ארכיטקטורה לרפואה
סטודנטים בטכניון הציגו תכנון למרכז תמיכה לחולי סרטן -“מרכז מגי” ראשון מסוגו בישראל במרכז הרפואי קפלן ברחובות
בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון נפתחה החודש תערוכת עבודות סטודנטים המסכמת את הקורס “ארכיטקטורה לרפואה”. בתערוכה מוצגות עבודות מהסטודיו האדריכלי לתכנון מרכז תמיכה לחולי סרטן בישראל בהנחיית אדר’ נירית פילוסוף.
הקורס הייעודי בטכניון נעשה בהשראת “מרכזי מגי” שתוכננו על ידי אדריכלים ידועי שם בעולם.
מרכזי מגי קרויים על שם מגי קזיק ג’נקס, אדריכלית נוף סקוטית שאובחנה כחולת סרטן השד בגיל 47 ומתה בגיל 54 ב-8 ביולי 1995, בדיוק 24 שנים לפני פתיחת התערוכה בטכניון. מגי, שהאמינה כי “אל לנו לאפשר לפחד מהמוות להכניע את שמחת החיים”, יזמה בשנות חוליה קונספט חדש לטיפול בחולי סרטן באמצעות מרכז תמיכה הוליסטי בתווך שבין בית החולים והקהילה. מאז מותה הוקמו על סמך חזונה יותר מ-20 מרכזי מגי בסקוטלנד, באנגליה ובארצות נוספות. במרכזים אלה, שהביקור בהם אינו כרוך בתשלום, מקבלים החולים טיפולים רפואיים משלימים הכוללים טיפול נפשי, הדרכה תזונתית, פעילות גופנית, תרפיה, הנגשת מידע ותמיכה חברתית.
מנחת הסטודיו אדר’ נירית פילוסוף, המתמחה בתחום של ארכיטקטורה לרפואה, סיפרה כי היוזמה לקיום הסטודיו נבעה מחווייתה האישית כשליוותה את אביה במשך 10 חודשי חייו האחרונים. “ישבנו שבועות ארוכים במחלקה פנימית תת-קרקעית, ללא חלונות, ללא תחושה של זמן, בלי שום חיבור לעולם שבחוץ. בהמשך, גם כשהטיפול הרפואי היה מיטבי, הסביבה הפיזית של בית החולים לא תמכה בתהליך הריפוי. אחרי מותו של אבי נחשפתי לקונספט של מרכזי מגי והבנתי שכאן טמונה הזדמנות עצומה לשפר את חייהם של חולי סרטן ובני משפחותיהם.” היא ציינה כי אף שהפרויקטים המוצגים בפקולטה הם פרויקטים סטודנטיאליים, שאינם מיועדים למימוש, הסטודנטים נדרשו לעמוד בכל התנאים של תוכנית ממשית במרחב קיים – תוכנית האב לפיתוח קמפוס המרכז הרפואי קפלן. זאת במסגרת תוכנית הפיתוח של המרכז הרפואי קפלן בשיתוף שרותי בריאות כללית. בנוסף נדרשו הסטודנטים להתנסות בתהליך תכנון מבוסס מחקר (Evidence-based Design) המקובל כיום בתחום ארכיטקטורה לרפואה ומאפשר לבסס החלטות תכנוניות על מחקרים מדעיים כפי שמקובל בתחום הרפואה.
“ארכיטקטורה ורפואה הן לכאורה שתי דיסציפלינות שונות מאוד,” אמרה פילוסוף, “אך למעשה שתיהן עוסקות בדאגה לבריאות האדם ולרווחתו. החיבור בין השתיים עולה בקנה אחד עם הסטת הדגש מטיפול במחלה לטיפול בחולה. כיום איננו מדברים עוד על טיפול רפואי לריפוי ממחלות בלבד, אלא על קידום הבריאות על מכלול היבטיה בכל סביבות המחייה. אם בעבר היו בתי החולים ‘מפעלי ריפוי’ המנותקים מהעיר ומהקהילה, המגמה הנוכחית היא הרחבת הטיפול בקהילה ובבית וצמצום תפקידם של בתי החולים לטיפולים אקוטיים בלבד. בתהליך הזה יש תפקיד מרכזי לסביבה הבנויה ולטכנולוגיה, המאפשרות את פיתוח הרפואה כמערכת כוללת. ישראל בכלל, והטכניון בפרט, הם מעצמות בתחום הטכנולוגיה הרפואית וקיים פוטנציאל גדול לפתח בארץ גם את תחום הארכיטקטורה לרפואה.”
דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יאשה גרובמן אמר באירוע כי “הגשה של סטודיו היא בדרך כלל אירוע קטן ואינטימי, שבו הסטודנטים מראים לחברי סגל ולמומחים מחוץ לטכניון את הפרויקטים שלהם. האירוע הנוכחי שונה – הוא גדול בכמה סדרי גודל. האירוע הזה מבטא את הרוח החדשה של הפקולטה, את המעבר מפעילות פנימית ומופנמת לפעילות שהיא מוקד לשיתוף פעולה בין אקדמיה ותעשייה, מחקר ופרקטיקה.”
הסטודנטים המציגים בתערוכה הם דניאל פלד, יונתן בל, נטע ארגמן, ספיר איגל, גל וולובסקי פרידמן, סיון זפרני, לורין עווידה, חני סמו, ענת מורדרר, אורן איילי, מירן קלמנוביץ ואפק רז.
שם הפרויקט: Ease into the Breeze
הפרויקט שואף להגדיר מחדש את גבולות בית החולים ובה בעת לאתגר אותם. המבנה, הצומח באופן אורגני מהקרקע, מייצר הזדמנויות שונות בסביבתו, לפעילות ולהיכרות תוך כדי תנועה. כמו כן, מבקש לאפשר לאחד להיות “רואה ואינו נראה”, להרגיש, ולשמוע את ההתרחשות, מבלי הכרח לקחת חלק בדבר. הליך הכניסה למבנה, נועד למשוך פנימה את הנקרה בדרכו ולעודד אותו להעמיק בדרך, להתנתק, ובתקווה להפיג לרגע את השגרה ולייצר שינוי תפיסתי של מרחב בית החולים.