Yearly Archives: 2019

קונסורציום MOBiLus יתמקד בשיפור הניידות ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב. הוא התגבש במסגרת רשת האוניברסיטאות האירופית יורוטק, שאליה הצטרף הטכניון לאחרונה

פרופ’ אמנון פרנקל

האיחוד האירופי יקציב כ-400 מיליון יורו לקונסורציום MOBiLus שבו שותף הטכניון, זאת בעקבות זכיית הקונסורציום בקול הקורא שהוציא האיחוד האירופי.

השם MOBiLus הוא קיצור של “ניידות לטובת מרחבים עירוניים ראויים למגורים”, ומטרת הקונסורציום לחולל מהפכה בניידות העירונית באירופה ומחוצה לה באמצעות הטמעה של חדשנות טכנולוגית בניידות עירונית בת קיימא. הוא יפותח ויוטמע ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב – כולן הוגדרו כערים חכמות על ידי פורום הקהילות החכמות ICF.

מטעם הטכניון מוביל את המיזם פרופ’ אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים יחד עם מנהל יחידת קידום המחקר בטכניון דוד שם טוב. לטובת קידום הפרויקט נרתמו גם חברי סגל נוספים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ומהפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון וכן מרכזי מחקר ובהם המרכז לחקר העיר והאזור, המכון לתחבורה והמעבדה למערכות אוטונומיות שיתופיות.

לדברי פרופ’ פרנקל, “MOBiLus תפעל מנקודת המבט של המשתמש הבודד ותתמקד בשיפור מערכות הניידות ולאו דווקא בכלי הרכב עצמם. היעד הוא להבטיח זמינות מירבית של כלי רכב בטוחים וירוקים, ולכן תינתן עדיפות לפתרונות שיובילו להפחתת הבעלות הפרטית וכך להקטנת מספר כלי הרכב הנעים בעיר. בתהליך זה ניקח בחשבון את זמינותם המוגבלת של משאבים כגון מרחב, אנרגיה ומקורות כספיים וכן את סובלנותם של התושבים לרעש, לזיהום, למשך הנסיעה ועוד.”

הקונסורציום יפעל לשילובן של מערכות אופטימיזציה ותכנון, תוך הסתמכות על נתונים אקטיביים (סקרים) ופסיביים (חיישנים, מצלמות, רשתות חברתיות ועוד) ואוטומציה של הקצאת משאב התחבורה.

המענק יינתן ל-MOBiLus בעקבות זכייתו של הקונסורציום בתחרות של EIT – המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה, הפועל במסגרת האיחוד האירופי. המכון מפעיל שורה של קהילות ידע וחדשנות (KIC) בתחומים שונים, והמענק הנוכחי יינתן בתחום של “ניידות עירונית”. בקונסורציום MOBiLus חברים 48 גופים ובהם 11 אוניברסיטאות והוא יפעל בתיאום עם חברות מובילות ובהן סימנס, BMW, פולקסוואגן, אוראקל, סקודה וסיאט.

דוד שם טוב

בבסיס גלילות התקיים כנס פתיחת מסלול העתודה העילית ‘אלונים’ בהובלת מנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי ויחידת 8200. הכנס נערך במעמדו של רח”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני, בהשתתפות עתודאי המחזור הראשון של תוכנית ‘אלונים’ ומשפחותיהם.

מסלול העילית ‘אלונים’ הינו מסלול שהחל באוקטובר 2018, המסלול נפתח לאחר עבודה משותפת של המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, יחידת 8200 והמוסד האקדמי ‘הטכניון’. העתודאים ילמדו במהלך המסלול את תחום ה-Data Science ובמסגרת הלימודים ירכשו השכלה ברמת התואר השני. תחום ה-Data Science הינו תחום פורץ דרך בעולם האקדמי בעולם הטכנולוגי, לתחום זה יש שימוש רב במגמות שונות, בניהן בתחום המודיעין נעשה שימוש רוחבי בתחום ה-Data Science ולו משמעות רבה לעליונות צה”ל במישור הבטחוני, המודעיני והטכנולוגי. העתודאים אשר נכנסו למסלול היוקרתי נבחרו בקפידה לאחר שנמצאו מתאימים בנתוני איכות והציונים הגבוהים, לצד תנאי הקבלה הגבוהים התקיימו מבחני אישיות ופיקוד.

רח”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני פתח את הכנס בדברים: “כאשר אנו מסתכלים שנים קדימה, אנו רואים בתחום ה-Data Science את העתיד. אני שמח על פתיחת תוכנית ‘אלונים’, השקענו מאמצים רבים בהקמת התוכנית בשיתוף פעולה עם אגף המודיעין והטכניון. לתוכנית זו יש חשיבות רבה לאפקטיביות המבצעית של צה”ל ושמירת ביטחון המדינה. מצופה לכם מסלול מאתגר, אך אנו סומכים עליכם שתצליחו במשימתכם ונלווה אתכם בדרך להצלחה.”

‌ראש מנט”א, סא”ל איתי לבנון אמר לנוכחים בכנס: “נבחרתם בקפידה להכנס לתוכנית פורצת דרך, ואני מתרגש לעמוד בפניכם כאן, בעיניי מדובר במאורע היסטורי ופורץ דרך ברמה הלאומית. לכם, אנשי המחזור הראשון בתוכנית העילית ‘אלונים’ יהיה חלק נכבד בעתיד ה-Data Science במישור האקדמי ובתרומתו לצה”ל וזרועות הביטחון. יש לכם אתגר רציני לעמוד בו ואנו נהיה לצידכם לאורך כל הדרך עד לרגע בו בעתיד תוכלו להגיד בגאווה “אני ‘אלוניסט’ מחזור א’, אני הייתי במחזור הראשון של תוכנית עילית בעתודה האקדמית בצה”ל.” בנוסף, ר’ מנט”א הודה והדגיש את שיתוף הפעולה המסור בין מנט”א ויחידת 8200 בהובלת הרפנט הצה”לי ל-Data Science וראש תוכנית אלונים – אל”ם ש’, וצוות הטכניון – הפרופסורים, סבאח, קורלנד, דומשלק וד”ר גילה מולכו.

בית הטכניון אבל על לכתו של משה ארנס, בעבר חבר סגל בטכניון וחבר הקורטוריון. במהלך השנים שימש ארנס בתפקידים רבים ובהם שר הביטחון, שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית. בכל השנים שמר על קשר חם עם הטכניון, ובשנת 1986 העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.

בשנים 1957-1965 נמנה ארנס עם הסגל האקדמי של הטכניון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. “בשנות ה-50 שררה ספקנות באשר לצורך של מדינת ישראל והטכניון במחלקה אווירונוטית,” סיפר במרץ 2012 בראיון מצולם לפרופסור זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר. “האבות המייסדים של הפקולטה חיפשו מומחה למנועים וכך הגיעו אלי – בוגר קלטק, שעבד כמה שנים בתעשייה האמריקאית. בטכניון התחלתי ללמד איך מתכננים מטוס. התרשמתי מאוד מרמת הסטודנטים כאן ואכן, ברבות השנים המחלקה בטכניון הפכה לפקולטה, ועד היום היא אחת הפקולטות הטובות בעולם בתחומה.”

כנס ווטרלו-טכניון: “מחקר בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות”

ב-21 בנובמבר התקיים בטכניון כנס ווטרלו-טכניון. הכנס הוא חלק משיתוף הפעולה המתמשך בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו בקנדה. הקשרים בין שני המוסדות התמסדו בשנת 2014 עם חתימתו של הסכם שמטרתו להאיץ פריצות דרך במחקר ובמיסחור טכנולוגי. את ההסכם הניעה תרומתה של קרן ג’רלד שוורץ והית’ר רייזמן. שיתוף הפעולה כולל תמיכה בסדנאות וב-11 פרויקטי מחקר וכבר הוליד חברת ספין-אוף אחד ומענקי מחקר בשיעור 3.4 מיליון דולר.

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני דיבר על חשיבותו של שיתוף הפעולה ועל התחומים החדשים שהטכניון נכנס אליהם באופן נרחב ומעמיק, ובהם סייבר ובינה מלאכותית. הוא ציין את ההישג הגדול בהקמת מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר בטכניון ואמר כי לטכניון ולאוניברסיטת ווטרלו נקודות השקה רבות ובהן גיוס נשים לסגל.

שמיין דין, סגנית נשיא למחקר בווטרלו, מסרה את ברכתו של נשיא האוניברסיטה פרידון האמדולפור. היא אמרה ש”מאז חתימת ההסכם יצאו לדרך כמה מחקרים משמעותיים מאוד. בתחילת הדרך התמקד שיתוף הפעולה במערכות מידע קוונטיות, בננו-טכנולוגיה ובמים, וכיום אנחנו תומכים גם בתחום אבטחת הסייבר. זוהי הזדמנות לעבוד בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות כולה.”

פרופ’ דרק צ’יפר מאוניברסיטת ווטרלו, שנשא את ההרצאה הראשונה, הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ’ ניר טסלר מהטכניון והדגיש כי “המחקר הזה לא היה אפשרי בלי השותפות החשובה הזאת בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו.” פרופ’ פיליפ ואן-קפלן מאוניברסיטת ווטרלו הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ’ ערן פרידלר. השניים מפתחים יחד דרכים חדשות לניטור אוכלוסיות של מיקרואורגניזם מתחת לקרקע.

את דברי הסיום נשא פרופ’ ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה גדי איזנשטיין, שגם הנחה כמה מהמושבים בכנס.

סטודנטים מילגאים  מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, המתגוררים בהדר יזמו את פרוייקט “פינה בשכונה”. הסטודנטים הפועלים במבנה ההדריון של הפקולטה לאדריכלות בשכונת הדר, זכו במילגה שנתית מטעם קהילת הדר ברשותו של מר יעקב ברודר ומפעל הפיס, שמטרתה לקדם יוזמות אדריכליות בשכונת הדר. הסטודנטים מודרכים על ידי ד”ר אדריכל אורית שמואלי ואדריכל נוף סיוון אורנאי מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ואדריכל אלה שר מהמרכז לייעוץ אדריכלי בקהילת הדר.

“פינה בשכונה” תאפשר לתושבי הדר להתבונן סביבם, לזהות את הזדמנויות לשיפור פינות בשכונה לטובת הציבור. הפרוייקט מופץ ברשתות החברתיות    ובמקומות כינוס בשכונת הדר והמעוניינים מתבקשים לשלוח תמונות של “פינות” רלוונטיות בשכונה למייל: ginat.hadarion@gmail.com

Hadarion –  בפייסבוק: הדריון

בהמשך יסייעו הסטודנטים בעיצוב מחדש של אותן פינות שיוצגו ויבחרו. התמונות יוצגו יום בשני ה 14.1.19 באירוע הקהילתי שיתקיים לכבוד הפתיחה המחודשת של גן קסל הצמוד להדריון בהשתתפות ראשת העיר ד”ר עינת קליש רותם

עיצוב התמונה – גל ישראלי

הבוקר שמענו ברדיו שהסיכוי לגשם נמוך מאוד – 6% – אבל אמש החזאי בטלוויזיה נקב
ב-35% והאפליקציה מראה לנו 50%. אז… איך נתלבש? איך נלביש את הילדים? האם ניקח מטרייה?

כולנו מכירים את ההחלטות הקטנות האלה בחיי היומיום, אבל גם החלטות גדולות יותר: האם ללכת לניתוח כשאחד הרופאים מציג סיכויים גבוהים להחלמה ספונטנית אך רופא אחר סבור שהניתוח חיוני? האם להשקיע בסקטור הנפט כשמומחה אחד אומר שכדאי, שהרי האנרגיה האלטרנטיבית מיצתה את דרכה, והאחר אומר את ההיפך? האם לאשר לילד לנפוש בסיני כשמומחי ביטחון חוזים שחורות ואילו מומחי תיירות צופים שקט ושלווה?

רבות מההחלטות שאנו מקבלים בחיינו האישיים והמקצועיים מתקבלות בתנאים של אי-ודאות ונשענות על תחזיות של מומחים בתחום. גם מקבלי ההחלטות בארגונים גדולים – חברי דירקטוריון, שרי ממשלה וכיו”ב – נסמכים על הערכות מומחים. כל עוד המומחים מסכימים ביניהם, ההחלטה קלה, אבל ברבים מהמקרים הם חולקים זה על זה ותחזיותיהם סותרות.

ד”ר איתי אריאלי, ד”ר יעקב בביצ’נקו ו פרופ”ח רן סמורודינסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון פיתחו מודל חדש לשקלול של תחזיות מומחים ומציגים פתרון אופרטיבי לבעיה האמורה עבור חלק מהסיטואציות. המאמר פורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים -PNAS  .

לדברי ד”ר אריאלי, “אנו מציעים כאן מודל מתמטי שמאפשר לבחון באופן אובייקטיבי איכות של קבלת החלטה ולבנות תחזית המבוססת על כמה תחזיות מומחים. זאת על סמך הערכת איכות התחזית המצרפית בסיטואציה הגרועה ביותר. עבור מתארים (תרחישים) מסוימים אנחנו גם מציעים פתרון קונקרטי (נוסחה מתמטית) לבעיה, שמספק תחזית מצרפית טובה מאוד. תחזית זו דומה לזו שהיה מקבל אדם החשוף לכל הידע והנתונים שבידי כל המומחים.”

ד”ר אריאלי מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, ולכן מדובר במתארים פשוטים. “באחד המתארים, לדוגמה, ידוע שלאחד מהמומחים יש ידע רב יותר מהמומחה האחר, אבל איננו יודעים מי מהם הוא בעל הידע הרב יותר. במאמר נוסף שנולד מאותו מחקר אנו מטפלים במתארים מרובי-מומחים, בניגוד למאמר הנוכחי המתמקד כאמור במתארים שבהם יש רק שני מומחים.”

למאמר בכתב העת PNAS לחצו כאן

ד”ר איתי אריאלי – מרצה בכיר

פרופ”ח רן סמורודינסקי

ד”ר יעקב בביצ’נקו – מרצה בכיר

ב-1 בינואר 2019, נכנסו לתפקידם ארבעה דיקנים חדשים בטכניון:

פרופ”ח יאשה גרובמן – דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ’ אולג גנדלמן – דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ יורם רייטר – דיקן הפקולטה לביולוגיה ופרופ’ אילון איזנברג – דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

פרופ”ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
חוקר ואדריכל המשלב מחקר אקדמי ועיסוק מעשי בעיצוב אדריכלי. בשנת 2003 הקים בטכניון את המעבדה לעיצוב וייצור מבוססי מחשב (T_CODE).

פרופ’ אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות.
מומחה בהעברת חום במערכות ננומטריות, בננומכניקה של מערכות פולימריות ובתכונות מכניות וטכניות של מתכות במבנה ננומטרי.

פרופ’ יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה.
עסק במרוצת השנים בפיתוח טיפולים למגוון מחלות ובהן סוכרת נעורים, טרשת נפוצה, מחלות ויראליות ומחלות אוטואימוניות. מומחה באימונותרפיה של סרטן.

פרופ’ אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

ראש היחידה לשיכוך כאב בקריה הרפואית רמב”ם. תחומי התמחותו העיקריים שלו הם כאב עצבי והטיפול בו באמצעות אופיואידים וגרייה חשמלית של חוט השדרה.

פרופ’ אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות

פרופ”ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

פרופ’ יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה

פרופ’ אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט