“מחר יהיה ורוד יותר”

הודיה אוליאל, בוגרת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, השיאה משואה ביום העצמאות ה-71

הודיה אוליאל, בוגרת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, השיאה משואה ביום העצמאות ה-71. לפני חודשים ספורים. בתגובה לבשורה על בחירתה להדלקת משואה אמרה אוליאל שהיא אסירת תודה לאנשים הרבים שסייעו לה בלימודיה בפקולטה לרפואה – “סטודנטים, מרצים, רופאים ואנשים אחרים שהיו עבורי מודל  לחיקוי. זה לא היה פשוט, אבל למדתי שאפשר להתגבר על מכשולים באמצעות נשימה עמוקה ושכנוע עצמי יומיומי שאולי מחר יהיה ורוד יותר.”

בתום לימודיה החלה אוליאל את ההתמחות בבית החולים קפלן. בכך היא הפכה לרופאה הראשונה בישראל הסובלת משיתוק מוחין. הוועדה לענייני סמלים וטקסים ציינה כי אוליאל “מייצגת בסיפורה את השאיפה לשילוב אנשים עם מוגבלות”.

אוליאל נולדה באשדוד לפני 28 שנה ואובחנה בשלב מוקדם כתינוקת עם שיתוק מוחין. הוריה החליטו לשלבה במסגרת חינוכית רגילה תוך מתן תמיכה מצד אנשי מקצוע. הוועדה ציינה כי “שילובה כילדה שונה הסובלת מנכות גופנית הוליד קשיים פיזיים וחברתיים רבים ובכולם עמדה הודיה בגבורה”.

 

 

טיפול רפואי מציל חיים

מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, בוגר הטכניון ד”ר סלמאן זרקא, השיא משואה ביום העצמאות ה-71

בוגר הטכניון ד”ר סלמן זרקא, העומד בראש המרכז הרפואי זיו בצפת, השיא משואה ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל. הוועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות נימקה את החלטתה בטיפול שהעניק בית החולים ליותר מ-1,000 פצועים שנפגעו במלחמת האזרחים בסוריה.

ד”ר זרקא, 55, יליד פקיעין, הוא מומחה בעל שם עולמי ברפואת הציבור וברפואה צבאית. הוא למד רפואה בטכניון במסגרת העתודה, שירת שנים רבות בצה”ל והשתחרר בדרגת אל”מ לאחר שהיה מפקד שרותי הרפואה בצה”ל.

בתפקידו כמנהל המרכז הרפואי זיו הוביל ד”ר זרקא בשנים האחרונות את הטיפול בפצועים סוריים שנפגעו במלחמת האזרחים, מהלך שזכה להערכה רבה בארץ ובעולם. מגיש הטלוויזיה האמריקאי קונן אובריאן אמר בעקבות ביקור במרכז הרפואי שהוא “מתפעל ונפעם מהנעשה כאן, ובעיני אתם ראויים לפרס נובל לשלום.”

בתגובה להודעה על בחירתו להדלקת משואה אמר ד”ר זרקא כי “הצוותים הרפואיים שלנו הוכיחו ערכיות ורוח נשגבים עת העניקו טיפול רפואי מציל חיים לאויב הסורי על הגבול, בבית החולים הצבאי ובמרכזים הרפואיים בצפון.”

ואלה שמות הסטודנטים, המוסמכים, המרצים ועובדי הטכניון שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה.

מלחמת הקוממיות

שְמוּאל צוּקֶרְמַן
עַמִיחַי אוֹרְלִיַנסְקִי
מרדכי (קְלִיבָּנְסקִי) אלון
בִּנְיַמִין (רָבִּי) אֶלְחָנָן
אליהוּ אַמְסַלֶם
עַמִירַם אַנְקִילֶבִיץ
אַלֶכְּסַנְדֶר בּוּכֶן
שָלוֹם בִּיטִי
יעקב בְּלוֹך
אֶלִיַדָע בּן-שֶמֶש

אֵיתַן בְּרָוֶר
אָמָצְיָה בָּרְלַס
ישראל בַּרְזִילַי
אברהם בַּרְעָם
אוּרִיאֵל בָּש
דוד גוֹלְדֶנְפוּן

עמוֹס גָלִילִי
מרדכי גרוֹסְמַן
גַד גָרְפָיין
נַתַן גֶרְשוּנִי

אברהם דוּבְּנוֹ
רִיכַרְד (וַלְטֵר) דוֹיטְשׁ
צְבִי דוֹרְצִ’ין
מרדכי הוּבֶּרְמַן
מִירָה הֶפְנֶר
דוד וַינְבֶּרג
אַבִיגַיִיל וָויִנְבְּרָנְד
בוֹעָז וִינְקלֶר
שָׁאוּל זִ’יטִין
יהוּדָה זַק

יִצְחַק זָקְס
יעקב חְמִילֶבְסקִי
אברהם טָבָּח
אוּרִיאל טישְלֶר טָל
יִצְחַק יַעָקוֹבִּי
אַריֵה ישְרָאֵלִית
יעקב לוּבָּרְסְקִי
דוד מַהַלְאֵל
צְבִי מוֹנַש
אוּרִיאֵל מוֹרְפּוּרְגוֹ

