מיינה מצויה. צילום: אהוד פסט

פרופ'-משנה אסף שוורץ. צילום : דוברות הטכניון

ד"ר אגת קולאוני . צילום : דוברות הטכניון

דרור הבית. צילום: אהוד פסט

מחקר שנערך בטכניון מצביע על ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות. החוקרים מזהירים: לתהליך זה השלכות עתידיות שליליות על המערכת האקולוגית בישראל

הפיכת שטחים טבעיים לאזורים עירוניים או חקלאיים מסבה נזק לציפורים מקומיות ומיטיבה עם ציפורים פולשות, ולתהליך זה השלכות אקולוגיות שליליות. כך טוענים פרופ’-משנה אסף שוורץ וד”ר אגת קולאוני מהטכניון במחקר שהתפרסם בכתב העת .Biological Conservation פרופ’-משנה שוורץ הוא ראש המעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

המחקר מראה שאוכלוסיות של ציפורים מקומיות נפוצות הולכות ומתמעטות ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזורים עירוניים שאליהם פלשו מינים כדוגמת המיינה, התוכי הנזירי והדררה. לדברי פרופ’-משנה שוורץ, “השינויים בנוף הארץ-ישראלי במאה ה-20 הובילו לעלייה בגודל האוכלוסיות של מינים כדוגמת דרור הבית, הדוכיפת, הבולבול ואחרים, אך ב-15 השנים האחרונות המגמה השתנתה. אותם מינים מוכרים שבעבר שגשגו ברחבי הארץ נמצאים כעת במגמת ירידה. מה שמדאיג הוא שהירידות הללו מלוות בעליות חדות במספרי הפרטים של מינים פולשים. אוכלוסיות המיינה והדררה, לדוגמה, גדלה בקצב מסחרר של 843% ו-250% (בהתאמה) ב-15 השנים האחרונות.” המחקר מראה שבפארק הירקון, שם החלו רבות מפלישות הציפורים בסוף המאה ה-20, כבר כמעט לא ניתן לצפות באותם מינים מקומיים שבעבר שגשגו בפארק.

המינים הפולשים מתחרים עם המינים המקומיים על משאבים מוגבלים, ונראה שבתחרות זו הפולשים מנצחים. תהליך זה, והפגיעה ההולכת ומתעצמת בבתי הגידול הטבעיים, מפרים את האיזון במערכת האקולוגית ומסכנים מינים נדירים כמו גם מינים נפוצים שבעבר לא נשקפה להם סכנה.

כדי לבחון את המגמות באוכלוסיות הציפורים בארץ התבסס המחקר על שלושה מסדי נתונים שנאספו במהלך 15 השנים האחרונות: (1) סקרים ומחקרים בפארק הירקון בת”א; (2) סקר ספירת הציפורים הגדולה – פרויקט מדע אזרחי, בהובלת שלומית ליפשיץ מהמרכז לטיפוח ציפורי הבר והחברה להגנת הטבע, שבו הציבור הרחב מסייע בניטור ציפורים מאז 2006; (3) ניטור ארוך טווח שנערך מעל עשרים שנה בתחנה למחקר ארוך טווח בשמורת הטבע ברמת הנדיב. שלושת הסקרים מצביעים על גידול באוכלוסיות המינים הפולשים ועל ירידה מספרית ברבים מהמינים המקומיים. “כיום ממוקדת תפוצת המינים הפולשים בעיקר באזורים עירוניים וכפריים,” אומרת ד”ר אגת קולאוני, “אך יש סימנים שמינים אלה יגיעו גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל. לכן חשוב מאוד לייצר ממשק לעצירת התפשטותם.”

הניטור בירקון נעשה במימון ובשיתוף רט”ג (רשות הטבע והגנים). ד”ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברט”ג, אומר כי “הרשות עוקבת בדאגה אחר חדירת המינים הפולשים גם לשמורות טבע וגנים לאומיים בישראל בכלל ובאזור המרכז בפרט. אנו סבורים כי חדירה זו מסכנת את מגוון המינים בשטחים המוגנים ואת קיומם של תהליכים ביולוגים ואקולוגיים שלשמם הוכרזו שטחים אלו.”

“לפני כמעט שני עשורים התחלנו לחקור את ההשפעה של מיני ציפורים פולשות על ציפורים מקומיות,” מסכם פרופ’-משנה שוורץ. “מצאנו כי המיינות מתחרות במינים מקומיים כגון דרור הבית ודוחקות אותם. לצערנו, המחקר הנוכחי מצביע על כך שהתחזיות שלנו לגבי דחיקת מינים נהפכו למציאות. אני חושש שילדיי לא יוכלו לשמוע ולראות את הדרורים, הצופיות והבולבולים מהמינים הנפוצים בארץ כיום.”

המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע ובסיוע מענק מטעם הטכניון לפוסט-דוקטורנטים מצטיינים ורשות הטבע והגנים. החוקרים התבססו על מסדי מידע שונים ובהם מיזם “ספירת ציפורי בר בחצר בשיתוף ציבור”, הפועל מאז 2006, ומחקר אקולוגי ארוך טווח הנערך אחת לשלוש שנים ברמת הנדיב החל מ-1988.

פרופ’ דן אריאלי, מולי אדן, דב מורן, אלונה בר און ויוסי ורדי נפגשים בטכניון. ביום חמישי הקרוב יתקיים בטכניון “יום יזמות, קריירה וחברה” בהשתתפות עשרות מרצים מובילים מהטכניון ומהתעשייה

ביום חמישי, 19 בדצמבר 2019, יתקיים בטכניון לראשונה אירוע t-day – “יום יזמות, קריירה וחברה”. האירוע יכלול שלל פעילויות חווייתיות ואחרות שיחשפו את אלפי המשתתפים להיבטים שונים מעולם היזמות והקריירה.

״t-day נועד לחשוף באופן חוויתי את קהילת הטכניון, על כל גווניה, לתכנים בנושאים של טכנולוגיות חדשות, אתגרי העתיד והכישורים הנדרשים לקריירה,” הסביר פרופ’ עזרי טרזי המוביל את מרכז היזמות בטכניון. “דרך האקתונים, דיונים בשולחנות עגולים על העתיד וסדנאות לחשיבה יצירתית נחבר בין סטודנטים, חברי סגל ועובדי הטכניון לפסטיבל שחוגג יצירתיות, חדשנות ויזמות.״

במסגרת האירוע יתקיימו בפקולטות השונות האקתונים ובהם האקתון כלכלה התנהגותית עם פרופ’ דן אריאלי, שבו יעסקו המשתתפים בפיתוח פתרונות לבעיות התנהגותיות, ההאקתון הראשון בישראל לבטיחות בבנייה שמקיימות קבוצת תדהר והפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית והאקתון BME-HACK בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

בשעה 10:30 יתקיים פאנל חדשנות בנושא “תרבות ארגונית המעודדת חדשנות” בהשתתפות מומחים מובילים מהתעשייה ובהנחיית כלת פרס ישראל פרופ’ מרים ארז מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.

בשעה 11:30 יתקיים פאנל יזמות בנושא “אומת הסטארטאפ – לאן?” בהנחייתה של יו”ר גלובס אלונה בר און. בפאנל ישתתפו מולי אדן, סגן נשיא אינטל העולמי לשעבר; דב מורן – מייסד
M-Systems וממציא הדיסק-און-קי; יוסי ורדי – יזם סידרתי הנחשב ל”גורו של האינטרנט”; גל הבר – מייסד ומנכ”ל Plus500, ולנה לוין – מייסדת שותפה ב-ViaSurgical.

במהלך היום יתקיימו הרצאות של מומחי הטכניון לצד הרצאות מקצועיות של מומחים מהתעשייה בתחומים מגוונים ובהם הפקת מים מהאוויר, מחשבי העתיד, חיישנים לאבחון רפואי, ניבוי עמידות לאנטיביוטיקה, “האם ניוטון טעה?”, מציאות מדומה למתחילים, טיפים למנהל מוצלח במאה ה-21 ו”איך כלכלה התנהגותית משנה את העולם?”

בפן החברתי תקיים החממה החברתית בטכניון עם עמותת “רובין פוד” סדנה ייחודית, שמטרתה לחשוף את ציבור הסטודנטים לשינוע מתוחכם ומדויק של עודפי מזון. במסגרת הסדנה יציגו סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב ומהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון פרויקטים משותפים עם עמותות הפועלות לצמצום אי-השוויון במרחב העירוני.

את האירוע מוביל מרכז היזמות בטכניון והוא מיועד לכלל הסטודנטים בטכניון, חברי הסגל האקדמי, עובדי הסגל המינהלי ובוגרי הטכניון לדורותיו. גם תלמידי תיכון הוזמנו.

לתוכנית המלאה לחצו כאן

פרופ’ שחר קוטינסקי
צילום: רמי שלוש

הדוקטורנט לואי דאניאל
צילום: רמי שלוש

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג’אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג’אז (Tower Jazz) פיתחו טכנולוגיה מהפכנית ההופכת את רכיבי זיכרון הפלאש המסחריים של טאואר ג’אז לממריסטורים – התקנים המכילים זיכרון וכוח חישוב. הטכנולוגיה, שפותחה בהשראת פעולת המוח האנושי, מאיצה באופן משמעותי את פעולתם של אלגוריתמים של בינה מלאכותית (AI).

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ’ יעקב רויזין וד”ר יבגני פיחאי מחברת טאואר ג’אז ופרופ’-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

כבר מתחילת דרכם גברו המחשבים על האדם בפתרון בעיות חשבוניות, אולם בזיהוי תמונות, בסיווג מאפיינים בתוך התמונה ובקבלת החלטות פיגר המחשב אחר האדם במשך עשרות שנים. את הפער הזה מדביקה בשנים האחרונות הבינה המלאכותית, המצליחה לבצע פעולות מורכבות על סמך אימון המבוסס על דוגמאות. בעשורים האחרונים הוקדשו משאבים עצומים בפיתוחה של בינה מלאכותית ברמת התוכנה, השקעה שהובילה לקפיצת מדרגה באפקטיביות של הבינה המלאכותית בתחומים רבים ומגוונים ובהם רפואה, תחבורה חכמה, רובוטיקה וחקלאות.

הדלק המניע את עולם הבינה המלאכותית הוא נתונים, וליתר דיוק נתונים בכמות עצומה (big data). זו הסיבה שהפריצה הגדולה בבינה מלאכותית “המתינה” לשיפור הדרמטי בכוח המיחשוב. אולם ההתפתחות המהירה בביצועי התוכנה הותירה מאחור את החומרה, ופיתוחה של חומרה המתאימה לדרישות של תוכנות בינה מלאכותית התעכב במשך שנים רבות. חומרה כזו נדרשת לעבוד היטב במונחים של  מהירות, הספק נמוך, דיוק, שטח ומחיר. כל אלה קשים מאוד להשגה במודל החומרה המסורתי – מודל של חישוב דיגיטלי (ספרתי).

המודל הדיגיטלי מגביל את ביצועי החומרה בשני הקשרים עיקריים: 1. חומרות כאלה מתקשות לבצע פעולות רבות במקביל , שכן הן נועדו לבצע מספר קטן יחסית של פעולות; 2. הן יכולות להפגין דיוק רב רק בתמורה לצריכת משאבים גדולים מאוד במונחי אנרגיה וזמן. לכן, אומרים החוקרים, נדרשת חומרה חדשנית שתתאים לעידן הבינה המלאכותית.

“אחד האתגרים הגדולים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מהנדסי חומרה,” מסביר פרופ’ קוטינסקי, “הוא המימוש של אלגוריתמים מורכבים הדורשים (א) אחסון של מידע רב בזיכרון המחשב; (ב) שליפה מהירה מהזיכרון; (ג) ביצוע חישובים רבים במקביל; ו(ד) דיוק גבוה.  החומרה הדיגיטלית הסטנדרטית (מעבדים) לא מתאימה לכך מהסיבות שצוינו לעיל.”

זה הרקע לטכנולוגיה החדשה המוצגת במאמר ב-Nature Electronics. לדברי פרופ’ קוטינסקי, “הטכנולוגיה שלנו הופכת את החומרה, שהיא דיגיטלית במהותה, לתשתית נוירומורפית – תשתית מעין-אנלוגית הדומה למוח. כפי שהמוח מבצע מיליוני פעולות במקביל, גם החומרה שלנו מבצעת פעולות רבות במקביל וכך מאיצה את כל הפעולות הקשורות בה.”

“החישוב הנוירומורפי,” אומר הדוקטורנט לואי דאניאל, “מעניין אותי ברמה האישית הן כסטודנט להנדסת מחשבים והן כמי שאיבד את אביו כתוצאה ממחלה נוירולוגית נדירה. המוח תמיד היווה מקור השראה למערכות מחשוב, והאתגר שלי הוא להבין את המנגנון החישובי של פעולת המוח על ידי ארגז כלים הנדסי. במחקר הנוכחי הראינו שבב חשמלי המבוסס על טכנולוגיה סטנדרטית מסחרית ומפגין שתי יכולות קריטיות: זיכרון אסוציאטיבי, העובד בדומה למוח על סמך תכונות ולא לפי חיפוש באינדקס; ויכולת למידה.”

הזיכרון האסוציאטיבי, המוכר לנו מפעולת החשיבה האנושית, פירושו שכאשר אנחנו רואים עיניים, לדוגמה, איננו מחפשים התאמה של העין לסעיף כלשהו באינדקס של פריטים, אלא מזהים את העין באופן אסוציאטיבי. זהו מנגנון מהיר, אפקטיבי וחסכוני באנרגיה. וכמו במוח, יכולת הלמידה של המערכת משתפרת מתוך שינוי ועדכון של הקשרים בין הסינפסות ותאי העצב.

לדברי פרופ’ רויזין מטאואר ג’אז, “הטכנולוגיה החדשה פשוטה להטמעה והופכת את הטרנזיסטור של טאואר ג’אז, שתוכנן במקור לאחסון מידע בלבד, לממריסטור – יחידה המכילה לא רק זיכרון אלא גם יכולת חישוב. מאחר שהממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של  טאואר ג’אז, הוא מתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם עובדים טרנזיסטורים אלה. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה בבנייה של רשתות עצביות בחומרה ובכך משפרת משמעותית את ביצועיהן של מערכות בינה מלאכותית מסחריות. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד.”

לדברי פרופ’-משנה ראמז דניאל, בעבר מהנדס חשמל בטאואר ג’אז וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסת ביו-רפואית בטכניון, “כוח החישוב של ההתקן המשופר נובע מיכולתו לתפקד בתחום התת-הולכה, ובמילים פשוטות – באופן דומה למנגנונים ביולוגיים טבעיים. כתוצאה מכך אנחנו משיגים יעילות גבוהה בהספק נמוך, כמו המנגנונים שהתפתחו בטבע במשך מיליארדי שנות אבולוציה.”

במחקר השתתפו חוקרי הטכניון אריק הרבלין, ניקולס ויינשטיין, ואסו גופטה ונמרוד וולד מקבוצת המחקר של פרופ’ קוטינסקי.

 המחקר נערך בתמיכת ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), מענק קמין מטעם משרד הכלכלה, מלגת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ומענק ERC. לאחרונה הציג לואי דאניאל את המחקר שלעיל בכנס של Nature בסין ואף זכה בפרס המאמר הפוסטר המצטיין בכנס.

על השותפים במחקר:

פרופ’ שחר קוטינסקי השלים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ודוקטורט בטכניון ועבד באינטל בתכן מעגלים. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. במרוצת השנים הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קריל של קרן וולף על מצוינות במחקר מדעי, מלגת ויטרבי, מלגת ג’ייקובס ומענק ERC וכן בשבעה פרסי הצטיינות בהוראה.

לואי דאניאל השלים תואר ראשון בטכניון, ובשנים 2016-2013 עבד במעבדות המחקר של IBM בחיפה. כיום הוא עושה את הדוקטורט (במסלול ישיר) בהנחיית פרופ’ קוטינסקי. הוא זכה בפרס הרשל ריץ’ לחדשנות ויזמות, בפרס אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ובמלגת ות”ת לדוקטורנטים מצטיינים בני החברה הערבית.

פרופ’ יעקב רויזין הינו מנהל מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עתידניות ו-Fellow בחברת טאואר-ג’אז. הוא פרופסור אורח בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב. ליעקב ניסיון נרחב של 40 שנה בתחום פיתוח רכיבים בענף המוליכים-למחצה. ב-23 השנים האחרונות הוא עובד בטאואר ג’אז ומתמחה בפיתוח טכנולוגיות CMOS ייחודיות ורכיבים חדשניים.  הוא פרסם מעל ל-200 מחקרים ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים (USA patents) בתחום טכנולוגיית המוליכים-למחצה ורכיבים.

ד”ר יבגני פיחאי הוא מהנדס רכיבים בכיר בטאואר ג’אז. הוא בעל ניסיון של 15 שנה בפיתוח רכיבי CMOS  הכוללים זיכרונות משולבים (embedded NVM), תאים סולאריים וחיישני קרינה מייננת. יבגני השלים תואר ראשון בטכניון, תואר שני באוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בטכניון. הוא פרסם מעל ל-40 מאמרים ופטנטים.

פרופ’-משנה ראמז דניאל השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון ותואר שני בהנדסת אלקטרוניקה וחשמל אוניברסיטת תל אביב שאחריו יצא לתעשייה. לאחר שמונה שנות עבודה בטאואר ג’ז הוא יצא לדוקטורט ואחריו פוסט-דוקטורט ב-MIT, שם בנה את המחשב הביולוגי הראשון בתוך חיידק. כיום הוא עומד בראש המעבדה לביולוגיה סינטטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

למחקר בכתב העת  Nature Electronics לחצו כאן

זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2019 צילום: ששון תירם

פרופ'-מחקר שגב עם הסטודנטים שלו בעבר ובהווה. צילום: ששון תירם

פרופ'-מחקר שגב מקבל את הפרס מהשרה לשיויון חברתי גילה גמליאל צילום: ששון תירם

פרופ'-מחקר שגב (מימין) עם אריה דובסון מנכ"ל קרן א.מ.נ צילום: ששון תירם

פרס א.מ.ת לשנת 2019 הוענק אתמול בתיאטרון ירושלים, על ידי השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, ל-11 חוקרים וחוקרות ובהם פרופ’-מחקר מוטי שגב מהטכניון, זוכה פרס א.מ.ת בתחום הפיזיקה והחלל.

פרס א.מ.ת ניתן על ידי קרן א.מ.נ. בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה. מטרתו: “להכיר באלה שבחרו במצוינות כדרך חיים ובמימוש הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר עבור הדורות הבאים.”

פרופ’-מחקר שגב, 60, הוא מחזיק הקתדרה ע”ש רוברט שילמן בפקולטה לפיזיקה וממייסדי מרכז הקוונטום למדע, הנדסה וחומרים ע”ש הלן דילר בטכניון. אחרי שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי הוא יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת Caltech ואחריו קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת פרינסטון.
ב-1998 חזר לישראל ולטכניון כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה וב-2009 קיבל דרגת פרופ’-מחקר, הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן ושמורה לחוקרים מעטים בטכניון.

פרופ’-מחקר שגב הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים ועבודותיו המדעיות מצוטטות בעשרות אלפי מאמרים מדעיים. ע   ם הפרסים שקיבל נמנים הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוונטית (הפרס האירופי החשוב ביותר בתחום האופטיקה והלייזרים) שבו זכה בשנת 2007, פרס מקס בורן מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009) ופרס ארתור שוואלוב במדעי הלייזר לשנת 2014. הוא חבר באקדמיה האמריקאית למדעים, חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת 2014.

פרופ’-מחקר שגב דיבר בטקס בשם הזוכים ואמר כי “מיעוט חברי הסגל באקדמיה בישראל מוביל לכך שעל כל חבר סגל לומדים כ-25 סטודנטים. זה היחס המספרי הכי גרוע בחברה המערבית. לשם השוואה, ב-MIT, בסטנפורד ובפרינסטון היחס הוא 1:12. לכן חשוב שנגדיל את חברי הסגל לפחות ב-30%, אולי ב-50%, ונשאלת השאלה אם יש לנו מאגר מוחות אנושי לבחור ממנו חברי סגל מעולים. התשובה חיובית: יש כיום כ-1,500 ישראלים באקדמיה בארצות הברית. רובם נשארו שם אחרי הפוסט-דוקטורט כי לא הייתה להם אפשרות לחזור בישראל. לכן עלינו להוסיף תקנים ולאפשר ליותר חוקרים למצוא עבודה באוניברסיטאות בישראל אחרי הפוסט-דוקטורט בחו”ל.”

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ’-מחקר שגב מתמקדת בפרויקטים ניסויים ותיאורטיים בתחומים רבים ובהם פוטוניקה, לייזרים ואלקטרוניקה קוונטית. הקבוצה עוסקת הן בחקר היבטים מדעיים בסיסיים המשפיעים על תחומים אחרים במדע (מעבר לפוטוניקה) והן בפיתוח יישומים המשפיעים על עולם הטכנולוגיה.

בשנה החולפת (מרץ 2018 – פברואר 2019) דיווח פרופ’-מחקר שגב על שבע עבודות שונות, כל אחת מהן פורצת דרך בתחומה, שפורסמה באחד משני כתבי העת המדעיים המובילים בעולם, Nature ו-Science.

מעבר לכל הישגיו האישיים, פרופ’-מחקר שגב גאה בהצלחתם של תלמידיו לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט, ש-21 מהם חברי סגל באוניברסיטאות בארץ ובעולם ורבים אחרים מכהנים בתפקידי מחקר ופיתוח בכירים בתעשייה. תלמידיו בעבר, המכהנים כיום כחברי סגל באוניברסיטאות בארץ, הם שהגישו השנה את מועמדותו לפרס א.מ.ת.

לחוקרים הצעירים אמר פרופ’-מחקר שגב בטקס: “חישבו מעבר לאופק על דברים שלא חשבו לפניכם. שיהיה לכם שכל להבחין בין עיקר לטפל. שיהיה לכם האומץ להילחם על שלכם.”