Yearly Archives: 2014
יישומים אפשריים של הגילוי: טיפולים באפילפסיה ובעיוורון
חוקרי הטכניון זיהו מנגנון חדש לגירוי מלאכותי של המוח באמצעות גלי אולטראסאונד. הפרופסורים איתן קימל ושי שהם מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בחנו את יכולתו של מודל תיאורטי שפרופסור קימל הציע כבר לפני שלוש שנים – לנבא תוצאות של סדרת ניסויים בגירוי מוחי בעזרת אולטרסאונד.
יצירת דרך מדויקת אך לא פולשנית להגיע דרך הגולגולת לאזורי מטרה במעמקי המוח ולהשפיע על פעילותו היא שאיפה רבת שנים של העוסקים בחקר המוח והטיפול בו. זו הסיבה להתלהבות הגוברת בקהילה המדעית מההצלחות האחרונות של מספר קבוצות מחקר בעולם לגרות פעילות עצבית חשמלית בתָּאֵי עָצָב (נוירונים, התאים במוח, בחוט השדרה ובעצבים המְתקשרים זה עם זה בפוּלסים חשמליים המכונים “פוטנציאל פעולה”) באמצעות אלומות אולטרסאונד ממוקדות בעוצמה לא גבוהה. בעוד מספר המחקרים שמראים שהשיטה עובדת וניתנת ליישום עולה במהירות, מנגנון הגירוי נותר מסתורי. המחקר החדש של הפרופסורים איתן קימל ושי שהם והדוקטורנט מיכאל (מישה) פלקסין מציע הסבר מדעי לתופעה ועשוי לקדם את היכולת להתערב בפעילות המוח באופן לא פולשני באמצעות אולטרסאונד, ולהוביל לפיתוח טיפולים רפואיים חדשים. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי ב- Physical Review X
“העבודה הנוכחית מתבססת על מודל תאורטי שהצעתי לפני שלוש שנים כהסבר חדש ומהפכני להשפעה של גלי אולטרסאונד על תאים מכל סוג שהוא בגוף החי”, אומר פרופסור קימל. “המודל התמקד בקרום התא (cellular membrane) – המעטפת המקיפה את התא. המולקולות המרכיבות את הקרום מסודרות בשתי שכבות שביניהן רווח. על פי המודל, כאשר גל אולטרסאונד פוגע בתא, שתי השכבות של קרום התא מתרחקות, נמתחות ומתחילות לרטוט (בדומה לרטט מיתרי הקול כשאוויר עובר בגרון). המחקר החדש בחן מה קורה בזמן הרטט להתנהגות החשמלית של התאים (קרום התא מהווה גם קַבָּל האוגר מִטען חשמלי)”.
חוקרי הטכניון הראו שכאשר השכבות רוטטות, תנועת המטען החשמלי יוצרת זרם חילופין המוביל בעקיפין גם להצטברות מִטען. ככל שמתמשך הרטט נצבר יותר מטען בקרום, ובסופו של דבר מצטבר מספיק מטען ליצירת פוטנציאל פעולה ועירור חשמלי של תאי העצב.
כדי לבדוק את המודל, בחן הצוות הטכניוני את יכולתו לנבא תוצאות של סדרת ניסויים בגירוי מוחי בעזרת אולטרסאונד. לדברי פרופסור שהם, “נמצאה התאמה גבוהה מאוד בין התחזיות שלנו לבין תצפיות משוכללות שבוצעו לאחרונה ע”י חוקרים באוניברסיטת סטנפורד. יש לכך בעצם משמעות כפולה – פיתחנו את התיאוריה הראשונה בעלת יכולת ניבוי לגירוי עצבי באמצעות אולטרסאונד, ובאופן עקיף חיזקנו את המודל התאורטי מלפני שלוש שנים”.
הבנה חדשה זו עשויה להוביל לפיתוחים רפואיים חדשים ומשמעותיים. מדענים ורופאים יוכלו להשתמש בגלי אולטרסאונד לחקר המבנה הפנימי של המוח באופן לא פולשני, כמידע משלים לסריקת MRI, ואולי אף לטיפול בהתקפים אפילפטיים. פרופסור’ שהם כבר החל לבחון דרכים לגירוי תאים ברשתית באמצעות אולטרסאונד – טכניקה שעשויה לאפשר יצירת תמונות וראייה ללא אור. “יש כאן פוטנציאל נרחב ליישומים נוספים, שמתבססים על הבנת מנגנון הפעולה”, אומרים החוקרים.
בתמונה בעמוד הבית: מנגנון העירור החדש מתבסס על רטט ננומטרי בתוך קרום התא. מימין: מתאם בין תוצאות הניסוי והמודל
לפרסום ב- Physical Review X לחצו כאן
פרופסור איתן קימל
פרופסור שי שהם
לאור הצורך הגובר במהנדסי גז ונפט.
חברי הנהלת הטכניון ביקרו באסדת הקידוח “תמר”, לאור הצורך הגובר במהנדסי נפט וגז. הביקור נעשה בהזמנת החברות “נובל אנרג’י” ו”דלק” ולהנהלת הטכניון התלוו מנהלים ומדענים מהחברות המארחות.
“למדנו על ההיקף העצום של הפעילות המתרחשת 36 קילומטרים מחופי הארץ, על החשיבות הלאומית הגדולה של פרוייקט זה, על רמת התיחכום של המערכת ועל הצורך החיוני בהכשרת מהנדסים בישראל שיוכלו למלא תפקידי מפתח בתעשייה המתפתחת הזו” אמר פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים.
חברי הנהלת הטכניון. צילום: דוברות הטכניון
חברי הנהלת הטכניון. צילום: דוברות הטכניון
כך אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, למורים מצטיינים למדעים וטכנולוגיה בטקס הצדעה שערך הטכניון למורים מצטיינים מבתי ספר תיכוניים מכל רחבי הארץ; המורים הומלצו על ידי סטודנטים שלמדו אצלם.
פרס הוקרה למורים למדעים ולטכנולוגיה הוענק לראשונה בטכניון. הפרס המיוחד הוענק אתמול (ב’) בטקס מרגש ל-11 מורים ומורות מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים מהתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון.
בין המורים שנבחרו – ד”ר ולדימיר דצקובסקי, מורה לפיזיקה מבית הספר שבח מופת בתל אביב שקיבל פרס הצטיינות מיוחד מנשיא הטכניון. ד”ר דצקובסקי הומלץ על ידי לודמילה דומניקוב, עתודאית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. לודמילה כתבה כי “בזכותו הלכתי להתנדב במרכז לאסטרונומיה בכיתה י”ב, ועכשיו אני חונכת תלמידים צעירים בפיזיקה. היחס המיוחד של ולדימיר אלי ולתלמידים נוספים שינה את תפישת החיים שלי. הוא היה נקודת אור בשבילי ותמיד אזכור אותו לטובה. אני אסירת תודה שהוא גרם לי להתעניין בצורה עמוקה במדעים ובחיים עצמם.”
“הטכניון הוא מרכז מדעי המוכר בכל העולם,” אמר ד”ר דצקובסקי לאחר שקיבל את הפרס. “זה כבוד גדול עבורי לקבל הערכה כזו לעבודתי כמורה ואני מאחל הצלחה גדולה לסטודנטים ולמדענים של הטכניון.”
את התחרות יזמו המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ואגודת הסטודנטים של הטכניון. במייל שנשלח לפני מספר חודשים לכל הסטודנטים, הם התבקשו להמליץ ולספר על מורים למדעים שהשפיעו עליהם ובזכותם בחרו ללמוד מדעים והנדסה. התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים של סטודנטים על מורים שלא ויתרו ורק העניקו ידע, מסוגלות, מצוינות ואהבה למקצוע.
המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן לימודי הסמכה פרופסור יכין כהן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים לרה בבורין, מארק בובריצקי, שרון תמיר ומור פרייברון-ישרים. בתהליך זה נבחרו אחד עשר מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:
ד”ר ולדימיר דצקובסקי, מורה לפיזיקה מבית ספר שבח מופת – תל אביב
חוה גל, מורה לכימיה מהתיכון ע”ש הרצוג – כפר סבא
יגאל אורגד, מורה לכימיה מכפר הנוער מאיר שפייה
ולדימיר ליפשיץ, מורה לפיזיקה מבית הספר אורט חצור הגלילית
אלה מרקמן, מורה למתמטיקה מבית הספר למדעים על”ה – הרצליה
חיים מוסט, מורה לפיזיקה מתיכון למדעים – לוד
זינה שקולניק, מורה לפיזיקה מבית הספר טשרניחובסקי – נתניה
מוטי רוסו – מורה למדעי המחשב מבית הספר מקווה ישראל
אסראא חג’ יחיא, מורה לכימיה מבית הספר הרב תחומי עמל 1 – טייבה
סמיר חמודה, מורה לכימיה מבית הספר גרנאטה – כפר כנא
אבישי ליבמן, מורה לפיזיקה מבית הספר הריאלי בחיפה
“פעמיים בשנה מתקיים בטכניון טכס להוקרת סטודנטים מצטיינים”, אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “בטכס זה נשיא הטכניון מעניק תעודות הוקרה לסטודנטים שציוניהם היו הגבוהים ביותר בסמסטר האחרון. השנה, טכס מצטייני הנשיא היה שונה, השתתפו בו גם עשרה מורים למדעים אשר סטודנטים בטכניון העניקו להם את התואר “מורה לחיים”.
הרעיון לבחירתם של “מורים לחיים” היה של סטודנטים בטכניון, ואומץ על ידי בהתלהבות רבה. ראיתי בכך דרך נאותה לא רק להוקיר מורים מצטיינים אשר מחדירים בתלמידיהם אהבה למדע ולטכנולוגיה, אלא גם הזדמנות לתהות על קנקנם, ללמוד מפי תלמידיהם מה מאפיין אותם, מהן התכונות אשר מקנות למורה השפעה כה מכרעת על חיי תלמידיהם ולכן ראויים לתואר “מורה לחיים”.
לבחירת המורים לחיים חברו אגודת הסטודנטים והמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ויחדיו קיימו משאל בין כל הסטודנטים בטכניון, אשר התבקשו להמליץ על מורה אחד ויחיד, אשר היה אחראי לכך שהם בחרו להמשיך ללמוד דווקא בטכניון. הסטודנטים התבקשו לנמק את בחירתם ולתאר מדוע המורה ראוי לתואר “מורה לחיים”.
למעלה מ-250 מורים הומלצו לוועדת הבחירה שכללה חברי סגל וסטודנטים, ומתוכם נבחרו 10. נשיא הטכניון התבקש לבחור אחד מתוך העשרה, “כמורה לחיים” לשנת 2013.
עיון בהמלצות הסטודנטים והנימוקים להם, גילו של”מורים לחיים” ישנם מאפיינים דומים. מעבר לשליטתם בחומר הלימודי וכשורי ההוראה שלהם. “מורים לחיים” מדברים לתלמידיהם ב”גובה העיניים”, הם “קשובים” לתלמידים ורגישים לתקופת משבר, או התלבטות בחיי התלמידים, וכולם כולם חדורי התלהבות שמדביקה את תלמידיהם. כולם גם משקיעים בתלמידיהם מעבר לשעות ההוראה הרגילות, מי בפגישות אישיות ומי בהמשך ההוראה בקבוצות קטנות מחוץ לכתלי הכיתה. כפי שסיכם זאת אחד הסטודנטים – המורה שלי הוא “מורה לחיים” מאחר והוא רואה בהוראה “שליחות”.
