרופר מקריית אונו.
“תחרות הכימיאדה מתחילה בכל שנה באלפי תלמידים מכל הארץ, המתחרים בשלבים השונים, כאשר בכל שלב שחולף, אנו נפרדים מהפחות טובים”, סיפר פרופסור זאב גרוס, האחראי האקדמי על תחרות הכימיאדה. “בשלבים השונים, התלמידים נחשפים להרצאות ברמה גבוהה, מפיהם של מומחים בתחום. אני שמח לגלות שהפרופסורים והדוקטורים שמחים לבוא ולסייע לתלמידים בהתנדבות”.
גרוס הודה למירה כ”ץ, מנהלת תוכניות הנוער בכימיאדה, הפועלת ללא לאות מסביב לשעון והסביר כי התחרות מעודדת השתתפות המונית של תלמידים בשלבים הראשונים של המבחנים, בכדי לתרום להגברת מודעות לחשיבות לימודי כימיה של כלל תלמידי בתי הספר. בנוסף, בתהליך ההכנה לשלבי התחרות, התלמידים מתקרבים לתחום המחקר בכימיה בכלל ולמחקר המנוהל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ בפרט. בנוסף, התחרות מאפשרת לגלות כישרונות יוצאים מהכלל, לעודד אותם ללמוד לפי תוכניות אישיות מקצועות המבוססים על כימיה כדי לעסוק בעתיד במחקר בתחומים אלה.
פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, סיפר כי התלמידים שהתמודדו בשנים הראשונות של התחרות, הגיעו ברובם לטכניון והם לומדים במסגרות שונות, בין היתר בתכנית המצויינים. “כיצרן חובב של פרלינים, נהניתי במהלך התחרות להתחבר לפרויקט השוקולד, שגם הוא תהליך כימי ידוע…”, סיפר פרופסור סידי, “הכימיה מסבירה את הכל. אין זה מקרי שארבעה זוכי פרס נובל ישראלים, מהם שלושה מהטכניון – קיבלו את הפרס בעבור הישגיהם בכימיה”.
פרופסור אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה ופרופסור בטכניון, בירך אף הוא את התלמידים והתייחס לדבריו של פרופסור סידי. “למעשה, יש לנו שישה ישראלים זוכי פרס נובל בכימיה”, אמר, “אריה ורשל ומייקל לויט, עשו את הדוקטורט בישראל. ורשל הוא בוגר הטכניון. ועוד הערה, פרופסור סידי דיבר על כך שהכימיה מסבירה כל תהליך בעולם. למען הדיוק, אציין שמתמטיקה תיאורטית לא עוסקת בחומר והיא היוצאת מהכלל. את כל היתר, הכימיה מסבירה באופן מוחלט.”
עוד ציין קינן, כי מספר החברות הישראליות בנאסד”ק, עולה על אלה שמשתייכות לאירופה, לסין ולהודו יחד. “בישראל פועלים 3450 סטארט-אפים. מי שאחראים עליהם, הם קבוצה של 120 אלף אנשים. זה 1.5% מהאוכלוסייה. לו רק נצליח לעבות את השכבה ל-3%, נכפיל את מספר הסטארט-אפים בישראל.”
בטקס השתתפו מנהלת המחלקה לנוער שוחר מדע במשרד החינוך ריבי לקריץ, מ”מ ראש עיריית חיפה ויו”ר ועדת החינוך סיגל ציוני ומנהל תפעול הדלקים בחברת בז”ן אהוד צין. לקריץ ציינה כי משתתפי התחרות שמצליחים להגיע לשלב הגמר, זוכים בפטור מטעם משרד החינוך בכל בחינת בגרות שבה ירצו – הציון הפנימי הופך לציון בגרות. מאוחר יותר, מי שזוכה לייצג את המדינה בתחרות בינלאומית, מקבל ציון בונוס, בעת בחינות הקבלה ללימודים אקדמיים.
הרצאתו של אהוד צין, מנהל תפעול דלקים, מקבוצת בז”ן בנושא: “תהליכי זיקוק נפט”, זכתה לעניין רב בקרב התלמידים. בנוסף, העניקה חברת בז”ן לזוכים במקומות הראשונים בתחרות מלגות לימודים לתואר ראשון בטכניון.
בתמונה בעמוד הבית: תמונה קבוצתית של התלמידים שהגיעו לשלב הגמר בתחרות עם פרופסור זאב גרוס ופרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון.