Yearly Archives: 2019

מערכת ניווט עבור לקויי ראייה, מערכת למניעת נהיגה בשכרות ואפליקציה חברתית לשיתוף במטלות

חברי צוות הפרויקט עין ביונית

במסגרת יריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הוצגו 43 פרויקטים שביצעו סטודנטים לתואר ראשון בתחומי האינטרנט של הדברים (IoT), אפליקציות לאנדרואיד, כופרה ותקשורת מחשבים.

הסטודנטים במעבדה לתוכנה ומערכות (SSDL) בהובלת איתי דברן הציגו מגוון רחב של פרויקטים ובהם מערכת ניווט עבור לקויי ראייה, חיישנים לקרב קארטה, מערכת לחיפוש מתכונים על סמך מצרכים קיימים, יומן למורה לנהיגה, כפפה חכמה למשחק מירוץ אופנועים ואפליקציה משפחתית לניהול מטלות הבית.

הפרויקטים בוצעו בשיתוף עם אנשי מיקרוסופט מו”פ, שסייעו לסטודנטים בשימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם. את הסטודנטים הנחו המתרגלים בוריס ואן סוסין, לינה מדלג’, רון בלטר ואופיר אלכסיי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון וניר לוי מחברת מיקרוסופט.

אורחי הכבוד ביריד היו ג’ניפר ריצינגר, מנהלת תוכניות האקדמיה לענן ולמפתחים וג’סטין גארט, מנהל סביבה אקדמית לענן במיקרוסופט העולמית. השניים, שביקרו במרכז הפיתוח בארץ, אמרו: “התרשמנו עמוקות מההסברים של הסטודנטים על הפרויקטים שלהם ב-IoT, בפיתוח תוכנה ובאבטחת מערכות תוכנה, כמו גם מהאנרגיה, היצירתיות והרוח היזמית. ברבים מהפרויקטים שולבו שירותים המבוססים על פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, Azure, ואנחנו גאים להיות שותפים
בפעילות זו.”

פרויקטים נבחרים שהוצגו: 

• מערכת עין ביונית נועדה להזהיר לקויי ראיה מפני מכשולים בקרבתם ולסייע להם לנווט במרחב. בצוות הפיתוח חברים הסטודנטים אביעד שיבר, שחר שלו ועודד רייצ’ס. את הרעיון לפרויקט הגה אביעד שיבר, שאמו בעלת לקות ראייה. “כלבי נחייה הם פתרון טוב ללקויי ראייה, אבל הם אינם יודעים להתמודד עם מתווה לא מוכר.” ההתקן שפיתחו הסטודנטים מסייע למשתמש לנווט באמצעות אפליקציות קוליות ורטט אשר מכוון את הצועד בבטחה.
• DriveSafe – מערכת המאפשרת למכונית חכמה לזהות נהג ששתה אלכוהול ולמנוע ממנו להניע את רכבו. המערכת שפותחה על ידי הסטודנטים רותם סמואל, אדוה ביטן ואליזבת לנגרמן תומכת בבחינת נשיפה, בחינת יציבות ובחינת מהירות התגובה של הנהג.
• Pacmino – משחק חדשני המבוסס על פק-מן (Pac-Man) – משחק המחשב הפופולרי משנות ה-80. הסטודנטים אמיר דר עמאר, סמיר מסד וחאלד מאנה בנו דגם פיזי של המשחק שבו נשלט הפק-מן מרחוק. באמצעות אפליקציה מניע השחקן את הפק-מן במרחב, בהתבסס על טכנולוגיית עיבוד תמונה. לדברי סמיר, “כילדים שיחקנו הרבה פק-מן במחשב בגרפיקה בסיסית מאוד, ועכשיו רצינו לקחת את המשחק צעד קדימה.”
• SPIN – IT – הסטודנטים טל הלפנד, נעמי גורובוי ואביב כהן פיתחו משחק מירוצים המעודד את תרבות הספורט. זוג רוכבים מתחרה ברכיבה על אופניים אמיתיות המעוגנות לרצפה בסביבה וירטואלית, מקבל משוב על המרחק שעבר, על ההתקדמות לאורך הזמן ועל שיפור הביצועים, לעידוד הספורט והכושר.
• Amigo – אפליקציה לתפעול הסמארטפון על ידי אנשים מבוגרים, באמצעות ממשק נוח ואינטואיטיבי. האפליקציה פותחה על ידי הסטודנטים מרח גומייד, מואנס מרואת ואימאן איוב. לדברי גומייד, “האפליקציה שלנו מאפשרת למשתמש לעשות דרכה את כל הפעולות – ניווט, כתיבת הודעות, גלישה וכו’ – בלי שיצטרך לחפש אפליקציות אחרות. בנינו ממשק מאוד נוח ואינטואיטיבי שלא דורש שליטה טכנולוגית רבה.”
• Jesta – אפליקציה חברתית לשיתוף פעולה בביצוע משימות חד פעמיות כגון החלפת גלגל, העברת ספה או צביעת בית. שלושת חברי הצוות – מקסים צ’יצ’רין, דניס ושבניקוב ויבגני לאונטי – ציינו כי הם “רוצים לאפשר לאנשים שזקוקים לעזרה לקבל אותה במחירים סבירים. האפליקציה מקשרת בין מי שנזקק לעזרה ואלו שבסביבתו ויכולים לעזור, ובסופו של דבר שני הצדדים מרוויחים.” הם מתכוונים להמשיך את הפיתוח ורואים בו פוטנציאל מסחרי.
• לרשימת כל הפרויקטים – לחצו כאןלסרטוני הווידאו של הפרויקטים לחצו כאן
• 

  מערכת העין הביונית המותקנת על נעל

  

  חברי צוות הפרויקט Pacmino

  

  משחק הפק-מן החי שפיתחו הסטודנטים

  

  חברי צוות הפרויקט SPIN-IT

  

  חברי צוות הפרויקט Amigo

חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון הדגימו את היתרון הדרמטי של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן

פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית

חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון הראו כי תקופת גידול ממושכת של רקמות להשתלה במעבדה מגדילה במאות אחוזים את סיכויי היקלטותן בגוף. המחקר שהתפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים PNAS נערך בהנחייתה של דיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג. את המחקר הובילה הדוקטורנטית שחר בן-שאול והשתתפו בו עמיתיה הדוקטורנטים שירה לנדאו ואורי מרדלר.

השתלת רקמות היא שיטה מקובלת לטיפול באיברים שנפגעו מטראומה או ממחלה. במרבית המקרים, הרקמה המושתלת נלקחת מתורם (allograft) או מהמטופל עצמו (autograft). השתלה שמקורה במטופל עצמו עדיפה בדרך כלל, שכן היא אינה מובילה לדחיית השתל על ידי המערכת החיסונית של המטופל. עם זאת, הפקת הרקמה מהמטופל אינה תמיד אפשרית, וכשהיא מבוצעת היא גורמת לו נזק באזור אחר בגופו.

זה הרקע להתפתחותו של תחום הנדסת הרקמות. גישה זו נועדה לספק למטופל רקמות שהונדסו במעבדה באופן מבוקר. בתהליך זה נוצרת במעבדה רקמה המיועדת להשתלה. לאחר שהיא מושתלת באיבר המטרה היא מתאחה עמו ומתקנת את הרקמה הפגועה.

תחום הנדסת הרקמות מתפתח במהירות עצומה, אולם הקהילה המדעית עדיין מתמודדת עם כמה אתגרים מורכבים שהוא מציב בפניה. אחד מהם הוא יצירתה של רשת כלי דם מסועפת ובשלה בשלב הגידול במעבדה. רשת כזו חיונית משום שבלעדיה, הרקמה המושתלת לא תקבל לאחר השתלתה את המזון והחמצן הדרושים לה.

הדוקטורנטית שחר בן-שאול

פרופ’ לבנברג היא מומחית בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות. מאז הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT היא מפתחת מערכות מקוריות לגידול רקמות ביולוגיות תלת-ממדיות המיועדות להשתלה. על הפיגומים הפולימריים התלת-ממדיים המתכלים שהיא פיתחה היא זורעת, יחד עם תאי הרקמה, תאי אנדותל ותאי תמיכה החיוניים להתפתחות כלי דם. כך היא משפרת בהתמדה את רשתות כלי הדם ברקמות המיועדות להשתלה. בסדרה של מחקרים שערכה בשנים האחרונות היא גילתה כי מתיחתה המחזורית של הרקמה במעבדה תורמת גם היא לצמיחה טובה של כלי הדם בתוכה.

במחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת PNAS נבחנה השפעתו של היבט אחר בגידול הרקמה במעבדה – בשלותה של הרקמה בשלב ההשתלה. הרקמות השונות שנבחנו כעת גדלו באותם תנאים בדיוק, מלבד משך גידולן במעבדה לפני ההשתלה; חלק מהרקמות הושתלו אחרי יממה במעבדה, חלקן אחרי שבוע וחלקן אחרי שבועיים.

התוצאות היו דרמטיות ומובהקות: הרקמות שהושתלו לאחר תקופת הזמן הממושכת ביותר –
שבועיים – נקלטו במהירות ובהצלחה עצומות בהשוואה לרקמות האחרות; החיבור הרשתי (anastomosis) בין כלי הדם של הרקמה המושתלת ושל איבר המטרה הואץ פי 6 ויותר, כלומר במאות אחוזים. פירוש הדבר שזמן היקלטותו של השתל היה מהיר הרבה יותר. יתר על כן, השתלת הרקמות הבוגרות (בנות שבועיים) צימצם משמעותית את היווצרותם של קרישי דם מסוכנים ברשתות הדם שבתוכן. שחר בן-שאול מקווה שבעקבות המחקר הנוכחי, שנערך בעכברים, יבוצעו מחקרים פרה-קליניים נוספים שיובילו ליישום מסקנות המחקר בבני אדם.

המחקר נתמך על ידי האיחוד האירופי (תוכנית FP7) ועל ידי תוכנית מרכזי המצוינות (I-CORE) של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת).

למאמר בכתב העת  PNASלחצו כאן

תמונת מיקרוסקופ: זרימת הדם (באדום) בכלי הדם המהונדסים, המתחברים לכלי הדם ברקמה הטבעית (בכחול)

לסרטון המסביר על המחקר

הפרס בסך 100 אלף דולר הוא מהפרסים הגדולים ביותר בעולם המוענקים לחוקרים בתחילת דרכם

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019.

ד”ר מורן ברקוביץ’, קרדיט צילום : The University of Texas at Austin

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש שהם מבקשים לעשות בכספי הפרס היוקרתי.

זו השנה השנייה בה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה.

השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ’ אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית אשר בחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים,  בכירי הקהילה המדעית בישראל.

ואלה זוכי פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019:

כימיה

ד”ר מורן ברקוביץ’ (36), פרופ’ חבר בפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון

ד”ר ברקוביץ’ זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיסיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.

למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים אשר אינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמא, ד”ר ברקוביץ’ וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב אשר מקצרות באופן משמעותי את הזמן של טכניקות ניתוח מולקולרי מסורתיות וכן משפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות מגוון טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים –  החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-מימדית בממדים זעירים.

מדעי החיים

ד”ר מיכל ריבלין (40), מדענית בכירה במחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע

עבודתה פורצת הדרך של ד”ר ריבלין מאירה באור חדש את ההבנה של האופן בו אנו רואים. המחקר שלה הוביל לשינוי פרדיגמה בהבנת הרשתית, חלק מהעין הרגיש לאור שבו מתחילים כל תהליכי עיבוד המידע הראייתי. עבודתה של ד”ר ריבלין גילתה שתאים ברשתית יכולים לשנות באופן דינאמי את התפקוד שלהם, ולהעביר סוגים שונים של מידע למוח בתגובה לגירויים כגון עוצמת אור או תנועה במרחב.

הממצאים שלה מאתגרים את ההנחה הרווחת שתגובות של תאים ברשתית נגזרות מהאנטומיה שלה ולכן הן קבועות ואינן ברות שינוי.

התגליות שלה מעלות שאלות יסוד לגבי האופן בו אנו רואים, ויש להן השלכות על הבנתנו את המנגנונים האחראים על חישובים עצביים במוח, הטיפול במחלות רשתית ועיוורון, ופיתוח טכנולוגיות ראייה ממוחשבת.

מדעי הפיזיקה וההנדסה

ד”ר ארז ברג (41), פרופ’ חבר במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע

ד”ר ברג ערך מחקרים תיאורטיים יצירתיים ומשפיעים כדי להשיג תובנות יקרות ערך על חומרים קוונטיים – חומרים שאת התכונות האלקטרוניות שלהם לא ניתן להבין בעזרת מושגים מספרי הלימוד בפיזיקה העכשווית.

ד”ר ברג פיתח שיטה חישובית ייחודית לחקר תופעה חשובה, הנקראת התנהגות קריטיות קוונטית במתכות, אשר נפוצה בחומרים קוונטיים רבים. לאחרונה, הוא חזה שיטה חדשה בה ניתן להעביר התקנים מוליכי-על בין מצבים טופולוגיים ולא טופולוגיים, בעלת פוטנציאל משמעותי באחסון ובשינוי של מידע קוונטי.

המחקר שלו סיפק תובנות חשובות לגבי עקרונות הפיזיקה מאחורי מגוון רחב של תופעות יוצאות דופן בחומרים קוונטיים, אשר יסייעו להאיץ את יישום החומרים הללו בדור הבא של האלקטרוניקה, בתחומי המחשוב הקוונטי, הדמיית תהודה מגנטית (MRI) והולכת-על של קווי חשמל.

“מזה למעלה מ -70 שנה, החדשנות הישראלית הובילה לתגליות פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה”, מסר לן בלווטניק, מייסד ויו”ר  Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק, “החוקרים המצוינים האלה משקפים את הפוטנציאל העצום של הדור החדש של המדענים בעיצוב העתיד.  זוהי חובתנו לתמוך בחוקרים מובילים וחדשניים כבר בתחילת דרכם, אם אנו רוצים לקדם פריצות דרך מדעיות משמעותיות שישאירו חותם”.

אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק, מסר כי “התגליות המרעישות והחדשניות הללו של החוקרים הצעירים שזוכים להוקרה, הן מעוררות השראה. מנהיגי העתיד האלה מצטרפים לשורה יוצאת דופן של בוגרים מוכשרים ומסורים של תכנית בלווטניק למדענים צעירים.  אנו מצפים בכיליון עיניים לחגוג את התגליות המהפכניות שלהם בעתיד”.

פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה כי “יחד עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, אנו שמחים לעודד מדענים בשלב המוקדם של מחקרם. אנו גאים להוקיר את המדענים יוצאי הדופן הללו ולתמוך בהם באמצעות הפרס היוקרתי הזה.  כל אחד מהם הוא עדות לכישרון מופלא, לתשוקה להרחיב את גבולות התגלית המדעית ולעתידם המזהיר כחלק מדור חדש של מדענים ישראליים חלוציים”.

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019 יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-י”ב בניסן תשע”ט, 7 באפריל 2019. חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים של בלווטניק, המונה מעל ל-250 חברים. הם יזכו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק המתקיים מדי קיץ בניו יורק, אליו מגיעים החוקרים כדי ליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים ולשתף רעיונות חדשים.

על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים

פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תכנית שיסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, מוקירים מדענים ומהנדסים צעירים מבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית במענק שאיננו מוגבל למימון מחקר.

הפרסים נוסדו בניו יורק והוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג’רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה”ב. עם השקת הפרסים בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובבריטניה בשנת 2017, מונה כיום קהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים למעלה מ-250 מדענים ומהנדסים.

חברת סילנטיס הישראלית, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה בטכניון נמכרה בתמורה ל-25  מיליון דולר ותמלוגים ממכירות עתידיות לחברת Advanced Medical Solutions (AMS)

עובדי חברת סילנטיס במשרדים בטכניון

החברה מפתחת דבקים רפואיים המבוססים על טכנולוגיה מהטכניון המחקה את מנגנון ההדבקה של אצות לסלעים מתחת למים. “מדובר במחקר בסיסי בהשראת תופעת טבע שהתפתח לטכנולוגיה יישומית, נרשם כפטנט ולבסוף הפך למוצר שיאפשר טיפול במאות אלפי חולים”

החברה הרוכשת, Advanced Medical Solutions (AMS) היא מהמובילות בעולם בתחום הטיפול בפצעים, ומוכרת מוצרים ב-75 מדינות. מדובר ברכישה ראשונה שלה בישראל, כאשר סילנטיס תישאר בארץ ותהווה מרכז חדשנות לקבוצה הבינלאומית. AMS מחזיקה שבע שלוחות ברחבי אירופה ומונה למעלה מ-600 עובדים.  

חברת סילנטיס (Sealantis) מפתחת חומרי אטימה רפואיים, המבוססים על דבק המופק מאצות למניעת דליפות לאחר הליכים כירורגיים. החברה הוקמה במסגרת מכון אמי”ת של הטכניון בהובלתה של פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית, חוקרת בעלת שם עולמי בפולימרים ביו-רפואיים.

יישום הטכנולוגיה מאפשר פיתוח מוצרים לשימוש רפואי, כאשר התחום בו מתמקדת החברה כיום הוא אטמים כירורגים המיועדים לעצירת דימומים, מניעת דליפות תוכן מערכת העיכול לחלל הבטן, מניעת דליפת נוזל חוט שידרה ומגוון יישומים נוספים.

היתרון המוביל של הטכנולוגיה הוא התבססות על פולימר המופק מאצות, שאינו מכיל חלבונים ולכן הסיכון לזיהום או אלרגיה, קטן משמעותית בהשוואה למוצרים מתחרים המופקים מהחי. המוצר אינו דורש הובלה ואחסון בקירור, ניתן ליישמו במריחה או בריסוס והוא מתאים לשימוש גם בניתוחים לפרוסקופים.

תומר פוקס, מנכ“ל החברה, מספר שהחיבור עם חברת AMS מעלה את הסיכויים למצוא את מוצרי החברה בכל חדר ניתוח: “המסע של סילנטיס בעיצומו. המיזוג לתוך AMS הוא אבן דרך חשובה במסלול להגשמת החזון שלנו לאפשר לצוותים רפואיים ברחבי העולם למנוע סיבוכים ניתוחיים קשים בזכות המוצרים של סילנטיס.

בעקבות המיזוג, חברת AMS תהנה מהיכולת המדעית וההנדסית שלנו כחברת הזנק ישראלית  בתחום הביוטכנולוגיה, שכוללת חדשנות ויכולת להביא פתרונות פשוטים ומקוריים לאתגרים מורכבים. AMS מתכננת להרחיב את הפעילות בישראל, דבר שיאפשר להתרחב לכיוונים משמעותיים חדשים”.
הצוות  של סילנטיס מורכב ממספר קטן של עובדים, עם רוב נשי בהן מהנדסות כימיה, מהנדסות ביוטכנולוגיה, בוגרות טכניון ואוניברסיטאות אחרות.

פרופ‘ חבצלת ביאנקו–פלד: “לאחר שפיצחנו את מנגנון ההדבקה של האצה הבנו שניתן ליישם אותו להדבקת משטחים רטובים בגוף האדם ורשמנו פטנט מתוך ההבנה שייתכן פוטנציאל מסחרי. זו הגשמת חלום עבורי, לא בכל יום חוקרת רואה את המחקר שלה הופך ליישומי, והייתה לי הזכות להיות מעורבת בפיתוח מוצר המיועד להגיע לבתי חולים ולסייע לחולים. אין ספק כי מסחור פטנט זו התנסות מעניינת. נחשפתי לתחומים שלא הייתי מכירה אילו נשארתי רק במעבדה. זו חוויה שלא הייתי מוותרת עליה למרות שמחקר הוא המיקוד העיקרי שלי”. כיום ממשיכה פרופ’ ביאנקו-פלד לחקור את תחום הפולימרים לשימושים רפואיים.

פרופ‘ וויין קפלן, המשנה לנשיא למחקר בטכניון: ” זהו מקרה מעורר השראה, המראה כיצד מחקר בסיסי הפך ליישומי והוביל להקמת חברה. בסופו של תהליך ארוך זה, היא נרכשת על ידי חברה בינלאומית מובילה בתחום, ומוכיחה כיצד מחקר ברמה האוניברסיטאית יכול להשפיע על המין האנושי. אני בטוח שסילנטיס תשמש דוגמה לסגל ולסטודנטים בטכניון ובאקדמיה כולה, על ההשפעה הפוטנציאלית של המדע על החברה”.

את סילנטיס ייצגו בעסקה עורכי הדין טל נוי-כהן ורועי אבנרי ממשרד גולן-גולדשמידט ושות’.

את הטכניון ייצגה עורכת הדין גליה אמיר חן ממשרד פרימס, שילה, גבעון, מאיר.

מימין לשמאל: תומר פוקס מנכ”ל החברה, פרופ’ חבצלת ביאנקו יועצת מדעית ראשית לסילנטיס וד”ר אוהד קמחי סמנכ”ל המו”פ

תומר פוקס מנכ”ל החברה

פרופ’ חבצלת ביאנקו

המוצר: seal-G

פרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מפתח אלגוריתמים שינטרלו מניפולציות של גורמים אינטרסנטים באינטרנט. את החידושים במחקר שלו הוא הציג לאחרונה בכנס המוביל בעולם בתחום הבינה המלאכותית בקנדה

פרופ’ משה טננהולץ

כיצד לנטרל מניפולציות של גורמים אינטרסנטיים בחיפושים ברשת? כיצד למנוע מאיתנו להיות “פראיירים של תוכנות ניווט”? בשאלות כאלה ואחרות עוסק פרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. אחת העבודות החשובות שלו בנושא זה הוצגה בקנדה בחודש שעבר ב-NIPS (Neural Information Processing Systems), הכנס החשוב ביותר של קהילת הלמידה החישובית.

במחקר שהוצג בקנדה מסבירים פרופ’ טננהולץ והדוקטורנט עומר בן-פורת את השיטה שפיתחו לנטרול ההשפעות של סוכנים אסטרטגיים במערכות המלצה. הטכנולוגיה שפיתחו מעניקה לכל הסוכנים ערך שווה.

חלק ניכר מהפעילות האנושית מתרחש כיום באינטרנט, ורבות מההחלטות שלנו מתקבלות על סמך חיפוש במנועי חיפוש. כשאנחנו מחפשים מוצר כלשהו בגוגל נתחיל את הקריאה מלמעלה, כלומר מהתוצאות הראשונות שיעלו לנו. זאת בהנחה שגוגל מציגה תחילה את האפשרויות הטובות ביותר עבורנו. בדומה לכך אנחנו סומכים על תוכנת הניווט שתכוון אותנו בדרך המהירה ביותר ליעדנו.

אבל ההנחות האלה אינן נכונות באופן מוחלט.

ראשית, רבים מהנתונים המגיעים לגוגל הוזנו על ידי גורמים אינטרסנטים. בעליו של אתר אינטרנט ירצה כמובן שכמה שיותר אנשים ייכנסו אליו – הן כדי שיקנו אצלו והן כדי שיעלו אותו בדירוג של גוגל.

שנית, באפליקציות ניווט עלולה להיווצר בעיה אחרת: לעתים האפליקציה שולחת אותנו, ללא ידיעתנו, ככוח חלוץ האמור לבדוק את אחת הדרכים האלטרנטיביות אל היעד. במקרה כזה נשאל את עצמנו האם אכן קיבלנו את ההמלצה המהירה ביותר, אבל סביר להניח שלא נחשוד שמישהו כאן נעזר בנו כדי למפות את הדרך הלא אופטימלית.

הדוקטורנט עומר בן-פורת

שלישית, ההמלצות על מוצר מסוים באינטרנט אינן מתחשבות בתחרות הקיימת בין הספקים של אותו מוצר. כאן נכנסים אלגוריתמי-המלצה חדשים שמפתח עומר בן-פורת בהנחייתו של פרופ’ טננהולץ. אלגוריתם זה משקלל את ההמלצה מחברה X (על המוצר שלה) להמלצות מחברות אחרות, וכך מספק למשתמש המלצות טובות הרבה יותר. זאת על סמך תורת המשחקים האלגוריתמית. תורה זו מקשרת בין מניעים אסטרטגיים, כלכלה וחישוב. היא באה לידי ביטוי במגוון אספקטים מעשיים, למשל מכירות פומביות של מודעות אינטרנטיות – תחום המהווה את ההכנסה העיקרית של חברות כמו גוגל ופייסבוק ומאפשר את קיומו של האינטרנט החינמי שאנחנו מכירים.

במסגרת תורת המשחקים האלגוריתמית מפותחים אלגוריתמים המקבלים את הקלט מבעלי עניין – סוכנים אסטרטגיים המפיקים תועלת מן הפלט. הקבוצה של פרופ’ טננהולץ מבקשת לנטרל מן הקלט את “הרעש האסטרטגי”, כלומר את תמריצי הסוכנים. יחד עם עמיתו פרופ’ אורן קורלנד מפתח פרופ’ טננהולץ מנועי חיפוש יציבים המנטרלים מניפולציות אפשריות מצד בעלי האינטרסים. פיתוח זה מושתת על מחקר תאורטי ואמפירי כאחד.

פרופ’ טננהולץ השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ושלישי במתמטיקה יישומית ובמדעי המחשב במכון וייצמן. בין השנים 2014-2008 הוא ייסד את פעילות מיקרוסופט מחקר (Microsoft Research)  בישראל ועמד בראש קבוצת המחקר. המעבדה שלו בטכניון מתמקדת בתורת המשחקים האלגוריתמית – תחום חלוצי המגשר בין תורת המשחקים, מדעי הנתונים (data science) ובינה מלאכותית. פרופ’ טננהולץ זכה בפרסים יוקרתיים רבים. ביולי האחרון זכה פרופ’ טננהולץ במענק ERC היוקרתי על תוכנית המחקר שלו לתכנון מנגנונים מבוססי תורת המשחקים למדעי הנתונים.

עומר בן פורת השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול (בהצטיינות יתרה) והמשיך לדוקטורט במסלול ישיר בהנחייתו של פרופ’ טננהולץ.  במסגרת המחקר שלו הוא חוקר ומפתח אלגוריתמי למידה לסביבה תחרותית.לאחרונה התבשר בן פורת על זכייתו ב-J.P. Morgan PhD Fellowship 2019 – פרס יוקרתי הניתן לדוקטורנטים ברחבי העולם. הפרס ניתן לדוקטורנטים העורכים מחקר פורץ דרך בתחומים הבאים: בינה מלאכותית, למידת מכונה, פרטיות נתונים, קריפטוגרפיה ואתיקה של נתונים.

למאמר לחצו כאן

לחובבי ההיסטוריה בפיד:

היום לפני 94 שנה, בט”ו בשבט תרפ”ה, נערך טקס הפתיחה הרשמי של “התכניון העברי”.

את הטקס פתח המהנדס הציוני מנחם אוסישקין, שאמר: “עלי הטילו את התפקיד הנעים להתחיל בטקס הפתיחה של המוסד התרבותי, שאנו שואפים לו יותר מחמש עשרה שנה. היום – בט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות והתחדשות הטבע – אנו מוסרים לעם היושב בארץ ישראל את המוסד הראשון, שתפקידו להכניס את הידיעות של המדע השימושי בכל מקצועות העבודה.”

אוסישקין הדגיש את הקשר החיוני בין מדע בסיסי למחקר יישומי באומרו: “המדע הטהור לא יכה שורשים, אם באותו הזמן לא יתפתחו הידיעות השימושיות, הנחוצות לחיים אקונומיים בריאים הדרושים לכל עם ועם. אני מאחל לכם, שהמוסד הזה יתפוס מקום חשוב בחיי המזרח הקרוב ושיוכל להתחרות באיכותו וכמותו עם מוסדות כאלה באירופה ובאמריקה. התכניון החיפאי נפתח!”

תודה לאיתי קרן – ארכיון הטכניון ההיסטורי ע”ש נסיהו

בתמונות : נטיעות בבניין הטכניון הישן ונאומו המקורי של מנחם אוסישקין

 

כנס Umbrella הישראלי-גרמני התקיים השנה בישראל בהובלת הטכניון. ההרצאות והדיונים התמקדו בהישגים ובאתגרים בתחום מיקרוסקופיית האלקטרונים ובשיטות חשובות נוספות לאפיון חומרים

מימין: פרופ’ קנוט אורבן עם פרופ’ רפל דונין בורקובסקי

לאחרונה התקיים בכפר בלום כנס Umbrella – שיתוף פעולה ישראלי-גרמני בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich)  ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה, הנודדים בין שלושת המוסדות כבר יותר משלושה עשורים, היא לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין ישראל וגרמניה בכלל ובין הטכניון, יוליך ואוניברסיטת אאכן בפרט.

השנה, לראשונה בתולדות כנסי Umbrella, התקיים הכנס יחד עם  RBNI Winter School- הסדנה הדו-שנתית של המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון. הכנס ארך חמישה ימים והתמקד באפיון חומרים ובמיקרוסקופיית אלקטרונים. כ-140 סטודנטים לתארים מתקדמים משלושת המוסדות האמורים ומאוניברסיטאות נוספות בישראל ובחו״ל השתתפו בכנס.

ראש המכון לננוטכנולוגיה בטכניון, פרופ’ גדי אייזנשטיין, ציין את החשיבות של הקשר בין המוסדות, את הרמה הגבוהה של המרצים שרובם מוליכים בעולם ואת החיבורים הייחודיים בין הסטודנטים הישראלים לסטודנטים מרחבי העולם. הוא הכריז כי בשנה הבאה יתקיים ביוליך כנס המשך באוריינטציה מעשית יותר (“”hands on), שבו יתנסו המשתתפים בעבודה על מערכות המיקרוסקופיה המתקדמות בעולם. כמו כן הודה פרופסור איזנשטיין לצוות המכון – מירב סונדק-מיניקס, פזית סביון-מרם ותניה אשכנזי – ולגופים שסייעו במימון האירוע.

את הרצאת הפתיחה נשא פרופ’ קנוט אורבן, שניהל בעבר את מרכז ארנסט רוסקה במכון יוליך ובאוניברסיטת אאכן וכיום משמש חוקר פעיל במרכז. פרופ’ אורבן, חתן פרס וולף ואחד האנשים החשובים בעולם המיקרוסקופיה, דיבר על ההתמודדות עם אברציות – עיוותים בתמונת המיקרוסקופ. על פי פרופ’ אורבן, “מיקרוסקופ האלקטרונים החודר (TEM) פותח כבר בשנות ה-30, אבל רק ב-1997 הצלחנו להדגים טכנולוגיה שמתקנת את העיוותים שבו. כיום יש כבר כ-800 מיקרוסקופים שמבוססים על הטכנולוגיה שפיתחנו, וזו מהפכה דרמטית.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ וויין קפלן, הציג את ההתקדמות בספטרוסקופיית EDS ואת יתרונותיה באפיון ההתפזרות הכימית במשטחים ובממשקים בין חומרים שונים. “גלאי EDS מקבלים קלט של קרני X וממירים את האנרגיה של כל קרן לאות חשמלי בעל עוצמה פרופורציונלית לאנרגיית הקרן. כך אפשר לזהות סוגי אטומים בחומר, ויחד עם מיקרוסקופיית אלקטרונים בעלת כושר הפרדה גבוה אפשר לאפיין את ההרכב הכימי של חומר ברזולוציה אטומית.״

פרופ’ ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון הציג את ההתפתחויות ב- Cryo-TEM- מיקרוסקופיה של חומרים ביולוגיים וחומרים רכים אחרים. “כדי לצפות בחומרים האלה עלינו להקפיא אותם, אבל תהליך ההקפאה חייב להיות חכם כדי שלא יהרוס את המבנה הגבישי שאותו אנחנו חייבים לחקור. המשימה שלנו היא להבין את המבנה הגבישי הננומטרי שלהם, ולשם כך אנחנו משתמשים במצלמות חדשניות, רגישות במיוחד, שמאפשרות ניטור של אלקטרונים בודדים. חשוב מאוד גם לוודא שקרן האלקטרונים המשמשת אותנו במיקרוסקופ לא תהרוס את החומר.”

פרופ’ אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה הרצה על “הננומטר האחרון” – מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM) ברזולוציה סופר-גבוהה. פרופ’ סיון הוא מומחה במיקרוסקופיה של משטחים ובעיקר של נוזלים, והוא משלב מחקר בסיסי ויישומים ביולוגיים. את המיקרוסקופים שלו הוא בונה יחד עם הסטודנטים שלו, ובשנים האחרונות השיג שיפור משמעותי במיפוי תלת-ממדי של די-אן-איי ואובייקטים אחרים ברמה האטומית.

פרופ’ קלאוס רופרס מאוניברסיטת גטינגן הציג את ההתפתחויות במיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בעלת קרן ממותגת. פרופ’ רופרס הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום מחקר מהפכני זה. בעולם יש כיום מספר מועט של מיקרוסקופים ממותגים, והטכניון הקים לאחרונה מיקרוסקופ כזה שהוא היחיד בישראל.

פרופ’ טום קלי מאוניברסיטת ויסקונסין – מדען פורץ דרך במיקרוסקופ מסוג Atom Probe Tomography – תיאר את ההתפתחויות האחרונות במיקרוסקופים אלה ואת הפוטנציאל העצום שגלום בשימוש בהם.

המנהל המדעי של מרכז ESRF לאנליזות בעזרת אלקטרונים וקרני X בגרונובל, פרופ’ ז׳אן סוסיני, תיאר את הפעילויות במרכז שבו שותפים חוקרים מ-22 מדינות שמקיימים כ-10,000 ניסויים בשנה.

פרופ’ רפל דונין בורקובסקי, המנהל הנוכחי של מרכז ארנסט רוסקה ביוליך, סקר פעילויות בתחום ההולוגרפיה במיקרוסקופים אלקטרוניים – שטח בו הוא אחד המדענים החשובים בעולם.

מימין: פרופ’ ישעיהו טלמון ופרופ’ גדי איזנשטיין

רון שפרינץ ורון רפאלי הם הזוכים בתחרות הכימיאדה לשנת תשע”ט – 2018

בגמר הכימיאדה ה-20, שהתקיים ב-27 בדצמבר בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, זכו 7 תלמידים מכיתות י”א וי”ב. לשלב הראשון של התחרות ניגשו אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 29 מהם. הפרס לזוכים הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית (על פי הזכייה) לשנת הלימודים הראשונה בטכניון.

הכימיאדה היא תחרות שנתית בכימיה שנועדה לעודד תלמידי תיכון להעמיק את הידע שלהם באחת משלוש אבני הבניין של המדע והטכנולוגיה – מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – הדרושות להבנה מעמיקה של תהליכים כימיים. דיקן הפקולטה לכימיה פרופ’ נעם אדיר אמר כי “אתם, המשתתפים בכימיאדה, נמצאים בשלבים הראשונים של לימוד הידע הקיים כדי להשפיע בעתיד על כיוונים חדשים של גילוי ידע. האינטגרציה של תחומים שונים תאפשר לכם לעסוק בעתיד בתחום המרתק והרחב שנקרא כימיה.”

מקרב תלמידי י”א זכו במקום הראשון רון שפרינץ ממקיף ג’ אשדוד, במקום השני בר שפר מקריית החינוך דרור בבני דרור ובמקום השלישי וורד ג’מיל יחיא מבית הספר הרב תחומי בטייבה ואלון סוטמן מעירוני ה’ בחיפה. מקרב כיתות י”ב זכו במקום הראשון רון רפאלי מרופין, במקום השני הלל שוחט מהתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ובמקום השלישי יואב לב מהכפר הירוק.

בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ’ זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, שהנחה גם את אירוע הגמר. להיבטים הניהוליים אחראית ד”ר אביטל להב ומאמנת התוכנית היא ד”ר איזנה ניגל אטינגר. בפרויקט תומכים חברי סגל, משתלמים ועובדים מהפקולטה.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שוורץ, דיקן הפקולטה לכימיה נעם אדיר ומנכ”ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד בירכו את הזוכים. עוד השתתפו באירוע ד”ר גלעד פורטונה ממוסד נאמן, שקודם לכן נתן הרצאה מרתקת לתלמידים, מפמ”רית הכימיה במשרד החינוך ד”ר דורית טייטלבאום ומנהלת תוכניות אלפא ונבחרות ישראל במדעים ד”ר נעמה בני.

מימין לשמאל: בר שפר, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד”ר איזנה ניגל אטינגר, אסף מעודה, רון שפרינץ, רון רפאלי, אלון סוטמן ורז לוטן

מימין לשמאל: פרופ’ זאב גרוס, וורד ג’מיל יחיא, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד”ר איזנה ניגל אטינגר, ד”ר אביטל להב, רון שפרינץ, רון פראלי, אלון סוטמן, בר שפר ויואב לב