Yearly Archives: 2019

זו הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקרת ישראלית

ד”ר נעמה גבע-זטורסקי

ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון היא אחת מ-6 הזוכות בפרס Women in STEM²D  שמעניקה חברת ג’ונסון & ג’ונסון. הפרס, בסך 150 אלף דולר, הוענק לה ב-24 באפריל 2019 במטה העולמי של החברה בניו ג’רזי.

בכל שנה זוכות בפרס 6 נשים מתוך כ-400 מועמדות, כולן חוקרות צעירות המגלות מנהיגות באחד התחומים הבאים: מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, ייצור ותכן. הפרס נוסד בחודש יוני 2017 כדי לפתח מנהיגות נשית בתחומים אלה באמצעות מימון וליווי בשלב קריטי בקריירה של הנשים הזוכות.

“באמצעות הפרס אנחנו מבקשים להגדיל את השתתפותן של נשים בתחומים אלה ברחבי העולם,” אמרה קט אוילר, סגנית נשיא בג’ונסון & ג’ונסון. “אנו שואפים לטפח נשים מנהיגות וליצור מאגר גדול יותר של חוקרות מנוסות שיובילו את פריצות הדרך בתחומים אלה בעתיד.”

ד”ר גבע-זטורסקי, שזכתה בפרס בקטגוריית המדע, חוקרת את המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו – ובעיקר את השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. כבר במהלך הפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה בהרווארד היא פיתחה טכנולוגיה מקורית למעקב בזמן אמת אחר המיקרוביום באורגניזם החי. טכנולוגיה זו מציגה בזמן אמת את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופו של המארח. לדבריה, “הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק במערכת המורכבת הזאת, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות.”

ד”ר גבע-זטורסקי זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל “למען נשים במדע” לשנת 2012, מלגת אלון היוקרתית המסייעת בקליטת חוקרים צעירים בישראל ומלגת חורב למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

Women in STEM²D

פרופ’ אשרף בריק

הפרופסורים אשרף בריק ועמית מלר, זכו במענק ERC היוקרתי על חדשנות פורצת דרך במחקר. השניים זכו במענקי ERC בקטגוריית Advanced Grant – מענק, על סך כ-2.5 מיליון יורו כל אחד, המוענק לחוקרים מובילים, בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשר השנים האחרונות.

פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך קיבל את המענק על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לסינתזה, החדרה  והפעלה של חלבונים מלאכותיים בתא החי. פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא הצטרף לפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

פרופ’ בריק פיתח שיטות חדשניות ליצירה (סינתזה) של חלבונים מלאכותיים בעלי מאפיינים רצויים. חלבונים אלה משמשים באנליזות מבניות, ביוכימיות, ביופיזיקליות ופונקציונליות.

פרופ’ עמית מלר

פרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית קיבל את המענק על פיתוח מערכת חדשנית למיפוי הפרוטאום – מכלול החלבונים בתא – ברמת החלבון הבודד. פרופ’ מלר הצטרף לפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון לאחר קריירה אקדמית בהרווארד ובאוניברסיטת בוסטון, הוא חבר במכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה (RBNI) ומרכז לוקיי בטכניון. בטכניון פרופ׳ מלר זכה וניהל מענק רב שנתי של הקרן הלאומית למדע למרכז המצוינות (I-Core) בתחום הפיזיקה של תאים חיים. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס דיאן שרמן להמצאות רפואיות המועילות לאנושות ומענק Mérieux לקידום המחקר הרפואי.

פרופ’ מלר מראשוני המפתחים של טכנולוגיית ריצוף ד.נ.א. באמצעות נקבוביות ננומטריות. טכנולוגיה זו רלוונטית לשורה של יישומים רפואיים חיוניים, והמענק צפוי לקדם את השימוש בה למיפוי של מכלול החלבונים בתא.

מענקי ERC מוענקים במסגרת Horizon2020 – תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. התוכנית תומכת בפעילות מחקרית איכותית ובעיקר במחקרים בין-תחומיים ומקצה את המענקים בשלוש קטגוריות ותק – ,ERC Starting Grant ,ERC Consolidator Grant ERC Advanced Grant.

נציג ה-ERC קרלוס מואידס אמר כי המענק ניתן לחוקרים “על עבודתם החלוצית, שיש בה פוטנציאל לשנות את חיי היום-יום שלנו ולספק פתרונות לכמה מהאתגרים החשובים העומדים בפנינו. המענק מספק למוחות מבריקים אלה את האפשרות ללכת בעקבות רעיונותיהם היצירתיים ביותר ולמלא תפקיד מכריע בקידומם של כל תחומי הידע.”

אורי הדומי מ”מזור רובוטיקה” ופרופ’ יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד הרצו באירוע פתיחת תוכנית היזמות BizTEC 2019  בטכניון

מימין לשמאל: פרופ’ יואב שוהם, מר אורי הדומי, פרופ’ פרץ לביא, פרופ’ אדם שורץ וד”ר צחון בנטואיץ’

אורי הדומי שהוביל את ‘מזור רובוטיקה’ לאקזיט של 1.6 מיליארד דולר ופרופ’ יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד הרצו באירוע פתיחת תוכנית היזמות
BizTEC 2019  בטכניון.

ביום שני השבוע התקיים בטכניון אירוע פתיחת תוכנית BizTEC 2019 בהשתתפות מאות יזמים ומנטורים. האירוע התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ אדם שורץ וראש מרכז היזמות בטכניון ד”ר צחון (יצחק) בנטואיץ’. השנה, מתוך 100 צוותים שהגישו את מועמדותם לתוכנית, נבחרו 26 צוותים לשלב הגמר.

BizTEC  היא תוכנית יזמות (פרה-אקסלרציה) כלל ארצית המנוהלת על ידי מרכז היזמות החדש בטכניון. התוכנית מטפחת יזמים בתחילת דרכם המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. התוכנית הוקמה על ידי סטודנטים בטכניון בשנת 2004 והפכה לתוכנית ייחודית בנוף תוכניות היזמות הישראליות בהצלחתה ללוות מיזמים טכנולוגיים עמוקים. מאז היווסדה השתתפו בתוכנית יותר מ-400 צוותים ונולדו חברות רבות שגייסו יותר מ-400 מיליון דולר.

“הטכניון מחנך מאז ומתמיד סטודנטים מוכשרים,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “אבל כיום אנחנו יודעים כמה חשובים לסטודנטים גם הכישורים הקרויים ‘כישורים רכים’ – היכולת להציג רעיון, לתכנן בשלבים, לעבוד בשיתוף פעולה ולשכנע לגייס כסף. תוכנית BizTEC הוכיחה את עצמה ככלי רב ערך בחינוך ליזמות וביזמות עצמה, והמספרים – 50 חברות שהוקמו, 400 מיליון דולר – מדברים בעד עצמם. אני מודה לבני הזוג יהודה ודיתה ברוניצקי שהקצו את המימון הראשוני להקמת הפעילות הזאת.”

ראש מרכז היזמות בטכניון ד”ר צחון בנטואיץ’ אמר כי “מאז היווסדו דבק הטכניון בחתירה המתמדת למצוינות אמיתית ולהתמודדות עם האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים והעסקיים המורכבים ביותר. גישה זו עומדת בבסיס פעילותו של מרכז היזמות החדש של הטכניון, שחותר להכשרת המהנדסים והמדענים שיהוו את שדרת המנהיגות הבאה לחדשנות טכנולוגית בישראל.”

במרכז האירוע עמדו שתי הרצאות בסגנון TED. את ההרצאה הראשונה העביר אורי הדומי, שהוביל את חברת מזור רובוטיקה לאקזיט של 1.6 מיליארד דולר. מזור רובוטיקה, המבוססת על פיתוח של פרופ’ משה שוהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, החלה את דרכה בחממת הטכניון. ב-2003 הזמין פרופ’ שוהם את הדומי לנהל את החברה – וכל השאר היסטוריה.

“מה שצריך לעניין אתכם כיזמים הוא התהליך הלימודי שעברנו לאורך הדרך, ובעיקר מה שלא עשינו נכון,” אמר הדומי. “את האתגר של מזור לקחתי על עצמי לא משום שהייתי משוכנע שהטכנולוגיה היא פורצת דרך ובהכרח מתאימה לייעוד, אלא בעיקר משום שהתאהבתי באנשים, בבגרות, בצניעות ובמקצועיות. השתכנעתי שעם צוות כזה נצליח לעשות דברים טובים ולממש את החזון של הקמת

תעשייה רפואית בישראל. רציתי לעסוק בעולם הרפואי וידענו שהטכנולוגיה שלנו טובה, אבל לקח זמן לגבש את האסטרטגיה העסקית שהבשילה לאורך השנים.

“יש שני דברים שלמדתי בדרך והייתי רוצה להעביר לכם: הראשון, לעולם אל תצאו עם מוצרים לא בשלים לשוק העיקרי שאליו אתם מכוונים, כי זאת תהיה פגיעה אנושה במוניטין של החברה שלכם ועלויות השיקום יהיו גדולות בהרבה ממה שאתם עשויים להרוויח מחשיפה מוקדמת. השני, תמיד תשאירו בצד כסף שיאפשר לכם לצאת ממשברים לאורך הדרך, כי יהיו הרבה כאלו. והכי חשוב: תקפידו להקיף את עצמכם באנשים נעימים וכנים, שכיף לעבוד איתם והם חולקים את התשוקה שלכם לעשייה”.

את ההרצאה השנייה העביר היזם הסדרתי בוגר הטכניון פרופ’ יואב שוהם, מהמדענים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. פרופ’ שוהם השלים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ב-1982, ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל בארה”ב והמשיך למסלול קידום בסטנפורד. הוא הקים שש חברות סטארט-אפ ועד כה עשה חמישה אקזיטים. הסטארט-אפ החדש שהקים נקרא AI21 ובין משקיעיו נמנים פרופ’ אמנון שעשוע וקרן פיטנגו.

“הטכניון לימד אותי ללמוד דברים קשים ומשעממים,” אמר פרופ’ שוהם, “אבל כולם שימשו אותי בהמשך הדרך. במהלך המסלול היזמי שעשיתי למדתי רבות על הקשר שבין האקדמיה לתעשייה, וכיום ברור לי שהמחקר אינו נחלתה הבלעדית של האקדמיה, ממש כפי שהיישום אינו רק נחלת התעשייה. החוכמה היא לדעת לרתום לטובת החברה שלכם את הטוב ביותר משני העולמות. אני מציע לצוותים המתחילים את תחרות BizTEC להבין במה הם מאוד טובים ולבנות על היתרון היחסי שלהם. תמיד אהבתי לעבוד עם אנשים חכמים ונחמדים ודאגתי לגייס לחברות שהקמתי רק אנשים כאלו. תדאגו כי בחברות שתקימו יהיו רק אנשים טובים שתוכלו לסמוך עליהם ולרוץ איתם קדימה. זהו צעד ראשון אך הכרחי בכיוון הנכון להצלחה.”

הצוותים שהחלו את תחרות ביזטק 2019

בוגר הטכניון ישראל דוד קיבל השבוע פרס בינלאומי יוקרתי על מפעל חיים. הפרס ניתן לו על תרומה יוצאת דופן בתכנון בניינים גבוהים ברחבי העולם

ישראל דוד בכנס שבו הוענק לו הפרס

ישראל דוד, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, קיבל השבוע פרס בינלאומי יוקרתי על מפעל חיים בגין תרומה יוצאת דופן בתכנון בניינים גבוהים ברחבי העולם. את הפרס העניקה לו CTBUH – המועצה העולמית לבניינים גבוהים וסביבה אורבנית, הפועלת במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו.

המועצה הוקמה לפני 50 שנה וחברים בה כמיליון מומחים וכ-4,000 חברות מכל העולם. מאז הקמתה פועלת המועצה לקידום שיתוף הידע בכנסים חצי-שנתיים בכל העולם, ליצירת מאגר מידע שיתופי ברשת, לגיבוש קבוצות עבודה, להפקת מדריכים לתכנון מבנים רבי קומות באספקטים שונים ולאיתור מקורות מימון למחקרים בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מבנים רבי קומות. לפני 15 שנה החלה המועצה להעניק פרסים על מפעל חיים לתרומה יוצאת דופן בתחום זה. בכל שנה ניתן הפרס לאדם אחד, ורוב הזוכים ניתנים למהנדסים אמריקאים. השנה, לראשונה, יוענק הפרס למהנדס ישראל.

ישראל דוד עלה מרומניה בגיל 9. השנה הייתה 1964 ומשפחת דוד הגיעה באונייה לחיפה “עם ארגז של 70 קילו ובו כל הדברים שהורשינו להוציא מרומניה, בעיקר בגדים וכלי מטבח,” לדבריו. מחיפה נשלחה המשפחה לקטמונים בירושלים, ממש על גבול העיר החצויה שמעברו שטח ירדני. משם הם עברו לפתח תקווה. “ברומניה אבא היה מנהל אתר בנייה ואני, כילד, עזרתי לו לספור את המזומן למשכורות השבועיות לעובדים.” בהשראת החשיפה לעולם הבנייה ובעידוד אביו, משה דוד ז”ל, הוא נרשם בתיכון למגמת אדריכלות באורט טכניקום גבעתיים, למד שם 6 שנים וסיים כהנדסאי אדריכלות.

בתום שירותו הצבאי בחיל המודיעין התלבט דוד איך להמשיך את דרכו בעולם הבנייה. “הסתכלתי בדפי זהב וראיתי שאדריכלים יש המון, ורובם שייכים לאותן 10 משפחות ששלטו בתחום האדריכלות בזמן ההוא. מהנדסי קונסטרוקציה, לעומת זאת, לא היו הרבה. מאחר שאהבתי את שיעורי ההנדסה במסלול האדריכלות והצטיינתי בהם החלטתי להיפרד מחלום האדריכלות של אבי ז”ל וללמוד בטכניון הנדסה אזרחית וסביבתית.”
את התואר הראשון הוא סיים בהצטיינות יתרה – ממוצע 96 במסלול קונסטרוקציה – וגם זכה במהלכו בפרס הצטיינות מקרן וולף ובפרס טוביה נצר ז”ל. גם את התואר השני בקונסטרוקציות סיים בהצטיינות יתרה – ממוצע 97 – ותוך כדי לימודיו החל לעבוד במשרדו של ד”ר אדריאן סקרלט ז”ל, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית. אחרי שלוש שנים עזב למשרדו של ש.בן אברהם ז”ל.

בשנת 1990 פתח עם אשתו יעל, גם היא בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, את משרד דוד מהנדסים בע”מ, שאותו הם מנהלים ביחד כבר 28 שנה. “אני מתמקד בהנדסה ובפיתוח עסקי ויעל באדמיניסטרציה ופיתוח פיזי ואסטרטגי של המשרד. כיום עובדים במשרד יותר מ-100 מהנדסים, רבים מהם בוגרי הטכניון. המשרד כבר תכנן כ-3,000 פרויקטים ב-24 מדינות. בישראל תכנן המשרד בניינים בולטים ומוכרים ובהם מגדל המגדל הגבוה בישראל – מגדל עזריאלי שרונה המפותל; השיאן הקודם, מגדל משה אביב ברמת גן; ועוד כ-50 מגדלים בשלבים שונים של יזום ובנייה.”

בנוסף לעבודתו במשרד הפרטי ממלא דוד תפקידים ציבוריים רבים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל כממלא מקום יושב ראש וראש תא קונסטרוקציה, בלשכת המהנדסים והאדריכלים כיושב ראש מועצת המומחים והבוררים, כנציג הלשכה במועצת הנדסה ואדריכלות במשרד העבודה וחבר הנהלה, במכון התקנים כיושב ראש ועדת התקינה המרכזית של הדירקטוריון וחבר הדירקטוריון. כיום, בעקבות פטירתו בטרם עת של יו”ר המכון אורי דורי ז”ל, משמש דוד ממלא מקום יו”ר המכון.

בשנת 2009 הוא הצטרף ל-CTBUH, התמנה לנציג המועצה בישראל והוביל את הקמת הסניף הישראלי שלה.
הפרס מטעם CTBUH הוענק לו ב-9 באפריל 2019 בכנס שהתקיים בשנזן שבסין בסימן 50 שנה לייסוד המועצה ו-50 השנים הבאות.

יותם פסן זכה בדירוג הכללי בתוצאה של 17:20 דקות. בקטגוריית הנשים זכתה זו השנה השלישית ברציפות כרואן חלבי, סטודנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית

כאלף סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים השתתפו במרוץ הטכניון החמישי שהתקיים היום (ד’) בקמפוס הטכניון. המרוץ, שאורכו 5 קילומטרים, נערך על ידי הנהלת הטכניון ואס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר אס”ט אמיר דוד ניסן כהן, שאמר כי “הטכניון הוא המוסד האקדמי היחיד בארץ שמארגן בכל שנה אירוע בסדר גודל כזה.”

“קבוצות הטכניון מובילות באליפויות הספורט לסטודנטים,” אמר בוריס בייטמן, מנכ”ל אס”א טכניון. “המרוץ היה אירוע השיא בסדרת אירועי TECHNION CHALLENGE 2019, שמטרתם תחרות ספורטיבית בין הפקולטות בטכניון.”

בדירוג הכללי זכה יותם פסן בתוצאה של 17:20 דקות ובדירוג הנשים הכללי זכתה כרואן חלבי בתוצאה 19:23 דקות. חלבי, תושבת דלית אל כרמל, עומדת לסיים תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וזו השנה השלישית ברציפות שהיא זוכה במקום הראשון במרוץ. בחודש פברואר היא הייתה לאלופת ישראל בריצת 10,000 מטרים. ועדיין, לדבריה, “כל מירוץ בטכניון, ובוודאי הזכייה, עדיין מרגשים אותי.”

הדס דבשי, מרצה לגאומטריה במכינת הטכניון, זכתה בקטגוריית נשים בגיל 60-51. זו הפעם החמישית שהיא זוכה במקום הראשון במרוץ, ולדבריה “אני רצה בדרך כלל מרחקים ארוכים, כולל מרתון, אבל מירוץ הטכניון הוא בהחלט מאמץ לא קל.”
ג’נט קובליו מהיחידה לפיתוח משאבים בטכניון זכתה בקטגוריית נשים בגיל 61+. לדבריה, “השתתפתי בכל מרוצי הטכניון אבל זאת הפעם הראשונה שאני זוכה במקום הראשון בקטגוריה שלי. זה מרוץ מאתגר עם עליה מאוד קשה, והצלחתי רק בזכות ארבעה חודשים של אימון אינטנסיבי.”

לקישור לתוצאות המרוץ לחצו כאן

יום עיון על בחירות אלקטרוניות התקיים בטכניון. הדוברים דיברו על החשיבות שבאבטחת הבחירות כתנאי לשימור אמון הציבור בתהליך

פרופ’ אלי ביהם. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

יום עיון בנושא בחירות אלקטרוניות – e-lections התקיים בתחילת השבוע בטכניון. הדוברים ביום העיון הציגו היבטים הקשורים לבחירות אלקטרוניות ולהשפעת עולם הסייבר על הבחירות, לרבות ההשפעה על הבחירות בישראל. את האירוע הובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יאוורה פרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ’ אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה וד”ר יוסי אורן מאוניברסיטת בן גוריון.

“הכנס עוסק בכל התחומים הקשורים לבחירות ממוחשבות,” אמר פרופ’ ביהם. “כיום הכל אלקטרוני – מסחר אלקטרוני, דואר אלקטרוני ובנקאות אלקטרונית, שום מערכת אינה חסינה מזיופים – לא מערכות הצבעה בפתקי נייר ולא מערכות אלקטרוניות. יום העיון נועד לבחון אפשרויות בטוחות יחסית של הצבעה ולהזהיר מפני פרצות מסוכנות שיכולות להיות מנוצלות על ידי הממשלה או בעלי עניין.”

“בדמוקרטיה ליברלית אנחנו נוהגים להניח שיותר קולות פירושם יותר כוח,” אמר פרופ’ אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה. “לכן עלינו להיזהר מבעלי עניין מושחתים שינסו להגדיל את מספר הקולות שלהם ו/או להקטין את מספר הקולות של היריב. ‘אתה ניצחת בבחירות, אני זכיתי בספירה,’ אמר אנסטסיו סומוזה. כשרוצים לחבל בבחירות, יש המון דרכים לכך: לקשקש על הפתקים, לרוקן את הקלפי מפתקים ‘לא רצויים’, לגרום לספירה לא נכונה בשלבים שונים, וכמובן ‘לטפל’ במערכות המחשוב. בעתיד הכל יעבור למערכות ממוחשבות, ועלינו להבין שגם בעתיד הזה יהיו המון נקודות כשל פוטנציאליות. ההגנה בבחירות אלקטרוניות תהיה אפילו יותר מסובכת כי שם כל השרשרת אלקטרונית, כלומר חשופה למתקפה.”

“בחירות הן מרכיב חשוב ומרכזי בדמוקרטיה, ופגיעה בהן היא פגיעה בדמוקרטיה,” אמר ד”ר יוסי אורן מאוניברסיטת בן גוריון. “לכן עלינו לשקול, בדיון על בחירות מקוונות, את המתווה הגרוע ביותר, כלומר לקיים דיון מכוון מתקפה (attack-centric talk). עלינו לקחת בחשבון מי השחקנים במגרש, מה יכולותיהם ומה שאיפותיהם. עלינו לזכור שהם רוצים לתמרן מצביעים, לתמרן הצבעות, לתמרן ספירה. אין תהליך שאינו חשוף למניפולציות, ודווקא חשאיותן של הבחירות יוצרת הרבה נקודות אפשריות למתקפה ולהשפעה. בסופו של דבר, הסכנה היא אובדן האמון הציבורי בתהליך הבחירות.”

ד”ר איבו קוביאס. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

סא”ל (מיל’) איל פינקו, יועץ לרשות הסייבר הלאומית, אמר כי “אנשים שואלים אותי מה הקשר בין בחירות לסייבר, הרי ההצבעה בישראל מבוצעת במעטפות ובפתקים. הקשר הוא שחלק גדול מבוצע במערכות ממוחשבות. שלב גיוס האנשים לעבודה בבחירות, למשל, הוא צוואר בקבוק שבו אפשר להכניס למערכת בעלי עניין שעלולים להטות את התוצאות. מה המוטיבציה של התוקפים? יש הרבה מניעים: בצע כסף, פגיעה ‘בשביל הספורט’, יצירת אנרכיה, הכנסת השפעות זרות, פגיעה באמון הציבור בתהליך. בסופו של דבר אסור לנו להיכנס לפאניקה אבל עלינו לנקוט את כל הצעדים שימנעו הטיה ופגיעה בתהליך.”

פרופ’ דייגו ארנהה מאוניברסיטת ארהאוס בדנמרק דיבר על התפתחות הבחירות האלקטרוניות בברזיל. “בברזיל רשומים 140 מיליון בוחרים והבחירות מתקיימות פעם בשנתיים. מאז 1996 מתקיימות בברזיל בחירות אלקטרוניות חלקיות, ומאז 2000 – בחירות אלקטרוניות מלאות. יצרני המערכת טוענים ל-100% אבטחה, אבל זה מופרך. מצאנו שם בעיות אבטחה. יש פגיעוּת רבה, בעיקר מצדם של גורמים מבפנים. חשוב מאוד להמשיך לעבוד על אמינות, אבטחה ושקיפות, וזאת כדי למנוע את אובדן האמון הציבורי בתהליך הבחירות.”

ד”ר איבו קוביאס, המהנדס שאחראי על האלגוריתמים של ההצבעה, בחברת סיברנטיקה האסטונית המפתחת מערכות להצבעה דרך האינטרנט, הרצה על ההצבעה המקוונת באסטוניה. “ב-2001, בעקבות הכנסה נרחבת של תעודות זהות אלקטרוניות, עלה רעיון ההצבעה האלקטרונית ברמה הלאומית. משרד התקשורת טען שזה אפשרי, משרד המשפטים התנגד. ב-2004 החברה שלנו, סיברנטיקה, זכתה במכרז לפיתוח בחירות ממוחשבות באסטוניה. מאז ערכנו שוב ושוב הערכת סיכונים. ככל שההצבעה האלקטרונית מתרחבת, משתלם יותר לתקוף אותה, ואכן נעשו ניסיונות לעשות זאת. כיום עומדת ההצבעה האלקטרונית במדינה על 44.4% כאשר השאר מצביעים בקלפיות רגילות. מעולם לא היתה כוונה שכל כך הרבה מצביעים יצביעו אלקטרונית, וכיום שוקלים האם צריך לצמצם את ההצבעה האלקטרונית. הפרוטוקולים משתפרים, האבטחה משתפרת. ועדיין, אין דבר כזה ביטחון של 100%.”

זוהר סוסנקו תיאר את השימוש שמפלגות מבצעות בכלי פרסום דיגיטליים ליצירת מסרים מפולחים לקהלי יעד שונים, בהם קמפיין “של מי המדינה הזאת לעזאזל” של מפלגת כולנו (2015), שאיפשר למפלגה לזהות קהלי יעד לפי הנושאים הבוערים מבחינתם שעל סדר היום, והעברת מסרים בנושאים אלו בצורה מפולחת בהמשך הקמפיין. “כיום,” אמר סוסנקו, “המפלגות משתמשות בטכנולוגיות העכשוויות לגיוס בוחרים. אלה שיטות שאינן פועלות ב-100% אבל הן מאוד יעילות. בסופו של דבר כלי הפרסום הטכנולוגייים בהם משתמשים כדי למכור פוליטיקה לא שונים מכלי הפרסום בהם משתמשים למכור קוטג'”.

בסוף יום העיון התקיים פאנל בהנחיית פרופ’ דונקלמן בנושא “עתיד הבחירות בעידן האלקטרוני”. בפאנל השתתפו ד”ר איבו קוביאס, פרופ’ דייגו ארנהה, יורם אורן, איל פינקו וזוהר סוסנקו. הפאנל דן ביתרונות ובחסרונות במעבר לבחירות אלקטרוניות, תוך התייחסות לרקעים התרבותיים והפוליטיים השונים במדינות שעברו (או שוקלות מעבר) לבחירות שכאלה. הדיון הער בהשתתפות הקהל התנקז לכמה המלצות ותובנות חשובות: מכך שמהרגע שעוברים לבחירות אלקטרוניות קשה עד בלתי אפשרי לחזור אחורה, ולכן יש לקחת בחשבון את מורכבות הבעיה, הצורך בהחזקת שתי מערכות פועלות (אלקטרונית ולא-אלקטרונית) עד ההבשלה של הטכנולוגיה המותאמת למדינה, וכמובן היתרונות האבטחתיים הגלומים בבחירות לא מקוונות.

פרופ’ דייגו ארנהה. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חברי הפאנל. מימין לשמאל: פרופ’ דייגו ארנהה, ד”ר איבו קוביאס, ד”ר יורם אורן ופרופ’ אור דונקלמן. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

לן בלווטניק עם חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019: ד”ר ארז ברג (מכון ויצמן), ד”ר מיכל ריבלין (מכון ויצמן) וד”ר מורן ברקוביץ’ מהטכניון. קרדיט צילום: ערן בארי.

בערב גאלה חגיגי שהתקיים אתמול במוזיאון ישראל בירושלים הוענקו פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019. באירוע השתתפו בכירי האקדמיה והמשק בישראל, חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל וראשי האקדמיה האמריקאית למדעים.

הפרס הוענק לשלושה חוקרים צעירים מצטיינים:  ד”ר מורן ברקוביץ’, פרופ’-חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, וד”ר מיכל ריבלין וד”ר ארז ברג ממכון ויצמן למדע. כל אחד מהזוכים יקבל מענק בסך 100 אלף דולר – מהפרסים הגדולים ביותר בעולם המוענקים לחוקרים בתחילת דרכם.

היוזמה, שבראשה עומדת קרן משפחת בלווטניק, היא פרי שיתוף פעולה של האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זו השנה השנייה שבה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.

ד”ר מורן ברקוביץ’ (36), פרופ’-חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, קיבל את הפרס בתחום הכימיה. ד”ר ברקוביץ’ זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיזיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.  למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים שאינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמה, ד”ר ברקוביץ’ וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב המאיצות באופן משמעותי טכניקות מסורתיות של ניתוח מולקולרי ומשפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים,  החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-ממדית בממדים זעירים.

“פרסים מהסוג הזה חשובים מאוד למדענים צעירים,” אמר ד”ר ברקוביץ לאחר קבלת הפרס. “פרסים אלה נותנים לנו את התמיכה ואת החיזוק לכך שהמחקר שלנו הוא בכיוון הנכון, שהוא באמת פורץ גבולות. כך הם נותנים למדענים צעירים יעד לשאוף אליו.”

מימין לשמאל : ד”ר ארז ברג, ד”ר מיכל ריבלין וד”ר מורן ברקוביץ’. קרדיט צילום: ערן בארי.

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים ואת הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש בכספי הפרס היוקרתי.

השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית שבחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.

חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים של בלווטניק, המונה מעל ל-250 חברים. הם יזכו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק המתקיים בכל קיץ בניו יורק, ואליו מגיעים החוקרים כדי ליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים ולשתף רעיונות חדשים.

במקום הראשון וב-50 אלף שקל זכתה קבוצת PneuMonitor, שפיתחה מערכת לניטור מצב מסכן חיים בשדה הקרב

חברי קבוצת PneuMonitor שזכו במקום הראשון עם השופטים בתחרות

PneuMonitor היא הקבוצה הזוכה בפרס הראשון – 50 אלף שקל – באירוע t-hack – האקתון הסטודנטים הגדול ביותר בישראל, שנערך בטכניון בשבוע שעבר. ארבעת חברי הקבוצה: נוי מרק, ענת ליובים חיימוב, רפי ג’רסי וערן שאשא פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מצב רפואי מסוכן המכונה “חזה אוויר”.

באירוע t-hack השתתפו יותר מ-600 סטודנטים מרחבי הארץ, ב-150 קבוצות, שזכו בפרסים מצטברים בשווי כולל של 100,000 שקלים. לשלב הגמר שחתם את ההאקתון הגיעו 10 קבוצות עם רעיונות מצטיינים שהציגו את הפרויקטים שלהן מול פאנל השופטים שכלל את פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ד”ר אירית עידן סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל, דב מורן – יזם סדרתי, משקיע וממציא הדיסק-און-קי ואדן שוחט – משקיע הון סיכון, שותף-מנהל בקרן אלף (Aleph) וממייסדי face.com, החברה המובילה בעולם בזיהוי פנים ברשתות חברתיות.

t-hack התקיים ביוזמת אגודת הסטודנטים בטכניון ומרכז היזמות החדש בטכניון, והוא התמקד בשלושה תחומים: מערכות אוטונומיות, ערים חכמות ורפואת חירום. כמנטורים לסטודנטים שימשו יזמים מובילים מהתעשייה הישראלית ומהחברות המשתתפות. האירוע התקיים במימון הטכניון ובתמיכת החברות אינטל, פייסבוק, נובל אנרג’י, וחברות טכנולוגיה נוספות.

חברי קבוצת ICPupil שזכו במקום השני עם השופטים בתחרות

פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון אמר בפתיחת ההאקתון כי “האירוע נולד מתוך הבנה שיזמות היא תפיסת עולם ותפיסת חיים, ושעל הטכניון לספק חינוך יזמי לסטודנטים הלומדים בו.” פרופ’ שורץ הוא יו”ר t-hub – מרכז היזמות והחדשנות בטכניון, שזכה לאחרונה במענק של 10 מיליון שקלים מטעם המועצה להשכלה גבוהה. לדבריו, “אנו מחויבים להעניק לכל הסטודנטים המעוניינים בכך כלים לפתרון אתגרים הנדסיים, טכנולוגים ומדעיים במהלך הקריירה המקצועית, בין אם יעבדו בחברות הזנק, בחברות תעשייתיות אזרחיות או ביטחוניות, בחברות לתועלת הציבור או באקדמיה.”

אמיר דוד ניסן כהן, יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), אמר למשתתפים “תוך 30 שעות בלבד תידרשו לפתור בעיות קשות באופן יצירתי באחד משלושה תחומים: ערים חכמות, תחבורה אוטונומית ורפואת חירום. אנחנו מצפים לפתרונות מעניינים לבעיות מעניינות, ואתם תישפטו על פי המדדים של מקוריות, יצירתיות, ישימות עסקית והצגה בפני משקיעים.”

את ההרצאה המרכזית באירוע “איך להרוג חדשנות?” נשא בוגר הטכניון מולי אדן, בעבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית. בשנת 2012 נבחר אדן על ידי  המגזין  פורבס לאחד מעשרת המוחות המבריקים בעולם בתחום הטכנולוגיה. בהרצאתו אמר אדן כי “המהפכה הטכנולוגית אינה נשארת רק בעולם הטכנולוגי אלא מחלחלת לכל תחומי החיים; האביב הערבי, עליית טראמפ, ההצלחה וההתרסקות של דעא”ש – כל אלה הושפעו באופן מהותי מהטכנולוגיה – ובעולם המטורף הזה, החיים שלנו כמהנדסים פחות נוחים ונעימים. מי שאינו רץ מספיק מהר מפסיק להיות רלוונטי. אנחנו חייבים להיות חדשניים, כלומר לנסות את הבלתי ידוע, לקרוא תיגר על הסטטוס קוו. הפחד משינוי, ההצלחה, היעדר התחרות והאמירה ‘זה עובד טוב אז אין מה לתקן’ הם הדברים שהורגים חדשנות.”

חברי קבוצת Cyclmate שזכו במקום השלישי עם השופטים בתחרות

הסטודנטים בקבוצה הזוכה, PneuMonitor, משרתים כולם בחיל הרפואה. נוי מרק וענת ליובים חיימוב הן בוגרות הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ומרק לומדת כיום לתואר שני בפקולטה בהנחיית פרופ’ דן אדם. ערן שאשא הוא סטודנט בחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ורפי ג’רסי הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת אריאל ובוגר תואר שני במנהל מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון.

הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מהיר של פנאומטורקס – חזה אוויר. מצב זה הוא הגורם השני בשכיחותו למוות בר מניעה בשדה הקרב. במצב רפואי זה חודר אוויר לפלוארה – הקרום הדו-שכבתי המקיף את הריאה – ופוגע בהתרחבות התקינה של הריאה ובהעברת החמצן לדם. מצב זה עלול להוביל לחסימת קנה הנשימה ולבעיות לב, ואבחון מוקדם שלו עשוי להציל חיים.

הבעיה היא שפנאומטורקס אינו מתבטא בסימנים חיצוניים, בעיקר לא בשלבים הראשונים, ולכן קשה לאתרו באמצעים ידניים.  ההתקן שפיתח הצוות מבוסס על ניתוח אוטומטי של קולות הנשימה של המטופל, תוך סינון של קולות רקע. הקולות מתקבלים מסטטוסקופ פשוט ומנותחים על ידי האלגוריתם שפיתח הצוות. התוצאה: כלי קטן, קל ואוטומטי לזיהוי אובייקטיבי מיידי של פנאומטורקס. הכוונה היא שמכשיר זה ישמש את החובשים בשטח.

במקום השני וב-15,000 שקל זכו חברי ICPupil שפיתחו מערכת לניטור לא פולשני של הסטטוס הנוירולוגי של המטופל ולהתרעה על מצבים מסוכנים. בעזרת עיבוד תמונה ואלגוריתמיקה מפיקים חברי הצוות ציון נוירולוגי המלווה את המטופל תוך כדי הפינוי, השהות במיון, ואף בביתו. הציון מקנה למטפל מידע קריטי אודות מצבו של המטופל בזמן אמת.

כל חברי הצוות הם סטודנטים בטכניון. רועי פרנצוס הוא דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב, יהודה וקסלר ויונתן פרט עומדים לסיים תואר ראשון כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית, ושני גלטשטיין ומיכל לנדסברג סיימו את אותו תואר ראשון כפול וכיום הן סטודנטיות לתואר שלישי במסגרת תכנית ה-MD/PhD של הטכניון.

במקום השלישי וב-10,000 שקל זכו חברי Cyclmate שפיתחו מערכת אלקטרונית חכמה שנועדה למנוע מילדים ומנערים לרכוב על אופניים ללא קסדה. חברי הצוות הם כריסטאן שקור, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון; ניר אלטמן, מייסד הסטארטאפ Cyberty AB לאבטחת מידע; טל שחנובסקי, סטודנט בתוכנית אתגר וחוקר במעבדת rbd באוניברסיטת חיפה; בני ריין עתודאי בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב; וג’ורג’ קסייב, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה.

תמונה מהאירוע

תמונה מהאירוע

אמיר דוד ניסן כהן יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט)

פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון

בתחרות הרובוטיקה FIRST  ישראל זכו קבוצות ממודיעין, מאבן יהודה ומהוד השרון

שלוש הקבוצות ושתי קבוצות מירוחם ומיפיע יטוסו לאליפות העולם ברובוטיקה שתתקיים בדטרויט

בתחרות הרובוטיקה הגדולה בארץ, FIRST ישראל, זכו בשבוע שעבר שלוש קבוצות תלמידים: קבוצת תיכון “הדרים” מהוד השרון, “טריגון” ממודיעין ו”פאלקון” מבית הספר האמריקאי באבן יהודה. קבוצת Yteam מירוחם קיבלה ציון לשבח וזכתה בפרס היו”ר. בפרס הקבוצה החדשה המצטיינת זכתה הקבוצה מיפיע. חמש הקבוצות יטוסו בסוף החודש לאליפות הרובוטיקה העולמית שתתקיים בעיר דטרויט בארה”ב. בנוסף לפרסים, שישה תלמידים מצטיינים קיבלו במסגרת האירוע מלגות לימודים מהטכניון.

התחרות התקיימה בתל אביב בשבוע שעבר בסימן “היעד: החלל העמוק”. במסגרת התחרות התבקשו התלמידים לבנות רובוטים שיאספו כדורים ויעמיסו אותם לחללית תוך התגברות על אתגרים טכניים מורכבים. בניית הרובוטים בוצעה בשישה שבועות אינטנסיביים של תכנון, שרטוט, בנייה ותכנות. בשלושת ימי התחרות התחרו בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב עשרות קבוצות FIRST מבתי ספר תיכוניים מכל הארץ.

FIRST  הוא ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח שנוסד בשנת 1989 בארה”ב על ידי ממציא הסגוויי דין קיימן (Dean Kamen) , יזם וחסיד בלתי נלאה של מדע וטכנולוגיה המחזיק ביותר מ-440 פטנטים בארה”ב ובארצות אחרות. יו”ר הארגון העולמי הוא נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. הארגון נוסד במטרה להעניק השראה לצעירים, לפתח בהם מוטיבציה וסקרנות ולעודד אותם לערכים, להנדסה, למדע ולטכנולוגיה. FIRST הוא קיצור של For Inspiration and Recognition of Science and Technology  ובעברית: “למען השראה והכרה במדע ובטכנולוגיה“.

ארגון FIRST ישראל נוסד לפני 15 שנה על ידי מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במיל’ אביהו בן-נון, בשיתוף עם הטכניון. בן-נון, המשמש יו”ר FIRST ישראל, סיפר כי ב-2005 נפגש עם דין קיימן וקיבל הצעה לפתוח את FIRST בישראל. הוא דיבר עם ידידו בני קדר והם החליטו מיד ללכת על זה. “עוד לא הבנו כמה עבודה זה דורש,” אומר קדר, “אבל אני שמח שלא הבנו כי אולי היינו מוותרים על זה. וידענו שהשותף הטבעי הוא הטכניון. מאז גדלה התוכנית במהירות, והיעד שלנו הוא 20 אלף תלמידים בשנת 2020.”

פרופ’ אמריטוס מנחם כפתורי מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון הביא את הפרויקט לטכניון בעזרת אייל הרשקו, שגויס למטרה זאת במקביל להבאתו על ידי אביהו בן-נון בעזרת תרומה של Josh Weston. שתי הקבוצות התאחדו לשיתוף פעולה פורה. פרופ’ כפתורי מסביר כי “יש כאן נכס חשוב מאוד למדינת ישראל, והניצחון כמובן אינו הדבר החשוב ביותר. אנחנו מחנכים כאן לעבודה בקבוצות, לשיתוף פעולה, לחשיבה יצירתית – הכל מתוך תפיסה של coopertition, כלומר תחרות מתוך שיתוף.”

פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, המוביל את התחרות מטעם הטכניון, אמר כי “התפיסה שלנו היא שכולם חייבים לעזור לאחרים – התחרות בנויה כך שמי שהתחרה בך כרגע יהיה השותף שלך בסבב הבא, ולהיפך. התחרות בנויה על 1,500 מתנדבים ורק 8 עובדים בשכר. תוך שישה שבועות מגיעות כל הקבוצות ליצירת מתקן שעומד במשימות מורכבות מאוד. זה תהליך שמעורבים בו כ-12,000 תלמידים ביותר מ-200 רשויות מכל הקשת החברתית והגיאוגרפית.”

שירה ליניק, תלמידת י”ב בתיכון הכפר הירוק, סיפרה שפרויקט FIRST נכנס חזק מאוד בכמה רשויות, ו”במקומות מסוימים זה פשוט כמו הצופים – המון ילדים הולכים לזה כי זה כיף ומעניין ופותח אופקים חדשים. בדימונה, לדוגמה, יש כבר יותר מ-100 קבוצות.” לדבריה, “אצלנו בכפר הירוק הפרויקט קידם מאוד את התחום הטכנולוגי, וכיום לומדים כ-250 תלמידים את התחומים הטכנולוגיים. לסדנת הרובוטיקה שלנו אנחנו קוראים ‘הבונקר’ ועבורנו זה בית שבו אנחנו נמצאים לפעמים עד חצות בתקופת ההכנה לתחרות.”

התלמידים בקבוצת Yteam ירוחם, לדוגמה, מפעילים עשרות קבוצות FIRST בעיר ירוחם ובפזורה הבדואית ועוסקים בהתאמת בימבות לילדים בעלי מוגבלויות, בפיתוח אפליקציית ניקיון יישובית ובבניית רכב רובוטי לסימולציות מאדים במכתש.

כיום מתנדבים בפרויקט מבוגרים רבים שהכירו את הפרויקט כילדים – הם המשיכו כנערים, התנדבו בחופשותיהם מהצבא וכיום באים לסייע ולשפוט בתחרויות. לבוגרי התוכנית יש סיפורים רבים על ילדים ביישנים שהתחרות הכניסה בהם ביטחון והם מסוגלים כיום להציג את הפרויקטים שלהם. דן ותמי בליברג מהיישוב הקהילתי רקפת מגיעים בכל שנה לתחרות מאז שבתם גל הייתה תלמידת תיכון. כיום גל מתנדבת בפרויקט, אחותה הצעירה מתחרה כאן וההורים מתנדבים כמנטורים וכשופטים. “נשאבנו לתוכנית בלי להבין שאין כאן נקודת יציאה. מי שמתחיל כאן לא יכול לעזוב,” אומרת תמי.

קרדיט: באדיבות אוריאן לייטרסדורף

התערוכה “נופי מעבדה” ליוותה את הוועידה לכל אורכה, ושלושה בוגרים מצליחים של הטכניון הציגו את דרכם מלימודים לקריירה

ועידת איפא”ק, שהתקיימה בשבוע שעבר בוושינגטון, הקדישה תשומת לב רבה לטכניון כשאירחה במסגרת הוועידה את  תערוכת “נופי מעבדה” והרצאות של שלושה בוגרים שהציגו את דרכם מהטכניון לקריירה מקצועית בתחומם.

הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור, המוכר יותר בראשי התיבות שלו, איפא”ק (AIPAC),  הוא ארגון השדולה הפרו-ישראלי המוביל בארה”ב ונחשב לאחת השדולות החזקות ורבות ההשפעה בקונגרס האמריקאי. בכל שנה מקיים הארגון את הועידה השנתית שלו בוושינגטון והשנה התכנסה הוועידה תחת הכותרת “Connected for Good”. בסיועה של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית (ATS), נחשפו קרוב ל-20,000 באי הוועידה אל הטכניון באופן חסר תקדים.

בחלל התצוגה הוצגה לכל אורך הוועידה התערוכה “נופי מעבדה” (LABSCAPES). “נופי מעבדה”, שהוצגה לראשונה לפני כחמש שנים בגלריית הספרייה המרכזית ע”ש אלישר בטכניון, מציגה שורה של תמונות מיקרוסקופ שהופקו במעבדותיהם של עשרות חוקרים בטכניון. בתמונות מוצגים גבישים, חיידקים, תאי אדם וישויות זעירות אחרות, כפי שאפשר לראות בקישור הבא, ממנו אפשר גם להוריד את התמונות ללא תשלום. לדברי אוצרת התערוכה ענת הר-גיל, “התערוכה מספקת הצצה נדירה אל עולם שלם המסתתר במעבדות המחקר בטכניון.” הר-גיל, האוצרת הקבועה של התערוכות בגלריית הספרייה, היא עובדת ותיקה באגף למחשוב ומערכות מידע בטכניון.

שלושת הבוגרים של הטכניון שהרצו במסגרת הוועידה עוררו אף הם עניין רב:

אורלי רפפורט, בוגרת הפקולטה לביולוגיה, הציגה באירוע את חברת הסטארטאפ שהקימה,  myFavorEats. רפפורט, מייסדת החברה והמנכ”לית, הסבירה כי החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחקות את החשיבה האינטואיטיבית של שפים ואת חוכמת התזונאים ומפיקה מתכונים אישיים המותאמים לצרכיו התזונתיים של המשתמש ולהעדפותיו. החברה פועלת במסגרת מאיץ הסטרטאפים של הטכניון, “DRIVE”.

גלעד חזקיהו, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ומנכ”ל שותף בחברת Singer Instruments and Control, הדגים כיצד חדשנות שמקורה בפיתוחים עבור מערכת הביטחון הישראלית לא רק מגנה על מדינת ישראל אלא משמשת גם לפיתוח יישומים רפואיים לתועלת האנושות.

בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל אליעד פרץ סיפר על עבודתו כחוקר מוביל למשימות חדשות במרכז המחקר של נאסא ע”ש גודארד (NASA Goddard Space Flight Center). בתפקיד זה מוביל פרץ את פיתוחם של חומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות שיאפשרו ליצור גלאים משוכללים שישמשו בחקר החלל.