Yearly Archives: 2014

וזאת בניגוד לדעה הרווחת. לגילוי השלכות מרחיקות לכת על מכשירים הבנויים על פריקה חשמלית אשר מתרחשת בפרק זמן של ננו-שניות.

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים “נסתרים” בערוצי פלסמה וסתרו בכך את הדעה שרווחה עד כה ולפיה אין שדות כאלה בפריקות חשמליות במשכי זמן של ננו-שניות. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי “פיסיקל רוויו לטרס” (Physical Review Letters).

לגילוי חוקרי הטכניון מהפקולטה לפיסיקה יש השלכות מרחיקות לכת על מכשירים אשר בנויים על פריקה חשמלית המתרחשת בפרק זמן של ננו-שניות. “99.9% מהיקום אשר סביבנו מורכב מפלסמה”, מסביר ד”ר שוריק יתום אשר ערך את המחקר בהנחיית פרופסור יעקב קרסיק מהפקולטה לפיסיקה. “בכדור הארץ יש מעט מאוד פלסמה ואנו מפיקים אותה במעבדות. היא שימושית כאשר אנו מנסים להפיק אנרגיה, משתמשים בה בהתקנים רבים כמו גנרטורים ומדחסי מיקרוגל, לצרכי סטריליזציה, במסכים, במנועים ללווינים קטנים ובאחרונה החלו להשתמש בה לצרכי ריפוי של פצעים. כאשר מדובר בפרקי זמן של ננו שניות, הדעה הרווחת עד כה הייתה שאין התנגדות גדולה ואילו אנו בטכניון גילינו שדות חשמליים רבי עוצמה אשר מתורגמים להתנגדות לא מבוטלת וכתוצאה מכך נגרם איבוד אנרגיה”.

חוקרי הטכניון מצאו בפלסמה נוכחות של שדות חשמליים של עד עשרות קילוולט/ס”מ. בכדי למדוד את השדה החשמלי מבלי לשנות את תכונות הפלסמה הנמדדת משתמשים החוקרים לרוב בשיטות אופטיות. בניסוי המתואר השתמשו חוקרי הטכניון בשתי קרני לייזר קוהרנטיות, אשר פיזורן יוצר שתי קרניים קוהרנטיות נוספות, באפקט הנקרא “פיזור רמאן”. מדידת היחס בין שתי הקרניים החדשות מאפשר למדוד את השדה החשמלי ברזולוציית זמנית מאוד גבוהה. השדות החשמליים יוצרים התנגדות אשר מובילה לאבדן אנרגיה משמעותי, שעד כה לא נחשב למשמעותי.

בתמונה: פרופסור יעקב קרסיק

תכנית “נעם” (נוער ערבי מצטיין) של עמותת “ידידי עתידים” הוקמה וממומנת על ידי איתן ורטהיימר ומביאה לטכניון צעירות וצעירים ערבים בעלי יכולת ממשפחות מצוקה

תכנית “נעם” (נוער ערבי מצטיין) בטכניון תצדיע למאה בוגריה הראשונים בכנס שייערך בטכניון, ובמרכזו הרצאת חתן פרס נובל, פרופסור מחקר דני שכטמן, על “חשיבות ההשכלה ההנדסית המדעית”.  כן ישתתפו בכנס איתן ורטהימר, המקים והמממן של התכנית, נשיא הטכניון וראשי חברות הי-טק שבוגרי “נעם” כבר עובדים בהן.

סאמר ג’מאמעה הוא אחד הבוגרים. כיום הוא כבר עובד בחברת “אמדוקס” בנצרת, לאחר שסיים את לימודיו בטכניון בהנדסת תעשיה וניהול וכלכלה. הוא יליד יפיע, בן בכור במשפחה בת ארבעה ילדים. אביו, פועל בנין, משקיע רבות בילדיו. “אל תהיו כמוני”, הוא אומר להם. “אני בן 46 וכבר עייף”.

סאמר למד בבית הספר התיכון בכפרו. המנהל הציע אותו לפרוייקט “נעם”, הוא נבחן, התראיין והתקבל. “כל הזמן ידעתי שאגיע לטכניון”, הוא אומר. “אם לא הייתי מתקבל לתכנית, הייתי עובד כמה שנים, חוסך ומגיע לטכניון. ‘נעם’ נתן לי מכינה, מעונות ולימודים בחינם, לימודים נטו בלי בעיות פרנסה. הכל מומן על ידי התכנית. קיבלנו גם הכנה לפסיכומטרי, עובדים סוציאליים שפתרו לנו בעיות ושירלי היא כמו אמא שניה שלי”.

