Yearly Archives: 2014

חוקרי הטכניון הצליחו להשתיל לראשונה רקמה מהונדסת עם כלי דם ראשיים, בשריר בטן עם פגיעה קשה. עד כה הצליחו להשתיל רקמת שריר מהונדסת עם כלי דם קטנים בלבד.

חוקרי הטכניון שתלו לראשונה רקמה מהונדסת עם כלי דם ראשיים בשריר בטן עם פגיעה קשה. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. בעבר הצליחו החוקרים להשתיל רקמת שריר מהונדסת עם כלי דם קטנים. פריצת הדרך עשויה לחסוך בעתיד ניתוחים מורכבים והטכניון רשם פטנט על כך.

פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, מסבירה כי במחקר הנוכחי יצרו החוקרים רקמת שריר מהונדסת עם מערכת כלי דם ראשיים (FLAP), לתיקון פגמים גדולים. חוקרי הטכניון הצליחו לשחזר פגם גדול בדופן הבטן של עכבר.

בתחום  השחזורים ניתן להשתמש ברקמות בשתי דרכים:

1. GRAFT (שתל) שבו לוקחים החוקרים רקמה ומשתילים אותה. כלי הדם בסביבה החדשה נכנסים לרקמה ומזינים אותה.

2. FLAP (מתלה) – מעבירים רקמה לאיזור הפגם מבלי לנתק את אספקת הדם אליה. בשלב זה משתמשים כאשר סביבת היעד פגועה , האיזור הפגוע לא יכול לתת תמיכה עם כלי דם חדשים ויש צורך ברקמה עם אספקת דם גדולה, כמו במקרים של סגירת חללים, או עצם, סחוס או גידים חשופים.

בהנדסת רקמות מפתחים רקמות חילופיות להשתלה. הרקמה המהונדסת במחקר זה היא רקמה תלת מימדית המיוצרת על שלד פולימרי מתכלה, נקבובי, שעליו תאי אנדותל, תאי תמיכה (פיברובלסטים) ותאי שריר (מיובלסטים). חוקרי הטכניון גידלו את הרקמה במעבדה ואז השתילו אותה סביב העורק והוורידים באיזור הירך. לאחר מכן היא הועברה לשלב הנקרא FLAP, שבו נלקחת רקמה עם כלי הדם הראשיים שלה ומחברים אותה לכלי הדם בסביבה בה היא הושתלה, לסגירת פגם גדול בדופן הבטן.

 שלב ה-GRAFT  טוב לאיזורים בהם הפגיעה קלה יחסית.  אך כאשר הפגיעה קשה, אין די בו ולכן רבה החשיבות של פריצת הדרך הנוכחית.

המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם ד”ר יוליה שנדלוב (שהייתה דוקטורנטית של פרופסור לבנברג בזמן המחקר) וד”ר דנה אגוזי, מהמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רמב”ם, אשר לאחרונה מונתה למנהלת מחלקת פלסטיקה בבית חולים קפלן.

המחקר הוא חלק מפרוייקט של פרופסור שולמית לבנברג, במימון האיחוד האירופי (ERC) בסך מיליון וחצי יורו.

בתמונה מימין לשמאל: המנחה קובי כוחי עם הסטודנטים צחי שימקין וגל דלל. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

שלושה סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פיתחו מכשיר נחייה לעיוורים, המבוסס על מצלמת קינקט, אפליקציה לטלפון הסלולרי ואוזניות.
האפליקציה שפיתחו מבוססת על תמונת הסביבה המתקבלת ממצלמת העומק, המסייעת לעיוור לנווט בתוך מבנה, מתריעה בפניו על מכשולים בדרך באמצעות חיווי קולי, ומזהה ומכוונת אותו לאובייקטים נלמדים בחדר.

את הרעיון לפרויקט הגה הסטודנט צחי שימקין.  “חשבתי עליו במהלך נסיעה, כשעיוור שהיה מולי התקשה לחצות מעבר חציה. חשבתי שאילו יכולתי להסביר לו, באמצעים טכנולוגיים, את תמונת הסביבה, הייתי מקל עליו ומעניק לו ביטחון בהתמצאות במרחב. רציתי לשלב פיתוח טכנולוגי בעזרה לחברה, וכך נולד מוצר שמחבר בין מצלמת עומק ואפליקציה סלולארית ויוצר אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות.”

