1969 הייתה שנה חשובה בהיסטוריה של הטכניון – באותה שנה הוקמה המחלקה למדעי המחשב. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1972, סיים המחזור הראשון את לימודיו בפקולטה, עם שישה סטודנטים וארבע סטודנטיות. לאחרונה, חמישים שנה מאז הקמתה, סיימו 300 בוגרים את לימודיהם בפקולטה (מחזור תשע”ט).
בוגר הפקולטה ד”ר ערן אדן, שותף, מייסד ומנכ”ל MEMED בהרצאה “מהמטבח של סבתא עד מיטת החולה – הסיפור של MeMed.”
בחמישים שנות קיומה של הפקולטה התרחב המחקר והעמיק, וחברי הסגל בפקולטה חתומים על המצאות, פיתוחים ומחקרים פורצי דרך. אלה כמה מהבולטים שבהם: אלגוריתם למפל-זיו, שפורסם ב-1977 על ידי פרופ’-מחקר יעקב זיו ופרופ’ אברהם למפל ושימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ZIP; פיתוח לשיפור מצלמות תלת-ממד שפיתח פרופ’ רון קימל ונמכר לאינטל; ופריצות לרשת הסלולר GSM בהובלת פרופ’ אלי ביהם.
לחגיגות יום ההולדת ה-50 שערכה הפקולטה אתמול (ג’) הגיעו אלפי סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים עם בני משפחותיהם. הם נהנו מאירוע חוויתי של מדע וטכנולוגיה לכל המשפחה, שכלל סדנאות והפעלות לילדים ולמבוגרים והרצאות מדעיות במתכונת “מדע על הבר”. את הקהל הרב בירכו בוגרי הפקולטה לדורותיה: ד”ריואל מארק, סגנית נשיא באמזון העולמית; ד”ר ערן אדן, שותף, מייסד ומנכ”ל MEMED; קרין אייבשיץ-סגל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, ד”ר קירה רדינסקי, שותפה ומייסדת ויו”ר Diagnostic Robotics, ועודד כהן, מנהל מרכז המחקר של IBM.
“ביובל שנים בנינו כאן בית לתפארת,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ דן גייגר. “הפקולטה היא עמוד השדרה של תעשיית ההייטק הישראלית ובוגריה משמשים בעמדות מפתח במשק הישראלי. מדעי המחשב הוא תחום הנוגע יותר ויותר בכל תחומי החיים. מדע שמספק אתגרים ומנפיק הצלחות בקצב מסחרר: בינה מלאכותית, למידת מכונה, סייבר, שיפור מתמיד ביכולות לארגן נתונים, להשתמש בהם בדרכים יצירתיות, ולהגן עליהם. בארבע השנים האחרונות חלה עלייה של 50% במספר בוגרי התואר הראשון במדעי המחשב ועלייה ב-90% בבוגרי תואר שני. השנה גם התבשרנו שהפקולטה זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה ואנו גאים בכך מאוד.”
“תולדות הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הן מופלאות,” אמר נשיא הטכניוןפרופ’ אורי סיון, “כולנו עוקבים בגאווה אחר נסיקתה. נותר רק לאחל לסטודנטים, לחברי הסגל ולעובדים חג יובל שמח. עלו והצליחו – אני בטוח בכך.”
פרופ’ דני רז מהפקולטה בהרצאה על “מאחורי הענן: כל מה שלא ידעתם על הדור החמישי,האינטרנט והענן
תמונות מהאירוע
תמונות מהאירוע
תמונות מהאירוע
תמונות מהאירוע
תמונות מהאירוע
קבוצת תלמידי תיכון של Israel FIRST מתיכון אזורי מגידו קיבלה אישור ביטחוני מיוחד לייצג את ישראל ולהשתתף באולימפיאדת רובוטיקה שהתקיימה בדובאי. הקבוצה זכתה במקום הראשון בקטגוריית הניקוד הגבוה ביותר מבין 191 מדינות, כמשלחת היחידה עם מאזן נצחונות מושלם
המשלחת הישראלית בדובאי
משלחת הרובוטיקה של Israel FIRST* הפועלת בהובלת הטכניון, זכתה במדליית כסף באולימפיאדה העולמית Global Challenge FIRSTשהתקיימה בסוף השבוע האחרון בדובאי. בתחרות השתתפו 119 משלחות המייצגות 119 מדינות. המשלחת הישראלית המורכבת מחמישה תלמידי תיכון אזורי מגידו, לקחה חלק בתחרות העולמית והעפילה לשלב הגמר כראש הברית, הכוללת משלחות מאיטליה, אוגנדה ואוסטרליה. נבחרת ישראל זכתה בגמר במדליית כסף לאחר שסיימה את שלב המוקדמות בדירוג הנקודות הגבוה ביותר והיחידה עם מאזן ניצחונות מושלם (9-0-0). בנוסף, קיבלה הנבחרת פרס מיוחד עבור עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.
ביום רביעי ה- 23 באוקטובר בשעות הלילה, לאחר שקיבלו אישורים בטחוניים מתאימים לנסיעה, יצאה משלחת המייצגת את ארגון Israel FIRST לתחרות האולימפיאדה ברובוטיקה- FIRST Global Challenge בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות. חמשת בני הנוער, שייצגו את הארגון ואת מדינת ישראל – נעה דומן, יובל פרי ורון פרי מרמות מנשה, איתי זיו ממרחביה ועומרי ברעם מיקנעם-עילית, לוו על ידי שני מנטורים – אסנת דומן וניסים לוי ובאבטחה אישית צמודה על מנת להבטיח את שלומם בדובאי.
המשלחות מכל רחבי העולם התחרו באמצעות רובוטים פרי פיתוחן בכדי להתמודד עם אתגר איסוף פסולת מאוקיינוסים ושמירה על הסביבה, וצברו ניקוד על סמך יכולתם ללקט כמה שיותר פריטים מזירת התחרות. המשלחת יצאה לדובאי בחסות משרד החינוך, בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה, המועצה האיזורית מגידו וחברת Tama ובסיוע משרד החוץ.
האלוף (מיל’) אביהו בן-נון, יו”ר IsraelFIRST:
“אני גאה ומעריך את הקבוצה ואת רוח התחרותיות שהפגינו, ההתמדה והמקצוענות. הישגי המשלחת מהווים מקור גאווה וכבוד ל -Israel FIRST ולכל מדינת לישראל. אנו מודים לשותפינו במשרד המדע, משרד החינוך והמועצה האיזורית מגידו על תמיכתם. הבעת אמונם בנבחרת משקפת את ההשפעה החיובית של ארגון Israel FIRST על הצלחתה הטכנולוגית של מדינת ישראל”.
“הפרויקט הוא חלק מהפעילות החינוכית הקדם אקדמית של הטכניון שמטרתה לעודד בני נוער ללימודי מדע והנדסה,” אמר פרופ’ אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים והמנהל האקדמי של התוכנית, “זאת כדי להבטיח שישראל תמשיך להוביל מבחינה טכנולוגית ולעמוד בחזית המחקר העולמי. הטכניון שותף בתוכנית FIRST מיום הקמתה.”
שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״הנבחרת השיגה השיג חסר תקדים במיקומה ובאיכויותיה. למעשה, לא היה לי ספק שישיגו הישגי עצומים, וכך גם אמרתי להם בפגישתנו, ערב יציאתם לתחרות. זאת פשוט גאווה לאומית אמיתית והוכחה נחרצת לחשיבות החלטת הממשלה שהובלתי עם כניסתי לתפקיד: לממן את המשלחות הללו, מתקציב המשרד״.
סמנכ”ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, עופר רימון: “משרד החינוך תומך בפעילות FIRST ישראל בשנים האחרונות ושותף מלא בהצלחות ובהישגים של תלמידי ישראל המשתתפים בתכנית”.
ארגון FIRST, הוקם בארה”ב בשנת 1989 ע”י היזם דין קיימן, במטרה לקרב ילדים ונוער לתחומי המדע והטכנולוגיה. הארגון משתמש במודל של תחרויות ספורטיביות בהן יש קבוצות שמתחרות זו בזו בהתמודדות עם אתגר, ומקיים תחרויות בין רובוטים שנבנו על ידי ילדים ובני נוער. בתכניות FIRST ברחבי העולם משתתפים מעל 570,000 ילדים ובני נוער.
FIRST Israel פועל משנת 2005 כמלכ”ר בחסות הטכניון ובראשו עומד האלוף (מיל’) אביהו בן נון. בארץ משתתפים מעל 14,000 ילדים ובני נוער מגן חובה ועד גיל 18 מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.
יו”ר FIRST GLOBAL הוא פרופ’ פרץ לביא, שהיה עד לאחרונה נשיא הטכניון.
פתיחת שנה: יותר מ-2,000 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון
בשנת הלימודים תש”ף ילמדו בטכניון יותר מ-16,500 סטודנטים
כ-2,060 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון. בשנת תש”ף ילמדו בטכניון כ-16,520 סטודנטים – כ-12,250 לתואר ראשון וכ-4,270 לתארים מתקדמים (מגיסטר ודוקטור). השנה ילמדו בטכניון 294 סטודנטים בינלאומיים לתארים מתקדמים. נתונים אלה מעודכנים ליום הפרסום.
במרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International) ילמדו השנה 172 סטודנטים. בתחילת דרכו של המרכז התקיימו במסגרתו לימודים בהנדסה אזרחית וסביבתית בלבד, והשנה יתקיימו בו גם לימודים בהנדסת מכונות, בהנדסה כימית ובהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. רוב הסטודנטים שסיימו בשנה החולפת תואר ראשון במרכז הלאומי – 22 מתוך 42 – ימשיכו לתואר שני בטכניון. בתוכנית הלימודים המתקיימת במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ילמדו 144 סטודנטים, ובמכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) ילמדו 727 סטודנטים.
בדבריו אתמול ציין נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון כי “כמעט מאה שנים חלפו מאז החלו הלימודים בטכניון בכיתה שמנתה 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאז אותה התחלה צנועה, ותוך היצמדות מתמדת לחזון מייסדיו, העמיד הטכניון למעלה משמונים אלף מהנדסים, חוקרים ורופאים, שתרומתם האדירה למדינה ולחברה ניכרת בכל פינה. הטכניון השכיל להוות במשך שנות קיומו אי של מתינות וסובלנות כלפי האחר, והידע שאנו מעניקים לסטודנטים שלנו נועד בסופו של דבר גם לשרת את החברה ולשפר את איכות החיים על הפלנטה הזאת למען הדורות הנוכחיים והדורות הבאים.”
הטכניון ממשיך בתנופת הפיתוח בקמפוס – בכיתות חדשות, במעונות נוספים, במתקני ספורט ובתשתיות נוספות לרווחת הסטודנטים – ובה בעת ממשיך בהרחבת פעילותו הבינלאומית עם שיתופי פעולה מחקריים ביותר מ-200 אוניברסיטאות ברחבי העולם. הטכניון ממשיך להוביל בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, המציב אותו בראש אוניברסיטאות המחקר בישראל בדירוג איכות ההוראה.
השנה ישלב הטכניון, לראשונה בישראל, את סוגיית הבטיחות בבנייה בקורס חובה. התחום יועבר כיחידת לימוד נפרדת בקורס “מבוא לניהול ובטיחות בבנייה” בפקולטה על ידי ד”ר אבי גריפל, מהמומחים המובילים בתחום הבטיחות בעבודה.
בסרטון: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מברך את הסטודנטים לרגל פתיחת השנה החדשה.
טקס פתיחת השנה בטכניון. על בימת הכבוד, מימין לשמאל: יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון מעיין שחר, דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, דיקנית לימודי הסמכה פרופ’ אורית חזן ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון.
פרופ’ עמנואל שרפנטייה
פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים שהובילו את פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9, המהווה פריצת דרך בעריכה גנטית – פרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג; ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס על תרומתו למדעי המחשב.
פרופ’ עמנואל שרפנטייה היא מומחית במנגנוני בקרה המכוונים התפתחות מחלות (pathogenesis) ובמנגנוני הגנה של חיידקים המחוללים מחלות בבני אדם. בשנת 2013, בתום קריירת מחקר בצרפת, בארצות הברית, באוסטריה ובשוודיה היא גויסה לאגודת הלמהולץ בגרמניה. ב-2015 היא התמנתה לראש מכון מקס פלאנק לביולוגיה זיהומית בברלין, וב-2018 יסדה מכון מחקר עצמאי – מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים. מאז 2016 היא משמשת פרופסור של כבוד באוניברסיטת הומבולדט בברלין.
פרופ’ ג’ניפר דאודנה היא פרופסור בפקולטה לכימיה ובפקולטה לביולוגיה תאית ומולקולרית באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ועומדת בראש קתדרת הנשיא ע”ש לי קא-שינג. דאודנה עומדת גם בראש המכון לגנומיקה חדשנית. מאז 1997 היא משמשת חוקרת בבית הספר לרפואה הווארד יוז, ומאז 2018 – חוקרת בכירה במכון גלאדסטון.
פרופ’ פנג ז’אנג הוא מומחה בביולוגיה מולקולרית ובביו-הנדסה. הוא חבר במכון קור הפועל במסגרת מכון ברוד ב-MIT ובהרווארד, כחוקר במכון מקגאוורן לחקר המוח ב-MIT וכפרופסור למדעי המוח ב-MIT. בנוסף הוא משמש חוקר בבית הספר לרפואה הווארד יוז.
זמן רב לפני פריצת הדרך בעריכת גנים בטכנולוגיית CRIAPR חקרו פרופ’ שרפנטייה ופרופ’ דאודנה, כל אחת במעבדתה, מערכות הגנה של חיידקים. פרופ’
דאודנה ופרופ’ שרפנטייה נפגשו לראשונה בחודש מרץ 2011, ותוך זמן קצר פרסמו ב-Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו החלבון החיידקי Cas9
פרופ’ ג’ניפר דאודנה
מזהה יעדים בדי-אן-איי ומדגים את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי (Jinek et al., Science, 2012) .
באופן עצמאי וללא קשר לשתיהן, פרופ’ ז’אנג למד על מערכת CRISPR-Cas9 כמספרי די-אן-איי המונחים על ידי אר-אן-איי בחיידקים בפברואר 2011. בינואר 2013 הוא פרסם ב-Science, עם קבוצת המחקר שלו, את מאמרו ההיסטורי (Cong et al., Science 2013) המתאר את ההצלחה ביצירת CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים.
תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.
על תפקידם בגילוי ובפיתוח CRISPR-Cas9 כ”מספריים מולקולריים” זכו הפרופסורים שרפנטייה, דאודנה וז’אנג בפרסים יוקרתיים ובהם Canada Gairdner International Award לשנת 2016, פרס טאנג לשנת 2016 ופרס המרכז הרפואי אלבני לשנת 2017. פרופ’ שרפנטייה ופרופ’ דאודנה זכו גם בפרס פריצת דרך במדעי החיים לשנת 2015.
פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה
ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות חישובית (Computational Complexity). בהקשר זה הוא הגדיר רמות של מורכבות המאפיינות תופעות חישוביות מרכזיות ובעיות פרדיגמטיות
פרופ’ פנג ז’אנג
במגוון תחומים.
הוא תרם רבות גם לתחום שהוא מכנה “עדשה אלגוריתמית”, הרלוונטי לתחומים רבים ובהם ביולוגיה ואבולוציה, כלכלה ותורת המשחקים, בינה מלאכותית, רובוטיקה, רשתות ואינטרנט. פרופ’ הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.
פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה.
ליאו הארווי (1973-1887)היה תעשיין וממציא. הוא היה ידיד מסור של הטכניון ושל מדינת ישראל ותומך נלהב בשניהם.
במרוצת השנים, יותר מרבע מזוכי פרס הארווי קיבלו לימים את פרס נובל.
פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס
טקס הענקת הפרס יתקיים בנובמבר 2019 בטכניון.
נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שנכנס לתפקידו היום: “האוניברסיטאות יצטרכו להמציא את עצמן מחדש”
הערב התקיים בטכניון טקס חילופי נשיאים, שבו צוינה כניסתו של פרופ’ אורי סיון לתפקידו כנשיא הטכניון ה-17. הוא מחליף את פרופ’ פרץ לביא, שסיים תקופת כהונה בת עשור.
הטקס התקיים במעמד שר החינוך הרב רפי פרץ, ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש רותם, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, יו”ר קורטוריון הטכניון מר סקוט לימסטר, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון מר גדעון פרנק, נשיאי הטכניון לדורותיהם, חברי הנהלת הטכניון וחברי סגל.
פרופ’ סיון סיפר בטקס על הוריו, שעלו ב-1936 לארץ ישראל כדי ללמוד בטכניון לאחר שאוניברסיטאות באירופה הלכו ונסגרו בפני יהודים, ואמר כי לפיכך מינויו לנשיא סוגר מעגל אישי עבורו. הוא הוסיף כי “הטכניון היום חזק מאי פעם, ועלינו לנצל מצב זה כדי לבצע רפורמות מרחיקות לכת במבנה המחקרי שלו, בתוכני החינוך, בשיטות ההוראה ובחיים המשותפים עם התעשייה. האתגרים הגדולים של המאה ה-21 – בריאות האדם, אנרגיה, סביבה, קיימות, יצור מתקדם, חינוך – לא יֵענו במסגרות חד-דיסציפלינריות, והרלוונטיות שלנו תיבחן ביכולתנו לשלב את כלל הדיסציפלינות וליצור את הסינרגיה ההכרחית להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני האנושות. גם החינוך ישתנה ללא היכר. הידע כולו נמצא במרחק לחיצת מקש והאוניברסיטאות יצטרכו להמציא את עצמן מחדש בעולם בו הידע נגיש לכול ומתעדכן בקצב הולך וגדל.” הוא הוסיף כי “ערכים אוניברסליים של שוויון, פלורליזם, סובלנות, חופש המחשבה וחופש הדיבור, רדיפת האמת ודחיית השקר הם נשמת אפה של האקדמיה.”
שר החינוך הרב רפי פרץ אמר בטקס: “אני מבקש להודות לכם, אנשי הטכניון, על כל הברכה שאתם מביאים לעם ישראל ולמדינת ישראל. העתיד שלנו טמון במחקר ובפיתוח, במדעים המדויקים, בטכנולוגיה, ברפואה ובאדריכלות, ואתם הקטר שמוביל את כל זה. במיוחד בימים אלה, שבהם הכל מתנדנד, יש חשיבות עצומה בקיום איים של ודאות, מצוינות והמשכיות כמו הטכניון.”
נשיא הטכניון היוצא פרופ’ פרץ לביא אמר: “הצבתי לעצמי שלושה יעדים מרכזיים: גיוס מסיבי של חברי סגל צעירים מהשורה הראשונה; שיפור דרמטי באיכות ההוראה וביחס לסטודנטים; והפיכת הטכניון לאוניברסיטה גלובלית.
“בהקשר הגלובלי אכן הרחבנו את השפעת הטכניון, ואין ספק ששני השיאים בתהליך זה הם הקמפוסים החדשים בסין ובניו יורק. בהקשר של שיפור ההוראה זינק הטכניון מהמקום האחרון למקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל בשביעות רצונם של הסטודנטים מאיכות ההוראה. גם בגיוס חברי סגל חדשים רשמנו הצלחה עצומה: כ-270 חברי סגל חדשים הצטרפו לשורות הטכניון בעשור האחרון, והם הפכו אותו לטכניון צעיר יותר ויותר מכך – מצוין יותר. על כך מעידים המאמרים המדעיים, מענקי המחקר והפרסים היוקרתיים.”
חתן פרס נובל בכימיה, פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, אמר כי “יתכן שהטכניון אינו האוניברסיטה הטובה בעולם, אבל הוא המוסד שמדינת ישראל חבה לו את קיומה. הטכניון אחראי לשני העמודים החשובים ביותר שעליהם ניצבת המדינה: הביטחוני והכלכלי. על הטכניון להמשיך להוביל את המדע והטכנולוגיה אך גם להציב לנגד עיניו את ההיבט האתי, כין אין המצאה טכנולוגית שאין לה השלכות בתחום האתי.”
ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש רותם הודתה לפרופ’ לביא על פועלו בשם העיר חיפה ותושביה והעניקה לו תעודת הוקרה שבה נכתב: “בהערכה על טביעות אצבעותיך שהותרת בפעילות ענפה רבת-שנים בקידום הטכניון למוסד המוביל בתחומו בארץ ובעולם”.
פרופ’ סיון, 64, תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה, שירת כטייס בחיל האוויר. הוא הצטרף לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון ב-1991 ועומד בראש הקתדרה ע”ש ברטולדו באדלר. מחקריו לאורך השנים התפרסו על פני מגוון רחב של נושאים ובהם פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות ורתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים. הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל. בשנים 2010-2005 הוא הקים וניהל את מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI). בשנתיים האחרונות הקים פרופ’ סיון את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ועמד בראשה.
פריצת דרך בטכניון: חוקרים פיתחו טכנולוגיה זולה, ידידותית לסביבה ובטוחה יותר להפקת מימן
טכנולוגיית E-TAC water splitting משפרת את הנצילות האנרגטית של תהליך הפקת מימן ממים לשיא חסר תקדים, 98.7%, ומצמצמת משמעותית את פליטת הפחמן דו-חמצני. חברת הסטארטאפ H2Pro המבוססת על הפיתוח תתרגם אותו ליישום מסחרי
חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית נקייה, זולה ובטוחה לייצור מימן. הטכנולוגיה משפרת משמעותית את נצילות הפקת המימן – מכ-75% בשיטות המקובלות היום לנצילות אנרגטית חסרת תקדים של 98.7%. המחקר נערך במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP) על ידי פרופ’ אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ופרופ’ גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית יחד עם ד”ר חן דותן והדוקטורנטית אביגיל לנדמן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Nature Energy.
האלקטרוליזה התגלתה לפני למעלה מ-200 שנה, ומאז עברה אוסף מצטבר של שיפורים נקודתיים. כעת מציגים חוקרי הטכניון שינוי דרמטי שיוביל להערכתם להפקת מימן זולה, נקייה ובטוחה מאוד. לדבריהם, התהליך החדש עשוי לחולל מהפכה בייצור מימן, תוך התבססות על אנרגיה נקייה ומתחדשת כגון אנרגיה סולרית או אנרגיית רוח.
החוקרים פיתחו תהליך חדשני וייחודי, E-TAC water splitting (Electrochemical – Thermally-Activated Chemical water splitting), המבוסס על פעולה מחזורית, שבה משתנה לסירוגין ההרכב הכימי של האנודה (האלקטרודה שבה מתרחש תהליך החמצון במערכת). בשלב הראשון, הקתודה (האלקטרודה שבה מתרחש תהליך החיזור במערכת) מייצרת מימן והאנודה משנה את הרכבה הכימי בלי לייצר חמצן; בשלב השני הקתודה פסיבית ואילו האנודה מייצרת חמצן. בסוף השלב השני חוזרת האנודה למצבה ההתחלתי והמחזור מתחיל מחדש. על סמך טכנולוגיה זו הקימו החוקרים את חברת הסטארטאפ H2Pro העוסקת בתרגומה ליישום מסחרי.
ברחבי העולם מיוצרות בכל שנה כמויות מימן עצומות: כ-65 מיליון טונות בשווי של כ-130 מיליארד דולר, השקולות מבחינה אנרגטית לכ-9 אקסה-ג’אול (EJ) שהם כ-2,600 טרה-וואט-שעה (TWh). כמויות אלה גדלות בהתמדה וצפויות לשלש את עצמן ב-20 השנים הבאות; בשנת 2030 צפויה צריכת המימן לעמוד על 14 אקסה-ג’אול ובשנת 2040 על 28.
כ-53% מהמימן המופק כיום משמש בייצור אמוניה לדשנים ולחומרים אחרים, 20% משמש בבתי זיקוק, 7% בייצור מתנול ו-20% בשימושים אחרים. בעתיד צפוי המימן לשמש ביישומים נוספים, שחלקם נמצאים בשלבי פיתוח מואצים: מימן כדלק לכלי רכב חשמליים המכילים תאי דלק (FCEV), מימן כדלק לאגירת אנרגיה ממקורות מתחדשים (P2G), מימן חימום תעשייתי וביתי ועוד.
כ-99% מהמימן המופק כיום מקורו בדלק מחצבי (fossil fuel), והפקתו כרוכה בתהליכים הפולטים לאטמוספרה פחמן דו-חמצני (CO2) – גז שנוכחותו העודפת באטמוספרה מאיצה את ההתחממות הגלובלית. המימן מופק בעיקר על ידי חילוצו מגז טבעי (SMR) בתהליך המשחרר כ-10 טונות CO2 על כל טונה של מימן ולכן אחראי לכ-2% מסך פליטות ה-CO2 לאטמוספירה שמקורן בפעילות אנושית. זה הרקע לצורך הדחוף בחלופות נקיות, וידידותיות יותר לסביבה, של הפקת מימן.
החלופה העיקרית הקיימת כיום להפקת מימן באופן נקי וללא פליטות CO2 היא אלקטרוליזה של מים (water electrolysis). בתהליך זה מוצבות שתי אלקטרודות, אנודה וקתודה, במים המועשרים בבסיס או בחומצה המגבירים את מוליכותם החשמלית. בתגובה להעברת זרם חשמלי בין האלקטרודות מתפרקות מולקולות המים (H2O) ליסודותיהן הכימיים ומשחררות גז מימן (H2) בקרבת הקתודה וחמצן (O2) בקרבת האנודה. התהליך כולו מתרחש בתא אטום המחולק לשניים – בחלק אחד נאסף המימן ובחלק אחר החמצן.
הפקת מימן בדרכים נקיות, בניגוד להפקתו מגז טבעי בתהליך SMR, נתקלת בשורה של אתגרים טכנולוגיים. אחד מהם הוא הפסד אנרגטי משמעותי; הנצילות האנרגטית של תהליכי אלקטרוליזה כיום עומדת על כ- 75% בלבד, והמשמעות: צריכה גבוהה של חשמל. קושי נוסף קשור בממברנה המחלקת את תא האלקטרוליזה לשניים; ממברנה זו, הנדרשת כדי לאסוף את המימן בצד אחד ואת החמצן בצד השני, מגבילה את הלחץ בתא האלקטרוליזה ל-10 עד 30 אטמוספרות בשעה שבמרבית היישומים נדרש לחץ של מאות אטמוספרות; לדוגמה, בכלי רכב חשמליים המכילים תאי דלק נדרשת דחיסה של המימן בלחץ של 700 אטמוספרות. כיום מוגבר הלחץ באמצעות מדחסים גדולים ויקרים המסבכים את התפעול ומגדילים את עלויות ההתקנה והאחזקה של המערכת. בנוסף, נוכחותה של הממברנה מסבכת את הרכבת מתקן הייצור וכך מעלה מהותית את מחירו. מעבר לכך הממברנה דורשת תחזוקה והחלפה תקופתית.
לטכנולוגיה E-TAC water splitting כמה יתרונות משמעותיים על פני אלקטרוליזה:
הפרדה כרונולוגית מוחלטת בין ייצור המימן לייצור החמצן – שני תהליכים אלה קורים בזמנים שונים. ההשלכות:
ביטול הצורך בממברנה החוצצת בין האנודה לקתודה בתא האלקטרוליזה. מדובר בחיסכון משמעותי בהשוואה לאלקטרוליזה, שכן הממברנה יקרה, מסבכת את תהליך הייצור ומצריכה שימוש במים מזוקקים ותחזוקה שוטפת כדי שלא תיסתם.
תהליך בטוח, המונע את הסיכון שבמפגש הנפיץ בין החמצן למימן, מפגש העלול להיווצר בתהליך האלקטרוליזה הרגיל במקרה שהממברנה המפרידה אינה אטומה לגמרי.
השימוש הנוכחי בממברנות מגביל כאמור את הלחץ בתהליך הפקת המימן. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מייתרת את הממברנה וכך מאפשרת דחיסה של המימן כבר בשלב ההפקה. כך נחסכות גם חלק מהעלויות הגדולות הכרוכות בדחיסה מאוחרת של המימן.
בתהליך החדש נוצר החמצן בתגובה כימית ספונטנית בין האנודה הטעונה והמים, ללא הפעלת זרם חשמלי באותו שלב. תגובה זו חוסכת את הצורך בחשמל בשלב יצירת החמצן ומגדילה את נצילות התהליך מכ-75% בשיטות המקובלות לנצילות אנרגטית חסרת תקדים: 98.7%.
טכנולוגיית E-TAC צפויה להוזיל לא רק את עלויות התפעול אלא גם את עלות הציוד.
ב-H2Pro מעריכים שעלות ציוד להפקת מימן בתהליך ה-E-TAC תהיה כמחצית מעלותו של ציוד המבוסס על טכנולוגיות קיימות. ההערכות הראשוניות מצביעות על אפשרות לייצור מימן בקנה מידה תעשייתי בעלויות ייצור תחרותיות בהשוואה להפקה מגז טבעי בתהליך SMR, וזאת כאמור ללא פליטת CO2 לאטמוספירה.
מפתחי הטכנולוגיה, פרופ’ גדעון גרדר, פרופ’ אבנר רוטשילד וד”ר חן דותן, חברו למייסדי חברת Viber והקימו את חברת H2Pro, העוסקת במסחור הטכנולוגיה החדשה. החברה, הפועלת בפארק התעשייה בקיסריה, קיבלה רישיון בלעדי למסחור הטכנולוגיה מ- 3T יחידת המסחור של מוסד הטכניון וגייסה הון התחלתי ראשוני בהובלת חברת יונדאי. החברה מעסיקה יותר מ-20 עובדים, רובם בוגרי הטכניון.
המחקר נתמך על ידי תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP), תרומת אד סאטל, קרן אדליס, משרד האנרגיה והנציבות האירופית (תוכנית המסגרת 2020 של האיחוד האירופי).
איור של פיצול מים בתהליך קונבנציונלי (משמאל) ובתהליך ה-ETAC (מימין). בפיצול מים קונבנציונלי המימן והחמצן מיוצרים בו-זמנית ובאותו התא, ומופרדים על ידי ממברנה. לעומת זאת, בתהליך ה-ETAC המימן והחמצן מיוצרים בשני שלבים שונים: בשלב הראשון, המתרחש בטמפרטורה נמוכה, רק מימן מיוצר באופן אלקטרוכימי; בשלב השני, המתרחש בטמפרטורה גבוהה, רק חמצן מיוצר באופן כימי וספונטני.
“פיצול מים” – אילוסטרציה. בתהליך ה-ETAC מפצלים את המים למימן ולחמצן בשני שלבים שונים וביעילות גבוהה של 98.7%. )קרדיט איור : תם קריב(
לסרטון המסביר את המחקר
בכוונתם להמשיך במחקר ולפתח טיפולים חדשניים שינטרלו חיידקים אלימים העמידים לאנטיביוטיקה
פרופ’-חבר מיטל לנדאו והדוקטורנט ניר סלינס מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הצליחו לפגוע ביצירה של ביופילם של חיידקי סלמונלה. ביופילם הוא קרום עמיד המהווה בעיה רפואית וסביבתית חמורה משום שהוא מגן על החיידקים ומאפשר להם להיצמד לרקמות, לצינורות, למשטחים, למכשור רפואי ועוד. תגליתם של החוקרים צפויה להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים שיעכבו עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים אלימים.
בשנת 2017 פרסם צוות המחקר של פרופ”ח לנדאו, בכתב העת Science, גילויים חדשים על הסטפילוקוק הזהוב – חיידק אלים במיוחד שפיתח עמידות לזנים רבים של אנטיביוטיקה ואחראי לחלק ניכר ממקרי ההדבקה המתרחשים בבתי חולים ובקהילה. החוקרים גילו כי חיידק זה, התוקף את תאיו של האורגניזם ואת מערכת החיסון שלו, עושה זאת בין השאר באמצעות סיבים ייחודיים שהוא מפריש. סיבים רעילים אלה מזכירים עמילואידים, חלבונים הקשורים למחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון, אך שונים מהם מבחינה מבנית. במאמר שהתפרסם ב-2018 בכתב העת Nature Communication גילו סלינס ועמיתיו בצוות המחקר כי חלבונים מאותה משפחה של הסיב הרעיל יוצרים מבנים עמילואידים יציבים מאוד, המחזיקים מעמד בתנאים קשים מאוד ומגינים על החיידק. פרופ’ לנדאו הביעה תקווה שגילויים אלו יובילו לטיפולים חדשים שיפגעו בסיבים ויפחיתו משמעותית את האגרסיביות של זיהומים קשים שגורם הסטפילוקוק הזהוב.
כעת, במחקר המתפרסם בכתב העת PLoS Pathogens, גילו חוקרי הטכניון כי פגיעה בסיבים העמילואידים שיוצרים חיידקי אי-קולי וסלמונלה, המעורבים בזיהומי מזון, פוגעת במנגנוני ההגנה של החיידקים וביכולתם להיצמד לרקמות ולמכשור רפואי. זאת באמצעות ייעוד-מחדש (Repurposing) של חומרים שכבר עברו ניסויים קליניים לטיפול באלצהיימר. יתרונו הגדול של ייעוד-מחדש בכך שתהליך האישור קצר וזול הרבה יותר מזה של תרופה חדשה.
החומרים שנבדקו על חיידק הסלמונלה אינם פוגעים בחיידק באופן ישיר; הם פוגעים בביופילם, שהוא כאמור קרום עמיד המגן על החיידקים מפני חומרים המסכנים אותם, לרבות תרופות אנטיביוטיות. החוקרים מעריכים שהפגיעה בביופילם לא תוביל להתפתחות עמידות כיוון שהיא אינה מאלצת את החיידקים להגן על חייהם. זאת בניגוד לתרופות אנטיביוטיות, שהשימוש בהן גורם להגברת עמידותו של החיידק ואלימותו.
המחקר אמנם התמקד בחיידקי סלמונלה ואי-קולי, הקשורים בזיהומי מזון, אבל החוקרים מקווים כי הוא יועיל גם במאבק בחיידקים אחרים ובהם הסטפילוקוק הזהוב. בהמשך מחקר הדוקטורט שלו יתמקד סלינס בפיתוח חומרים אנטיבקטריאליים יציבים ובסריקת מולקולות קטנות שיעכבו את יצירת הסיבים העמילואידיים בחיידקים. הוא מקווה כי פיתוחים כאלה יאיצו את המאבק החיוני בהתפתחות זנים אלימים של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
במחקר שותפים חוקרים מהמכון למערכות מורכבות ביוליך ובדיסלדורף, גרמניה. בטכניון סייעו בעבודה זו המרכז לביולוגיה מבנית, המרכז למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, המרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים (מיק”א) והמרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים של חומר רך במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה.
פרופ’-חבר מיטל לנדאו הצטרפה לסגל הטכניון אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס (UCLA), שם התמחתה במיקרו-קריסטלוגרפיה בקרני X ובעמילואידים הקשורים במחלת אלצהיימר. בספטמבר 2012 היא הקימה בטכניון את המעבדה שלה בפקולטה לביולוגיה.
ניר סלינס השלים בטכניון תואר ראשון בביוכימיה מולקולרית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וכיום הוא נמצא במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה לביולוגיה.
