ניתוח אירועי בטיחות בסביבת העבודה של עגורנים באתרי בנייה

שני מאמרים בכתב העת Safety Science מתארים את המחקר, שהתמקד באירועי “כמעט ונפגע” במטרה למפות את הגורמים לאירועים אלה ואת מסלולי התרחשותם

מחקר ראשון מסוגו, שנערך בטכניון ומתפרסם בכתב העת Safety Science, מצביע על דפוסי סיכון הקשורים לתאונות בסביבת העבודה של עגורנים באתרי בנייה. המחקר מתמקד גם באירועי “כמעט ונפגע” במטרה למפות את הגורמים לאירועים אלה ואת מסלולי התרחשותם, ולנסח מודל כמותי להערכת פוטנציאל הסיכון של אירועי כמעט ונפגע. מודל זה יוכל לשרת לא רק חברות בנייה אלא גם חברות ביטוח, גורמים ממשלתיים וכיו”ב.

אחד הממצאים הבולטים ביותר במחקר הוא הגדרת יחסי הגומלין בין הגורם האנושי ובין הגורם הטכני בסביבת העבודה של העגורנים: ככל שפוטנציאל הסיכון גדול יותר, חלקו של הגורם הטכני (כשל טכני) גדול יותר; ככל שפוטנציאל הסיכון יורד, עולה חלקו של הגורם האנושי.

המחקר בוצע על ידי ד”ר גבי רביב, מהנדס אזרחי בעל ניסיון של כשלושים שנה, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. מנחי הדוקטורט הם פרופ’ אביעד שפירא (מנחה אחראי) וד”ר ברק פישביין (מנחה שותף).

בסיס הנתונים במחקר מכיל כ-240 אירועי בטיחות, הכוללים הן תאונות והן אירועי כמעט ונפגע, שהתרחשו באתרי בנייה שונים. “הייתה כאן עבודת רגליים רבה,” מספר ד”ר רביב. “פניתי לחברות בנייה מהמובילות במשק בבקשה למידע על אירועים שקרו באתריהם. מדובר במידע רגיש שבדרך כלל חברות אינן נוטות להסגיר, ולכן לא כולן נעתרו. בחברות שנענו לפנייתי ניתנה לי גישה למאגרי המידע, וערכתי הרצאה בפני מנהלי העבודה ומנהלי הפרויקטים לשם הכרת הנושא ובניית אמון; לאחר מכן קיבלתי תיאורי אירועים בראיונות אישיים שנערכו עם בעלי התפקידים באתרי הבנייה.”

רוב תאונות העבודה – בענף הבנייה

“ענף הבנייה הוא הענף המוביל במספר תאונות העבודה הקטלניות בארץ ובעולם,” מסביר ד”ר רביב. “מתוך 54 הרוגים בתאונות עבודה בישראל בשנת 2015 נהרגו בענף הבנייה 34 עובדים (מעל 60%). נהוג להשוות בין מדינות על פי מספר הרוגים לכל מאה אלף עובדים בענף, ובענף הבנייה בישראל עומד יחס זה על כ-12 (על פי נתוני משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי). בארצות הברית עומד יחס זה על 9.5 ובבריטניה על – 2. השוואה זו מצביעה על הפוטנציאל הרב לשיפור.”

התאונות הקטלניות אינן רבות בכדי שיוכלו לשמש מדגם מספיק רחב למחקר. החוקר האמריקאי הרברט וויליאם היינריך, מחלוצי המחקר בתחום הבטיחות בעבודה, קבע כבר
ב-1931 שעל כל מקרה של פגיעה חמורה – נכות לצמיתות או מוות – מתרחשים 29 מקרים של פגיעה קלה ו-300 מקרים של תאונה ללא פציעה. ההבדל בין התוצאות של שלושת סוגי האירועים הללו אמנם גדול, אך המרחק בין “כמעט ונפגע” לתאונה קשה ואף קטלנית אינו רב. “לכן, התייחסות לכלל סוגי האירועים יכולה לתת לנו מיפוי אמין של שרשרת ההתרחשויות והגורמים המובילים במקרים מסוימים לתאונות קטלניות.”

לדברי ד”ר רביב, “ההבדל בין תאונה עם נפגעים לאירוע ‘כמעט ונפגע’ יכול לנבוע משימוש/אי שימוש באמצעים כגון קסדת מגן ורתמת בטיחות או מפעולה אינטואיטיבית במהלך האירוע (למשל מְנוּסָה מעצם נופל). עם זאת, המחקר שלנו מגלה כי ברובם המכריע של האירועים, הגורם המבדיל הוא פשוט מזל. עובדה זו מקנה משנה תוקף להיגיון ולתועלת שבהתייחסות לכלל האירועים (אירועי ‘כמעט ונפגע’ ותאונות) בכפיפה אחת.”

מהלך המחקר, מסקנות ויישומים

ד”ר רביב ערך מיפוי נרחב של האירועים שאסף על פי מערכת שפיתח. מערכת זו מכילה הגדרות של סוג האירוע (נפילת מטען, התפרקות חלק מהעגורן ועוד) והכשל שגרם לאירוע (כשלים טכניים, חוסר תשומת לב ועוד). “חשוב להבהיר שחומרת התוצאה, אשר שימשה לקביעת פוטנציאל הסיכון של האירועים, אינה חלק ממסלול האירוע אלא תוצאתו בלבד.”

לאחר שלב הגדרת מרחב הנתונים יושמו שיטות סטטיסטיות מתקדמות לחלוקתו לקבוצות הומוגניות בעלות רמת פוטנציאל סיכון אחידה בכל קבוצה. חישוב פוטנציאל הסיכון הסתמך על נקודת המבט של החברה הבונה תוך היעזרות בניתוח כמותי של תפיסות שהציגו 16 מנהלים בכירים בחברות בנייה. המחקר מציע כלי לניתוחם של מקרים מדווחים עתידיים, ניתוח שיוכל לשפוך אור על רמת הסיכון הבטיחותי במסגרת החברה המדווחת. זאת לא רק על ידי ספירת האירועים אלא גם על ידי זיהוי פוטנציאל הסיכון שלהם.

ד”ר רביב זהיר מאוד במסקנותיו, המבוססות לדבריו על מאגר מידע מקיף מאוד אך מוגבל. “המערכת שפותחה היא מערכת לומדת, והכללתם העתידית של אירועים נוספים תוכל לזקק את תוצאות הניתוח.”

במסגרת המחקר נותחה נקודת השקפתן של חברות הבנייה. עם זאת, אפשר להתאים את המערכת המוצעת לנקודת השקפתם של יזמים, חברות ביטוח, פעילים חברתיים, גורמים ממשלתיים ועוד, וכך להבין על בוריין תאונות עבודה. זאת מתוך ניתוח לעומק של אירועי בטיחות בכל קשת דרגות החומרה.

ד”ר גבי רביב השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בשנת 1979, ותואר שני כעבור 33 שנה – ב-2012. בשלושת העשורים שבין התארים עבד כמנהל פרויקטים בענף הבנייה. לאחר התואר השני החל את הדוקטורט שבמסגרתו נערך המחקר הנוכחי. את תואר הדוקטור יקבל בשנה הבאה בטכניון יחד עם בנו, המשלים דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

ד”ר רביב הציג את מחקרו, עוד במהלך העבודה עליו, בשני כנסים בינלאומיים. לאחרונה התקבלו לפרסום שני מאמרים על בסיס המחקר בכתב העת  Safety Science. למאמרים:

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0925753516301850

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0925753516301990

מימין לשמאל – פרופ’ אביעד שפירא, ד”ר גבי רביב וד”ר ברק פישביין