Yearly Archives: 2019

קרן רפפורט תעניק לטכניון תרומה משמעותית להקמת מרכז בין-תחומי לחקר מחלת הסרטן ובניין למחקר רפואי מתקדם

מימין לשמאל : מר בוריס קרסני, עו”ד מוריאל מטלון, פרופ’ פרץ לביא, גב’ עירית רפפורט, ד”ר עינת קליש-רותם, ד”ר ורד דרנגר ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר

קרן ברוך ורות רפפורט תתרום לטכניון תרומה גדולה להקמת מרכז בין-תחומי לחקר מחלת הסרטן ולהקמת בניין למחקר רפואי מתקדם לצד הפקולטה לרפואה ע”ש ברוך ורות רפפורט.
טקס הנחת אבן הפינה לבניין רפפורט למחקר רפואי מתקדם התקיים בחיפה במעמד בנותיהם של רות וברוך רפפורט, גב’ עירית רפפורט וד”ר ורד דרנגר, ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פרופ’ אילון אייזנברג ונציגי קרן ברוך ורות רפפורט עו”ד מוריאל מטלון ומר בוריס קרסני . לפני הטקס נחתם החוזה להקמת המרכז הטכניוני הבין-תחומי לחקר מחלת הסרטן ע”ש משפחת רפפורט. שני האירועים התקיימו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בשכונת בת גלים בחיפה.

רות וברוך רפפורט ז”ל היו התורמים הנדיבים שאפשרו את הקמתם של בניין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ושל מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. בראשית שנות ה-70 התגייסו בני הזוג רפפורט לעזרת הטכניון, שביקש להרחיב את פעילותה של הפקולטה לרפואה שפעלה עד אז בבניין מנזר רב שנים בחצר בית החולים רמב”ם. רות וברוך נענו לקריאתו של פרופ’ דוד ארליק – מייסדה של הפקולטה –  ותרמו את הכסף להקמת הבניין –  מגדל בן 14 קומות שבו פועלת הפקולטה גם כיום. בניין הפקולטה נחנך בשנת 1979, וכבר אז האמינו בני הזוג רפפורט כי חברי סגל בפקולטה יזכו בעתיד בפרס נובל – נבואה שהתגשמה עם זכייתם של הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר בפרס נובל בכימיה לשנת 2004.

ב-1982 הוסיפה משפחת רפפורט נדבך נוסף לחקר הרפואה בטכניון, עם הקמת המכון למחקר במדעי הרפואה על שם משפחת רפפורט. מכון רפפורט פועל לקידום המצוינות במחקר הביו-רפואי לרווחת האנושות, וזאת באמצעות תמיכה בחוקרים בתחומים שונים ובהם חקר מחלת הסרטן, מחלות הלב והמוח, וגנומיקה.

גב’ עירית רפפורט נושאת דברים בטקס

במרוצת השנים המשיכו בני הזוג רפפורט לתמוך בפקולטה לרפואה ובמכון מתוך חתירה להפיכתם למרכז של לימודי רפואה ושל תמיכה אזורית לכל ארצות המזרח התיכון. ברוך הסביר זאת בצטטו את שמעון פרס, שאמר כי מחלות אינן יודעות גבולות, ולכן הרפואה עשויה להיות גשר לשלום. רעייתו רות נהגה לומר כי “הקשר בין הטכניון ומשפחת רפפורט הוא סיפור אהבה מתמשך העובר מדור לדור. אין אושר גדול מזה – לראות שוב ושוב צעירות וצעירים חכמים המצטרפים לשורת הרופאים המדהימים של מדינת ישראל, ואין סיפוק גדול מהבאת מזור לאנשים שמחלה פקדה אותם.”

משפחת רפפורט תרמה רבות גם לקריה הרפואית רמב”ם, ובשנת 2014 נפתח בית החולים לילדים  ע”ש רות רפפורט.
לאחר מותו של ברוך ב-2010 המשיכה רות את מורשתו הפילנתרופית, ומאז פטירתה בשנה שעברה מובילות בנותיה, עירית ואחותה ורד, את התמיכה הנדיבה במחקר מדעי.

כעת חוגג הטכניון את הקמת מרכז רפפורט לחקר בין-תחומי של מחלת הסרטן. היוזמה, שנהגתה כבר לפני כ-20 שנה על ידי חתן פרס נובל לכימיה פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, קורמת כעת עור וגידים הודות למשפחת רפפורט. המרכז החדש יפעל בבניין רפפורט למחקר רפואי מתקדם שאבן הפינה שלו הונחה היום. הבניין יוקם בסמוך לבניין הפקולטה לרפואה, שהוקם בדיוק לפני ארבעים שנה בתרומת משפחת רפפורט.

חזונו של פרופ’ צ’חנובר ונדיבותה של משפחת רפפורט לדורותיה הופכים את הפקולטה לרפואה בטכניון למוסד מוביל ברמה הבינלאומית בתחום חקר הסרטן.

מימין לשמאל : פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’ פרץ לביא, ד”ר ורד דרנגר וגב’ עירית רפפורט

“לתפיסתי ולתפיסת משפחתי, תפקידה של הפילנתרופיה הפרטית היא תמיכה בתשתיות המאפשרות מחקר ומדע בסיסי,” אמרה הגב’ עירית רפפורט. “תפקידנו אינו רק לתמוך במחקר ובמדע, אלא גם לקיים את זכות הפילנתרופיה תוך שמירה על כללי אתיקה גבוהים ביותר. התמיכה הפילנתרופית במדע יכולה וצריכה לשמר לנגד עיניה את הערך של מדע פורץ דרך, ליטול סיכונים בידיעה ברורה כי חלק ניכר מן המחקרים לא יעלו יפה, אך עדיין ניתן יהיה להפיק מהם תובנות לטובת החברה והאנושות כולה.”

“שתי אמרות משקפות את ההתרגשות שלי מן התרומה הנדיבה של משפחת רפפורט וההזדמנות שהיא נותנת לנו לרכז מאמצים בין-תחומיים של רופאים, מדענים ומהנדסים כדי לקדם את הבנת מורכבותה של מחלת הסרטן ולנסות לסלול דרכים לגילוי אמצעים חדשים לריפויה,” אמר חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר. “הראשונה היא אמרת חכמים שמר ברוך רפפורט נהג לצטט תכופות כדי להסביר את השקפת עולמו, והיא ‘אם אין קמח אין תורה’ אך גם אם אין תורה אין קמח” – אין משמעות לחיים חומריים מבלי למלאם ברוח. השנייה היא של הגב’ מרי לאסקר, מחלוצי הפילנתרופיה האמריקאית לתמיכה במחקר ביו-רפואי בארה”ב, שבניסיונה להסביר את הקשר הלא פשוט שבין מחקר בסיסי בביולוגיה לבין פיתוחים ברפואה אמרה: ‘אם אתם חושבים שמחקר הוא יקר, חישבו על המחיר שהמחלות גובות מאתנו’.”

“תרומת קרן רפפורט להקמת המרכז הבין-תחומי לחקר הסרטן,” הוסיף נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “מציבה את הטכניון בחזית המחקר המדעי למיגורה של המחלה. אני משוכנע שבעזרת התרומה הנדיבה יתגשם חלומם של מקימי הפקולטה לרפואה בטכניון, חלום שבו שיתוף פעולה חוצה תחומים בין ההנדסה, מדעי החיים והרפואה יביא לפריצות דרך באבחון ובטיפול במחלות.”

“אני צופה בכם מהצד בהשתאות, בפליאה ובהערצה על מה שעשיתם כאן,” אמרה בטקס ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש רותם. “כמו רבים אחרים, גם אני ישבתי הרבה במחלקה האונקולוגית הסמוכה, ליוויתי קרובים ואהובים. תמיד קיווינו לעתיד אחר בתחום הסרטן, עתיד שבו נקבל תרופה שתרפא את המחלה הזאת. אני נרגשת מאוד לעמוד כאן באירוע הזה, עליו חלמנו שנים רבות.”

“התפקיד שלכם הוא לרפא,” אמרה ראש העיר לנוכחים, “והתפקיד שלי הוא לדאוג שיהיו פחות חולים. אני מסירה את הכובע ומודה למשפחת רפפורט, לאנשי הטכניון ולכל מי שהניע את היוזמה המופלאה הזאת.”

טקס הנחת אבן פינה. מימין לשמאל : ד”ר ורד דרנגר, גב’ עירית רפפורט, פרופ’ פרץ לביא וד”ר עינת קליש רותם

טקס הנחת אבן פינה. מימין לשמאל : ד”ר עינת קליש רותם, ד”ר ורד דרנגר, גב’ עירית רפפורט ופרופ’ פרץ לביא

השלט המציין את הנחת אבן הפינה

חותמים על מגילת אבן הפינה שהוטמנה ביסודות הבניין

מימין לשמאל: פרופ’ פרץ לביא, ד”ר מיכאל הלברטל, ד”ר עינת קליש רותם, ד”ר ורד דרנגר וגב’ עירית רפפורט

העבודה החלוצית זכתה במקום הראשון בכנס הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט

כנס הפרויקטים השנתי התקיים לאחרונה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, שבו מציגים הסטודנטים את המחקרים והפיתוחים שעליהם עבדו במהלך השנה. המציגים היו סטודנטים לתואר ראשון הנמצאים בשנה הרביעית ללימודיהם.

דיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג הודתה לליאת ודורון אדלר, שתורמים בכל שנה את הפרסים לזוכים בכנס, ולפרופ’-משנה נתי קורין, האחראי על קורס הפרויקטים. היא אמרה כי “הכנס הוא אחד מימי השיא בחיי הפקולטה, והפרויקטים שהסטודנטים מציגים כאן מביאים לידי מימוש את כל הידע שצברו בפקולטה בשנות לימודיהם. כמו בעולם שמחוץ לאקדמיה, גם כאן נדרשים הסטודנטים לשלב כישורים רבים ובהם חשיבה הנדסית, עבודת צוות, יצירתיות, חשיבה יזמית ושיתוף פעולה עם מעבדות וחברות שונות.”

במקום הראשון, ובפרס של 1,500 שקל, זכה הסטודנט שקד רון על פיתוח שיטות מתקדמות למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח בעירוּת. רון הוא סטודנט במסלול לתואר כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית, והוא עוסק במחקר במעבדת גוטפרוינד בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. הוא גם עובד במזור רובוטיקה, שנרכשה לאחרונה על ידי חברת הענק מדטרוניק תמורת 1.6 מיליארד דולר. המערכות הרובוטיות של מזור, המסייעות למנתחים בביצוע ניתוחים מדויקים, מבוססות על טכנולוגיה שפיתח פרופ’ משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

לדברי שקד רון, “ניתוח מוח בעירות (Awake Craniotomy) מבוצע בדרך כלל במקרים של סרטן במוח או אפילפסיה חמורה. המיפוי הפונקציונלי מבוצע במהלך הניתוח מאפשר להסיר כמה שיותר מהרקמה הלא-תקינה בלי לפגוע בתפקודי המוח.”

בפרויקט הזוכה נעשה שימוש בשיטת Electrocoticography) ECoG) העשויה לייעל ואף להחליף בעתיד את שיטת המיפוי המסורתית – גירוי חשמלי של קליפת המוח (ECS). ECoG היא תהליך פסיבי, כלומר תהליך שאינו מצריך הפעלת גירוי, ומומחים בתחום זה מעריכים כי תהליך כזה יפחית את הסיכון למטופל.

במחקר הזוכה פיתח שקד רון מערכת המאפשרת מיפויECoG  של הפעילות המוחית תוך סנכרון בין מתן מטלות למנותח ורישום של אותות חשמליים מקליפת המוח. לאחר עיבוד המידע מציגה המערכת תמונה-תומכת-החלטה לצוות בחדר הניתוח. העבודה נעשתה בהנחיית ד”ר פיראס מואסי וד”ר עמית לבנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, וד”ר עומר זרחי מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון).

במקום השני זכו הסטודנטים אמיר לאון ומג’ד משעור על מחקר בנושא תקשורת בין-תאית המבוססת על רכיבים אורגניים נדיפים. העבודה נעשתה בהנחיית ד”ר ארבל ארצי-שנירמן במעבדתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

במקום השלישי זכו הסטודנטיות אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן על פיתוח תהליך אוטומטי להכנה של חלקיקים ננומטריים לטיפול בסרטן הראש והצוואר. העבודה נעשתה בהנחיית ד”ר ארבל ארצי-שנירמן וחגית ששון-באואר במעבדתו של ד”ר יוסי שמאי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום הרביעי זכו הסטודנט עופרי גולדנברג והסטודנטית יובל בן ששון על פיתוח טכנולוגיה לניטור אוטומטי של הפרעה גנטית הפוגעת בתפקוד הלב. העבודה נעשתה בהנחיית עידו וייזר-ביטון ואביב רוזנברג ממעבדתה של פרופ’ יעל יניב בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום החמישי זכו הסטודנטיות גל שלייפר ויעל פיסטונוביץ’ על פיתוח מערכת הקלטה לניתוח אותות קרדיו-וסקולריים. העבודה נעשתה בהנחיית אביב רוזנברג, עידו וייזר ביטון וירון בלינדר במעבדתה של פרופ’ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

הסטודנט שקד רון הזוכה במקום הראשון. מימין לשמאל : ליאת ודורון אדלר, שקד רון, פרופ’-משנה נתי קורין ודיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג

הסטודנטים אמיר לאון ומג’ד משעור שזכו במקום השני

הסטודנטיות אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן שזכו במקום השלישי

לתמונות לחצו כאן

כיתוב:

1. הסטודנט שקד רון הזוכה במקום הראשון. מימין לשמאל : ליאת ודורון אדלר, שקד רון, פרופ’-משנה נתי קורין ודיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג
2. הסטודנטים אמיר לאון ומג’ד משעור שזכו במקום השני.
3. הסטודנטיות אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן שזכו במקום השלישי.
4. הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט.

צילום: דוברות הטכניון

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה- New York Genome Center  (NYGC), ייערך לראשונה מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS החיים בישראל.

ALS (הידועה גם בשם Lou Gehrig’s disease) היא מחלה חשוכת מרפא הנובעת מפגיעה בתאי העצב המוטוריים, שבאמצעותם מפעיל המוח את השרירים. בעקבות הפגיעה בתאים אלה נפגעת באופן מתקדם יכולתו של החולה להפעיל את שריריו, ופגיעה בשרירים קריטיים כגון שרירי הנשימה עלולה להוביל למותו. המנגנונים הגורמים למחלה לא פוענחו עד היום.

במסגרת שיתוף הפעולה יעברו כל חולי ה-ALS בישראל, למעלה מ-600 במספר, מיפוי גנטי. המיפוי, שיכלול חולים מכל הקבוצות האתניות בישראל,  יהודים וערבים כאחד, הוא המיפוי הרב-אתני הראשון של אוכלוסיית חולי ה-ALS בישראל. המידע שייאסף ינותח מול יותר מ-3,000 רצפים גנומיים בקונסורציום ה-ALS הגלובלי ב-NYGC. מטרת הריצוף והוספת המידע על החולים היא הבנה עמוקה יותר של המוטציות הגורמות למחלה, וזאת לצורך גילויין של מטרות חדשות לפיתוח תרופות לריפוייה.

את הפרויקט, אותו יזמו לראשונה נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ואביחי קרמר – חולה ALS ופעיל ותיק לקידום חקר המחלה, מתאמת ומארגנת העמותה לחקר ולתמיכה בחולי ה-ALS בישראל – IsrALS – שנוסדה על ידי מר דוד כהן ז”ל שהיה חולה במחלה, ושבראשה עומדת  אפרת כרמי ונשיאה הוא פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004. החלק המורכב שבפרויקט – עבודת האיסוף וארגון החומר הקליני של הנפגעים במחלה- נעשה בשלושת מרכזי הטיפול למחלה בישראל – בבית החולים איכילוב בתל אביב על ידי פרופ’ ויויאן דרורי, בבית החולים “הדסה” בירושלים על ידי ד”ר מרק גוטקין, ובבית החולים זיו בצפת על ידי ד”ר ראדי שאהין. התרומה הראשונה למימון הפרויקט ניתנה על ידי מר נעם לאוטמן, שאביו דב ז”ל שנפטר מן המחלה, היה נשיאה הראשון של העמותה.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “המיפוי הגנטי של כל חולי ה-ALS בישראל יספק מידע יקר מפז להבנת סיבותיה של המחלה הקשה הזאת. ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שבה ייאספו נתונים מכל חולי ה-ALS החיים בה. עד כה מופו 85 חולי ALS בישראל, ואנו מקווים לגייס תרומות נוספות כדי להשלים את הפרויקט השאפתני הזה. אנו מודים למושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו שיזם את שיתוף הפעולה בין הטכניון ל-NYGC – חיבור שבלעדיו לא היה מתאפשר הפרויקט הנוכחי.”

על שיתוף פעולה בין שני המוסדות הכריז המושל קואומו כבר בתחילת 2017. החיבור בין הטכניון ל-NYGC נועד לרתום את הניסיון המחקרי והיזמי של הטכניון עם העוצמה המחקרית של NYGC וכך להאיץ את המחקר בביו-רפואה, בגנומיקה, בטיפולים וביישומים רפואיים. התפתחויות אלה יעניקו דחיפה משמעותית לתעשיית מדעי החיים ולשוק התעסוקה בתחום זה. על התנעת פרויקט המיפוי שקדו פרופ’ לביא ופרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, המשמשים יועצים ל- IsrALSעם עמיתיהם ב- NYGC – מנהלת מרכז הגנומיקה של מחלות ניווניות של מערכת העצבים פרופ’ Hemali Phatnani והמנכ”ל והמדען הראשי של הארגון פרופ’ Tom Maniatis.

מי שליווה את המושל קואומו בארץ הוא אריק גרטלר, יו”ר “”U.S. News & World Report ומכון צוקרמן וחבר בחבר הנאמנים של הטכניון. “הקשר בין מדינת ניו יורק לישראל חשוב ביותר”, אמר תוך כדי הביקור, “מדינת ניו יורק היא בין היצואניות הגדולות ביותר לישראל, בסכום של כ-5 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, מדינת ניו יורק עוזרת באמצעות תכניות כלכליות לחברות סטארט-אפ ישראליות להתפתח בארצות הברית.”

NYGC הוא גוף מוביל בריצוף, באנליזה, בביואינפורמטיקה, במחשוב מתקדם ובמחקר בתחום הגנום. הוא פועל בשיתוף עם מוסדות אקדמיים, מחקריים ורפואיים ועם חברות בתחומי התרופות, הביוטכנולוגיה, וה-IT. המרכז נוסד על ידי 12 ממוסדות המחקר הרפואיים המובילים בארה”ב במטרה לתרגם מחקר בתחום הגנום לפיתוח טיפולים חדשים ודרכי ריפוי, והוא מציב את ניו יורק בחזית הדור הבא של פיתוח טיפולים למחלות בבני אדם.

הכנס הבין-לאומי לעיצוב וטכנולוגיה שהתקיים בטכניון דן בקשרים בין עיצוב, טכנולוגיה, חברה וסביבה

הכנס הבין-לאומי לעיצוב וטכנולוגיה Design Tech התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס, שבו השתתפו יותר מ-150 איש, התקיימו 40 הרצאות שדנו בקשרים האפשריים בין עיצוב וטכנולוגיה ובהשלכותיהם על החברה.

זהו כנס ראשון מסוגו בישראל והוא התקיים ביוזמתו של פרופ’ עזרי טרזי, ראש המסלול לתארים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בדברי הפתיחה שלו דיבר פרופ’ טרזי על המפגש בין עיצוב וטכנולוגיה: “עלינו להתקדם בדחיפות לעבר עיצוב אנושי מעורב סביבתית. זה כרוך בהפנמת שינויים במודעות, בערכים ובמטרות “.

בכנס השתתפו מרצים מישראל, מאיטליה, מהודו, מספרד, מגרמניה ומניו זילנד. הדוברים המרכזיים בכנס היו פרופ’ גשה יוסט מאוניברסיטת ברלין לאומנויות, שהציגה הרצאה על “עיצוב אזרחי עבור חברה דיגיטלית שוויונית”; פרופ’ אקמן קלווי מאוניברסיטת אלטו בפינלנד, ששיתף את באי הכנס במחשבותיו על חינוך ועיצוב בהרצאה שכותרתה “למידה מבוססת תשוקה”; ופרופ’ בארי כץ מקולג’ קליפורניה לאומנויות ומקבוצת העיצוב של אוניברסיטת סטנפורד. “בעשור האחרון חווינו שינויים עמוקים יותר מכל עשור קודם בהיסטוריה האנושית,” אמר כץ, “והשאלה היא אם התיאוריות והשיטות שהמעצבים יישמו בהצלחה כה רבה בעבר יסייעו לנו גם בעתיד.”

בכנס השתתפו מעצבים וחוקרים ישראלים מובילים ובהם תמר יחזקאל, יניב גלוזמן, מיכל גרינברג אברהמי, תמי ורשבסקי, ספי חפץ, מירב פרץ, אריאל בלונדר, שירה שובל, רומי מיקולינסקי, מתן זוהר, אלון שיקאר, רז אליאס, לירון לביא טורקניץ, יונתן אסולין ואסף כהן.

סטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים הציגו בכנס את עבודותיהם. עזרא עוזרי ערך הרצאה אינטראקטיבית על משחקי מציאות מדומה בשירות הפיזיותרפיה; אלכסנדר גכט הציג את היוזמה שלו להדפסה של תומך ישיבה אנטומי; אבישג שמש שיתפה את הקהל בממצאיה בחקר השאלה “איך הגיאומטריה של החלל משפיעה על רגשותינו?”; עופר ברמן דיבר על הדפסה תלת-ממדית של אלמוגים מחימר; ועופרי לוטן הקדיש את הרצאתו לעיצוב של גלשנים. ד”ר דוד בהר הציג את מחקרו עם רונן אידלמן בנושא מעקב קהילתי, ותום שקד הרצה על פיתוחים טכנולוגיים בייצור חיפויי אבן.

מרין זורע הישראלית הציגה את המחקר היפני שלה בנושא “מיפוי קולי של אינטראקציות יומיומיות בבית אבות”. קריטקיה דייט ההודי הציג את מחקרו הישראלי בנושא “עיצוב ארכיונים בעידן הדיגיטלי”. פרופ’ וונדי ג’ו ממכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק הציגה מענה להבדלים בין-תרבותיים בעיצוב.

כנסDesign Tech 2019  נוהל על ידי ולריה גסלב, הופק על ידי מיטל גוטפריד ולימור עבאס-אור ונתמך על ידי Firefly Scientists’ Foundation. כל הרצאות הכנס תועדו, והן יהיו זמינות לצפייה בערוץ היוטיוב Design-Tech ובאתר designtech.net.technion.ac.il.

צילומים: לורן בלומנטל.

אריאל בלונדר ושירה שובל

דר דיויד גוס

החוקר עופר ברמן

משתתפים

פרופ גשה יוסט מברלין

פרופ עזרי טרזי

רז אליאס

יותר מ-100 עבודות הוצגו בתערוכת הפרויקטים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, שבה הושקה מכונית הפורמולה שתתחרה הקיץ באירופה

הזוכה בפרס הראשון בקטגוריית מחקר רון פלד

בפקולטה להנדסת מכונות התקיימה תערוכת הפרויקטים השנתית, שבה מוצגות עבודות הגמר של הסטודנטים בפקולטה. זו הפעם הראשונה שכל פרויקטי הגמר הוצגו באירוע אחד.

בתערוכה הוצגו יותר מ-100 פרויקטים במנעד רחב של נושאים ובהם טלסקופ חלל, הסבת מנוע סילון מדלק סילוני לגז טבעי, מערכות ייעודיות לידיים רובוטיות, דחליל רובוטי, ממשקי מוח-מחשב לצורכי שיקום, הליכונים חכמים לאנשים המוגבלים בתנועתם, כנפיים משנות צורה ומודלי לימוד מכונה להתאמת פרוטזות.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ אמר לסטודנטים כי “ישראל חייבת לשמור על היתרון מול המעצמות העולות – סין והודו – והיא תוכל לעשות זאת רק באמצעות חינוך לחדשנות וליזמות ועידוד הסטודנטים להמשיך לתואר שני ושלישי.” כדוגמה לחדשנות ישראלית הוא הביא את חברת INSIGHTEC, שנוסדה על ידי בוגר הטכניון ד”ר קובי וורטמן. “מייסדי החברה שאלו את עצמם כיצד אפשר לבצע ניתוחים ללא חיתוכים. הרבה אנשים היו יכולים להתייחס לכך כאל שאלה מיותרת, אבל החברה הצליחה לתת פתרון לשאלה הזאת וכך חוללה מהפכה בעולם הרפואה.”

את התערוכה הובילו פרופ’ דן מרדכי, סגן הדיקן להוראה בפקולטה, ופרופ’ ראובן כץ, מייסד הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש”. דיקן הפקולטה פרופ’ אולג גנדלמן ציין את הרבגוניות המאפיינת את הפרויקטים ואמר לסטודנטים: “התערוכה היא גולת הכותרת של לימודיכם לתואר ראשון, אבל זה לא סוף הדרך. אתם מסיימים את התואר אבל תוכלו להמשיך לתארים מתקדמים, שם תוכלו להשתתף במחקרים רחבים ומעמיקים יותר.”

במסגרת התערוכה התקיימה תחרות שבה זכו הצוותים הבאים:

בקטגוריית מחקר  – הוענק הפרס הראשון לסטודנטית רון פלד על פתרון משוואות תנועה של זורם המכיל חלקיקים בעלי שני מצבים יציבים. הפרס השני ניתן ליוגב מור-חיים והפרס השלישי לזהר סחראי.
בקטגוריית הנדסה  – הוענק הפרס הראשון לדקל נוסבאום ולנתנאל סירוטה על קציר אנרגיה ביומכנית באמצעות סיבי פחמן. הפרס השני ניתן לאיתי היימס והפרס השלישי ללירן מוצניק ולאריאל סגל.
בפרויקטי תכן מכני – הוענק הפרס הראשון לגיא גיטליס, מאור הפוטה ואביב נחמיאס על ליטוש עדשות עבור חברת סיוון והפרס השני ניתן למיכאל גולדמן, יוסף גרינבלט וטל מלין על פרויקט עבור חברת עמיעד. פרסים נוספים ניתנו לסטודנטים ספציפיים השותפים בפרויקט פורמולה טכניון: אלי גישבולינר, עידו כץ, טל ביטון, קאתי אולכה, סלמאן אבדעללה, רפאל בן חמו ואמיר סעד.

בתערוכה הוצגה גם מכונית הפורמולה של הטכניון, שבנו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות יחד עם סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. המכונית שתצא הקיץ לשלוש תחרויות במסגרת  “פורמולה סטודנט“באירופה – גרמניה, אוסטריה וצ’כיה. במקביל נמשכת בנייתה של מכונית הפורמולה האוטונומית, הצפויה לצאת לתחרויות בקיץ 2020.

הזוכים בפרס הראשון בקטגוריית הנדסה דקל נוסבאום ונתנאל סירוטה

הזוכים בפרס הראשון בפרויקטי תכן מכני גיא גיטליס, מאור הפוטה ואביב נחמיאס

בתמונה הקבוצתית, מימין לשמאל: סגן הדיקן פרופ’ דן מרדכי, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ אדם שורץ, מייסד הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש” פרופ’ ראובן כץ ודיקן הפקולטה פרופ’ אולג גנדלמן

הדחליל הרובוטי

חוקרים בטכניון ובמכבי שרותי בריאות פיתחו טכנולוגיה חדשה שתאפשר התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל. הטכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית צפויה לייעל את הטיפול ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים

פרופ’ רועי קישוני

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים בטכניון ובמכבי שרותי בריאות צפויה לייעל טיפולים אנטיביוטיים ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Medicine, התאפשר בזכות שיתוף פעולה יחודי בין – מכון קס”ם קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות בראשות פרופ׳ ורדה שלו לבין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין.

השימוש בתרופות אנטיביוטיות בישראל הוא נרחב. מצב זה מוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כך מאבדת האנטיביוטיקה את יעילותה וקיים חשש כי בעתיד חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. זיהומים הנחשבים כיום קלים ולא מסוכנים, יהפכו חסיני-טיפול וקטלניים.

אחד הגורמים המאיצים את התפתחותה של עמידות לאנטיביוטיקה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקות רחבות-טווח, כלומר תרופות שנועדו לפגוע בספקטרום רחב של חיידקים. לפיכך, אם ברצוננו לצמצם את המגמה המסוכנת הזאת עלינו להשתמש בתרופות אנטיביוטיות ממוקדות, המכוונות באופן ספציפי לחיידקים היוצרים את הזיהום במטופל המסוים.

פרופ’ רועי קישוני, מהמומחים המובילים בתחום העמידות האנטיביוטית, פיתח שיטות למיפוי גנטי של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. שיטות אלה מאפשרות חיזוי של עמידותו של חיידק נתון לאנטיביוטיקות שונות בהווה ויתר על כן – לנבא את רמת העמידות שהחיידק עלול לפתח בעתיד.

המחקר הנוכחי התמקד בסוג ספציפי של זיהומים – דלקות בדרכי השתן, התוקפות יותר ממחצית הנשים במהלך חייהן. בדלקות אלה מעורבים חיידקים שונים ובהם קלבסיאלה פנאומוניה, אי-קולי ופרוטאוס מירביליס.

פרופ׳ ורדה שלו

במחקר המשותף של הטכניון עם חוקרי מכון קס”ם של מכבי פותחה מערכת המסייעת לרופא לבחור את האנטיביוטיקה האופטימלית לטיפול בזיהומים בדרכי השתן. החוקרים גילו כי רמות העמידות לאנטיביוטיקה הן שונות אצל כל חולה. כלומר אנטי’ מסוימת תהיה יעילה אצל חולה מסוים ולא יעילה אצל חולה אחר. הסיבות לכך קשורות למאפיינים האישיי של כל מטופל ולהסטוריה הרפואית שלו. לדברי ד”ר עידן ילין, “שקלול נתונים דמוגרפיים ובהם גיל, מגדר, הריונות או מגורים בבית אבות, יחד עם רמות עמידות שנמדדו בתרביות שתן קודמות של המטופל והיסטוריה של רכישות תרופות אנטיביוטיות, מאפשר לנו לנבא באופן ממוחשב את רמת העמידות של החיידקים מחוללי הזיהום.”

המחקר מהווה צעד משמעותי בתחום החדשני של מחקרים רפואיים מבוססי למידת מכונה ונתוני עתק (Big Data). פרופ’ קישוני מדגיש כי המחקר התאפשר בזכות שיתוף הפעולה עם מכבי. לדברי פרופ’ ורדה שלו, “שיתוף הפעולה שבין מכבי והטכניון- ממכוני המחקר החדשניים בעולם- והשילוב של הבנה מעמיקה ברפואה, נתוני עתק, ושיטות מחקר חדשניות אפשרו לפריצת דרך של ממש בתחום העמידות לאנטיביוטיקה. אנו מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה עם הטכניון ופרופ’ רועי קישוני.”  במסגרת המחקר נותחו יותר מ-5 מיליון מקרים של מתן אנטיביוטיקה במשך כ-10 שנים ומדידות של עמידות לאנטיביוטיקה ביותר מ-700 אלף תרביות שתן. אלגוריתם מתוחכם הצליח למצוא קשר ברור בין הנתונים השונים וכך לנבא את רמת העמידות של החיידקים המהווים את הזיהום ולספק המלצה על סוג האנטיביוטיקה המיטבי. החוקרים הראו כי השימוש בטכנולוגיה האמורה יכול להפחית בכ-40% את הסבירות לבחירה שגויה של התרופה. לכן הם מעריכים כי מערכת זו תתרום רבות למאמץ העולמי לעכב את “מגיפת העמידות”.

ד”ר עידן ילין

פרופ’ ורדה שלו, שנבחרה ב-2018 לרשימה 100 המשפיעים של The Marker, היא פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מכון קס”ם למחקר וחדשנות (קס”ם – קאהן, סגול, מכבי). – מרכז חדשני לקידום המחקר הרפואי והבריאות העולמית. המכון מתבסס על ידע מקצועי של טובי החוקרים ועל מאגר המידע הייחודי של מכבי. מאז הקמתו התבצעו בו מאות מחקרים שתרמו לשיפורים מרחיקי לכת בטיפול הרפואי המוצע לקהילה. המכון חוקר את בסיס הנתונים של מכבי הכולל מאות מליוני ביקורי רופא, דגימות שונות ועוד. המכון מקיים שיתופי פעולה ארוכי טווח עם חוקרים בטכניון במטרה לפתח דרכים חדשות לניתוח מידע רפואי וליישומו לרווחת המטופלים.

פרופ’ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, עומד בראש המרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי. מחקריו, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים ובהם Nature ו-Science, מתמקדים בהתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה ובמניעתה.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן: https://go.nature.com/2L5wQ2w

פרופ’ דניאל ריטל מהפקולטה להנדסת מכונות קיבל אתמול, 3 ביולי, את אות האביר (Chevalier)  במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques. המסדר, שנוסד על ידי נפולאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך.

פרופ’ ריטל, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וראש המרכז למכניקת חומרים, נולד בפריז ועלה לישראל בשנת 1974, כשהוא בן 18. לאחר פוסט-דוקטורט ב-Yale עבד פרופ’ ריטל  ב-Ecole Polytechnique, וב-1994 הצטרף לסגל הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הוא עוסק במכניקה של חומרים, בדגש על צימוד תרמו-מכני והלם במוצקים. מחקריו הובילו לשינוי פרדיגמה בהבנה של כשלים דינמיים הנובעים מפגיעה אלימה במבנים כגון פיצוץ ואימפקט בליסטי. את ההודעה על בחירתו קיבל משגרירת צרפת בישראל הלן דה גאל, שהעניקה לו את האות  בטקס.

פרופ’ ריטל והשגרירה הלן לה גאל

תעודת אות האביר

42 פיתוחים טכנולוגיים חדשניים הוצגו ביריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון

חברי פרויקט Diet Tracker

בפקולטה למדעי המחשב נערך לאחרונה יריד הפרויקטים השנתי, שבו הציגו הסטודנטים לתואר ראשון יותר מ-40 פרויקטי גמר, המתפרשים על פני מגוון רחב של תחומים – אבטחה, קריפטוגרפיה, אינטליגנציה מלאכותית על בסיס רשת נוירונים, רפואה ועזרים לאנשים בעלי מוגבלויות. יריד הפרויקטים התקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ שסייעו לסטודנטים בשימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח.
הנה כמה פרויקטים אשר פותחו במרכז לטכנולוגיות חכמות בהנחיית מנהל המרכז איתי דברן ועוזרי ההוראה קובי מייק, רון מרקוביץ, גיא מנחל, בוריס סוסין, לינה מדלג’, אופיר אלכסי ורון בלטר:

Diet Tracker – היא דיאטנית קולית. זוהי אפליקציה לאלכסה – הסייעת הקולית של אמזון. איך זה עובד? בשלב הראשון המשתמש מגדיר את היעד האישי שלו, לפי משקל יעד או מספר קלוריות ליום. בהמשך הוא מספר לאפליקציה בקולו על המאכלים שאכל, והאפליקציה בוחנת את הערכים התזונתיים של מאכלים אלה מול מסד נתונים של משרד החקלאות האמריקאי. נתונים אלה מצטברים לכדי מסד נתונים אישי הכולל ערכים תזונתיים, ובכל יום מקבל המשתמש עדכון על מה שאכל, הערך הקלורי של כל מאכל וסיכום הקלוריות היומי.

את הסטודנטים ליוותה דיאטנית אנושית – תמר כהן יוגב – שעזרה להם באפיון המערכת ובהוספת אלמנטים טיפוליים למערכת, למשל בקשה של המערכת מהמשתמש לדווח על מצב רוחו, וזאת כדי לנטר “אכילה רגשית”. כהן יוגב התלהבה מהפיתוח ואמרה לסטודנטים שתיישם אותו בקבוצות ההרזיה שלה.
הסטודנטים המפתחים : שקד ספיר, שלו קובה, אור פלדמן,איגור בשמשניקוב, ניר חכמנוביץ וליאור בן ימין.

https://drive.google.com/file/d/1clt5pReoj-Hm6bDui1ho_kb4Tf7Nax6R/view

BRAILLIANT היא מערכת המתרגמת הודעות טקסט טלפוניות לכתב ברייל. המערכת, שאותה פיתחו אברהם איאסו, לביא רז וחן ברקת, מכתיבה למשתמש את הטקסט באמצעות ראשי סיכה הלוחצים על אצבעו.

BRUXISM DETECTOR היא מערכת לניטור חריקת שיניים – הפרעה לילית המשפיעה על חייהם של אנשים רבים ומובילה לנזקים שונים ובהם עיוות צורת השיניים, סדקים בשן והיחלשות כוח הלעיסה. הבעיה היה שתופעה הזו מתרחשת בשינה, כך שהמשתמש אינו יודע בזמן אמת שהוא סובל מכך.

נהוג להניח כי פעילויות שונות ובהן ריצה, יוגה ומדיטציה משככות את התופעה, אולם כל אדם מושפע מפעילויות אחרות. המערכת שפיתחו הסטודנטים מאפשרת לנטר את חריקת השיניים על סמך תנועת שרירי הלסת, וזאת באמצעות אלקטרודות חיצוניות. כך יכול המשתמש למדוד את השפעתן של הפעילויות השונות על חריקת השיניים ולבחור באלה המסייעות לו באמת.

MOMENT

חברי פרויקט BRAILLIANT

היא אפליקציה המזהה פרצופים באירועים כגון חתונות ומייצרת, בזמן אמת, אלבום תמונות פרטי עבור המשתמש. המשתמש אינו צריך לחפש את עצמו באלפי התמונות מהאירוע; האפליקציה מציפה במכשיר שלו את התמונות שבהן הוא מופיע. בנוסף, האפליקציה מסייעת באיתור אירועים קרובים גיאוגרפית.

SOUNDCHOICE היא מערכת המגשרת בין הדי-ג’יי למשתתפים במסיבה. המערכת מאפשרת לכל אחד מהמשתמשים לציין, בכל שלב של האירוע (וגם לפניו), מהו הז’אנר המוזיקלי האהוב עליו. המפתחים מציינים כי בחרו בפרויקט זה אחרי שגילו שרבים מהסטודנטים בטכניון אינם “מוצאים את עצמם” מבחינה מוזיקלית במסיבות המתקיימות בקמפוס. “הבנו שיש כאן בעיה של תקשורת. אם מארגני המסיבה יידעו מה הטעם של הקהל, הם בוודאי ישמחו להשמיע שירים מתאימים. הדי-ג’יי יכול גם לערוך סקרים שבהם הוא נותן לקהל לבחור אחת מכמה אופציות, וכך לשפר את ההתאמה האמורה.”

את BREAKPOINT פיתחו שלושה מחברי ועד הסטודנטים בפקולטה – שקד ספיר, טטיאנה דבייקין ואדיר אבסקר. זוהי אפליקציה לניהול פינת הקפה הפקולטית, שעליה אחראי הוועד. לדברי המפתחים, פינת הקפה בפקולטה פועלת יפה על סמך אמון – הסטודנטים מוזמנים לשתות, לאכול ולהשאיר כסף בקופה – אולם רבים מהסטודנטים מבקשים לשלם באשראי, וזה היה האתגר המרכזי בפרויקט. בנוסף לפתרון בעיה זו פיתחו שלושת הסטודנטים גם מעקב אוטומטי אחר המלאי בפינת הקפה, כך שכאשר העוגיות, לדוגמה, עומדות להיגמר, מנהלי הפינה יידעו על כך.

SEATME  נועדה גם היא לפתור בעיה פנים-פקולטות: שמירת מקום בספרייה. הסטודנטיות מרים עיד, מאיס מטר ומיידא יונס החליטו לפתור את הבעיה שנוצרת כאשר סטודנט או סטודנטית היושבים בספרייה מבקשים לצאת לכמה דקות לשירותים או להפסקת אוכל. במציאות הנוכחית, רבים מהם משאירים פתק “תפוס” על השולחן. האפליקציה שפיתחו הסטודנטיות, יחד עם גאדג’ט המונח על השולחן, מאפשרים למשתמש להודיע כי השולחן תפוס כעת. אם כעבור 40 דקות הסטודנט לא חוזר למקומו, השמירה מתבטלת והמקום שוב פנוי.

TESTOCK היא רשת חברתית ללמידה אפקטיבית בתקופת מבחנים. כיום קיים בטכניון מאגר של בחינות פתורות, אבל הוא אינו מאורגן על פי שאלות. האפליקציה מאפשרת למשתמש לחפש תשובות נכונות לשאלות ספציפיות וכך להתמקד בחומר הרלוונטי לו. בשלב זה מותאמת האפליקציה לסטודנטים בטכניון, אולם המפתחים שואפים להרחיב אותה לאוניברסיטאות אחרות.

קישור לסירטונים : http://bit.ly/2YwGyhB

מנחי הפרויקטים

גיליון הקיץ של מגזין הטכניון עלה לאוויר, והוא מלא בחדשות טובות ומרגשות: קעקוע מנטר, אקדח דבק חם שיחליף תפרים רפואיים, ראיון בלעדי עם נשיאת המועצה הבין-לאומית למדעי האווירונוטיקה על המהפכה השלישית בעולם התעופה ומרכז חדש להדפסת רקמות ואיברים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. בנוסף, בוגר הטכניון האדריכל דן איתן זכה בפרס ישראל ושני בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט השיאו משואות בהר הרצל.

קריאה מהנה: http://bit.ly/2RNjYP7

אם עדיין אינכם ברשימת התפוצה, אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור המופיע בצד שמאל למעלה

ביום חמישי קיבל חגי קירי את תעודת סיום התואר הראשון שלו בטכניון, ובכך הפך לדור רביעי לבוגרי טכניון. אמו למדה בפקולטה להנדסה כימית, סבו בפקולטה להנדסה אזרחית וסבא-רבא שלו למד במחזור השני של הטכניון

נתחיל מהנין.

מימין לשמאל: יוסף דמבו, חגי קירי ויעל קירי דמבו

ביום חמישי [27.6.19] קיבל חגי קירי את תעודת סיום התואר הראשון שלו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, שבה הוא עושה כיום את התואר השני. הוא אחד מ-1,843 בוגרים, מסיימי מחזור צ’, שקיבלו את התעודה בטקס חגיגי שהתקיים בלב הקמפוס.

גילו הצעיר של חגי, 21, מבהיר שהוא אינו לומד במסלול שגרתי אלא בתוכנית ייחודית. “ברקים” היא תוכנית עילית של העתודה מטעם היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, המקנה למשתתפיה תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון. לדבריו, “זאת תוכנית ממש מעולה, שנותנת לנו תמיכה כלכלית מוגברת, כולל מעונות בטכניון. בזכות התוכנית נוצרה קבוצת לימוד של חבר’ה שלומדים יחד וסיוע של סטודנטים ממחזורים קודמים, המקלה את ההתמודדות היומיומית ומאפשרת  למשתתפים להתמסר ללימודים התובעניים בטכניון.”

קירי השלים את לימודי התיכון בבית הספר ויצו נהלל ובכיתה י”ב הוזמן לטכניון לחשיפה לתוכנית “ברקים”. בתום הלימודים בתיכון הוא החל ללמוד לתואר ראשון ובסיומו המשיך לתואר שני הכולל עבודת מחקר (תזה). במחקר המגיסטר (תואר שני) עוסק קירי, בהנחיית פרופ’ עודד גוטליב מהפקולטה להנדסת מכונות, ב”מידול של אינטראקציות מבנה-זורם”, ובמילים פשוטות יותר – ביחסי הגומלין בין עצם לזרימה שמסביבם. “היחסים האלה מתקיימים בין מטוס לאוויר שסביבו, בין סירה למים שבהם היא שטה, וגם בין נוזל לחלקיקים קטנים שבתוכו. השפעת הגוף על הזרימה מתקיימת תמיד, אבל כשהגוף גמיש, או נתון לתזוזה, הזרימה משפיעה עליו בחזרה וכך נוצרת אינטארקציה הדדית מורכבת.”

הוריו של חגי קירי, אורי ויעל, גם הם בוגרי הטכניון. אבל תואר בוגר הטכניון הולך במשפחתו עוד הרבה אחורה, עד לסבא-רבא משה. כאן נתמקד במסלול הישיר ממשה ועד חגי, ורק נציין שרבים מבני המשפחה הקרובים גם הם בוגרי הטכניון.

משה דמבו (Dembo), דור ראשון לבוגרי הטכניון במשפחתו, עלה מליטא בשנת 1923. “בבואנו ארצה התאהבנו בה, שרפנו את הגשרים מאחורינו, ובכל התנאים החלטנו להמשיך ולבנותה”, כתב לימים. הראש שלו היה מלא בציונות חקלאית וחלוצית, אבל אחרי כמה שנים בחקלאות התגייס לעבודת הבניין , שכן “נמצא כי בכך מילאנו תפקיד חשוב בבניין הארץ”. ואז, אחרי שנתיים בבניין, הוא נרשם למחזור השני של הטכניון, שנקרא אז “תכניון”. מסלולי הלימוד היו מועטים – שניים, למעשה – והוא בחר ב”הנדסה בנאית”. נישואיו לזינה לבית פיקסמן התקיימו בשנת 1926 בטקס צנוע בחצר הטכניון בהדר.

ב-9 ביוני 1931 קיבלו 8 בוגרים את תעודות סיום התואר הראשון שלהם בטקס שזכה לסקירה קצרה בעיתון דואר היום תחת הכותרת “מחזור שני בתכניון”. דמבו היה אחד מהם. שלוש שנים אחר כך עלו גם הוריו לארץ ישראל.

מתום הלימודים ועד פרישתו לגמלאות עסק דמבו בבנייה. בשנותיו הרבות בסולל בונה היה שותף בהקמת הכרמלית בחיפה, בבניית נמל חיפה ונמל הקישון, בהקמת הבניין הראשון במכון ויצמן למדע, בבניית שדה התעופה תל נוף ואפילו בייסוד משרדי סולל בונה בקפריסין, בלבנון ובסוריה. “ויש עוד הרבה לפעול ולעשות ועוד מאבקים וקשיים נועדו לנו עד שנגיע לשלום ולשלווה בארצנו,” כתב לימים למשפחתו הרחבה.

אבל הרבה לפני היות המשפחה הרחבה, בשנת 1929, עוד בהיותו סטודנט בטכניון, נולד בנו הבכור יוסף דמבו, לימים דור שני לבוגרי הטכניון.

יוסף דמבו נולד בחיפה ב-1929 וגדל ברחובות. לאחרונה, ב-13 במאי, הוא חגג את יום הולדתו ה-90. “בתקופת התיכון עבדתי המון עם אבא וכך הכרתי את עולם הבנייה והחלטתי שזה מה שאלמד. לכן, לאחר מלחמת העצמאות ושירות בהגנה ובצה”ל, נרשמתי לטכניון ללימודים לתואר בהנדסת בניין.” מה הוא זוכר מתקופת הלימודים? “היה נהדר בטכניון. היינו מעט תלמידים והיחסים עם חברי הסגל היו מצוינים.”

את התואר סיים יוסף בשנת 1953, זמן קצר לפני העתקת הטכניון משכונת הדר למיקומו הנוכחי בנווה שאנן. את התואר השני – בתעשייה וניהול – עשה באוניברסיטת קולומביה. במהלך השנים עבד גם הוא בסולל בונה אבל גם בחברות רבות אחרות, ובין השאר השתתף בתכנון המרכז למחקר גרעיני שורק, הקריה למחקר גרעיני בדימונה ופרויקטים אזרחיים רבים. בתפקידו האחרון עבד כמנהל מחלקת מכרזים בחברת החשמל. ליוסף ולאשתו נימה, בעלת תואר ראשון ושני בבוטניקה ובכימיה מהאוניברסיטה העברית, ארבעה ילדים ו-11 נכדים. אחד הנכדים הוא חגי קירי, שבו פתחנו את הכתבה הנוכחית.

ארבעת ילדיהם של יוסף ונימה הם בוגרי הטכניון. רן, שסיים בטכניון תואר ראשון בהנדסת מחשבים, מתגורר בחיפה ועובד כיועץ בתחום המחשוב. יעל, בוגרת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, מתגוררת ביישוב הקהילתי תמרת ועובדת בחברת טאואר סמיקונדקטור. דינה, בוגרת הפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון, שהשלימה גם תואר שני בפקולטה, מתגוררת בצופית הסמוכה לכפר סבא ועוסקת במערכות מידע.  תמר, בוגרת אותה פקולטה, המשיכה ל-MBA באוניברסיטה הפתוחה וכיום מתגוררת ברעננה ועובדת בהנהלת החברה המרכזית למשקאות קלים.

יעל קירי דמבו, בתו של יוסף ואמו של חגי, השלימה בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון תואר ראשון ושני. במהלך התואר הראשון החלה לעבוד בכימיקלים לישראל, שם עבדה 10 שנים, ולפני 19 שנה החלה לעבוד בטאואר סמיקונדקטור – עבודה שהביאה אותה גם לארצות הברית וליפן. כיום היא עוסקת בניהול פרויקטים באתר החברה באזור התעשייה מגדל העמק הסמוך ליישובה, תמרת. גם לה, כמו לאביה, ארבעה ילדים.

בתשובה לשאלה כיצד נוצרה השושלת הטכניונית הזאת משיבה יעל: “כמו שיש משפחות של רופאים, ומשפחות של מוזיקאים, אנחנו  משפחה של מהנדסים. זאת נטייה מולדת. בשום שלב לא לחצו עלינו, ואנחנו לא לחצנו על ילדינו, ללמוד בטכניון. הכרנו את הטכניון מצוין, וגם גרנו לידו בתקופת לימודנו בטכניון, אבל איש לא אמר לנו שחשוב שנלמד בטכניון.”

בטקס הענקת התארים שהתקיים ביום חמישי התייחס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא למשפחת דמבו-קירי ולסיפורה. “יש משפחות שהטכניון זורם בעורקיהן,” אמר, “ומשפחת דמבו-קירי היא משפחת הטכניון במלוא מובן המילה.” הוא פנה לכלל הבוגרים ואמר: “להיות בוגר טכניון – זה כרטיס הכניסה שלכם להצטרף למחנה מפואר של חולמים ומגשימים: אלו שהיו שם בראשית הדרך ואלו שבאו אחריהם – כולם כאחד חלק מחבורה שקשה להפריז בחשיבות תרומתה למדינה ולחברה לאורך עשרות שנים. מדינת ישראל זקוקה לא רק לידע ולמומחיות שרכשתם כאן בלימודיכם. מדינת ישראל זקוקה למנהיגים אמיצים בכל שטחי החיים, מנהיגים בעלי תחושת אחריות, שאינם מהססים לומר את דעתם באומץ ובנחישות. מנהיגים אלה צריכים להשמיע את קולם בצורה ברורה בעד כבוד האדם, ללא הבדל של מין, מוצא אתני, דת או השקפה פוליטית, ובעד שלטון החוק וחופש דעות.”