Yearly Archives: 2014

מופע של דוקטור מולקולה

טכנולוגיית התפלה חדשנית

ליל המדענים עמד השנה בסימן מדעי המים * בין האטרקציות: פריסקופ וירטואלי, מתקן ייחודי להתפלת מים, דגם של צוללת, דוכן לבועות סבון ענקיות ועוד.

הארוע אורגן על ידי מחלקת השיווק של הטכניון ואת הפעילויות השונות, שהתרכזו בלב קמפוס הטכניון, הובילו חוקרי הטכניון. פעילויות אלה כללו הרצאות והפעלות בנושאים שונים ומגוונים: התפתחות משק המים, מנגנון הפעולה של מתקן התפלה, איכות מי השתייה, פריסקופ שאינו מציץ מהמים, אקוסטיקה תת-ימית, איך גל נולד, דוכן ליצירת בועות סבון ענקיות ועוד.

הציבור ניצח: “חוכמת ההמונים” הישראלית העריכה כמעט במדויק את משקל המלח בים המלח. הערב, בטכניון, הכריז שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי כי החציון של התשובות שסיפק הציבור בסקר עמד על 42.8 מיליארד טון מלח, בשעה שחישובי המדענים עומדים על 42.7 מיליארד טון.

ההכרזה, במעמד נשיא הטכניון, התקיימה מול אלפי המבקרים שהציפו את הטכניון לרגל אירועי “ליל המדענים”.  “הצלחת התרגיל,” אמר השר, “היא בכך שהוא עורר את סקרנות הציבור לשאלה ישראלית מאוד – כמה מלח יש בים המלח, שבו רובנו רחצנו לפחות פעם אחת.” השר הודה לנשיא הטכניון ולמומחה המים פרופסור אורי שמיר על “תצוגה מרהיבה”.

את הפעילויות השונות, שהתרכזו בלב קמפוס הטכניון, הובילו חוקרי הטכניון. פעילויות אלה כללו הרצאות והפעלות בנושאים שונים ומגוונים: התפתחות משק המים, מנגנון הפעולה של מתקן התפלה, איכות מי השתייה, פריסקופ שאינו מציץ מהמים, אקוסטיקה תת-ימית, איך גל נולד, דוכן ליצירת בועות סבון ענקיות ועוד.

באירוע הציגו מדעטק, המוזיאון הימי, חברות מובילות בתעשיית המים, מקורות ורפא”ל, וכן עמותת “נוער שותה מים ודעת”.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור אורי שמיר, השר יעקב פרי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

התמונה באדיבות המרכז ההיסטורי של הצי האמריקאי

התמונה באדיבות יואב שכנר

כולנו מכירים מהקולנוע את קצה הפריסקופ המציץ מן המים ומסגיר את מיקומה של הצוללת • “פריסקופ וירטואלי” שפותח בטכניון מאפשר לראשונה תצפית תת-מימית לגמרי על הנעשה מעל פני הים.

מאת ארין ביבה, כתבת “Tested” *

במרוצת השנים התחוללו שינויים מסוימים בתכן הפיזי ובמכניקה הפנימית של הפריסקופ, אולם עניין אחד נשאר כשהיה: כדי לראות מה מתרחש מעל פני הים, אפילו הפריסקופ המודרני המתקדם ביותר חייב להגיח מן המים. וכשהפריסקופ משמש כלי מלחמה שמטרתו לחמוק מאוניות אויב, ברור שהִתבַּלטוּת הזו אינה מהלך חכם. זו הסיבה שכבר יותר מעשר שנים מנסים מדענים ומהנדסים לתכנן פריסקופ וירטואלי – מכשיר שיוכל לראות מה קורה מחוץ למים מבלי שייאלץ לעלות מעל פני הים. קבוצת חוקרים בטכניון רשמה כעת התקדמות מרשימה בעניין זה.

 פריסקופים: היסטוריה מקוצרת

הפריסקופ הראשון, על פי המידע המצוי בידי הצי האמריקאי, תוכנן בשנת 1854 על ידי כימאי צרפתי בשם אֶדְמֶה איפוליט מרי-דייבי. היה זה פשוט גליל ארוך, שבכל אחד מקצותיו קוּבְּעה מראה בזווית של 45 מעלות. בעשורים שלאחר מכן נעשו כמה נסיונות לשפר את המכשיר, ואחת הגירסאות היתה גליל שבתוכו נקבעו שמונה מנסרות.

 הפריסקופ המודרני, הזכור לנו מהקולנוע, היה גירסה משופרת של דגמים אלה. הגירסה החדשה, שנרשמה כפטנט ב-1911 על ידי ד”ר פרדריק קולמורגן, החליפה את סדרת העדשות (או המנסרות) בצמד טלסקופים. מבנה זה ביטל כליל את הצורך בקביעה של עדשות לאורך הגליל ושל מראות בקצותיו, ואיפשר לבנותו באורכים שונים ולהקטין את הפתח המגיח מן המים. קולמורגן ייסד חברה שפיתחה ושכללה את הטלסקופ, וחברה זו – קולמורגן – פועלת עד היום.

התכן המקורי של קולמורגן עבר כמה שיפורים במרוצת השנים – תוספת של ראיית לילה, זיהוי תבניות כוכבים, הגדלה אופטית ואנטנות לתקשורת לווינית – אבל המבנה הכללי נותר כמעט ללא שינוי. רק בשנות השישים פיתח הצי האמריקאי את פריסקופ טיפוס 18, שצויד במצלמות טלוויזיה שהעבירו את התמונות לכל רחבי הצוללת וגם תיעדו אותן.

לפני כעשור החליף הצי האמריקאי את הפריסקופים בצוללות התקיפה “וירג’יניה” בתרנים פוטוניים, שהם זרועות טלסקופיות שבראשן מותקנות מצלמות דיגיטליות ומצלמות אינפרא-אדום. מאחר שאין במכשירים אלה מראות ולא טלסקופים, אין צורך למקם תחתם חדרי בקרה. לפיכך הרחיק הצי את המי”ק (מרכז ידיעות הקרב) מדופנות הצוללת והוריד אותו לסיפון נמוך יותר, שם יש הרבה יותר מקום.

 פריסקופים בעתיד

לתרנים פוטוניים יתרונות רבים, ועיקרם בעובדה שהם משיטים את הצוללת אל העידן הדיגיטלי. עם זאת, גם הם מאלצים את המשתמש “להציץ” מעל לפני המים, ולכן אינם חמקנים אמיתיים.

יואב שכנר, פרופסור בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, עובד על פיתוחו של פריסקופ טוב יותר. את השנים האחרונות הוא הקדיש להתמודדות עם הבעיות העיקריות הקשורות בפיתוחו של פריסקופ וירטואלי שיוכל לתעד מתוך המים את הפעילות מעל פני הים.

 המכשול העיקרי בדרך לבנייתו של פריסקופ תת-ימי הוא השתברות האור במפגש בין המים לאוויר. תופעה זו מוכרת לכל מי שצלל אי פעם בבריכה והביט למעלה, או הכניס כפית לכוס מים: כאשר קרני האור חודרות למים, הן נשברות, ופירוש הדבר שהעצמים שמחוץ למים (או בתוך המים, בדוגמת הכפית) נראים מעוותים. ככל שפני המים גליים יותר כך מתעקמות קרני האור בכיוונים שונים, וכתוצאה מכך מתעוותים יותר העצמים שבחוץ.

כדי לקבל תמונה ברורה מנקודת מבט תת-מימית עלינו לתקן את העיוות שנוצר במדיום (תווך) אוויר-מים. אחת הדרכים לעשות זאת היא למדוד את הגלים ולהבין כיצד משפיעה תנועת המים בכל רגע נתון על התמונה המתקבלת. אתגר זה נראה סבוך מכדי שאפשר יהיה לממשו, אבל באסטרונומיה כבר מבוצע תיקון כזה מזה שנים רבות. “הצפייה בחלל מבעד לטלסקופ קרקעי עוברת באטמוספירה,” מסביר שכנר את ההשראה לפתרון החלוצי שלו, “ולכן על האסטרונומים למדוד את העיוותים שגורמת האטמוספרה לקרני האור ולתקנם. לשם כך הם משתמשים בכוכב מנחה, כלומר עצם שמיימי שצורתו ידועה, או יוצרים עצם וירטואלי כזה על ידי הקרנת לייזר לעבר האטמוספירה העליונה, ואז מודדים את העיוותים המתרחשים בה.”

לרוע המזל, בלב ים אין עצמים רבים שיכולים לשמש כוכב מנחה, מלבד אחד: השמש! לפיכך תכנן שכנר מערכת צילום הנעזרת בשמש (או בירח, בשעת לילה) כנקודת ייחוס קבועה המאפשרת לבטל את העיוות בתמונות. כך זה עובד: חצי משדה הראייה של המצלמה מכוסה במערך חורים – פיסת מתכת שבה נוקבו חורים במרחק 1.8 ס”מ זה מזה. מתחת למערך החורים מותקן מפזר-אור חצי-שקוף, המאפשר לנקודות האור הבוקעות מהחורים לנחות על משטח וכך לגלות למשתמש באיזה כיוון הן נעות בעת חדירתן למים.

 “אם המים אינם שקטים לגמרי, הקרניים נשברות ומתעוותות באופן שונה בכל חור, והמרווחים בין הנקודות המוקרנות על המסך יהיו בלתי-אחידים משום שהגלים יוצרים הפרעות. הנקודות אינן מתמקמות במיקומן הצפוי, והתנהגות סוררת זו היא עבורנו מקור מידע חשוב מאוד. באמצעות צילום המסך ומדידת תנועת הנקודות, ביכולתנו למדוד את העיוות.”

החצי השני של שדה הראייה של המצלמה אינו מכוסה, אלא פשוט מופנה אל היעד (השמש או עצם אחר) ומצלם תמונה מעורפלת. הסיבה לכך שהמצלמה חצויה היא שמִן ההכרח לצלם את שתי התמונות בעת ובעונה אחת כדי “למפות” נכונה את העיוות שיוצרים המים. השמש היא נקודת ייחוס סטטית יעילה במיוחד במקרה שהעצם המבוקש נמצא בתנועה. ברגע שהתמונה מצולמת היא מנותחת על ידי אלגוריתם ייעודי המשווה בין שתי התמונות, מחשב את העיוות ומבטל אותו.

ובכן, איך נראות התמונות המצולמות על ידי הפריסקופ החדשני הזה, ‘סטלה מאריס’ שמו? “הן לא מושלמות, אבל איכותן הולכת ומשתפרת,” אומר שכנר. “עד כה השגנו ירידה משמעותית בעיוות, גם אם לא ביטלנו אותו כליל. אנו מנסים לעשות משהו שלא נעשה בעבר. למיטב ידיעתנו, המבוססת על הספרות המקצועית, איש מעולם לא הציג פריסקופ וירטואלי. אנשים דיברו על זה, אבל אנחנו הצלחנו להציג לראשונה מערכת בסיסית וגולמית הפועלת בהצלחה. אלה כאמור התוצאות הראשוניות.”

בכוונת שכנר ושניים מהסטודנטים שלו, מרינה אלתרמן ויוחאי סבירסקי, לפתח גירסה ישימה-מסחרית של המערכת. בנוסף לשיפור הרזולוציה של התמונות ובהירותן מתכנן שכנר לצמצם את גודל המערכת (המערכת הנוכחית היא קופסה גדולה). “יש לנו עוד שפנים בכובע. המערכת הנוכחית ראשונית מאוד, גדולה ומגושמת, אך טובה כפיילוט. עלינו לדעת את זווית השמש יחסית למערכת, ולשם כך אנחנו משתמשים במצפן גולמי ובפלס בסיסי. יהיה נחמד אם נצליח להכניס למערכת חיישן אלקטרוני שיספק לנו אוריינטציה מדויקת יותר של המערכת. בכוונתנו גם לשפר את הרזולוציה באמצעות צמצום המרחק בין החורים, אם כי יש כאן מגבלה מסוימת: אם המרחק בין החורים קצר מדי, קשה לשייך את נקודות האור לחורים הנכונים.”

אף שמדובר במערכת בסיסית, שכנר מספר שהוא כבר קיבל פניות מגורמים המעוניינים להטמיע אותה. הוא אומר שהמוצר הסופי עשוי להועיל לא רק לצוללות, אלא גם לצוללנים המבקשים לדעת את האוריינטציה שלהם במים. הטכנולוגיה החדשה עשויה לסייע גם למדענים החוקרים חיות החותכות את המים בתכיפות – למשל לוויתנים ודולפינים המזנקים מתוך הים – בניסיון להבין כיצד הן נעות בין שני המדיומים ללא הפרעה. לפיתוחו של מוצר מסחרי כזה יידרשו, מכל מקום, כמה שנים נוספות.

* הכתבה שלעיל מבוססת על מאמר שפורסם באתר המדעי Tested ב-2 בספטמבר 2014:

www.tested.com/science/464266-inventing-modern-periscope

הפריסקופ הווירטואלי: חשיפה ראשונה ב”ליל המדענים” שיתקיים בטכניון ביום חמישי הקרוב

המחזור השמיני של “נוער ערבי מצטיין” חגג את סיום המכינה.

בתחילת ספטמבר התקיים בטכניון טקס הסיום של המחזור השמיני של מכינת נ.ע.מ – נוער ערבי מצטיין. עד כה סיימו את התכנית 120 בוגרים – מהנדסים ומהנדסות אשר נקלטו בתעשיית ההיי-טק בישראל, בבתי החולים ובמסלולי לימוד לתארים מתקדמים.

בוגרי המכינה הגיעו לטכניון לפני שנה מבתי ספר שונים ברחבי הצפון, במטרה להמשיך ללימודים גבוהים ולרכוש מקצוע. ואכן, מתוך 48 מסיימי המחזור ממשיכים 38 ללימודי תואר ראשון בטכניון. שירלי יוגב, מנהלת תוכנית נ.ע.מ, ציינה את האחווה והכבוד ההדדי ששררו בכיתה והובילו את התלמידים להצלחה במכינה, והודתה למנהל המכינה מולי דותן. היא אמרה לבוגרים כי “נמשיך ללוות אתכם במהלך כל שנות הלימודים עד ההשמה בתעסוקה או בלימודים לתארים מתקדמים. נלווה אתכם ברגעי ההצלחה וברגעי הקושי – אל תהססו לפנות, כי כאן תמיד הדלת פתוחה ושמורה לכם אוזן קשבת.”

הטקס התקיים בנוכחות זאב חיות, מנכ”ל עמותת “ידידי עתידים”; וואליד מאסלחה, מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל בבנק ערבי ישראלי; גליה קידרוני, מנהלת אחריות תאגידית בבנק ערבי ישראלי; דנה פארן, מנהלת השיווק בעמותת “ידידי עתידים” יועצת המכינה ענבר זומרפלד והרכזת החברתית אסמה יוסף. בנק ערבי ישראלי אימץ את התוכנית, ומסייע לסטודנטים בחלוקת מצרכי מזון בחג הרמאדן, בסדנאות ובהדרכה לתלמידים בתחום ניהול פיננסי אישי.

שנתיים אחרי מדליית הזהב: קבוצת סטודנטים מהטכניון תתמודד שוב בתחרות הבינלאומית iGEM, עם טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מידי של רעלים במזון

מוצר שפותח על ידי 11 סטודנטים מהטכניון וסטודנט ממכללת ויצ”ו יתמודד בקרוב בתחרות הבינלאומית iGEM (מכונה מהונדסת-גנטית). לפני שנתיים השתתפה בפעם הראשונה קבוצה מהטכניון בתחרות, וזכתה במדליית זהב אירופית. המדליה הוענקה לקבוצה בגין פיתוח טכניקת “סוס טרויאני” להסעת תרופות בגוף באמצעות וירוסים.

קבוצת הסטודנטים מהטכניון, צילום: קרן-אור גרינברג

תחרות2014  iGEM, שתיערך באוקטובר  ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס), נועדה לעודד סטודנטים לקדם באופן עצמאי פרויקט שלם בתחום הביולוגיה הסינתטית. ביולוגיה סינתטית היא תחום מדעי והנדסי, שבו מפותחות מכונות ביולוגיות המגיבות לסביבתן. ב- iGEM משתתפות 250 קבוצות מאוניברסיטאות ברחבי העולם. המתמודדים בתחרות נדרשים להציג את הפרויקט שלהם בשלמותו – לרבות פיתוח הרעיון, מודל כלכלי, proof of concept  וכיו”ב.

המערכת המוצעת על ידי הקבוצה החיפאית, Safie , היא התקן ביו-טכנולוגי לגילוי רכיבים מזיקים או אלרגניים במזון, במים ועוד. המכשיר מזהה חומרים כאלה – רעלנים, כספית, גלוטן, אגוזים וכיו”ב – גם כשהם נמצאים בריכוז נמוך. לזיהוי אחראים חיידקי E.coli שהונדסו-גנטית כך שיפיצו אור ירוק לנוכח ריכוזים של רעלנים או אלרגנים. “הרעיון הוא להעניק לכל אדם אפשרות לבדוק באופן עצמאי ומיידי מהי תכולת המזון שלו,” אומרת רבקה פלדמן, סטודנטית לתואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, העומדת בראש הקבוצה.

“ההתקן עצמו יהיה מעין מקל שעליו קבוצת החיידקים המתאימה לחומר המוגדר, ואנו מציעים להנדס את החיידקים כך שגם אם רק אחד מהם יזהה את החומר המזיק, כולם יאירו.”

פלדמן, העומדת כאמור בראש הקבוצה, נולדה בארה”ב וגדלה באנגליה, ובגיל 17 הגיעה לביקור בישראל במסגרת משלחת נוער. “מיד הבנתי שכאן אני רוצה לחיות, וכעבור שנתיים חזרתי לכאן לצמיתות,” היא מספרת. פלדמן התנדבה לצה”ל ובמשך שנתיים שירתה בחטיבה הטכנולוגית, שם הכירה מהנדסים רבים ובוגרי טכניון – בהם בעלה לעתיד. בתום התקופה החלה ללמוד בטכניון, וכעת היא מסיימת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ומתכוננת לתחרות iGEM (שהיא גם חלק מפרויקט הגמר שלה בטכניון).

על התחרות שמעה לראשונה בשנת 2012, כשהמשלחת מהטכניון חזרה עם הזהב. פלדמן התלהבה וביקשה להשתלב במשלחת הבאה, שיועדה ל-2014. “בתחילת 2013 התחלנו ללמוד על התחרות, לקרוא על פרויקטים שזכו בה בעבר, ולחשוב על רעיונות. בקיץ הקודם עברנו הכשרה בתחום הביולוגיה הסינתטית, ובינואר השנה התחלנו עבודה במעבדה, בהנחיית פרופסור רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובליווי של חוקרים נוספים מהפקולטה.”

המוצר – מזהה רכיבים אלרגניים ורעלים במזון

עד כה גייסה הקבוצה מימון חלקי מגופים שונים, ובהם חברות ביו-טכנולוגיה, ופתחה בפרויקט מימון-המון http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=10603)) כדי לסייע במימון הטיסה והשהות בחו”ל. “התרמנו גם בני משפחה וחברים,” כך פלדמן,” אבל עדיין  חסרים לנו כ-12 אלף שקלים.”

במקביל להכנות לתחרות מובילים חברי הקבוצה פרויקט שכותרתו “ביולוגיה סינתטית ב-3 שפות”. פרויקט זה, הנערך בעברית, ערבית ואנגלית, נועד לספק קרקע משותפת לשיחה ולעבודה בין ערבים ויהודים דרך עולם הביולוגיה הסינתטית והמדע. במסגרת הפרויקט עורכים חברי הקבוצה הרצאות העשרה ומפגשי התנסות בעבודת מעבדה, ומשתתפים כמנחים אורחים באירועי מדע ארציים. “הדגש שלנו הוא על קבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי, מתוך אמונה שהמדע חוצה גבולות של דת תרבות ומסורת.”

הכסף, שמקורו בקרן מיוחדת שהוקמה במיוחד לשם כך,
מיועד לסיוע ליותר מ-600 הסטודנטים שגויסו במהלך המבצע

קרן מיוחדת שהקים הטכניון גייסה עד כה למעלה מחצי מיליון דולר לסיוע לכ-600 הסטודנטים שנקראו לשירות מילואים במהלך מבצע “צוק איתן”. יצוין כי זו אינה הפעם הראשונה בה הטכניון נוקט בדרך זו על מנת להקל ולסייע לסטודנטים בעתות חירום. כך למשל, גויסו למעלה משני מיליון דולר לסיוע רחב היקף בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

במסמך משותף שפרסמו הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים ודיקן לימודי הסמכה, פרופסור יכין כהן, מפורטות ההקלות וההטבות שיעניק הטכניון לסטודנטים שגויסו,  וכן לשאר הסטודנטים אשר שגרת חייהם ולימודיהם נפגעה בשל המצב.

פרופסור משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, אמר כי “בכך ממשיך הטכניון את המסורת שנקבעה במבצעים קודמים, כדוגמת ‘עופרת יצוקה’ ו’עמוד ענן’: להקל על הסטודנטים ככל האפשר, מבלי לפגוע בדרישות האקדמיות הגבוהות הנהוגות בטכניון.”

למעלה -600 סטודנטים מן הטכניון גויסו למילואים במהלך מבצע “צוק איתן”. כבר במהלך המבצע החלו הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים לפעול להקל על המגויסים ולסייע להם במהלך שירותם. עתה, הוחלט כאמור על שורת הקלות והטבות למשרתים במילואים ולכלל הסטודנטים. הרשימה המלאה הופצה בקרב ציבור הסטודנטים והמרצים.

סטודנטים אשר שרתו במילואים בתקופת המבצע יזכו לשורה של הקלות, ובהן בחירה בציון מאוני “עובר” (בינארי) בשני מקצועות, תוספת זמן של 25% בבחינות מסוימות, הכרה בציון הגבוה משני ציונים, העברת ציוני מעקב מסמסטר אביב תשע”ד לסמסטר חורף תשע”ה, מעבר לקורסי המשך גם אם הדרישות לקורס-הקדם עדיין לא הושלמו, דחייה בהגשת עבודות, ביטול (ללא תשלום) של מקצועות שהסטודנט היה רשום אליהם בסמסטר אביב תשע”ד ועוד. בנוסף, תינתן לסטודנטים נקודת זיכוי אחת על שירות מילואים בן שבעה ימים, ושתיים על שירות מעל שבועיים.

כל הסטודנטים ששירתו במילואים במהלך המבצע יזכו לשני מועדי בחינה בכל קורס.  בנוסף יינתן תגבור אקדמי (שעות חניכה, סדנאות ומרתונים) על ידי אגודת הסטודנטים, היחידה לקידום סטודנטים והפקולטות השונות בטכניון.

במישור הכספי והמנהלי יינתנו, בין היתר, מלגות השתתפות בשכר לימוד למשרתים במילואים. גובה המלגות ייקבע על בסיס המשאבים שיעמדו לרשות הטכניון ועל פי משך השירות. כן הוחלט על פטור מתשלום שכר לימוד עבור עד שני מקצועות בסמסטר קיץ, בכפוף למשך השירות. הטכניון אף לא גבה שכר לימוד עבור סמסטר הקיץ מהסטודנטים שגויסו. גם גביית שכר הדירה מדיירי המעונות שגויסו נדחתה ובהמשך יקבלו פטור מתשלום בכפוף למס’ ימי המילואים.

באשר לכלל הסטודנטים בטכניון – מאחר שגם סטודנטים שלא שירתו במילואים נפגעו עקב המצב, יעניק הטכניון סיוע גם לסטודנטים אלה. בעיקר בכל הנוגע למועדי הבחינות.

דני מגנר,  יו”ר אגודת הסטודנטים, אמר כי “כבעבר, הטכניון היה הראשון לפרסם התאמות והקלות לציבור המשרתים. האגודה מודה להנהלת הטכניון על הקשב הרב וההתייחסות שניתנה למגוון אוכלוסיות שנקלעו למצוקה בעקבות המצב הביטחוני, ולציבור המילואימניקים בפרט. אנו גאים מאד בכך שגם במקרה זה הטכניון הוכיח שהוא מוביל בארץ בכל הנוגע לסיוע והתאמות לסטודנטים ששירתו במילואים.”

פרופסור סידי הוסיף כי “מעבר להחלטות אלה ולהנחיות המועצה להשכלה גבוהה מינה הטכניון ועדה מיוחדת, בראשות הדיקן ללימודי הסמכה, פרופ’ יכין כהן, שתדון בהתאמות פרטניות, על פי בקשותיהם הספציפיות של סטודנטים. זאת, כאמור, מתוך תפיסה שעלינו להקטין ככל האפשר את הנזק האקדמי והאישי שנגרם לסטודנטים, בלי לפגוע בדרישות האקדמיות הגבוהות.”