פרופ'-מחקר שגב צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ’-מחקר שגב
צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון יקבל היום, 9 בדצמבר, את פרס א.מ.ת בתחום הפיזיקה והחלל לשנת 2019. הפרס ניתן בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה.

פרופ’-מחקר שגב, 60, הוא ראש הקתדרה ע”ש רוברט שילמן בפקולטה לפיזיקה, ממייסדי מרכז הקוונטום למדע, הנדסה וחומרים ע”ש הלן דילר. הוא נולד ברומניה, עלה לארץ בגיל 3, גדל בחיפה, שירת בצה”ל כקצין חי”ר ושנים רבות במילואים כמפקד יחידת סיור. לאחר הצבא החל ללמוד בטכניון והשלים תואר ראשון ודוקטורט במסלול ישיר בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת Caltech היה פרופסור באוניברסיטת פרינסטון. ב-1998 חזר לישראל ולטכניון כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה. ב-2009 קיבל דרגת פרופ’-מחקר, הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן ושמורה לחוקרים מעטים בטכניון.

פרופ’-מחקר שגב הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים ועבודותיו המדעיות מצוטטות בעשרות אלפי מאמרים מדעיים. עם הפרסים שקיבל נמנים הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוונטית (הפרס האירופי החשוב ביותר בתחום האופטיקה והלייזרים) שבו זכה בשנת 2007, פרס מקס בורן מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009) ופרס ארתור שוואלוב במדעי הלייזר לשנת 2014. הוא חבר באקדמיה האמריקאית למדעים, חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת 2014.

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ’-מחקר שגב מתמקדת בפרויקטים ניסויים ותיאורטיים בתחומים רבים ובהם פוטוניקה, לייזרים ואלקטרוניקה קוונטית. הקבוצה עוסקת הן בחקר היבטים מדעיים בסיסיים המשפיעים על תחומים אחרים במדע (מעבר לפוטוניקה) והן בפיתוח יישומים המשפיעים על עולם הטכנולוגיה.

בשנה החולפת (מרץ 2018 – פברואר 2019) דיווח פרופ’-מחקר שגב על שבע עבודות שונות, כל אחת מהן פורצת דרך בתחומה, שפורסמה באחד משני כתבי העת המדעיים המובילים בעולם, Nature ו-Science.

אולם מעבר לכל הישגיו האישיים, פרופ’-מחקר שגב גאה בהצלחתם של תלמידיו לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט,  אשר 21 מהם חברי סגל באוניברסיטאות בארץ ובעולם ורבים אחרים מכהנים בתפקידי מחקר ופיתוח בכירים בתעשייה. תלמידיו בעבר אשר מכהנים היום כחברי סגל באוניברסיטאות בארץ הם שהגישו את מועמדותו השנה לפרס א.מ.ת.

פרס א.מ.ת ניתן על ידי קרן א.מ.נ. לקידום המדע, התרבות והאמנות בישראל על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הקרן הוקמה ב-1999 על ידי אלברטו מוסקונה ניסים ז”ל, שקבע כי פרס א.מ.ת נועד “להכיר באלה שבחרו במצוינות כדרך חיים ובמימוש הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר עבור הדורות הבאים.” בוועדת הפרס השנה חברים פרופ’ חגית מסר ירון, פרופ’ יעקב קליין ופרופ’ ניר שביב.

https://webcasting.co.il/player/zoog/emet2019/emet_2019.html

 

בפעם השישית: מדליית זהב לנבחרת הטכניון בתחרות iGEM בבוסטון. בנוסף דורגה הנבחרת בחמישייה הראשונה בקטגוריה של תרומה לקהילה. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור דבש ללא דבורים

הקבוצה מהטכניון בתחרות

הקבוצה מהטכניון בתחרות

נבחרת הטכניון לתחרות iGEM הבין-לאומית חזרה מבוסטון עם מדליית זהב – מדליית הזהב השישית הניתנת לטכניון בתחרות זו במרוצת השנים.

נבחרת הטכניון זכתה במדליה על הפרויקט שעליו עבדה בשנה האחרונה: פיתוח דבש ללא דבורים.  הדבש המלאכותי מיוצר על ידי החיידק בציליוס סביטיליס, ה”לומד” לייצר את הדבש בעקבות תכנותו-מחדש במעבדה. חשיבותו של הפיתוח גדולה במיוחד לאור צמצום אוכלוסיית הדבורים במקומות רבים בעולם. יתר על כן, בייצור הדבש המלאכותי ניתנת ליצרן אפשרות להתערב ולקבוע את תכונותיו של הדבש, את טעמו וכן הלאה.