צחי חבר לסטודנטים גל דלל ודני זילבר, ויחד הם החלו לעבוד על הפרויקט. “היתרון הטכנולוגי של מצלמת קינקט הוא במתן תמונת עומק טובה ובכך שהיא מכשיר זול וקל יחסית,” מוסיף צחי. “התחום הזה מתפתח כל הזמן, והמצלמות נעשות קטנות וזולות יותר. הפרויקט שלנו חיבר בין התמונה המתקבלת ממצלמת העומק לאפליקציה בטלפון החכם, המכוונת את האדם העיוור במרחב.”

“המצלמה יושבת על החגורה ותופסת את תמונת העומק של הסביבה,” מסביר גל. “המכשיר הסלולרי מעבד את המידע שהתקבל מהמצלמה ונותן חיווי קולי למשתמש באמצעות האפליקציה. האפליקציה שפיתחנו מסייעת לעיוור לנווט בתוך מבנה, מתריעה בפניו על מכשולים בדרך באמצעות חיווי קולי, מזהה אובייקטים נלמדים ומכוונת את המשתמש אליהם. אובייקטים נלמדים – כלומר חפצים כגון מפתחות או תיק, שהאפליקציה ‘לומדת’ מראש. במילים אחרות, יש כאן אלמנט של זיהוי ולמידה.”

“כשיש מכשול לפני העיוור, האפליקציה מורה לו לעצור ומכוונת אותו ימינה או שמאלה כדי שיעקוף את המכשול,” מסביר צחי. “עדיין לא בדקנו את המוצר עם אנשים עיוורים, אבל בדקנו אותו על עצמנו כאשר העיניים שלנו מכוסות, והוא עבד. לאחרונה יצרנו קשר עם האגודה למען העיוור בחיפה, כדי לבחון את האפליקציה בשטח עם אדם עיוור ולקבל ממנו משוב על השיפורים הנדרשים.”

קובי כוחי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל, הנחה וליווה את הסטודנטים בפרויקט. “הפרויקט קיבל את הציון 100 והוא יוגש לתחרות פרויקטים מצטיינים של הפקולטה,” אמר. “היוזמה לפרויקט היתה של הסטודנטים, ואני

הנחיתי וניתבתי אותם לטכנולוגיות הקיימות היום בשוק. הרעיון הטכנולוגי בפרויקט היה לבחון קונספט שיוכל בעתיד גם להשתלב מבחינה טכנולוגית בחומרה שתתפתח ותשתכלל. בכל שנה אנחנו מציעים לסטודנטים לתואר ראשון רעיונות לפיתוח, המגיעים מהתעשייה או ממחקרים של סטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה. אנו מעניקים מרחב גדול לסטודנטים להביא את היצירתיות והרעיונות שלהם לפרויקט.”

“מבחינתי הצלחנו בפרויקט,” מסכם צחי. “הייתי מעוניין להמשיך ולפתח את המוצר, ושהוא ישמש בפועל אנשים עיוורים. המוטיבציה שלנו בפרויקט היתה לסייע לאוכלוסייה שזקוקה לעזרה. יש בעולם 150 מיליון עיוורים וכבדי ראייה, ומספר הפתרונות הטכנולוגיים המוצעים להם היום מצומצם מאוד. על אף ההתקדמות הטכנולוגית, אמצעי הנחייה הטובים ביותר הם עדיין מקל או כלב נחייה. המוצר שלנו עדיין לא מושלם, אבל נמשיך ונפתח אותו בעתיד.”

סרטון המציג את הפרויקט:

התלמידות במעבדה לביו-רובוטיקה ולביו-מכאניקה. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

התלמידות במעבדת תכן וייצור. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון קיימה זו השנה הרביעית ברציפות יום נשים, שמטרתו לעורר מודעות לחשיבותו של התחום בקרב מועמדות ללימודים בטכניון. ביום זה מקבלות המשתתפות סקירה על מקצוע הנדסת המכונות בתעשיות עתירות הידע ובאקדמיה, ועל לימודי הנדסת מכונות בטכניון כקרש קפיצה לקריירה בתחום זה.

בארוע השתתפו 150 תלמידות תיכון הלומדות במגמות מדעיות-טכנולוגיות ומועמדות מאזור חיפה והצפון, בין השאר מבתי הספר בסמ”ת המחודש בחיפה, אורט אלון ביקנעם ותיכון עירוני ו’ בחיפה.

יום הנשים חולק לשני מושבים, במהלכם נחשף קהל המשתתפות למקצוע הנדסת המכונות דרך הרצאות מפי בוגרות הפקולטה המשמשות בתפקידים בכירים בתעשייה ובפקולטה. במפגש עם סטודנטיות מן הפקולטה ובסיורים במעבדות הפקולטה, נחשפו המועמדות לחשיבותו של המקצוע בתעשיות עתירות הידע ולתרומתו למערכי הפיתוח והייצור.
פרופסור אלון וולף, ראש המעבדה לביו-רובוטיקה ולביו-מכניקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בירך את התלמידות ואמר: “אני בוגר הפקולטה, וכל מה שלמדתי בחיי למדתי כאן בטכניון. השם ‘הנדסת מכונות’ מטעה, כי לא מדובר כאן בלימודי מכונות עם לכלוך על הידיים וגריז על הרצפה; אנו עוסקים בפקולטה ב’הי-טק’, במגוון רחב של נושאים ופיתוחים, מתחום ההנדסה הרפואית, הרובוטיקה, המכניקה, ועד לאנרגיה ובקרה.”

האירוע התקיים בשיתוף עם העתודה האקדמית של צה”ל, “מוטורולה סולושנס” ו”אינטל ישראל”. שתי החברות תרמו מלגות עידוד לסטודנטיות שהתחילו את לימודיהן בפקולטה במהלך 2013.

ד”ר תמי ירום, סמנכ”ל המו”פ של חטיבת מנור ברפאל, העבירה את ההרצאה המרכזית ביום הנשים. ד”ר ירום, בוגרת הפקולטה, פועלת שנים רבות לקידום תלמידות למדע וטכנולוגיה, וזה מכבר זכתה בפרס ‘עובד ישראל’. בהרצאתה עודדה ד”ר ירום את המשתתפות לבחור בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, והוסיפה כי ככל שיותר נשים יצטרפו לתחומים המדעיים טכנולוגים, כך יעסקו התחומים יותר ויותר במקומות בהם ההנדסה משיקה לחיים האנושיים, ולנשים יהיה יותר נוח ומעניין למצוא שם את עצמן ולשלב בין חיי משפחה, אתגרים במחקר, עניין ופרנסה הולמת. “אל תעצרו את עצמכן בגלל הסביבה,” אמרה לתלמידות.

“הזיהוי של הנדסת המכונות עם עבודה מכנית מלוכלכת אינו מדויק,” אמרה בוגרת הפקולטה ד”ר שרון הורנשטיין, העובדת היום בחברת הסטארט-אפ מרדין. “בהנדסת מכונות יש הרבה חלקים מכניים וברגים, אבל התעשייה בארץ בתחום היא תעשיה ‘נקייה’, עתירת ידע והיי-טקית. התעשייה עתירת הידע בארץ מחפשת נשים מהנדסות, הודות ליכולותיהן לבצע מספר רב של משימות במקביל.”

פרופ’ ארנה גרימברג. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

הפתרון לחולשות האבטחה בכל ההתקנים והפרוטוקולים – לחנך את המפתחים לא להוציא מוצר אשר לא נבדק עד הסוף.

כך אמר פרופסור אלי ביהם ביום עיון בסייבר ואבטחת מידע, שנערך היום בטכניון. את הכנס ארגנו פרופ’ אלי ביהם, ד”ר שרה ביתן והמרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) המשותף לפקולטה למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת חשמל.

אוהד בוברוב מחברת לקון אמר בכנס כי קל מאוד לתכנן פריצה לצורך ריגול אחר אדם מסוים בכל מכשיר סלולארי. “אחד מכל אלף מכשירים סלולריים מכיל מערכת ריגול ייעודית. הבעיה היא שהיצרניות יודעות על הפרצות אך לוקח להן זמן ארוך להגיב”, הדגיש.

לדברי פרופ’ ביהם, הבעיה לא נעוצה בכך שהאקרים פורצים למחשבים ולטלפונים ניידים, אלא בחולשות שמאפשרות זאת. “יש בעיה מהותית בחינוך של מתכנתים בכל העולם, אשר לא דואגים לכך שמי שיוצא ממוסד הלימודים יהיה מודע לכל הבעיות שהתוכנה שהוא מפתח עלולה לגרום. כל אלה שמנסים להוציא מוצר לקראת דדליין מוותרים על האבטחה. הבעיה היא שללקוחות לא אכפת והם מוכנים לקנות את המוצרים הללו בלי אבטחה, בין אם זה בשוק המובייל, בשוק ה-PC ובכל מוצר שהוא.”

“התיקון לבעיית החינוך הבסיסי יגיע רק אם הצרכנים לא יסכימו לרכוש מוצרים שלא נבדקו מהיבטי אבטחת המידע”, הוסיף פרופ’ ביהם. “עוד לא ראיתי אדם שמוכן ללכת לדואר ולקנות מעטפה שקופה כדי לשלוח דואר אפילו אם זה בחצי מחיר. אבל כשמדובר  בטלפונים או במחשבים הם לא שואלים אם זה שקוף”.

 באשר לעיתוי הכנס, ביום שבו מתוכננת ומתבצעת מתקפה המונית על שרתים בישראל, אמר פרופ’ ביהם כי התקפות מסוגים שונים ומשונים מתרחשות כל הזמן, ואינן מנותבות ליום מסוים. “המיוחד היום הוא בהתארגנות למתקפות מניעת שירות (Denial of Service)”, הסביר. “סוג כזה של מתקפה מצליח רק אם מגיעות בקשות רבות לאותו שרת בו זמנית. היו שאמרו שאולי נסגור שרתים ביום זה, התשובה שלי היא שזה בדיוק מה שהתוקפים רוצים – לסגור לנו את השרתים, מדוע שנעזור להם?”

במושב הראשון של הכנס הציגה פרופ’ ארנה גרימברג מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון מערכת שפיתחה ביחד עם חוקרים נוספים – אלגוריתם המחפש באופן אוטומטי פרצות אבטחה בפרוטוקול תעבורת הרשת OSPF הקובע באיזה מסלול יעברו מנות הנתונים הנשלחים ממחשב למחשב. פרוטוקול OSPF לומד את המבנה של הרשת כדי לדעת איך להעביר, ואי אפשר להעביר רשת בלי פרוטוקול כזה. עד כה הדרך היחידה לאתר פרצות היתה באמצעות מומחים שבדקו ידנית את הקוד. האלגוריתם הצליח לדמות אירועי פריצה שהפתיעו את החוקרים.

 אוהד בוברוב, ממייסדי חברת  לקון, הצליח להראות כיצד באמצעים פשוטים ונפוצים הניתנים להורדה מהרשת, ניתן לפרוץ לכל טלפון, לצפות ברשימת אנשי הקשר, להאזין למיקרופון, להפעיל את המצלמה, וכל מה שעולה על דעתו של התוקף.

“הדוגמאות היו מדהימות. תמיד ידעתי שזה נורא ואיום שקל לפרוץ לכל מכשיר סלולארי ולכל פרוטוקול בסיסי בתעבורת האינטרנט, אבל היום נדהמתי לראות עד כמה זה קל”, סיכם פרופ’ ביהם.

 בתמונה בעמוד הבית : פרופ’ אלי ביהם היום בכנס. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

פרופסור ג’ון קליינברג בטקס הענקת הפרס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון.

פרופסור פול קורקם בטקס הענקת הפרס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון.

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק אתמול (8.4.14) לפרופסורים פול קוֹרְקְם וג’ון קליינברג.

פרופסור פול קורקם מהמעבדה המשותפת למדע האטו-שניות, אוניברסיטת אוטאווה, הוא מנהיג וחלוץ בתחום ספקטרוסקופיית לייזר אולטרה-מהירה. במשך שני עשורים הוא היה המקור העיקרי לתובנות משמעותיות שהובילו לפריצות הדרך האחרונות שהושגו בתחום זה. הוא נודע בעיקר בתרומתו העצומה לתחום של יצירת הרמוניות גבוהות (high harmonic generation) וביכולתו ליצור מודלים אינטואיטיביים לתופעות מורכבות מאוד. הישגיו בתחומים אלה היוו תשתית שעליה נוסד התחום המרתק של ספקטרוסקופיית אטו-שניות.

פרופסור ג’ון קליינברג מאוניברסיטת קורנל קיבל את הפרס על תרומתו העצומה ועל מנהיגותו במדע המתפתח של רשתות מידע (information networks), לרבות עבודתו ההיסטורית על איפיון המבנה של ה- World Wide Web במונחים של מרכזים וסמכויות; הניתוח שלו לתופעת “העולם הקטן”; ומחקרו על הפצת ההשפעה ברשתות.

מאמר שפירסם ב-CSCW, בפברואר 2014, עורר הדים רבים. הוא דן בשאלה: האם ניתן לזהות ממבנה הרשת החברתית שלנו בפייסבוק מי היא/הוא בן/בת הזוג שלנו?

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

עובדות על תנועת האינטרנט

בשנת 2030 חצי מתפוקת החשמל בארה”ב תופנה למחשבים ותשתית תקשורת וכמובן שהיא לא תוכל לעמוד בכך (כיום 8% מהאנרגיה בארה”ב מופנה למחשבים ותקשורת); קצב הצמיחה באינטרנט גדל והולך ואיש לא יוכל להגביל זאת; אנרגיות השמש והרוח לא יפתרו את הבעיה ויש להמציא את הטרנזיסטור מחדש.

“מחשבים ותקשורת הם “זוללי האנרגיה” הגדולים ביותר ולא ירחק היום שבו תפוקת החשמל לא תוכל לעמוד בכך”. כך אומרים חוקרי הטכניון שאירגנו כנס בין לאומי ראשון מסוגו שידון בבעיה.

פרופסור גדי אייזנשטיין, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, אומר כי אספקת האנרגיה לא תעמוד בקצב הגידול האדיר של המחשבים והתקשורת ובעתיד הלא רחוק הם יצרכו יותר אנרגיה מתאורה. הפתרון לא טמון באנרגית השמש או במקורות אנרגיה נוספים, ולא יהיה מנוס מהמצאת הטרנזיסטור מחדש, תוך ניסיון למצוא תחליף לסיליקון ושיפור משמעותי בשיטות התקשורת בין מחשבים.

בכנס, שיתקיים בטכניון ב-23-24 באפריל, ירצו חוקרים מובילים מהאקדמיה והתעשייה, מהארץ ומחו”ל. בין הנושאים שיידונו – מערכי מחשבים ענקיים כגון אלה של חברת גוגל, קישוריות במחשבי על (בעתיד יהיו בכל אחד מהם מיליארד כבלים אופטיים) ואפילו הכנסת האופטיקה לתוך השבב, עליה תרצה פרופסור קרן ברגמן מאוניברסיטת קולומביה, אשר “שוחה נגד הזרם” בתחום זה, נוכח הקשיים ביישומו בעיקר בגלל חוסר התאמה של החומרים באופטיקה ובשבבים.

“קצב הצמיחה באינטרנט ימשיך לגדול ללא שליטה”, מדגיש פרופסור אייזנשטיין. “נסיונות להגבילו לא יצלחו משום שאנשים יתקוממו נגד זה. מדובר בתחום שחרג כבר מזמן מהמדע והטכנולוגיה והיה לנושא חברתי. האינטרנט הוא תופעה הסטורית חיובית ומדהימה אשר שינתה את חיינו ועתה עלינו למצוא פתרונות לבעיית האנרגיה שהיא יצרה”.

 לינק לכתבה ב”הארץ”:

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2288241

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור גדי איזנשטיין. צילום: דוברות הטכניון

מימין לשמאל: פרופ’מ כרמל רוטשילד ומר אורי תדמור סמנכ”ל הפיתוח של קלא טנכור ישראל

במסגרת השת”פ האקדמי בין חברת KLA -Tencor Israel ממגדל העמק, למגמה להנדסה אופטית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הודיעה השבוע החברה על העברת תרומה בסך 25,000 $ לציוד מעבדה לימודית חדשה לאופטיקה מתקדמת בטכניון, המוקמת בימים אלו. ההכרזה על התרומה התקיימה ב- 26 למרץ בטכניון במעמד דיקן הפקולטה פרופ’ פיני בר-יוסף, סמנכ”ל הפיתוח של KLA-Tencor Israel מר אורי תדמור, ראש המגמה להנדסה אופטית פרופ’מ כרמל רוטשילד, וסגן דיקן לסטודנטים בלימודי הסמכה פרופ’ח אלון וולף.

