פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, חזרה מביקור בפינלנד עם מסקנה ברורה: גם מדינת ישראל יכולה – וצריכה – לקחת אחריות על חינוך אזרחיה, להכניס למערכת החינוך תהליכי למידה משמעותיים, ולהחזיר את החינוך המקצועי. כי “מערכת החינוך שלנו היא משאב אסטרטגי, שקריסתו תסכן את עתידה של המדינה”.
לכתבה המלאה מתוך אתר Ynet לחצו כאן
מימין: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. משמאל: יורם וזהבה צדר
ביום חמישי, 13.11.14, נחנכה בטכניון המעבדה למערכות ספרתיות מהירות ע”ש פרופסור ישראל צדרבאום, תרומת יורם וזהבה צדר. בטקס נכחו ילדיו, נכדיו וניניו של פרופסור צדרבאום, וכן נשיא הטכניון ואנשי הפקולטה להנדסת חשמל.
יורם צדר אמר כי “המדע והטכניון ליוו את אבא גם בחיי המשפחה, ואני בעצם ממש גדלתי בטכניון, וכאן גם התחתנתי. מאבא למדתי לחשוב באופן לוגי ולשאוף לחדשנות, והלימודים בטכניון הקנו לי את הכלים לקריירה מרתקת. הטכניון שזור בכל חיינו.”
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “זהו מאורע נדיר ואבן דרך בתולדות הטכניון, ואני מודה מאוד ליורם וזהבה – זוהי הנצחה שאין יפה ממנה, שיש בה המשכיות מקצועית ורעיונית.”
פרופסור אריאל אורדע, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, אמר כי פרופסור צדרבאום שינה את אופיה של הפקולטה ולמעשה הפך אותה מפקולטה טכנולוגית לפקולטה מחקרית. “עבורי הוא היה מופת למדען, מורה ומחנך. בתואר הראשון למדתי במעבדה הספרתית שהוא הקים, בתואר השני נעזרתי במאמר שלו משנת 1967, ובדוקטורט הוא היה אחד הבוחנים שלי. הוא בהחלט הראה לי שקריירה אקדמית היא סוג של מעיין נעורים.”
יורם אור-חן, מוותיקי הפקולטה, סיפר על חייו המרתקים של פרופסור צדרבאום, שהביא לפקולטה גם את שני ממשיכי דרכו, הדיקנים פרופסור משה זכאי ופרופסור יעקב זיו. “שלושתם השפיעו על הפקולטה ועל הטכניון כולו, וכאן בעצם נולד ההיי-טק הישראלי.”
ישראל צדרבאום, יליד ורשה (1910), סיים בגיל 24 תואר בהנדסת חשמל במכון הפוליטכני של ורשה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כמהנדס אלקטרוניקה בשרות השידור של בריה”מ, ואחר כך במחקר ופיתוח בתחום הצילום.
ב-1948, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט (“קנדידט”) במוסקבה, עלה צדרבאום עם משפחתו לישראל והצטרף לצוות המדעי במשרד הביטחון, שיהפוך לימים ל”רפאל”. שם הוא תרם תרומה מכרעת לתחום המיחשוב והאלקטרוניקה, וחינך דור שלם של חוקרים על השילוב המתמיד בין עשייה מדעית לדאגה לביטחונה של מדינת ישראל.
במקביל לעבודתו השלים צדרבאום דוקטורט במתמטיקה שימושית ב-London Imperial College. והיה לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום תורת הרשתות בכלל, ובנושא רשתות n-port בפרט. הצטרפותו לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בשנת 1963, סימלה את פסיעתה של הפקולטה לעידן של הנדסת חשמל מודרנית, ותוך שנתיים הוא מונה לדיקן. שני ההישגים הגדולים הרשומים על שמו מתקופת הדיקנות הם גיוסו של סגל חדש והקמתה של מעבדה ספרתית, הראשונה מסוגה בישראל.
בנו של ישראל, יורם צדר, גדל בטכניון – כאן הוא חגג בר מצווה, כאן התחתן וכאן סיים שני תארים בהנדסת חשמל – וכיהן בשורה של תפקידים בכירים בחברת סנדיסק (SanDisk Corp), שממנה פרש ב-2011. בתפקידו האחרון בחברה שימש סגן-נשיא בכיר.
ליורם ואשתו זהבה שלושה בנים ושני נכדים, והם גרים בארה”ב אך מבקרים בישראל לפחות פעמיים בשנה.
ביום שלישי, 18 בנובמבר, יתקיים בטכניון כנס ייחודי במלאת מאה שנים ל”תגלית האצטון” של ד”ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. הכנס, שכותרתו “כימיה וביוטכנולוגיה בשירות האדם”, יתקיים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. הכנס יחל בשעה 9:00 בבוקר.
נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופסור אהוד קינן מהטכניון, מסביר כי פעילותו המדעית של ד”ר חיים ויצמן בתחום הכימיה – ענף שהוא הבסיס לכל מדעי הטבע – היא “מופת העשוי לשמש השראה לדור הצעיר. לד”ר ויצמן היו מעל ל-120 פטנטים בתחומים שונים, ובהם תהליכים כימיים לייצור חומרי צבע, ייצור כימיקלים ודלק על ידי התססה של עמילן וסוכר מצמחים, ייצור גומי סינתטי איכותי, תחליפי מזון ועוד.”
ההמצאה הידועה ביותר של ד”ר ויצמן, שהכנס יציין 100 שנים להולדתה, היתה שיטה חדשנית להפקת אצטון מתירס. במלחמת העולם הראשונה שימש האצטון לייצור חומרי נפץ, והמחסור בו פגע במאמץ המלחמתי של בריטניה. התהליך החדשני שפיתח ד”ר ויצמן חיזק את יוקרתו בקרב מנהיגי בריטניה ואת קשריו עם אישים כגון שר החימוש לויד ג’ורג’ ושר הימייה וינסטון צ’רצ’יל. קשרים אלה סייעו לד”ר ויצמן בפעילותו הציונית, שהובילה להצהרת בלפור.
“אילו חי ד”ר ויצמן עמנו כיום, הוא היה שמח לראות כי הכימיה היא אחד היסודות העיקריים של כלכלת ישראל,” אומר פרופסור קינן. “מוצרים כימיים מהווים כ-40% מכלל הייצור התעשייתי של ישראל ו-25% מהייצוא. שניים מתוך 10 נשיאי ישראל – חיים ויצמן ואפרים קציר – היו כימאים, ואין זה מפתיע שכל ששת פרסי הנובל, שהוענקו עד היום למדענים ישראלים, היו בתחום הכימיה. בישראל פועלים כ-6,000 כימאים, 5,000 מהנדסי כימיה ו-800 מורים לכימיה. השנה, כאשר אנו חוגגים 80 שנה להקמתה של החברה הישראלית לכימיה, ראוי לזכור כי מדעי הכימיה והתעשייה הכימית מהווים רכיב מרכזי בקיומה של המדינה.”
ד”ר דורית טייטלבאום, מפמ”ר כימיה במשרד החינוך, ציינה כי “הכימיה היא לא רק מקצוע מדעי בסיסי חשוב כשלעצמו, אלא גם בסיס חשוב מאוד למדעים נוספים. בלי כימיה אי אפשר לבצע מחקר מהותי ופורץ דרך ברפואה, בביוטכנולוגיה, בביוכימיה, במדע החומרים ובכל שטחי ההנדסה. לכן פועל משרד החינוך לחיזוק לימודי הכימיה בכל בתי הספר התיכוניים.”
רחל ויצמן שנאורסון, יו”ר עמותת מורשת חיים ויצמן, ציינה כי “העמותה עוסקת בשימור ופיתוח מורשתו של ד”ר חיים ויצמן, בעיקר לשם חינוך בני נוער וסטודנטים להצטיינות מדעית ולשילובה בצורכי החברה הישראלית.”
רפואה אישית והשלכותיה
חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרון צ’חנובר מהטכניון, ירצה על מהפיכת הרפואה המותאמת-אישית: האם אפשר לרפא את כל המחלות ובאיזה מחיר? כיצד מגיעות תרופות אל ארון התרופות שבביתנו? מה שורשן ומה מקורן? תרופות רבות וחשובות, כמו אספירין ופניצילין, התגלו באקראי. בעקבות התגליות האקראיות הללו, ועם התפתחות הכימיה והיכולת לייצר מולקולות מורכבות, הגיע עידן הגנום, שבו אפשר לסרוק ספריות ענק, בנות מיליוני מולקולות, עד למציאתו של החומר בעל ההשפעה הרצויה. כיום אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בפיתוח תרופות ובריפוי מחלות – עידן הרפואה המותאמת אישית. הגנום האנושי, שנחשף לפני כעשור, יאפשר לנו לפענח ולהבין את מנגנוני הפעולה של מכלול החלבונים בגוף, ולפתח מולקולות קטנות שיווסתו את פעולותיהם. מדובר ברפואה מסוג חדש, המותאמת למחלתו של החולה האינדיבידואלי ואיננה תופסת אותו כחלק מקבוצה. רפואה זו כרוכה בבעיות אתיות רבות, הנובעות מחשיפת מידע גנטי על כל אחד מאיתנו.
