חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים.
קרדיט: ברק שאער תמר

חוקרים בטכניון ובבית החולים לילדים בבוסטון גילו כי צריכת פרוביוטיקה עלולה להוביל לזיהומי דם. המחקר שהתפרסם אתמול ב– Nature Medicineהוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין לבין קבוצות המחקר של פרופ’ גרגורי פריבי ופרופ’ תומאס סנדורה מבית החולים לילדים בבוסטון. מממצאי המחקר עולה כי בנסיבות מסוימות, הסיכון הנלווה לנטילת פרוביוטיקה עלול לעלות על תועלתה.

פרוביוטיקה היא אמצעי מקובל בטיפול רפואי, והשימוש בה בבתי חולים מתרחב בהתמדה כאמצעי למניעת שלשול, מחלות מעיים ובמקרים מסוימים גם נגד דלקת ריאות, דלקת לבלב ואלח דם (ספסיס).

כעת, כאמור, מתברר שצריכת חיידקים פרוביוטיים עלולה לגרור תופעות לוואי חמורות. במחקר הנוכחי נחקרה האפשרות שאותם חיידקים מוצאים את דרכם לדם וגורמים לזיהום דם. ההשערה שפרוביוטיקה עלולה לגרום נזקים כאלה כבר עלתה בעבר, אולם עד כה לא הוצגו ראיות חותכות לקשר סיבתי זה. כעת, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מיפוי גנומי מלא, הראו החוקרים כי במקרים מסוימים, מקורם של החיידקים מחוללי הזיהום הוא בתכשיר הפרוביוטי שניתן למטופל.

המחקר התבסס על נתונים שנאספו במשך 5 שנים וחצי ממטופלי חדר הטיפול הנמרץ בבית החולים לילדים בבוסטון. באותה תקופה טופלו ביחידת הטיפול הנמרץ 22,174 חולים. 552 מהם קיבלו במסגרת הטיפול קפסולות פרוביוטיקה המכילה חיידקי Lactobacillus rhamnosus מתת-זן הנקרא LGG. במסגרת המחקר אובחן זיהום דם (Lactobacillus rhamnosus) אצל שישה מטופלים – כולם מאותה קבוצה שקיבלה טיפול פרוביוטי. בקרב אלפי המטופלים שלא קיבלו פרוביוטיקה לא נרשם זיהום דומה.

החוקרים מספקים במאמרם ב-Nature Medicine ראיות לכך שמקורו של זיהום הדם הוא אכן בצריכת החיידקים הפרוביוטיים. כדי להוכיח שהחיידקים מחוללי הזיהום הגיעו מהתכשיר הפרוביוטי התבססו החוקרים על כלים גנומיים חדשניים. במרכז הגנומי בטכניון שוחזרו במלואם רצף הדי-אן-איי של החיידקים שבודדו מהזיהומים לצד רצף הדי-אן-איי של חיידקים שנלקחו מקפסולות של התכשיר הפרוביוטי. כך התברר שהחיידקים בדם אף הם מתת הזן LGG. ניתוח נוסף של המידע מצא כי לא ניתן להפריד גנטית בין שושלות החיידקים שנמצאו בתכשיר ובדם.

יתר על כן, המגוון הגנטי המצומצם שנמצא בקפסולות שוחזר במידה רבה בבידודים מהדם. בנוסף, בחלק מהחיידקים האמורים שנמצאו בדם התגלו מוטציות חדשות שלא זוהו בחיידקים בקפסולה, לרבות מוטציה המקנה עמידות לאנטיביוטיקה שזוהתה בבידוד מאחד החולים. במילים אחרות, בנוסף לסכנת הזיהום טמונה בצריכת פרוביוטיקה גם התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – אחד התהליכים הפוגעים ביעילותם של טיפולים רפואיים ומסכנים את המטופל.

החלק הטכניוני של המחקר נתמך במענק ERC מטעם האיחוד האירופי, NIH וקרן בוייטלר.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן

פרופ’ רועי קישוני. קרדיט: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

ד”ר עידן ילין. קרדיט: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

צוות המחקר מבית החולים לילדים בבוסטון משמאל לימין – פרופ’ גרגורי פריבי, כריסטינה מראקו, אלסנדר מקאדם ופרופ’ תומאס סנדורה. Credit: Michael Goderre/Boston Children’s Hospital