Yearly Archives: 2014

נבחרת הטכניון בתחרות

צוות סטודנטים מהטכניון זכה במקום החמישי בתחרות בינלאומית לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים

צוות של סטודנטים מהטכניון זכה במקום החמישי (מתוך 48 נבחרות) בתחרות היוקרתית של האגודה הבינלאומית לכלי טיס בלתי מאוישים (AUVSI), שהתקיימה בחודש יוני במרילנד, ארה”ב.

נבחרת הטכניון, שכללה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל והפקולטה למדעי המחשב, פיתחה מערכת מוטסת המבצעת תצפית, זיהוי מטרות, העברת תקשורת והטלת מטענים למטרה – וכל זאת בכלי טיס אוטונומי לחלוטין. שני כלי הטיס שפיתחו הסטודנטים מצוידים במערכות מתקדמות רבות: מצלמה מיוצבת, מחשב מוטס לעיבוד התמונה ומערכת תקשורת לשליטה, בקרה והעברת תמונות. תחנת הקרקע כוללת מערכת שליטה למעקב אחרי הטיסה האוטונומית, איסוף תמונות ועיבודן, ומערכת תקשורת לפיקוד, בקרה והעברת התמונות.

בחלקה הראשון של התחרות, לאחר שלב אישורי הבטיחות, הציגו הסטודנטים לחבר השופטים את מוכנות המערכת לטיסה ((Flight Readiness Review. מתוך 48 הנבחרות שהתחילו את התחרות, רק 29 הגיעו לשלב הסופי: קו הטיסה. שני המטוסים של נבחרת הטכניון עברו בהצלחה את כל הבדיקות.

בקו הטיסה ניתנו לצוותים 20 דקות להכנת המערכת, כולל התחנה הקרקעית. מנחה הפרויקט, דרור ארצי, סיפר כי “במשך שלושים דקות ביצענו את המשימות שלקחנו על עצמנו – טיסה אוטונומית דרך נקודות שהוגדרו, זיהוי תמונות, הטלת ביצה מגובה 350 רגל אל מעגל מטרה ברדיוס של 50 רגל, ועוד. השופטים התלהבו מאוד מביצוע תרגיל הטלת הביצה.”

במהלך תשעת החודשים שקדמו לתחרות התנסו הסטודנטים בפיתוח מערכת כוללת, בייצור כלי טיס, בביצוע אנליזות וניסויים מורכבים, בתפעול המערכת כולה תוך עבודת צוות מתואמת (CRM) ובביצוע פרישׂה מבצעית. “קיבלנו סיוע ותמיכה מכמה חברות וארגונים,” אומר ארצי, “ובכלל זה מגזין ‘ישראל דיפנס’, חברת רפאל, התעשייה האווירית, התוכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, המעבדה לעיבודים גיאומטריים של תמונות במדעי המחשב בטכניון, אלביט מערכות וחברת VectorNav. הצוות הדגים בתחרות את הרמה האקדמית הגבוהה של בוגרי הטכניון לעתיד, והציג שוב את יכולותיה של ישראל בפיתוח מערכות משולבות וכלי טיס בלתי מאוישים”.

הפרויקט יוצג בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בערב מיוחד שיתקיים לציון האירוע ובכנס UVID 2014, שיתקיים ב-17 בספטמבר 2014 באולמי Avenue בקריית שדה התעופה בן גוריון.

תמונות של הנבחרת:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.762329447123602.1073741863.570358199654062&type=1

סרט על הנבחרת:

https://www.youtube.com/watch?v=MaVU98ciuWU&feature=youtu.be

אתר התחרות:

http://www.auvsi-seafarer.org/news-events

אדווה לוי ורועי כהן ערכו את צילומי הזוגיות שלהם בקמפוס הטכניון – כאן הם הכירו והתאהבו.

את אדווה לוי ורועי כהן תפסנו הבוקר בקורס צלילה באילת – הכנה לירח הדבש, שיכלול צלילות רבות באי אקזוטי שעדיין לא נבחר. לקראת החתונה, הצפויה באוקטובר הקרוב, הם ערכו סדרה של צילומי זוגיות בקמפוס הטכניון. “זאת היתה הבחירה הטבעית,” אומרת אדווה. “כי כאן הכרנו, כאן התפתחה האהבה שלנו, ויש פה המון מקומות סנטימנטליים מאוד עבורנו.”

רועי (בן 30, יליד קרית אתא) ואדווה (28, קרית טבעון) הכירו לפני ארבע שנים, בתקופת הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.  “למדנו המון קורסים ביחד,” מספרת אדווה, “ובשלב מסוים התחלנו ללכת יחד לחדר הכושר בטכניון, ושם הידידות הפכה לקשר רומנטי.”

כשהיה כבר ברור להם ש”זה זה” נפרדו השניים מבתי ההורים לטובת דירה שכורה בנוה שאנן, שאותה הם חולקים עם כלבתם האהובה לֶק. רועי כבר סיים את הלימודים בטכניון, לאדווה יש עוד סמסטר אחד, ושניהם עובדים באינטל. החתונה, כאמור, באוקטובר.

צילומים: ארז בניסטי צלם : 052-4405442 www.facebook.com/erez.benisty.Photographer

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, וההנהלה הבכירה בטכניון, מברכים את משלחת ההזדהות של ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארה”ב), בראשות יו”ר קורטוריון הטכניון מר לארי ג’קייר ונשיא ה-ATS סקוט לימסטר. תודה על האהבה, התמיכה והעידוד שאתם מרעיפים על מדינת ישראל ועל הטכניון.

חלק המתנדבים שעסקו באריזת החבילות

כמאתיים חבילות נשלחו לקראת סוף השבוע שעבר לכוחות צה”ל ברצועת עזה במסגרת יוזמה של אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), ובכספי תרומות שהעבירו סטודנטים ועובדים בטכניון. תוכנה של כל חבילה נקבע על פי בקשות ספציפיות שהגיעו מן הלוחמים והלוחמות, והמוצרים נארזו בטכניון על ידי סטודנטים, עובדים וילדי עובדים. חברת “עזרא הובלות” סייעה ללא תמורה בהובלת החבילות. מאס”ט נמסר כי מבצע המשלוחים לחזית יימשך, וכי האגודה תשמח לפניות נוספות.

הבנת מנגנון הפעולה עשויה להשפיע על הטיפולים בסרטן ובהיפר-פיגמנטציה

באיור נראה האתר הפעיל של טירוזינאז מהחיידק Bacillus megaterium, ובו מיוצבים המונו-פנול טירוזין (למעלה) והדי-פנול דופה (למטה) בצורה זהה

חוקרים בטכניון “תפסו על חם” את פעילותו של האנזים טירוזינאז ברמה המולקולרית, וזאת באמצעות מיכשור מתקדם של קריסטלוגרפיה בקרני X. כך מדווח השבוע כתב העת Nature Communications.

במחקר מעורבות שתי פקולטות טכניוניות: הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. במעבדתה של פרופ”ח אילת פישמן, בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מתמקדים בהבנת הקשר בין

מבנים של אנזימים לתיפקודם. אחד האנזימים הללו הוא טירוזינאז, הנפוץ בכל רמות החיים: במיקרו-אורגניזמים, בצמחים ובחיות. הוא אחראי על השלבים הראשונים בייצור הפיגמנט הכהה מלנין. בגוף האדם נמצא הטירוזינאז בתאי מלנוציטים באפידרמיס, והמלנין הנוצר לא רק קובע את צבע העור, השיער והרשתית, אלא גם ממלא תפקיד חשוב בהגנה מפני קרינת UV. מוטציה באנזים זה היא הסיבה העיקרית לאלביניזם (לבקנוּת), המוביל להפרעות ראייה ולרגישות לקרינה. בפירות וירקות גורמת פעילות הטירוזינאז להשחמה, והתוצאה היא נזק כלכלי למְגַדלים.

הטירוזינאז מבצע שתי תגובות-חימצון עוקבות: הפיכתן של מולקולות אורגניות קטנות (כגון חומצת האמינו טירוזין) לדי-פנול, ואחריה הפיכת הדי-פנול לקווינון (quinone), המאפשר את יצירת המלנין. האנזים זקוק לשני יוני נחו

שת, והדעה המקובלת בקהילה המדעית היתה שכל אחת משתי התגובות מתרחשת על יון נחושת אחר.

מור גולדפדר, דוקטורנטית בהנחיה משותפת עם פרופסור נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

והפוסט דוקטורנטית ד”ר ריטה קנטייב, השתמשו בקריסטלוגרפיה של קרני-X על מנת לפתור לראשונה את המבנה של טירוזינאז חיידקי בנוכחות של שני הסובסטרטים: המונו-פנול טירוזין, והדי-פנול דופה (L-Dopa). בנוסף, הן הצליחו לפתור מבנה עם סובסטראט נוסף, שבו ניתן היה לראות בבירור את התוצר הקטליטי של האנזים בעת היווצרותו. הדוקטורנטית סיון יששכר-עובדת, אשר חוקרת שימושים של האנזים במזון, היתה שותפה למחקר. התוצאות מוכיחות שכל הסובסטרטים מיוצבים בצורה זהה לחלוטין באתר הפעיל של האנזים, ופונים רק אל אחד מיוני הנחושת.

 הבנה של מנגנון הפעולה והמבנה של הטירוזינאז עשויה לסייע בטיפול בהיפר-פיגנטציה ובכתמי זיקנה, בשיפור רגישותם של תאי מלנומה לטיפול בקרינה, ובמניעת השחמה בפירות וירקות.

Goldfeder, M., Kanteev, M., Isaschar-Ovdat, S., Adir, N. and Fishman, A. (2014) Determination of tyrosinase substrate binding modes reveals the mechanistic differences between type-3 copper proteins. Nat. Commun. DOI 10.1038/ncomms5505.

בתמונה בעמוד הבית, משמאל לימין: פרופ”ח אילת פישמן, סיון יששכר-עובדת, מור גולדפדר, ד”ר ריטה קנטייב ופרופסור נעם אדיר

“מודל תיאורטי טוב חוסך הרבה ניסויים”.

פרופסור-משנה יעל יניב, מומחית באנרגטיקה ואלקטרו-פיזיולוגיה של תאי קוצב בלב, מלהטת בין תיאוריה לניסוי. פרופסור-משנה יעל יניב חוקרת את מנגנוני ייצור האנרגיה בלב ואת השפעתם על קוצב הלב ועל יכולתו הכיווצית, וכל זה תוך התמקדות בביו-פיזיקה של תאי הקוצב הראשי.

לכתבה המלאה מתוך מגזין הטכניון לחצו כאן

כך נבעט המין האנושי ממרכז היקום.

שיחה עם פרופסור מריו ליביו, אסטרופיזיקאי בכיר במכון למדעי טלסקופ החלל.

לראיון מתוך מגזין הטכניון לחצו כאן