ויצמן: מדען ומנהיג
פרופסור מוטי גולני מאוניברסיטת תל אביב ירצה על חיים ויצמן מנקודת מבט ביוגרפית: האם היה מדען בשליחות מדינית או מנהיג, כימאי לשעבר? גם פרופסור צבי רפופורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים ידבר על חיים ויצמן ככימאי יצירתי ופורץ דרך במדע, מתחילת עבודתו בברלין ועד סוף תקופת מנצ’סטר. פרופסור חיים אביב מחברת הרבמד בע”מ, מחלוצי התעשייה הביו-טכנולוגית בישראל, ירצה על עבר, הווה ועתיד בתחום המרתק הזה. בוגר הטכניון ד”ר שי מרצקי מחברת בונוס ביוגרופ ירצה על שימוש בתאי גזע לצרכים רפואיים. פרופסור דן תאופיק ממכון ויצמן למדע ידבר על פיתוח אנזימים חדשים מעל ומעבר לטבע. ד”ר גל ארליך, ממשרד הפטנטים ארליך את פנסטר בע”מ, ירצה על מורכבותו של נושא הקניין הרוחני בתחומי הביוטכנולוגיה. פרופסור איילת פישמן מהטכניון תרצה על אבולוציה של אנזימים במבחנה ופיתוח גיבורי-על לטובת התעשייה. פרופסור רון מילוא ממכון ויצמן למדע ידבר על אוכל ודלק מאוויר וכן על צמחים, חיידקים ובני אדם. ד”ר אורן בקר מחברת וידאק פארמה יחתום את התכנית בהרצאתו: “האם ניתן להכניס חולדה לתוך המחשב – או כיצד שינה המחשב את עולם פיתוח התרופות?”
הגופים המארגנים הם החברה הישראלית לכימיה, הפיקוח על הוראת הכימיה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ועמותת “מורשת חיים ויצמן – המדע בשירות החברה”. הכנס נתמך על ידי הטכניון, המועצה הציונית בישראל, יד חיים ויצמן, עורכי פטנטים ארליך את פנסטר, חברת בונוס ביוגרופ וחברת וידאק פארמה.
עו”ד ארנה לין
“רפואה – מקצוע מסוכן” – זו היתה כותרת הרצאתה של עו”ד ארנה לין, שהתקיימה לאחרונה (28/10/2014) בפקולטה לרפואה בטכניון. “רפואה היא מקצוע מסוכן מסיבות רבות – מחלות מדבקות, עבודה קשה, מיעוט שעות שינה ועבודה במצבי חירום – אבל אני אדבר על הסיכון המשפטי.”
עו”ד לין דיברה על הסכנות שב”משפטיזציה” של הרפואה, וציינה כי ל”רפואה מתגוננת” השלכות חמורות, ובהן השקעה רבה ברישום הרפואי על חשבון העבודה הקלינית. במרכז הרצאתה עמדה פרשת הטיפול בילדה זיו שריקי, שבה נתבעו שלושה רופאים בטענות שקריות וזוכו בתום תהליך פלילי שארך שבע שנים. “עצם העמדתם לדין נוראה בעיני, כי לא מדובר בנטישת חולה ולא במקרה של רופא-כונן שלא הגיע למחלקה, אלא בשלושה רופאים שעשו את עבודתם היטב, ובטעות שהיתה של האחות בלבד.”
זיו שריקי אושפזה בבית החולים בני ציון ב-2001 לצורך טיפול כימותרפי, במהלכו נגרם לה נזק חמור עקב “מנת יתר” של מגנזיום – זריקה המכילה מגנזיום במינון הגדול פי 100 מהמינון שרשמה הרופאה. טעות זו של האחות היא שהובילה לתביעת רשלנות רפואית נגדה ונגד שלושת הרופאים ב-2003. עו”ד לין, שייצגה את אחד הרופאים, הסבירה כי במהלך המשפט נדרשו הסניגורים להתמודד עם טענות שקריות מצד התביעה. הטענות לפיהן איבדה הפעוטה את הכרתה; שאנשי הצוות הרפואי התעלמו מסימפטומים מחשידים; ש’התוצאה הטרגית היתה נמנעת אילולא רשלנותם של שלושת האנשים’; ושהם ‘היו שבויים בקונספציה שגויה, בעטיה לא בדקו את הילדה כראוי, חרף תחינותיהם של בני משפחתה, או שהתעלמו מנורות האזהרה שהבהבו שוב ושוב’ – בכל הטענות הללו לא היתה, לדברי לין, אמת. הרופאים נהגו כשורה, והרופאה המטפלת הגיעה למחלקה לאחר שהוזעקה ואף השתתפה בהחייאת הילדה. איש מארבעת הרופאים המעורבים בפרשה לא נתקל מעולם בהרעלת מגנזיום, ולכן לא עלתה אפשרות זו על הפרק. רק בדיעבד התברר שמנת המגנזיום הגבוהה (48 CC) היא שגרמה לנזק החמור.
