Yearly Archives: 2014

גלקסיה – דיפרקצית אלקטרונים בעלת סימטריה סיבובית מחומשת מן הפאזה האיקוסהדרלית. צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר. פרופ’ המחקר של דן שכטמן. הפקולטה למדע והנדסה של חומרים

שלכת. רשת של תעלות מיקרוניות וננומטריות בפולימר. צולם באמצעות מיקרוסקופ אפי-פלורסנטי מרב קרסנטי ונדיה אוסטרומוחוב קבוצת המחקר של פרופ’ משנה מורן ברקוביץ’, המעבדה לטכנולוגיות מיקרוזרימה הפקולטה להנדסת מכונות

תלמים. תצורות אור הנוצרות מעצמן כאשר אלומת אור חזקה עוברת דרך חומר לא-לינארי. צולם באמצעות מיקרוסקופ אופטי. קבוצת המחקר של פרופ’ מחקר מרדכי שגב. הפקולטה לפיסיקה

עבודות מחקר של 29 חוקרים בטכניון מוצגות בתערוכה “נופי מעבדה – מראות בעין המיקרוסקופ”.

התבוננות דרך עדשת המיקרוסקופ, כחלק משיטת מחקר, חושפת פרטים זעירים, שלא ניתן לראותם בעין בלתי מזוינת ומאפשרת לחוקרים להגיע למחוזות המיקרו והננו. עולמות נסתרים של בעלי חיים זעירים, גבישים, תאי גוף, חיידקים ונגיפים ואפילו מולקולות ואטומים יחידים נחשפים בצפייה באמצעות המיקרוסקופ. עולם מרתק זה שימש מקור השראה לתערוכה.

העבודות המוצגות בתערוכה התקבלו באמצעות מיקרוסקופים, מסוגים שונים, מחוקרי הטכניון העוסקים בתחומי מחקר מגוונים של מדעים מדויקים, מדעי החיים, הנדסה ורפואה. ביניהם: חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, חתן פרס ישראל לשנת תשע”ד פרופסור מחקר מוטי שגב ודיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, פרופסור אלון הופמן.

“התערוכה מאפשרת הצצה נדירה אל עולם שלם המסתתר במעבדות המחקר בטכניון,” אמרה אוצרת התערוכה, ענת הר-גיל. הרעיון האוצרותי של תערוכת “נופי מעבדה” הוא שבמבט ראשון התמונות המרהיבות נראות כמו משהו מוכר מן הטבע, אולם בקריאת הכיתוב המתלווה לכל תמונה, מגלה הצופה שתמונות הנוף הן בעצם משהו שונה, אחר ולא צפוי.

“הרעיון לתערוכה עלה בעקבות שיחה שערכתי עם פרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון.” היא מוסיפה,  “פרופסור רייטר סיפר לי על תערוכת רחוב שראה בפריז, בה הוצגו צילומים שנלקחו דרך עדשת המיקרוסקופ עם הקבלה לציורים מפורסמים. אהבתי את הרעיון וכשהתחלתי לחפש דרך האינטרנט חומר על צילומים דרך מיקרוסקופ גיליתי עולם שהיה חדש לי לגמרי. חיפשתי רעיון מעניין שיקשר בין צילומים של חוקרים מתחומי מחקר שונים וכך הגעתי לרעיון האוצרותי של “נופי מעבדה”.”

הצילומים של מדעני הטכניון שנלקחו דרך מיקרוסקופים מוצגים כתערוכה מרתקת ומרהיבה, אך אין לשכוח שמעבר ליופיין של התמונות המוצגות, הן קודם כל בעלות ערך מדעי.

 התערוכה פתוחה לקהל הרחב ומוצגת בגלריה במבואה לספרייה המרכזית ע”ש אלישר, בטכניון.

תמונה בעמוד הבית: זר ורדים – חלקיקי הידרוקסיד המגנזיום שהוכנו בשיטה הידרותרמית. צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. דנה כץ, קבוצת המחקר של ירון פז לפוטוקטליזה ולשכבות דקות, הפקולטה להנדסה כימית על שם וולפסון.

וידאו מתוך התערוכה:

מיכאל פרוברוזנשטיין ואלכסנדר ווסקרבסקי, תלמידי תיכון בני 16 מסנט פטרסבורג, רוסיה

מאות תלמידים מ-50 בתי ספר מישראל, ארגנטינה, רוסיה ואוקראינה השתתפו ביום חמישי שעבר בתחרות “רובוטראפיק” בטכניון, שהתקיימה זו השנה החמישית ברציפות, על ידי מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון וארגון  World ORT- “קדימה מדע”. מטרתה של תחרות הרובוטיקה הייחודית, להקנות לתלמידים רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה, בניסיון להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המדמים את ההתרחשות בכביש.