 

iGEM היא תחרות יוקרתית שנוסדה ב-2004 ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס. התחרות מקנה לסטודנטים, בעיקר בלימודי תואר ראשון, את ההזדמנות  ללמוד ולהתנסות בכל האספקטים של מחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. השנה התמודדו בתחרות כ-300 קבוצות מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם.
השנה יצאה לארה”ב, בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה והטכניון, משלחת של 12 סטודנטים מ-6 פקולטות שונות בטכניון: הנדסה ביו-רפואית, רפואה, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה כימית והנדסת אווירונוטיקה וחלל. הסטודנטים הם אסף ליכט, ליאור חיים, זינאת עואד, ניר ליטבר, מאי דרור, עפרי ורשה, אילן ברייזבלט, אורייט טיבי, יהונתן צור, דור בן מאיר, שירה לוי ולידיה טננצפף.

 

קבוצות סטודנטים מהטכניון משתתפות בתחרות מאז 2012 ביוזמתם של פרופ’ רועי עמית, ראש המעבדה לביולוגיה סינתטית לפענוח צפנים גנומיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ומנהלת המעבדה ד”ר אורנה עטאר. השנה ליוו את הקבוצה גם המנטוריות נועה אדן, צילה דוידוב ולירון אברהמי פאצ’וק. התחרות בנויה כך שהקבוצות נדרשות לא רק לפתח רעיון מדעי-טכנולוגי אלא גם להציג את עצמן כחברות עסקיות של ממש. ואכן, במרוצת השנים נולדו בתחרות הבינלאומית עשרות חברות סטארטאפ. לכן, מלבד הפיתוח המדעי וההנדסי של הטכנולוגיה החדשה, נדרשו חברי הקבוצה לגייס משאבים למימון המחקר, להיפגש עם מומחים רלוונטיים מהאקדמיה ומתעשיית הדבש ולבצע ניסויים לטובת שיפור המוצר.

 

לדברי פרופ’ רועי עמית, “הזכיות בתחרות מרגשות בהחלט, אבל חשוב לא פחות הקניין הרוחני שנוצר סביב הפרויקט. רק השנה קצרנו שני הישגים נדירים עם פיתוחים קודמים של סטודנטים בתחרות: מאמר מדעי שהתפרסם ב-2 בינואר 2019 ופטנט שאושר בארצות הברית ב-26 במרץ 2019.” המאמר, שהתפרסם בכתב העת ACS Biomaterials Science & Engineering, מתאר שימוש בחיידקים מהונדסים לאיתור ולמדידה של חומרים מזיקים במזון ובמים. פטנט מספר 10240132, שעליו חתומים פרופ’ עמית, ד”ר עטאר והסטודנטים אלכסיי טומסוב ומעין לופטון שהשתתפו במשלחת 2015, הוא התקן למניעת התקרחות המבוסס על פעילות חיידקי הגוף.

 

אחד התנאים להשתתפות בתחרות הבינלאומית הוא תרומה לקהילה. במסגרת זאת הפיקו חברי הקבוצה בטכניון האקתון ייחודי בנושא איכות הסביבה וקיימות. בהאקתון, שבו השתתפו 44 תלמידים מצטיינים מכיתות י’-י”ב בחיפה, זכתה במקום הראשון קבוצת “The Green Choice”, שפיתחה פתרון לצמצום כמות האוכל שנזרק בעולם. זאת באמצעות יישום המאפשר למרכולים להציע מחירים נמוכים על מוצרים שתוקפם עומד לפוג. ארגון ההאקתון זיכה את הקבוצה מהטכניון בדירוגה כאחת מחמש הקבוצות הטובות בתחרות iGEM  בקטגוריית מעורבות בקהילה.

במסגרת הכנס צוין יום הולדתו ה-75 של פרופ’-מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון

בתחילת נובמבר נערך בטכניון כנס יפן-ישראל בנושא “קטליזה מולקולרית בשירות החברה” (Molecular Catalysis in the Service of Society). בכנס השתתפו בכירי המומחים בנושא זה ובהם שני חתני פרס ישראל בכימיה וכן פרופסורים צעירים יותר, הנחשבים לכוכבים עולים בעולם הקטליזה המולקולרית.

הכנס ארך שלושה ימים, כלל 22 הרצאות והשתתפו בו כ-100 חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות בישראל. ליוזמה ולארגון אחראים פרופ’ זאב גרוס, פרופ’ אילן מרק ופרופ’-מחקר יצחק אפלויג מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. במימון הכנס השתתפו משרד המדע, הטכניון, תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון.

הכנס נפתח בברכותיהם של יו”ר הכנס פרופ’ זאב גרוס, נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ’ אהוד קינן, נציגת משרד המדע ד”ר אלה שטראוס, נשיא הטכניון לשעבר פרופ’-מחקר יצחק אפלויג, דיקן הפקולטה לכימיה פרופ’ נעם אדיר ושגריר יפן בישראל קואיצ’י אייבושי.

את הרצאות הפתיחה נשאו חתן פרס וולף בכימיה (2018) פרופ’ מאקאטו פוג’יטה וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה (2002) פרופ’ איתמר וילנר. אחד המושבים בכנס הוקדש ליום הולדתו ה-75 של פרופ’-מחקר אפלויג, המקיים קשרים מדעיים ענפים ביפן.

ההרצאות בכנס עסקו במרבית התחומים שבהם קטליזה מהווה נדבך מרכזי: שיטות סינתזה ואפיון של קטליזטורים (זרזים) חדשניים, שימוש בקטליזטורים בתהליכים של אנרגיה חלופית ונקייה, שיטות חדשניות להכנה של תרופות ופולימרים בסלקטיביות גבוהה, שיטות  גילוי ואפיון מקוריות וכן אימוץ של מערכות אנזימטיות עבור תהליכים כימיים מעבדתיים. הצגת המחקרים נועדה לחשוף את דור החוקרים הצעיר להישגים האחרונים בתחום וליצור ממשקים של שיתוף פעולה בין קבוצות מחקר שונות. בתום הכנס החלו מגעים להידוק קשרי המדע ולייסודן של תוכניות דו-לאומיות בתחום.

הכנס נחתם באירוח בביתו של שגריר יפן בישראל, קואיצ’י אייבושי, שאליו הוזמנו כל המרצים וראשי המושבים המדעיים. באירוע נשאו דברים השגריר היפני ונשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון.

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית קיימה לראשונה יריד בטיחות. זאת כחלק מהגברת הפעילויות הפקולטיות הקשורות בנושא הבטיחות ולקראת האקתון ראשון מסוגו שיתקיים בדצמבר

ב-20 בנובמבר התקיים בפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית בטכניון יריד בטיחות תחת הכותרת “יום מציל חיים”. סטודנטים שצברו נקודות השתתפות בתחנות השונות באירוע זכו בכוס שתייה ממותגת (על שלוש תחנות) וקסדה (על שש תחנות). כ-600 סטודנטים, עובדים וחברי סגל השתתפו באירוע, שהתקיים במדרחוב שבין שני בנייני הפקולטה. ביריד נחשפו הסטודנטים לתחומי פעילות שונים: ניטור רעש (המוסד לבטיחות וגהות), דפיברילטור (מד”א), כבאות והצלה, יחידת החילוץ של פיקוד העורף, יחידת הביטחון ויחידת הרכב בטכניון, ניסוי הנערך בפקולטה בנושא גז ראדון, וההאקתון הראשון בישראל לבטיחות בבנייה.

ההאקתון יתקיים ביוזמת הפקולטה, בשיתוף אגודת הסטודנטים בפקולטה ובחסות קבוצת תדהר בתאריכים 19-18 בדצמבר. הסטודנטים שישתתפו באירוע יידרשו להציע רעיונות יישומיים להתמודדות עם האתגרים השונים בענף הבנייה, וזאת בליווי צמוד של צוות מנטורים מקצועי.

“יום מציל חיים”, וההאקתון הקרב, משתלבים בפעילות המתרחבת של הפקולטה בתחום הבטיחות. בתחילת השנה נפתח בפקולטה קורס ראשון בישראל המשלב את סוגיית הבטיחות באופן מסודר ומובנה כתוכנית חובה לסטודנטים בהנדסה אזרחית. את הקורס יעביר ד”ר אבי גריפל כיחידת לימוד נפרדת בקורס “מבוא לניהול ובטיחות בבנייה”.

 

“חבישה ביולוגית” המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים בטכניון. הפיתוחים הוצגו בכנס השנתי של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון

 

הכנס ה-16 של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) התקיים בשבוע שעבר בטכניון. המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע”ש משפחות מדבדי, ד”ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד”ר פטר גנסלר נחנך בטכניון בשנת 2002 ומאז הוא תומך במחקרים בתחומים רבים ומגוונים ובהם חלל ואווירונוטיקה, עיבוד תמונה מתקדם, אנרגיה ומערכות הגנה. בכנס השתתפו תא”ל ד”ר דני גולד ראש מפא”ת במשרד הביטחון, תא”ל (מיל’) אריאל קארו סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון, גדעון פרנק יו”ר הוועד המנהל של הטכניון, פרופ’ אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ בועז גולני מנכ”ל ומשנה לנשיא הטכניון, חברי סגל מהטכניון, בכירי התעשייה וסטודנטים.

במסגרת הכנס הוענקו פרסים לפרויקטים ומאמרים של סטודנטים מצטיינים:

בפרס הראשון בתחרות ההצעות לפיתוחים ביטחוניים זכתה הסטודנטית אלינור גינזבורג מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. גינזבורג הציעה טכנולוגיה חדשנית לטיפול ראשוני בדימום פנימי בפצועים בזירת האירוע. זוהי זריקה המכילה חיידקים מתוכנתים, שעם כניסתם לזרם הדם מאתרים את מקור הדימום הפנימי ומתניעים תהליך קרישה מזורז. כך נוצרת “חבישה ביולוגית” לריסון הדימום, המגינה על המטופל עד הגעתו לבית-החולים. יתר על כן, החיידקים המתוכנתים ישמשו גם “רכיבי זיכרון” המייתרים חלק מהבדיקות הראשוניות בבית החולים.