מֵאִיר נָתָן
זְכַרִיָה פֶלְדְמַן
אַרְיֵה פְּרוּדוֹבְסְקִי
נַחוּם פְּרוּבֶר
בֶּצַלְאֵל פֶּרֶחוֹדְנִיק
סִינַי צִמְחִי

דוד קֶזְשְטֶכֶר
דַנִיאֵל קִמֶלְמַן
בֶּן-צִיוֹן קִיפְּנִיס
אַרְיֵה קֶסֶלְמַן

נפתלי רַבִּינוֹבִיץ
עַמִיאֵל רוֹזַנְסקִי
עַמִירַם רוֹם
משֶה רַנְדֶל
אַרְיֵה שְטוֹרְפֶר
בִּנְיָמִין (ולטר) שְטָיין
שׁמוּאֵל שְׁטֶרְן
צבי שְׁטָרְקְמַן
מאיר כּהן

מלחמת ששת הימים

אלישע בֶּן-יהודה
משה בֶּן-סִירָה
אַרִיאֵל בַּרוּכִי
עוּזִי גֵרְסְטמַן
משה וִיזֶל
עוֹדד חֶן
יוּבַל לֶוִי
רפאל מוֹקָדִי
גִיוֹרַא נֶצֶר
אַמִיר פוֹיכְטוַונְגֶר

אלכסנדר קְלִיגְסְבֶּרְג
יצחק שְׁטָדְלֶר
צְבִי מָלְכִּיאֶלִי

מָרְדְּכַי פְרִידְמַן

יַעֲקֹב רוֹנֵן

מלחמת ההתשה ותקריות

יוֹרם שחם (ויינראוב)
עַטָא עָאדֶל
מרדכי אֶלְעַזָר
אֶהוּד אֶטִינְגֶר
יְשָׁעיהוּ וַיְסְמַן
עוֹדֵד לֶוִין
פִּנְחַס רַסְנֵר
בָּרוּך שָׁנִי (יִדוֹבְנִיק)
עוֹדֵד שְׁלִידוֹר
עָמִיקָם שָׂגִיא

מלחמת יום הכיפורים

משה אַבּוּ-קָסִיס
חיים אַבִיטַל-אַבּוּטְבּוּל
ישעיהו בּוּקשְפַּן
אברהם בְּלוּם
דוד בְּלָט
דב בְּלֶיימַן
משה בְּלָיֶיר
דְרוֹר בֶּן אַרוֹיוֹ
עוֹדֵד בֶּן דְרוֹר
יוֹסֵף בֶּן הַדָר

אַרִיאֵל בָּרְזִילַי
רֵפָאֵל בָּר-לֵב
שׁמוּאֵל בֶּרְקְמָן
אריה בָּרָץ
יוֹאֵל גוֹטְלִיבּ
אֵלִיאָב גוֹלְדְמַן
מִיכָאֵל גוֹלָן
גָבְרִיאֵל גוּר אַרִיֵה
אברהם גָנְץ
דַוִד גֵ’יקוֹבְּס

דוֹרוֹן גְרִינְוָולְד
נַתַן דַוִידוֹבִיץ
דַוִד דוֹתָן
משה דָנִינוֹ

אַמִיתַי הַלְפֶּרְן
ישעיהוּ וִינוֹגְרָד
שמעון וָעקְנִין
משה וַקְס
מִיכַאֵל וָרְדִי
פֶּסָח זִילְבֶּרְשְטֶיין

אַשֶׁר חָדָד
אוֹרֶן טָמִיר
יהוֹשע יָהַלוֹם
מֵאִיר יוֹל
מָרְק יֵמֵס
דָוִד יִשַי (בן אלחנן)
דָוִד יִשַי (בן דוד)
נִיסַן כָּץ
רפאל לֵב
אַהַרוֹן לֶבָּיוֹב

שָׁאוּל לֵוִי
שִׁמְעוֹן סִנְיֶה לֶוִין
מֵנַחֵם לוּנְץ
נַחוּם לַנִיָאדוֹ
יִצְחַק מָאוֹר
יהוּדה מוּנְהַיִיט
יוֹרם מִינְצְבֶּרְג

יעקב נָדְל
דָנִיאֵל נוֹימָן
ירמיהו נֵטֵל

עַמִיאֵל נַכְט
עוֹדֵד נִיסִים
נַפְתָלִי סִידְרֶר
אִילָן סְפִינְיָה
שָׁלוֹם עֵין-גָל
משה פוֹגֶל
מֵנְדִי פֶּלֶד-פַיְיבִּיש
דוד פֶלְדְמָן
עָמוֹס פְרִיד
אֵילוֹן פְרִידְלֵנְדֵר

מִיכַאֵל פְרָיְיבֶּרְג-הַרְאֵל
דוד פְרֵנְקֵל שֶׂגֶב
שְׁמוּאֵל קוֹכָן
יוֹחנן קוֹמֵיי
יעקב קוֹך
מרְדֵכַי קִיטַאי
יוֹסֶף קְלַיין
חַיים קַפְּלָן
חַיים קָצִין
אֵלִיהוּ רָגוּלְסְקִי

רָמִי אברהם רוּבִּין
דוד רוֹזֵנְצְוַייג
שָׁלוֹם רָז
שָׁאוּל רָחוּמָה
חָנוֹך רָיְיבֶּר
חָנוֹך רֵכְלֵס-כְּנַעַן
זאב שֶׂגֶב
אֱלִיעֶזֶר שְׁטִיאַסְנִי
משה שִׁירִי
חַיים שָׁרְל

טוּבִיה תוֹרֵן
רָאשָן קָשָאִני חָמִיד
כַּתְרִיאֵל טָאוֹ
יצחק בָּזַם
משה וִיטְנֵר
תָמִיר יָעָרִי
אילן קְלֶפֶּר (פלורין)
אַבִי רַבִּיעַ
מנחם בְּרֶנֶר
מֵאִיר שְׁפִּינֵר

דוד כּוֹכַבִי

מלחמת שלום הגליל

גַבְרִיאֵל אוֹחָנָה
אִילָן גַדְסִי
דוד מַנְצוּר
רוֹנִי שַׁחְמוֹן
דָנִי מֵלַמֵד
משה פִינְקֵלְשְטֵיין
מִיכַאֵל לַפִּידוֹת

תקריות

אִילַן ישראל קַאוֹפְמַן
רוֹנֵן ישׂרַאֵלִי
יֵהוֹרַז כָּשֵׁר
ולרי גַנְזְמַן
נִיבִ-יה הַדַס דוֹרבַּן

מבצע חומת מגן

ניר דַנִיאֵלִי

מלחמת לבנון השניה

אהוד (אודי) גולדווסר

פעולות איבה וטרור

שרון שטיינמֵץ
יחיאל שי פִינְפְטֵר

הוענקו פרסי קריל לחוקרים צעירים מצטיינים

צילום: דוד סאלם, זוג הפקות, באדיבות קרן וולף

פרס קריל מטעם קרן וולף לשנת 2019 הוענק לד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ולפרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה .

ד”ר קוטינסקי השלים דוקטורט בטכניון ופוסט-דוקטורט בסטנפורד. כיום הוא מתמקד במעגלים ובארכיטקטורות לטכנולוגיות זיכרון חדשניות ובמערכות חסכוניות באנרגיה. במאמר שפרסם לאחרונה ב- IEEE Transactions on Circuits and Systems הוא הציג פלטפורמה חדשנית המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית.

פרופ’-משנה פוקס השלים דוקטורט במסלול ישיר בטכניון ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר ובמכון הרפואי הווארד יוז. הוא עומד בראש המעבדה לחקר תאי גזע ורפואה רגנרטיבית בפקולטה לביולוגיה וכחוקר במרכז לורי לוקיי להנדסה ולמדעי החיים. לאחרונה נבחר על ידי האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) כזוכה בפרס Sartorius & Science לרפואה רגנרטיבית ולתרפיה תאית לשנת 2019.

פרס קריל מוענק לחוקרים ישראלים צעירים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, הרפואה, החקלאות וההנדסה. הפרס, שהוענק להם בתחילת אפריל, ממומנים מעזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר (2007-1912) .

 

הוענקו פרסי קריל לחוקרים צעירים מצטיינים

צילום: דוד סאלם, זוג הפקות, באדיבות קרן וולף

הוענקו פרסי קריל לחוקרים צעירים מצטיינים

צילום: דוד סאלם, זוג הפקות, באדיבות קרן וולף

הטכניון מתייחד עם זכר חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. העצרת לזכרם תתקיים מחר, יום שלישי, ב’ באייר תשע”ט, 07.05.2019 בשעה 12:30, מול קיר הנופלים, הרחבה ע”ש ויטרבי, פורום שרמן.

בשעת העצרת לא יתקיימו לימודים

עצרת זיכרון

1.גרישה ספקטור

גרישה ספקטור

הדוקטורנט גרישה ספקטור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי נבחר לעמית מדע בתוכנית העמיתים Schmidt Science Fellows לשנת 2019. התוכנית, הפועלת בשיתוף Rhodes Trust, נוסדה על ידי אריק וּוונדי שמידט כדי לטפח את הדור הבא של מנהיגי המדע באמצעות קידום המחקר, שבירת החומות בין דיסציפלינות ופיתוח פתרונות לבעיות הבוערות הניצבות בפני האנושות. התוכנית מסייעת לחוקרים בהשתלמות פוסט-דוקטורט באחד המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, ומעודדת אותם לבצע תפנית (pivot) בהתמקדותם המדעית.

 

ספקטור, הישראלי היחיד מ-20 העמיתים החדשים בתוכנית, לומד במסלול ישיר לדוקטורט, שבמסגרתו הוא חוקר “תופעות פלזמוניות להתקנים אופטו-אלקטרוניים” בהנחיית פרופ’ מאיר אורנשטיין. הוא עוסק בשליטה באור בקנה מידה ננומטרי ובפרט בחקר האבולוציה הדינמית של מערבולות פלזמוניות ובעיצובן. מערבולות אלה, בדומה לטורנדו המתווך בין הקרקע לעננים, מתווכות בין אור לאלקטרונים, מה שמאפשר העברה של התנע הזוויתי מהאור (אופטיקה) לחומר ומסייע לחשוף תופעות פיזיקליות חדשות ולשלוט בהן.

 

“המטרה שלנו במיזם Schmidt Futures היא להמר בשלב מוקדם על צעירים מוכשרים הצפויים להפוך את העולם למקום טוב יותר,” אמר אריק שמידט. “זאת בדיוק מטרתה של תוכנית העמיתים. הקבוצה שנבחרה השנה מייצגת כמה מהמוחות המבריקים במדע ובטכנולוגיה כיום, ואנו מבקשים לעזור להם לרתום את שכלם ואת כישוריהם לרווחת האנושות.”

 

“אנחנו נרגשים מאוד לברך את הקבוצה החדשה המצטרפת לקהילת העמיתים הגדלה שלנו,” אמרה וונדי שמידט. “אלה אנשים יוצאי דופן בתובנותיהם, בשכלם ובתשוקתם לשיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות ולהוביל לתגליות בדרכים חסרות תקדים.”

מימין לשמאל: וונדי שמידט, גרישה ספקטור ואריק שמידט

מימין לשמאל: וונדי שמידט, גרישה ספקטור ואריק שמידט

תמונה קבוצתית של משתתפי תוכנית העמיתים Schmidt Science Fellows קרדיט צילום: Adam Schultz

תמונה קבוצתית של משתתפי תוכנית העמיתים Schmidt Science Fellows
קרדיט צילום: Adam Schultz

 

עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בטכניון מחר, יום ה’, כ”ז בניסן תשע”ט, 2 במאי 2019, בשעה 09:30 באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל. האלוף במיל’ יוסי פלד, שורד שואה, יספר בעצרת את סיפורו האישי.

האלוף פלד נולד בשנת 1941 בבלגיה בשם ג’פקה מנדלביץ’. במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר שאביו ובני משפחתו נספו באושוויץ, מסרה אותו אימו למשפחה נוצרית כדי להציל את חייו. כך הוא גדל כילד נוצרי עד גיל 8, אז הגיעה אימו עם חיילי הבריגדה היהודית והשיבו אותו לחיק היהדות. הוא עלה לארץ והתיישב בקיבוץ נגבה, שם גדל עד גיוסו לצבא בגיל 18. במהלך שירותו הצבאי לקח חלק בתפקידים רבים ובכירים, שהאחרון שבהם הוא אלוף פיקוד הצפון. לאחר מכן כיהן בתפקיד יו”ר בחברות רבות ובהן הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הוא היה שר בממשלה ה-32 מטעם הליכוד. כיום הוא יו”ר קבוצת החברות קו צינור אילת אשקלון בע”מ.

עצרת זיכרון לשואה ולגבורה

מפוצץ הבלוניםנתנאל לב, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פיתח מערכת יעילה, אמינה וזולה ליירוט בלוני נפץ ובלוני תבערה. הפרויקט התבצע במעבדת GIP בטכניון בהנחייתם של של ירון חונן, רומן רבינוביץ’ ורון סלוסברג.

תוצר הפרויקט הוא רחפן אוטונומי המבוסס על בינה מלאכותית. הרחפן מזהה בלונים, עוקב אחריהם ומפוצץ אותם ביעילות גבוהה ובדיוק רב. זאת באמצעות מצלמה קדמית ואלגוריתם המזהה את הבלונים. הרחפן מאתר את הבלון הקרוב ביותר, מפוצץ אותו וממשיך לבלון הקרוב הבא עד שאינו מזהה עוד בלונים.

יתרונה של הטכנולוגיה החדשנית בכך שהיא מבוססת על רחפן פשוט, שעלותו כ-100 דולר, ללא צורך ברכיבי חומרה נוספים. לדברי לב, “זה היה אחד האתגרים – לפתח שיטה שלא תהיה רק אמינה ומדויקת אלא גם זולה מאוד.”

לב, בן 24, השתתף בעבר בפרויקט סימולציה של רכב אוטונומי באותה מעבדה בפקולטה, וכן עבד בצוות סימולציה באלביט. לדבריו, “בלימודים בטכניון נתקלתי בתחום הבינה מלאכותית, וכעת רתמתי אותו לאתגר החשוב של בלימת הבלונים הפוגעים ביישובי הדרום. ההזדמנות לשלב טכנולוגיה חדשנית ולהדגים שימוש שלה שיכול להציל חיים ולתרום לביטחון המדינה הפכה את הפרויקט למאוד מתגמל מבחינתי. גם אם נראה שימוש בפועל של הרעיון הזה ספציפית, וגם אם לא – אני בטוח שבשנים הקרובות טכנולוגיה מהסוג הזה תמשיך לתפוס מקום יותר ויותר משמעותי אצל גופי ביטחון בעולם, ובארץ בפרט.”

מפוצץ הבלונים מפוצץ הבלונים

בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובציון לשבח בהוראה ע”ש ינאי זכו שמונה מרצים מצטיינים בטכניון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה הגדולה בטכניון  – הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק השבוע בפעם השמינית ברציפות לחמישה חברי סגל מצטיינים מהפקולטות השונות בטכניון: פרופ”ח דניאל אורנשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ”ח עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ”ח קרן צנזור הלל מהפקולטה למדעי המחשב, פרופ”ח דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ”מ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. בציון לשבח בהוראה ע”ש ינאי זכו פרופ”ח רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ד”ר יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד”ר רועי רייכרט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

פרס ינאי למצוינת בחינוך האקדמי נועד לשפר את רמת ההוראה ואת היחס לסטודנטים בטכניון. הוא מוענק “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

בטקס נכחו התורמים משה ורחל ינאי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. את הטקס הנחתה פרופ’ אילת פישמן, כלת פרס ינאי לשנת 2011.


משה ינאי
, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל, אמר בהתרגשות באירוע: “למדתי בפקולטה להנדסת חשמל המקבלת היום את הפרס, ובעיניי זה מהפך אדיר. כשלמדתי כאן, בתחילת שנות ה-70, היחס וההתחשבות לא היו דומים למה שהסטודנטים מכירים היום. באותם ימים רצינו שידברו איתנו, שיבינו אותנו, וזה לא קרה. בשנים האחרונות, עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, הובלנו מהפכה לשינוי היחס בין חברי סגל לסטודנטים. ולכם, הזוכים בפרס, אני אומר שהתגמול העיקרי אינו היוקרה והכסף אלא ההזדמנות שלכם לשנות ולהשפיע על חיים של אנשים.”

“בקרוב אסיים את כהונתי כנשיא הטכניון,” אמר פרופ’ פרץ לביא בטקס. “כשאני נשאל מהם ציוני הדרך החשובים בתקופה זו אני מציין את הפגישה עם משה ינאי כאחד מהם. נפגשנו לראשונה לפני 9 וחצי שנים, ואותה פגישה הובילה לייסוד פרס ינאי ולשיפור דרמטי ברמת ההוראה בטכניון וביחסו לסטודנטים. פרס ינאי, ומאמצי ההנהלה וחברי הסגל, הקפיצו את הטכניון מהמקום האחרון בסקר הסטודנטים הארצי למקום הראשון בשביעות הרצון של הסטודנטים באוניברסיטאות. על המקום הראשון הזה אנחנו שומרים כבר שלוש שנים. מדובר במהפכה של ממש שזוכי פרס ינאי – אנשים הרואים בהוראה שליחות ולא רק חובה – תורמים לה רבות.”

יו”ר ועדת הפרס, פרופ’ חגית עטיה, אמרה כי “הזוכים בפרס הם מודל לחיקוי בקמפוס. כל אחד מהם תרם עמוקות להכשרתם של מאות סטודנטים שהשפיעו ומשפיעים על חיי כולנו. קראנו את הדברים שכתבו עליהם הסטודנטים שלהם, וכולם ציינו את השינוי שחוללו בחייהם המרצים הנבחרים האלה.”

“ללמוד מדע והנדסה זה אתגר עצום כי המוח שלנו התפתח להישרדות בסוואנה, לא לגזירת פונקציות,” אמר יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון אמיר דוד ניסן כהן. “תהליך הלמידה בטכניון קשה מאוד, והמרצים הטובים הם שהופכים אותו לאפשרי ומציתים בנו את התשוקה ללימודים ולמקצוע. לשמחתי למדתי אצל שלושה זוכי פרס ינאי, וכל אחד מהם שינה את חיי בצורה זו או אחרת. אני מודה לכולכם בשם כל הסטודנטים בטכניון.”

בשם כלות וחתני הפרס נשא דברים פרופ”מ אבי שרודר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. הוא אמר כי “הנהלת הטכניון הציבה לחברי הסגל אתגר אדיר כשקבעה שהטכניון חייב להוביל לא רק במחקרים פורצי דרך, אלא בכל תחום ותחום בחברה הישראלית ובפרט באיכות ההכשרה וההוראה של הדור הבא של המהנדסות והמהנדסים. וכפי שרפואה צריכה להיות מדויקת ומותאמת אישית לכל אדם, כך גם ההוראה.

“זוכי הפרס, יחד עם רבים וטובים מכלל הפקולטות בטכניון, שמו להם למטרה להנגיש את הידע העדכני ביותר לכלל הסטודנטים בשיטות האקדמיות החדשניות ביותר. תפקידנו כאומה לעודד את הדור הבא לשאול שאלות, לערער, להטיל ספק, לשאוף, ולהקים קומה של ידע ותובנות חדשות זו מטרת החינוך והלמידה, להקים דור חדש של מהנדסים שיעזו יותר, יחתרו יותר, יצליחו.”


בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת בקמפוס זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי
. בדברי הוועדה נכתב כי זו הפקולטה הגדולה בטכניון והמחלקה ההנדסית הגדולה בישראל, עם יותר מ-2,200 סטודנטים. במשך 80 שנות קיומה הכשירה הפקולטה כ-15,000 בוגרים ש”הובילו את תהליך השינוי של ישראל מארץ חקלאית למדינת היי-טק ומהווים בה כיום את עמוד השדרה של התעשייה עתירת הידע, האזרחית והביטחונית. מבנה הלימודים בפקולטה מתוכנן להגשמת שני יעדי החזון החינוכי: הכשרת מהנדסים בעלי ידע בסיסי עמוק לקריירה ארוכת שנים בתעשייה חדשנית ודינמית, והכנת הדור הבא של חוקרים אקדמיים.”

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ’ נחום שימקין הודה לוועדה על הבחירה בפקולטה לפרס ינאי לשנה זו. הוא אמר כי “בוגר הפקולטה משה ינאי יכול להביט בסיפוק אל אווירת הלימודים בהווה, והסטודנטים של היום יכולים לצפות בשמחה לאתגרים המקצועיים של המחר. הפקולטה מתמודדת עם מספר עצום של סטודנטים ועם יחס מספרי גבוה מאוד בין חברי סגל לסטודנטים. המציאות הזאת מאתגרת מאוד, ואנחנו מצליחים לשמור על איכות ההוראה במאמץ משותף של הסגל והעובדים. נמשיך לקדם את ההוראה בפקולטה ולשמור על מקומנו בצמרת במחקר ובהוראה.”


קישור לחוברת פרס ינאי לשנת תשע”ח


מדברי הזוכים בחוברת האירוע:

פרופ”ח דניאל אורנשטיין: “על הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון לסיים את לימודיהם לא רק עם יכולת טכנית ומומחיות תחומית, אלא גם עם הבנה עשירה של מורכבות החברה האנושית ושל המנגנונים שבאמצעותם היא מתפתחת ומשתפרת. כל אחד מהם, או כולם יחד, עשויים להכריע את הכף עבור העולם כולו. אם נצליח בטכניון לפקוח את עיניהם אל העולם החברתי והביולוגי הסובב נוכל לבנות יסוד של ידע לתיקון העולם.”

פרופ”ח עדי זלצברג: “גם אם השפה הבסיסית של הגנטיקה לא השתנתה במאה וחמישים השנים האחרונות הרי שהכלים הגנטיים, המתפתחים בקצב מואץ, גורמים לשינויים מהירים בדרך בה מיושמות שיטות גנטיות בקליניקה. משנתמניתי למרכזת המקצוע פעלתי להגדלת היקף ההוראה בגנטיקה לתלמידי רפואה, כך שתוכל לשקף את התפתחות התחום. אני משקיעה בהוראה הפרונטלית ובניהול הקורס שעות רבות של הכנה ומקדישה זמן רב לפגישות אישיות עם סטודנטים.”

פרופ”ח קרן צנזור הלל: “יחד עם המחקר המדעי והכשרת תלמידי מחקר אני רואה בהוראת המדע רכיב בלתי נפרד מעבודתי כחוקרת בטכניון. הן ההוראה הפרונטלית שלי בכיתה והן פעילויותיי הרבות לחיזוק הסטודנטים בלימודי הסמכה מושפעות מראייתי את מטרתה המרכזית של ההוראה: למידה ופיתוח חשיבה. מאז הצטרפותי לטכניון בשנת 2013 ועד 2018 עסקתי במסגרת הפקולטה בעידוד וקידום נשים במדעי המחשב וזאת באמצעות נטוורקינג, הרצאות ומפגשים תקופתיים.”

פרופ”ח דניאלה רווה: “הוראה והדרכה היוו חלק משגרת חיי מתקופת בית הספר התיכון ותנועת הנוער. ההמשך כמתרגלת וכמרצה היה אך טבעי עבורי. ההוראה בטכניון, בפקולטה שבה גדלתי, היא הגשמת חלום ואני רואה את הכשרת הסטודנטים כמחויבות הראשונה שלי בתור חברת סגל. במסגרת התפקיד פיתחתי את ‘סילון’, תוכנית מצוינות המאפשרת להשלים תואר ראשון ושני במהלך תשעה סמסטרים.”

פרופ”מ אבי שרודר: “מטרת הלימודים בטכניון היא שכל סטודנט וסטודנטית ירכשו את אוצר הכלים הנחוץ להם למימוש מקסימלי של שאיפותיהם המקצועיות, תוך יצירת קהילה אשר משפיעה בחיוב על העולם. מאז הגעתי לטכניון, ותוך הפקת לקחים מקורסים שלמדתי ולימדתי, פיתחתי מערך הוראה המבוסס על ‘הוראה מותאמת אישית’ – שיטת לימוד בה כל נושא נלמד מכמה זוויות, בשיתוף מלא של הסטודנטים. שיטה זו מקשרת בין הידע הבסיסי ליישומו בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים ובחזית המחקר המדעי.”

כלות וחתני פרס ינאי לשנת תשע"ח יחד עם משה ורחל ינאי, פרופ' פרץ וד"ר לינה לביא, יו"ר ועדת הפרס, פרופ' חגית עטיה ויו"ר אגודת הסטודנטים אמיר דוד ניסן כהן

כלות וחתני פרס ינאי לשנת תשע”ח יחד עם משה ורחל ינאי, פרופ’ פרץ וד”ר לינה לביא, יו”ר ועדת הפרס, פרופ’ חגית עטיה ויו”ר אגודת הסטודנטים אמיר דוד ניסן כהן

 

על משה ינאי:

ינאי, בן כפר יחזקאל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (1975), הוביל בארבעת העשורים האחרונים כמה מהפכות בעולם אחסון המידע. בעקבות הצטרפותו לחברת EMC ב-1987 הוא הוביל מהלך שהפך את החברה מיצרן בינוני של הרחבות זיכרון מחשבים לחברה המובילה בעולם אחסון המידע לארגונים גדולים. הוא חזר על הצלחתו בשובו ארצה, בהקימו ב-2003 את חברת XIV שנרכשה ב-2007 על ידי IBM. היצירתיות של ינאי הובילה לרישום 40 פטנטים על שמו. הוא תרם רבות לקידום המחקר הטכנולוגי בטכניון ומחוצה לו, וסייע לחברות הזנק ישראליות. ינאי זכה למעמד היוקרתי של EMC Fellow ו-IBM Fellow.

 חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא

 

ד"ר נדב אמדורסקי

ד”ר נדב אמדורסקי

ד”ר נדב אמדורסקי מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתח טכנולוגיה חדשנית לחקר מעברי פרוטונים בממברנה הקשורים לייצור האנרגיה בנשימה תאית ובתהליכי פוטוסינתזה. המחקר התפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים – PNAS.

אנרגיה היא משאב חיוני בעולם החי, ובלעדיה לא יתכנו חיים. כל בעלי החיים והצמחים משתמשים באותו סוג של מטבע אנרגטי הקרוי ATP ואוגר את האנרגיה כאנרגיה כימית. המנגנון המולקולרי ליצירת ה-ATP מתבסס על חלבון הנמצא בתוך ממברנה. אפשר לדמות את פעילות החלבון לפעולה של מנוע ננומטרי המונע על ידי פרוטונים. כאשר המנוע מקבל דלק – פרוטונים – חלקי החלבון נעים.

פעולתו הכללית של מנוע חלבוני זה ליצירת ATP ידועה כיום, אך כיצד מגיעים הפרוטונים לחלבון? שאלה זו עדיין לא נפתרה במלואה עד כה, משום שממדי תהליך תנועת הפרוטון, בזמן ובמרחב, זעירים מאוד: תנועה של ננומטרים ספורים בפרקי זמן של ננו-שניות.

במאמר הנוכחי מתוארת הטכנולוגיה שפיתח ד”ר אמדורסקי לחקר התהליך הזעיר והמהיר הזה המתרחש על פני השטח של ממברנות. הטכנולוגיה מבוססת על גשש מולקולרי מקורי הנצמד לממברנה ומשחרר פרוטון בכל פעם שאור (פוטון) פוגע בו. במילים אחרות, זוהי טכנולוגיה שיכולה להפיק את הדלק ליצירת המטבע האנרגטי על פני השטח של ממברנות בעזרת אור.

הגשש המולקולרי שפותח בטכניון מבוסס על מולקולה כימית מסקרנת מאוד בשם פוטו-חומצה. כאשר מולקולה זו בולעת אור, ורק אז, משתנות תכונותיה הכימיות והיא הופכת לחומצה חזקה.  המאפיין העיקרי של כל חומצה חזקה הוא שחרור מהיר של פרוטון בסביבה מימית, וכך קורה גם כאן.

לדברי ד”ר אמדורסקי, “במעקב אחר התהליך הזה גילינו שהתנועה של פרוטונים על פני השטח של הממברנה, והאינטראקציה בין פרוטונים על הממברנה לפרוטונים שבתמיסה, תלויות באופן הדוק להרכב הממברנה, כלומר לסוג הליפידים שמרכיבים אותה.” מחקר זה מהווה אבן דרך חשובה מאוד בהבנת אחד התהליכים החשובים ביותר בטבע.

המחקר נתמך על ידי תוכנית Chaya Career Advancement Chair, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ותוכנית האנרגיה ע”ש גרנד.

למאמר שהתפרסם ב- PNAS  לחצו כאן

 

באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

 

 

 

 

 

חוקרי הטכניון מעריכים כי התגלית תסייע בפיתוח תרופות ייעודיות שיבלמו את הגידול הסרטני

 

פרופ' תומר שלומי

פרופ’ תומר שלומי

בעשורים האחרונים נערכים ברחבי העולם מחקרים רבים הנוגעים להתפתחותם ולהתפשטותם של גידולים סרטניים בגוף, לאבחונם ולטיפול בהם. אחת התגליות החשובות קשורות במאפייניו המטבוליים הייחודיים של התא הסרטני. מטבוליזם, חילוף החומרים, הוא תהליך חיוני המאפשר לתא להפיק אנרגיה ולייצר מולקולות הדרושות להתפתחותו ולהישרדותו. תהליך זה שונה מאוד בתא הסרטני, שכן תאי סרטן מתחלקים באופן בלתי מבוקר, והקצב המהיר של גדילתם והתחלקותם מצמצם את החמצן ואת חומרי התזונה הזמינים להם ומצריך תכנות מחדש של התהליכים המטבוליים. ניטור מוצלח של שינויים מטבוליים אלה עשוי להוביל לפיתוח תרופות אנטי-סרטניות ייעודיות שיפגעו בתהליכים המטבוליים הנחוצים לקיום הרקמה הסרטנית.

אולם היישום של רעיון זה אינו פשוט, שכן חילוף החומרים התאי הוא תהליך מורכב מאוד המערב פעילות של אלפי גנים ואנזימים מטבוליים. סיבוך משמעותי נוסף נובע מכך שאזורים שונים בתא מקיימים תהליכים מטבוליים שונים, והטכנולוגיה הקיימת אינה מאפשרת מעקב אחר כל אחד מהם בנפרד.

במחקר שהתפרסם לאחרונה ב – Nature Communications, מציג פרופ’ תומר שלומי מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב ומרכז לורי לוקיי למדעי החיים והנדסה בטכניון טכנולוגיה חדשה לניטורם של תהליכים מטבוליים באזורים השונים בתוך התא. לדבריו, “פיתחנו שיטה למעקב אחר קצבים של ריאקציות מטבוליות (השטף המטבולי) ברזולוציה תת-תאית, ובפרט במיטוכונדריה ובציטוזול.” המיטוכונדריה היא “תחנת הכוח” של התא והציטוזול הוא הנוזל שבתוך התא.

קבוצת המחקר של פרופ’ שלומי היא קבוצה אינטרדיסציפלינרית המשלבת חוקרים מתחומי הביולוגיה ומדעי המחשב. גם הטכנולוגיה החדשה משלבת שיטות ביולוגיות עם שיטות חישוביות – ביולוגיה מולקולרית וספקטרומטריית-מסה (טכנולוגיה לזיהוי חומרים בדגימה) יחד עם פענוח של המדידות באמצעות אנליזה חישובית. שילוב זה מאפשר מידול של התהליכים המטבוליים ברמה התת-תאית.

 

מימין לשמאל: וון-דונג לי, פרופ' תומר שלומי, ד"ר אלינה אייזנשטיין ודמיטרי מוחה

מימין לשמאל: וון-דונג לי, פרופ’ תומר שלומי, ד”ר אלינה אייזנשטיין ודמיטרי מוחה

במחקר שימשה הטכנולוגיה החדשה לחקר מוטציה הפוגעת בפעילות המיטוכונדריה בתאי סרטן. להפתעתם גילו החוקרים מנגנון-גיבוי ייחודי המאפשר לתאי הסרטן להתגבר על נזקי המוטציה במיטוכונדריה ולשרוד, וזאת באמצעות פעילות מטבולית שלא הייתה ידועה: היפוך כיוון הפעולה של מסלול מטבולי מרכזי המעורב בנשימה התאית (מעגל (Krebs. זו הפעם הראשונה שקבוצת מחקר כלשהי מציגה היפוך פעילות של אנזימים אלה בתאים אנושיים וספציפית בסרטן. “ההבנה של מנגנון ההיפוך הזה סוללת דרך לטיפול רפואי שינטרל אותו,” מסביר פרופ’ שלומי. “במילים אחרות, אם נפגע במנגנון-הגיבוי הזה של אותם תאים סרטניים שעברו מוטציה, נוכל להרוג אותם באופן סלקטיבי בלי לפגוע בתאים בריאים.”

המחקר נתמך על ידי מענק ERC מטעם המועצה האירופית למחקר ובוצע עם ד”ר אלינה אייזנשטיין והדוקטורנטים וון-דונג לי ודמיטרי מוחה.

 

המעבדה של פרופ’ תומר שלומי בפקולטה למדעי המחשב ובפקולטה לביולוגיה בטכניון חוקרת תהליכים של חילוף חומרים בסרטן באמצעות שילוב של שיטות ניסויות וחישוביות. מטרת המחקר היא להבין איך משתבש תהליך חילוף החומרים בתאים סרטניים וכיצד לנצל הבנה זאת לצרכים דיאגנוסטיים וטיפוליים. המעבדה משלבת חוקרים מתחומי הביולוגיה הניסויית, הכימיה האנליטית ומדעי המחשב. פרופ’ שלומי הוא מייסד שותף של חברת מטאבומד המתמקדת בפיתוח תרופות לחלבונים מטבוליים.

למאמר שהתפרסם ב- Nature Communications לחצו כאן

בתרשים - מעקב איזוטופי אחרי פעילות מטבולית ברזולוציה תת-תאית

בתרשים – מעקב איזוטופי אחרי פעילות מטבולית ברזולוציה תת-תאית