בקרוב: חדר הבריחה הראשון בטכניון
שלוש קבוצות סטודנטים מפקולטות שונות זכו בתחרות לתכנון החדר, שישלב טכנולוגיות חדשניות ודמיון יצירתי וייפתח לקהל במהלך שנת הלימודים הבאה
טקס חלוקת הפרסים לשלוש הקבוצות הזוכות בתחרות תכנון חדר הבריחה הראשון בטכניון התקיים בשבוע שעבר בלשכת דיקן הסטודנטים. בחדר, שייפתח בשנת הלימודים הבאה, יבואו לידי ביטוי היבטים מדעיים, טכנולוגיים ואחרים. מטרתו של המיזם: לקרב צעירים ומבוגרים לעולמות המדע וההנדסה ולחשוף את הטכניון לקהל הרחב באמצעות אקשן, יצירתיות, יזמות וטכנולוגיה מתקדמת. אבל יותר מכל ליצור חדר בריחה, שכיף לשחק בו, המיועד לכלל הציבור הישראלי.
חדר הבריחה ישלב מוטיבים משלוש התכניות שזכו בתחרות שהתקיימה ביוזמת דיקן הסטודנטים במטרה לקדם את האווירה הסטודנטיאלית בקמפוס. רכז התכנית דניאל גרייבר מסביר כי “חדרי הבריחה הפכו לטרנד חזק מאוד בציבור הרחב וברור לנו שחדר בריחה טכניוני, שיתבסס על מגוון היכולות הרב-תחומיות של הסטודנטים שלנו, יציע לקהל חוויה ייחודית מאוד.”
לתחרות ניגשו 22 קבוצות סטודנטים, שמתוכן נבחרו בשלב הבא חמש קבוצות, שקיבלו במשך חודש וחצי ליווי צמוד של שני מומחים מעולם חדרי הבריחה: יוני פפיני וטלי מרצ’בסקי. ועדת השיפוט שבחרה את שלוש הקבוצות הזוכות כללה את המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שוורץ (יו”ר הוועדה), המומחה לחדרי בריחה רונן מי-טל ודיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן.
הרעיון להקמת חדר בריחה בטכניון עלה במחשבתו של פרופ’ נתן, דיקן הסטודנטים בטכניון, בעקבות ביקור משפחתי בחדר בריחה באיטליה. בטקס הענקת הפרסים אמר פרופ’ נתן לזוכים “אני מודה לכם על ההשקעה הגדולה בתכניות שהצגתם לנו. ההצעות שלכם מעידות על הכישורים המיוחדים של הסטודנטים בטכניון ועל רמת היצירתיות הגבוהה. היצירתיות הזאת לא תיעלם אלא תשרת אתכם גם בקריירה המקצועית.”
פרס ראשון: בין שלושה קמפוסים
בפרס הראשון זכו הסטודנטים איתי משורר, עדי קופרשמיט, רז קגן, איתי צברי ודור זהר. כל אחד מהם קיבל 5,000 שקל. חברי הקבוצה החליטו בתחילת הדרך שהחדר שלהם לא יהיה “סתם חדר חידות” אלא מקום שיעניק למבקר חוויה חושית חזקה של התנתקות מהמציאות, עם עלילה אמינה וסוחפת. הם כמובן נמנעים מספוילרים, אבל מוכנים לומר שחדר הבריחה שלהם לוקח את המבקרים לסיור וירטואלי בשלושת הקמפוסים של הטכניון: בחיפה, בגואנגדונג ובניו יורק.
את הקבוצה הקימו איתי וזוגתו עדי, שהכירו בתקופת לימודיהם בתיכון תלמה ילין. הוא לומד בפקולטה להנדסת מכונות במסגרת תכנית רוטשילד טכניון למצוינים, היא לומדת בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, ובמהלך העבודה על חדר הבריחה הספיקו גם להתארס. לשניים הצטרפו רז קגן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, איתי צברי – סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, ודור זהר – סטודנט לתואר שני במדעי המחשב. קגן הוא האחראי על סדנת הייצור בעץ בפקולטה לארכיטקטורה וקופרשמיט אחראית על הייצור הדיגיטלי בפקולטה, מה שממש לא הזיק להם בתקופת העבודה על חדר הבריחה. ובכלל, כפי שאומר משורר, “הטכניון הוא מקום נפלא לממש רעיונות יצירתיים כי הוא נותן לך המון אפשרויות טכנולוגיות, עיצוביות ומדעיות, והצוות המגוון שלנו שיקף את המגוון הזה. כל זה התבטא למשל בהדפסות תלת ממד, בשימוש בארדואינו ובחיישנים ובתכנות-מחדש של מצלמת עומק (קינקט). הגישה שלנו לחוקרים ולפיתוחים שעדיין נמצאים בתהליך נתנה לנו המון אפשרויות שאין למתכננים אחרים של חדרי בריחה.”
פרס שני: אגדה אורבנית מתממשת
בפרס השני זכו עידן פרץ, סטודנט לתואר כפול (הנדסה אזרחית וסביבתית, ארכיטקטורה ובינוי ערים), יובל קלדרון (מדע והנדסה של חומרים), ושלושה סטודנטים נוספים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: דנה עשור, יניב חטיאל וסיוון בוסני. חבורת הסטודנטים היצירתית החליטה לממש בחדר הבריחה את אחת האגדות האורבניות המסתובבות בטכניון: עיר תת קרקעית מסתורית השוכנת מתחת לקמפוס. לדברי פרץ, “העבודה על הרעיון ועל התסריט לא הייתה פשוטה, כי ידענו שצריך ליצור משהו אמין מאוד למרות העובדה שמדובר ברעיון בדיוני.”
חברי הקבוצה החליטו שלא יבקרו בחדרי בריחה במהלך העבודה על הפרויקט, וזאת כדי לא “להינעל” על רעיונות קיימים. לדברי פרץ “זה חייב אותנו להמציא את הגלגל מחדש, וזה לא היה קל, מה גם שכולנו סטודנטים ששקועים בלימודים ובמבחנים. אבל בסופו של דבר המתכון שלנו עבד: סיפור טוב שמגייס את המדע והטכנולוגיה של הטכניון לטובת האקשן שנדרש בחדר בריחה, וכל זה תוך פנייה לקהל רחב מאוד.”
בפרס השלישי זכו יאן יצחקוביץ, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב, וארבעה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית: שלי מגן, אלון פלדמן, הדר וולפמן ותמרה חליף.
ההשתתפות בתחרות הייתה הזדמנות “לעשות משהו מעבר ללימודים, לעבוד בצוות מגוון מאוד, להפעיל חשיבה משותפת ולהתמודד עם אתגרים מורכבים, מסכמים הסטודנטים שזכו. “מכיוון שנדרשנו לתכנן חדר בריחה אפשר לומר שזה היה אתגר ביצירת אתגרים.”