במקום השני בתחרות זכו משה קמחי מהפקולטה להנדסת חשמל ועדו גליל מהפקולטה למדעי המחשב על הצעה לפיתוח שבב המדווח על מיקומם של חיילים בפעילות מבצעית ועל מצבם הרפואי, וזאת בעיקר לצורך מניעת חטיפות. במקום השלישי זכה צוות שהציע את AWAKA – מערכת לניטור לא פולשני של מצב העירנות של חיילים. המכשיר אמור לזהות מעבר מסוכן של החייל למצב שינה באמצעות ניטור של גלי המוח ב-EEG ולשחרר סיגנל חשמלי זעיר היוצר עוררות פיזיולוגית. חברי הקבוצה הם נויה צרט מהמסלול המשולב של רפואה והנדסה ביו-רפואית; מור חייט, שהשלימה תואר ראשון בפקולטה לביולוגיה; רון יאנוביצ’י בוגר הפקולטה להנדסה כימית ומעיין שובל, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב.

בפרס היוקרתי ע”ש ג’ואל גמונדר למחקר מתקדם בתחום החלל זכתה הדוקטורנטית אינה זמיר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. מחקרה, בהנחיית פרופ’ אמריטוס אלון גני, עוסק בשליטה בקצב הבעירה של דלק הודף מוצק בעזרת מתח חשמלי, והממצאים עשויים לשמש בסיס ליישומים מבצעיים במנועים טקטיים ובמנועי חלל. זמיר שתקבל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים, עלתה בגיל 15 במסגרת תוכנית נעל”ה (נוער עולה לפני הורים). לאחר לימודי תיכון בכפר הנוער מאיר שפיה ושירות צבאי היא למדה לתואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה.

את הכנס פתח ראש המרכז תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל, שהתייחס למותו של האלוף (מיל’) עמוס לפידות, לשעבר מפקד חיל האוויר, נשיא הטכניון והיו”ר הראשון של קרן PMRI שהיתה הבסיס להקמת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון. פרופ’ נגל הסביר כי אחד מתפקידיו העיקריים של המרכז הוא “יצירת קשר בין חוקרי הטכניון למערכת הביטחון בארץ וחיבור בין צורכי המערכת לרעיונות המדהימים המפותחים בטכניון. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי והוא מחובר גם לגורמי מחקר מובילים בעולם, הן באקדמיה והן בממשל. לשם כך אנחנו תומכים במחקרים שיכולים לשרת את מערכת הביטחון ואת התעשייה, ובמקביל מפנים משאבים גם לטיפוח סטודנטים באמצעות כנסים, ימי עיון, תחרויות ופרסים.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי לקיומו של הכנס במשך 16 שנים רצופות יש משמעות סמלית ומעשית גדולה. “בהיבט הסמלי, הכנס הוא ביטוי מובהק של רוח הטכניון המשלבת מצוינות אקדמית ומחקרית עם חזון ותחושת שליחות. מאז ומתמיד הציב הטכניון את עצמו ‘מתחת לאלונקה’ כמוסד הנושא באחריות רבה למדינת ישראל, וסדרת הכנסים של המרכז מבטאת את השליחות הזאת בהקשר הביטחוני. במישור המעשי טמונה חשיבותו של הכנס ושל המרכז בקישור החיוני בין האקדמיה למערכת הביטחון. במסגרת קשר זה תורמת האקדמיה ידע עצום למערכת הביטחון, ומערכת הביטחון מציפה לאקדמיה את האתגרים הממשיים העומדים בפניה.”

תא”ל ד”ר דני גולד, ראש מפא”ת במשרד הביטחון, נשא את הרצאת הפתיחה בנושא “טרנספורמציה וחדשנות בעידן הטכנו-דיגיטלי”. הוא אמר כי מפא”ת (המינהל למחקר פיתוח אמל”ח ותשתית טכנולוגית) משנה את פניו בשנים האחרונות לנוכח המהפכה הדיגיטלית, ופועל לקידום החדשנות הטכנולוגית ולצמצום הרגולציה והבירוקרטיה המאטות תהליכים של פיתוח טכנולוגי. “בשנים האחרונות אנחנו מבצעים שינוי משמעותי בכל התהליכים בארגון כדי להגשים במהירות את הייעוד שלנו – עליונות טכנולוגית ומבצעית. לשם כך אנחנו מחזקים את הקשר עם האקדמיה, מעודדים חדשנות ואימוץ טכנולוגיות, מקצרים תהליכי התקשרות עם גורמי-חוץ ומקדמים שיתופי פעולה בין-משרדיים.” ד”ר גולד אמר כי כיום עובד הארגון עם כ-250 חברות סטארטאפ, וזאת מתוך הבנה שחברות קטנות יכולות לקדם פיתוחים חדשניים במהירות רבה. אמצעי נוסף לקידום החדשנות הוא מאמץ לגיוסם של מומחים יוצאי דופן, ובהם חוקרים מהאקדמיה, לתקופה קצרה המאפשרת להם לשוב לעבודתם לאחר מכן. ד”ר גולד עודד את חוקרי הטכניון להציע רעיונות פורצי דרך למערכת הביטחון דרך המרכז.

תא”ל (מיל’) אריאל קארו, בעבר קצין מודיעין ראשי וכיום סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, אמר כי “רפאל חרתה על דגלה לעמוד באופן רציף בחזית הטכנולוגיה, והיא ממצה את היתרונות הגלומים במהפכה הרביעית, מהפיכת המידע, לחיבור של מגוון יכולות, לקפיצת מדרגה ולאפקטיביות של המערכות שלה. זאת הן במערכות תקשוב המתבססות על רשת קוגניטיבית והן ביכולות עיבוד מידע מתקדם, המחברות בין מגוון רחב של סנסורים ייחודיים ויכולות עיבוד מידע”. תא”ל  קארו הדגיש את הקשר הטוב בין רפאל לטכניון בכל התחומים (סטודנטים, משתלמים לתארים גבוהים ומחקרים משותפים) ועודד את שני הצדדים להמשיך ולהרחיב את הקשר הזה.”

בכנס הוצגו כמה מהמחקרים הנערכים בטכניון בתמיכת המרכז. פרופ’ דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית הציג סוגיות בחדירת קליע לבטון. פרופ’ אוקסנה סטלנוב מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציגה את הבעיה בניבוי רעש של רחפנים ודרכים ליצירת רחפנים שקטים יותר. פרופ’ דורון שילה מהפקולטה להנדסת מכונות מפתח מערכת להגנה על חומרה מפני פגיעה, זיוף והשתלת רכיבי מעקב. פרופ’ עדית קידר מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי הציגה גישה חדשנית לזיהוי מתקפות על סמך אנליטיקה של זרמי מידע גדולים בזמן אמת. פרופ’ טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות, חתן פרס חיל האוויר האמריקאי לחוקרים צעירים, הציג טכנולוגיה ורעיונות לפיתוח עתידי של ג’יירוסקופ אופטי ממוזער – מערכת זעירה המאפשרת לקבוע מיקום של כלי טיס במרחב באופן מדויק. זוהי מערכת סגורה זולה מאוד יחסית לאלטרנטיבות, והיא חסינה בפני מתקפות אלקטרוניות.

פרופ’ נגל הודה לד”ר תמי מילגרום מסטר ולאל”מ (מיל’) יעקב קרוק, שותפיו בארגון הכנס, ולקודמו בתפקיד פרופ’-אמריטוס אבי מרמור, שייסד את המרכז ואת הכנס.

סטודנטים בטכניון פיתחו מערכת הנחייה חכמה להנחתת מטוסים שמנועיהם הושבתו

הסטודנטים והמנחים. מימין לשמאל : ד"ר אהרון בר-גיל, חנה ודן שטראוסמן, פרופ' נחום שימקין, קובי כוחיי, אלון ירוסינסקי ועמרי פרוינד קרדיט צילום : שרון צור

הסטודנטים והמנחים. מימין לשמאל : ד”ר אהרון בר-גיל, חנה ודן שטראוסמן, פרופ’ נחום שימקין, קובי כוחיי, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד
קרדיט צילום : שרון צור

ב-15 בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 באוויר, זמן קצר לאחר ההמראה, כתוצאה מהתנגשות עם להקת אווזים. למרבה המזל הצליח הטייס צ’לסי סולנברגר להנחית את המטוס על נהר ההדסון, בהחלטה שככל הנראה הצילה את כל הנוסעים ואנשי הצוות, 155 איש בסך הכל.

השבתת מנועים אינה תופעה נדירה, ועל פי רשות התעופה הפדרלית בארה”ב (FAA) אחד הגורמים העיקריים לתאונות טיסה, לרבות תאונות קטלניות, הוא השבתת מנועים. סכנתה של תופעה זו גדולה במיוחד כשמדובר במטוסים קלים, שאינם מצוידים במערכות בקרה וגיבוי מתוחכמות וטייסיהם אינם עוברים הכשרה ממושכת כמו טייסיהם של מטוסי נוסעים. המצב האמור מסוכן במיוחד כאשר מזג האוויר סוער, והגלישה אל המנחתים הפוטנציאליים מחייבת עקיפה של אזורים גבוהים. במקרה כזה נדרש הטייס לבחור את יעד הנחיתה ולתכנן את ההגעה אליו תוך התחשבות ברוחות, בתוואי הקרקע, באזורים אסורים לטיסה ועוד. חשוב לציין שפרופיל הרוח המשפיע על המטוס משתנה במהלך הגלישה ולכן דרוש חישוב-מסלול-מחדש על סמך הנתונים החדשים בכל רגע.