“לקראת התחרות פותחו במרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי “כבישים בטוחים”, המכילים חיישנים היוצרים קשר עם המכוניות–רובוטים, ומספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים ותמרורים”, אמר ד”ר יבגני קורצ’נוי, מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, “בזמן התחרות נעו הרובוטים בצורה אוטומטית על המסלול, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה.”

השנה, היו מעורבים בתחרות, שהחלה כתחרות ארצית והפכה לתחרות בינלאומית, כ-1000 תלמידים מבתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים ותיכון. תלמידי בתי הספר התיכוניים התחרו ביניהם בשש קטגוריות שונות : נהיגה זהירה, מהירות, ידיעת חוקי הנהיגה, רעיונות בתחום הבטיחות בדרכים, חידושים במבנה הרובוט ורכישת ידע במבנה הרכב עם תוכנת השרטוט  Solidworks.

מיכאל פרוברוזנשטיין ואלכסנדר ווסקרבסקי, תלמידי תיכון בני 16 מסנט פטרסבורג, רוסיה השתתפו השנה לראשונה בתחרות.
“בניית הרובוטים היא תחביב עבורנו,” אמר מיכאל, “בחצי השנה האחרונה עבדנו על בניית הרובוט ותכנותו כ-2-3 שעות בשבוע. לצערי היתה לנו בעיה עם התכנות והרובוט שלנו נפסל.”
“לא כל כך הצלחנו בתחרות,” הוסיף אלכסנדר, “אבל נהנינו מאוד מהשהות בישראל.”

“גם בשנה שעברה השתתפתי בתחרות,” סיפרה דריה פוטלינה, תלמידה בת 15, מאורט אודסה באוקראינה. “כל בתי הספר באוקראינה לומדים רובוטיקה. את הרובוט בניתי יחד עם חבר נוסף אחרי שעות הלימודים. היתה לנו תחרות מצוינת וזכינו במקום הראשון בקטגוריה של נהיגה זהירה. בשנה שעברה, ראיתי איך עבדו התלמידים הבוגרים יותר בקבוצה ולמדתי מהם איך לתכנת ולבנות את הרובוט טוב יותר. על הטכניון שמעתי כבר באודסה ואולי אבוא ללמוד כאן כשאהיה גדולה. כבר עכשיו ברור לי שאהיה מתכנתת רובוטים כשאהיה גדולה.”

“זה יום חג עבורנו לראות כל כך הרבה תלמידים המתעניינים ברובוטיקה בטכניון,” אמר דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופסור פנחס בר יוסף, “ישראל היא מרכז בינלאומי לרובוטיקה מתקדמת והטכניון מוביל בתחום. התחרות משלבת בין לימוד חוקי הנהיגה והזהירות בדרכים ליצירתיות טכנולוגית ומה שחשוב, זו ההנדסה שמאחורי כל זה.”

“בשבוע שעבר התקיימה תחרות בין אדם לרובוט בטניס שולחן, בסופה גבר האדם על המכונה,” אמר פרופסור משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, “כרובוטיקאי אני יכול לומר לכם שיום יבוא והרובוט יגבר על האדם. מהפכת הרובוטיקה נמצאת סביבנו ומשפיעה על כל תחומי חיינו. בישראל יש מספר רב של תלמידים לרובוטיקה, אתם דור העתיד שלנו ואתם תהיו אלה שיביאו את ישראל לקדמת הרובוטיקה הבינלאומית.”

“אנו שמחים להביא לארץ תלמידים מבתי הספר שלנו בעולם לתחרות  רובוטיקה מתקדמת, שגם תלמד אותם על זהירות בדרכים,” אמר אבי גנון, מנכ”ל World ORT-“קדימה מדע”, “לימודי הטכנולוגיה הם כלי לחיזוק הקשר בין התפוצות לישראל והעתיד של ישראל.”

כבכל שנה גרף בית הספר האזורי משגב את מירב הזכיות בקטגוריות השונות לתלמידי תיכון.
“אנחנו פשוט אוהבים רובוטיקה,” הסביר זיו פישר תלמיד כיתה י’ בבית הספר. “במשגב יש כבר ‘מורשת קרב’ של זכייה בתחרויות רובוטיקה והרבה תלמידים עוסקים בזה,” הוסיף חברו אייל רועי. “אנחנו לומדים במגמת האלקטרוניקה ויש לנו מורים טובים שמשקיעים בנו שעות רבות.”

בתחרות בין בתי הספר היסודיים זכה בית הספר מעלה הגליל, מעונה במקום הראשון. בית הספר יסודי, תרשיחא זכה בפרס על חשיבה יצירתית ובית הספר יסודי א, ינוח-ג’ת זכה בפרס על שיתוף פעולה.

בתמונה בעמוד הבית: התלמידים מ World ORT-“קדימה מדע”, (מארגנטינה, רוסיה ואוקראינה) שהשתתפו בתחרות. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון