בדרך לפוסט

כ-100 סטודנטים לתארים מתקדמים מאוניברסיטאות שונות השתתפו בכנס מדעי-הנדסי שנערך בטכניון במסגרת פעילות האגודה הישראלית למתן מבוקר של ביו-חומרים. המטרה: לייצר מפגש וחילופי ידע בין סטודנטים לתארים מתקדמים העוסקים בתחום זה

הדוקטורנטים אסף זינגר וצבי יערי והדוקטורנטיות מאיה בר-זאב וצוף קרויטורו-סדגר

לאחרונה התקיים בטכניון כנס הסטודנטים השני של ה– ICRS האגודה הישראלית למתן מבוקר של ביו-חומרים. זאת במסגרת YICRS – “החטיבה הצעירה” של האגודה. מטרת הכנס: מפגש וחילופי ידע בין סטודנטים לתארים מתקדמים.

בכנס השתתפו כמאה סטודנטים מהאוניברסיטאות המובילות בישראל: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת בר אילן. הם דנו בנושאים שונים ובהם שחרור מבוקר של תרופות, תקיפת סביבת הגידול, ג’לים חדשים לשיקום רקמות לב, אבחון שחפת באמצעות פולימרים, וחומרים חדשים להצמדת תרופות לרקמות רטובות כגון הלשון והמעי.

פאנל לעתיד

חברי הוועדה המארגנת של הכנס הם הדוקטורנטים אסף זינגר וצבי יערי והדוקטורנטיות מאיה בר-זאב וצוף קרויטורו-סדגר – כולם מהטכניון. ארבעתם היו גם בוועדה המארגנת של הכנס הראשון שהתקיים בפברואר 2016 באוניברסיטת ת”א. “חשבנו יחד איך אפשר לשפר את הכנס הנוכחי לעומת הכנס בשנה שעברה,” אומר זינגר, “והחלטנו שההיערכות לתקופת הפוסט-דוקטורט היא סוגייה משמעותית ורלוונטית עבור כל דוקטורנט שמתכוון להמשיך הלאה. לכן ערכנו פאנל שבו השתתפו שלושה חברי סגל צעירים מהטכניון שעוד זוכרים היטב את תקופת הפוסט-דוקטורט שלהם.”

חיים סדגר

משתתפי הפאנל, פרופ’-משנה ירון פוקס (הפקולטה לביולוגיה), פרופ’-משנה יוני סביר (רפואה) ופרופ’-משנה מאיה דוידוביץ פנחס (הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), שיתפו את הסטודנטים בחוויותיהם ובמסקנותיהם מתקופת הפוסט-דוקטורט. פרופ’-משנה מאיה דוידוביץ פנחס הציעה לדוקטורנטים לערוך מחקר רציני על המעבדות הרלוונטיות להם בחו”ל, לדבר עם ישראלים שנמצאים באותן אוניברסיטאות, ובעיקר לחשוב היטב אילו נושאי מחקר חדשים הם יוכלו “לייבא” לישראל בתום הפוסט-דוקטורט. פרופ’-משנה סביר אמר כי “חשוב מאוד להעריך את עצמך נכון ולמצוא לקראת הפוסט-דוקטורט את המעבדה שמתאימה לך לא רק מבחינה מחקרית אלא גם מבחינת אופי.” ופרופ’-משנה פוקס סיפר: “מה שלמדתי זה שאם אתה טוב במה שאתה עושה ומתלהב משאלת המחקר שלך, ההתלהבות שלך כבר תדביק את כולם.”

לתוך המים הקרים

חיים סדגר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון סקויה, הציג לסטודנטים את עולם היזמות בישראל. “מי שבוחר להמשיך באקדמיה ימשיך באקדמיה, אבל מי שרוצה לצאת לתעשייה צריך לחשוב טוב אם הוא רוצה לעבוד כשכיר עבור מישהו אחר או להקים משהו חדש. היזמות היא עולם חשוך וקר לעתים, אבל מי שמוכן לקפוץ למים הקרים עשוי לזכות לא רק בתמורה כספית אלא גם בשמחה גדולה ובסיפוק רב. אם יש לכם חוסן נפשי וכוח סיבולת שווה לכם לחשוב על האפשרות הזאת, שהיא דרך ארוכה ומפותלת אבל נפלאה.”

למעט חיים סדגר ומשתתפי הפאנל היו כל הדוברים בכנס דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מכלל האוניברסיטאות בישראל. לדברי פרופ’ מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ונשיאת ארגון ה-ICRS, “ארגון של אירוע כזה כולל לוגיסטיקה, גיוס מימון וקביעה של תכנית אקדמית ולכן דורש הרבה אומץ והשקעה. חשוב לומר שכנסים אקדמיים נוטים להיות ‘כנסים של פרופסורים’, ודוקטורנטים רבים מתביישים לדבר בהם. כאן היה ארוע של דוקטורנטים בלבד, ששיתפו זה את זה בידע שלהם ולא התביישו לדבר ולשאול, והתוצאה היתה דיון ברמה גבוהה מאוד.”

תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס

הצגת פוסטרים

צילומים: עמוס בר-זאב