זה הרקע לשורה של מחקרים שנערכו בטכניון כדי לפתח מענה טכנולוגי למצבים אלה, כלומר לספק פתרון אופטימלי למצב שבו מנועיו של מטוס מושבתים והוא צריך לגלוש ולהגיע למנחת בטוח. מחקרים אלה החלו בקבוצת המחקר של פרופ’ יוסי בן-אשר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ובעשור האחרון מוביל אותם פרופ’ נחום שימקין, הדיקן הנוכחי של הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, יחד עם ד”ר אהרון בר-גיל, מרצה בכיר נלווה בפקולטות להנדסת חשמל ואווירונוטיקה וחלל. המחקרים נערכים בשיתוף מפא”ת – המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

לאחר עבודה תיאורטית מקיפה בנושא יושמו הממצאים במסגרת פרויקט סטודנטים לתואר ראשון במעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל בראשות מהנדס המעבדה קובי כוחיי. על היישום המעשי עבדו שני צוותי סטודנטים לתואר ראשון: עמרי פרוינד ואלון ירושינסקי, שמימשו את אלגוריתם התווית המסלול האופטימלי בזמן אמת; וחנה ודן שטראוסמן שפיתחו מערכת תצוגה לטייס וממשקי חיישנים וביצעו את אינטגרציית התוכנה והחומרה לניסוי המוטס. את הסטודנטים הנחה דני סגל, שהיה שותף במחקר זה במסגרת לימודיו לתואר שני בהנחייתם של פרופ’ שימקין וד”ר בר-גיל. “הבסיס התיאורטי לחישוב מסלול הגלישה האופטימלי הוצג בשורה של מאמרים, שהאחרון שבהם התפרסם בחודש מאי 2019 ב-AIAA J. GCD – כתב עת מוביל בתחום זה, שמפיק המכון האמריקאי לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה.” “משמח במיוחד לראות את המחקר התיאורטי שנערך בנושא מגיע למימוש מוצלח בתא הטייס,” אמר פרופ’ שימקין. “תודות מגיעות לצוות הסטודנטים, המנחים והטייסים שהקדישו ממיטב כשרונם וזמנם במימוש המערכת, ולתמיכה הנמשכת של מפא”ת בפרויקט.”

לדברי ד”ר בר גיל, “למרות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם התעופה לא חלה ירידה משמעותית במספר התאונות האוויריות ולא במספר ההרוגים. החדשות הטובות הן שמערכת מהסוג שפיתחו הסטודנטים עשויה למנוע תאונות ולחסוך בחיי אדם.”

קבוצות המחקר וההנדסה התמודדו עם שורה של אתגרים ובהם ההכרח להימנע מחיבור מערכת הניסוי שלהם למערכות המטוס. לכן הם נדרשו לפתרונות יצירתיים, כולל שערוך בזמן אמת של כיוון ועוצמת והרוח, וזאת תוך הסתייעות חכמה במערכת הניווט שהושאלה לטכניון. הסטודנטים בנו גם סימולציה של תנועת המטוס לפי האלגוריתם האופטימלי ושל הנחיית עקיבה לטייס – כדי לשפר את המערכת ככל האפשר עוד לפני הטיסות הממשיות.

ב-30 ביולי 2019 נבדקה המערכת בטיסה ממשית כזו באדיבות הטייסים מייק דביר ויובל דביר ומהנדס הניסוי המוטס שלומי שוורץ. הטיסה, שנערכה בסביבות הר התבור, דימתה מצב של השבתת מנוע מעל קרית טבעון וכניסה של המערכת הטכניונית לפעולה. האלגוריתם איתר מזרחית להר שני מנחתים אפשריים, חישב את המסלול אל היעד העדיף והציג לטייס סמן שהנחה אותו לדאייה אל המנחת המועדף. התוצאות: המטוס עקף את התבור בהצלחה, והטייס העיד בדיעבד כי ההנחיה הייתה מוצלחת וגם הנדסת האנוש של התווית הדרך לטייס יעילה ונוחה.

ראוי לציין כי האלגוריתם שפותח בטכניון עשוי לשמש גם כמנגנון לנחיתת חירום של כטב”ם (כלי טייס בלתי מאויש) שמנועו הפסיק לפעול.

 

 

צוות הסטודנטים שעבד על הפרויקט. מימין לשמאל : חנה ודן שטראוסמן, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד

בסרטון: ממשק הטייס בזמן הטיסה

 

פרופ’-משנה פוקס, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה, חוקר את תפקיד המוות התאי המתוכנן בתהליכים פיזיולוגיים. מחקריו סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים

פרופ'-משנה פוקס

פרופ’-משנה ירון פוקס

פרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הוא אחד מ-27 מדענים מכל רחבי העולם שנבחרו כחוקרים צעירים על ידי EMBO – הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. פרופ’ פוקס, הישראלי היחיד במחזור הנוכחי, התקבל לרשימה היוקרתית על הישגיו ב”רתימת אפופטוזיס של תאי גזע לטובת חידוש רקמות”.

“כל אחד מהחוקרים הצעירים שבחרנו הוכיח כי ביכולתו לערוך מחקר ברמה הגבוהה ביותר, וזה כבוד גדול עבורנו לקבלם לקהילת EMBO,” אמרה מנהלת הארגון מריה לפטין. “השנים הראשונות של מחקר עצמאי הן שנים מאתגרות מאוד, ואנחנו שמחים לתמוך ב-27 החוקרים האלה בתחילת הקריירה העצמאית שלהם.”

פרופ’-משנה פוקס עוסק בהתאבדות מתוכננת (אפופטוזיס) בתאי גזע – תאים ייחודיים ונדירים יחסית, המייצרים תאים מסוגים שונים וכך מחדשים רקמות שונות בגוף. במרוצת השנים נערכו מחקרים רבים בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל המנגנון האפופטוטי בתאים אלה כמעט שלא נחקר.

קבוצת המחקר של פרופ’-משנה פוקס גילתה את תפקידם של חלבונים אפופטוטיים שונים באוכלוסיות שונות של תאי גזע של העור והמעי, והוכיחה כי אפשר לרתום את תהליך האפופטוזיס כדי להאיץ את החלמת הרקמה לאחר פציעה ולהקטין את הצלקות שמותירה הפציעה כעבור זמן. בנוסף הצליחה הקבוצה ליצור מיני-איברים בצלחת, היכולים לשמש להשתלות וכמערכות למציאת תרופות חדשות. תגליות אלו סוללות דרכים לטיפול יעיל יותר במחלות שונות ולהחלמה משופרת.

ארגון EMBO כולל את החוקרים המובילים המקדמים את המצוינות במדעי החיים באירופה ומחוצה לה. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה.

מחקריו של פרופ’-משנה פוקס סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים. על מחקריו השונים פרופ’ פוקס זכה השנה בפרס קריל מקרן וולף, בפרס דניאל שירן ובפרס הגדול של Sartorius & Science לרפואה רגנרטיבית ולתרפיה תאית לשנת 2019. האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) העניקה לו את הפרס על שורה של הישגים שהוא תיאר במאמר ב-Science: “מוות תאי מתוכנן: אופקים טיפוליים”.

 

שנת הלימודים תש”ף יצאה לדרך עם נשיא חדש, פרופ’ אורי סיון, והנהלה חדשה. במגזין שלפניכם תוכלו לקרוא על מחקרים חדשים, פורצי דרך: טכנולוגיה חדשנית לאחסון מידע על די-אן-איי, מערכת ניסויית המאששת את האופי התרמי של קרינה הנפלטת מחורים שחורים, התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל, גישה חדשה להפקת מימן ועוד. עוד בגיליון זה: מהפכת ההוראה בטכניון, קרן חדשה שתאיץ את מחקר הבינה המלאכותית בטכניון, הנחת אבן הפינה לבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ותרומה גדולה של קרן רפפורט להקמת מרכז בין-תחומי לחקר הסרטן.

לקריאה לחצו: http://bit.ly/33gfep2

בתמונה: איתמר ענבי הצעיר מעיין בגיליון הנוכחי, שעל כריכתו מופיע אביו ליאון ענבי מהפקולטה למדעי המחשב

בתמונה: איתמר ענבי הצעיר מעיין בגיליון הנוכחי, שעל כריכתו מופיע אביו ליאון ענבי מהפקולטה למדעי המחשב

 

הטכניון אבל על מותו של אלוף (מיל') עמוס לפידותהטכניון אבל על מותו של אלוף (מיל’) עמוס לפידות, המפקד העשירי של חיל האוויר ונשיא הטכניון בשנים 2001-1998, ומשתתף בצערה של המשפחה.

אלוף (מיל’) לפידות, יליד כפר סבא, סיים קורס טיס בהצטיינות ב-1954. לימים השתתף כטייס במבצע קדש, כמפקד טייסת במלחמת ששת הימים וכמפקד בסיס חצור במלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1987-1982 עמד בראש חיל האוויר הישראלי.

בשנות כהונתו של אלוף (מיל’) לפידות כנשיא הטכניון התרחבו מרכזי המחקר הבין-תחומיים בטכניון, נרשמו פריצות דרך בחקר תאי הגזע (פרופ’ יוסף איצקוביץ’-אלדור) ובפיתוח התקנים אלקטרוניים מבוססי ביולוגיה (פרופ’ אורי סיון, פרופ’ ארז בראון ופרופ’ יואב איישן), נחנך המרכז למדע וטכנולוגיה ע”ש הנרי ומרילין טאוב, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר – לימים חתני פרס נובל – זכו בפרס לסקר היוקרתי, ותוכנית “עתידים” בטכניון, המעודדת בוגרי תיכון מצטיינים מהפריפריה ומאוכלוסיות ייחודיות ללמוד לתואר אקדמי בטכניון, יצאה לדרך.

אלוף (מיל’) לפידות, בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מאוניברסיטת סטנפורד, נפטר אתמול בגיל 85.

יהי זכרו ברוך.

טכנולוגיה חדשנית שפותחה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית נרכשה על ידי חברה ישראלית וזכתה במענק של 450 אלף אירו

מערכת מדגה מתועש בעין המפרץ

מערכת מדגה מתועש בעין המפרץ

חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וממכון המים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית לטיפול במים ולהשבתם למכלים לגידול הדגים. הטכנולוגיה החדשנית, שפותחה בקבוצת המחקר של פרופ’ אורי להב, נרכשה על ידי חברת Biofishency הישראלית, ופיתוחה יימשך באמצעות מענק מהמכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה.

חקלאות המים היא הענף המתפתח ביותר בסקטור המזון העולמי – היא צומחת בקצב של כ-8% בשנה. זאת בעקבות הדרישה הגוברת לדגי מאכל והירידה בכמות הדגה בים. בתוך עולם חקלאות המים התפתחה נישה בשם “גידול מתועש”, שנועדה לחולל קפיצת מדרגה בניצול משאבי המים והקרקע ולמזער את הנזק הסביבתי. קפיצת מדרגה – משום שמדובר בניצול משאבים יעיל בערך פי

מאה מזה של טכנולוגיות אחרות הקיימות כיום בשוק. חקלאות מים מתועשת, כלומר גידול דגים בתנאים מבוקרים במכלים, ממזערת זיהום מקווי מים, מקטינה צריכה של מים טריים ומאפשרת שליטה טובה יותר בתנאי המחיה של הדגים.

גידול הדגים במכלים מחייב כמובן תחלופת מים גבוהה וטיפול יעיל במים הממוחזרים. מרכיב מרכזי בתהליך הוא מערך מתקדם המוציא מים מהמכלים, מטפל בהם ומשיב אותם למכלים. כיום מבוצע התהליך באמצעות טיפול ביולוגי – העברת המים בביופילטר המכיל חיידקים ייעודיים. לטיפול מגבלות רבות כגון קצב נמוך של פירוק האמוניה הרעילה, בעיקר בטמפרטורת מים הנמוכה מ-18 מעלות צלזיוס, הצטברות פתוגנים בביופילטר שבו פועלים החיידקים והיווצרות תרכובות שיוצרות טעמי לוואי.

כאן נכנסים לתמונה פרופ’ להב, פרופ’-משנה יורי גנדל וד”ר רז בן אשר, שפיתחו טכנולוגיה חדשה של טיפול פיזיקו-כימי במסגרת עבודות הדוקטורט של גנדל ובן אשר. בנוסף להרחקת חנקן יעילה יותר ביחס לטכנולוגיה המסורתית (ביופילטר), הטכנולוגיה החדשה גם חיטאה את המים ביעילות ממיקרואורגניזמים פתוגניים, ויש סימנים שהיא יעילה בין היתר גם נגד וירוס ה-VNN הגורם לפגיעה קשה בגידול מיני דגים מסוימים.

החברות המסחריות שהתקשרו עם צוות המחקר הן Biofishency הישראלית המתמחה בחקלאות מים, שקיבלה בלעדיות על הפטנטים בתמורה למתן זכויות בחברה למוסד הטכניון, והחברה ההולנדית Ocean Perfect. בימים אלה נשלחות להולנד ולאיסלנד שלוש מערכות פיילוט שפיתחה הקבוצה. כן נבנה בישראל פיילוט חצי-מסחרי שיסייע בהמשך המחקר והפיתוח. מלבד שתי עבודות הדוקטורט של גנדל ובן אשר, וההתקשרויות המסחריות שצוינו לעיל, הקבוצה פרסמה שישה מאמרים מדעיים בנושא ורשמה שני פטנטים. יתר על כן, הפרויקט זכה במענק של כ-450 אלף אירו במסגרת התוכנית האירופית המקיפה EIT Food. תוכנית זו, המתקיימת במסגרת המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה (EIT), נועדה לעצב את עולם המזון בעשורים הקרובים, והמענק יסייע בהמשך פיתוחה של הטכנולוגיה האמורה ובמסחורה.

חברים נוספים בצוות המחקר הם ד״ר ליאת בירנהק, רן נהיר וחגי מאיר.

 

 

פרופ' אורי להב

פרופ’ אורי להב

פרופ’-משנה יורי גנדל

פרופ’-משנה יורי גנדל

ד”ר ליאת בירנהק

ד”ר ליאת בירנהק

ד”ר רז בן אשר

רן נהיר

רן נהיר

חגי מאיר

חגי מאיר