“ומדוע בכלל הוגשה תלונה למשטרה? כי המשפחה פנתה לעורך דין, וזה מה שהוא המליץ לה לעשות – כי תביעה פלילית מועילה גם לתיק האזרחי, וגוררת גם את התקשורת פנימה. ואכן, הפרשה זכתה להתייחסות נרחבת אצל אילנה דיין.
“האחות הגיעה להסדר טיעון ותבעה את הרופאים – אף שבדרך כלל לא נהוג לאפשר הסדר טיעון לנאשם העיקרי. בנוסף, התביעה לא זימנה עדים מומחים. ראוי לציין כי הרופאים נתבעו על סעיף בלתי סביר בחוק העונשין – 338א7 – המאפשר להטיל מאסר של שלוש שנים על ‘נותן טיפול רפואי או כירורגי [העלול לגרום לנזק] לאדם שהתחייב לטפל בו’. זהו סעיף התנהגותי, כלומר, אפילו אם לא נגרם נזק בפועל, הרופא עשוי להיתבע.”
הרצאתה של עו”ד ארנה לין פתחה יום עיון בנושא יחסי חולה-רופא בצִלה של הרפואה המתגוננת. זאת במסגרת ימי העיון ביחסי חולה-רופא ע”ש פרופסור אהרון ולירו ז”ל. פרופסור רוזלי בר, ממארגני יום העיון, סיפרה כי משפחת ולירו (ואלערו) הגיעה לירושלים כבר במאה ה-15, בעקבות גירוש ספרד ב-1492. אהרון, יליד 1913, סיים את הגימנסיה העברית בגיל 17 ויצא ללמוד בברמינגהאם, שם קיבל תואר ראשון ברפואה ובכירורגיה (ללא תואר MD). בשובו לארץ ישראל קיבל מממשלת המנדט רישיון עיסוק ברפואה, והתמחה בירושלים. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי במצרים ובמפרץ הפרסי, ולאחר מכן החל לעבוד בבית החולים רמב”ם. לאחר שהות קצרה ב”פוריה” הפך למנהל מחלקה ברמב”ם, ולימים היה לאחד האבות המייסדים של הפקולטה לרפואה (1969). בשעות הפנאי עסק בציור ובגולף.
המרצה השני ביום העיון היה פרופסור אברהם לורבר, חבר סגל בפקולטה לרפואה, שסיפר על פרשה של תביעה נגדו. זהו סיפורה של מטופלת שאובחנה על ידו, כבר בהיותה תלמידת תיכון, כחוֹלה במחלת לב ראומטית. לקראת נישואיה יעץ לה פרופסור לורבר שאם רצונה בילדים, רצוי שתמהר, שכן יתכן שבהמשך תתקשה להרות וללדת. במהלך השנים הבאות ילדה המטופלת חמישה ילדים בריאים. ההיריון הראשון היה מצוין, בשני היא אושפזה כמה פעמים עקב הפרעות בקצב הלב ובעיות נוספות. בהריון השלישי היא הונשמה וברביעי סבלה מפרפורי לב. כאמור, היא המשיכה להריון נוסף וילדה ילד חמישי.
“בגיל 41 עברה המטופלת החלפת מַסתֵם,” סיפר פרופסור לורבר. ” ובעקבות זאת קיבלנו ‘מתנה’: מכתב מעורך דין, שכתב לי בשפה מאוד בוטה שאיני ראוי להיות רופא, שאני רשלן מאוד ושהזנחתי את המטופלת. לטענתו, לא הסברתי לה שהריונות במחלת לב ראומטית הם מסוכנים, וכלל לא התייחסתי אליה בתקופות שבהן אושפזה בבית החולים.
“זאת היתה חשיפה ראשונית שלי לדבר כזה. עמיתים אמרו לי ש’הם פשוט רוצים כסף, אל תיקח את זה אישית’. מעולם עד אותו רגע לא חשבתי במונחים של רפואה מתגוננת. הקפדתי תמיד לתעד את הפעולות שלי כרופא, לא מתוך התגוננות משפטית אלא כחלק ממהלך הטיפול. בסופו של דבר זוכינו (אני והמכון שלי), אבל זה לקח כמעט שמונה שנים – שנים קשות מאוד – ובכל התקופה הזאת המטופלת המשיכה להגיע אלי, ואני כמובן לא סירבתי לטפל בה.”
פרופסור לורבר הוסיף כי “המפלצת הזאת” – ההגנה המשפטית הנדרשת כנגד תביעות רשלנות – מהווה נטל כבד על תקציבו של המרכז הרפואי רמב”ם. “יש בהחלט יד קלה על ההדק בתביעות נגד רופאים, במקרים רבים מתוך ניסיון לגרוף רווח. אפשר לתבוע אותנו כמעט בלי להסתכן מבחינה משפטית. אני מבקש להבהיר שמקצוע הרפואה הוא מקצוע מופלא, שלא כולו ‘סרט אימים’, אבל מקרים כאלה הם קשים מאוד.”
מנהלת המרכז הרפואי כרמל, פרופסור חן שפירא, תקפה גם היא את מגמת המשפטיזציה ואת הרפואה המתגוננת “שהיא רפואה נוראה, הגוררת בדיקות מיותרות ועלויות כלכליות אדירות.”
מחכים לתוצאות
הכנות לתחרות
קבוצת הטכניון לתחרות iGEM העולמית בבוסטון חזרה לישראל עם מדליית זהב. הקבוצה, שבה חברים 11 סטודנטים מהטכניון וסטודנט אחד ממכללת ויצ”ו, יצאה לתחרות עם פיתוח חדשני בשם Safie : הֶתְקֵן ביו-טכנולוגי לגילוי רכיבים מזיקים ואלרגניים במזון, במים ועוד. המכשיר מזהה את החומרים הללו – גלוטן, רעלנים, אגוזים, כספית וכיו”ב – גם כשהם נמצאים בריכוז נמוך. זאת באמצעות חיידקי E.coli שהונדסו-גנטית כך שיפיצו אור ירוק בתגובה לנוכחותם של רעלנים או אלרגנים.
“הרעיון הוא להעניק לכל אדם אפשרות לבדוק באופן עצמאי ומיידי מהי תכולת המזון שלו,” אומרת רבקה פלדמן, קפטן הקבוצה. “ההתקן עצמו הוא מין מקל שעליו קבוצת החיידקים המתאימה לחומר המוגדר, ואנו מציעים להנדס את החיידקים כך שגם אם רק אחד מהם יזהה את החומר המזיק, כולם יאירו.”
תחרות iGEM נוסדה על ידי MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס), ונועדה לעודד סטודנטים לקדם באופן עצמאי פרויקט שלם בתחום הביולוגיה הסינתטית. מדובר בתחום מדעי והנדסי, שבו נערכים נסיונות אינטר-דיסציפלינריים לבנייה של מכונות ביולוגיות המגיבות לסביבתן. המתמודדים – כ-250 קבוצות מרחבי העולם – נדרשים להציג את הפרויקט שלהם בשלמותו, לרבות פיתוח הרעיון, מודל כלכלי, proof of concept וכיו”ב. ד”ר אורנה עטאר, המלווה את הפרויקט, מציינת כי לאחרונה החלה לפעול קבוצה שתתמודד בתחרות בשנת 2015. “יש לנו אנשים, יש לנו רעיון, אבל אנחנו עדיין לא מבוססים מספיק מבחינה כספית. הטכניון תומך בפעילות הזאת, אבל כדי לקיים פעילות מתמשכת ורצינית נזדקק לתמיכה יציבה לאורך שנים.”
רבקה פלדמן, ילידת ארה”ב, שמעה על התחרות בשנת 2012, כשהמשלחת הקודמת מהטכניון חזרה מ- iGEMעם מדליית זהב. המדליה הוענקה לקבוצה בגין פיתוח טכניקת “סוס טרויאני” להסעת תרופות בגוף באמצעות וירוסים. פלדמן התלהבה וביקשה להשתלב במשלחת הבאה, שיועדה ל-2014. בראש הקבוצה עומדים פרופסור רועי עמית (הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), ד”ר אורנה עטאר והסטודנטים (לתארים מתקדמים) ליאור לוי, ענבל ועקנין, מיכל ברונווסר ונועה כץ. הנסיעה לתחרות מומנה כאמור על ידי הטכניון, ובחלקה על ידי אתר למימון-המון.
חברי הקבוצה הציגו בתחרות גם פרויקט חברתי שכותרתו “ביולוגיה סינתטית ב-3 שפות”. פרויקט זה, הנערך בעברית, ערבית ואנגלית נועד לספק קרקע משותפת לשיחה ולעבודה בין ערבים ויהודים דרך עולם הביולוגיה הסינתטית והמדע. במסגרת הפרויקט עורכים חברי הקבוצה הרצאות העשרה ומפגשי התנסות בעבודת מעבדה, ומשתתפים כמנחים-אורחים באירועי מדע ארציים. “הדגש שלנו הוא על קבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי,” אומרת פלדמן, “מתוך אמונה שהמדע חוצה גבולות של דת תרבות ומסורת.”
התמונות באדיבות קבוצת הטכניון ל-iGEM 2014
27 סטודנטים מחבר המדינות החלו ללמוד בטכניון – זהו המחזור השני במסגרת תוכנית הלימודים בשפה הרוסית. בטקס הפתיחה החגיגי של המחזור, שהתקיים ב-5 בנובמבר, הציגו שניים מבוגרי המחזור הראשון את חוויותיהם מהשנה הראשונה. “נתתם לנו הזדמנות להשתלב בטכניון ובישראל,” אמרו פולינה סולובייצ’יק ואנדריי אלשקין. “בטכניון קשה ללמוד, כי כאן הכישרון הוא רק חלק קטן בהצלחה. חייבים לעבוד אחרי יום הלימודים, ואין כמעט זמן לשום דבר אחר, אבל העזרה העצומה של צוות התוכנית הביאה אותנו עד כאן. בזכותכם אנחנו עכשיו סטודנטים בטכניון.”
התוכנית פועלת תחת קורת הגג של בית הספר הבינלאומי של הטכניון, ובשיתוף פעולה בין הטכניון לארגון “נתיב”, פרויקט “מסע” ומשרד החינוך (האחראי על לימודי העברית בתוכנית).פרופסור ענת רפאלי, העומדת בראש בית הספר הבינלאומי בטכניון, אמרה לסטודנטים החדשים כי “אנחנו רוצים למשוך צעירים כמוכם לטכניון ולמדינת ישראל, ולסייע לכם באתגר ההשתלבות כאן. אני מבטיחה לכם שכאן תקבלו את ההכשרה הטובה יותר במדע ובהנדסה, ומבקשת את עזרתכם בכך שתלמדו בכל הרצינות את המקצועות המדעיים וההנדסיים, וכן את השפה העברית.”
פרופסור ענת רפאלי הודתה לנעמי בן עמי, ראש “נתיב”, על היוזמה והסיוע שאיפשרו לפרויקט לצאת לדרך בשנה שעברה. בן עמי הודתה לצוות בית הספר הבינלאומי והביעה תקווה שהתוכנית תחזק את הקשר בין ישראל ליהודי חבר המדינות. “אני מאחלת הצלחה למי מכם שיישאר בישראל, וגם למי שיבחר לחזור הביתה. כולכם תהיה שגרירים שלנו.”
“מרגש לראות כאן את בוגרי המחזור הראשון, המשולבים כיום בפקולטות השונות, ובעיקר לשמוע אותם מדברים עברית,” אמר מנהל בית הספר הבינלאומי אריאל גבע. “אתם, הסטודנטים החדשים, הפגנתם אומץ רב בבואכם לכאן. אתם יוצאים לדרך קשה וארוכה, אבל מרתקת, ואנחנו כאן כדי לעזור לכם בכל דבר.”
במחזור הראשון השתתפו 22 סטודנטים צעירים, ובמחזור השני שנפתח עתה לומדים כאמור 27 סטודנטים, המתחילים את השנה במכינה קצרה ומרוכזת (ארבעה חודשים), שבה הם לומדים מתמטיקה, פיזיקה ועברית. בסמסטר השני הם ילמדו ארבעה קורסים בסיסיים בלימודי הנדסה ומדעים. בקיץ 2015 – בתום שנת הלימודים הראשונה, המתקיימת ברוסית וכוללת 400 שעות של לימוד עברית – הם יתחילו ללמוד יחד עם כלל הסטודנטים בטכניון בעברית בפקולטה שיבחרו.
רכזת התוכנית, לובה בלג’ייבה, מסבירה כי ברוסיה ובאוקראינה מסתיים התיכון בגיל מוקדם יחסית, ובוגרי התיכון מחפשים מסלולים אקדמיים. “כאן בטכניון מאפשרים להם לימודים אקדמיים איכותיים בלי להתנות זאת במכינה מראש.” לובה, שעבדה בסוכנות היהודית ברוסיה, עלתה לישראל ב-2009 והחלה לעבוד בטכניון לפני כשנתיים.
התאומים קונסטנטין וגריגורי סנצ’יכין, בני 18, גדלו במוסקבה. לתוכנית הרוסית הם התוודעו עוד בהיותם בתיכון, ועברו תהליך מיון שכלל ראיון-סקייפ וסיור בטכניון. “היינו כאן ב-2013, נפגשנו עם הסטודנטים והאנשים שמובילים את התוכנית, והבנו שזה מה שמתאים לנו.” הוריהם, העוסקים בתחומי התיירות והביטוח, בעלי השכלה טכנולוגית, עודדו אותם בכך.
גרגורי, נגן חצוצרה, חולם ללמוד הנדסת חומרים, וקונסטנטין, המנגן בסקסופון וקלרינט, רוצה ללמוד הנדסה ביו-רפואית. “הייתי ברוסיה באולימפיאדה ביו-רפואית שנקראת step into the future, והתחום הזה מעניין אותי מאוד. ברוסיה יש פער גדול מאוד ברמות של בתי הספר התיכונים, ומהתיכונים היוקרתיים מגיעים לאוניברסיטאות היוקרתיות. למרות שלמדנו בתיכון מצוין רצינו להגיע לטכניון, בגלל ההיסטוריה המרשימה שלו והסגל המצוין.”
היכן ומתי תתקיים הבחינה? מהי מערכת השעות וכמה קיבלתי במבחן? סטודנטים בטכניון יוכלו לקבל מעתה מענה לשאלות הבוערות באמת באמצעות אפליקציית הטכניון החדשה לטלפונים חכמים. את האפליקציה, שפותחה בהובלת האגף למחשוב ומערכות מידע בטכניון, יכולים הסטודנטים להוריד ישירות למכשירי האייפון או האנדרואיד שלהם.
לצד גישה למערכת השעות, לוח המבחנים והציונים, עדכונים וחדשות אחרונות, מצטיינת האפליקציה החדשה בממשק הניווט הייחודי שלה, המאפשר הגעה מדויקת ליעד המבוקש בדרך הקצרה והמהירה ביותר. הצורך בניווט מדויק חזר ועלה במהלך אפיון הצרכים שבוצע בשלב התכנון, זאת לאור העובדה שלקמפוס הטכניון, השוכן על צלע הכרמל, מבנה טופוגרפי ייחודי והוא מתאפיין בריבוי מבנים המשתרעים על פני שטח גדול.
להורדת האפליקציה חפשו “הטכניון” בחנויות האפליקציות או לחצו על הלינק המתאים:
משתמשי אנדרואיד:
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.mobitti.technion
משתמשי אייפון:
https://itunes.apple.com/il/app/htknywn/id912763943?mt=8
אפליקציית הטכניון מתאימה לכל טלפון חכם עם מערכת הפעלה אנדרואיד 2.3 ומעלה או iOS 6 ומעלה (אייפון)
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ולצדו (יושבים) דיקן לימודי הסמכה-פרופסור יכין כהן, דיקן הסטודנטים-פרופסור מוריס אייזן ויו”ר אגודת הסטודנטים-דני מגנר
“המשך הקיצוצים בהשכלה הגבוהה פירושו איום ממשי על חוסנה העתידי של ישראל,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לסטודנטים החדשים שהחלו את לימודיהם בטכניון. “היפוך מגמה והגדלת התקציבים פירושם ישראל חזקה יותר כלכלית, חברתית וביטחונית גם בדורות הבאים. קל מאד לקצץ ולפגוע, קשה ויקר הרבה יותר לשקם ולבנות מחדש”. פרופסור לביא אמר את הדברים בטקס החגיגי של פתיחת שנת הלימודים בטכניון, שהתקיים אתמול (19.10.14) במסגרת יום ההכוון לסטודנטים חדשים.
השנה מציע הטכניון כמה מסלולי לימוד חדשים וייחודיים, במטרה לספק מענה לצורך הגובר במומחים בתחומים חדשניים של מדע, הנדסה וארכיטקטורה. הסטודנטים במסלול המשותף של הנדסת חומרים וביולוגיה (BSc) ילמדו על מגוון נושאים כגון שתלים העשויים חומרים מיוחדים, מערכות זעירות להחדרת תרופות, ותיקון רקמות פגועות של שריר ועצם. תוכנית הלימודים החדשה בפקולטה לארכיטקטורה, אשר הותאמה לצורכי המאה ה-21, כוללת עתה שני תארים נפרדים – “בוגר במדעי הארכיטקטורה” (B.Sc) ותואר “מגיסטר לארכיטקטורה ובינוי ערים” (M.Arch) עם אוריינטציה מעשית והתמחויות ספציפיות. התוכנית ברובוטיקה ומערכות אוטונומיות (מגיסטר ודוקטורט) מתמקדת בדור הבא של מערכות טכנולוגיות: מערכות המתפעלות את עצמן באופן עצמאי – ללא מפעיל אנושי – בתחומי הרפואה, החלל ועוד. בפקולטה לרפואה נפתח מסלול מדעי חדש, לקראת תואר בוגר במדעי הרפואה, המיועד למועמדים בעלי ציון סכם גבוה המעוניינים בידע מעמיק במדעי החיים והרפואה.
הלימודים בטכניון החלו לפני 90 שנה בדיוק, בשנת 1924, עם 17 סטודנטים להנדסת בנאות וארכיטקטורה. כיום לומדים בטכניון יותר מ-13,000 סטודנטים, ומספר בוגרי הטכניון עבר הקיץ את רף ה-100,000. לנוכח העליה המתמדת במספר הסטודנטים מתחילה בימים אלה בנייתם של מעונות עבור 500 סטודנטים נוספים. זאת בנוסף על המעונות הקיימים, המציעים כבר עתה פתרונות דיור לכ-4,500 סטודנטים – נתון המציב את הטכניון במקום הראשון בתחום המעונות. בניית המעונות החדשים התאפשרה בזכות תרומת הענק של המיליארדר הסיני לי קא-שינג.
פרופסור נקמורה ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בטקס הענקת פרס הארווי (2009) בטכניון
פרופסור שוג’י נקמורה, אחד משלושת הזוכים בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2014, זכה בעבר בפרס הארווי של הטכניון. פרס הארווי ידוע כ”מנבא נובל” – 13 מחתני פרס הארווי זכו לימים בפרס נובל.
“זכייתו של נקמורה בפרס נובל מוצדקת וראויה,” אמר פרופסור גדי אייזנשטיין, ראש המכון לננו-טכנולוגיה בטכניון, שהמליץ בזמנו על הענקת פרס הארווי לפרופסור נקמורה. “נקמורה הוא חלוץ משמעותי מאוד בתחום ה-LED וברכיבים אופטו-אלקטרוניים בכלל. הוא הצליח לגדל (לייצר) גבישים איכותיים של גליום-ניטריט, ובכך חולל מהפכה עצומה בתחום האופטיקה. בהמצאת ה-LED הכחול הוא סלל את הדרך לתאורת LED לבנה, שהשלכותיה על הסביבה עצומות. טכנולוגיה זו, התופסת מקום הולך וגדל בנורות ובמסכים, מובילה לחיסכון דרמטי באנרגיה ומאפשרת ייצור של נורות בעלות תוחלת חיים ארוכה במיוחד. לפיכך, מעבר לפריצת הדרך המדעית החשובה כשלעצמה, יש כאן השלכות יישומיות מרחיקות לכת.”
יחד עם נקמורה יקבלו את פרס נובל בפיזיקה הפרופסורים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו, על “המצאת דיודות הפולטות אור כחול, שאיפשרו את פיתוחם של מקורות-אור חזקים וחסכוניים באנרגיה”.
פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה , ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי ז”ל (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.
במעמד קבלת פרס הארווי ב-2009 אמר נקמורה כי “הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. יש כאן המון אנשים חכמים שניחנו בתפיסה היי-טקית. בעיני הטכניון הוא אוניברסיטה מופלאה.”
מרכז הידע לחדשנות בטכניון משלים בימים אלה את ההכנות האחרונות לקראת ההתכנסות החמישית של פורום המנהלים לחדשנות. המפגש הראשון יתקיים ב-11 בנובמבר. ההרשמה בעיצומה.
“פורום המנהלים לחדשנות” התכנס לראשונה בשנת 2010. כיום הוא הוא מאגד בתוכו כ-80 מנכ”לים ומנהלים בכירים, בלמעלה מ-40 חברות מובילות במשק, בהן “אלביט”, ”אינטל”, “ביוסנס”, וובסטר”, “אמדוקס”, “רפא’ל”,”, “HP Indigo” “כתר פלסטיק”, “תמה תעשיות”, “סטפאק” ועוד.
הפורום נועד להקנות למנהלים ידע מעשי הנוגע להתנעת תהליכי חדשנות בארגונים במטרה לשמר את היתרון התחרותי של הארגון ולתרום לצמיחתו וכן לעודד שיתופי פעולה וחילופי ידע בין החברות לבין עצמן.
מפגשי הפורום יתמקדו השנה במגמות החדשנות ויעסקו בנושאים כגון “האינטרנט של הדברים”, “ביג דאטה” “מחשוב ענן” “הדפסת תלת מימד” “הגנת הסייבר” “E- Commerce” והשלכותיהם ברמת הארגון. על המרצים השנה יימנו: בועז מעוז, מנכ”ל סיסקו ישראל; דר’ איה סופר, מנהלת תחום ניתוח נתונים ומחשוב אנליטי בIBM העולמית; אמנון בר-לב, נשיא צ’ק פוינט; רותי קידר, סמנכ”לית טכנולוגיות פיתוח ב- Microsoft Israel; ניר פלג, ראש אגף בכיר מו”פ במטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה; סער יוסקוביץ’, מייסד ומנכ”ל Augory; גלעד בכר, מנכ”ל MOBurst; אלי איטין מאמדוקס.
מפגשי הפורום יתקיימו אחת לחודש, בטכניון בחיפה, מלבד מפגש אחד, אשר יתקיים ב- Microsoft Technology Center ברעננה. מפגש הראשון יכלול משחק תפקידים עסקי שיעסוק באסטרטגיות השונות ליצירת צמיחה ארגונית תוך סקירת השיקולים של מקבלי ההחלטות בזמן אמת. ישתתפו בו זה אנשי מפתח מתחום התעשייה, המשפט, האקדמיה והפיננסים.
מפגשי הפורום ייחתמו השנה ב”האקתון” לפיתוח רעיונות חדשניים, על בסיס המגמות שיידונו במפגשים במהלך השנה.
מנהלים ומובילי חדשנות אשר מעוניינים להיחשף לחזית הידע בתחום החדשנות, במטרה לקדם וליישם תהליכי חדשנות בארגון מוזמנים להצטרף לפורום, ההרשמה בעיצומה.
לאתר הפורום לחצו כאן
להרשמה לחצו כאן
יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים
