האתגר: אפס רעב
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים”
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי שחל בחודש שעבר בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים.”
יום המזון העולמי נוסד על ידי האו”ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם, והשנה הוחלט להתמקד בנושא של מזון בריא בעולם ללא רעב (“Healthy Diets for A #ZeroHunger World ”), וזאת כדי לפתח הזנה מקדמת בריאות תוך כדי שמירה על כדור הארץ. את הכנס ארגנו חברי הסגל פרופ’-משנה מאיה דוידוביץ-פנחס ופרופ’-משנה אבי שפיגלמן.
היזם ד”ר אראל מרגלית, היו”ר המייסד של קרן הון הסיכון JVP, אמר כי “אין ספק שהפקולטה המשמעותית ביותר בתחום הזה היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ואני מודה לדיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף על פריצות הדרך שהיא הובילה בתחום זה.” ד”ר מרגלית אמר כי “פוד-טק הוא אחד התחומים החמים בהייטק הישראלי, בעיקר על רקע המיצוי בתחומי הייטק מסורתיים מסוימים. פיתוחו של תחום זה בטכניון ובחיפה יסייע בהעצמת הצפון ובהשראת צעירים כאן. עלינו לקדם חיבורים בין מזון וסביבה, בין תזונה לבריאות ועוד, וכאן בצפון צריך להיות המרכז הרב-תחומי העולמי בתחום הפוד-טק.”
את הרצאת הפתיחה נשא ד”ר דידייה דופון מהמכון הלאומי למחקר חקלאי (INRA), שדיבר על הקשר בין המזון שאנו צורכים, מערכת העיכול ובריאותנו. “במחקרים שלנו אנחנו ממפים בזמן אמת את מה שקורה למולקולות שונות במערכת העיכול, ואכן גילינו השפעות מעניינות ומגוונות. לדוגמה, גילינו שתחליפי חלב לתינוקות (פורמולות) משנות את ההרכב של חיידקי המעי וכך משפיעים על פירוק המזון בהמשך חייו של התינוק.”
פרופ’ אורי לזמס הציג מחקרים חדשים על חרקים כמקור תזונתי לחלבונים ולמולקולות בריאות אחרות. פרופ’ אסתי מרון הולץ הציגה גילויים חדשים הקשורים במנגנון ההתפתחות של מחלות מעי דלקתיות. פרופ’ יחזקאל קשי הציג את מחקריו בגנטיקה של שמרים ואת הטכנולוגיה שפיתח ליצירת שמרים יעילים יותר לתחום המזון ולתעשיית הדלק הביולוגי (ביופיול) באמצעות אבולוציה מהירה. פרופ’ יואב לבני הציג מעבודותיו על שימוש במיקרו-אצות כמקור לחומרי גלם למזון.
בחלק האחרון של האירוע התקיים פאנל מומחים בעניין התקנות החדשות לסימון הרכב המזון בחזית האריזה. תקנות אלה, שייכנסו לתוקף בינואר 2020, יכללו סימון אדום בחזית על מוצרים בעייתיים מבחינה בריאותית – למשל תכולה של יותר מ-500 מ”ג נתרן ב-100 גרם של מזון מוצק. בפאנל השתתפו פרופ’ רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; ד”ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב”ם; פרופ’ אפרת מונסונגו-אורנן, ראש החוג למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון ותזונה באוניברסיטה העברית; ונגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה. פרופ’ אנדוולט דיברה על מורכבותו של השינוי שמשרד הבריאות מבקש להטמיע כדי לשפר את בריאות הציבור. “אין כאן קיצורי דרך,” היא אמרה. “עלינו לתמוך בציבור באופן ממסדי בדרכים מגוונות ובהן חינוך לאורח חיים בריא, בקרה על פרסומים מזיקים, סימון תזונתי בחנויות ובמסעדות, רגולציה ועוד. אין מסר יחיד ופשוט שיוכל לחולל שינוי, ותקנות ההתוויה החדשות הן רק צעד אחד מתוך צעדים רבים.”
ביום העיון צוין שיתוף הפעולה הגובר בין הפקולטה למיזם האירופי EIT Food. במסגרת זאת התקיים לאחרונה, זו השנה השנייה ברציפות, אקסלרטור EIT Food שבו הוכשרו בטכניון עשר קבוצות המפתחות המצאות חדשניות בתחום המזון. שלוש מהן ייצאו לתחרות המסכמת בליסבון, מול קבוצות מהאקסלרטורים האחרים של EIT Food, ואחת מהן (FreezeM) הציגה את הפיתוח שלה בכנס. בשנה שעברה המשיכו שלוש קבוצות מהטכניון לגמר של ה-EIT Food, ואחת הקבוצות – Redefine Meat, המפתחת טכנולוגיה להדפסת בשר במדפסת תלת-ממד – זכתה במקום הראשון בתחרות האירופית וכבר גיייסה כ-7 מיליון דולר. במסגרת EIT Food משתתפת הפקולטה ב-FOODIO ו-FOODMIO – תחרויות לפיתוח מוצרי מזון חדשניים על ידי סטודנטים לתואר ראשון.
ביום העיון גם הוכרז שבנובמבר 2020 יארח הטכניון את כנס האיגוד האירופי למדעי המזון ולטכנולוגיה של מזון (EFFoST). פרופ’ אורי לזמס, ראש הכנס, הכריז כי זו הפעם הראשונה שהכנס יתקיים מחוץ לאירופה, והדגיש שזוהי הכרה עולמית בחשיבותם של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והטכניון כולו בתחום המזון.