היה לי קשה לבחור את מצטיין הנשיא מבין העשרה שנבחרו על ידי הוועדה. לאחר התלבטות ארוכה, שבה את ליבי משפט אחד בנימוקיה של סטודנטית להנדסה אוירונאוטית שהמליצה על המורה שלה לפיסיקה בבי”ס שבח-מופת בתל-אביב, המורה וולדימיר דצקובסקי :
“אני חושבת שהיחס המיוחד של ולדימיר אליי ולתלמידים נוספים שלו שינה לי מאוד את תפישת החיים והמורה שלי היה נקודת אור בשבילי ותמיד אזכור אותו לטובה.
אני אסירת תודה שהוא גרם לי להתעניין בצורה כל כך עמוקה במדע ובחיים עצמם, ועל כן הוא ראוי ביותר לתואר מורה לחיים.”
לכן, בחרתי בוולדימיר כ”מורה לחיים” מייצג לשנת 2013 בחרתי ולא ידעתי שוולדימיר נלחם זה מספר חדשים במחלת הסרטן. אך לא ויתרנו, וולדימיר הגיע לטכס באמבולנס, ומלווה ע”י התלמידה עלה לבימה וזכה להוקרת הסטודנטים ובני משפחותיהם שמילאו את אולם צ’רצ’יל מפה לפה.”
המורים והסטודנטים הממליצים עלו יחד לבמה לקבלת הפרס מנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, דיקן לימודי הסמכה פרופסור יכין כהן ויו”ר אגודת הסטודנטים דני מגנר.
אריאל הלר, סטודנט להנדסת מכונות, המליץ על המורה שלו לפיזיקה מתיכון טשרניחובסקי בנתניה, זינה שקולניק. “היא נתנה את כל כולה ללימודי הפיזיקה ועוררה בקרב התלמידים עניין בדרכים יצירתיות מאוד,” סיפר, “החל בטיול של כל מגמת הפיזיקה ללונה פארק בתל אביב, כשהיא מסבירה לנו על העקרונות המכניים והפיסיקליים שפועלים במתקנים השונים, ועד למתן אפשרות לכל תלמיד לחקור וללמוד באופן אישי את אחד מתחומי המקצוע וללמד את חבריו לכיתה.”
עאדן עזאם, סטודנטית להנדסה כימית, המליצה על המורה שלה לכימיה, אסראא חג’ יחיא מבית הספר הרב תחומי עמל 1 – טייבה. “אני רואה בה מודל לחיקוי ולא רק ‘מורה לחיים’,” סיפרה עאדן. “היא דוגמה מוצלחת ומיוחדת לאישה שהצליחה לשלב בין השכלה גבוהה ואימהות. היא העדיפה ללמד בתיכון למרות שיכלה ללמד במוסד להשכלה גבוהה. לאסראא היתה השפעה רבה עלי ועל צורת החשיבה שלי.”
רועי פוני, סטודנט להנדסת חשמל, המליץ על ולדימיר ליפשיץ, המורה שלו לפיזיקה מתיכון אורט בחצור הגלילית. “בגיל 17, כשהייתי בכיתה י”א, הלימודים לא היו בראש סדר העדיפויות שלי. ולדימיר לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא מבין שכעת אני לא מעוניין להשקיע בלימודים ושזה בסדר, אבל שאזכור תמיד שיש לי את היכולת ושיום יבוא ואגיע לטכניון. ואכן, בעקבות המשפט שהוא אמר לי ובזכות זה שהאמין בי הגעתי למכינה בטכניון, סיימתי אותה בהצלחה מרובה והיום אני מתרגל שם. אני יודע שבשלב מסוים בחיי אעסוק בהוראה, והמודל שלי לחיקוי יהיה ולדימיר.”
לכתבה ששורדה בערוץ 2:
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-38bae2aae41b341004.htm
צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – בין 50 הטובות באירופה. כך בחר מגזין האדריכלות, העיצוב והאמנות “דומוס” (Domus) היוקרתי, אשר נוסד בשנת 1928 באיטליה ומופץ ביותר ממאה מדינות.
“אנשים שואלים אותנו ‘מי מספר אחת?’; אף שבסקרים מסוג זה נהוג לדרג כך, זוהי שאלה קשה מאוד, ויתכן שאי אפשר לספק לה תשובה כמותית”, נכתב במגזין, שאינו מדרג את 50 הפקולטות הנבחרות, אלא קובע שאלה הן ה-50 הטובות ביותר. “זאת משום שבשנים האחרונות, רשתות שיתופי הפעולה בעולם ההשכלה הפכו הרבה יותר מרוכבות, לנוכך עלייתו של הניאו-ליברליזם, פריצות דרך טכנולוגיות חסרות תקדים והכלכלה הגלובלית. מגמות אלה הרחיבו את רשתות ההשכלה מעבר לגבולותיהן המוחשיים והווירטואליים של בתי הספר עצמם. עולם ההשכלה של היום כולל שחקנים נוספים באקדמיה ובתחומי הייצור החומרי והתרבותי. רשתות אלה של שיתוף פעולה הינן חיוניות, משום שהן מציידות את הסטודנטים ביכולת לתקשר עם אנשים, עם טכנולוגיות ועם תשתיות באופן נרחב ולא היררכי. נסיבות אלו הפכו חשובות אף יותר לנוכח המשברים הפיננסיים הגלובליים.
“הבוגר של היום כבר אינו יכול להסתמך על סולם-הקידום המובטח; עליו לפעול בתוך המערכת הכלכלית הנוכחית, המאופיינת בהסכמי עבודה נזילים וייצור בלוחות זמנים קצרים מאוד. מעצבים, אדריכלים ושחקנים נוספים בתחומים הקריאטיביים חייבים להיות מולטי-דיסציפלינריים, לגלות פתיחות לשיתוף פעולה, ולאתר וליזום הסדרי עבודה שאופיים לעתים אמורפי. מתכננים רבים עובדים כעצמאים או משלבים כמה משרות חלקיות, ואילו אחרים מוצאים משרות ‘קלאסיות’ ויציבות; אולם אפילו אלה שצועדים בנתיב המסורתי מגיעים לכך באמצעות קשריהם האישיים או המוסדיים.
“המצב הכלכלי החדש מחייב, לפיכך, מצב חדש בהשכלה. אם בתי הספר כבר אינם יכולים להכשיר סטודנטים למשרות המסורתיות בלבד, הרי שאינם יכולים עוד לתפקד כבתי ספר מסורתיים.
בתי הספר של העתיד ממוקדים ראשית כל ברשתות של שיתוף פעולה, ורק אחר כך בקריטריונים המסורתיים של מרצים חזקים ועבודה קשה של הסטודנטים. בתי הספר המצטיינים בכך מתפקדים כמעבדות המקיימות מגע עם עסקים, משרדי תכנון, מוסדות תרבות, קבוצות מחקר ובתי ספר אחרים”.
על הטכניון נאמר במגזין:
“הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא בית הספר הוותיק ביותר לארכיטקטורה בישראל. רבים מן האדריכלים המובילים בישראל למדו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומלמדים בה כיום. הסטודנטים בטכניון לומדים להתמודד עם סוגיות של בנייה אורבנית של האתר ועם ההקשר העירוני הרחב יותר. תוכנית הלימודים מדגישה את הבניין ואת הפרישה והתכן המרחביים. החיבור הפיזי בין ארכיטקטורה לעיר הוא מוקד התוכנית ועיקר כוחה.
“לאחרונה הצטיידה הפקולטה במעבדות חדשות ובטכנולוגיות דיגיטליות נרחבות, והכוונה היא להמשיך בשיפוצים ובחידושים. הפקולטה הובילה את יצירתן של רשתות מקצועיות ואישיות חזקות. כוחה של הפקולטה טמון בסטודנטים, והדבר קשור לתהליך הקבלה הקפדני.
“הסטודנטים מסייעים זה לזה ואינם תחרותיים באורח קיצוני; הם מתארים את הטכניון כמקום עם אווירת לימודים חיובית, ויחסיהם האישיים והמקצועיים עם המורים טובים. פרופסורים מן החוץ מביאים איתם ידע נוסף וקשרים בישראל ובחו”ל. ממשקים אלה מספקים הזדמנויות ליצירת קשרים ושיתופי פעולה, וקשרי תעסוקה עתידיים.
“הסטודנטים מגדירים את העיר חיפה כמקום טוב ללמוד ולהתרכז בו. חיפה נמצאת על החוף ושוקקת חיים בקיץ. התשתיות טובות, פעילות 24 שעות ביממה וכוללות חלקי סטודיו וסדנאות בעץ, מתכת ופלסטיק. ישנה גם מעבדה לתכן דיגיטלי ובה שני חותכי-לייזר, שתי מדפסות תלת ממד ומכשיר CNC. לאחרונה נחנכה מעבדת ויזואליזציה הכוללת מסך ברוחב 9 מטר ושלושה מקרנים מתואמים המספקים הדמיה תלת ממדית עמוקה. זו המעבדה הטובה מסוגה בישראל.
“הפקולטה עשירה במעבדות מחקר, בהן מעבדת אקלים ואנרגיה, מרכז הוויזואליזציה, המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה, מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל, גלריית פקה לאמנות ניסויית ולארכיטקטורה ניסויית, והמחקר לחקר העיר והאזור. כל זה מרחיב את ספקטרום הלימודים ואת האמצעים העומדים לרשות כל הסטודנטים. ראוי לשפר את אתר הפקולטה, שכן שיפור כזה עשוי לאפשר לסטודנטים להציג את עבודתם ולחשוף את הפקולטה לקהל בינלאומי.
בוגרים בולטים של הפקולטה:
צבי הקר, יעקב רכטר, דן איתן, אברהם וכמן, מיכאל בורט, משה צור”.
בתמונה: דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. צילום: דוברות הטכניון
Datskovsky Vladimir
Datskovsky Vladimir
“המורה שלי – מורה לחיים” – בטקס מיוחד שייערך בטכניון יוענקו עשרה פרסים למורי מדעים מצטיינים בבתי ספר תיכוניים, אשר נבחרו על ידי סטודנטים בטכניון
אות הוקרה חדש למורים למדעים ולטכנולוגיה יוענק השנה לראשונה בטכניון. האות המיוחד יוענק לעשרה מורים ומורות מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים מהתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון.
ד”ר ולדימיר דצקובסקי, יקבל פרס הצטיינות מיוחד. ד”ר דצקובסקי הוא מורה לפיזיקה בבית הספר שבח מופת בתל אביב, ונכנס לתחרות בהמלצתה של לודמילה דומניקוב, עתודאית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. לודמילה כתבה כי “בזכותו הלכתי להתנדב במרכז לאסטרונומיה בכיתה י”ב, ועכשיו אני חונכת תלמידים צעירים בפיזיקה. היחס המיוחד של ולדימיר אלי ולתלמידים נוספים שינה את תפישת החיים שלי. הוא היה נקודת אור בשבילי ותמיד אזכור אותו לטובה. אני אסירת תודה שהוא גרם לי להתעניין בצורה עמוקה במדעים ובחיים עצמם.” את הפרס יעניק לד”ר דצקובסקי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.
את התחרות יזמו המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ואגודת הסטודנטים של הטכניון. במייל שנשלח לפני כמה חודשים לכל הסטודנטים, הם התבקשו להמליץ ולספר על מורים למדעים שהשפיעו עליהם ובזכותם בחרו ללמוד מדעים והנדסה. לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים של סטודנטים על מורים שלא ויתרו ורק העניקו ידע, מסוגלות, מצוינות ואהבה למקצוע.
המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן לימודי הסמכה פרופסור יכין כהן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים לרה בבורין, מארק בובריצקי, שרון תמיר ומור פרייברון-ישרים. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:
ד”ר ולדימיר דצקובסקי, מורה לפיזיקה מבית ספר שבח מופת – תל אביב
חוה גל, מורה לכימיה מהתיכון ע”ש הרצוג – כפר סבא
יגאל אורגד, מורה לכימיה מכפר הנוער מאיר שפייה
ולדימיר ליפשיץ, מורה לפיזיקה מבית הספר אורט חצור הגלילית
אלה מרקמן, מורה למתמטיקה מבית הספר למדעים על”ה – הרצליה
חיים מוסט, מורה לפיזיקה מתיכון למדעים – לוד
זינה שקולניק, מורה לפיזיקה מבית הספר טשרניחובסקי – נתניה
מוטי רוסו – מורה למדעי המחשב מבית הספר מקווה ישראל
אסראא חג’ יחיא, מורה לכימיה מבית הספר הרב תחומי עמל 1 – טייבה
סמיר חמודה, מורה לכימיה מבית הספר גרנאטה – כפר כנא
אריאל הלר, סטודנט להנדסת מכונות, המליץ על המורה שלו לפיזיקה מתיכון טשרניחובסקי בנתניה, זינה שקולניק. “היא נתנה את כל כולה ללימודי הפיזיקה ועוררה בקרב התלמידים עניין בדרכים יצירתיות מאוד,” הוא מספר, “החל בטיול של כל מגמת הפיזיקה ללונה פארק בתל אביב, כשהיא מסבירה לנו על העקרונות המכניים והפיסיקליים שפועלים במתקנים השונים, ועד למתן אפשרות לכל תלמיד לחקור וללמוד באופן אישי את אחד מתחומי המקצוע וללמד את חבריו לכיתה.”
עאדן עזאם, סטודנטית להנדסה כימית, המליצה על המורה שלה לכימיה, אסראא חג’ יחיא מבית הספר הרב תחומי עמל 1 – טייבה. “אני רואה בה מודל לחיקוי ולא רק ‘מורה לחיים’,” סיפרה עאדן. “היא דוגמה מוצלחת ומיוחדת לאישה שהצליחה לשלב בין השכלה גבוהה ואימהות. היא העדיפה ללמד בתיכון למרות שיכלה ללמד במוסד להשכלה גבוהה. לאסראא היתה השפעה רבה עלי ועל צורת החשיבה שלי.”
רועי פוני, סטודנט להנדסת חשמל, המליץ על ולדימיר ליפשיץ, המורה שלו לפיזיקה מתיכון אורט בחצור הגלילית. “בגיל 17, כשהייתי בכיתה י”א, הלימודים לא היו בראש סדר העדיפויות שלי. ולדימיר לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא מבין שכעת אני לא מעוניין להשקיע בלימודים ושזה בסדר, אבל שאזכור תמיד שיש לי את היכולת ושיום יבוא ואגיע לטכניון. ואכן, בעקבות המשפט שהוא אמר לי ובזכות זה שהאמין בי הגעתי למכינה בטכניון, סיימתי אותה בהצלחה מרובה והיום אני מתרגל שם. אני יודע שבשלב מסוים בחיי אעסוק בהוראה, והמודל שלי לחיקוי יהיה ולדימיר.”
בתמונה : ד”ר ולדימיר דצקובסקי
הטקס ייערך ביום שני, 20.1.14, בשעה 18:00, באולם צ’רצ’יל בטכניון.