Yearly Archives: 2014

בתמונה מימין: פרופסור ערן יהב, הדוקטורנט נמרוד פרטוש, מיטל בן סיני ושיר ידיד

סטודנטיות מהטכניון יצרו מערכת הגורמת לתכנת הניווט הפופולארית לדווח על פקקים מדומים. יצרו פקק מדומה שנמשך שעות וגרמו לנהגים לסטות מדרכם; המנחים שלהן בטכניון דווחו על כך ל”Waze” שבודקת דרכים למנוע מתקפות נוספות מסוג זה.

שתי סטודנטיות מהטכניון בנו, במסגרת פרוייקט בפקולטה למדעי המחשב, מערכת הגורמת לתכנת הניווט הפופולארית “Waze” לדווח על פקקים מדומים. באמצעות התכנה שבנו, הצליחו הסטודנטיות ליצור פקק שנמשך שעות וגרמו לנהגים לסטות מדרכם. המנחים שלהן הודיעו על המתקפה ל”Waze”, פירטו את הדרך שבה בוצעה ונענו על ידי סגן הנשיא לתפעול כי החברה בודקת דרכים למנוע מתקפות כאלה.

הרעיון לפרוייקט עלה במוחו של הדוקטורנט נמרוד פרטוש, כשנתקע בפקק ביחד עם המנחה שלו, פרופסור ערן יהב. “זה היה בקיץ שעבר. אמרתי לערן שאם היינו גורמים ל’Waze’, לפני צאתנו לדרך, לדווח לנהגים על פקק בכביש החוף, האפליקציה הייתה מפנה נהגים לכביש 4 ואנחנו היינו נוסעים לתל אביב על כביש החוף, בלי פקקים”, הוא נזכר בחיוך.

פרופסור יהב: “צחקנו והנושא לא עלה עד תחילת סמסטר חורף, אז פגשתי שתי סטודנטיות מצטיינות. הצעתי לנמרוד להציג להן את הרעיון ולתת להן להתמודד עם האתגר הזה, כפרוייקט סטודנטים”.

נמרוד הצליח לסקרן את שתי הסטודנטיות, שיר ידיד ומיטל בן סיני, הלומדות בטכניון במסגרת הפרוייקט היוקרתי “פסגות” – תוכנית המצויינות של העתודה האקדמית. שתיהן לומדות לתואר בהנדסת תוכנה והן לקראת סיומה של שנת לימודיהן הרביעית. “לא ידענו לקראת מה אנו הולכות”, הן מספרות. “ההצלחה בפרוייקט לא הייתה מובטחת, אמנם הרעיון לא נשמע חדשני אך יישומו מורכב ולכן נדרש מאיתנו להשקיע הרבה מאוד זמן ומאמץ”.

בהנחיתם של נמרוד ופרופסור יהב הן החלו בעבודה. תחילה כתבו תוכנה אשר מאפשרת יצירה אוטומטית של משתמשי “Waze” מדומים, עם כל תהליך ההרשמה. את רישום ה”משתמשים” החדשים, ביצעו באופן אוטומטי לחלוטין באמצעות כלי המדמה טלפונים חכמים על גבי המחשב. שתי הסטודנטיות נדרשו לכמה עשרות משתמשים מדומים כדי לבנות כל שלב של המתקפה, אך במהלך העבודה המאומצת הן יצרו ל”Waze” אלפי משתמשים פיקטיביים.

פרופסור יהב: “הן בנו מערכת שיודעת לעבוד מול האפליקציה של ‘Waze’, לרשום משתמשים חדשים באופן אוטומטי ולאחר מכן לזייף להם מיקום GPS, ובכך לדמות המצאות של המשתמשים הללו במקום מסוים”.

“בנינו אפליקציה המזייפת מיקום GPS וגורמת למערכת לחשוב שהמשתמש נוסע במיקום לבחירתנו. מאוד הופתענו ש’Waze’ התיחס לזה”, צוחקות שיר ומיטל.

בשלב השלישי הן יצרו תבנית נסיעה שתגרום ל”Waze” לחשוב שמדובר בפקק. הן ניסו וריאציות שונות. “זה היה החלק הכי קשה בפרוייקט”, הן אומרות. “היינו צריכות להיכנס לראש של ‘Waze’. עשינו המון ניסויים ברחבי קמפוס הטכניון בחיפה. התחלנו בדימוי נסיעה איטית ורצופה, לאחר מכן הוספנו נסיעה מהירה לפני הנסיעה האיטית ובשלב האחרון הוספנו עצירות בנקודות זמן שונות”.

לבסוף עלו על הנוסחה ואכן הצליחו ליצור פקק של כמה שעות.

למתקפה שיצרו הסטודנטיות עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, שכן היא יכולה להרחיק נהגים מכביש אגרה ולגרום לו לפשיטת רגל, או ליצור פקקים מדומים ליד מרכולים או מרכזי קניות ולגרום ללקוחות לנסוע למתחרים.

“אנו מאמינים שבעקבות פנייתנו תדע ‘Waze’ למצוא דרך למנוע מתקפות כאלה”, אומר נמרוד פרטוש, העושה את הדוקטורט שלו באנליזה של תכנה, בהנחיית פרופסור ערן יהב, מומחה לאנליזה של תכנה.

פרופסור יהב: “ברצוני להודות לנוסעים האחרים שלנו בקיץ ההוא, שתרמו רעיונות רבים. בנוסף גם לדוקטורנט מוטי גורי מאוניברסיטת בן-גוריון שהציע רעיונות להגנה מפני ההתקפה, ולמטה הסייבר הלאומי ומשרד המדע שתומכים במחקרים מסוג זה”.

לינק לסרטון של נמרוד פרטוש המסביר את הפרוייקט:

http://www.cs.technion.ac.il/~nimi/waze/waze.html

יעניין אותך גם: חדשנות, יזמות

שר המדע והאוניברסיטאות הבריטי דיוויד ווילטס

שר המדע והאוניברסיטאות הבריטי דיוויד ווילטס יפתח בטכניון כנס בריטי-ישראלי רב משתתפים על רפואה רגנרטיבית.

כנס BIRAX  יתקיים ב-26-25 במרץ, בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ויפגיש שלוש מאות מדענים מובילים, שמחקריהם מקדמים את המאבק במחלות קשות כגון סוכרת סוג 1, מחלות לב, פרקינסון ואלצהיימר באמצעות טיפולים המבוססים על תאי גזע. הכנס הוא חלק מתוכנית הרפואה הרגנרטיבית של  BIRAX, העתידה להשקיע  10 מיליון פאונד במחקר בריטי-ישראלי חדש, במשך חמש שנים.

יושבי הראש של הכנס  יהיו פרופסור כריס מייסון, יו”ר ה- Regenerative Medicine Bioprocessing ב”יוניברסיטי  קולג'” בלונדון, ופרופסור אהוד גזית, לשעבר המדען הראשי של ישראל.

80 נציגים מבריטניה, המייצגים 25 מוסדות, יגיעו לטכניון בחיפה לרגל הכנס. המדענים המשתתפים יבחנו את ההתפתחויות האחרונות ברפואת תאי גזע וידונו בהזדמנויות לשיתופי פעולה עתידיים. שר המדע והאוניברסיטאות הבריטי, דיוויד ווילטס, יפתח רשמית את הקול הקורא השני להצעות בכנס, שאותו השיק ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, בביקורו האחרון בישראל.

תוכנית BIRAX כבר מימנה שבעה פרויקטי מחקר גדולים המשותפים לבריטניה ולישראל, בתחומים של טרשת נפוצה, מחלת כבד ופרקינסון. הקול הקורא השני יממן מחקר מתקדם בטיפול באמצעות תאי גזע בסוכרת סוג 1, מחלות קרדיו-וסקולריות, פרקינסון ואלצהיימר.

בהתייחסו לקול הקורא השני אמר השר דיוויד ווילטס:

“המחלות הנכללות במחקר BIRAX מצריכות פעולה דחופה שמטרתה לקדם אותנו לעבר שיטות ריפוי. באמצעות מפגש בין המדענים הטובים ביותר משתי המדינות שלנו, ומימון של המחקרים החדשניים שהם יבצעו, ביכולתנו לסייע בקידום הבנה בינלאומית של מחלות אלה. הקול הקורא השני הוא צעד משמעותי בכיוון זה.”

מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל, אמר:

“כנס זה יפגיש מדענים בריטים וישראלים העוסקים בחקר תאי גזע. המטרה שלנו היא שהם יפתחו שיתופי פעולה שיובילו לשיטות ריפוי לכמה מהמחלות הנפוצות ביותר. ישראל ובריטניה נמצאות בחזית המחקר בתאי גזע. בנייתה של שותפות חזקה בין שתי המדינות תועיל לשתיהן, ועשויה לשנות את החיים ברחבי העולם. הכנס הראשון היה הצלחה כבירה, והוביל לכמה מחקרים משותפים מדהימים. יש לנו ציפיות גבוהות מהכנס הנוכחי.”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הטכניון גא לארח את כנס BIRAX השני. “לחוקרי הטכניון תפקיד מרכזי בגילוי תאי הגזע, והם מנהלים מחקרים מרתקים הנוגעים לשימושיהם.” הוא שיבח את השגריר הבריטי ואת צוותו על קידומו של שיתוף הפעולה בין מדענים ישראלים ובריטים בתחום שיש בו פוטנציאל לריפוי מחלות קשות.

“הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גאה לארח את הכנס הבריטי-ישראלי השני לרפואה רגנרטיבית,” אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור אליעזר שלו. “תכנית הרפואה הרגנרטיבית של BIRAX מאפשרת למדענים מובילים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בבריטניה ובישראל להתמקד בסוגיות קריטיות ולחולל פריצות דרך ממשיות בתחום חשוב זה. שיתוף הפעולה ישפיע על תחום הרפואה הרגנרטיבית, ויתר על כן –  יסייע גם לחולים הסובלים ממחלות שכיחות.”

תוכנית הרפואה הרגנרטיבית של BIRAX (שותפות בריטית-ישראלית לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי) מתוקצבת ב-10 מיליון פאונד. היא תימשך חמש שנים, ותתמקד במחקר מתקדם של כמה מהמחלות הקשות בעולם. זוהי יוזמה של השגרירות הבריטית ושל המועצה הבריטית בישראל.

לתכנית הכנס לחץ כאן

למידע נוסף על תכנית התוכנית : http://www.britishcouncil.org.il/programmes/science/birax\\

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופסור אליעזר שלו. צילום : אבישג שאר-ישוב

השר דייוויד ווילטס. צילום : אבישג שאר-ישוב

בטכניון נפתח כנס BIRAX השני, המתמקד במחקר משותף ברפואה רגנרטיבית ובתאי גזע.

הבוקר נפתח בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כנס BIRAX השני, המתמקד במחקר משותף (בריטי-ישראלי) בתחום הרפואה הרגנרטיבית ורפואה המבוססת על תאי גזע. בכנס משתתפים כ-300 איש, 80 מהם מבריטניה. בין המשתתפים – נציגים משבע קבוצות מחקר משותפות, שקיבלו מימון במסגרת הסבב הראשון של תוכנית BIRAX.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר כי בשנת 1997, בהיותו דיקן הפקולטה לרפואה, פנה אליו פרופסור יוסף איצקוביץ’ וביקש ממנו 10,000 דולר לטובת הבאתו של פרופסור ג’יימס תומסון (Thomson) מאוניברסיטת וויסקונסין. “פרופסור איצקוביץ’ הסביר לי שמדובר בחוקר מוביל בתחום תאי הגזע. באותה תקופה זה נשמע לי מדע בדיוני, אבל נעניתי לבקשה. פרופסור תומסון הגיע לכנס, וכל השאר היסטוריה – חקר תאי הגזע הפך לאחד התחומים המרכזיים ברפואה, תחום שיש בו פוטנציאל רפואי עצום. אני שמח שהייתה לי תרומה קטנה – הקצאת 10,000 דולר מכספי הפקולטה – לתחום חשוב זה, שבו ממלאים חוקרי הטכניון תפקיד מרכזי.”

“אין ספק שאנחנו חיים בתקופה מרתקת,” אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה. “הרפואה משתנה ומתפתחת לנגד עינינו. רפואה רגנרטיבית היא אחד התחומים החשובים ברפואה, והיא נותנת תקווה חדשה לחולים שעד כה לא היה מרפא למחלותיהם. הרפואה הרגנרטיבית מציעה פיצוי להידרדרותן של הפונקציות הגופניות במהלך החיים, וחשיבותה רבה לנוכח הזדקנות האוכלוסייה והמחסור באברים להשתלה. יתכן שהיא גם תסייע לצמצום הניסויים בבעלי חיים.”

“זוהי זכות גדולה לקיים כאן את הכנס המשותף הזה,” אמר שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, אחד האנשים המרכזיים בייסודה של תוכנית BIRAX. “עבורי זה הרבה יותר מכנס הממוקד ברפואה רגנרטיבית; זהו מודל נהדר לשיתוף פעולה מדעי ביין מדינות. כך אני רוצה לראות את היחסים בין בריטניה וישראל: קשרים חיוביים ופוריים, המושתתים עם ההצטיינות של שתי המדינות בתחומים מדעיים ספציפיים. ממשלת ישראל וממשלת בריטניה מתגייסות במלוא הרצינות לשיתוף הפעולה הזה בכנסי BIRAX, ומעידים על כך ביקוריהם של המנהיגים שלנו בישראל: וויליאם הייג, מזכיר המדינה לענייני חוץ, לפני שנה; ראש הממשלה שלנו, דייוויד קמרון, לפני שבועיים; ודייוויד ווילטס, שר המדע שלנו, בכנס הנוכחי.”

השר דייוויד ווילטס, סיפר כי זהו ביקורו השני בישראל. “אני מבקר כאן השבוע עם משלחת של נציגים בכירים מאוניברסיטאות מובילות בבריטניה. תוכנית BIRAX היא דרך נפלאה לקידום קשרי המדע בין שתי המדינות שלנו, ובמסגרתה אנו מקדמים מחקרים בעלי משמעות גלובלית, שיש בהם תרומה בריטית וישראלית משמעותית. אנו משקיעים הרבה בתחומים שונים, כגון אנרגיה וחומרים מתקדמים, אבל עיקר המיקוד שלנו הוא במדעי החיים, שבו אנחנו משקיעים מאות מיליוני ליש”ט.”

פרופסור סול טנדלר, נשיא אוניברסיטת נוטינגהאם, ביקר בישראל כבר כמה פעמים, במסגרת שיתוף פעולה מדעי עם פרופסור אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב. בראיון מיוחד אמר פרופסור טנדלר כי שום אוניברסיטה בבריטניה לא קיימה מעולם חרם על ישראל. “בהרצאות של מדענים ישראלים נשמעות לפעמים קריאות ביניים אנטי-ישראליות, אבל קריאות כאלה נשמעות גם בהרצאות של מרצים בריטים, ולדיבורים על חרמות אין שום אחיזה במציאות. כן, יש פה ושם מדענים ספציפיים שלא רוצים לעבוד על ישראל, בדיוק כמו שיש אנשים שאינם מסכימים לעבוד עם סין, מלזיה או דרום אמריקה – אבל החרם על ישראל אינו אלא מיתוס.”

פרופסור פול קארן, נשיא סיטי יוניברסיטי לונדון, הצטרף לדברי עמיתו ואמר כי “בחמש שנותי  כנשיא האוניברסיטה מעולם לא התרחשה אצלנו תקרית אנטישמית או אנטי-ישראלית. אדרבה, אנו מקיימים מפגשים ישראלים-פלסטיניים קבועים במסגרת תוכנית ‘עץ הזית’ ובהנחיית אנשי BBC, והמפגשים האלה מרחיבים את הידע ההדדי בין הקהילות. לצערי, העיתונות מחפשת את השלילי ולכן מדברת על עוינות הדדית ועל חרמות מופרכים.”

בהקשר של שיתוף הפעולה הבריטי-ישראלי אמר פרופסור קארן כי “אנחנו שתי מדינות קטנות אבל חזקות מאוד במדע, כך ששיתוף הפעולה אינו מקרי. כשראש הממשלה שלנו, דייוויד קמרון, ביקר כאן לפני שבועיים, הדבר הראשון שהוא עשה הוא לחתום על הסכם שיתוף פעולה בין שתי המדינות.

“כמות הסטודנטים הישראלים בבריטניה קטנה בהדרגה, וחשוב לנו להפוך את המגמה הזאת. שיתופי פעולה מדעיים מסוגה של תוכנית BIRAX נועדו, בין השאר, לספק לסטודנטים ישראלים הזדמנות לבוא ולהשתלם בבריטניה, בדגש על המקצועות ההנדסיים.”

האירוע המיוחד, המצדיע למדע הישראלי, יתקיים ביום רביעי, 26 במארס 2014, בשעות 12:00 – 14:00 במהלכו ירצו חוקרי הטכניון, וביניהם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא וחתן פרס נובל בכימיה פרופסור דן שכטמן, על הקשר שבין מדע לשיפור איכות חיינו.

שר החינוך, הרב שי פירון, יבקר בטכניון ביום המדע הישראלי שייערך השבוע. במהלך יום המדע, המתקיים ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ירצו חוקרי הטכניון, ביניהם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, וחתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן, על הקשר שבין מדע לשיפור איכות חיינו.

במסגרת יום המדע הישראלי יתקיימו אירועי מדע לקהל הרחב בכל הארץ, במטרה לקרב את הקהל הרחב למדע, לעורר מודעות להישגי המדע והמדענים בישראל ולעודד חינוך למדעים.

חוקרי הטכניון שיציגו את מחקריהם במהלך היום המיוחד, הם:

פרופ’ דני בן שחר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים :
אי ראציונליות בקבלת-החלטות: האם ניתן לייעל את הפרטת הדיור הציבורי בישראל?

בהרצאה יוצג מחקר המראה כי ניתן להגדיל במידה ניכרת את הכנסות המדינה ממכירת הדירות לדיירים בדיור הציבורי ולקצר את משך הזמן למכירתן. החוקרים בחנו למעלה מ- 16 אלף דירות בין השנים 1999-2008 – כלל הדירות שמכרה חברת “עמידר” במהלך התקופה.

במחקר התחקו החוקרים אחר קבלת ההחלטות של הדיירים בנוגע להנחות שהמדינה הציעה להם ברכישת הדירות לאורך התקופה 1999-2008. בפרט, התחקה המחקר אחר התנהגות לא ראציונליות (במובן הכלכלי) בקבלת ההחלטות של הדיירים. מן המחקר עולה כי הנחות קודמות שהוצעו לדייר השפיעו על (אי) נכונותו לממש את הרכישה בהנחה נוכחית. המחקר ייחודי בהתבססותו על החלטות אמיתיות שהתקבלו בשטח (ולא במעבדה) ובכך שמדובר בקבלת החלטות בסכומים גבוהים עם השלכות כלכליות מרחיקות-לכת עבור משקי הבית. בנוסף, מראה המחקר את ההשלכות האפשריות של התנהגות לא רציונלית על ניהול של המדיניות הציבורית הנהוגה במכירת הדירות לדיירים.

דר’ מירב אהרון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים :
Against all limits: מה סוציולוגיה אורבאנית יכולה ללמד אותנו על יוקר הדיור והמחייה?

יוקר המחיה והדיור בארץ מובן בעיקר כפועל יוצא של א-סימטריה בין היצע וביקוש ושל “כשל שוק” הנובע מבירוקרטיה יתרה ומרגולציה מכבידה. בהתאמה, פעולות התגובה של המדינה ליוקר הדיור מכוונות לפעולה של הגדלת ההיצע ושל עקיפת התהליכים הבירוקרטים. בהרצאה יוצג הסבר אלטרנטיבי: יוקר הדיור משמש מנגנון מרכזי של הבחנה והיפרדות מן המעמדות הנמוכים. בחברה מגוונת ומרובת מתחים שואפות קבוצות ברות מוביליות חברתית, להבחין עצמן מההמון ולגדל את ילדיהן בקרב מי שהם תופסים כדומים להן. בתנאים אלה פעולה בתוך כללי המשחק של “השוק” נדונה לכישלון.

פרופ’ אילת טל, הפקולטה להנדסת חשמל :
לחקור את העבר בטכנולוגיות העתיד – כשהגרפיקה הממוחשבת פוגשת בארכיאולוגיה

הארכאולוגיה נמצאת כיום במבוי סתום, ואינה מסוגלת עוד להתמודד עם שפע ומורכבות הממצאים הנחשפים. הגרפיקה הממוחשבת מציעה פתרון מפתיע לאתגרי הארכיאולוגים, ומאפשרת לא רק תצוגה, אלא גם תיעוד, ניתוח, ושחזור ממצאים. בעזרת פיתוחים חדשים בתחום הגרפיקה הממוחשבת, ניתן כיום לצפות במודלים תלת ממדיים של כלים שלמים אף שרק חלקים קטנים מהם נתגלו, לשחזר חריטות והדפסים שנשחקו, לחשוף מאפיינים מעניינים, ולמצוא קשרים לממצאים אחרים.

פרופ’ אבישי מנדלבאום, הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול:
מדידה, מידול וניתוח של מערכות-שירות בזמן-אמת

ההרצאה תעסוק במערכות שירות, כגון: בתי חולים, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים מקוונים ועוד, תוך התמקדות על מדדי שירות תפעוליים, כמו משך ההמתנה בחדר מיון או רמת התעסוקה של מוקדן טלפוני, והקפדה על הקשר עם מדדים קליניים או כלכליים. המטרה המדעית היא פיתוח עקרונות וכלים התומכים בתוכן, בקרה וניהול השירות, כל זאת בזמן-אמת. האמצעים להשגת מטרה זו מחייבים מחקר המשלב תאוריה ונתונים.

התאוריה שואבת מחקר-ביצועים, סטטיסטיקה, פסיכולוגיה ומערכות מידע. מקור הנתונים במעבדה להנדסת מערכות-שירות והמחקר מתבצע בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, טכניון.

פרופ’ אורי לזמס, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון :
האם יש מקום למזון מעובד במאה ה-21?

עיבוד מזון הוא תהליך הקיים משחר האנושות ומאפשר המרת חומרי טבע לחומרים נגישים החיוניים לקיום האדם. בעידן המודרני ייצור המוני של מזון הפך להיות אתגר קשה, מורכב ויקר אשר מצריך התמודדות עם ביקוש הולך וגובר, דרישות מחמירות של קיימות, איכות ובטיחות, הרגלי צריכה משתנים ושאיפה למזון בעל מאפיינים קבועים, על אף התנאים המשתנים. בפתחה של המאה ה-21 ישנן קריאות להימנע מצריכת מזון מעובד/תעשייתי, אולם לא נראה פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיאפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד. מסיבות אלו ואחרות, נראה כי תפקידם של מהנדסי המזון חיוני במציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו ייצור מוצרים שישלבו בריאות, טעם ומחיר סביר. הגלובליזציה והשינויים הדמוגרפיים מעלים גם הם צורך לניצול אופטימלי של המזון והשאיפה לתזונה מותאמת אישית, ממש כמו הרפואה האישית, מציעה אלטרנטיבה מאתגרת, מסקרנת ומבטיחה. בהתבסס על הבנה מעמיקה של הקשר שבין עיבוד מזון לבין גורלו במערכת העיכול האנושית, נראה כי ניתן יהיה לתכנן תכנון מושכל של רכיבי מזון ככלים לתכנות בריאות האדם, לרווחה ולמניעת מחלות. יתרה מזו, נראה כי ייצור ועיבוד מזון למוצרים המותאמים לגילאים שונים ולמאפיינים הגנטיים השונים שלנו הם ברי השגה, ולא רחוק היום בו נוכל לקבל תזונה מותאמת אישית.

אסף יעקובי, חברת מיקרוסופט :
העיר החכמה – City Next

ההרצאה תעסוק בחזון ואסטרטגיית מיקרוסופט לערים חכמות, יוזמה עולמית בשם City Next, העוסקת במגמות ובכוחות עימם מתמודדות בימים אלה ערים ברחבי העולם. בהרצאה אציג איך חברת מיקרוסופט וגופים טכנולוגיים אחרים יכולים לסייע בהגשמת חזון הערים תוך התמודדות עם המגמות והאתגרים הניצבים בפניהן.

אבי יעלי, IBM :
ערים חכמות

תהליך האורבניזציה המהיר בעולם מציב אתגרים רבים בתחומים כגון: תחבורה, מים,
אנרגיה, איכות סביבה ובתחומים נוספים המשפיעים על הדרך בה אנו חיים ופועלים.
הקידום הטכנולוגי המואץ בעשור האחרון ופתיחת מאגרי מידע ציבוריים יוצרים
הזדמנות לבניה ויישום של מערכות חכמות בערים . ההרצאה תעסוק בשאלות מהי “עיר חכמה” וכיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה ליצירת פתרונות חדשניים?

חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופ’ דן שכטמן :
מדע, אמנות ואיכות החיים

פרופ’ עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה בשנת 2009, חונכת את המרכז החדש

המכונים ע”ש לורי לוקי וראסל ברי בטכניון הקימו את המרכז לביולוגיה מבנית המתקדם בארץ, בהשקעה של כארבעה מיליון דולר. ראש המרכז החדש, ד”ר חי דביר, אמר כי מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בארץ בתחום הביולוגיה המבנית והמרכז יאפשר להרחיב את המחקר הביו-רפואי הבינתחומי בטכניון. “הציוד החדשני שלנו לקריסטלוגרפיה מאקרו-מולקולרית יאפשר מחקר ביולוגי ברמה האטומית, דבר שנעשה עד כה רק במרכזים לא רבים חו”ל”, הדגיש.

הביולוגיה המבנית היא ענף במדעי החיים החותר להבנת תפקידיהן של מאקרו-מולקולות ביולוגיות, כגון עשרות אלפי החלבונים השונים האחראים על מרבית התהליכים הביוכימיים בגוף החי, באמצעות פענוח המבנה התלת-מימדי הייחודי לכל אחת מהן. “הבעייה היא שמימדיהן הזעירים של מולקולות לא ניתנים לאבחנה ע”י קרני אור נראה ולכן הינן בלתי נראות בהגדרה”.

קריסטלוגפיה בקרניX  הינה הטכניקה הטובה ביותר לחקר מולקולות ביולוגיות ברזולוציות גבוהות כיוון שאורך הגל של קרני ה-X מאפשר הבחנה בין מרחקים קצרים מאוד כגון קשרים בין אטומיים. במרכז החדש יש מערכת “דפרקטומטר” המקרינה גבישים ומודדת את פיזור קרני ה-X מהן. “זהו פיזור ייחודי לכל גביש ובעזרתו אנו מקווים לפענח את המבנה המולקולרי שייצר את אותו גביש”, אמר ד”ר דביר. “היכולת שלנו ‘לראות’ עצמים בלתי נראים הינה מרגשת ומאוד אינפורמטיבית מדעית בפני עצמה אך גם בעלת חשיבות רפואית אדירה כשמדובר למשל בהתבוננות בקשר בין תרופה ויעד המטרה שלה בגוף”, הוסיף.

תהליך פיענוח המבנה התלת מימדי הינו ארוך ואתגרי והצלחתו תלוייה בין היתר בעוצמת מקור קרני ה-X. השיפור הניכר בעוצמת קרני ה-X המיוצרות במרכז החדש בטכניון מאפשר להשיג עוצמה זו בלי להיזקק למקורות חיצוניים כגון מאיצי חלקיקים שמותקנים במקומות בודדים בחו”ל.

במרכז יש גם ציוד רובוטי משלים ומתקדם המאפשר לגבש מאקרו-מולקולות ביולוגיות ולעקוב אחרי התהליך על ידי הדמיה מיקורוסקופית.

בתמונה בעמוד הבית: ד”ר חי דביר במרכז החדש לביולוגיה מבנית. צילום: דוברות הטכניון.

פרופסור פרץ לביא (משמאל) ופרופסור פרידון האמדולפור – נשיא אוניברסיטת ווטרלו.
צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

הטכניון ואוניברסיטת ווטרלו הקנדית מקווים להאיץ פריצות דרך במחקר ובמיסחור טכנולוגי באמצעות הסכם חדש שנחתם היום, 18 במרץ 2014, במהלך כנס משותף בישראל. ההסכם נועד לעודד שיתוף פעולה בין החוקרים המובילים בשני המוסדות בתחומים של מערכות מידע קוונטיות, ננו-טכנולוגיה ומים לטובת מחקר בסיסי ויישומי.  הסכם השותפות יקשר סטודנטים ואנשי סגל משני המוסדות לשווקים גלובליים באמצעות מיסחור ויצירת קשרים עם שותפים תעשייתיים בקנדה ובישראל.

“השותפות בין אוניברסיטת ווטרלו לטכניון – שתי אוניברסיטאות-חדשנות מובילות ברמה העולמית – היא מהלך טבעי,” אמר פרידון האמדולפור, נשיא אוניברסיטת ווטרלו. “שותפות זו תסייע לווטרלו ולטכניון להאיץ את ההתקדמות בנושאים האמורים. דיסציפלינות אלו יסייעו לנו לעצב את העתיד של קהילות, תעשיות וחיי יום-יום.”

“השותפות בין שני גופים מובילים בתחום החדשנות יוצרת את התנאים לתמיכה בפריצות דרך מחקריות ובהזדמנויות חדשות למיסחור בקנה מידה בינלאומי,” אמר ג’ורג’ דיקסון, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת ווטרלו. “לאוניברסיטת ווטרלו ולטכניון יש היסטוריה בת כמעט 20 שנה של שיתוף פעולה מחקרי.”

 נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר: “ההסכם בין שתי האוניברסיטאות יוביל למחקר משותף בין מדענים ישראלים וקנדים בתחומים שהינם חיוניים להפיכתו של העולם למקום טוב יותר. לא עולה על דעתי שותף טוב יותר לטכניון בתחומים אלה מאשר אוניברסיטת ווטרלו”.

הכנס המחקרי המשותף, לציון חתימת החוזה, כלל הרצאות של כמה מהחוקרים המובילים בעולם, ובהם ריימונד לפליים, מנכ”ל מכון ווטרלו למיחשוב קוונטי. לפליים, שהיה סטודנט של סטיבן הוקינג, מוביל כיום את החתירה לפיתוח המחשב הקוונטי הראשון בעולם.

הכנס הציג גם את עבודתה של קרולין רן, שמומחיותה בטכנולוגיית מעבדה-על-שבב עשויה לחולל מהפכה באיבחון ובטיפול רפואי, באמצעות הפיכתו של האיבחון הכימי והביו-רפואי לתהליך מהיר, פשוט וזול יותר. דיוויד בלוז, מנהל מרכז המחקר הקנדי לשיקום מי תהום, הציג גם הוא את המחקר שלו על דרכים חדשות ויעילות יותר לבלימת זיהום המים כתוצאה מפעולות כרייה.

השותפות המחקרית החדשה תרחיב את טווח ההזדמנויות הבינלאומי לחילופי סטודנטים (לתואר ראשון, שני ושלישי) ופוסט-דוקטורנטים, וזאת בנוסף לתוכניות משותפות של לימוד והכשרה, ובהן מסלולים לתואר משותף. המוסדות ישתפו פעולה גם במחקרים יישומיים, סדנאות, סמינרים וכנסים.

שתי האוניברסיטאות יספקו מימון ראשוני (seed) לאותן יוזמות של שיתוף פעולה, שתחילתן בכנס המשותף שנערך בטכניון.

 על אוניברסיטת ווטרלו:

תוך חמישה עשורים בלבד הפכה אוניברסיטת ווטרלו, הממוקמת בלב המרכז הטכנולוגי של קנדה, לאחת האוניברסיטאות המובילות בקנדה, עם 35,000 סטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי. ווטרלו, כבית הגדול בעולם לתוכניות משותפות להשכלה גבוהה, מקבלת בברכה שיתופי פעולה עם העולם ומעודדת שותפויות בלמידה, במחקר ובהמצאה. בעשור הבא מחויבת האוניברסיטה לבניית עתיד טוב יותר לקנדה ולעולם, באמצעות הובלה בחדשנות ובשיתוף פעולה, במטרה ליצור פתרונות רלוונטיים לבעיות היום והמחר. למידע נוסף על ווטרלו אנא היכנסו לאתר www.uwaterloo.ca

 בתמונה בעמוד הבית – חתימת ההסכם (משמאל לימין) : הפרופסורים ג’ורג’ דיקסון, סגן נשיא ווטרלו למחקר, פרידון האמדולפור, פרץ לביא ועודד שמואלי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון