mehandes2

במקום הראשון זכו שני תלמידי אורט כרמיאל, על בניית מערכת המתרגמת כתוביות לשפת הסימנים.

רשת אורט ישראל  והטכניון קיימו היום בחיפה את אירוע “המהנדס הצעיר” – חשיפה ראשונה של פיתוחים טכנולוגיים חדשניים אשר פותחו על ידי תלמידים מהפריפריה בעזרת חוקרי הטכניון. באירוע הוצגו  56 פרויקטים של תלמידים מ-30 בתי ספר מכל הארץ, ובהם אורט אלון יקנעם, אורט ע”ש יגאל אלון נצרת עילית, בית ספר אלבשאאר למדעים סכנין, וקריית חינוך מעיין שחר קיבוץ עין החורש.
במקום הראשון זכו ולריה פדרמסר וגיא שמש, תלמידי אורט פסגות כרמיאל. השניים בנו, בהנחייתו של ראובן דינוביץ, מערכת המתרגמת כתוביות לשפת הסימנים. בנוסף לתרגום הכתוביות מעבירה המערכת רטט לגבו של הצופה, במטרה להעביר לו את האווירה של פסקול הסרט הנצפה. “זאת היתה עבודה קשה מאוד, שחייבה אותנו ללמוד המון,” אומרת ולריה. “אני התמקדתי בלמידת שפת הסימנים וביצירת מאגר סרטונים בשפת הסימנים, וגיא היה אחראי על תיכנות המערכת, שהיה פרויקט מורכב מאוד.” המנחה, ראובן דינוביץ, אמר כי ולריה וגיא ייבחנו בקרוב על הפרויקט על ידי שני בוחנים חיצוניים, במסגרת בחינות הבגרות.

במקום השני זכו התלמידים אביעד סבח ועמית אטיה, תלמידי אורט קריית טבעון, שבנו מערכת לאבחון ומעקב אחר נקודות חן בהנחיית איתמר פייגנבאום ואורן למדן. במקום השלישי זכו התלמידים יארא מסאדי, מייס מצארווה, מחמוד ג’בארין ומחמוד אגבאריה, מתיכון עתיד אלאהליה, אום אל-פחם. הארבעה בנו, בהנחיית עזיז שייך עבד, מכונה  להכנה אוטומטית של חלב לתינוק.

 הזוכים במקום הראשון ייהנו ממלגת לימודים לשנה ראשונה באחד מהמוסדות האקדמיים המובילים בארץ: הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון או אוניברסיטת תל אביב. הזוכים במקום השני ייהנו ממלגת לימודים לשנה בגובה  75% משכר הלימוד, והזוכים במקום השלישי  ייהנו ממלגת לימודים לשנה בגובה 50% משכר הלימוד.

 ד”ר אלי אייזנברג, סמנכ”ל בכיר וראש מינהל מו”פ והכשרה ברשת אורט:”אורט ישראל משקיעה משאבים רבים בפיתוח החינוך המדעי טכנולוגי בקרב תלמידי תיכון בכל הארץ, ובמיוחד בפריפריה. שיתוף הפעולה עם הטכניון הוא מקור לגאווה עבורנו היות והוא מאפשר להוביל את דור העתיד של המדענים והמהנדסים של ישראל כבר משלב לימודי התיכון ועד לסיום התואר האקדמי. אם בעבר נטען כי יזמות, חדשנות ויצירתיות הן תכונות מולדות, כיום אנו יודעים כי מדובר במיומנויות נרכשות הניתנות ללמידה, אשר הינן הכרחיות לכל תלמיד ותלמיד. השנה שמחנו לראות כי רבים מהתלמידים בחרו להשקיע דווקא בפיתוח פרויקטים המאפשרים שיפור באיכות החיים לבעלי מוגבלויות ואנו גאים בהם על כך.”

 פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, בירך את התלמידים ואמר: “כל התחומים בהם עוסקים הפרויקטים שלכם – נלמדים בטכניון. בלעדי הבוגרים של המוסד החשוב הזה, לא הייתה מדינת ישראל מגיעה להישגים שובי לב ודמיון. כשאני מביט בפרויקטים שעשיתם, ורואה את הברק בעיניכם, אני יודע שהדור לא הולך ופוחת אלא עולה אפילו על קודמו. אתם דור העתיד של הסטודנטים בטכניון ושל המהנדסים שיובילו את מדינת ישראל לפסגות נוספות.”

בתמונה: מימין: הזוכים במקום הראשון – אורט פסגות כרמיאל. משמאל: הזוכים במקום השלישי – עתיד אלהליה אום אל-פחם. במרכז: אלי אייזנברג, סמנכ”ל בכיר וראש המינהל למו”פ ולהכשרה באורט ישראל, וגרשון כהן, מנהל אגף טכנולוגיה במשרד החינוך.

צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

לפרטים נוספים:
דנה הרמן, סמנכ”ל רהב תקשורת 052-6678341

דורון שחם, סגנית דובר הטכניון – 050-3109088

astroid3

כך אומרים חוקרים בכנס הישראלי השנתי ה-54 למדעי התעופה והחלל  בטכניון:

” לנוכח התנגשויות-עָבָר בין אסטרואידים לכדור הארץ אנחנו מודעים לסכנה שבהתנגשויות כאלה וחייבים להיערך בהתאם – כדי שלא נגמור כמו הדינוזאורים”. כך אמר פרופסור דניאל שירז (Scheeres) מאוניברסיטת קולורדו, בולדר, שעל שמו נקרא אסטרואיד 8887 Scheeres שנתגלה בשנת 1994. הוא דיבר בטכניון, בכנס הישראלי השנתי ה-54  למדעי התעופה והחלל.

“האסטרואידים הם שיירים מהיווצרות מערכת השמש, ולכן הם מלמדים אותנו רבות על ראשית קיומה של המערכת ועל המכניקה שלה”, הסביר. אסטרואידים הם גופים קטנים יחסים – גודלם נע מקוטר של גרגר חול ועד 1,000 קילומטרים. גופים אלה משתנים ללא הרף בהשפעתן של קרינת השמש ושל אינטראקציות עם כוכבים וגופים אחרים. “נאסא משקיעה הרבה במשימות שמטרתן לחקור אסטרואידים, ונחיתה על אסטרואיד יכולה לשמש ‘פיילוט’ מצוין לנחיתה עתידית על מאדים,” אמר פרופסור שירז. הוא סיפר על מעורבותו ב-OSIRIS-Rex – משימה שבה תשוגר חללית ב-2016 ותחזור ב-2023, ותביא לכדור הארץ מידע נרחב על אסטרואיד Bennu ועל המכניקה של היווצרות מערכת השמש.

במסגרת הכנס נערכה תחרות פרויקטי סטודנטים. נועם נאמן ודורין אבסעיד, מהפקולטה לאווירונוטיקה והנדסת חלל בטכניון, זכו במקום הראשון בקטגוריית “פרויקט מחקר/ניסוי” על מחקר ייחודי שביצעו בהנחיית ד”ר יוסי אלימלך. השניים חקרו את השפעתה של נשירת הכנפיים ותחלופתן על יכולות המעוף של יונק הדבש. למחקר זה השלכות יישומיות בתחום של כלי טיס קטנים. “זה פרויקט מחקר שעשינו במסגרת התואר הראשון,” סיפר נועם, שמחזיק כבר חמש שנים רצופות בתואר אלוף ישראל בריצת 3,000 מ’ מכשולים, “הוא דרש ממני יותר שעות מכפי שהשקעתי בכל שאר התואר”.

דורין, שותפתו לפרויקט הזוכה, אמרה ש”פרויקט המחקר היה המשימה הכי קשה בתואר. בתקופת חנוכה ישבנו במשך ימים ולילות בחדר החושך, שם ביצענו את התצפית. זה היה מאמץ גדול מאוד, זו הייתה התרגשות גדולה להגיע לתחרות ולזכות במקום הראשון.”

הגברת ארמונה ברנדל, בוגרת הטכניון ומהנדסת מערכת ראשית באלביט מערכות תיארה בכנס את פרויקט C-MUSIC (TM) PROGRAM, במסגרתו מפתחת אלביט מערכות להגנת מטוסים אזרחיים מפני טילי נ”מ. התוכנית יצאה לדרך בעקבות הירי לעבר מטוס ארקיע, שהמריא מנמל התעופה של מומבסה, קניה, ב-28 בנובמבר 2002. שני טילי הכתף שנורו לעבר המטוס אמנם החטיאו אותו, אך אירוע זה היווה מפנה משמעותי באיוּם על כלי טייס אזרחיים. “התוכנית יצאה לדרך בשנת 2009.המערכת שלנו, המבוססת על לייזר, מיועדת להגן על המטוס בשלבי ההמראה והנחיתה. מערכות הגנה צבאיות מפני טילי נ”מ כבר היו קיימות קודם, אבל ההתאמה לשוק האזרחי מסובכת מאוד בשל היבטים שונים כגון תקציב, משקל, בטיחות ותקנות תעופה אזרחית.”

המערכת החדשנית של אלביט מערכות מבוססת על זיהוי הטיל ושיגור קרינת לייזר המסיטה אותו ממסלולו, וזאת תוך שניות ספורות. טיסת הניסוי הראשונה, שנערכה בחודש יוני 2013, הוכתרה בהצלחה.

“הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל היתה הפקולטה הראשונה שפתחה את שעריה בקמפוס הנוכחי של הטכניון,” סיפר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, שפתח את יומו השני של הכנס. “בעיתונות לגלגו ושאלו: ‘מה כבר יטיסו מעל הכרמל – עפיפונים?’ כיום אין ספק שזו הי

astorid2

יתה החלטה מצוינת. מכאן יצאו האנשים שהקימו את התחום הזה בישראל, והביאו אותו לרמה של ליגה לאומית.”

 בכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל השתתפו כחמש-מאות מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האווירונוטיקה והחלל מהארץ ומהעולם. יו”ר ועדת המאמרים, פרופסור דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, סיפרה כי במהלך הכנס נחשפו תוצאות מחקריות חדשות והוצגו הישגים טכנולוגיים והתפתחויות עתידיות. הכנס אורגן על ידי הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, התעשייה האווירית לישראל, רפאל, התעשייה הצבאית לישראל, אלביט, האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, ומשרד הביטחון.

בתמונה בעמוד הבית: פרויקט המחקר הזוכה בתחרות הסטודנטים : תכונות המעוף של יונק הדבש בשלבי נשילת הנוצות. בתמונה מערכת הניסוי, כנפיים של יונק דבש שהודפסו במדפסת תלת מימד מחומר פלסטי, המסתובבות בתוך מים ורואים את מערבולות קצה הכנף מיד בסוף התנועה. צילום : נועם נאמן

בתמונות כאן: פרופסור דניאל שירז וגברת ארמונה ברנדל בכנס. צילומים : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

dorner2 dorner3

השופט הקנדי ראסל בראון בטכניון: “ישראל פועלת בעזה לא מתוך אכזריות אלא מתוך ניסיון לאזן בין בטחון אזרחיה לבין זכויות האדם ברצועה” * בארוע שהתקיים בטכניון – הכנס השמיני של האגודה הבינלאומית לתכנון, משפט ומקרקעין – דיברה השופטת דליה דורנר לראשונה על הצטרפותה למירוץ לנשיאות.

“רבים בעולם שופטים את ישראל באורח חד-צדדי, תוך התעלמות מההקשר הרחב ומשאיפתם של הכוחות השולטים בעזה לחיסולה של מדינת ישראל. ישראל פועלת בעזה לא מתוך אכזריות אלא מתוך ניסיון לאזן בין בטחון אזרחיה לבין זכויות האדם ברצועה. מנסיוני כשופט אני יודע שאסור לנו לראות את הבעיה הספציפית שלפנינו – בין אם זו בעיה בטחונית, קריאה לרצח או אי כשירות הורית – בלי להתייחס להקשר הרלוונטי. לצערי, העולם מתעלם מהאיוּם על מדינת ישראל כשהוא מגנה את המדיניות הישראלית.”

את הדברים אמר ראסל בראון, שופט בית המשפט העליון באלברטה, קנדה, בפאנל שופטים שהתקיים ביום חמישי בטכניון. הפאנל היה חלק מן הכנס השמיני של PLPR  – האגודה האקדמית הבינלאומית לתכנון, משפט ומקרקעין – שארך שלושה ימים והשתתפו בו חמישים מהאנשים המובילים בעולם בתחומים אלה. הכנס אורגן על ידי פרופסור רחל אלתרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם היחידה ללימודי המשך בטכניון.

 שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, שנשאה את ההרצאה הראשית ביום חמישי, הציגה את האתגר המורכב של מדינת ישראל כ”דמוקרטיה מתגוננת”. היא ציינה כי “ישראל נדרשת למצוא ולשמר את האיזון בין המלחמה בטרור לבין שמירה על חירויות האזרח. איננו יכולים להגן על זכויות הפרט באופן מוחלט כאילו לא היה טרור, ואיננו רשאים להילחם בטרור כאילו לא היו זכויות אזרח.” זו היתה הופעתה הציבורית הראשונה לאחר הכרזתה על השתתפותה במירוץ לנשיאות. בתשובה לשאלות בנושא הדגישה גברת דורנר שמטרתה בכך אחת: לפתוח את הדרך לכהונתה של נשיאה ראשונה בישראל. “גם אם לא אֶבָּחֵר,” אמרה, “אני מקווה ומאמינה שיבואו בעקבותי מועמדות נוספות.”

 נציגי משרד הפנים, דייויד פילצר ופאדי ראשד, הציגו את הדילמה בין הצורך בתקנות בנייה ברורות ומפורטות, הנגזרות מן הצורך לשמור על בטחונם ובריאותם של הדיירים, לבין חירות הפרט. “מצד אחד אנחנו מודעים לתפיסה ש’ביתו של אדם הוא מבצרו’,” אמר פילצר. “מצד שני, אנחנו מחויבים לשמור על חיי אדם. האיזון הזה הוא אתגר גדול.”

“חוקי הבנייה מתפתחים ללא הרף ונהיים מורכבים מאוד,” הוסיף פילצר. “אנחנו מחויבים לשפר ללא הרף את התקנות כך שישמרו על הדייר בשלושה היבטים מרכזיים: בטיחות, בריאות ורווחה. התערבות זו פוגעת כמובן בחירותו של אדם לבנות את ביתו כראות עיניו, ואנחנו שואפים לאזן בין שני כיוונים מנוגדים אלה.”

בשנה שעברה מתו בישראל 117 ילדים בתאונות שונות – כ-40% מהמקרים ארעו בבית ובסביבתו, מסיבות שונות ביניהן נפילה, שריפה, טביעה. “אנחנו לא יכולים למנוע את זה לגמרי, אבל נוכל לצמצם את היקף התאונות באמצעות שיפור התקנות — למשל חלונות שנפתחים רק חלקית. הבעיה היא שהתקנות לא רק מגבילות את חירותו של האזרח, ומסירות ממנו את אחריותו לעצמו ולמשפחתו; הן גם מייקרות את מחיר הבנייה. העלייה החדה במחירי הדיור – 8% בשנת 2013 – נובעת בין השאר מהרחבתן של תקנות הבנייה. לבעיה הזאת אין פתרון פשוט, אבל השאיפה שלנו היא ליצור מערך של תקנות שמשאיר דרגת חופש גבוהה למתכנן ולבעל הבית. אנחנו מנסים גם ליצור תקנות שונות לאוכלוסיות שונות, כי לכל אוכלוסייה – קשישים, נכים, צעירים – יש צרכים אחרים.”

בתמונות:

שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר עם פרופ’ רחל אלתרמן מארגנת הכנס ופאנל השופטים בכנס. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון

tzipor5tzipor4tzipr3tzipor2

להק לווינים אוטונומיים מבוזרים, מטוס נוסעים חשמלי, מזל”ט וטיל נגד טנקים – יוצגו בתחרות הפרויקטים שתיערך בכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל.

תחרות ייחודית של פרויקטי סטודנטים הלומדים לתואר ראשון תתקיים השבוע במסגרת הכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל. בתחרות ישתתפו 16 קבוצות מהטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ומכללת אפקה. בין הפרויקטים, שיוצגו ביום רביעי הקרוב, פרויקט תכן של ציפור מכנית, תכן מטוס לחמישים נוסעים בעל מנוע חשמלי, תכן טיל נגד טנקים, סמסון – פרויקט לויינים אוטונומיים מבוזרים, חקירה ניסויית של מעוף ציפור יונק הדבש, וחקירה חישובית וניסויית של מערכת מכנית לקצירת אנרגיית רוח באמצעות מבנה רועד.

BIRDINATOR  – ציפור מכאנית

מטרתו המרכזית של פרויקט “ברדינייטור” (BIRDINATOR) היתה הבנת מעופה של ציפור בטבע מבחינה מכאנית, ובניית דגם של ציפור מלאכותית שתהיה דומה לה ככל האפשר.

“רוב פרויקטי הגמר בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון קשורים בתכנון ובפיתוח מטוסים או טילים,” סיפר מתן מאיר, בוגר הפקולטה. “רצינו לבצע פרויקט שונה, אחר, עם חשיבה ‘מחוץ לקופסה’. את הפרויקט, שהוא מחקרי בעיקרו, הנחה פרופסור גיל יוסילבסקי מהפקולטה. רצינו להבין איך ציפורים מצליחות לעוף ואיך אנחנו יכולים לשחזר זאת בצורה מכאנית. חשוב להבין שלא היה כאן שום נסיון-עבר רלוונטי, כי יש אמנם מכונות שמדמות נפנוף כנפיים, אך זה בכלל לא דומה לתנועת הכנפיים המורכבת של ציפור במעופה. כנף הציפור נעה בתנועה מורכבת, שהיא הרבה יותר מסתם עליה וירידה.

“אחרי תצפיות רבות בציפורים בטבע ובסרטים, והתעמקות במאמרים של ביולוגים בנושא, הצלחנו לפתח מנגנון מכאני שמדמה את תנועת כנף הציפור על כל מרכיביה. אחרי שהבנו איך הציפור עושה זאת היינו הראשונים שבנו מנגנון מורכב שכזה. באמצעות כלי תכנון של מטוס ובאמצעות התאמות מכאניות תכננו ציפור שכזו, בעלת יכולת שהייה של 10 דקות בטיסת נפנוף, קצב טיפוס של  שלושה מטרים בשנייה, טווח מהירויות של 20-10 מטרים בשנייה בתנועה אופקית, נשיאת מטען של 20 גרם ועמידה במשבי רוח. יש לציפור מנוע המחובר לכנפיים, ואת רוב התמרון היא עושה באמצעות הכנפיים. אנחנו מטיסים אותה כמו טיסן.

“מבחינת התכנון עמדנו באתגר, ייצרנו דגם תלת מימדי והכנו שרטוטים לייצור. ביצענו סימולציות בתכנת MATLAB, המוכיחה שהצלחנו לדמות את מנגנון הנפנוף. תכננו ציפור מכאנית שעומדת בדרישות שהצבנו לעצמנו.”

MAZLATOV – מזל”ט שיצג את הטכניון בתחרות הסטודנטים הבינלאומית (DBF (Design, Built, Fly

קבוצה של עשרה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל מהטכניון השתתפה באפריל האחרון בתחרות הסטודנטים הבינלאומית DBF (Design, Built, Fly), המתקיימת בחסות ארגון האווירונוטיקה האמריקאי, בטוסון, אריזונה.

“בנינו במעבדה בטכניון מזל”ט מאפס, כולל התכנון והפיתוח, בהנחיית שלמה צח, מבכירי המתכננים בתעשייה האווירית לשעבר”, מספר חי קרמף, סטודנט בפקולטה, שהשתתף בתחרות ויציג את הפרויקט בכנס. “בתחרות נדרשנו לבנות טיסן בעל יכולת המראה קצרה במיוחד (30 רגל), יכולת נשיאה פנימית וחיצונית של חימוש, כשהמשקל הכולל של המטוס צריך להיות נמוך ככל שניתן. בתחרות מקבלים ניקוד על עמידה בדרישות ועל הצלחה במשימות, וקנס בנקודות על חריגות בגודל ובמשקל המטוס.

“עבדנו על הפרויקט כמעט שנה. לאחר עבודה קשה, עשרות שרטוטים וכמה ריסוקים, הצלחנו לבנות  מזל”ט, שמוטת הכנפיים שלו שני מטר ואורכו 1.36 מ’, המסוגל לשאת רקטות בגודל של 40-30 ס”מ.

“בתחרות, המתקיימת שלושה ימים, השתתפו מאות סטודנטים מאוניברסיטאות מובילות מכל העולם. יש לבצע שלוש משימות ולכל קבוצה ארבעה ניסיונות. אנחנו הצלחנו בניסיון הראשון, וביומיים סיימנו את כל המשימות. דורגנו במקום ה-12 מתוך 82 קבוצות. זו חוויה מעשירה וזה הדבר המרכזי ביותר שעשיתי במהלך לימודי בטכניון. הלימודים הרגילים הם ‘על יבש’, אבל כאן נדרשתי להתנסות מעשית חשובה.”

תכנון של מטוס נוסעים חשמלי

קבוצת סטודנטים נוספת מהטכניון תציג בכנס פרויקט פורץ דרך, בהנחיית שלמה צח, מבכירי המתכננים בתעשייה האווירית לשעבר : תכנון מטוס ל-50 נוסעים בעל מנוע חשמלי.

“תכנון מטוס נוסעים חשמלי הוא אתגר מהותי הקשור באנרגיה,” סיפר ראש הקבוצה עוז סער, שסיים את לימודיו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בשנה שעברה. “האתגר בתכנון מטוס שכזה הוא בייצור סוללות שיגיעו לרמת צפיפות כמו בדלק מטוסים. זו טכנולוגיה הנמצאת בפיתוח, וניכר כי יצליחו לייצר סוללות כאלה עד 2020. האתגר בפיתוח הוא שיש לייצר סוללות שיחזיקו מעמד לאורך זמן טיסה רב ככל שניתן מחד, ושיהיו קלות ולא יכבידו על משקל המטוס, מאידך. העולם הולך לכיוון הזה, ומנועים חשמליים כבר קיימים.

“הפרויקט שלנו כלל תכנון והפקת מודל תלת מימד של מטוס כזה. יכול להיות שאנחנו מקדימים את זמננו, אך בעתיד ייצרו מטוסים חשמליים שיהיו טובים יותר לסביבה. אני עובד כרגע כמהנדס בחברה שעובדת על פיתוח כזה.”

 הכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל, שיתקיים בימים רביעי-חמישי, 20-19 בפברואר, מתקיים זו השנה ה-54 ומשתתפים בו כחמש-מאות מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האווירונוטיקה והחלל מהארץ ומהעולם. במהלך ימי הכנס ייחשפו תוצאות מחקריות חדשות ויוצגו הישגים טכנולוגיים והתפתחויות עתידיות. הכנס, אורגן על ידי הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, התעשייה האווירית לישראל, רפא”ל, התעשייה הצבאית לישראל, אלביט, האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, ומשרד הביטחון.

בתמונות :

MAZLATOV – קבוצת הסטודנטים עם המזל”ט אותו פיתחו.

שרטוטי מחשב של הציפור המכאנית.

צילום : דוברות הטכניון

fll2

“פירסט” – תחרות הרובוטיקה הגדולה בישראל החוגגת השנה עשור, יוצאת לדרך בשיתוף עם הטכניון.

52 נבחרות בתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ בתחרות הרובוטיקה FRC  ו-48 נבחרות בכיתות ד’-ט’ בתחרות הרובוטיקה FLL, יחד עם אלפי תלמידים, מורים, הורים, מדריכים ומתנדבים, יתכנסו בהיכל נוקיה לתחרות הרובוטיקה הגדולה בישראל ב-4-5 במארס . הקבוצות הזוכות יטוסו לגמר העולמי בסנט לואיס בחודש אפריל השנה. בין האורחים לרגל עשור לתחרות קבוצה אורחת מלוס אנג’לס ויו”ר עמותת FIRST העולמי,  מר דין קיימן ממציא הSegway- . על הקבוצות לבנות רובוט שמסוגל לבצע את המשימות הנדרשות במהלך משחק כדור קבוצתי.

תחרות הרובוטיקה בישראל שמקיימת עמותת FIRST(ראשי תיבות של for inspiration and recognition of science and technology) כבר 9 שנים בישראל, רכשה לה אוהדים רבים בקרב תלמידים, הורים, בתי הספר ובכירים מתעשיית ההיי טק בישראל. השנה התחרות חוגגת עשור ובין אורחי הכבוד יגיע יו”ר FIRST העולמית דין קיימן לביקור מיוחד.

דין קיימן הוא ממציא, יזם, וחסיד בלתי נלאה למדע וטכנולוגיה. כממציא הוא מחזיק ביותר מ-440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל ביניהם מכונת הדיאליזה הביתית, משאבת אינסולין ביתית, רכינוע (Segway) ועוד רבים אחרים. בין עשרות הפרסים ואותות ההוקרה להם זכה נמנית גם המדליה הלאומית לטכנולוגיה אותה קיבל בשנת 2000 מידי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון עבור המצאות שקידמו את הטיפול הרפואי ברחבי תבל.

התשוקה שלו למדע וטכנולוגיה הובילו אותו לייסד את ארגון FIRST בארה”ב בשנת 1989 (מלכ”ר).

התכנית נוסדה מתוך מטרה “ליצור עולם שבו צעירים חוגגים טכנולוגיה ומדע… עולם שבו צעירים חולמים להיות גיבורי מדע וטכנולוגיה”. פעילות FIRST בישראל נוסדה על ידי אביהו בן –נון ובשיתוף עם הטכניון. הפעילות זוכה לתמיכת משרד החינוך ובשנת 2013 הוכזה כתכנית הקדם האקדמית המובילה של הטכניון.

ארגון FIRST בישראל עורך מדי שנה שלוש תחרויות שונות בתחום הרובוטיקה והטכנולוגיה:

–          לתלמידי בית ספר יסודי ליגת הלגו של FIRST (Jr.FLL – FIRST Lego League).

–          לתלמידי חטיבות הביניים ליגת הלגו שלFIRST  לצעירים(FLL –  Junior FIRST Lego League)

fll1

–          תחרות הרובוטיקה המאתגרת של  FIRSTלתלמידי תיכון (FRC – FIRST Robotics Competition).

FRC

התחרות החשובה והיוקרתית מתקיימת רק בארבע מדינות בעולם כאשר ישראל אחת מהן. השנה תארח התחרות 52 נבחרות מבתי ספר שונים מרחבי הארץ.

בתחרות השנה על הקבוצות לבנות רובוט שמסוגל לבצע את המשימות הנדרשות במהלך משחק כדור קבוצתי. לכל קבוצה ניתן פרק זמן של שישה וחצי שבועות כדי לבנות את הרובוט ולהכין אותו לתחרות על פי חוקי התחרות.
לכל קבוצה ניתנת ערכת כלים בסיסית, המהווה את הבסיס לבנייתו של הרובוט. על כל קבוצה להתחלק למספר תת-קבוצות, העוסקות כל אחת בפן אחר בבנייתו של הרובוט, תכנותו, בניית אתר אינטרנט לקבוצה, וכן הלאה.
על הרובוט, לבצע שלוש  משימות עיקריות, פעולה אוטונומית שנקבעת כחלק מהמשחק (ללא כל עזרת מגע אנושי) כגון קליעת סלים, משחק ידני (בו מפעילים את הרובוט חברי הקבוצה) ויכולת ביצוע משימת הבונוס, כגון עליה על רמפות והרמת רובוט אחר.

בין הקבוצות: קבוצת תלמידים בדואים מהישוב כסייפה, קבוצה משולבת של תלמידים יהודים וערבים מהמועצה האזורית גלבוע, קבוצת בנות אולפנה דתית בבאר שבע ועוד רבות מהקשת החברתית, התרבותית והגיאוגרפית בישראל – תל אביב יפו, רמת השרון, הרצליה, משגב, עין שמר, ערד, דימונה, ירוחם ועוד.

FLL

תחרות המשלבת מחקר, בנייה ותכנות של רובוט, ערכים וכיף . תחרות FLL היא תחרות עולמית, שבה משתתפים יותר מ-200,000 תלמידים בכיתות ד’–ט’ מ-70 מדינות ברחבי העולם, מתוכם כ-3,300 בישראל. 324 קבוצות מתוכן 48 קבוצות מבתי ספר שונים יעפילו לגמר הארצי בהיכל נוקיה. במהלך העונה, נדרשה כל קבוצה לבנות ולתכנת רובוט מלגו לבצע עבודת חקר וכל זאת ברוח ערכי FLL.  בתחרות נבחנות הקבוצות על הישגיהן בכל אחד מהמימדים. הקבוצות הזוכות בתחרויות האזוריות מעפילות לתחרות הארצית, והקבוצה הזוכה בתחרות הארצית תייצג את ישראל ב- FLL World Festival- הגמר העולמי. משך תכנון ובניית הרובוט לתחרות הוא כשלושה חודשים, מבעיטת הפתיחה ועד התחרויות האזוריות.

בקטגוריית ביצועי הרובוט, על הקבוצות לבנות ולתכנת רובוט אשר יהיה מסוגל לבצע משימות שונות. ביום התחרות, על הרובוט לבצע את המשימות בזמן של 2:30 דקות. כאשר יינתן ניקוד לביצועי הרובוט. המשימות משתנות משנה לשנה, וכל שנה במהלך אוגוסט הן מפורסמות באתר FIRST העולמי. זירת הרובוט מורכבת ממפה – משטח עם קווים ושרטוטים עליו נוסע הרובוט, ודגמי משימה- דגמי לגו המונחים על המפה, ולפיהם ניתן הניקוד לביצועי הרובוט. הרובוט חייב להיות אוטונומי לחלוטין.

בתחרות השתתפו קבוצות מיוחדות – תלמידים בעלי לקויות למידה ובעלי  צרכים מיוחדים.

Jr.FLL

תכנית המיועדת לילדים בגילאי גן חובה עד כיתה ג’. למעלה מ-16,000 ילדים בכל רחבי העולם משתתפים בתחרות Jr.FLL מדי שנה, ב-2500 קבוצות, 120 מתוכן מישראל.

תכנית  Jr.FLLחושפת את התלמידים הצעירים מאוד בפני העולם המרתק של מדע וטכנולוגיה.
תכנית זו מציגה בפני התלמידים אתגר מחיי היום יום, לפתרון באמצעות חקירה וחשיבה יצירתית.
בהנחיית מדריכים, עובדים התלמידים עם חלקי LEGO וחלקים נעים, מתוך מטרה לגבש ולהציג פתרון לאתגר.

הישגים ופרסים

קבוצת FLL מירוחם זכתה במקום השלישי בפרס ה- FLL Global Innovation Award עבור פיתוח ה- Freeze Stick, קבוצות FLL ממודיעין – מכבים – רעות במקום השני בפרס האליפות, קבוצת קציר חולון מקום שלישי בפרס האליפות ועוד.

 לפרטים נוספים

הלל פרטוק 0502251010, יערית לוי 0546969044

dorner2

הודות לצעד שלי – בפעם הבאה יהיו יותר מועמדות לנשיאות המדינה.

שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, אמרה בכנס בטכניון כי הודות למועמדותה לנשיאות המדינה יהיו בעתיד עוד נשים שיתמודדו על המשרה הרמה. “זה תפקיד א-פוליטי”, הדגישה. “על כולנו להתאחד כדי להראות את פניה היפות של ישראל”.

גברת דורנר הוסיפה שהיא מקווה להיבחר לתפקיד, אך השיקול המרכזי שלה בהגשת מועמדותה הוא להביא אשה למשרה הרמה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך אותה על הצעד שעשתה והוסיף: “למזלי אין לי זכות בחירה לנשיאות המדינה, שאם לא כן הייתי בדילמה. הרי קולגה שלי, פרופסור דני שכטמן מהטכניון, מועמד אף הוא. עם זאת אני מסכים שהגיעה העת שאשה תכהן כנשיאת המדינה”.

דליה דורנר דיברה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בכנס האגודה האקדמית הבינלאומית לתכנון, משפט ומקרקעין. נושא הרצאתה היה “המלחמה בטרור וזכויות האדם”, והיא מנתה שורה של פסיקות בנושאים של חיסול ממוקד, גדר הביטחון והפצצה המתקתקת. “דמוקרטיה יכולה למצוא איזון בין זכויות האזרח ודרישות ביטחוניות”, הדגישה.

הכנס אורגן בידי פרופסור רחל אלתרמן והיחידה ללימודי המשך של הטכניון והשתתפו בו כמאה אנשי אקדמיה ומשפט מהארץ ומחו”ל.

 בתמונה: דליה דורנר עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילם: שרון צור, דוברות הטכניון

פרופ' שוהם

פרופ’ משה שהם

פרופסור אלון גני

פרופסור אלון גני

מתוך 11 מצטרפים חדשים מחוץ לארה”ב – שלושה ישראלים, ביניהם פרופסור אלון גני ופרופסור משה שהם מהטכניון.

האקדמיה הלאומית האמריקנית להנדסה צירפה לשורותיה 11 חוקרים ותעשיינים חדשים מחוץ לארה”ב – שנים מהם מהטכניון (הפרופסורים אלון גני מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומשה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות) ואחד ממכון ויצמן (פרופסור דויד הראל).

פרופסור גני נבחר לאקדמיה היוקרתית בזכות פיתוחיו בתחום דלקים למנועים רקטיים ומנועי מגח סילון ופרופסור שהם – בשל פיתוח הרובוט של חברת “מזור” המשמש בניתוחי גב ועמוד שידרה.

האקדמיה הלאומית האמריקנית להנדסה היא היוקרתית בעולם. השנה נבחרו לאקדמיה 67 חברים חדשים, 56 מתוכם אמריקנים. כיום יש באקדמיה 2,250 חברים, מתוכם 214 לא אמריקנים.

חברות באקדמיה נחשבת להכרה המקצועית הגבוהה ביותר בתחום ההנדסה. בהודעת האקדמיה נאמר כי מדובר בכבוד לאלה שהרימו תרומה יוצאת מגדר הרגיל למחקר ההנדסי, לחינוך ההנדסי, לחדשנות ההנדסית, למחקר ההנדסי היישומי ולספרות המקצועית ההנדסית, כמו גם בהוקרה לחלוצים בפיתוח תחומי הנדסה חדשים ושיפור תחומי הנדסה מסורתיים.

mark2

 

 

Chemical science  מגלה: חוקרי הטכניון גילו חומרים כימיים נדירים המראים יכולת קישור של מתכת טעונה + (חיובית) לאל מתכת טעונה +.

לפני שנתיים גילו החוקרים סוג חדש של קישור כימי ובכך השלימו, למעשה, “פאזל” בתחום המדע הכימי הבסיסי; שני הגילויים פותחים דלת לפיתוח קטליזטורים חדשים עם תכונות מיוחדות שלא היו ידועות עד כה.

חוקרי הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון גילו חומרים כימיים נדירים המראים יכולת קישור של מתכת טעונה + לאל מתכת טעונה + ובכך פתחו דלת  לפיתוח קטליזטורים חדשים עם תכונות מיוחדות שלא היו ידועות עד כה.

“תחום הקטליזה הוא דבר מאוד רחב”, מסביר פרופסור מרק גנדלמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. “הוא משפיע על חיי היום-יום שלנו במישורים רבים. בעזרת תהליכים קטליטיים אנו מכינים חומרים חדשניים בעלי תכונות ייחודיות ולמעשה הרבה ממה שמשרת אותנו נעשה על ידי קטליזה, אשר נמצאת בלב לבה של איכות החיים שלנו במזון, תרופות, רכב, מטוסים ועוד. שוק הקטליזה העולמי נאמד ב-500 מיליארד דולר”.mark3

קטליזה מבוססת על פעילות קטליזטור (חומר כימי שמשמש כזרז ואף פותח דרכים חדשות להכנת חומרים בעלי ערך שלא ניתן לייצרם בלעדיו). קטליזטורים רבים בנויים בעיקר מליבה של מתכת וחומר אורגני מסביב לה, אשר למעשה מחזיק אותה. תכונות המתכת (כלומר – תכונות הקטליזטור) מושפעות מהחומר האורגני העוטף אותה.

בין המתכת לבין החומר האורגני יש קשר כימי. סוג הקשר חשוב מאוד, משום שהוא מקנה תכונות ייחודיות למתכת. פרופסור גנדלמן והחוקרים במעבדתו גילו לפני כשנתיים סוג חדשני של קישור חומר אורגני למתכת. זהו קישור חדש בין חומר המבוסס על חנקן טעון חיובית לבין מתכת. זו הפעם הראשונה שמתגלה קישור המבוסס על חנקן טעון חיובית. עד כה קישורים דומים התבססו בעיקר על פחמן וחומרים ממשפחה זו ולמעשה הגילוי של חוקרי הטכניון השלים את “החלק החסר בפאזל”. עתה הראו חוקרי הטכניון כי חומרים בשם ניטרניום (מבוססי חנקן +) יכולים ליצור קשר כימי עם מתכת שגם היא טעונה + (חיובית). כידוע, בטבע פלוס ופלוס דוחים זה את זה (כמו המטענים בסוללות). בכימיה הם גם דוחים זה את זה, אך משום שחלקיקים כימיים נושאים גרעינים ואלקטרונים – הם גם  נמשכים זה אל זה.

“אנו הראינו קשר בין מתכת טעונה חיובית לאל-מתכת (לגנדה) טעונה חיובית”, מסביר פרופסור גנדלמן. “החומרים הללו נדירים ויש בהם ענין מדעי בסיסי וגם פוטנציאל גדול לשמש כזרזים לתגובות חשובות בעלות ענין בכימיה, כמו הפיכת פחמנים אנרטיים ופשוטים לחומרים פונקציונאליים בעלי ערך בתעשיה או בחיי היום-יום”.

בעקבות הגילוי אולי ניתן יהיה בעתיד לשפר או לגלות תהליכים כימיים חדשניים  שיחסכו באנרגיה ויפחיתו באורח ניכר פסולת רבה. “יש כאן פוטנציאל לכימיה ירוקה”, מבהיר פרופסור גנדלמן. “פסולת כימית היא בעיה עולמית”.

האיור מדגים את הקשר בין לגנדה חיובית לבין מתכת חיובית. אייר: איגור ארמיאח.

בתמונה: פרופסור מרק גנדלמן

 

kleinbergcorkum

הזוכים בפרס הארווי היוקרתי של הטכניון, לשנת 2013, הם פרופסור פול קוֹרְקְם, מאוניברסיטת אוטאווה, קנדה ופרופסור ג’ון קליינברג, מאוניברסיטת קורנל, ניו יורק, ארה”ב.

פרופסור פול קורקם מהמעבדה המשותפת למדע האטו-שניות, אוניברסיטת אוטאווה, הוא מנהיג וחלוץ בתחום ספקטרוסקופיית לייזר אולטרה-מהירה. במשך שני עשורים הוא היה המקור העיקרי לתובנות משמעותיות שהובילו לפריצות הדרך האחרונות שהושגו בתחום זה. הוא נודע בעיקר בתרומתו העצומה לתחום של יצירת הרמוניות גבוהות (high harmonic generation) וביכולתו ליצור מודלים אינטואיטיביים לתופעות מורכבות מאוד. הישגיו בתחומים אלה היוו תשתית שעליה נוסד התחום המרתק של ספקטרוסקופיית אטו-שניות.

פרס הארווי לשנת 2013 יוענק לפרופסור ג’ון קליינברג מאוניברסיטת קורנל על תרומתו העצומה ועל מנהיגותו במדע המתפתח של רשתות מידע (information networks), לרבות עבודתו ההיסטורית על איפיון המבנה של ה- the World Wide Web במונחים של מרכזים וסמכויות; הניתוח שלו לתופעת “העולם הקטן”; ומחקרו על הפצת ההשפעה ברשתות.

 פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

הטקס יתקיים בשמונה באפריל 2014.

  בתמונוה מימין: פרופסור פול קורקם. בתמונה משמאל: פרופסור ג’ון קליינברג.  צילום: דוברות הטכניון.

מי זכה בפרס ישראל על חקר הכימיה והפיזיקה, איך מזון מעובד הולך לשנות את אורח החיים שלנו ואילו אנשים בדרך לעשות את המהפכה הבאה? על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא במגזין הטכניון החדש. לחצו לקריאה