אורי תדמור, סמנכ”ל הפיתוח, העומד מאחורי תכנית המצויינות של קלא טנכור ישראל עם המגמה להנדסה אופטית, אמר: “אנו מאמינים בתמיכה בפקולטה ובסטודנטים, וכי ליווי מקצועי של החברה ברמת השטח, יכול לתרום לשילובם של הסטודנטים בתעשייה, ולעזור להם לפתח קריירה בעולם ההיי טק. התרומה לציוד המעבדה החדשה, נעשית כחלק מקידום חזון החברה לטיפוח מצוינות ישראלית בטכנולוגיה עילית”.

פרופ’מ כרמל רוטשילד, ראש המגמה להנדסה אופטית בטכניון, אמר: “בשנים האחרונות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הקימה את מסלול הנדסת האופטיקה, וכחלק מפעילות זו צורפו לפקולטה שלושה חברי סגל חדשים. התוכן הלימודי במסלול, נקבע בשיתוף עם התעשייה, וכולל ידע פיסיקלי והנדסי מעמיק, מה שמבטיח שהבוגרים שיסיימו בעוד מספר שנים את המסלול, יובילו את התעשייה האופטית בארץ.  אנו מודים לחברת קלא טנכור ישראל  על תרומתה והבעת האמון במסלול זה”.

מיזם “בנות חשמל” של הטכניון זכה בפרס של 6000 ש”ח בתחרות של התאחדות הסטודנטים הארצית.

מיזם “בנות חשמל” זכה בפרס של 6000 ש”ח בתחרות “דלת פתוחה לרווחה” של התאחדות הסטודנטים הארצית.

המיזם המנוהל על ידי פרופסור ליהי צלניק-מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ועדי חנוכה, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, כולל שלוש תכניות המיועדות לסטודנטיות בפקולטה:

1. בניית אתר אינטרנט המציג פעילויות רלוונטיות לנשים בפקולטה.
2. תכנית חניכה לסטודנטיות חדשות בפקולטה על ידי סטודנטיות ותיקות (http://tinyurl.com/ph63xub), וכן תכנית חניכה לסטודנטיות ותיקות ע”י בוגרות בתעשייה ובתארים מתקדמים.
3. תכנית המיועדת לתלמידות תיכון המתעניינות במדעים מדויקים, וכוללת יום פתוח, שבמהלכו מבקרות התלמידות בפקולטה ולומדות על מסלולי הלימוד בה.

 פרופסור ליהי צלניק–מנור: “מטרת המיזם היא להעצים סטודנטיות בהנדסת חשמל באמצעות שיתוף מידע והצעת תמיכה ולחשוף מתעניינות פוטנציאליות להיבטים המקצועיים והאישיים של הפקולטה להנדסת חשמל. “

 תחרות “דלת פתוחה לרווחה” של התאחדות הסטודנטים הארצית מיועדת לפרויקטים חברתיים ויוזמות בהנהגת סטודנטים. התחרות מציעה לזוכים בה תמיכה כספית וטכנית. מיזם “בנות חשמל” הוא אחד מחמשת הפרויקטים שהגיעו לשלב הגמר.

שר החינוך, שי פירון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

“המקצועות הקלאסיים הם הבסיס לכל פיתוח, יוזמה וחדשנות – יש להחזיר אותם למרכז בתי הספר”.

כך אמר שר החינוך, הרב שי פירון, שהתארח בטכניון באירוע מיוחד לרגל יום המדע הישראלי. האירוע התקיים ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומטרתו לקרב את הקהל הרחב למדע, לעורר מודעות להישגי המדע והמדענים בישראל ולעודד חינוך למדעים.

“חשוב לעורר את המודעות למדע ולייצר מחויבות לערכים שהוא מייצג” אמר השר פירון. “מדינת ישראל לא תוכל להתמודד אסטרטגית עם המציאות שמסביבה ועם החסרונות העצומים שיש לה במשאבי טבע, אם לא תחזק את תחום המדע באופן מובהק ותהפוך את היתרון שלנו בזירה הבינלאומית, ליתרון שמונע מכוחה של מצוינות אנושית.”