איור – משמאל: המבנה האטומי של מקטע-חלבון שיוצר את סיבי הביופילם באי-קולי ובסלמונלה. מבנה זה דומה מאוד למבנים של סיבים עמילואידיים הקשורים למחלת האלצהיימר, ודמיון מבני זה הוביל לרעיון לפגוע בסיבי הביופילם החיידקי באמצעות החומרים שפותחו נגד סיבי האלצהיימר. למעלה (בשחור-לבן): תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים. משמאל נראים סיבים שנוצרים על ידי החלבון החיידקי ומשמשים לבניית הביופילם; מימין מוצגת הפגיעה ביצירת הסיבים כתוצאה מהוספת החומר שפותח נגיד סיבי האלצהיימר (ANK6) למטה (בשחור-אדום): תמונות תלת-ממדיות שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי לאחר צביעה פלורוסנטית אדומה של הביופילם החיידקי. משמאל: צפיפות גבוהה של ביופילם; מימין: ירידה משמעותית בכמות הביופילם בעקבות הוספת החומר ANK6
חוקרים בטכניון ובמרכז הבינתחומי הרצליה מציגים ב-Nature Biotechnology קפיצת מדרגה באחסון מידע
פרופ’ זהר יכיני
חוקרים בטכניון ובמרכז הבינתחומי הרצליה הדגימו שיפור משמעותי ביעילות התהליך הנדרש לאחסונו של מידע דיגיטלי בדי-אן-איי. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology הדגימה הקבוצה אחסון מידע בצפיפות השקולה לאחסון של יותר מ-10 פטה-בייט (מיליון גיגה–בייט) בגרם בודד של די-אן-איי תוך ייעול משמעותי של תהליך הכתיבה. לשם המחשה, צפיפות זו מאפשרת, באופן תאורטי, לאחסן בנפח של כפית את כל המידע השמור ב-Youtube.
את המחקר הוביל תלמיד המחקר ליאון ענבי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחייתו של פרופ’ זהר יכיני מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה. המחקר נערך בשיתוף עם מעבדתו של פרופ’ רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון.
כמות המידע הדיגיטלי גדלה במהירות עצומה מאז המצאת ההארד-דיסק על ידי IBM בשנות ה-50. אחסונו של מידע זה הפך לאתגר גדול לא רק בהקשר הטכנולוגי אלא גם בהיבט הכלכלי והסביבתי, שכן כיום אחראיות חוות השרתים – מחסני המידע המשרתים את כולנו – לכ-2% מפליטת הפחמן העולמית (שיעור דומה לפליטה המצטברת של כל המטוסים בעולם) ולכ-3% מצריכת החשמל העולמית (יותר מצריכת החשמל של בריטניה כולה). על רקע כל אלה מתפתחת בעשור האחרון גישה טכנולוגית חדשה ומהפכנית: אחסון מידע בדי-אן-איי. טכנולוגיה זו מאפשרת מזעור משמעותי, שמירת המידע לטווח ארוך הרבה יותר (פי אלף) ועלות אנרגטית וכלכלית אפסית.
פרופ’ רועי עמית
הרעיון הבסיסי בקידוד מידע על די-אן-איי הוא זה: מולקולת הדי-אן-איי היא שרשרת המורכבת מחוליות הנקראות נוקלאוטידים. הנוקלאוטידים מתחלקים לארבעה סוגים המסומנים באותיות A, C, G ו-T. כדי לאחסן מידע בדי-אן-איי יש לתרגם כל רצף בינארי (המורכב מהסימנים 0 ו-1) לרצף המורכב מאותיות אלה. בשלב הבא מיוצרות, בתהליך הקרוי סינתזה, מולקולות די-אן-איי ממשיות המייצגות את אותם הרצפים. כדי לקרוא את המידע נדרש ריצוף של מולקולות הדי-אן-איי. ריצוף זה מייצר פלט המייצג את רצף הנוקלאוטידים המרכיב כל מולקולה בקלט, ואת הפלט האמור מתרגמים לרצף בינארי המייצג את ההודעה המקורית שקודדנו. הטכנולוגיות המודרניות מאפשרות סינתזה של אלפי סדרות נוקלאוטידים שונות במקביל.
אחסון על די-אן-איי הוא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד. בתחום קריאת המידע (ריצוף) התרחשה התקדמות עצומה בעקבות מהפכת הגנום, אולם בכתיבת המידע ישנם עדיין קשיים טכנולוגיים משמעותיים. מכאן חשיבותה של פריצת הדרך שהושגה על ידי חוקרי הטכניון והמרכז הבינתחומי הרצליה ומאפשרת: (1) הגדלה של מספר האותיות המשמשות לקידוד המידע (מעבר ל-4 האותיות המקוריות); (2) הפחתה משמעותית בסבבי הסינתזה הנדרשים לאגירת המידע בדי-אן-איי; (3) שיפור מנגנון תיקון השגיאות בקוד.
הדי-אן-איי הטבעי מורכב כאמור מארבע אבני בניין, הן ארבע האותיות A, C, G ו-T . צוות החוקרים הגדיל את מספר האותיות לשימוש בפועל, כשכל אות חדשה מהווה צירוף ייחודי של האותיות המקוריות. הרעיון דומה לייצור של צבעים חדשים על ידי ערבוב ייחודי של צבעי בסיס. הגדלת מספר האותיות מאפשר לקודד יותר מידע בכל עמדה ברצף של מולקולות הדי-אן-איי. לדברי פרופ’ יכיני, “בתהליכי הסינתזה והריצוף הנהוגים כיום מתקיימת יתירות מידע מובנית (redundancy), כיוון שכל מולקולה מיוצרת במספר גדול של עותקים ונקראת במספר גדול של עותקים במהלך הריצוף. הטכנולוגיה שפיתחנו מנצלת את היתירות הזאת להגדלת מספר האותיות האפקטיבי הרבה מעל ל-4 האותיות המקוריות, וכך מאפשרת לנו לקודד כל יחידת מידע בפחות מחזורי סינתזה.”
הסטודנט ליאון ענבי
החוקרים הצליחו להפחית ב-20% את מספר סבבי הסינתזה הנדרשים ליחידת מידע. יתר על כן, החוקרים הראו כי אפשר יהיה להפחית בעתיד את מספר סבבי הסינתזה ב-75% ללא מאמצי פיתוח משמעותיים. פירוש הדבר הוא שתהליך האחסון יהיה מהיר יותר ויקר פחות. “בעבודה הזאת יישמנו בצורה מעשית קידוד מידע ביעילות סינתזה הגדולה בעשרות אחוזים בהשוואה לקידוד המקובל,” מסביר פרופ’ עמית. “המחקר כלל יישום בפועל של שיטת הקידוד החדשה לשם אחסון מידע בנפח גדול על מולקולות די-אן-איי ושחזורו לשם בדיקת התהליך.” ואכן, על אחד המדפים במעבדתו של פרופ’ עמית בטכניון מונחת מבחנה קטנה המכילה בתוכה כ-10 ננוגרם (מיליארדית הגרם) של די-אן-איי, המקודדים אלפי עותקים של התנ”ך בגירסה דו-לשונית.
קבוצת המחקר פיתחה מנגנון מתקדם המאפשר להתגבר על שגיאות שהן חלק בלתי נפרד מתהליך ביולוגי-פיזיקלי כמו זה המתרחש כאן. חלק מרצף הדי-אן-איי של המולקולות המאחסנות את המידע, שתוכננו על יד ליאון ענבי ופרופ’ יכיני, משמש לצורך מנגנון תיקון השגיאות האמור. לדברי ליאון ענבי, “בזכות שימוש בקודים לתיקון שגיאות, המותאמים לקידוד הייחודי שיצרנו, יכולנו לבצע קידוד יעיל במיוחד ולשחזר את המידע בהצלחה. כאשר עובדים במערכת המורכבת ממיליוני חלקים (מולקולות), מתרחשים גם אירועים נדירים ביותר (אירועים של אחד למיליון), העלולים לשבש את הקריאה. הקידוד המוקפד איפשר לנו להתגבר על בעיות אלה.”
החוקרים מציינים כי “לטכנולוגיה שהוצגה במאמר יש פוטנציאל לייעל תהליכים נוספים בביולוגיה סינתטית ובביוטכנולוגיה. אנו מאמינים שבשנים הקרובות נראה עלייה משמעותית בשימוש בדי-אן-איי סינתטי במחקר ובתעשייה”.
הדי-אן-איי המלאכותי ששימש את החוקרים ותוכנן על ידי הקבוצה יוצר על ידי חברת Twist Bioscience האמריקאית, המעסיקה גם קבוצת פיתוח בתל אביב, ורוצף במרכז הגנומי של הטכניון. המחקר נתמך חלקית על ידי תוכנית המסגרת Horizon 2020 של האיחוד האירופי. ליאון ענבי נתמך על ידי מלגת אדמס של האקדמיה הישראלית למדעים. במחקר השתתפו גם ד”ר אורנה עטאר ותלמידת המחקר ענבל וקנין.
פרופ’ שולמית לבנברג היא דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומומחית בעלת שם עולמי בתחום הנדסת הרקמות. בהרצאתה ב-TEDxTelAviv היא מספרת על פיתוח רקמות ואיברים המיועדים להשתלה, על גידול בשר במעבדה ללא פגיעה בחיות, ועל טכנולוגיה חדשה לשיקום חוט שדרה פגוע.
ד”ר נורית פיינשטיין
ד”ר נורית פיינשטיין, בוגרת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, זכתה בפרס עבודת הגמר המצטיינת בפקולטה יחד עם המנחה שלה בעבודת הגמר, פרופ’ פלג חסון. היא בוגרת מחזור מ”ו של הפקולטה לרפואה ועתידה להתחיל בקרוב התמחות ברפואת ילדים. ד”ר פיינשטיין, 30, מתגוררת בקיבוץ מעלה החמישה ואם לילד.
עבודת הגמר של פיינשטיין מתמקדת באנזים ליזיל אוקסידז (Lox), שמעורב בבניית רקמות חיבור בגוף וחיוני להתפתחות תקינה של המערכת הקרדיווסקולרית ומערכת הנשימה. במעבדתו של פרופ’ חסון התגלה כי הוא ממלא תפקיד חשוב גם בבניית סיבי שריר.
במחקר הזוכה אופיינו עכברים שהונדסו לבטא ביתר את האנזים Lox, ונבחנה השפעת ביטוי היתר על רגנרציית שריר, תהליך אשר נפגע קשות במחלה דושן. החוקרים הראו כי בעכבר שמבטא ביתר את Lox מתפתחת רקמת שריר תקינה מורפולוגית, ללא שינויים בהתארגנות מרכיבי רקמת החיבור וסידור הסיבים ביחס לעכבר נורמלי (לא מהונדס). מכאן הם הסיקו כי ביטוי יתר של Lox לבדו לא יוצר את הפנוטיפ האופייני של שריר פיברוטי כמו זה הנצפה במחלת הדושן.
בשלב השני של המחקר נבחנה השפעת עודף Lox על ריפוי השריר והתחדשותו לאחר פציעה, ונמצא כי ביטוי יתר של Lox מאיץ את תהליך הרגנרציה של השריר לאחר פציעתו. בהמשך, בעבודה עם תרביות תאים, תוצאות ראשוניות הראו שביטוי יתר של Lox מזרז את תהליך הפרוליפרציה והן את תהליך הדיפרנציאציה של תאים לכדי סיבי שריר, דבר שיכול להסביר את תהליך הרגנרציה המזורז שנצפה ברקמת השריר השלמה.
במקום השני זכתה ד”ר הילין קרנר לביא על מחקרה בהנחיית פרופ’ ערן בן-אריה. המחקר עסק בהשפעת תוכנית לטיפול משלים על איכות השינה בקרב חולות סרטן העוברות כימותרפיה. במקום השלישי זכתה ד”ר מרי נסיר, בהנחיית פרופ’ מוסטפא סומרי, בנושא שימוש בתרופות נוגדות כאב (פרצטמול) בטיפולי שיניים.
עבודת הגמר בפקולטה לרפואה היא חלק מלימודי הרפואה (MD) ותנאי לתחילת הסטאז’ בבתי החולים. בכל שנה מכנסת הפקולטה ועדה הבוחנת את עבודות הגמר ובוחרת עבודה מצטיינת. הפרס הכספי ותעודת ההוקרה ניתנים לזוכה ולמנחה העבודה בטקס קבלת התואר. השנה התקיים הטקס ב-26 ביוני.
