Yearly Archives: 2014

שהרזאד סרחאן בכלל לא אהבה ללמוד – עד שמורֶה נלהב הדביק אותה בחיידק הפיזיקה.

בגיל 25, עם תואר שני בפיזיקה ותינוקת בת חצי שנה, מתחילה שָהרָזאד סרחאן דוקטורט בהוראת המדעים. למרבה הפלא, עד כיתה י’ היא נחשבה תלמידה ממוצעת, ובכלל לא אהבה ללמוד.

 ומה קרה בכיתה י’?

בכיתה י’ התחלתי ללמוד פיזיקה. המורה שלנו היה דאהר עדווי מהכפר טורעאן. כשנכנסנו לשיעור הראשון שלו הוא עמד ליד החלון, מול ירידה חדה, ובמקרה עברה שם משאית עמוסה שהתקשתה לנסוע בירידה. הוא הראה לנו אותה והסביר לנו את מצבה של המשאית במונחים פיזיקליים. אמנם לא הבנתי את ההסבר שלו, אבל התלהבתי מהגישה שלו – הניסיון להסביר לנו את ה”סוד” שלפיו עובדים כל הדברים בעולם – ומההתלהבות שלו. הוא לימד אותנו כמה יפה להבין את עקרונות הטבע הסובב אותנו. באותו יום הבנתי שפיזיקה היא התחום שאני רוצה ללמוד.

 והצלחת?

כן, למדתי מאוד ברצינות, הוצאתי 97 בחמש יחידות פיזיקה, וקיבלתי תעודת הצטיינות ממשרד החינוך. בכימיה קיבלתי 94, והציון המשוקלל היה 113. לכן קיבלו אותי לטכניון למרות הציון הפסיכומטרי, שלא היה משהו.

  יש לך שֵׁם מיוחד.

נולדתי בתקופה שאבא שלי שיחק ב”אלף לילה ולילה”, והוא החליט לקרוא לי שָהרָזאד (שהרזאדה), על שמה של הדמות מְסַפֶּרֶת הסיפורים.

 אבא שחקן?

כן. אבא שלי, עדנאן טראבשה, הוא מחזאי ושחקן בתיאטרון ובקולנוע, ואת רוב הכסף שהרוויח מסרטים תרם לחוגים ולמתנ”סים במגזר. בין השאר הוא הקים את עמותת “מראות” לקרקס ולתיאטרון וניהל את המתנ”ס במג’אר. כיום הוא מתנדב כמנכ”ל תיאטרון אל מידאן בחיפה, אחרי שהצליח להוציא אותו מגרעון. הוא גם שיחק, עם אחי הבכור, ב”הכלה הסורית”, ואמא שלי, לינדה, הייתה בצוות התופרות שהכינו את הבגדים לסרט.

 ספרי טיפה על הכפר שלך.

מג’אר הוא כפר גדול – יותר מ-20 אלף תושבים – עם אוכלוסייה מעורבת (דרוזים, מוסלמים ונוצרים). רוב התושבים דרוזים, כמוני.

 לא הרבה ידוע בציבור על הדת הדרוזית.

נכון, וגם בתוך הקהילה הדרוזית לימוד הדת הוא תהליך ארוך, ולא הכול גלוי. בעיקרון זאת דת פילוסופית, והדמויות המרכזיות אצלנו הן פילוסופים כגון אפלטון, אריסטו ופיתגורס. עבורנו, הדת היא החוכמה וספרי הקודש הם ספרי חוכמה שכתבו הפילוסופים. הדת מבוססת על איזון בין הרגש לשכל, אבל הפוסק האחרון הוא השכל. כדי להבין יותר את עצמך ואת החיים אתה חייב להתבונן יותר, ולהקשיב הן לעצמך והן לטבע הסובב אותך.

 ומה עם מצוות?

אנחנו לא מחויבים לצום, ולא להתפלל, ולא לקיים טקסים כלשהם. האדם צריך לנהוג לפי האמונה שלו, ולפעול מתוך רצון ולא מתוך כפייה. בתי התפילה שלנו – ‘ח’ילווה’ – צנועים מאוד ואסור לקשט אותם. הם בעצם מקומות שבהם הדרוזי מתבודד וקורא בספרי הקודש.

 אתם מאמינים בגלגול נשמות.

נכון. בתפיסה הדרוזית, הנשמה היא האור הבוהק בצלם החי, ובעת עזיבתה חובה לקבור את הגוף מיד.

גוף האדם הוא משכן הנשמה ואין לפגוע בו. לכן הרצח הוא פשע נורא, והרוצח מנוע מקריאה בספרי הדת.

 ספרי קצת על עצמך.

ההורים שלי הם כאמור עדנאן ולינדה, ויש לי שני אחים: פיראס ובשאר. אני האמצעית. נולדתי בדצמבר 1987, כך שאני כיום בת 25. נשואה למחמד סרחאן, עם תינוקת בת חצי שנה בשם סילין. למדתי בבית הספר אל מנצורה, קרוב לבית שלי.

 מתי הגעת לטכניון?

ב-2006 התחלתי ללמוד כאן פיזיקה. השנה הראשונה היתה קשה מאוד. אין הרבה אוטובוסים ממג’אר לכאן, והנסיעה לקחה לי שעתיים בכל כיוון. היה מתיש, וממש בקושי עברתי חצי מהקורסים. בסוף השנה ההורים התעקשו שאעבור למעונות הטכניון, כדי לחסוך לי את הנסיעות. מגורים במעונות אינם מקובלים אצלנו במגזר, במיוחד במשפחות שמרניות כמו שלי, אבל הבנתי שזה מה שיאפשר לי להתמקד בלימודים. עברתי בין בני המשפחה הדתיים והסברתי את המצב, והם הביעו את הסכמתם.

 וסיימת את התואר.

כן, ולקראת הסוף לקחתי קורס בפיזיקת חלקיקים. המרצה, פרופסור שלומית טרם, סיפרה על העבודה שלה ב-CERN ועל מאיץ החלקיקים הגדול בעולם (LHC), ואני עוד זוכרת איך אחד הסטודנטים בקורס אמר לי: עוד תגיעי לשם.

 וזה קרה?

כן. בסמסטר האחרון של התואר שלחתי מייל לשלומית, והיא קיבלה אותי לתואר שני אצלה. שלושה שבועות אחר כך כבר נסעתי ל-CERN לשבועיים. זאת היתה תחילת המחקר שלי לתואר, שבו התמקדתי באחד מענפי תיאוריית הסופר-סימטריה, שהיא הרחבה של המודל הסטנדרטי.

 מה זאת אומרת?

המודל הסטנדרטי הוא המסגרת התיאורטית המקובלת כיום על רובה של הקהילה המדעית, והיא מסבירה את הכוחות הבסיסיים ואת החלקיקים היסודיים הפועלים בטבע. עם זאת, היא לא מספקת הסבר מלא – למשל להאצה של התפשטות היקום ולקיומו של חומר אפל. בתואר השני בדקתי, באמצעות המאיץ החדש, את תיאוריית הסופר-סימטריה שמסבירה את התופעות האלה.

 ואיך היה?

התואר היה מגניב – העבודה עם שלומית, עם שאר הסטודנטים שלה ועם הקבוצה הבינלאומית ב-CERN היתה נהדרת. עבדתי קשה מאוד אבל למדתי המון ומאוד נהניתי. כיום אני כבר בתחילת הדוקטורט, בהנחיית פרופסור אורית חזן מהמחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה, ובמקביל מתחילה ללמוד בתוכנית “מבטים”.

 ולא שכחת את המורה שלך, דאהר עדווי?

ברור שלא. עוד לפני תחילת התואר השני הכנתי לו שלט-תודה, מתוך כוונה להצטלם עם השלט כשאגיע לשוויץ. השלט חיכה מתחת למיטה שלי, וכשנסעתי ל- CERN הצטלמתי ושלחתי את התמונה לדאהר. כי באמת, בזכותו נכנסתי לעולם הפיזיקה.

 מה כל כך מעניין בפיזיקה?

הפיזיקה, הפילוסופיה והדת הן שלוש שפות שמסבירות את העולם ואת החיים, ואני מתייחסת אליהן כאל שלושת הקווארקים של החיים. אנחנו, בני האדם, אוהבים לשאול שאלות – להבין מה, למה ואיך – והשפות הן דרכים לקבל תשובות לשאלות שלנו. יש גם הקבלה מסוימת בין השפות השונות; לדוגמה, אלוהים (בלשון הדת) הוא המחשבה (בפילוסופיה) והכוח (בפיזיקה).

 מה הביא אותך לעולם ההוראה?

המצב הקשה בבתי הספר, והידיעה שלמורים טובים יש השפעה עצומה. החלום שלי הוא לעזור לתלמידים להצליח וליהנות בלימודים, כמו שקרה לי. שיוכלו להמשיך את דרכם באקדמיה ובשוק העבודה, וכך תתפתח חברה משכילה יותר, שמחה יותר, אלימה פחות. אני שואפת להקים בית ספר משלי, שחושף את תלמידיו למגוון של תחומים מעניינים ומעודד אותם לשאול שאלות. אני רוצה לפתח שם שיטות לימוד חדשות, הנשענות על שלושת התחומים שהזכרתי לעיל – פילוסופיה, פיזיקה ודת – בשילוב אמנות. כי האמנות היא הכוח שמאפשר לנו לעבור בין שלושת התחומים האלה.

 את מכוּוֶנֶת לנתינה לחברה.

כן, זכיתי בחיים מאוד טובים, וברור לי שזה לא מפני ש’מגיע לי’ אלא מפני שזה מוביל אותי לעזור לאחרים. וכשאדם חולק את הטוב שלו עם אחרים, הוא לא מפסיד אלא מרוויח.

 איפה ספגת את הרעיון הזה?

בבית. אצלנו, כשעושים קפה בבוקר, לוקחים בחשבון שמישהו יצטרף ולכן תמיד מכינים כוס נוספת. אחרי שאוכלים אצלנו סעודה גדולה מחלקים בשכונה את מה שנשאר, וכשמישהו במצוקה, מתגייסים למענו. גדלנו על זה, על תרומה לקהילה ועל כבוד לזולת, וכיום זה חלק מהחיים שלי. אני חולמת לראות כמה שיותר אנשים שמחים מסביב, ומאמינה ביכולות שלי לעשות את זה גם דרך הפיזיקה. אם כל אחד בחברה יעניק לאחרים את מה שעושה לו טוב, כולנו נהיה יותר מאושרים, והחברה תהיה יותר טובה ופחות אלימה.

 מה את עושה כיום בהקשר הזה?

אני יוצרת שותפויות בין ארגונים למען העצמת המודעות לחשיבות לימודי הפיסיקה והאמנות, בתקווה שמשרד החינוך יקצה את שעות התגבור בפיסיקה לפרויקטים חדשניים, שמציעים שיטות לימוד חדשניות המלהיבות תלמידים ומקרבות אותם לתחום. אני מאוד מאמינה בגיוס ההורים ובהפיכתם לשותפים בתהליך הלמידה. לפי דעתי זה אלמנט חשוב מאוד בהצלחת הילדים.

 האם את מעורבת גם בקהילה הדרוזית?

בהחלט. חשוב לי מאוד להשפיע במיוחד על המצב בחברה שלי, ולכן כבר בשנה הראשונה לתואר הראשון התנדבתי ביחידה לקידום סטודנטים – איתרתי סטודנטיות דרוזיות בתחילת לימודיהן כאן, כדי שהיחידה תעזור להן בנושא המעונות ובעניינים אחרים. מאז יזמתי פרויקטים שונים, ביניהם “פיזיקאים אמנים” לשיפור לימודי הפיזיקה בכפרים הדרוזיים. בפרויקט הזה לימדתי תלמידים מצטיינים, או בעלי פוטנציאל להצטיינות, אסטרופיזיקה ופיזיקת חלקיקים, וגם לימודי אמנות. נסעתי איתם לאינטל ולמכון ויצמן, והלהבתי אותם בקשר ללימודי פיזיקה. בסיום הפרויקט ערכתי תחרות בין התלמידים שהצטיינו לאורך לימודם, בנוכחות הוריהם וכלי תקשורת מיקומיים, אבא שלי תרם את הפרסים הכספיים, ואת הפרס למקום הראשון – טלסקופ  – העניקה עמותת ITWORKS שליוותה את הפרויקט.

 איך היית מסכמת את השקפת העולם החינוכית שלך?

מי שאין לו, אינו יכול לתת, ולכן עלינו להעניק לילדים שלנו את האושר שאותו יעבירו לדורות הבאים. מבחינתי, החוכמה היא האושר, וקיבלנו אותה מאבותינו כדי להעצים אותה ולהעביר אותה הלאה.

חלק מהתלמידים הזוכים בתחרות. צילום: אבישי פינקלשטיין

הזוכים: בתי הספר עירוני ד’ מתל אביב, תיכון אזורי משגב ותיכון ג’ת; התחרות חוגגת עשור; הקבוצות הזוכות יטוסו לתחרות FIRST  העולמית שתתקיים בחודש הבא בארה”ב.

52 נבחרות מבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ השתתפו ב- FIRST, תחרות הרובוטיקה הגדולה בישראל. בתום תחרות שנמשכה יומיים, ניצחה קבוצת התלמידים המשותפת לשלושת בתי הספר: עירוני ד’ – תל אביב, תיכון אזורי משגב ותיכון ג’ת. התלמידים הזוכים ישתתפו באליפות העולם ברובוטיקה בסנט לואיס, ארה”ב, שתתקיים בסוף חודש אפריל, ויתחרו מול קבוצות תלמידים מארה”ב ומרחבי העולם.

“אנחנו מאוד מתרגשות. זו הפעם הראשונה שבית הספר שלנו זוכה,” אמרו דינא אבו פול ושדיא בדראן תלמידות כיתה י”ב מתיכון ג’ת. “עבדנו הרבה זמן על הרובוט אבל המאמץ השתלם”. שדיא בדראן, שהפגינה כישורי נהיגה מרשימים ברובוט, שהביאו לניצחון קבוצתה, קיבלה חיבוקים מכל חברי הקבוצה. “אני מרגישה גאווה גדולה בשביל כולנו”, הוסיפה.

בתחרות נדרשו הקבוצות לבנות ולתפעל רובוט המסוגל לזרוק ולתפוס כדור ולקלוע אותו לשער הקבוצה היריבה. בתחרויות הגמר התחרו התלמידים בקבוצות שהורכבו כל אחת משלושה בתי ספר שונים מרחבי הארץ. קבוצת התלמידים שזכתה בגמר, הורכבה משלושת בתי הספר: עירוני ד’ – תל אביב, תיכון אזורי משגב ותיכון ג’ת הם התחרו בתחרות הגמר בקבוצת התלמידים מבתי הספר: תיכון אביב – רעננה, תיכון עירוני שוהם ואורט בנימינה.

תחרות הרובוטיקה בישראל שמקיימת עמותת FIRST  בשיתוף הטכניון, נוסדה בארץ בידי אלוף (מיל.) אביהו בן נון. הפעילות זוכה לתמיכת משרד החינוך והוכרזה בשנת 2013 כתכנית הקדם אקדמית המובילה של הטכניון.

ארגון FIRST נוסד בארה”ב, בשנת 1989, על ידי היזם והממציא דין קיימן, מתוך מטרה “ליצור עולם שבו צעירים חוגגים טכנולוגיה ומדע… עולם שבו צעירים חולמים להיות גיבורי מדע וטכנולוגיה.” קיימן חתום על 440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל, בהם מכונת הדיאליזה הביתית, משאבת אינסולין ביתית, הסגווי (( Segway  ורבים אחרים.

עדי חנוכה לוחצת את היד לביל קלינטון – נשיא ארה”ב לשעבר.

עדי חנוכה, מצטיינת נשיא סדרתית, לומדת במלוא המרץ בלי להזניח את המחול, הנגינה, הספורט ולימודי השפות.

קשה להגדיר אותי – אני לא נופלת לשום טייפקאסט צפוי,” אומרת עדי חנוכה, בת 26, העושה כיום את המאסטר שלה בפקולטה להנדסת חשמל. “בתיכון לקחתי ברצינות את הלימודים, אבל במקביל הייתי פעילה גם בתחומי החברה והתרבות; אני רוקדת בלט – אבל גם שיחקתי רוגבי בנבחרת הטכניון עד שנשברה לי הבוהן. אני מנגנת באורגן, מקשקשת בסינית ובספרדית ולומדת הינדי, אבל כל זה לא על חשבון ההשקעה בלימודי התואר השני.”

עדי, ילידת העיר נשר (1987), שירתה במודיעין והשתחררה כקצינה. את התואר הראשון עשתה במסגרת תוכנית המצוינות הטכניונית, והיא הבוגרת הראשונה של תוכנית אמ”ת (אלקטרוניקה, מחשבים, תקשורת) של הפקולטה להנדסת חשמל. באמצע שנת הלימודים האחרונה של התואר הראשון נכנסה עדי לאינטרנט כדי לבנות מערכת לסמסטר ב’, ולהפתעתה גילתה שסיימה את כל החובות לתואר הראשון. הרישום לסמסטר ב’ הפך לרישום לתואר שני, וכעת היא מקווה להיכנס למסלול ישיר לדוקטורט. לאור העובדה שסיימה את התואר הראשון בהצטיינות יתרה, ו”על הדרך” זכתה כמה פעמים בתואר מצטיינת נשיא, היא מאמינה שזה אפשרי.

את נהנית?

ברור, אחרת לא הייתי כאן. אני לא עושה דברים שאני לא נהנית מהם. אני אוהבת את הפקולטה, ותירגלתי כאן חדו”א שנה ראשונה כדי שהסטודנטים ילמדו לאהוב את המקצוע הזה. חשוב לי לתת כוח וביטחון לסטודנטים החדשים, שיראו את היופי בהנדסת חשמל.

מאיפה האובססיה לשפות?

בתקופת התיכון למדתי ספרדית ובתקופת הצבא למדתי סינית, שעזרה לי מאוד בטיול במזרח הרחוק. אפשר להסתדר גם בלי שפה, וניתן לנהל שיחה בסיסית בתנועות פנטומימה, אבל כשאתה יודע את השפה, השיחות שלך עם האנשים המקומיים נעשות עמוקות הרבה יותר. להינדי נחשפתי בהתמחות-קיץ שעשיתי במעבדות של חברה מסוימת בבנגלור, הודו – עבדתי שם על עיבוד תמונה במטרה לזהות גידולים כגון סרטן השד. התאהבתי בתרבות ההודית, וכיום יש לי חברים הודים כאן בטכניון, אז אני לומדת את השפה. בכלל, תקשורת בין אנשים מעניינת אותי מאוד.

מה שמתקשר גם לעניין שלך באוטיזם.

נכון. בתקופת התיכון חנכתי ילד אוטיסט, ומאז העסיקה אותי סוגיית התקשורת בין אוטיסט לאדם ‘רגיל’ חשבתי איך אפשר להקל על אוטיסטים בתקשורת עם הזולת, והגעתי למסקנה שאפליקציה ייעודית לטאבלט יכולה לחולל שינוי בעניין הזה. בהמשך, בקורס יזמות בטכניון, חידדתי את הרעיון הזה הלאה במסגרת עבודה קבוצתית.

מה הרעיון?

החלום של כל הורה לילד אוטיסט הוא שהבן שלו יהיה עצמאי, יתקשר בקלות ויידע איך להגיב במצבי חירום. כיום יש כרטיסיות מצוירות ייעודיות, שבעזרתן מסביר הילד האוטיסט מה רצונו. הבסיס לרעיון הזה כבר קיים בשיטה שנקראת pecs   – בניין משפטים באמצעות כרטיסיות. הבעיה היא שהעבודה עם הכרטיסיות מסורבלת. לדוגמה – אם ילד אוטיסט הולך עם אמו לקניות, אז כדי להבהיר לה מה הוא רוצה לקנות הוא צריך להתיישב איתה ולפתוח לפניה את הכרטיסיות.

ואת רצית להחליף את זה ביישום וירטואלי?

הרעיון שלי היה ‘לתרגם’ את הכרטיסיות האלה לכרטיסיות בטאבלט. במסגרת קורס היזמות הזה ערכנו סקר ספרות בנושא, וגילינו שמט”ח בדיוק הוציאה לאור תוכנה דומה. לכן הגדרנו מחדש את הבעיה ואת הצרכים במפגשים עם הורים לאוטיסטים, עם מטפלים ועם מנהלים שקשורים לעולם הזה. הרעיון התגבש לכדי אפליקציה שתאפשר לילד האוטיסט להתמודד עם מצבים מהחיים – למשל, לתרגל אותו בתגובה נכונה לשריפה.

עסקת גם בתקשורת עם עיוורים.

הפקולטה שלחה אותי לכנס נשים באוניברסיטת Carnegi Melon   – סדנה בת ארבעה ימים. הפרויקט הקבוצתי היה פיתוח משחק לילדים עיוורים בעולם השלישי, תוך שילוב מכשיר לכתיבת ברייל. במכשיר הזה יש כפתורים שמאפשרים לבנות מילים. יחד חקרנו את אורח החיים של הילדים העיוורים בטנזניה, ופיתחנו משחק לתרגול כתיבה מהירה בכתב ברייל, ולשיפור הזיכרון לטווח קצר.

גם בארץ את שותפה בפרויקט שקשור לראייה.

פרויקט “עפעפיים”, במרכז הרפואי “העמק” בעפולה, תכליתו לנטר תנועת עפעפיים. חשיבותו בכך שתנועות עפעפיים מוסרות מידע משמעותי על מצבו הבריאותי של הנבדק – על מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון, מחלות אוטו-אימוניות, השפעת תרופות ועוד. נכנסתי לפרויקט לפני כשנה וחצי, והמכשיר שבנינו מבוסס על “משקפי-אופטומטריסט” שחורות שכל משקפופר מכיר, ומגנט קטן. המכשיר הזה זכה בפרס החדשנות של איגוד הראייה הישראלי ובפרס פרוייקט מצטיין ע”ש עוז מוזס מטעם הפקולטה שלנו, וכבר עבר את ועדת הלסניקי (לניסויים בבני אדם). אנחנו ממשיכים לעבוד עליו במלוא המרץ.

אולי כמה מילים על תוכנית בח”ן?

פרופסור ליהי צלניק-מנור, חברת סגל בפקולטה, הקימה יחד איתי את התוכנית הזאת, ששמה הוא ראשי תיבות של “בנות חשמל נפגשות”. במסגרת התוכנית, שנועדה להעצים את הנשים בפקולטה, נערכים מפגשים חברתיים, פגישות בין סטודנטיות ותיקות לסטודנטיות בתחילת דרכן, הכנה למבחנים וסיוע בהתמודדות עם קשיים. במהלך השנה מתקיימות פעילויות נוספות, בהן פורום נשים שהמשיכו לתעשייה או לתארים גבוהים, הרצאות שונות ונטוורקינג.

יש לך רקורד מרשים מאוד לגיל 26.

תודה. אני אוהבת עשייה ואני אוהבת אנשים, וזה מניע אותי. גדלתי בבית שהתאפיין באיזון מוצלח מאוד בין תמיכה וחופש, והשילוב הזה פיתח בי המון סקרנות. אני מעדיפה ללמוד, לחקור ולהיפגש עם אנשים מאשר להתבטל.”

אוהבת אנשים – אבל בחרת לשבת כל היום מול מסכים.

זה לא מדויק. ברור שהמחקר מחייב ישיבה מול מסך, אבל המינון הוא בידיים שלי, ואני מקפידה לצאת מהניאונים ולנשום קצת אוויר וחוץ מדי פעם.

לכן ביקשת להתראיין בחוץ, בשמש?

ברור. אני בחורה סולארית.

 הקרנה ממוקדת

עדי חנוכה עובדת בהנחיית פרופסור לוי שכטר בתחום מאיצים ומקורות קרינה לצרכים רפואיים. מקורות הקרינה האלה הם כיום מכשירים גדולים מאוד. המכשירים האלה אמנם ‘בלתי נראים’ מבחינת המטופל, כי הם נמצאים מחוץ לחדר הטיפול, אבל בשל גודלם ומחירם הם ממוקמים כיום רק במרכזים רפואיים גדולים. “החזון שלנו הוא לפתח מאיצים קטנים וזולים יותר, שיאפשרו לבצע הקרנות במרפאות קטנות וקהילתיות, וזה כמובן שינוי משמעותי. מעבר לכך, אנחנו מדברים על טיפול שיהיה הרבה יותר ממוקד, ויפחית משמעותית את הפגיעה בתאים בריאים”.

עדי חנוכה לוחצת את היד לביל קלינטון – נשיא ארה”ב לשעבר.

בשנה שעברה נפגשה עדי עם ביל קלינטון, נשיא ארה”ב לשעבר. “זה היה כנס של פורום CGIU – האוניברסיטה הגלובלית ליזמות, שנוסדה על ידי ביל קלינטון במטרה לעודד סטודנטים לקדם פיתוחים טכנולוגיים חדשניים לטובת החברה והאנושות, בעיקר לצרכים חברתיים. שלחתי את המועמדוּת שלי בקטע של ‘שגר ושכח’, אבל אז הגיעה תשובה חיובית, ובאפריל טסתי לאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ארה”ב.

“אחרי צילום התמונה הקבוצתית היתה הסתערות אדירה על הקלינטונים. היה נורא צפוף ושומרי הראש לא נתנו לנו להתקרב. צעקתי לצ’לסי : “אני מישראל!”,  והיא שאלה “מי כאן מישראל?” הצבעתי, ושומר הראש אפשר לי לגשת. הצטלמתי איתה, וביל חתם לי על התג. כעבור יומיים הוא ראה אותי סוחבת שק כבד במסגרת פרויקט התנדבותי שעשינו שם, והורה לחבר’ה שלו לעזור לי, אבל אני חייכתי ואמרתי, It’s Ok.  הוא חיכה שאניח את השק, לחץ את ידי וחיבק אותי.

“בכנס הוצגו פיתוחים מרתקים, למשל כדורגל שטוען מצבר בזמן שמשחקים בו, ויכול לספק חשמל לתאורה בהמשך הערב. זה היה כנס מרתק גם מבחינה תרבותית, כי היו שם אלף סטודנטים מכל העולם, כולל נציגים מחברון, סוריה ועירק, ואני הייתי הישראלית היחידה.”

בבדיקת חיכוך של משטחים שמחקים מרקמי פני שטח שהתפתחו ברגלי צפרדע, צרצר וסלמנדרה.

חוקרי הטכניון מצאו דרך לשפר משמעותית את תהליך הגילוח, בעקבות בדיקת חיכוך של משטחים שמחקים מרקמי פני שטח שהתפתחו ברגלי צפרדע, צרצר וסלמנדרה.

קבוצת החוקרים, בראשותו של פרופסור משנה מיכאל ורנברג, ראש המעבדות לטריבולוגיה בפקולטה להנדסת מכונות, בדקו כיצד הצפרדע, הסלמנדרה והצרצר, המתקיימים בסביבה רטובה, אינם מחליקים על משטחים לחים. המשטחים שמחקים מרקמים ביולוגיים נבדקו בעזרת מתקן יחיד מסוגו בעולם שנבנה על ידי קבוצת המחקר של פרופ’ ורנברג. מתקן זה מסוגל למדוד כוחות שמתפתחים בין משטחים במגע, כמו חיכוך ואדהזיה, בזמן שהוא עובד בתוך מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. זה מאפשר בו-זמנית גם לראות ברזולוציה גבוהה כיצד מתנהגים המשטחים שבמגע. “אנו משתמשים בפתרונות של הטבע כמקור השראה לפיתוח טכנולוגיות הנדסת פני שטח חדשות”, מסביר פרופ’ ורנברג. “אנו עושים זאת בשיתוף פעולה עם ביולוגים המספקים לנו מידע על התפקידים והמבנה המורכבים של מערכות ביולוגיות אותו אנו מנסים לפשט וליישם באמצעים טכניים. תהליך זה מאפשר גם להבין כיצד דברים עובדים בטבע וגם לקדם את ההנדסה”.

החוקרים מצאו שהחיות המתקיימות בסביבה רטובה משפרות את האחיזה שלהן ע”י סילוק נוזל מהמגע בעזרת תעלות מיוחדות הקיימות במשטחי המגע שברגליהן. הסתבר שבעיה דומה קיימת גם בסכיני גילוח מודרניים. פס הגומי שנמצא מתחת לסכינים נועד להגדיל חיכוך כדי למתוח את העור לפני שהסכינים עוברים עליו לקבלת גילוח טוב יותר. נוכחות של קצף גילוח על העור מקטינה את החיכוך ולכן מפריעה למתיחת העור. כדי לבדוק מכשירי גילוח אמתיים, החוקרים הוציאו את סכיני הגילוח והחליפו את פס הגומי המקורי, שהיום נושא סדרה של מגבים קטנים (ציור 1), בפס גומי עם מרקם משושים ביו-חקייני שהם בנו בעקבות בחינת רגלי הצפרדע, הצרצר והסלמנדרה. “המשטח שאנו ייצרנו במעבדה יעיל פי שניים בהגדלת החיכוך עם העור בנוכחות קצף גילוח מהמשטח הנמצא בסכינים המסחריים”, מסביר פרופ’ ורנברג, שהגיש פטנט על הגילוי ביחד עם הסטודנט שלו, אלכסיי ציפניוק. “המשטח שלנו גם נעים יותר במגע עם העור”, מוסיף אלכסיי, שביצע ניסויי מדידת חיכוך על עור ידו (ציור 2). פוסטר של אלכסיי נבחר לאחרונה כאחד משלושה הפוסטרים הטובים ביותר בתחרות שנערכה במכון לננוטכנולוגיה ע”ש רסל ברי (RBNI).

המאמר שמתאר את העבודה התפרסם בעיתון Interface של החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע. ניתן למצוא אותו ב- http://dx.doi.org/10.1098/rsif.2014.0113

פרופסור טלי טל מהטכניון מצטרפת למועצת המנהלים של NARST  – הארגון הבינלאומי החשוב במחקר בהוראת המדעים. היא  הישראלית הראשונה הנבחרת להנהלת האירגון המונה כ-1,700 חוקרים מרחבי תבל. הארגון מחויב לקידום הוראת המדעים וללמידה באמצעות מחקר. בנוסף מוציא הארגון את כתב העת המוביל להוראת המדעים Journal of Research in Science Teaching.

פרופסור טלי טל היא בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני באקולוגיה של הצומח. את הדוקטורט עשתה בהוראת החינוך הסביבתי והחינוך המדעי מחוץ לכיתה.  “עבדתי שנים רבות בחברה להגנת הטבע,” היא מספרת. “עוד בשירותי הצבאי הדרכתי קבוצות תלמידים והיה לי חשוב שהתלמידים ילמדו אקולוגיה ובוטניקה במהלך הסיור הלימודי בטבע, יבינו את מאפייני הצומח בגליל העליון ויפנימו את ההבדלים. כשסיימתי את לימודי התואר השני התחדדה אצלי התחושה שדרכי ההדרכה וההוראה, שהיו נהוגות אז בחברה להגנת הטבע, אינן נכונות. הבנתי שבמקום ללמד את התלמידים ולשנן להם שמות של צמחים וציפורים יש להעשיר את החוויה שלהם מחוץ לכיתה ולגרום להם ליהנות ממנה, כדי שירצו לחזור עליה שוב.”

בכך היא עוסקת עד היום. “גיליתי שדווקא הסיורים במוזיאונים, בגני חיות, בגנים בוטניים ובסביבה הטבעית של בית הספר מעניקים חווית למידה משמעותית מאוד לתלמידים, במקרים רבים אף יותר מהלימוד הרגיל בכיתה. האפשרות להתמקד בסיור במה שמעניין אותם – בלי צלצול, שולחנות וכסאות – מקרבת את התלמידים לנושא הסיור ויוצרת אצלם עניין מתמשך במדע.”

“לא רק במסגרת בית הספר מתרחשת למידה. גם בטיולי משפחות בטבע, במוזיאונים ובגנים מתרחשת חווית למידה, וחשוב לחשוף את הילדים למדע כמה שיותר בדרך בלתי אמצעית, במגוון סביבות ובהרכבים חברתיים שונים. חשיפה זו מעודדת אצל הילד את אהבת לימוד המדעים. במחקרים שונים הראו שמדענים ומהנדסים נחשפו בילדותם לחינוך מדעי בלתי פורמלי, שהעשיר את עולם התוכן שלהם, העניק להם חוויות טובות והשפיע עליהם בעתיד.

“הוראת המדעים מחוץ לכיתה הפכה לתחום מחקר משמעותי בסוף המאה הקודמת. הרבה יותר קשה למדוד ולהעריך את השפעתו של החינוך מחוץ לכיתה ולבחון מהם תוצרי הלמידה, משום שאלה, הרבה יותר מגוונים וכוללים רכישת ידע, עידוד סקרנות ועניין ורצון לחזור ולבקר בסביבה דומה. במחקר שלי אני משתמשת בכלי מדידה ‘רכים’ יותר, דוגמת ראיונות ותצפיות תוך כדי פעילות ודיווחים של התלמידים עצמם על הלמידה.

“רוב המחקר האקדמי על קידום דרכי ההוראה עוסק בלימוד בתוך הכיתה, אבל אנחנו מציעים שיטות ודרכים להוראה מחוץ לכיתה. ככל שתחום המחקר החדש הזה צובר תאוצה, גדלה השפעתו על היישום בפועל. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים עבדו יחד איתי על שיפור הלמידה מחוץ לכיתה ועל שיפור ההדרכות לקבוצות התלמידים. ככל שהמודעות לתחום המחקר עולה, כך יותר ויותר גופים המעניקים חינוך מדעי בסביבות לא פורמאליות נעזרים בשירותי המחלקה שלנו ומיישמים בפועל את ממצאי המחקר שלנו.

“לפני כעשור, ביצעתי מחקר בחמישה מוזיאונים לטבע ומדע בארץ, במימון הקרן הישראלית למדע ((ISF, אותו המשכנו אחר כך על למידה בטבע. ראיינו את הילדים לאחר הסיורים ובחנו את מימדי הלמידה השונים שחוו. גם לחוויה פיזית משמעותית יש תרומה ללמידה. מתוך השאלונים שהתלמידים מילאו למדנו על הפדגוגיה של המדריכים, על תפקוד המורים ועל החוויה שעברו התלמידים. ברוב הגופים שחקרנו התייחסו ברצינות לממצאי המחקר, ובעקבותיו אף עשו שינויים פדגוגיים.

“בישראל קיימת מסורת חזקה של טיולים בטבע. לצערי, מערכת החינוך היום מאוד ממוסדת והתרבות של יציאה לסביבה הקרובה הצטמצמה מאוד. כמו כן, כל הלימוד מחוץ לכיתה נעשה היום באמצעות מתווכים – מדריכים שבית הספר שוכר למטרה זו – והמורים אינם מקבלים הכשרה הולמת לתהליך הלימוד מחוץ לכיתה. לכן, לצערי, הם כמעט לא שותפים לתהליך זה. כדאי שנזכור שהתלמידים אוהבים להיות בחוץ, ושהחוויה של למידה מחוץ לכתלי הכיתה עשויה לתרום להם הרבה מעבר ללימוד הרגיל.

“לנוכח היעדר הכשרה מתאימה כזו למורים פיתחתי בגן האקולוגי בטכניון הכשרה למורים בלמידה חוץ כיתתית ואני משתמשת בגן האקולוגי כמעבדת הוראה. המורים מתלהבים מההכשרה, מהחוויה ומהתהליך שעברו, ורבים גם יביאו בעתיד את הכיתות שלהם לסיורים לימודיים בגן האקולוגי. זה רווח של כולם, מורים ותלמידים כאחד.

“כאחראית האקדמית על הגן האקולוגי הוספתי פן נוס  לייעוד שלו. אם בעבר מוקד העיסוק בגן היה בפן האקולוגי של הצלת מיני צמחים נכחדים או כמעבדת מחקר להסתגלות צמחים, היום אני עושה בו שימוש נוסף ורואה בו מעבדת הוראה לפרויקטי חקר. אני משתמשת בגן האקולוגי כבכל מעבדה אחרת בה מתקיים מחקר בטכניון.”

בשנה הבאה תצא פרופסור טלי טל לשנת שבתון במישיגן. היא תסייע לחווה הביולוגית ע”ש קלוג (Kellogg Biological Station) לפתח השתלמויות מורים לחינוך סביבתי בחווה. “זו חוות מחקר אקולוגית,” היא מספרת. “המדענים משתוקקים לפתח גם היבטים חינוכיים ולערב את הקהילה. עם צוות החווה וחוקרים מן האוניברסיטה ממרכז CREATE for STEM נפתח שם הדרכות למורים בנוגע לחקר בשדה וללמידת מדעים מחוץ לכיתה.”

סטודנטים וחוקרים בטכניון בעת בנית לווין הטכניון “גורווין טכסאט”.

אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU) הכריזה כי הסמסטר השנתי ה-29 של התוכנית ללימודי חלל (SSP) יתקיים בטכניון בחיפה בין התאריכים ארבעה ביולי עד 2 בספטמבר 2016. המועד כפוף לאישור סופי. זו הפעם הראשונה שהקורס היוקרתי יתקיים בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל.

“ISU מקיימת קשר רב שנים עם ישראל בכלל ועם הטכניון בפרט. רבים מהמשתתפים הישראלים יכלו, בין השאר הודות לקרן אילן רמון, להשתתף בקורסים קודמים של ISU. לכן זוהי שמחה גדולה להדק את הקשר הזה ולקיים את קורס 2016 בחיפה. ברור כשמש כי מדינות רבות יגלו עניין רב בהישגי ההיי-טק המרשימים ובמגוון התרבותי בטכניון ובישראל,” הכריז פרופסור וולטר פיטרס, נשיא ISU.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר כי “הטכניון גאה לארח בחיפה את הקורס השנתי ה-29 של התוכנית ללימודי חלל (SSP). הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הראשונות ששיגרו לווין לחלל, ופועלת אצלנו תוכנית חלל פעילה. נדאג להפוך את הקורס ה-29 לארוע מלהיב, שיאפשר למשתפים לחוות באופן בלתי אמצעי את הישגיו המדעיים של הטכניון ואת יופיה ותרבותה של מדינת ישראל.”

קורסי ה-SSP הם ארועים בני תשעה שבועות, המציעים למשתתפים חוויית התפתחות מקצועית נרחבת וייחודית, המכסה את כל האספקטים של תוכניות ויוזמות בתחום החלל. בין התחומים המודגשים בקורסים אלה: עסקים וניהול בתחום החלל; החלל ומדעי הרוח; יישומי חלל; וביצועים אנושיים בחלל. התוכנית מכוונת לאנשי מקצוע ותיקים וצעירים מכל התחומים, כמו גם תלמידים לפוסט-דוקטורט. הפרויקטים הקבוצתיים מאפשרים למשתתפים להתמקד בתחומם כצוות, וכן לייצר מצגות ודוחות איכותיים תוך שבועות ספורים. מדי קיץ מתקיימים קורסי SSP במקום אחר בעולם. הקורסים האחרונים התקיימו בגראץ, בוונקובר, במרכז איימס של נאסא,  בבייג’ינג ובמלבורן (פלורידה). השנה יתקיים קורס SSP במונטריאול, קוויבק, קנדה, בשיתוף ETS ו-HEC.

“אנו שמחים להביא את SSP16 לישראל, ובעצם בפעם הראשונה למזרח התיכון. הטכניון נודע בתשתיות ברמה הגבוהה ביותר ובקמפוס יפהפה. חיפה היא מקום מצוין להעביר בו את התוכנית הייחודית, הבין-תחומית, הבינלאומית והבין-תרבותית שלנו,” הוסיפה ד”ר אנג’י באקלי, דיקנית ISU.

למידע נוסף על אוניברסיטת החלל הבינלאומית:

http://www.isunet.edu/programs/space-studies-program

 אוניברסיטת החלל הבינלאומית, שנוסדה ב-1987 במסצ’וסטס, ארה”ב, וכרגע פועלת משטרסבורג, צרפת, היא המוסד הבינלאומי המוביל להוראת החלל. היא נתמכת על ידי סוכנויות חלל וארגונים גדולים מרחבי העולם. התוכניות לתארים מתקדמים שמציעה ISU מוקדשות לקידומו של שיתוף פעולה בינלאומי, בין-תחומי ובינלאומי בתחום החלל. ISU מציעה תואר שני בלימודי חלל ותואר שני בניהול חלל בקמפוס המרכזי שלה בשטרסבורג. מאז קיץ 1988 מקיימת ISU קורסים בני תשעה שבועות במוסדות-מארחים שונים ברחבי העולם. קורסים אלה מונחים על ידי יותר ממאה חברי סגל של ISU בשיתוף מומחים מרחבי העולם. מאז הקמתה לפני 25 שנה העניקה ISU תארים מתקדמים ליותר מ-3,700 סטודנטים מיותר ממאה מדינות.

מרכז אשר לחקר החלל, בראשותו של פרופסור אהוד בכר, הוקם בשנת 1984. פרופסור בכר אמר כי ההכנות לאירוע החשוב יחלו בקרוב, בשיתוף עם הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובית הספר הבינלאומי של הטכניון.

www.isunet.edu

ערוץ היוטיוב של הטכניון עבר את רף 10 מיליון הצפיות – מספר שיא בזירה האקדמית בישראל. רוב הצפיות הן מישראל, ארה”ב, קנדה, יפן ואירופה.

בראש הטבלה, עם יותר ממיליון צפיות, מככב סרטון על חברת Insightec”” של בוגר הטכניון ד”ר קובי וורטמן. הסרטון מציג את חדר הניתוח של העתיד ואת הטכנולוגיה שפיתחה החברה: ניתוחים באמצעות אולטראסאונד וללא התערבות פולשנית.

אחריו, עם למעלה מחצי מיליון צפיות, סרטון ברכת הטכניון לחג החנוכה 2012, ובו מִתקן בסגנון “מכונת רוב גולדברג”, המדליק את נרות החנוכה. את המתקן בנו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

לערוץ הטכניוני 12,684 מנויים מכל רחבי העולם. מעבר לתפקידו התדמיתי משמש הערוץ כלי לקידום ההוראה בטכניון, והוא משדר הרצאות מקוונות לסטודנטים ותרגילים. על כן רוב הצופים בו הם צעירים ישראלים בגילאי
34-25.

לאחרונה עלתה לאוויר גרסה חדשה של אתר הטכניון, בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית – והוא הותאם לעולם המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, לכל מסכי המחשב, לטאבלטים ולמכשירי סלולר. לטכניון מספר עוקבים גדול מאוד בפייסבוק (מעל ל-40,000) ובטוויטר, שם מבוצעים עדכונים שוטפים באופן תדיר.

מר דוד עזריאלי מסיר את הלוט מעל שלט הקמפוס החדש. צילום : סטודיו לם וליץ

• היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז משנת 1958. בחודש יולי האחרון, עברה היחידה למשכנה החדש בקמפוס שרונה המתחדש.
• דוד עזריאלי: “הגעתי לישראל בשנת 1942, באמצע המלחמה. בשנת 1943 התקבלתי לטכניון. זה היה הישג עצום עבורי, הייתי לבד בלי משפחה והטכניון הפך עבורי לא רק למקום לימודים, אלא גם לבית חם ומשפחה. פתיחת קמפוס הטכניון בתל אביב תאפשר הרחבה וחיזוק לימודי היזמות והחדשנות בישראל”.

בטקס חגיגי הודיעה קרן עזריאלי על תרומה בסך 21 מיליון שקלים, לפיתוח והרחבת היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון במתחם שרונה בתל אביב. בעקבות התרומה, היחידה תיקרא “היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ ע”ש עזריאלי”; קמפוס הטכניון בתל אביב ייקרא “קמפוס הטכניון בשרונה ע”ש עזריאלי”. התרומה תשמש גם ליצירת מסלול MBA חדש של הטכניון עם התמחות בחדשנות וביזמות, אשר ייקרא “תכנית מאסטר במינהל עסקים עם דגש על יזמות וחדשנות ע”ש עזריאלי”.

היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז משנת 1958. בחודש יולי האחרון, עברה היחידה למשכנה החדש בקמפוס שרונה המתחדש.

הקמפוס החדש של הטכניון, ממוקם בפרויקט השימור והשחזור של המושבה הטמפלרית בתל אביב, והוא כולל שלושה מבנים בשטח של כ- 1,800 מ”ר. במתחם 16 כיתות לימוד חדשניות בהן החלו השנה ללמוד כ- 500 סטודנטים מתחומי הנדסה ומדעים מדויקים.

במהלך השנים האחרונות תרמה קרן עזריאלי רבות לטכניון ובפרט לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. קרן עזריאלי סייעה במתן תמיכה למחקר, לקידום סטודנטים וחוקרים צעירים מצטיינים. יצוין כי במשך עשרות שנים מילא דוד עזריאלי, בעל תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון וחבר הקורטוריון,  שורה של תפקידי מנהיגות באגודת דורשי הטכניון בקנדה ואף שימש כנשיא הכבוד שלה.

הטקס החגיגי לקריאת קמפוס הטכניון בשרונה ע”ש דוד עזריאלי, נפתח בהרצאתו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן על יזמות וחדשנות טכנולוגית. “התחלתי את לימודי בטכניון לפני חמישים שנים.” אמר, “מאז השתנה הטכניון לבלי הכר והקים שלוחות ברחבי העולם –ניו יורק, סין ואפילו הגיע לתל אביב עם בניית הקמפוס בשרונה. אני מקווה שבעתיד הוא יפתח שלוחה גם בגליל. יזמות טכנולוגית היא מפתח לשלום עולמי. המוחות אינם בורחים מהארץ אלא מוגלים, עלינו לפתח עוד מקומות עבודה מושכים ומעניינים לצעירים כדי למשוך אותם חזרה ארצה.”

 בטקס הסיר דוד עזריאלי יחד עם בני משפחתו את הלוט מעל שלט הקמפוס החדש, ואמר בהתרגשות: “הגעתי לישראל בשנת 1942, באמצע המלחמה. בשנת 1943 התקבלתי לטכניון. זה היה הישג עצום עבורי, הייתי לבד, בלי משפחה והטכניון הפך עבורי לא רק למקום לימודים אלא גם לבית חם ולמשפחה. פתיחת קמפוס הטכניון בתל אביב תאפשר הרחבה וחיזוק לימודי היזמות והחדשנות בישראל. אני מודה על האפשרות שניתנה לי להיות שותף להבאת הידע, המקצוענות והניסיון של הטכניון גם למרכז הארץ לטובת סטודנטים ומהנדסים רבים.”

פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון, ציין כי  שלוחת הטכניון של היחידה ללימודי המשך  בתל אביב מאפשרת לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני של הטכניון קרוב לביתם. “בספטמבר 1942 הגיע דוד עזריאלי לארץ ישראל ובחודש ספטמבר 1943 התקבל ללימודים בטכניון”, אמר פרופסור לביא. “מאז נמשך הקשר ההדוק בינו לבין הטכניון. תרומתו של דוד עזריאלי למדינת ישראל בכלל ולטכניון בפרט היא עצומה. אלפי מהנדסים ואדריכלים פועלים היום בארץ הודות לתמיכתו. התכנית החדשה במינהל עסקים אשר ביתה בקמפוס עזריאלי, המתמקדת בצד העסקי של חברות הזנק, תקרא על שמו של דוד עזריאלי. מי ייתן ורוחו תשרה על בוגרי התכנית ותנחה אותם מהצלחה להצלחה ומכאן ייצאו עוד הרבה ‘עזריאלים’ שיפתחו את הכלכלה הישראלית.”

קרן עזריאלי הוקמה במטרה לתמוך ביוזמות חינוכיות, מפתחת ומפעילה בעשור האחרון תכניות המקדמות מצוינות בחינוך, הן במוסדות להשכלה גבוהה עבור אקדמאיים וסטודנטים, והן בבתי ספר ברחבי הארץ לקידום השכלתם של בני נוער ומניעת נשירתם מבתי הספר בשנות חטיבת הביניים.

בתמונת בעמוד הבית (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, דוד עזריאלי, פרופסור מחקר דן שכטמן.