שר החינוך הוסיף “אנחנו חייבים להחזיר את המדעים הקלאסיים לבתי הספר. הם הבסיס לכל פיתוח יוזמה וחדשנות והם הבסיס הגדול ביותר ללמידה משמעותית ולהעצמה של התלמיד”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “דווקא בימים של חרמות אקדמיים על מוסדות ישראליים, הטכניון מרחיב את שיתופי הפעולה האקדמיים עם אוניברסיטאות בעולם. מרכז המחקר ההנדסי יישומי שהקמנו בניו יורק עם אוניברסיטת קורנל, קורם עור וגידים וסטודנטים ראשונים כבר לומדים בו. לאחרונה קיבל הטכניון תרומה חסרת תקדים, ואנחנו מקימים סניף של הטכניון שיפרוץ את הדרך לסין. השבוע נערך בטכניון כנס ישראלי-בריטי בנושא רפואה, בשבוע שעבר נערך כנס בשיתוף פעולה עם קנדה. יש היום בטכניון יותר פנים חדשות ויותר שפות נשמעות בו.”

“זהו יום חג עבורי,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב, “יש להנגיש את המדע על מנת שכל אדם יוכל לקחת בו חלק. חיפה היא העיר עם מספר זוכי פרס נובל הרב ביותר בישראל. אנו משקיעים משאבים רבים בהחזרת הלימוד הטכנולוגי לחיפה ואני שמח שהטכניון לוקח חלק במאמצים אלה.”

במהלך האירוע הציגו חוקרי הטכניון את מחקריהם:

פרופסור דני בן שחר, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דיבר על אי ראציונליות בקבלת-החלטות ובחן האם ניתן לייעל את הפרטת הדיור הציבורי בישראל. לדבריו, ניתן להגדיל במידה ניכרת את הכנסות המדינה ממכירת הדירות לדיירים בדיור הציבורי ולקצר את משך הזמן למכירתן.

דר’ מירב אהרון, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים טענה בהרצאתה כי יוקר הדיור משמש מנגנון מרכזי של הבחנה והיפרדות מן המעמדות הנמוכים. בחברה מגוונת ומרובת מתחים שואפות קבוצות ברות מוביליות חברתית, להבחין עצמן מההמון ולגדל את ילדיהן בקרב מי שהם תופסים כדומים להן. בתנאים אלה פעולה בתוך כללי המשחק של “השוק” נדונה לכישלון.

פרופסור אילת טל, מהפקולטה להנדסת חשמל הציגה טכנולוגיה חדשה שתוביל את הארכיאולוגיה למאה ה-21. לדבריה, הגרפיקה הממוחשבת מציעה פתרון מפתיע לאתגרי הארכיאולוגים, ומאפשרת לא רק תצוגה, אלא גם תיעוד, ניתוח, ושחזור ממצאים. בעזרת פיתוחים חדשים, ניתן כיום לצפות במודלים תלת ממדיים של כלים שלמים אף שרק חלקים קטנים מהם נתגלו, לשחזר חריטות והדפסים שנשחקו, לחשוף מאפיינים מעניינים, ולמצוא קשרים לממצאים אחרים.

פרופסור אבישי מנדלבאום, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול הרצה על מערכות שירות, כגון: בתי חולים, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים מקוונים ועוד, תוך התמקדות על מדדי שירות תפעוליים, כמו משך ההמתנה בחדר מיון או רמת התעסוקה של מוקדן טלפוני, והקפדה על הקשר עם מדדים קליניים או כלכליים.

פרופסור אורי לזמס, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, טען בהרצאתו כי מזון מעובד הוא חלק ממציאות חיינו במאה ה-21.  וכי לא נראה פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיאפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד. פרופסור לזמס הציג בהרצאתו מערכת הדמיה לעיכול האנושי שפיתח במעבדתו וטען כי בעתיד יותאמו ייצור ועיבוד המזון לכל אדם, ולא רחוק היום בו נוכל לקבל תזונה מותאמת אישית.

את האירוע בטכניון חתם חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, בהרצאה על “מדע, אמנות ואיכות החיים. “המדע נותן לנו חיים מודרניים ומאריך את תוחלת חיינו,” אמר פרופסור שכטמן.  “האמנות מוסיפה איכות לחיינו.” הוא הציג את עבודתו של ליאונרדו דה וינצ’י ששיפר את האמנות שיצר באמצעות המדע ומחקריו בתחומים השונים.

בתמונה בעמוד הבית מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שר החינוך, שי פירון ופרופסור דן שכטמן. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון