חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי. השבבים מוחדרים למוח באמצעות “אקדח גנים” ומשחררים חלבון חיוני העשוי לבלום את התפתחות מחלת אלצהיימר

תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר. איור: Ella Maru Studio

תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר איור: Ella Maru Studio

חוקרות בטכניון ושותפותיהן באוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה לבלימת התפתחות מחלת אלצהיימר. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Small והובלט על ידו כשער האחורי של המגזין. את המחקר הובילו פרופ’ אסתי סגל והדוקטורנטית מיכל רוזנברג מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ושותפותיהן, פרופ׳ אורית שפי והדוקטורנטית נטע זילוני מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.

אלצהיימר, הגירסה הנפוצה ביותר של דמנציה, מאופיינת בתסמינים שונים ובהם אובדן זיכרון, ליקויים בדיבור, בעיות התמצאות וירידה משמעותית בתפקודים המוטוריים. מחלה זו מאפיינת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת, ואחרי גיל 85 מגיעה שכיחותה לכ-30%. בעקבות העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסיית המבוגרים גדלה שכיחותה הכוללת של המחלה והיא מוגדרת כיום כ”המגפה האפורה” או “המגפה של המאה ה-21”.

אלצהיימר היא neurodegenerative disease – מחלה שמקורה בניוון תאי המוח. הגורם העיקרי למחלה הוא הצטברות של חלבון בשם עמילואיד-בטא (Aβ) ברקמות המוח. גושי החלבון ממיתים את תאי העצב, הנוירונים, באזורים שונים במוח, ומובילים בין השאר לפגיעה במנגנונים הכולינרגיים החיוניים לתפקוד המוח.

החדשות הטובות הן שמתן חלבון ספציפי (פקטור גדילה עצבי) בולם את הפגיעה במנגנונים הכולינרגיים ואת החמרת המחלה. הבעיה היא שהחדרת החלבון לאזור היעד במוח אינה משימה פשוטה משום שבין הדם למוח חוצץ מחסום הדם-מוח (Brain Blood Barrier). מחסום זה, המגן על מערכת העצבים המרכזית (המוח) מפני חדירה של חיידקים וחומרים מזיקים מהדם למוח, מגביל את המעבר של תרופות המיועדות למחלות מוח.

כעת מציגות חוקרות הטכניון ואוניברסיטת בר אילן פתרון חדשני לאתגר האמור: שבבי סיליקון להחדרה ישירה של החלבון למוח ולשחרורו ברקמת היעד. לשבבי הסיליקון הייעודיים, שפותחו במעבדתה של פרופ’ סגל בטכניון, מבנה נקבובי ננומטרי המאפשר להטעין אותם בכמויות חלבון גדולות. באמצעות שליטה מדויקת במאפייני השבב – ממדי הנקבוביות, התכונות הכימיות של פני השטח ועוד – הגיעו החוקרות לתצורה אופטימלית השומרת על החלבון בשלב ההחדרה ולאחר מכן משחררת אותו במוח בהדרגה, במשך כחודש.

באופן זה, כאמור, החלבון אינו נדרש לעבור את מחסום הדם-מוח שכן הוא מוחדר ישירות למוח באחת משתי דרכים – בהשתלה במוח (כשבב) או בשיגורו אל היעד כחלקיקים זעירים באמצעות “אקדח גנים” (Gene Gun) ייעודי. [“אקדח גנים” – מערכת קיימת להחדרה של חלבונים, די-אן-איי ואר-אן-איי לתאים, וזאת באמצעות ירי חלקיקי מתכת המצופים במולקולות אלה. טכנולוגיה זו קרויה גם ביוליסטיקה (biolistics)]. עם הגעתו למקום היעד במוח משתחרר החלבון מהשבב והשבב מתפרק למרכיבים שאינם רעילים.

לדברי הדוקטורנטית מיכל רוזנברג, “בניסוי הראינו בעכברים ששתי דרכי ההחדרה של הפלטפורמה למוח מובילות לתוצאה הרצויה. יתר על כן, הטכנולוגיה שלנו נבחנה גם במודל תאי של מחלת אלצהיימר ואכן, שחרור החלבון הוביל להצלת התאים.”

המחקר נערך בתמיכת מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון.

למחקר בכתב העת Small לחצו כאן

 

פרופ' אסתי סגל

פרופ’ אסתי סגל

הדוקטורנטית מיכל רוזנברג

הדוקטורנטית מיכל רוזנברג

פרופ׳ אורית שפי

פרופ׳ אורית שפי

הדוקטורנטית נטע זילוני

הדוקטורנטית נטע זילוני

 

 

בתים מבפנים הוא אירוע ארכיטקטורה גדול המתקיים בעיר אחת לשנה. הסיורים השנה יתקיימו ב- 30-28 בנובמבר ויתמקדו באזור הדר הכרמל.  בנוסף יתקיימו מקבץ סיורים בקמפוס הטכניון בנוה שאנן וברחבי העיר בחסות המרכז לחקר המורשת הבנויה ע״ש אבי ושרה ארנסון והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הכניסה לאירועים כולם – ללא תשלום.
להרשמה ועדכונים: www.batim-haifa.org

 

סיורים 7-1 יתקיימו בקרית הטכניון ביום שישי 29.11.19:

  1. המרכז לחקר המורשת הבנויה ע”ש אבי ושרה ארנסון
    נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.
    ביקור בארכיון המרכז לחקר המורשת הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הכולל אוספים נדירים שנשמרו בו מימיו הראשונים של הטכניון כמו אוסף הספרים הנדירים של אלכסנדר ברוולד (אדריכל הבניין ההיסטורי של טכניון), אוסף נגטיבים על זכוכית המתארים הקמת מבני ציבורי בתקופת המנדט הבריטי ואוסף פרויקטים של סטודנטים משנות ה־60 ואילך. כן יוצגו אוספים שנקלטו בארכיון בשנים האחרונות כגון אוסף משרד יער ואוסף אדריכל שמואל יבין.
    שישי, 29.11, 13:00.
    אין צורך ברישום. מוגבל ל-15 הבאים הראשונים.

1.המרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש אבי ושרה ארנסון

  1. הבניין הראשון

נקודת מפגש: רחבת הכניסה לבניין אווירונאוטיקה, קריית הטכניון (חנייה מאחורי הבניין). סיור בהדרכת אדריכלית אורליה קירמאיר (אדריכלית הקמפוס לשעבר) במבנה הראשון שנבנה בקמפוס הטכניון בשנת 1954. בסיור יוצגו סיפוריהם של הבניין, של פרופ’ יוחנן רטנר, אדריכל הבניין, וכן סיפור הקמת הפקולטה לאווירונאוטיקה על ידי פרופסור סידני גולדשטיין וסיפורו של הסטודנט ניביה דורבן ז”ל. משך הסיור כשעה וחצי.

שישי, 29.11 , 09:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

2.הבניין הראשון

  1. קריית הטכניון כמוזיאון לאדריכלות ישראלית

נקודת מפגש: שער נווה שאנן (לאחר בידוק ביטחוני).

קריית הטכניון היא מוזיאון פתוח לאדריכלות ישראלית שבה תכננו מאז הקמתה מיטב האדריכלים בסגנונות שונים.  אדריכל עומרי זילכה, בעל הבלוג פינת רחוב, יציג את היסטוריית התכנון של הקמפוס, יעבור לצד חלק מהמבנים ולכמה אף ייכנס וינסה להסביר מה הופך אותם ליצירות מופת ומה הופך קמפוס לייחודי. משך הסיור כשעתיים (אורך המסלול כקילומטר וחצי ורובו בירידה).

שישי, 29.11, 13:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

קריית הטכניון כמוזיאון לאדריכלות ישראלית

 

  1. קמפוס יער

נקודת מפגש: רחבת צ’רציל, סמוך לבניין צ’רצ’יל ובניין הסנאט בלב הקמפוס, קריית הטכניון.

סיור בקמפוס הטכניון בהובלת רקפת סיני, אדריכלית נוף ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הסיור יסקור את ההיסטוריה של תכנון המרחבים הפתוחים בטכניון מראשיתו ועד לשנות ה־70 ויתמקד בתפיסה התכנונית הייחודית שנבעה מתנאי השטח שהיה מיוער והפכה לסמל ולמאפיין של הטכניון. משך הסיור כשעתיים.

שישי, 29.11, 10:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.

4. קמפוס יער

  1. בעקבות תכנית האב האבודה

נקודת מפגש: מבאות הכניסה (אולם הפטרייה) בפקולטה לאווירונאוטיקה, קריית הטכניון.

סיור בקמפוס הטכניון עם אדריכל השימור אמיר פרוינדליך, שיציג את הקונפליקט בין תוכניות האב של הקמפוס: תוכניתו של פרופ’ אלכסנדר קליין מ־1953 שהתבססה על ציר ירוק אשר משני עבריו בנייני הפקולטות השונות; ותוכניתו של אדריכל שלמה גלעד משנות ה־60 ששינתה את פני הקמפוס באופן ניכר וקבעה את אופיו עד היום. הסיור יתחיל בתצפית מהמרפסת במחלקה לאווירונאוטיקה, יעבור בפורום, בית הסטודנט, בניין אולמן ובסמוך לפקולטה להנדסת קרקע וגיאולוגיה, פיזיקה וכימיה ומשם ימשיך לגן הבוטני. הסיור יסתיים בחניה של הפקולטה להנדסה. משך הסיור כשעתיים.

שישי, 29.11, 09:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

בעקבות תכנית האב האבודה

 

  1. גגות מורפולוגיים

נקודת מפגש: בכניסה לבניין דנצינגר, קריית הטכניון.

המבנה המוזר ופורץ הדרך של מעבדות דנציגר נותר גם היום חדשני ושנוי במחלוקת כפי שהיה עם הקמתו בשנים 1959־1965. הסיור שתוביל אדריכלית רות ליברטי־שלו יעסוק במאפייניו הייחודיים של הבניין ובאלפרד נוימן, האדריכל והפרופסור שייסד את לימודי המורפולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ושבעזרת תלמידו צבי הקר יישם בבית זה את התיאוריה שהתגבשה בלימודים אלה. הסיור ימשיך גם לגגות מורפולוגיים אחרים שהוקמו בקמפוס הטכניון בתכנונם של חברי סגל הפקולטה לארכיטקטורה בשנות ה־50 ובשנות ה־60. הוא יסתיים בנקודת ההתחלה. משך הסיור כשעה.

שישי, 29.11, 13:00.

סיור ברישום מוקדם. מוגבל ל-30 אנשים.

להרשמה: https://www.batim-haifa.org

 

6. גגות מורפולוגיים

 

  1. הארכיון ההיסטורי בטכניון

נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.

לרגל סיום פרויקט דיגיטציה רחב היקף בו הועלו אלפי מסמכים ותצלומים מהארכיון ההסטורי של הטכניון לרשת, תתקיים הרצאה ובה יוצגו לקהל פריטים מהארכיון המגוללים את סיפורו של  הטכניון בראי ההיסטוריה. את הביקור יוביל הארכיונאי איתי קרן.

שישי, 29.11, 11:00.

סיור ברישום מוקדם.

להרשמה: https://www.batim-haifa.org

7. הארכיון ההיסטורי בטכניון

 

8.באוהאוס חברתי – חוויה אורבנית בחיפה.
אמנות רב-תחומית, מחול, סאונד ואדריכלות לציון מאה שנה לבאוהאוס

28-30 בנובמבר 2019

האירוע “באוהאוס חברתי – חוויה אורבנית לציון מאה לבאוהאוס” מבית עיריית חיפה ובית הגפן, מפעל הפיס, אוניברסיטת חיפה והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף עם רשת ‘בתים מבפנים’ יספר את הסיפור של המקומות שעשו את חיפה בהדר הכרמל – מרחוב מסדה ועד לשוק תלפיות, לציון מאה שנה לבאוהאוס.
באוהאוס חברתי יתקיים במשך שלושה ימים ויכלול תערוכות מרכזיות של אמנות עכשווית והיסטורית שיתקיימו בחללים אייקוניים דוגמת שוק תלפיות, קולנוע אורה ועוד.

האירוע מזמן שוטטות במרחב העיר ודיבוב החוויה המורכבת של המקום דרך תערוכות אמנות, אירועי פרפורמנס, הרצאות, מופעי תרבות ועשרות סיורי בתים מבפנים. http://socialbauhaus.co.il/

 

הצצה אל העתיד – אתגר המחשוב 2030 של אינטל והטכניון יצא לדרך

חברת אינטל לסטודנטים בטכניון: תכננו כיצד ייראה המחשוב בעשור הבא. בפאנל שהתקיים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי אמר אורי פרנק, סגן נשיא באינטל: “אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם הסטודנטים לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030”

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (מימין ) עם אורי פרנק, סגן נשיא באינטל

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (מימין ) עם אורי פרנק, סגן נשיא באינטל

“המהפכות הגדולות יגיעו מכם, הצעירים, כי אתם עוד לא מקובעים ועדיין מסוגלים לחשוב באופן פתוח בלי לחשוש מאילוצי העולם האמיתי.” כך אמר לסטודנטים בטכניון אורי פרנק, סגן נשיא באינטל. הדברים נאמרו בפאנל משותף לאינטל ולפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. פרנק אמר לסטודנטים כי “אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם, הסטודנטים, לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030. לכן אנחנו מטפחים באינטל תרבות ארגונית של פתיחות וחדשנות.”

אורי פרנק הגיע לאינטל ב-1997 כסטודנט בתחילת דרכו בפקולטה בטכניון, הוא השלים בפקולטה להנדסת חשמל גם תואר שני ושימש בתפקידים רבים באינטל, חלקם בארצות הברית. הוא אמר כי “הלימודים בטכניון היו חיוניים להתפתחות המקצועית שלי בעיקר בפיתוח יכולת הלמידה העצמית והיכולת להתגבר על אתגרים קשים ומפחידים. חשוב להבין שהלמידה אינה נגמרת כשמסיימים את הלימודים בטכניון, וכל תפקיד שעשיתי באינטל לימד אותי דברים חשובים לקראת התפקידים הבאים.”

בפאנל, שנערך בהנחיית השדרן ומנחה הטלוויזיה טל ברמן, במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין ובכירים מאינטל, השתתפו שלושה בוגרים בולטים של הפקולטה שחתומים על פריצות דרך טכנולוגיות ששינו את פני העולם: פרופ’ אורי וייזר, ממפתחי המחשב הנייד (אינטל פנטיום) ומהאישים המובילים בפיתוח המעבדים של אינטל, המשמש כיום חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון; דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, שהוביל מהפכות הנדסיות משמעותיות ובהן המחשוב הנייד וקו מוצרי הסנטרינו; ואורי פרנק, סגן נשיא באינטל המוביל היום את קבוצת המעבדים, המחשבים הניידים והנייחים וקו המוצרים לבינה מלאכותית. בתום הפאנל הכריזה  חברת אינטל על אתגר נושא פרסים לסטודנטים מהפקולטה: לנסח רעיון הקשור לעתיד המחשוב בשנת 2030 ועל תרומתה לשדרוג מעבדות ה-VLSI (מעגלים משולבים) בפקולטה.

2.מימין לשמאל: דדי פרלמוטר, פרופ' אורי וייזר, אורי פרנק, טל ברמן ומארגן האירוע פרופ' שוקה זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון

מימין לשמאל: דדי פרלמוטר, פרופ’ אורי וייזר, אורי פרנק, טל ברמן ומארגן האירוע פרופ’ שוקה זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון

חברת אינטל מובילה זה שנים רבות בפיתוח מעבדי המחשבים המתקדמים ביותר. אינטל ישראל, שבה יזמו שלושת בוגרי הטכניון את ספינת הדגל של החברה – מעבד הפנטיום – פיתחה בשלוש השנים האחרונות דור חדש של מעבדים אשר משלב בין השאר יכולות AI. בראש הקבוצה המפתחת, המונה אלפי מהנדסים, עומד בוגר הטכניון אורי פרנק.

“אנו בטכניון רואים חשיבות רבה בפיתוח קשרי תעשייה ואקדמיה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “ולכן אנו שמחים על הידוק הקשרים בין הפקולטה להנדסת חשמל לחברת אינטל. כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21, ולהמשיך בהכשרת העילית המדעית-טכנולוגית של מדינת ישראל, ״עלינו להמשיך להדק את שיתוף הפעולה ולעצב את הממשק אקדמיה-תעשייה באופן שישקף את התרחבות המחקר הבסיסי לתעשייה ואת הצורך בהעברת טכנולוגיה מהירה מהאקדמיה לתעשייה״

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין דיבר בפתיחת האירוע על “הקשר המתמיד בין אינטל לטכניון, שהחל כבר עם פתיחת העידן הבינלאומי של ההייטק בישראל ב-1974, כאשר בוגר הטכניון דב פרומן הקים בחיפה את מרכז המחקר הראשון של אינטל בישראל. הקשר שלנו עם אינטל חשוב לשני הצדדים ואני מודה לפרופ’ שוקה זאבי, שיזם וארגן את היום החשוב הזה, ולגורמים באינטל שסייעו בכך.”

מנחה הפאנל טל ברמן אמר כי “האירוע הזה הוא עבורי, ועבור הקהל, הזדמנות נדירה לשמוע שלושה מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם ההיי-טק. בכם, הסטודנטים שבקהל, אני ממש מקנא – אתם נמצאים בפתחו של העידן הטכנולוגי הבא ואתם האנשים שיעצבו אותו. ביכולתכם לעשות דברים מדהימים.”

“ב-15 שנה האחרונות יש בתעשיית האלקטרוניקה תחושה שאנחנו מתקרבים לקיר,” אמר פרופ’ אורי וייזר, “אבל כבר ידענו לעבור קירות בעבר. בשנות השבעים והשמונים ידענו שהעולם הולך לכיוון חדש, אבל לא ידענו לאן, רק שהדבר הבא הוא המעבדים ושם עלינו להיות. בהנהלת אינטל העולמית הייתה התנגדות גדולה לכיוון שלנו. אבל החלטנו להעיז. דדי ואני שלחנו פקס לנשיא אינטל העולמית אנדי גרוב – עם הרעיון שלנו והוא השתכנע. כיום נדמה שהעולם ניצב מול הקיר של חוק מור – בלימת המזעור של רכיבים אלקטרוניים. זה אתגר גדול, אבל הוא אתגר כלכלי, לא טכנולוגי. אל תחששו מאתגרים כאלה ואל תחששו לבקר את המערכת ולדבוק בדרך שלכם. מנסיוני, כשאתה מאמין בדרך שלך ודבק בה אתה יכול להוביל לשינוי גדול מאוד.”

פאנל עתיד המחשוב 2030 – מימין לשמאל: טל ברמן, דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, פרופ' אורי וייזר, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואורי פרנק סגן נשיא באינטל

פאנל עתיד המחשוב 2030 – מימין לשמאל: טל ברמן, דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, פרופ’ אורי וייזר, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואורי פרנק סגן נשיא באינטל

מהפיכת טכנולוגיית המידע נמצאת בעיצומה והיא באה לידי ביטוי בהתפתחויות מואצות, בארכיטקטורות מחשבים ובאלגוריתמי אינטליגנציה מלאכותית (AI), ובהשפעות הדדיות בין תחומים אלה. בנוסף מתרחשת חדירה מהירה של מוצרים, מערכות ושירותים מבוססי כוח חישוב רב עוצמה ואינטליגנציה מלאכותית לרוב תחומי החיים ובהם ביטחון, רפואה, תחבורה והעברה והבנה של מידע טבעי. התפתחויות אלה משפיעות על כלכלות המדינות המפותחות.

“הגדולה של המין האנושי היא יכולתו להתקדם קדימה על בסיס הישגים קודמים,” אמר דדי פרלמוטר, “וזה היתרון שלנו גם כמהנדסים – העולם משתנה במהירות אבל בסיס הידע הרחב שלנו מאפשר לנו להתמודד עם השינויים. הייתי שמח לראות את מערכת החינוך הולכת לכיוון הזה שקיים בטכניון: לחזק את יכולתו של התלמיד ללמוד דברים חדשים, להתמודד עם שינוי.”

על הקשר עם הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון אחראים מטעם אינטל שני בוגרי הפקולטה אבנר גורן, סגן נשיא אינטל ומנהל קבוצת הארכיטקטורות למעבדים, והמהנדס הבכיר לואיס מגרם. גורן אמר כי “הטכניון עבורנו הוא מרכז אקדמי קריטי, שכן הוא מכשיר את דור המהנדסים הבא בישראל. לכן חשוב לנו לסייע לטכניון בשיפור כמות המהנדסים ואיכותם ולא פחות חשוב – לסייע בהתאמת תוכנית הלימודים לצורכי התעשייה כך שהסטודנטים שיוצאים מהטכניון ייהנו מרלוונטיות גבוהה בשוק התעסוקה. לכן, טכניון חזק הוא האינטרס של כולנו, וזו הסיבה שאנחנו תומכים בפקולטה בציוד, בהדרכה ובמחקרים ספציפיים ומעודדים את עובדי אינטל להעביר בטכניון קורסים וללוות סטודנטים בפרויקטים. כיום אנחנו משקיעים הרבה במעבדות ה-VLSI בפקולטה, ולאחרונה גם פתחנו מסלול של השתלמות קיץ באינטל, החושפת סטודנטים לתואר ראשון בטכניון לנעשה אצלנו.”

לינק להשתתפות: https://ad.boolzai.co.il/intel

 

מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל

מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל

5.מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל

מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל

6.מימין לשמאל : פרופ' נחום שימקין, מריאנה וקסמן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, אורי פרנק ואבנר גורן, סגן נשיא אינטל

מימין לשמאל : פרופ’ נחום שימקין, מריאנה וקסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, אורי פרנק ואבנר גורן, סגן נשיא אינטל

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים”

 

 ד"ר אראל מרגלית ודיקנית הפקולטה פרופ' מרסל מחלוף

ד”ר אראל מרגלית ודיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי שחל בחודש שעבר בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים.”

 

יום המזון העולמי נוסד על ידי האו”ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם, והשנה הוחלט להתמקד בנושא של מזון בריא בעולם ללא רעב (“Healthy Diets for A #ZeroHunger World ”), וזאת כדי לפתח הזנה מקדמת בריאות תוך כדי שמירה על כדור הארץ. את הכנס ארגנו חברי הסגל פרופ’-משנה מאיה דוידוביץ-פנחס ופרופ’-משנה אבי שפיגלמן.

היזם ד”ר אראל מרגלית, היו”ר המייסד של קרן הון הסיכון JVP, אמר כי “אין ספק שהפקולטה המשמעותית ביותר בתחום הזה היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ואני מודה לדיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף על פריצות הדרך שהיא הובילה בתחום זה.” ד”ר מרגלית אמר כי “פוד-טק הוא אחד התחומים החמים בהייטק הישראלי, בעיקר על רקע המיצוי בתחומי הייטק מסורתיים מסוימים. פיתוחו של תחום זה בטכניון ובחיפה יסייע בהעצמת הצפון ובהשראת צעירים כאן. עלינו לקדם חיבורים בין מזון וסביבה, בין תזונה לבריאות ועוד, וכאן בצפון צריך להיות המרכז הרב-תחומי העולמי בתחום הפוד-טק.”

את הרצאת הפתיחה נשא ד”ר דידייה דופון מהמכון הלאומי למחקר חקלאי (INRA), שדיבר על הקשר בין המזון שאנו צורכים, מערכת העיכול ובריאותנו. “במחקרים שלנו אנחנו ממפים בזמן אמת את מה שקורה למולקולות שונות במערכת העיכול, ואכן גילינו השפעות מעניינות ומגוונות. לדוגמה, גילינו שתחליפי חלב לתינוקות (פורמולות) משנות את ההרכב של חיידקי המעי וכך משפיעים על פירוק המזון בהמשך חייו של התינוק.”

 

מנחה הפאנל פרופ' אורי לזמס עם משתתפות הפאנל נגה שוורץ משולם (תנובה), פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן (האוניברסיטה העברית), פרופ' רונית אנדוולט (משרד הבריאות), וד"ר גילה רוזן (רמב"ם)

מנחה הפאנל פרופ’ אורי לזמס עם משתתפות הפאנל נגה שוורץ משולם (תנובה), פרופ’ אפרת מונסונגו-אורנן (האוניברסיטה העברית), פרופ’ רונית אנדוולט (משרד הבריאות), וד”ר גילה רוזן (רמב”ם)

פרופ’ אורי לזמס הציג מחקרים חדשים על חרקים כמקור תזונתי לחלבונים ולמולקולות בריאות אחרות. פרופ’ אסתי מרון הולץ הציגה גילויים חדשים הקשורים במנגנון ההתפתחות של מחלות מעי דלקתיות. פרופ’ יחזקאל קשי הציג את מחקריו בגנטיקה של שמרים ואת הטכנולוגיה שפיתח ליצירת שמרים יעילים יותר לתחום המזון ולתעשיית הדלק הביולוגי (ביופיול) באמצעות אבולוציה מהירה. פרופ’ יואב לבני הציג מעבודותיו על שימוש במיקרו-אצות כמקור לחומרי גלם למזון.

בחלק האחרון של האירוע התקיים פאנל מומחים בעניין התקנות החדשות לסימון הרכב המזון בחזית האריזה. תקנות אלה, שייכנסו לתוקף בינואר 2020, יכללו סימון אדום בחזית על מוצרים בעייתיים מבחינה בריאותית – למשל תכולה של יותר מ-500 מ”ג נתרן ב-100 גרם של מזון מוצק. בפאנל השתתפו פרופ’ רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; ד”ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב”ם; פרופ’ אפרת מונסונגו-אורנן, ראש החוג למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון ותזונה באוניברסיטה העברית; ונגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה. פרופ’ אנדוולט דיברה על מורכבותו של השינוי שמשרד הבריאות מבקש להטמיע כדי לשפר את בריאות הציבור. “אין כאן קיצורי דרך,” היא אמרה. “עלינו לתמוך בציבור באופן ממסדי בדרכים מגוונות ובהן חינוך לאורח חיים בריא, בקרה על פרסומים מזיקים, סימון תזונתי בחנויות ובמסעדות, רגולציה ועוד. אין מסר יחיד ופשוט שיוכל לחולל שינוי, ותקנות ההתוויה החדשות הן רק צעד אחד מתוך צעדים רבים.”

ביום העיון צוין שיתוף הפעולה הגובר בין הפקולטה למיזם האירופי EIT Food. במסגרת זאת התקיים לאחרונה, זו השנה השנייה ברציפות, אקסלרטור EIT Food שבו הוכשרו בטכניון עשר קבוצות המפתחות המצאות חדשניות בתחום המזון. שלוש מהן ייצאו לתחרות המסכמת בליסבון, מול קבוצות מהאקסלרטורים האחרים של EIT Food, ואחת מהן (FreezeM) הציגה את הפיתוח שלה בכנס. בשנה שעברה המשיכו שלוש קבוצות מהטכניון לגמר של ה-EIT Food, ואחת הקבוצות – Redefine Meat, המפתחת טכנולוגיה להדפסת בשר במדפסת תלת-ממד – זכתה במקום הראשון בתחרות האירופית וכבר גיייסה כ-7 מיליון דולר. במסגרת EIT Food משתתפת הפקולטה ב-FOODIO ו-FOODMIO – תחרויות לפיתוח מוצרי מזון חדשניים על ידי סטודנטים לתואר ראשון.

ביום העיון גם הוכרז שבנובמבר 2020 יארח הטכניון את כנס האיגוד האירופי למדעי המזון ולטכנולוגיה של מזון (EFFoST). פרופ’ אורי לזמס, ראש הכנס, הכריז כי זו הפעם הראשונה שהכנס יתקיים מחוץ לאירופה, והדגיש שזוהי הכרה עולמית בחשיבותם של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והטכניון כולו בתחום המזון.

 

 ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית

 פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון

פרופ’ ג’וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ’ בעז פוקרוי מהטכניון. צילום: דוברות הטכניון

בקרוב ישוגרו לחלל שני ניסויים של חוקרים בטכניון עם שותפיהם באיטליה, וזאת כדי לבחון את השפעתה של מיקרו-כבידה (כבידה אפסית) על תופעות שונות.

הניסויים, הבוחנים השפעות שונות של מיקרו-כבידה, ישוגרו מגינאה הצרפתית על גבי משגר של סוכנות החלל האירופית. זאת במסגרת שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, הכולל ארבעה ניסויים שאותם תבצע חברת “ספייס פארמה”. בכל ניסוי ישתתפו חוקר אחד ישראלי ואחד איטלקי.

הניסוי הראשון, שיבחן את התנהגותן של מולקולות אנטי-מיקרוביאליות ואת השפעתן על חיידקים, תוכנן על ידי פרופ’ בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ושותפו פרופ’ ג’וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה; הניסוי השני, שיבחן את מהירות ההיקשרות של חומרים כימיים לחלבוני דם, תוכנן על ידי חוקרים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומ- Tre University ברומא.

הניסוי של פרופ’ פוקרוי ופרופ’ פליני קרוי SpaceLysis, ובמסגרתו תיבדק השפעת מיקרו-כבידה על הקינטיקה של חומרים אנטי-מיקרוביאליים ועל פעולתם על חיידקים. לדברי פרופ’ פוקרוי, על גבי כדור הארץ תלויה האינטראקציה בין חיידקים לחומרים אלה בדיפוזיה והסעה (Convection), ואילו בחלל תהיה ההסעה אפסית ולכן האינטראקציה צפויה להשתנות משמעותית. החוקרים, שכבר ערכו את הניסוי על כדור הארץ, מבקשים ללמוד באמצעות הניסוי בחלל על השפעתה של מיקרו-כבידה על האינטראקציות האמורות.

 

 

כ-700 נערות השתתפו בכנס התלמידות Tech Women בטכניון. “העתיד שלכן נמצא כאן,” אמרה הסטודנטית קרן יצחק מהפקולטה למדעי המחשב שהנחתה את האירוע

 

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ' אלון וולף שפתח את האירוע

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ אלון וולף שפתח את האירוע

מאשדוד עד קריית שמונה, מרחובות ועד רמת הגולן, כ-700 תלמידות תיכון מצטיינות במתמטיקה ובמדעים השתתפו באירועTech Women  החמישי בטכניון.

במהלך היום המיוחד נפגשו התלמידות עם חוקרות וחברות סגל, בוגרות טכניון וסטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד. אירועי Tech Women  מתקיימים באדיבות הקרן להעצמת נשים ע”ש רוזלין אוגוסט ונועדו לחשוף את התלמידות לתחומי הלימוד בטכניון ולעודד אותן לבחור בלימודים אקדמיים בתחומי המדע וההנדסה.

 

את האירוע פתח סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ אלון וולף, שאמר לתלמידות כי ” כבר בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, למדו 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. היה זה עוד בימים שבהם, במדינות רבות, הייתה האקדמיה סגורה בפני נשים. מאז יומו הראשון מקבל הטכניון סטודנטים וסטודנטיות על סמך יכולותיהם בלבד וללא הבדל של דת, גזע ומגדר. גם אתן הגעתן היום לטכניון בזכות יכולותיכן. אם אתן רוצות להשפיע על עתיד העולם ולקבוע כיצד הוא ייראה בעוד חמישים שנים, בואו ללמוד בטכניון.”

 

את אירוע הפתיחה הנחתה הסטודנטית קרן יצחק, שהחלה את לימודיה במכינת הטכניון לפני כחמש שנים ובקרוב תסיים את התואר הראשון בפקולטה למדעי המחשב. יצחק, העובדת במקביל בחברת מלאנוקס, אמרה לסטודנטיות: “נבחרתן להשתתף באירוע הזה כי אתן מבריקות, ואין לנו ספק שהעתיד שלכן נמצא כאן. גם אם אתן לא בטוחות מה תרצו לעשות כשתגדלו, הטכניון הוא נקודת מוצא מצוינת עבורכן.”

 

ד”ר רותם וישינקין, שקיבלה השנה את תואר הדוקטור מהטכניון, סיפרה על דרכה לטכניון ועל המחקרים שערכה בהנחייתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. בשנים האחרונות פיתחה ד”ר וישינקין מדבקה ראשונה מסוגה לאבחון שחפת. הפיתוח, שנתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס והאיחוד האירופי, צפוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם השלישי באמצעות אבחון מוקדם וטיפול תואם. “בהיותי נערה חלמתי להיות רופאה,” אמרה לתלמידות, “אך בסוף זה לא קרה. בחרתי בלימודי הנדסה כימית, שבהם אני משלבת בין הנדסה למדעי החיים. כמנהלת של מאגד Apatch שבו שותפים חוקרים מהאקדמיה, בתי חולים וחברות שונות, אנחנו מפתחים מדבקה לניטור שחפת, אני מרגישה שאני תורמת לאנושות תרומה ייחודית ומשמעותית. ”

מנחת האירוע הסטודנטית קרן יצחק מהפקולטה למדעי המחשב

מנחת האירוע הסטודנטית קרן יצחק מהפקולטה למדעי המחשב

 

ד"ר רותם וישינקין מהפקולטה להנדסה כימית

ד”ר רותם וישינקין מהפקולטה להנדסה כימית

התלמידות במעבדה בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

התלמידות במעבדה בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

התלמידות במעבדה בפקולטה להנדסת מכונות

התלמידות במעבדה בפקולטה להנדסת מכונות

התלמידות במעבדה בפקולטה למדעי המחשב

התלמידות במעבדה בפקולטה למדעי המחשב

התלמידות במעבדה בפקולטה למדעי המחשב

התלמידות במעבדה בפקולטה למדעי המחשב

התלמידות במפגש עם סטודנטיות לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסת חשמל

התלמידות במפגש עם סטודנטיות לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסת חשמל

הקהל באירוע הפתיחה.

הקהל באירוע הפתיחה.

התלמידות באירוע.

התלמידות באירוע.

התלמידות באירוע.

התלמידות באירוע.

התלמידות באירוע.

התלמידות באירוע.

 

 

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

 אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים.
קרדיט: ברק שאער תמר

חוקרים בטכניון ובבית החולים לילדים בבוסטון גילו כי צריכת פרוביוטיקה עלולה להוביל לזיהומי דם. המחקר שהתפרסם אתמול ב Nature Medicineהוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין לבין קבוצות המחקר של פרופ’ גרגורי פריבי ופרופ’ תומאס סנדורה מבית החולים לילדים בבוסטון. מממצאי המחקר עולה כי בנסיבות מסוימות, הסיכון הנלווה לנטילת פרוביוטיקה עלול לעלות על תועלתה.

פרוביוטיקה היא אמצעי מקובל בטיפול רפואי, והשימוש בה בבתי חולים מתרחב בהתמדה כאמצעי למניעת שלשול, מחלות מעיים ובמקרים מסוימים גם נגד דלקת ריאות, דלקת לבלב ואלח דם (ספסיס).

כעת, כאמור, מתברר שצריכת חיידקים פרוביוטיים עלולה לגרור תופעות לוואי חמורות. במחקר הנוכחי נחקרה האפשרות שאותם חיידקים מוצאים את דרכם לדם וגורמים לזיהום דם. ההשערה שפרוביוטיקה עלולה לגרום נזקים כאלה כבר עלתה בעבר, אולם עד כה לא הוצגו ראיות חותכות לקשר סיבתי זה. כעת, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מיפוי גנומי מלא, הראו החוקרים כי במקרים מסוימים, מקורם של החיידקים מחוללי הזיהום הוא בתכשיר הפרוביוטי שניתן למטופל.

המחקר התבסס על נתונים שנאספו במשך 5 שנים וחצי ממטופלי חדר הטיפול הנמרץ בבית החולים לילדים בבוסטון. באותה תקופה טופלו ביחידת הטיפול הנמרץ 22,174 חולים. 552 מהם קיבלו במסגרת הטיפול קפסולות פרוביוטיקה המכילה חיידקי Lactobacillus rhamnosus מתת-זן הנקרא LGG. במסגרת המחקר אובחן זיהום דם (Lactobacillus rhamnosus) אצל שישה מטופלים – כולם מאותה קבוצה שקיבלה טיפול פרוביוטי. בקרב אלפי המטופלים שלא קיבלו פרוביוטיקה לא נרשם זיהום דומה.

החוקרים מספקים במאמרם ב-Nature Medicine ראיות לכך שמקורו של זיהום הדם הוא אכן בצריכת החיידקים הפרוביוטיים. כדי להוכיח שהחיידקים מחוללי הזיהום הגיעו מהתכשיר הפרוביוטי התבססו החוקרים על כלים גנומיים חדשניים. במרכז הגנומי בטכניון שוחזרו במלואם רצף הדי-אן-איי של החיידקים שבודדו מהזיהומים לצד רצף הדי-אן-איי של חיידקים שנלקחו מקפסולות של התכשיר הפרוביוטי. כך התברר שהחיידקים בדם אף הם מתת הזן LGG. ניתוח נוסף של המידע מצא כי לא ניתן להפריד גנטית בין שושלות החיידקים שנמצאו בתכשיר ובדם.

יתר על כן, המגוון הגנטי המצומצם שנמצא בקפסולות שוחזר במידה רבה בבידודים מהדם. בנוסף, בחלק מהחיידקים האמורים שנמצאו בדם התגלו מוטציות חדשות שלא זוהו בחיידקים בקפסולה, לרבות מוטציה המקנה עמידות לאנטיביוטיקה שזוהתה בבידוד מאחד החולים. במילים אחרות, בנוסף לסכנת הזיהום טמונה בצריכת פרוביוטיקה גם התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – אחד התהליכים הפוגעים ביעילותם של טיפולים רפואיים ומסכנים את המטופל.

החלק הטכניוני של המחקר נתמך במענק ERC מטעם האיחוד האירופי, NIH וקרן בוייטלר.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן

פרופ' רועי קישוני

פרופ’ רועי קישוני. קרדיט: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

ד"ר עידן ילין

ד”ר עידן ילין. קרדיט: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צוות המחקר מבית החולים לידים בבוסטון משמאל לימין - פרופ' גרגורי פריבי, כריסטינה מראקו, אלסנדר מקאדם ופרופ' תומאס סנדורה

צוות המחקר מבית החולים לילדים בבוסטון משמאל לימין – פרופ’ גרגורי פריבי, כריסטינה מראקו, אלסנדר מקאדם ופרופ’ תומאס סנדורה. Credit: Michael Goderre/Boston Children’s Hospital

 

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה להרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז״ל

הנכם מוזמנים לעצרת לזכרו שתיערך ביום ראשון, י״ב בחשון, תש״ף

10 בנובמבר 2019 | שעה 12:30 | אודיטוריום ע”ש הלר (קולנוע), בית הסטודנט ע”ש שלום זילוני

לצד שלושת החוקרים שקיבלו את הפרס על הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך קיבל את הפרס גם פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום עם הזוכים בפרס

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום עם הזוכים בפרס

פרס הארווי היוקרתי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק אתמול (א’) בטקס חגיגי בטכניון לפרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג, מפתחי הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך לעריכה גנטיתCRISPR-Cas9 , ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית. בטקס השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, דיקנים וחברי סגל. את הטקס הנחתה פרופ’ עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

 

“פרס הארווי מגלם את מהות המוסד שאני עומד בראשו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס הענקת הפרס. ”הוא מבטא מצוינות ברמה העולמית, מוקיר את גאונותם של חוקרים ואת הישגיהם וממחיש את חשיבותו של המדע בשיפור מצבה של האנושות. ארבעת החוקרים שקיבלו את הפרס הם הוכחה לכך שסקרנות, יצירתיות ונחישות אכן עשויות לשנות את העולם.”

פרופ’ עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק ופרופ’ ג’ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים בדי-אן-איי. באותו מאמר הן הדגימו את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. הפרס הוענק להן על תרומתן יוצאת הדופן והראויה לציון להבנת היבטים מרכזיים של מערכת ההגנה החיידקית CRISPR-Cas9 ויישומה ככלי עריכה בגנום לתכנות עבור תאים איקריוטיים, על הבהרת הביולוגיה המבנית והביוכימיה של מערכת CRISPR-Cas9 ועל תרגומה למדע היישומי. תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

“המדע הבסיסי לא איבד מחשיבותו, והוא עדיין חיוני בדרך לפיתוחים יישומיים משמעותיים,” אמרה בטקס פרופ’ שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים, “הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים היא תנאי לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים חדשניים במחלות קשות, ואני אסירת תודה על החופש האקדמי שניתן לנו ועל התמיכה הכלכלית בעבודתנו.

“זהו כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס, ואני מודה לטכניון על ההכרה בחשיבות המחקר שלנו. “את המסע הממושך שהוביל לפיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 ככלי לעריכה גנטית לא יכולתי לעשות לבדי, ואני מודה לכל הסטודנטים הצעירים והעמיתים המבריקים שעבדו איתי לאורך הדרך ובפרט לשותפתי פרופ’ ג’ניפר דאודנה.”

פרופ’ דאודנה, שנבצר ממנה להגיע לטקס, הודתה על קבלת הפרס בסרטון וידאו שבו אמרה: “זהו כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי על פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכת גנים. אני מברכת את עמיתיי לפרס ומבקשת לציין במיוחד את שיתוף הפעולה הנפלא עם פרופ’ עמנואל שרפנטייה. הצוותים שלנו פעלו יחד לחקר המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של מערכת החיסון החיידקי המוכרת בשם CRISPR. כשגילינו כיצד Cas9 עובד כאנזים בר-תכנות, הבנו שאפשר לרתום אותו לשינוי רצף הדי-אן-איי בתא ובאורגניזם – טכנולוגיה המשמשת כיום מדענים ברחבי העולם לפיתוח טיפולים במחלות גנטיות ובנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית לחקלאות.”

יחד איתן זכה בפרס גם פרופ’ פנג ז’אנג, שפרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים. “העבודה עם מדענים מכל העולם יוצרת קשרי מחקר וידידות נפלאים, ואני שמח שגם בישראל רכשתי לי חברים ועמיתים מעולים,” אמר בטקס פרופ’ פנג ז’אנג, הזוכה הצעיר ביותר (38) בתולדות פרס הארווי. “פרס הארווי הוא כבוד עצום עבורי, ואין ספק שהוא ייתן לי מוטיבציה לחזור למעבדה ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ.”

הזוכה בתחום מדעי המחשב, פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). פרופ’ פפדימיטריו הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרופ’ פפדימיטריו אמר בטקס כי “לפני כ-25 שנה עבר מרכז הכובד במדעי המחשב מהמחשב עצמו לרשת האינטרנט. מהלך זה הוביל למחקרים שהיו חיוניים בהתפתחות המדע, בשיפור רווחת האנושות ובהבנת היקום. אני שמח שזכיתי להיות שותף בהתפתחויות אלה. לשמחתי זכיתי לעבוד עם חוקרים מעולים מהטכניון ובראשם פרופ’ שמעון אבן. זהו כבוד גדול עבורי לא רק לקבל את הפרס, אלא לקבל אותו יחד עם מפתחי CRISPR-Cas9, שחוללו מהפכה במדעי החיים.”

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. יותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל ולכן נחשב פרס הארווי ל”מנבא נובל”.

פרופ' פנג ז'אנג, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס

זוכי פרס הארווי: פרופ’ פנג ז’אנג, פרופ’ עמנואל שרפנטייה ופרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (שני מימין)

פרופסור אמריטוס אלעזר גוטמנאס מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים

פרופסור אמריטוס אלעזר גוטמנאס מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים

הטכניון אבל על מותו של פרופסור אמריטוס אלעזר גוטמנאס מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה.

פרופסור גוטמנאס נפצע קשה מאד בתאונה שהתרחשה במעבדתו בערב חג הסוכות. נסיבות התאונה נמצאות כעת בבדיקה.

פרופסור גוטמנאס הצטרף לטכניון בשנת 1974, חודשים ספורים לאחר שעלה ארצה מברה”מ, ונקלט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שעל שורותיה נמנה לאורך כל שנותיו בטכניון.

במהלך תקופה זו הנחה פרופ’ גוטמנאס עשרות סטודנטים לתארים מתקדמים, פרסם קרוב למאה מאמרים בכתבי עת מדעיים ונטל חלק בכינוסים בינלאומיים רבים. כן שימש כמדען אורח במכון Max Planck והחזיק בקתדרה ע”ש Zandman בחומרים קרמיים.

מסירותו של פרופסור גוטמנאס למדע ולקידום הידע האנושי הובילה אותו להמשיך בעבודתו המחקרית גם לאחר שיצא לגמלאות והפך לפרופסור אמריטוס. בכך הוא היווה דוגמה ומופת לכולנו.

יהי זכרו ברוך