בדברו על שירלי הוא מתכוון לשירלי יוגב, מנהלת התכנית. סאמר גם מדבר בחום רב על איתן ורטהיימר שפתח בפניו ובפני חבריו את שערי הטכניון בפרט וההשכלה הגבוהה בכלל. “אני נותן שעורים פרטיים בבית הספר שלי, בהתנדבות. אני גם מייצג את הפקולטה שלי, בהתנדבות, ביום הפתוח ומציג אותה בפני מועמדים ללמוד בטכניון. זה המעט שאני יכול לעשות בתודה ובתמורה לכל מה שקיבלתי מ’נעם’. היום אני עובד בפיתוח ורוצה להמשיך לתואר שני. כן, בודאי בטכניון. נכון, לא קל כאן, אבל אני מת על המוסד הזה. אני בא לכאן בכל יום ראשון גם אם אין לי לימודים. תכנית ‘נעם’ היא גשר לטכניון בשביל צעירות וצעירים ערבים. והמכינה מרככת את הלם המעבר מהלימודים בתיכון. כולם בכפר שלי שמעו על ‘נעם’ ושואפים להתקבל לתכנית הזו”.

התכנית נפתחה ביולי 2006 וכיום לומדים במסגרתה 280 סטודנטיות וסטודנטים.

בתמונה: סאמר ג’מאמעה

כך אמר פרופסור שלו בכנס Mobile-Social-Cloud Meets Medicine שערכו הפקולטה לרפואה בשיתוף המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) עם אוניברסיטת קורנל * בכנס הוצגו יכולות שימוש בטלפונים חכמים כחיישנים למעקב אחר מחלות שונות, בעיבוד בענן ובשימוש ב”ביג דטה”

“רפואת העתיד תתמקד במניעה, חיזוי ואבחון מוקדם, ולטכנולוגיה תפקיד חשוב במעבר זה”, כך אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, בכנס
“Mobile-Social-Cloud Meets Medicine “. הכנס נערך על ידי הפקולטה לרפואה עם המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל, במסגרת תכנית T2MED שהוקמה על ידי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון במטרה לעודד מחקר ופיתוח טכנולוגיות רפואיות.

בכנס, שארגנו פרופסור אורי רוזנשיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ופרופסור דבורה אסטרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל, השתתפו אנשי אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל, נציגי חברות סטארט-אפ שהציגו פיתוחים מעניינים, ונציגי קרנות הון סיכון.

“הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעשות דברים רבים שלא היו אפשריים קודם. הטלפון החכם הוא גם מכשיר לאיתור מיקום. הוא משמש כמד תנועה, מד מהירות ותאוצה. המצלמות ואמצעי ההקלטה הקולית הופכים את המכשירים הנפוצים הללו לחיישנים רפואיים. נוכל גם לחזות ולאתר אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי כללים גנטיים באמצעות כריית מידע, רשומות רפואיות ופרטים מבתי המרקחת, ניהול ביג דטה, אלגוריתמים משוכללים ושימוש ברפואה מותאמת אישית באמצעות טכנולוגיית ריצוף וכלים ביו-אינפורמטיים,” סיכם פרופסור שלו.

בחלקו הראשון של הכנס הוצגו מערכות המשתמשות בטלפונים החכמים כבחיישנים למחלות שונות. פרופסור שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון דיבר על הדרך שבה הופכים את המידע הגולמי שנמצא בטלפונים החכמים למידע נגיש ומובן. תרגום אוטומטי של שפת המכונה יאפשר לנו להבין את התנהגות האדם מתוך הנתונים באופן שיאפשר גם חיפוש, במטרה לשפר את הטיפול ואת האבחון במצבים רפואיים רבים.

ד”ר מור פלג מאוניברסיטת חיפה תיארה את חלקה בפרויקט אירופי גדול, MOBILGUIDE, שבמסגרתו מקבלים החולים עם שחרורם חגורה המודדת מדדים שונים בגופם, ובפרט כאלו הקשורים לפעילות הלב, ומשדרים אותם באמצעות טלפון חכם למוקד שמאפשר לרופא לקבל החלטות מידיות.

ד”ר אלעד יום טוב ממעבדות המחקר של “מיקרוסופט” בישראל הציג מחקר שערכה החברה בהתבסס על שאילתות שנשלחו למנוע החיפוש של החברה בנושאים רפואיים. החוקרים בדקו בפרט את שכיחות השאילתות על מצבים רפואיים ותרופות והתיאום ביניהם. הסתבר שכאשר אנשים שואלים על מחלה, יש סבירות גבוהה מאוד (88.4%) שהם גם יבצעו שאילתות על תרופות הקשורות לאותה מחלה.

עופר פביאן, מנכ”ל משותף בחברת Medial Research, תיאר פרויקט ביג דטה שעשתה החברה בשיתוף עם “מכבי שירותי בריאות”, שבמסגרתו בחנה הקופה, באופן רטרואקטיבי, את מדדי בדיקות הדם של אנשים שאובחנו בסרטן המעי הגס. התברר כי לפני שהסרטן מתגלה בסריקה מסתמנת ירידה ברמת ההמוגלובין, גם אם היא עדיין בגבול הנורמה. מכיוון שלמרות הדרישה לסריקה של כל אדם מעל גיל 50, ההיענות לבדיקה, שאינה נעימה, לא גבוהה. סריקה אלקטרונית – כלומר מעבר על בדיקות הדם הרבות שאנו בישראל עושים ממילא לצרכים שונים, עשויה לסייע באיתור האנשים בסיכון ולפנות אליהם בבקשה לבצע סריקה, כדי לאתר את המחלה בשלב מוקדם כשניתן עדיין לנתח ובסיכויים סבירים להבריא.

בכנס הוצגו גם הזוכים בתחרות Hacking Health 3Day Startup  שהתקיימה לאחרונה בפקולטה לרפואה בטכניון. אורן פירסט מחברת Dario LabStyle, שבימים כתיקונם מפתחת מכשיר אחד המכיל את כל הדרוש לחולי סוכרת (מד סוכר, רצועות מדידה ודוקרנים, כאשר מד הסוכר מדווח כל הזמן לענן), הציג פרויקט המיועד בעיקר לילדים חולי סוכרת – משחק “גלוקוגוצ’י”. זהו מעין טמגוצ’י חולה סוכרת, המסייע לילדים להבין את חשיבות זמני הארוחות, מתן האינסולין ועוד. הילדים מטפלים בגלוקוגוצ’י, וכשמצבו משתפר, כך גם מצבם. מדובר ביישום אינטראקטיבי, והילדים, לדברי פירסט, מפתחים הזדהות עם הדמות הווירטואלית. “בשורה התחתונה אנו משפרים את שיתוף הפעולה, מחנכים את החולה, מעודדים הרגלים טובים וממזערים סיבוכים. בעתיד ניקח את זה למחלות אחרות כגון יתר לחץ דם והשמנת יתר,” הוא אומר.

עומרי שור, מייסד ומנכ”ל MEDISAFE, הציג יישום שבמסגרתו פותחו סרטוני וידאו עם הסבר על מתן תרופות, במקום הוראות השימוש המודפסות המוצמדות לכל תרופה. כל סרטון מותאם לקבוצת חולים עם מאפיינים דומים, וכל חולה מקבל רק את הסרטונים הרלוונטיים לתרופות שהוא נוטל, עם תזכורת מתאימה בכל אמצעי – לרבות במכשיר הסלולארי. לדבריו, המערכת מסייעת למניעת נטילה כפולה של תרופות, שהיא אחד הגורמים המשמעותיים למוות.

ארתורו ושלר, מנכ”ל חברת Healarium, הציג יישום המאפשר לחולה להעלות את מסמכי התיק הרפואי שלו (הדבר רלוונטי בעיקר בארה”ב, שם מערכת הבריאות מבוזרת), ולתת לרופא גישה לכל בדיקות המעבדה, הצילומים, סיכומי רופאים וכו’. כמו כן יצרה החברה מערכת למידול ההתערבות כדי שהרופאים יוכלו להתערב בהתאם לצורך.

זיו יקותיאל, מנכ”ל חברת מונפורט (MON4T) הציג מערכת לבדיקה עצמית של תפקוד המוח. המערכת מיועדת לשפר את בריאותם ואת בטיחותם של חולים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות. “לאחר ניתוח נוירולוגי יש צורך במעקב קבוע, אך במצב הנוכחי נעשות בדיקות אקראיות במרווחי זמן גדולים, ואין מענה לחשש מפני החמרה פתאומית במצב החולה.”

בתמונה : פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

 להרצאות מהכנס לחצו: http://www.youtube.com/course?list=EC290778372A24464D

מתניהו אנגלמן

מתניהו אנגלמן מונה כמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון. הוא בעל תואר ראשון (בהצטיינות) בכלכלה וחשבונאות ותואר שני (בהצטיינות) במינהל עסקים (התמחויות בחשבונאות ומימון) – שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

משנת 2010 כיהן מתניהו אנגלמן כמשנה למנכ”ל הטכניון. קודם לכן היה מנכ”ל מ.מ. שהם, סמנכ”ל המכללה האקדמית להנדסה בירושלים ומנהל סניף ירושלים במשרד רואי החשבון  “פאהן, קנה ושות”.

מתניהו אנגלמן החל בתפקידו היום, 1 בינואר 2014. הוא מחליף את פרופסור ארנון בנטור אשר קודם למנכ”לות כיהן בשורה ארוכה של תפקידים בטכניון (ראש המכון לחקר הבניה, המשנה לנשיא למחקר, מנהל מוסד נאמן, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ויו”ר בית הספר הבינלאומי).

השילוב של סטטין במינון נמוך ביחד עם תמצית פרי הרימון (המכיל נוגדי חימצון ופיטוסטרולים) בחולים עם יתר כולסטרול בדם, מוריד באופן משמעותי את כמות הכולסטרול ומעכב את חימצון הכולסטרול בדם ובתאים. כך גילו פרופסור מיכאל אבירם וצוות המחקר שלו, מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה. מחקרם פורסם השבוע בכתב העת המדעי Atherosclerosis, ומסקנתו היא כי השילוב של סטטין עם תמצית פרי הרימון  מסייע בעיכוב גורמי הסיכון להתפתחות טרשת העורקים ותוצאותיה – התקף לב או שבץ מוחי.

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות טרשת העורקים (שקיעת כולסטרול בדפנות העורקים המובילים דם ללב ולמח) ולתוצאותיה – התקף לב או שבץ מוחי, הם הכמות והאיכות של הכולסטרול בדם. “ככל שעולה כמות הכולסטרול בדם, וככל שיורדת איכות הכולסטרול בדם (עלייה במידת חימצונו של הכולסטרול) יש האצה בהתפתחות טרשת העורקים. תפקידנו לטפל בהורדת רמות הכולסטרול בדם ובעיכוב חימצונו,” מסביר פרופסור אבירם. “הטיפול בכמות גבוהה של כולסטרול בדם הוא באמצעות תרופות –  בעיקר סטטינים, המעכבים את יצירת הכולסטרול בגוף האדם, ומורידים את רמתו בדם. הטיפול באיכות ירודה של כולסטרול, כלומר – חימצון יתר שלו, הינו באמצעות נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) שמקורם העיקרי הוא בצמחים (בקליפת פירות וירקות). למרות שהטיפול בסטטינים להורדת רמת הכולסטרול יעיל ביותר כנגד מחלות לב וכלי דם, הרי שטיפול זה משפיע מעט מאד על חימצון הכולסטרול. יתר על כן, לטיפול במינון גבוה של סטטין יש השפעות לוואי – בעיקר כאבי שרירים משמעותיים ואנו מחפשים טיפול שיהיה ללא תופעות הלוואי.”

“מינון נמוך של סטטינים יכול אמנם למנוע את תופעות הלוואי,” מוסיף פרופסור אבירם, “אך מינון נמוך של סטטין מוריד את יעילותו בהורדת כמות הכולסטרול בדם. במחקר נפרד גילינו כי הוספת פיטוסטרולים (מולקולות דמויות כולסטרול המצויות בפירות ובירקות) מסייעת בהורדת רמות הכולסטרול בדם במנגנון שונה מזה של הסטטינים. מנגנון  המעכב את ספיגת הכולסטרול. ואולם פיטוסטרול  מזרז את חמצונו של הכולסטרול. על כן, יש לתת את הפיטוסטרולים ביחד עם נוגדי חימצון יעילים. פרי הרימון, נותן מענה הן לכמות הכולסטרול והן לחימצונו, שהרי הוא מכיל נוגדי חימצון יעילים ביותר (פוניקאלאגין). על כן, פרי הרימון  מעכב את חימצון הכולסטרול, ובנוסף, מאחר והוא מכיל פיטוסטרולים הוא גם מוריד  את רמת הכולסטרול, וזאת ללא תופעות הלוואי הנצפות במינון גבוה של סטטינים.”

 בתמונה : פרופסור מיכאל אבירם. צילום: דוברות הטכניון

נקבעו כללים מיוחדים שנועדו בעיקר לשמור על הקניין הרוחני, הן של חוקרי הטכניון והן של החברות המשתתפות; המרכז להנדסת מחשבים בטכניון הוא הגדול בארץ, עם 60 חברי סגל בכיר ומאות סטודנטים לתארים גבוהים אשר “מכסים” את כל תחומי הליבה בהנדסת מחשבים ומדעי המחשב.

חוקרי הטכניון מהמרכז להנדסת מחשבים, המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב, פיתחו מודל חדשני לקשרי אקדמיה-תעשיה. יותר מעשר חברות כבר הצטרפו לתכנית. מעתה, כל חברה בתעשיית ההי-טק מוזמנת להצטרף למרכז הטכניוני, בכפוף לכללים מיוחדים שנועדו בעיקר לשמור על הקניין הרוחני, הן של חוקרי הטכניון והן של החברות המשתתפות. החברות יהיו שוות זכויות בניהול המרכז ונציגיהן יהיו בעלי זכות הצבעה בוועדות השונות. הכללים המיוחדים שנקבעו באשר לקניין הרוחני, מאפשרים למעשה לכל השותפים לעשות שימוש במידע שהצטבר, והדבר פותח את הדלת לשיתוף פעולה מהיר ונוח. החברות יוכלו ליהנות מניסיונם של חברי הסגל בטכניון, אשר לא יחששו לחשוף ולחלוק את ניסיונם הרב.

“במהלך השנים השתרשה בישראל מציאות מנותקת של תעשיה-אקדמיה”, מסביר ראש המרכז, פרופסור אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “הסיבה היא היעדר מודל טבעי לשיתוף פעולה, מודל פשוט וחופשי מתקורות. המכשירים הקיימים במסגרות המימון הממשלתיות השונות מצויינים אך מסורבלים ואיטיים בעולם שבו חברות הזנק קמות ונופלות מידי יום. פרוייקטים משותפים מחייבים את החברות למאמץ מקדים של משא ומתן עם יחידות המיסחור של האוניברסיטאות, תהליך ארוך ומתסכל לשני הצדדים. בישראל הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, חברות רב לאומיות מקימות בה מרכזי מחקר ופיתוח. לכן יש צורך שחוקרי האוניברסיטאות יוכלו לתמוך בתעשיה ובזרימת מידע רציפה בין חזית המחקר בעולם האקדמי לבין התעשיות עתירות הידע. יש צורך במודל חדש ללא מתווכים”.

לכל חברה שתשתתף במרכז הטכניון יהיו נציגים בו, “סוכנים”, אשר יהיו מעורבים בפעילותו. בדרך כלל הם יהיו בוגרי הטכניון או אוניברסיטאות אחרות, שהעולם האקדמי לא זר להם. תפקידם – לקיים את הקשר החי בין החברות והמרכז, לחבר את הידע והטכנולוגיות שמוצגים במסגרת ימי העיון והכנסים המתקיימים במרכז לבעיות שמעסיקות את החברות ולחבר את הבעיות העולות בפעילות המחקר והפיתוח בתעשיה ליכולות המחקר ולידע שקיים במרכז.

“השלב הקשה ביותר הוא השלב של חינוך הצדדים המעורבים ושיכנועם שאכן קיימת סביבה תומכת”, מוסיף פרופסור שוסטר. “אנו נשתדל לפתח תרבות של הזרמת בעיות של מחקר בסיסי מהתעשייה לאקדמיה, מסורת של התייעצות אנשי התעשייה עם חוקרי האקדמיה, כמובן בנושאים שאינם קנין רוחני חסוי”.

שיתוף הפעולה עם המרכז להנדסת מחשבים בטכניון יאפשר לחברות המשתתפות גם לזהות סטודנטים מצטיינים ולצרפם לשורותיהם כבר בתקופת לימודיהם (מעין “יריד תעסוקה מתמשך”), לערוך פיילוטים, מדגמים ובדיקת היתכנויות באמצעות פרוייקטי סטודנטים, לשתף פעולה עם הטכניון בגיוס מימון של האיחוד האירופי, שם הטכניון מצליח במיוחד, ליצור קשר עם אוניברסיטאות מובילות בעולם ובמיוחד בארה”ב, סין וסינגפור, מהלך אותו מוביל נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, להיפגש עם מומחים מובילים מרחבי העולם המגיעים לכנסים שהמרכז מארגן.

“יש לנו בפירוש מטרה לקדם יזמות במרכז ולמסחר טכנולוגיות, ונעשה זאת ביחד עם החברות התעשייתיות שישתתפו במרכז”, מדגיש פרופסור שוסטר. “אם התעשייה תלמד לעבוד עם האקדמיה – ייצאו מכאן חברות חדשות רבות”.

כתובת אתר המרכז להנדסת מחשבים: http://tce.technion.ac.il/

בתמונה: פרופסור אסף שוסטר